הבלוגרית לורי שם-טוב והשופטת המופתעת רונית פוזננסקי: מעבר למסרונים - פברוקים שיטתיים(מרמה והפרת אמונים)
הבלוגרית לורי שם-טוב, העצורה לפני משפט כבר כמעט שנתיים, ביקשה להצטרף לעתירת בג"ץ של השופטת המופתעת רונית פוזננסקי נגד שרת המשפטים ו"בית הדין המשמעתי לשופטים". לורי שם-טוב ביקשה להעלות בעתירה את "זעקת קורבנותיה" של רונית פוזננסקי. לורי שם-טוב ביקשה להבהיר לבית המשפט, שפרשת המסרונים היתה רק קצה הקרחון של התנהלותה של השופטת פוזננסקי בצוותא חדא עם משטרת ישראל. בין השאר, לורי שם-טוב מתעדת בבקשה דוגמה מסמרת שיער: השופטת רונית פוזננסקי חתמה על צו פיקטיבי, כי המשטרה רצתה לדעת אם פלטפורמת Wordpress מעבירה צווים שהיא מקבלת למנהלי האתרים. השופטים פוגלמן סולברג וברק-ארז דחו את בקשתה של לורי שם-טוב להצטרף לעתירה בהחלטה של משפט אחד: "לא מצאנו עילה לבקשה והיא נדחית."
פרשת השופטת המופתעת רונית פוזננסקי חמורה לא פחות מפרשת השופטת המפברקת ורדה אלשייך. בפרשת השופטת המפברקת ורדה אלשייך הציבור נרדם בשמירה. אסור לתת לזאת לקרות בפרשת השופטת המופתעת רונית פוזננסקי.
תל-אביב, 15 לדצמבר - בעקבות פרשת המסרונים, יצאה שרת המשפטים איילת שקד באמירות חמורות. נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין ערך בדיקת בזק, והחליט שאין להעמיד את פוזננסקי לדין פלילי, אלא רק לדין משמעתי. [1]
ההפקה בפרשת השופטת המופתעת פוזננסקי
בהמשך, השופטת המופתעת פוזננסקי הודתה והודחה על ידי בית הדין המשמעתי הסודי של השופטים. [2,3]
אולם בעקבות עתירה לבג"ץ [פוזננסקי נ שרת המשפטים ובית הדין המשמעתי לשופטים 6301/18], פיטוריה הושעו. [4] יתרה מזאת, קמו מליצי יושר לשופטת המופתעת, המנסים להציג אותה כאילו היא בעצם הקרבן בפרשה כולה... [5]
בקיצור, אוסף הכרזות והליכים נבובים, שבסופם אין כל ענישה מידתית על עבריינות חמורה על כס המשפט.
השיטה - הנחות סלב
תופעה זאת תוארה בעבר כ"הנחות סלב" - תהליך הכולל אמירות או אפילו החלטות ראשוניות חמורות, ומסתיים בענישה קלילה, אם בכלל. [6] דוגמאות בולטות של הנחות סלב מן הזמן האחרון הן - הנחת סלב לשרה נתניהו אצל השופט אביטל חן, הנחת סלב לבועז הרפז על ידי שי ניצן והשופטת הקשוחה עינת רון, הנחת סלב לראש FBI הישראלי מנשה ארביב - גם היא על ידי השופטת הקשוחה עינת רון, וקודם לכן - הנחת סלב לשופט עבריין המין יצחק כהן מנצרת - גם היא על ידי השופטת הקשוחה עינת רון.
הנחת סלב מדהימה ניתנה לאחרונה על ידי פרקליט המדינה שי ניצן לעו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, שהיה שותף של לורי שם-טוב בפרשת "הטרור הרשתי". עו"ד ברק לייזר נעצר יחד עם לורי שם-טוב, אך שוחרר למעצר בית תוך מספר ימים, ואחרי כשבועיים חזר לתפקידו כאילו לא היה כלום... עכשיו שי ניצן סגר לו סופית את התיק הפלילי... זהו אותו פרקליט המדינה שי ניצן, שחתם כממלא מקום היועמ"ש על כתב האישום הדרקוני נגד לורי שם-טוב באותה פרשה. זהו גם אותו פרקליט המדינה שי ניצן, שציין במסיבת הפרישה של אורי שוהם את מעצרה חסר התקדים של לורי שם-טוב כאחד ההישגים הבולטים של השופט אורי שוהם בקריירה השיפוטית שלו...
פרשת השופטת המופתעת רונית פוזננסקי חמורה לא פחות מפרשת השופטת המפברקת ורדה אלשייך. בפרשת השופטת המפברקת ורדה אלשייך הציבור נרדם בשמירה. אסור לתת לזאת לקרות בפרשת השופטת המופתעת רונית פוזננסקי.
תל-אביב, 15 לדצמבר - בעקבות פרשת המסרונים, יצאה שרת המשפטים איילת שקד באמירות חמורות. נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין ערך בדיקת בזק, והחליט שאין להעמיד את פוזננסקי לדין פלילי, אלא רק לדין משמעתי. [1]
ההפקה בפרשת השופטת המופתעת פוזננסקי
בהמשך, השופטת המופתעת פוזננסקי הודתה והודחה על ידי בית הדין המשמעתי הסודי של השופטים. [2,3]
אולם בעקבות עתירה לבג"ץ [פוזננסקי נ שרת המשפטים ובית הדין המשמעתי לשופטים 6301/18], פיטוריה הושעו. [4] יתרה מזאת, קמו מליצי יושר לשופטת המופתעת, המנסים להציג אותה כאילו היא בעצם הקרבן בפרשה כולה... [5]
בקיצור, אוסף הכרזות והליכים נבובים, שבסופם אין כל ענישה מידתית על עבריינות חמורה על כס המשפט.
השיטה - הנחות סלב
תופעה זאת תוארה בעבר כ"הנחות סלב" - תהליך הכולל אמירות או אפילו החלטות ראשוניות חמורות, ומסתיים בענישה קלילה, אם בכלל. [6] דוגמאות בולטות של הנחות סלב מן הזמן האחרון הן - הנחת סלב לשרה נתניהו אצל השופט אביטל חן, הנחת סלב לבועז הרפז על ידי שי ניצן והשופטת הקשוחה עינת רון, הנחת סלב לראש FBI הישראלי מנשה ארביב - גם היא על ידי השופטת הקשוחה עינת רון, וקודם לכן - הנחת סלב לשופט עבריין המין יצחק כהן מנצרת - גם היא על ידי השופטת הקשוחה עינת רון.
סנדקאות לבכירים מושחתים, ורדיפת פעילי מחאה וחושפי שחיתויות
הנחות הסלב לבכירים מושחתים, במשולב עם רדיפת פעילי מחאה וחושפי שחיתויות, הן הגרסה הישראלית של "שוויון בפני החוק". לחליפין - סימן היכר מובהק של מערכת משפט בלתי כשירה ו/או מושחתת.
נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין - רב אומן בטייחות
טיוח העבריינות של השופטת המופתעת רונית פוזננסיקי התחיל בהחלטה תמוהה של הנציב אליעזר ריבלין, לאחר "בדיקה" זריזה במיוחד, שאין מקום להגשת כתב אישום פלילי נגד רונית פוזננסקי. החלטתו של אליעזר ריבלין בפרשה זאת היא גם אקורד סיום הולם לכהונתו של נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין. כהונתו התאפיינה בהשחתה רחבה של משרד הנציב: אוסף עורכי דין, חסרי כל סמכות (כגון - ממונה על מנהל ותכנון, או ממונה על בתי הדין הדתיים - בעניינים הנוגעים לבית המשפט המחוזי ת"א) - מנפיקים על התלונות מסמכי "החלטה" מפוברקים, האומרים במשפט הפתיחה - "הנציב הסמיכני...". אולם לא נמצא במשרד המשפטים כל תיעוד של "הסמיכני" מסוג זה, וקרוב לוודאי ש"הסמיכני" כזה אינו מותר, ו/או אסור על פי החיקוק.
ריבלין גם טייח במשך שנים אוסף תלונות של לורי שם-טוב בעניין הפברוקים השיטתיים בבית המשפט השלום ת"א. ולפני פרישתו, סירב לקבל תלונה על מרמה והפרת אמונים של השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד באותה פרשה (ראה להלן).
ריבלין גם טייח במשך שנים אוסף תלונות של לורי שם-טוב בעניין הפברוקים השיטתיים בבית המשפט השלום ת"א. ולפני פרישתו, סירב לקבל תלונה על מרמה והפרת אמונים של השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד באותה פרשה (ראה להלן).
פרשת המופתעת פוזננסקי והטיוח של אליעזר ריבלין הם המשך ישיר לפרשת המפברקת ורדה אלשייך והטיוח של נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג
כבר בשלב זה ברור שלפנינו פרק ההמשך לפרשת השופטת המפברקת ורדה אלשייך. שם נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג טייח את הפרשה בלהטטנות קרקסית, וחילץ את השופטת המפברקת ורדה אלשייך ללא כתב אישום פלילי כנדרש. ההבדל הוא, שלאור הערנות הציבורית הגוברת, במקרה של השופטת המופתעת רונית פוזננסקי היה צורך בהפקה הרבה יותר מושקעת, הכוללת פיטורים, עתירה לבג"ץ, וצו על תנאי המשעה את הפיטורים, ועדיין לא הגענו לסוף המחזה...
פרשת המפברקת אלשייך ופרשת המופתעת פוזננסקי משקפות את המצב הכללי: השופטים יצרו לעצמם חבריינות - חסינות בדויה לעבריינות על כס המשפט, ובכך השחיתו את מערכת המשפט ללא תקנה.
לורי שם-טוב הציגה ראיות ברורות לפברוקים (מרמה והפרת אמונים) של השופטת פוזננסקי
לאחרונה, התנהלה עלילה צדדית חשובה בתיק העתירה לבג"ץ של המופתעת פוזננסקי. הבלוגרית העצורה לורי שם-טוב הגישה בקשה [העתקה - כאן] להצטרף כצד לעתירתה של השופטת המופתעת רונית פוזננסקי. הבקשה מתעדת, שהמסרונים של המופתעת רונית פוזננסקי היו רק קצה הקרחון בהתנהלות עבריינית של פוזננסקי בצוותא חדא עם משטרת תל-אביב. פוזננסקי עסקה במשך שנים, באופן שיטתי ועקבי בפברוקים - שיבוש כתבי בית דין, שיבוש הליכי משפט, מרמה והפרת אמונים. בין הדוגמאות שמעלה לורי שם-טוב בבקשה להתנהלותה של השופטת פוזננסקי, הדוגמה השנייה (סעיף 29 ואילך) מסמרת שיער: השופטת פוזננסקי חתמה על צו פיקטיבי כי המשטרה רצתה לדעת אם פלטפורמת Wordpress מעבירה צווים שהיא מקבלת למנהלי האתרים.
כבר בשלב זה ברור שלפנינו פרק ההמשך לפרשת השופטת המפברקת ורדה אלשייך. שם נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג טייח את הפרשה בלהטטנות קרקסית, וחילץ את השופטת המפברקת ורדה אלשייך ללא כתב אישום פלילי כנדרש. ההבדל הוא, שלאור הערנות הציבורית הגוברת, במקרה של השופטת המופתעת רונית פוזננסקי היה צורך בהפקה הרבה יותר מושקעת, הכוללת פיטורים, עתירה לבג"ץ, וצו על תנאי המשעה את הפיטורים, ועדיין לא הגענו לסוף המחזה...
פרשת המפברקת אלשייך ופרשת המופתעת פוזננסקי משקפות את המצב הכללי: השופטים יצרו לעצמם חבריינות - חסינות בדויה לעבריינות על כס המשפט, ובכך השחיתו את מערכת המשפט ללא תקנה.
לורי שם-טוב הציגה ראיות ברורות לפברוקים (מרמה והפרת אמונים) של השופטת פוזננסקי
להלן תמונות של דפים 1-5 מתוך בקשתה של לורי שם-טוב. העתק של הבקשה המלאה, בת 16 עמודים כאן, וגם בקישורים [7]. סקירה מפורטת יותר של הבקשה של לורי שם-טוב גם מובאת להלן.
לורי שם-טוב הגישה את הבקשה כבלתי מיוצגת. לורי שם-טוב כתבה את הבקשה במעצרה בכלא נווה תרצה, בתנאים מחפירים. לורי השתתפה בחדשים האחרונים בסדרת הליכים כבלתי מיוצגת, כולל טיעון כבלתי מיוצגת בהליכים בבית המשפט העליון. זאת - כיוון שהסניגוריה הציבורית מתקשה במינוי סניגור, [8] לאחר שהשופט בני שגיא מנהל בתיק הפלילי משפט שדה, על פי נוהל אותו כינה הוא עצמו - "שברו את הכלים". הסניגור הציבורי שפרש, יונתן רבינוביץ', טען שנוהל "שברו את הכלים" הוא הפרה חמורה של הזכות להליך ראוי.
ההגשות של לורי שם-טוב כבלתי מיוצגת, המופקות ומוגשות בדרך לא דרך, מציגות תיעוד היסטורי חשוב של דמותה של לורי שם-טוב, של ההליכים המתנהלים נגדה, ושל טבעה של מערכת המשפט של מדינת ישראל היום. אין ספק, שההליכים נגד לורי שם-טוב מציינים אבן דרך חשובה נוספת בשחיתות מערכת החוק והמשפט לאחר ההליכים על רומן זדורוב בנצרת, ההליכים נגד רפי רותם ונגד שוקי משעול בבתי המשפט בתל-אביב, וההליכים על ג'ואל בן-סימון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.
