2026-09-19
פרשת השו' הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי: "קנסות ללא מוטב" -- סממנים של פשיעה מאורגנת???
Judge Hila Gurevitz and Adv. Rachel Ben Ari affair: "fines w no beneficiary --hallmarks of organized crime???
בפרשת הילה גורביץ-עו"ד רחל בן-ארי נוצרו לטענת יוסף צרניק, PhD, LLB, ראיות לכאורה לסממנים של פשיעה מאורגנת בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. והפעם: "קנסות ללא מוטב", מונח שקרי ומטעה מלכתחילה, חיובים בסך 26,500 ש"ח, שבית המשפט אינו מסוגל לגבות דרך מרכז הגבייה של רשות האכיפה והגבייה...
ביום ו' 18.9.2026, דרש ד"ר צרניק מעו"ד רחל בן-ארי להציע עד ליום ג', 22.9.2026, מוצא מן הביצה שלתוכה הכניסה את עצמה.
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2026/09/2026-09-19-judge-hila-gurevitz-and-adv.html
כהרגלו, ד"ר צרניק מתמקד בעניינים טכניים, פרוצדורליים ולא מהותיים. והפעם - חיובים על ידי בית המשפט ודרך גבייתם, "הוצאות לטובת אוצר המדינה", ו"קנסות ללא מוטב".
על פי הספרות, לאחר שנים בהן התעוררו בעיות שונות בגבייה, הוחלט על מנגנון גבייה אחיד. החיובים עוברים אוטומטית באמצעות תמסורת אלקטרונית מתיק בית המשפט למרכז הגבייה, והם אמורים להופיע שם תוך 3 ימים מיום יצירת החיוב.
בנוסף יש לזכור את האבחנה הבסיסית: "קנס" הוא פעולת ענישה, ולעתים ענישה בעלת אופי פלילי מובהק. "הוצאות" הן שיפוי, לא זו בלבד שאינן ענישה, הן אפילו לא תשלום נזיקין. שיפוי בלבד.
מהיום הראשון עסקו שני עורכי הדין והשופטת במאמצים להשתיק את הנתבע בדרכים שונות. בין השאר, השופטת הילה גורביץ חייבה אותו בסכומים גבוהים של "הוצאות לטובת אוצר המדינה" בעילות קלושות או מופרכות וללא הליך ראוי כלשהו. החלטות ניתנו לעתים ללא ציון העילה, אף פעם לא צוין המקור הנורמטיבי (לדוגמה, תקנה 151(ג), או תקנה 156), ואף פעם לא ניתנה לבעל הדין הזדמנות להתייחס לחיוב לפני ההחלטה.
מיד לאחר כל החלטה בדבר חיוב הנתבע ב"הוצאות לטובת אוצר המדינה" הגיע הודעה עם שובר תשלום ממזכירות בית המשפט.
לדוגמה, בתמונה כאן, תחילת ההודעה היא כותרת מדויקת: "חיוב בגין הוצאות לאוצר המדינה". אולם המשך ההודעה מבשר לחייב כי הוצאות לטובת אוצר המדינה הפכו בחסות המזכירות ל"קנסות ללא מוטב".
הרושם הברור היה שכל סכום שישלם בעל הדין יהפוך לכספי הפקר, כל המוצא לוקח. אולי לטובת מתנות לחגים? אולי לטובת מסיבת חנוכה? ד"ר צרניק מעריך את חשיבות בתי המשפט ליציבות המשטר בישראל, אולם דרישה לשלם כספי הפקר חרגה ממה שהיה מוכן לתרום לעניין...
לכן, חיכה בציפייה שהחיובים יעברו למרכז הגבייה של רשות האכיפה והגבייה. אולם החיובים מעולם לא הגיעו למרכז הגבייה של רשות האכיפה והגבייה!
כשסך החיובים הגיע לכמעט 11,000 ש"ח, התעוררה המזכירות: מה קרה לתזרים המזומנים לקופה הקטנה?
ביום 25.5.2025 ניתנה הודעת מזכירות מאת מנהלת מדור הגב' חגית לסרי בן חמו. הודעה זו היא בעייתית:
1. כבר שורת הנידון נחזתה כמשובשת: "בעניין יצירת חיוב קנס". והרי אין ענייננו בקנסות.
הכיצד הגיעה מנהלת מדור מ"הוצאות לטובת אוצר המדינה" ל"קנסות ללא מוטב"???
2. תיאור המעשה מבהיר שהמזכירות (עינת) טיפלה בחיובים בדרך הקבועה. אולם דבר לא עבר למרכז הגבייה. ובכן, מה קרה בעניין שלפנינו?
על פי מנהלת המדור, הבעיה היא בתיק!
האמת היא שמהיום הראשון הביע ד"ר צרניק את חשדותיו בעניין תיק בית המשפט בת"ע 11650-06-24. לטענתו מדובר בהליך פיקטיבי המתנהל באמצעות כתבי בית דין פיקטיביים בתיק פיקטיבי. לטענתו יש להפריד בין מאפייני התיק כפי שהם לפי כותרתו (לדוגמה ת"ע 11650-06-24 הוא תיק בקשה למינוי מנהלי עיזבון), לבין מאפייני התיק האלקטרוני עליו הולבשה כותרת זו. מאפייני התיק האלקטרוני עצמו יכולים לכלול קישורים חיצוניים, או את היכולת ליצור קישורים חיצוניים אלה, כמו כן, התיק האלקטרוני עצמו יכול לכלול מאפיינים הפוסלים אותו כתיק לניהול הליך שבסופו תוצאה אופרטיבית. רמז בדבר התיקים האלקטרוניים ומאפייניהם אפשר למצוא בתיאור תיקים תל"פ ותל"א כתיקים פיקטיביים בפרסום של הנהלת בתי המשפט...
לא למותר לציין כי מדובר ברובד שלם של כללים שנקבעו בנט המשפט, אך הם נסתרים מעיני הציבור.
סדרת פעולות ההשתקה, כולל החיובים ב"הוצאות לטובת אוצר המדינה", נחזו כהטרדה, איומים ונקמה כלפי נפגע, עד או מדווח. כל זאת, בעודו מוחזק בהליך המתנהל לכאורה מחוץ לגדרי החוק במדינת ישראל. התנהלות זו מתאימה לסממנים של פשיעה מאורגנת. הכוונה היא לסממנים של פשיעה מאורגנת כהגדרתה בקרימינולוגיה. אין פה טענה שהוכחו היסודות הנדרשים להרשעה בפשיעה מאורגנת לפי החוק הישראלי או החוק של ארה"ב, או חוקי אומות אחרות.
החיובים ב"הוצאות לטובת אוצר המדינה" הגיעו עתה עד 26,500 ש"ח אולם ד"ר צרניק לא שילם עד היום פרוטה.
ראו את פירוט החיובים, וההחלטות שבהן ניתנו בקישור הבא (אתר מאובטח, ממומן על ידי האיחוד האירופי):
38.38. The court imposes stiff fines as part of the abuse, but is unable to collect the charges: Evidence of fictitious litigation? Hallmarks of organized crime? (EF 11650-06-24 in the Haifa Family Court) https://zenodo.org/records/22310108
ביום ו', 18.9.2026, שלח ד"ר צרניק הודעה לעו"ד רחל בן-ארי, בה דרש מבן-ארי להציע דרך ראויה ומכובדת לצאת מהפרשה. ההודעה הועתקה גם לעו"ד דן יקיר, אותו הציע ד"ר צרניק לרחל בן-ארי כיועץ המייצג את טובת המערכת.
יחד עם זאת, ד"ר צרניק דרש שעו"ד רחל בן-ארי תתחייב "לפעולה עקבית בדרישה לבדיקה עצמאית (כלומר לא מטעם בית המשפט או הנהלת בתי המשפט), על ידי עובדי מדינה, של נט המשפט ובפרט ולידציה (כלומר, התאמתה לחוק המוכר של מדינת ישראל). הבדיקה הייתה מחויבת בשנת 2010, לפני התקנת המערכת בבתי המשפט, אך לא בוצעה (לפי דוח מבקר המדינה 60ב (2010)). והנהלת בתי המשפט ענתה לבקשת חופש המידע בשנת 2025, כי הבדיקה גם לא בוצעה לאחר 2010, 'אין צורך'."