בפועל, לורי שם-טוב בלתי מיוצגת כבר חודשים, ולכן ראינו סדרת כתבים והופעות בהליכים שונים: הן בבית המשפט המחוזי ת"א בתיק הפלילי (בני שגיא - כוכב עולה בדור הצעיר), ובין אם בתיק המעצרים (אברהם הייימן - זה שנתן כבר לפני שנים לקלדנית לנהל דיונים ולחתום על החלטות בשמו, כשהיה מאחר להגיע לבית המשפט), בבית המשפט המחוזי מרכז (עררי עצירה), או בבית המשפט העליון (הארכות מעצרים של 90 או 150 יום, ערעורים שונים, כולל בענייני גישה לראיות, ובפרט ראיות אלקטרוניות). למרות התנאים הבלתי אפשריים בהם היא פועלת, לורי מפגינה באופן קבוע אינטליגנציה גבוהה במיוחד, לוגיקה מפותחת, הבנה משפטית מעמיקה, לשון מקצועית, ושימוש באסמכתות מהפסיקה הישראלית ומן החקיקה והפסיקה הפדרלית בארה"ב בעניינים טכניים מורכבים, לדוגמה - בעניין גילוי הראיות האלקטרוניות שהובאו מארה"ב.
בעניין ראיות אלקטרוניות גם אי אפשר להתעלם מההבדל הקיצוני בין גישתם של בני שגיא ובית המשפט העליון ביחס ללורי שם-טוב, לבין גישת השופט משה סובל בעניינם של רונאל פישר ורות דוד. סובל מניח את היסודות להנחת סלב מהחמורות שראינו בתולדות מדינת ישראל... והתיק הפלילי נגד רות דוד גם הוא רק קצה הקרחון של הפרשה החמורה של התנהלותה של רות דוד כפרקליטת מחוז תל-אביב...
ההגשות של לורי שם-טוב כבלתי מיוצגת, המופקות ומוגשות בדרך לא דרך, מציגות תיעוד היסטורי חשוב של דמותה של לורי שם-טוב, של ההליכים המתנהלים נגדה, ושל טבעה של מערכת המשפט של מדינת ישראל היום. אין ספק, שההליכים נגד לורי שם-טוב מציינים אבן דרך חשובה נוספת בשחיתות מערכת החוק והמשפט לאחר ההליכים על רומן זדורוב בנצרת, ההליכים נגד רפי רותם ונגד שוקי משעול בבתי המשפט בתל-אביב, וההליכים על ג'ואל בן-סימון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.
בפועל, לורי שם-טוב בלתי מיוצגת כבר חודשים, ולכן ראינו סדרת כתבים והופעות בהליכים שונים: הן בבית המשפט המחוזי ת"א בתיק הפלילי (בני שגיא - כוכב עולה בדור הצעיר), ובין אם בתיק המעצרים (אברהם הייימן - זה שנתן כבר לפני שנים לקלדנית לנהל דיונים ולחתום על החלטות בשמו, כשהיה מאחר להגיע לבית המשפט), בבית המשפט המחוזי מרכז (עררי עצירה), או בבית המשפט העליון (הארכות מעצרים של 90 או 150 יום, ערעורים שונים, כולל בענייני גישה לראיות, ובפרט ראיות אלקטרוניות). למרות התנאים הבלתי אפשריים בהם היא פועלת, לורי מפגינה באופן קבוע אינטליגנציה גבוהה במיוחד, לוגיקה מפותחת, הבנה משפטית מעמיקה, לשון מקצועית, ושימוש באסמכתות מהפסיקה הישראלית ומן החקיקה והפסיקה הפדרלית בארה"ב בעניינים טכניים מורכבים, לדוגמה - בעניין גילוי הראיות האלקטרוניות שהובאו מארה"ב.
בעניין ראיות אלקטרוניות גם אי אפשר להתעלם מההבדל הקיצוני בין גישתם של בני שגיא ובית המשפט העליון ביחס ללורי שם-טוב, לבין גישת השופט משה סובל בעניינם של רונאל פישר ורות דוד. סובל מניח את היסודות להנחת סלב מהחמורות שראינו בתולדות מדינת ישראל... והתיק הפלילי נגד רות דוד גם הוא רק קצה הקרחון של הפרשה החמורה של התנהלותה של רות דוד כפרקליטת מחוז תל-אביב...
פוגלמן, סולברג וברק-ארז דחו את בקשתה של לורי שם-טוב על הסף
השופטים פוגלמן, סולברג, וברק-ארז דחו את בקשתה של לורי להצטרף כצד בעתירתה של השופטת המופתעת פוזננסקי בהחלטה בת משפט אחד, ללא כל הנמקה של ממש: "לא מצאנו עילה לבקשה והיא נדחית." [9]
לורי שם-טוב היתה גורם מרכזי בתיעוד וחשיפה של שיטה מאורגנת וממוסדת של פברוקים שיטתיים בבית המשפט השלום בהליכי צווי חיפוש ותפיסה - כל השופטים בצוותא חדא עם משטרת ישראל
לורי שם-טוב מוחזקת כבר כמעט שנתיים במעצר לפני משפט - "יותר מסוכנת מדומרני, יותר מפחידה מקסטיאל". [10] לורי שם-טוב ידועה בעיקר במאבקה בשחיתות בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה בלקיחת ילדים מהוריהם. אולם לורי שם-טוב גם תיעדה במשך שנים את "הכשל המערכתי" בבית המשפט השלום תל-אביב: שופטי בית המשפט השלום תל-אביב עסקו כולם במשך שנים בשיבוש כתבי בית דין והליכי משפט בהליכי צווי חיפוש, תפיסה, והאזנות סתר.
נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין נאלץ בסופו של דבר להודות ב"כשל מערכתי זה", בעל כורחו, לאחר סדרת תלונות של לורי שם-טוב על שופטי שלום ת"א שונים. רק תשובתו האמתית והאמיצה של השופט עלאא מסארווה הביאה לפיצוץ הפרשה, ה"בדיקות" החוזרות של הנציב לא העלו דבר... [11]
לורי שם-טוב מוחזקת כבר כמעט שנתיים במעצר לפני משפט - "יותר מסוכנת מדומרני, יותר מפחידה מקסטיאל". [10] לורי שם-טוב ידועה בעיקר במאבקה בשחיתות בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה בלקיחת ילדים מהוריהם. אולם לורי שם-טוב גם תיעדה במשך שנים את "הכשל המערכתי" בבית המשפט השלום תל-אביב: שופטי בית המשפט השלום תל-אביב עסקו כולם במשך שנים בשיבוש כתבי בית דין והליכי משפט בהליכי צווי חיפוש, תפיסה, והאזנות סתר.
נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין נאלץ בסופו של דבר להודות ב"כשל מערכתי זה", בעל כורחו, לאחר סדרת תלונות של לורי שם-טוב על שופטי שלום ת"א שונים. רק תשובתו האמתית והאמיצה של השופט עלאא מסארווה הביאה לפיצוץ הפרשה, ה"בדיקות" החוזרות של הנציב לא העלו דבר... [11]
הפברוקים של השופטים בבתי המשפט הם סימן היכר מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים
לפני פרישתו, הנציב אליעזר ריבלין גם סירב לקבל לבדיקה תלונה נגד השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד. התלונה טענה שהשופטים אמיר ומלמד עסקו במרמה והפרת אמונים בתשובותיהם על תלונותיה של לורי שם-טוב בעניין פיברוק הליכי חיפוש ותפיסה...
ניתן לומר בבירור, שפרשת לורי שם-טוב הדגימה היטב את העקרון אותו קבע פרופ' מוטה קרמניצר בקשר לפרשת רומן זדורוב:
דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 מסכם את המצב כך:
לפני פרישתו, הנציב אליעזר ריבלין גם סירב לקבל לבדיקה תלונה נגד השופטים דנה אמיר ושמואל מלמד. התלונה טענה שהשופטים אמיר ומלמד עסקו במרמה והפרת אמונים בתשובותיהם על תלונותיה של לורי שם-טוב בעניין פיברוק הליכי חיפוש ותפיסה...
ניתן לומר בבירור, שפרשת לורי שם-טוב הדגימה היטב את העקרון אותו קבע פרופ' מוטה קרמניצר בקשר לפרשת רומן זדורוב:
התנהלות התביעה מפחידה... כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועמ"ש... אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגינה בעיקר על עצמה.כרך עב כרס, המתעד את הפברוקים במערכת החוק והמשפט בישראל, הוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל לשנת 2018. הכרך כלל מסמכים מפוברקים שונים ביחס ללורי שם-טוב, וכן גם ביחס לרפי רותם, לשוקי משעול, לברק כהן, לרומן זדורוב, לג'ואל בן סימון, לעו"ד רפאל ארגז, ואחרים... מצד שני, הוצגו מסמכים מפוברקים בצורה הפוכה ביחס לאהוד אולמרט, פינטו, מנשה ארביב, השופט יצחק כהן, וסלבריטאים אחרים...
דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 מסכם את המצב כך:
... התדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. ... מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
על רקע זה, המסר אותו מנסה למכור נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (ההיא מתיק 1270) - שהשופטים הם אלה שמגינים על זכויות האדם בישראל - מגוחך במיוחד. לא נותר אלא לצטט את ח"כ עו"ד סמוטריץ': "היחצ"ן הטוב בעולם לא יעזור לך!".
התקשורת
פרט ליחידי סגולה [8, 10, 12] התקשורת מאפילה על ההתנהלות החמורה של השופטים בפרשת לורי שם-טוב.
ירון לונדון, לעומת זאת, ייזכר כזה שהוביל את מסע ההכפשה וה"פייק ניוז" של הפרקליטות מיד לאחר מעצרה של לורי שם-טוב בפברואר 2017 על רקע אקדחים שלופים...
התקשורת
פרט ליחידי סגולה [8, 10, 12] התקשורת מאפילה על ההתנהלות החמורה של השופטים בפרשת לורי שם-טוב.
----
נדחתה בקשת לורי שם טוב לטרפד את עתירת השופטת המופתעת פוזננסקי
טרם הדיון שהתקיים בבית המשפט העליון בעתירתה של השופטת המודחת רונית פוזננסקי נגד החלטת בית הדין המשמעתי להדיח אותה לצמיתות, הגישה לורי שם טוב בקשה להצטרף לדיון, כדי לזעוק את זעקת קורבנותיה. שם טוב טענה שהמשחק מכור בקומבינה עם שרת המשפטים, ויש לזמן את נפגעי השופטת להשמיע קולם. בקשתה נדחתה ע"י השופטים פוגלמן, סולברג וברק ארז בנימוק "לא מצאנו עילה להצטרפות".
לורי שם טוב, עיתונאית העצורה מזה שנתיים ומתמודדת מול כתב אישום ובו 120 אישומים של העלבת עובדים סוציאליים וזילות שופטים ביקשה להצטרף לעתירה כי במהלך החקירה הסמויה מי שחתמה על רוב הצווים לבקשת המשטרה הייתה השופטת פוזננסקי. לדברי שם טוב היא מבקשת "להשמיע את רחשי הציבור, וקולם של קורבנותיה של השופטת לשעבר, העותרת, לצרף ולהציג ראיות כי השופטת לא הייתה מוערכת, ולא מעדה פעם אחת, אלא באופן שיטתי שימשה סניף של המשטרה, חתמה על צווים כלאחר יד, בלי לבדוק דבר וחצי דבר, ואף הוסיפה מדמיונה הפורה דברים שהשוטרים לא טענו". שם טוב טענה כי "לא בכדי עותרת זו נתפסה במעידה, ויש לדחות את עתירתה על הסף".
לדברי שם טוב, "כפי שפוזננסקי צירפה את שרת המשפטים לעתירתה, מבלי ששרת המשפטים שימשה צד או יריב כלפיה, ואין לשרת המשפטים כל מעמד בעתירה, כך מנגד, כדי לאזן את התמונה יש מקום לצרף את נציגת הציבור, נציגה אותנטית כמו המבקשת שהיא קורבן של הלהט של פוזננסקי להרשיע, ולשמש פיונית בידיהם של השוטרים והפרקליטות. על פניו נראה שהצירוף המאולץ של שרת המשפטים נעשה ב"קומבינה" מתוזמרת מראש, שכן לציבור נראה שתגובת שרת המשפטים לטובתה הייתה ידועה מראש לפוזננסקי. אילו הייתה פוזננסקי חוששת ששרת המכתבים תכתוב דברים נגדה, לא הייתה מצרפת אותה".
בעתירתה שם טוב מסבירה כי "כשופטת בפלילים, ודאי יודעת השופטת העותרת כי נאשמים רבים מתמודדים עם פסיקות רעות, לא הגיוניות, חסרות כל בסיס או סתם פסיקות דרקוניות ששופטים נותנים במהלך ההוכחות, ואין כל דרך לערעור עליהם בערעור בינים, כי ערעור בינים לא קיים. נאשמים מסוימים ניסו לעקוף את חוסר האפשרות לערער בערעור ביניים ע"י עתירה נגד בית המשפט הפלילי עצמו, אולם כולם נדחים, כי מדובר במעקף שקוף. מדוע אם כן סבורה השופטת, שמה שלא זמין לנאשמים שבפניה, מגיע לה רק מכוח מישרתה? הרי מעל בית הדין המשמעתי לשופטים לא קיימת ערכאת ערעור, כך ששקוף כי העתירה נועדה לייצר מסלול ערעורי עקיף חדש, פרי המצאתם של סנגוריה של העותרת. מה היה קורה אם נאשם מן הישוב היה פונה לבית המשפט בעתירה על החלטת בינים שאסור לו להגיש עליה ערעור? בית המשפט היה זורק אותו מכל המדרגות, דוחה על הסף את העתירה, ונוזף בו למען יראו וייראו. כיצד אם כן השופטת תשמש דוגמא לציבור, ולהגברת אימון הציבור בשופטים, כאשר היא עצמה עושה את מה שאסור לעשות?"