"לטענתי, מדובר פה בהליכים למראית עין, וסממנים של פשיעה מאורגנת", אומר ד"ר צרניק, "אבל במקביל, או לחלופין אני טוען שיש כאן הליכים שאין ולא כלום בינם לבין 'דבקות במידה רבה בעקרונות החוק האנגלי המקובל'. הכרה בעניין פעוט זה תספק אותי בהחלט".
"תאימות" ה-GDPR של האיחוד האירופי, שמדינת ישראל השיגה בעמל רב בשנת 2024, הייתה בחלקה אישור של החלטה קודמת משנת 2011. וההחלטה משנת 2011 הייתה מבוססת במפורש (בהקדמה (5)) על הנחות יסוד שגויות ומטעות כגון - שמערכת המשפט בישראל דבקה במידה רבה בעקרונות החוק המקובל...
לטענת ד"ר צרניק, ההליכים בת"ע 11650-06-24יצרו תיעוד חסר תקדים של הליכים בבית משפט של מדינת ישראל לכאורה, שאיבדו כל דמיון להליכים של בית משפט כשיר, רושם ומוסמך [competent court of record] ב-3 עניינים מרכזיים:
1. ניהול ומשמורת הכתבים - כ-25% מרשומות בדוקט הבלתי פורמלי (רשימת הבקשות), נסתרות מבעל הדין, אך יעמדו גם לעיני שופטי בית המשפט לערעורים. הגשות שנרשמו כדין לעיתים אינם מוצאות את דרכן לדוקט, ללא כל הסבר או הליך ראוי. הרשומות בדוקט נעלמות לפעמים ללא תיעוד, ללא הליך ראוי, ללא הודעה. הגשות שאינן רצויות נדחות לעיתים בתואנות שקריות כגון "אי תשלום אגרה", גם כשההגשה פטורה מאגרה, וגם כשאגרה שולמה כדין.
2. בידוי סדרי הדין - השופטת והמזכירות, בתמיכת הנהלת בתי המשפט בודים סדרי דין שאין להם מקור בכתב, וכופים אותם על הנתבע. סדרי דין אלה אינם עולים בקנה אחד עם התנהלות בית משפט כשיר. הם גם עומדים בניגוד ליסודות ניהול הכתבים והחשבונות בתאגידים וכו' בעניין רישום בעלי תפקידים ופעולות בכספים. עו"ד רחל בן-ארי מכהנת כיועמשית הטכניון (כ-2 מליארד ש"ח מחזור שנתי) שם היא אמורה לפקח על הנהלת הכספים, מכרזים ופטור ממכרזים. אולם בת"ע 11650-06-24 היא מתנהלת באופן שיש לקוות שהוא בלתי קביל בעליל במוסד הטכניון: קצין התאגיד שמינויו לא נרשם כדין בספרי התאגיד, ופעולותיו הכספיות נרשמות תחת שמותיהם של אחרים לסירוגין... כל זאת, כדי לא לגרום כביכול להגבלת גמישותו בענייני כספים...
3. שופטות חסרות יושרה - התנהלותה של השופטת הילה גורביץ נחזתה כשקרנות פזיזה, שבה אין השופטת מייחסת כל חשיבות להבדל בין אמת ושקר בדבריה, או להבדל בין קבלת דבריה כאמת או כשקר על ידי הנתבע. בכך היא מזכירה את התנהלותה של השופטת אספרנצה אלון בשנת 2013.
לדברי הנתבע, ד"ר יוסף צרניק, יש לבחון מחדש את החלטותיה של השופת הילה גורביץ שהתפרסמו ביוזמתה, בעניין התנהלותה מול בעלי דין שאינם מיוצגים. בהחלטות שפורסמו היא מציגה את בעלי הדין כמופעלים על ידי רגשות ולכן בלתי כשירים... בפרשה שלפנינו, השופטת הילה גורביץ ושני עורכי הדין הוותיקים והמקצועיים פתחו במהלך עוין כלפי בעל דין בגין היותו בלתי מיוצג, מהלך שיש לראותו כמרמה כלפי בית המשפט, יומיים לאחר פתיחת ההליכים, ללא כל טענה על בעיות "רגשיות", אלא על בסיס מרמה לכאורה, שלילת ההכרה באישיותו האוטונומית. זאת, לפי "דוקטרינת ביצוע בקירוב בדיני היושר"...