שם טוב כתבה כי יש לה " ידע אישי על האופן בו השופטת הפכה עצמה חותמת גומי של המשטרה, בלא פחות מ 17 אירועים, בהם חתמה לשופטים על כל מה שרצו", וכן ש"ידוע לכל כי השופטת הורתה לעצור אזרחית שגנבה פחית קולה ו 10 שקלים למשך יומיים. מידע זה לא מצוי בפני בית המשפט הנכבד והעדרו מאפשר בידי הסנגורים לטעון טענות לא מבוססות שהשופטת הייתה "בעד חשודים" ו"ליברלית".
לדברי שם טוב, עצם העובדה שהשופטת הצטיידה בהמלצות מחבריה בפרקליטות, ובראש הממליצות הפרקליטה רונית עמיאל, מלמדת שהשופטת הייתה "מוערכת" רק בפני הפרקליטות, כי "גם לאחר שמונתה כשופטת חשה עצמה, והתנהגה כמו פרקליטה ולא כמו שופטת, ולכן בפרקליטות העריכו אותה, וציידו אותה במכתב הערכה".
שם טוב הפנתה ל 6 מקרים "הזויים" בהם ניכר שהשופטת פוזננסקי שימשה חותמת גומי, וחתמה על כל מה שביקשו ממנה. בדוגמא הראשונה סיפרה שם טוב כי אחד השוטרים, מוטי דוד ביקש מפוזננסקי לחתום על צו לקבלת נתוני תקשורת מחברת טריפל C, וכתב שמערכת גלובס קיבלה במייל אדום הודעה שאיתן ארז תבע את שם טוב. החוקר סימן שלל חשדות מכל הבא ליד וכיד הדמיון הטובה: "הפרעה לשירות ציבורי, שיבוש מהלכי משפט, העלבת עובד ציבור, התחזות במטרה לאדם אחר כדי להונות, העברת מידע כוזב במחשב". נימוקי השופטת היו "לצורכי חקירה וחדירה לחומר מחשב". לדברי שם טוב לא מתקבל על הדעת ששוטר יגיד לשופטת שהתקבלה הודעה "במייל אדום" בלי להציג את המייל, ולא ייתכן שהשופטת לא תבקש לקרוא את המייל. במייל אין שום דבר מפליל. לדברי שם טוב, "כל שוטר להמציא סיפור על מייל אדום, כחול או ירוק, לגשת לשופט ולקבל כל צו שהוא רוצה על נתוני התקשורת של כל אדם, וזה מסוכן. סדין אדום לדמוקרטיה". שם טוב מסכמת: "השופטת פוזננסקי לא התנהגה כשופט סביר. היא נידבה עצמה לצרכי החקירה, והייתה מוכנה לחתום על כל צו שביקשו ממנה לחתום. אפס שאלות. אפס בדיקה. אפס עבודה שיפוטית".
במקרה אחר פנה חוקר בשם אלי לוריא לפוזננסקי וביקשה ממנה לחתום על צו להמצאת מסמכים לחברה שבקליפורניה. החוקרת כתב בבקשה שהשוטרים בהקימו אתר פיקטיבי, וביקש מהשופטת להוציא צו לחברה המארחת כדי לבדוק אם האמריקאים מגיבים לצווים מישראל, או מצפצים עליהם. נאמר לשופטת במפורש שהאתר הוא פיקטיבי, כך שאין לגביו חשוד ואין חשד סביר, והשופטת לא היססה לחתום שהונח בפניה חומר המעיד על חשדות סבירים, עבירות רציניות וחשודים שאת זהותם צריך לחשוף. שם טוב טוענת כי זה "מקרה קלסי של שופטת שמשתתפת בתעלולי חקירה של השוטרים, כאילו מקבלת משכורת מאלשייך".
במקרה אחר שוב פנה השוטר מוטי דוד אל פוזננסקי וביקש צו לנתוני תקשורת מחברת בזק/הוט לספק נתוני לקוחות, מבלי שטרח אפילו להכין מכתב עם הסברים. השוטר פשוט המציא רשימה של חשדות מכל הבא ליד, סחיטה, איומים, פגיעה בפרטיות, קבלת דבר במרמה, והשופטת חתמה בנימוק הקצר והקולע שאין לו שום קשר לטענות: "עבירות מחשב".
במקרה נוסף אותו מוטי דוד פנה לפוזננסקי וביקש ממנה לחתום על צו להמצאת מסמכים למשרד השיכון על מנת לקבל תיק אישי, פרטי תשלומים, מספרי חשבונות בנק וכו'. בנוסח הסטנדרטי של הבקשה כתב מוטי דוד שהוא מנהל חקירה על הטרדה והתנכלות מינית באמצעות צילום משפיל, ושיש לו יסוד סביר להניח שבידי משרד השיכון נמצאים המסמכים הדרושים לחקירה זו.
השופטת פוזננסקי אפילו לא טרחה לנמק את הסיבות לחתימה על הצו. לדגברי שם טוב "כל אדם מן הישוב יכול לראות שאין קשר בין הצהרתו של החוקר מוטי דוד שהוא חוקר התנכלות מינית ופרסום משפיל, לבין צו למשרד השיכון למסור תיק האישי, תשלומים ששולמו ומספרי חשבונות בנקים של חשודים. "מדוע השופטת בכלל ציוותה להמציא חשבונות בנקים ולא ציוותה להמציא את הפרסום המיני המשפיל?" שואלת שם טוב. "נראה במובהק שהשופטת בכלל לא קראה את נימוקי הבקשה, (פרסום משפיל), אחרת סביר להניח שהיתה שואלת עצמה איזה יסוד סביר יכול להיות לשוטר שפרסום מיני משפיל מוחזק ע"י משרד השיכון? מדוע שבמשרד השיכון יוחזקו פרסומים מינים משפילים, ולמה החוקר לא מבקש את הפרסומים המיניים המשפילים, ובמקום זה הוא רוצה לקבל תיק אישי וחשבונות בנקים?
"נניח שבאמת מישהו פרסם פרסום מיני משפיל, האם זה מצדיק שהמשטרה תחטט לו בחשבונות הבנק, ובתיקיו האישיים במשרדי ממשלה? הרי כל שוטר יכול לבוא לכל שופט להגיד שראה פרסום מבזה בפייסבוק ולבקש צו המורה לעכל משרד נממשלה להמציא תיקים אישיים וחשבונות בנק. אם כך, בשביל מה בכלל קיימים חוקים שמכוונים שוטרים להציג תשתית לכאורית של חשד סביר, ומכוונים שופטים לנמק מדוע הם חותמים על צווים שכאלה?, אומרת שם טוב.
בתאריך 28/9/2016 פנה החוקר מוטי דוד שוב לפוזננסקי וביקש ממנה לחתום על צו המופנה לבנקים שונים ותאגידים פיננסים בטענה שהוא "חוקר הלבנת הון". החוקר מוטי דוד לא הגיש שום מזכר או בקשה מילולית המסבירה במה מדובר ומדוע מבוקש צו לחקירת הלבנת הון, איזה הון הלבינה לורי שם טוב, איזה הון בכלל יש לה, ואיפה ואיך היא מסתירה את הלבנת ההון. "למותר לציין שהח"מ לורי שם טוב אישה השקועה בחובות, והיום היא אפילו בפשיטת רגל. לא היה שום בסיס לחשד שהח"מ לורי שם טוב מלבינה הון. השוטרים לא הציגו בדל של ראיה לחשד להלבנת הון, ובכל זאת השופטת הניפה את החותמת, וחתמה. "זוהי סכנה לציבור שחוקרים ממציאים חשדות כל כך אבסורדים, ובגלל שהשופטת היא יוצאת פרקליטות, איננה מהססת לחתום מכל הבא ליד".
הדוגמא האחרונה שהביאה שם טוב בפני שופטי העליעיון היא בקשה של החוקר אלי לוריא לפוזננסקי לאשר חדירה למחשב לאחר ששופטת ביארושלים סירבה לאשר זאת. מסתבר שביוני 2016 ביימה פרקליטות תךל אביב מעצר שווא ללורי שם טוב של סיוע לחטיפת קטין ממעון לנשיחם מוכות בבית שמש באמצעות משטרת ירושלים על מנת לתופש את מחשביה. לאחר שהשופטת אפרת אייכנשטיין בירושלים סירבה לאשר למשטרה שם לחדור למחשבים של שם טוב, פרט לטענות של חטיפת קטין, באו אל השופטת פוזננסקי, התלוננו על השופטת אייכנשטיין, ופוזננסקי חתמה בשניות על כל מה שהשופטת הירושלמית סירבה לחתום. "פוזננסקי שימשה שופטת למקצה שיפורים. חילקה את חותמת שופט לכל דיכפין".
כאמור, ביום הדיון בבית המשפט העליון דחו השופטים את בקשת לורי שם טוב להצטרף לדיון "ולהסיר את מסכת הצביעות". באי כוחה של פוזננסקי הציעו לבית המשפט "עסקה" של השעייה לשנתיים "כדי להימנע מהכרעה בעתירה". אלא שעתירתה של פוזננסקי היא נקיטה בהליך שלא קיים. "מצער מאוד ששופטי העליון לא מאםפשרים לאף אחד מקורבנותיה של פוזננסקי לטעון בעליון. כנראה שהפרופוגנדה שהשופטת הייתה מוערכת מצליחה לה מאוד", אומרת שם טוב.
טרם הדיון שהתקיים בבית המשפט העליון בעתירתה של השופטת המודחת רונית פוזננסקי נגד החלטת בית הדין המשמעתי להדיח אותה לצמיתות, הגישה לורי שם טוב בקשה להצטרף לדיון, כדי לזעוק את זעקת קורבנותיה. שם טוב טענה שהמשחק מכור בקומבינה עם שרת המשפטים, ויש לזמן את נפגעי השופטת להשמיע קולם. בקשתה נדחתה ע"י השופטים פוגלמן, סולברג וברק ארז בנימוק "לא מצאנו עילה להצטרפות".
לורי שם טוב, עיתונאית העצורה מזה שנתיים ומתמודדת מול כתב אישום ובו 120 אישומים של העלבת עובדים סוציאליים וזילות שופטים ביקשה להצטרף לעתירה כי במהלך החקירה הסמויה מי שחתמה על רוב הצווים לבקשת המשטרה הייתה השופטת פוזננסקי. לדברי שם טוב היא מבקשת "להשמיע את רחשי הציבור, וקולם של קורבנותיה של השופטת לשעבר, העותרת, לצרף ולהציג ראיות כי השופטת לא הייתה מוערכת, ולא מעדה פעם אחת, אלא באופן שיטתי שימשה סניף של המשטרה, חתמה על צווים כלאחר יד, בלי לבדוק דבר וחצי דבר, ואף הוסיפה מדמיונה הפורה דברים שהשוטרים לא טענו". שם טוב טענה כי "לא בכדי עותרת זו נתפסה במעידה, ויש לדחות את עתירתה על הסף".
לדברי שם טוב, "כפי שפוזננסקי צירפה את שרת המשפטים לעתירתה, מבלי ששרת המשפטים שימשה צד או יריב כלפיה, ואין לשרת המשפטים כל מעמד בעתירה, כך מנגד, כדי לאזן את התמונה יש מקום לצרף את נציגת הציבור, נציגה אותנטית כמו המבקשת שהיא קורבן של הלהט של פוזננסקי להרשיע, ולשמש פיונית בידיהם של השוטרים והפרקליטות. על פניו נראה שהצירוף המאולץ של שרת המשפטים נעשה ב"קומבינה" מתוזמרת מראש, שכן לציבור נראה שתגובת שרת המשפטים לטובתה הייתה ידועה מראש לפוזננסקי. אילו הייתה פוזננסקי חוששת ששרת המכתבים תכתוב דברים נגדה, לא הייתה מצרפת אותה".
בעתירתה שם טוב מסבירה כי "כשופטת בפלילים, ודאי יודעת השופטת העותרת כי נאשמים רבים מתמודדים עם פסיקות רעות, לא הגיוניות, חסרות כל בסיס או סתם פסיקות דרקוניות ששופטים נותנים במהלך ההוכחות, ואין כל דרך לערעור עליהם בערעור בינים, כי ערעור בינים לא קיים. נאשמים מסוימים ניסו לעקוף את חוסר האפשרות לערער בערעור ביניים ע"י עתירה נגד בית המשפט הפלילי עצמו, אולם כולם נדחים, כי מדובר במעקף שקוף. מדוע אם כן סבורה השופטת, שמה שלא זמין לנאשמים שבפניה, מגיע לה רק מכוח מישרתה? הרי מעל בית הדין המשמעתי לשופטים לא קיימת ערכאת ערעור, כך ששקוף כי העתירה נועדה לייצר מסלול ערעורי עקיף חדש, פרי המצאתם של סנגוריה של העותרת. מה היה קורה אם נאשם מן הישוב היה פונה לבית המשפט בעתירה על החלטת בינים שאסור לו להגיש עליה ערעור? בית המשפט היה זורק אותו מכל המדרגות, דוחה על הסף את העתירה, ונוזף בו למען יראו וייראו. כיצד אם כן השופטת תשמש דוגמא לציבור, ולהגברת אימון הציבור בשופטים, כאשר היא עצמה עושה את מה שאסור לעשות?"
שם טוב כתבה כי יש לה " ידע אישי על האופן בו השופטת הפכה עצמה חותמת גומי של המשטרה, בלא פחות מ 17 אירועים, בהם חתמה לשופטים על כל מה שרצו", וכן ש"ידוע לכל כי השופטת הורתה לעצור אזרחית שגנבה פחית קולה ו 10 שקלים למשך יומיים. מידע זה לא מצוי בפני בית המשפט הנכבד והעדרו מאפשר בידי הסנגורים לטעון טענות לא מבוססות שהשופטת הייתה "בעד חשודים" ו"ליברלית".
לדברי שם טוב, עצם העובדה שהשופטת הצטיידה בהמלצות מחבריה בפרקליטות, ובראש הממליצות הפרקליטה רונית עמיאל, מלמדת שהשופטת הייתה "מוערכת" רק בפני הפרקליטות, כי "גם לאחר שמונתה כשופטת חשה עצמה, והתנהגה כמו פרקליטה ולא כמו שופטת, ולכן בפרקליטות העריכו אותה, וציידו אותה במכתב הערכה".
שם טוב הפנתה ל 6 מקרים "הזויים" בהם ניכר שהשופטת פוזננסקי שימשה חותמת גומי, וחתמה על כל מה שביקשו ממנה. בדוגמא הראשונה סיפרה שם טוב כי אחד השוטרים, מוטי דוד ביקש מפוזננסקי לחתום על צו לקבלת נתוני תקשורת מחברת טריפל C, וכתב שמערכת גלובס קיבלה במייל אדום הודעה שאיתן ארז תבע את שם טוב. החוקר סימן שלל חשדות מכל הבא ליד וכיד הדמיון הטובה: "הפרעה לשירות ציבורי, שיבוש מהלכי משפט, העלבת עובד ציבור, התחזות במטרה לאדם אחר כדי להונות, העברת מידע כוזב במחשב". נימוקי השופטת היו "לצורכי חקירה וחדירה לחומר מחשב". לדברי שם טוב לא מתקבל על הדעת ששוטר יגיד לשופטת שהתקבלה הודעה "במייל אדום" בלי להציג את המייל, ולא ייתכן שהשופטת לא תבקש לקרוא את המייל. במייל אין שום דבר מפליל. לדברי שם טוב, "כל שוטר להמציא סיפור על מייל אדום, כחול או ירוק, לגשת לשופט ולקבל כל צו שהוא רוצה על נתוני התקשורת של כל אדם, וזה מסוכן. סדין אדום לדמוקרטיה". שם טוב מסכמת: "השופטת פוזננסקי לא התנהגה כשופט סביר. היא נידבה עצמה לצרכי החקירה, והייתה מוכנה לחתום על כל צו שביקשו ממנה לחתום. אפס שאלות. אפס בדיקה. אפס עבודה שיפוטית".
במקרה אחר פנה חוקר בשם אלי לוריא לפוזננסקי וביקשה ממנה לחתום על צו להמצאת מסמכים לחברה שבקליפורניה. החוקרת כתב בבקשה שהשוטרים בהקימו אתר פיקטיבי, וביקש מהשופטת להוציא צו לחברה המארחת כדי לבדוק אם האמריקאים מגיבים לצווים מישראל, או מצפצים עליהם. נאמר לשופטת במפורש שהאתר הוא פיקטיבי, כך שאין לגביו חשוד ואין חשד סביר, והשופטת לא היססה לחתום שהונח בפניה חומר המעיד על חשדות סבירים, עבירות רציניות וחשודים שאת זהותם צריך לחשוף. שם טוב טוענת כי זה "מקרה קלסי של שופטת שמשתתפת בתעלולי חקירה של השוטרים, כאילו מקבלת משכורת מאלשייך".
במקרה אחר שוב פנה השוטר מוטי דוד אל פוזננסקי וביקש צו לנתוני תקשורת מחברת בזק/הוט לספק נתוני לקוחות, מבלי שטרח אפילו להכין מכתב עם הסברים. השוטר פשוט המציא רשימה של חשדות מכל הבא ליד, סחיטה, איומים, פגיעה בפרטיות, קבלת דבר במרמה, והשופטת חתמה בנימוק הקצר והקולע שאין לו שום קשר לטענות: "עבירות מחשב".
במקרה נוסף אותו מוטי דוד פנה לפוזננסקי וביקש ממנה לחתום על צו להמצאת מסמכים למשרד השיכון על מנת לקבל תיק אישי, פרטי תשלומים, מספרי חשבונות בנק וכו'. בנוסח הסטנדרטי של הבקשה כתב מוטי דוד שהוא מנהל חקירה על הטרדה והתנכלות מינית באמצעות צילום משפיל, ושיש לו יסוד סביר להניח שבידי משרד השיכון נמצאים המסמכים הדרושים לחקירה זו.
השופטת פוזננסקי אפילו לא טרחה לנמק את הסיבות לחתימה על הצו. לדגברי שם טוב "כל אדם מן הישוב יכול לראות שאין קשר בין הצהרתו של החוקר מוטי דוד שהוא חוקר התנכלות מינית ופרסום משפיל, לבין צו למשרד השיכון למסור תיק האישי, תשלומים ששולמו ומספרי חשבונות בנקים של חשודים. "מדוע השופטת בכלל ציוותה להמציא חשבונות בנקים ולא ציוותה להמציא את הפרסום המיני המשפיל?" שואלת שם טוב. "נראה במובהק שהשופטת בכלל לא קראה את נימוקי הבקשה, (פרסום משפיל), אחרת סביר להניח שהיתה שואלת עצמה איזה יסוד סביר יכול להיות לשוטר שפרסום מיני משפיל מוחזק ע"י משרד השיכון? מדוע שבמשרד השיכון יוחזקו פרסומים מינים משפילים, ולמה החוקר לא מבקש את הפרסומים המיניים המשפילים, ובמקום זה הוא רוצה לקבל תיק אישי וחשבונות בנקים?
"נניח שבאמת מישהו פרסם פרסום מיני משפיל, האם זה מצדיק שהמשטרה תחטט לו בחשבונות הבנק, ובתיקיו האישיים במשרדי ממשלה? הרי כל שוטר יכול לבוא לכל שופט להגיד שראה פרסום מבזה בפייסבוק ולבקש צו המורה לעכל משרד נממשלה להמציא תיקים אישיים וחשבונות בנק. אם כך, בשביל מה בכלל קיימים חוקים שמכוונים שוטרים להציג תשתית לכאורית של חשד סביר, ומכוונים שופטים לנמק מדוע הם חותמים על צווים שכאלה?, אומרת שם טוב.
בתאריך 28/9/2016 פנה החוקר מוטי דוד שוב לפוזננסקי וביקש ממנה לחתום על צו המופנה לבנקים שונים ותאגידים פיננסים בטענה שהוא "חוקר הלבנת הון". החוקר מוטי דוד לא הגיש שום מזכר או בקשה מילולית המסבירה במה מדובר ומדוע מבוקש צו לחקירת הלבנת הון, איזה הון הלבינה לורי שם טוב, איזה הון בכלל יש לה, ואיפה ואיך היא מסתירה את הלבנת ההון. "למותר לציין שהח"מ לורי שם טוב אישה השקועה בחובות, והיום היא אפילו בפשיטת רגל. לא היה שום בסיס לחשד שהח"מ לורי שם טוב מלבינה הון. השוטרים לא הציגו בדל של ראיה לחשד להלבנת הון, ובכל זאת השופטת הניפה את החותמת, וחתמה. "זוהי סכנה לציבור שחוקרים ממציאים חשדות כל כך אבסורדים, ובגלל שהשופטת היא יוצאת פרקליטות, איננה מהססת לחתום מכל הבא ליד".
הדוגמא האחרונה שהביאה שם טוב בפני שופטי העליעיון היא בקשה של החוקר אלי לוריא לפוזננסקי לאשר חדירה למחשב לאחר ששופטת ביארושלים סירבה לאשר זאת. מסתבר שביוני 2016 ביימה פרקליטות תךל אביב מעצר שווא ללורי שם טוב של סיוע לחטיפת קטין ממעון לנשיחם מוכות בבית שמש באמצעות משטרת ירושלים על מנת לתופש את מחשביה. לאחר שהשופטת אפרת אייכנשטיין בירושלים סירבה לאשר למשטרה שם לחדור למחשבים של שם טוב, פרט לטענות של חטיפת קטין, באו אל השופטת פוזננסקי, התלוננו על השופטת אייכנשטיין, ופוזננסקי חתמה בשניות על כל מה שהשופטת הירושלמית סירבה לחתום. "פוזננסקי שימשה שופטת למקצה שיפורים. חילקה את חותמת שופט לכל דיכפין".
כאמור, ביום הדיון בבית המשפט העליון דחו השופטים את בקשת לורי שם טוב להצטרף לדיון "ולהסיר את מסכת הצביעות". באי כוחה של פוזננסקי הציעו לבית המשפט "עסקה" של השעייה לשנתיים "כדי להימנע מהכרעה בעתירה". אלא שעתירתה של פוזננסקי היא נקיטה בהליך שלא קיים. "מצער מאוד ששופטי העליון לא מאםפשרים לאף אחד מקורבנותיה של פוזננסקי לטעון בעליון. כנראה שהפרופוגנדה שהשופטת הייתה מוערכת מצליחה לה מאוד", אומרת שם טוב.
---
קישורים
[1] פרשת המסרונים: הנציב ממליץ להעמיד את השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי
נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין, ממליץ להעמיד את השופטת רונית פוזננסקי-כץ לדין משמעתי וסבר כי אין מקום להעמידה לדין פלילי. זאת בעקבות פרשת המסרונים שבה נקשר שמה של האחרונה, שבמסגרתה נחשפו התכתבויות שלה עם חוקר מטעם רשות ניירות ערך בנוגע להארכות מעצר של חשודים בתיק 4000 (פרשת בזק).
[2] פרשת המסרונים: השופטת פוזננסקי-כץ הודתה והורשעה בדין משמעתי
השופטת הודתה בדיון בפני בית הדין המשמעתי בראשות השופט בדימוס גרוניס, על התכתבויות לא ראויות בינה לבין נציג התביעה בתיק 4000. היא הורשעה בהתנהגות באופן שאינו הולם שופט בישראל ובהפרה של כללי האתיקה. גזר הדין יינתן במועד אחר
[3] פרשת המסרונים: השופטת פוזננסקי-כץ תודח מכס השיפוט
בית הדין המשמעתי לשופטים בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס: "אנו רואים חשיבות בהצבת רף גבוה להתנהגות הולמת של שופטים" ● ההחלטה היא בניגוד לבקשת התביעה להטיל על השופטת עונש השעיה של עד שנה בלבד
[4] פוזננסקי
נ שרת המשפטים ובית הדין המשמעתי לשופטים
[בג"ץ
6301/18]
– עתירת
פוזננסקיhttps://www.scribd.com/document/395734840/
בג"ץ השהה את פיטוריה של השופטת פוזננסקי-כץשופטת בימ"ש השלום בתל אביב הגישה עתירה נגד החלטת בית הדין המשמעתי להשעות אותה לצמיתות מכס השיפוט ■ בעתירה היא טוענת שלמרות טענות בית הדין, לשון החוק מאפשרת פרשנות שתביא להשעייתה הזמנית ■ בית המשפט העליון הוציא היום צו ביניים להשהיית פיטוריה
https://www.themarker.com/law/1.6435725
[5] פרשת המסרונים: השופטת פוזננסקי הוקרבה
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6295142
[6] 'הנחות הסלב' של מערכת אכיפת החוק
http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-124817-00.html
[7] פוזננסקי נ שרת המשפטים ובית הדין המשמעתי לשופטים [בג"ץ 6301/18] - בקשת לורי שם-טוב להצטרף כצד לעתירה
https://www.scribd.com/document/395734772/
https://drive.google.com/open?id=1rCrtlP_YcGsNMHftt-q3eC4jjmAykfAk
[8] נקמת המדינה ב"טרור הבלוגרים" עולה ביוקר | זיו קריסטלhttps://drive.google.com/open?id=1rCrtlP_YcGsNMHftt-q3eC4jjmAykfAk
הסנגוריה הציבורית מבקשת להתפטר מהייצוג של לורי שם טוב, והשופט בני שגיא מציע שהמדינה תשכור לה עורכי דין פרטיים בעלות של מיליוני שקלים * הפרקליטות שמתנגדת מקשיחה עמדות ודורשת 12 שנות מאסר ל"עבריינית המקלדת" שיחד עם קהל תומכים מהחלשים בחברה העזה לפגוע באליטות של שירות המדינה – שופטים, עובדים סוציאלים ופקידות סעד
http://posta.co.il/article/22661-%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%A7%D7%A8
[9] פוזננסקי נ שרת המשפטים ובית הדין המשמעתי לשופטים [בג"ץ 6301/18] - החלטת פוגלמן, סולברג, וברק-ארז הדוחה על אתר את בקשתה של לורי שם-טוב להצטרף כצד לעתירה
https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\010\063\m10&fileName=18063010.M10&type=2
[10] הפרקליטות: לורי שם טוב יותר מפחידה מדומרני, יותר מסוכנת מקסטיאל | שרון שפוררhttps://www.ha-makom.co.il/post/shpurer/lori-shem-tov
[11] תגית: תלונה נגד השופט עלאא מסארווה. פרשת הבלוגרים: בירור תלונה על שופט המעצרים עלאא מסארווה מראה על כשל מערכתי של בתי המשפט במילוי צווים שיפוטיים
https://court.home.blog/tag/%D7%AA%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98-%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%90-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%94/
[12] הכירו את "אויבת המדינה" מספר 1 | גיל רונן
לורי שם-טוב השמיצה שופטים. כעת היא עצורה ללא משפט, זה יותר משנה. "לראשונה, עוצרים עד תום ההליכים בשל פרסום מכפיש".
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/370769
