▪ ▪ ▪
העניינים מתפתחים במהירות, כאן - בחירה אישית:
א) כתבי אישום נגד נתניהו - מנדלבליט דפק לנו ביום חמישי "ורדה אלשייך" ממלכתי, ערכי... פרסם באותו יום שני מסמכים שונים וסותרים בעניין החלטתו להגיש כתבי אישום נגד נתניהו...
ב) מנדלבליט וניצן יגישו כתבי אישום? והשופטים ישפטו את נתניהו? הרי כל אלה פעלו בצוותא חדא במרמה בשלל עניינים רק לפני שנה-שנתיים. בקשת עיון הוגשה השבוע בתיק מקרה הבוחן - "הבלוף" של "הסכם עם מדינה שלישית" בפרשת מבקשי המקלט ...
ג) ביום חמישי - התנהל דיון אצל מינץ בעליון על הארכת המעצר של לורי שם-טוב... ומינץ החליט בפומבי, בזמן אמת, לפברק את הפרוטוקול על פי הזמנת הסניגוריה הציבורית.
ד) ביום ראשון - התנהל דיון אצל השופט נועם שילו בבית המשפט לנוער בעניין זכות ההורות של אם אריתראית. בנה מוחזק באמנה על ידי צמד הידוענים, אנשי הריאליטי וילנאי ומרוז. השופט שילו ניהל דיון במעמד צד אחד, שאינו צד כלל - צמד הידוענים...
ה) ובעניין מאגר המידע העברייני של השופטים על "מבקרי השופטים" - הנהלת בתי המשפט ממשיכה לעמוד בסירובה לקיים את חוק חופש המידע בעניין מידע אישי במאגר.
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/03/2019-03-02_2.html
ווידאו בפייסבוק: https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10218366198367694/?t=0
וידאו ביוטיוב: https://youtu.be/IFTlFRgwmp4
וידאו ביוטיוב: https://youtu.be/IFTlFRgwmp4
א) כתבי אישום נגד נתניהו - מנדלבליט דפק לנו ורדה אלשייך ממלכתי, ערכי...
ביום חמישי היועמ"ש אביחי מנדלבליט פרסם שני מסמכים שונים וסותרים בעניין החלטתו להגיש כתבי אישום נגד נתניהו. המסמך הרשמי - "החלטת היועמ"ש בתיקי החקירה בהם נחקר ראש הממשלה כחשוד " - שהתקשורת התעלמה ממנו, והמסמך המפוברק - "כתב חשדות ביחס למר בנימין נתניהו" - שהתקשורת לא הפסיקה לפרשן.
התקשורת מקיר לקיר דיווחה ביום חמשי, שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט החליט להגיש כתבי אישום נגד נתניהו "בכפוף לשימוע". התקשורת גם פירסמה מסמך שכותרתו "כתב החשדות ביחס למר בנימין נתניהו". המסמך כתוב בגוף שני, יחיד, זכר, כאילו ממנדלבליט לנתניהו. המסמך הזה היה כאילו ההוכחה שהוגש לנתניהו זימון לשימוע לגבי ההחלטה להגשת כתב אישום. כמה דיו נשפך על פרשנות משפטית של המסמך הזה...
אבל צלם עיתונות בשם רפי מיכאלי ציין מיד שהמסמך חשוד - אינו על נייר מכתבים של משרד היועמ"ש, ללא מספר אסמכתה, ללא שם המכותב, ללא פניה למכותב, ואינו חתום. רפי מיכאלי הוא הילד שצעק "המלך הוא עירום".
איפה רויטל חובל? איפה יואב יצחק? איפה גרינצייג? איפה גליקמן? איפה שאר הכתבלבים?
ואיפה כל עורכי הדין המוכשרים?
ואיפה כל עורכי הדין המוכשרים?
באותו יום עצמו, התפרסם באתר משרד המשפטים מסמך שונה וסותר, שכותרתו, "החלטת היועמ"ש בתיקי החקירה בהם נחקר ראש הממשלה כחשוד ". התקשורת התעלמה מהמסמך הזה. אבל דווקא המסמך הזה נחזה כמסמך אמתי - אותנטי. הוא התפרסם באתר משרד המשפטים, הוא נכתב על נייר מכתבים של משרד היועמ"ש, והוא נחזה כחתום. תוכנו של מסמך "החלטת היועמ"ש" שונה באופן מהותי מתוכנו של מסמך "כתב החשדות". המסמך הראשון פותח באמירה:"החלטתי בעת הזו משמעה שאני שוקל להעמיד לדין את החשודים שעניינם יפורט להלן. פשוטו כמשמעו. טרם התקבלה החלטה סופית."
בהמשך, התפרסמה השוואה מפורטת של שני המסמכים באתר טלקום, והסתירות ביניהם מרובות.
בניסיון להבין את התופעה, הוגשה כבר ביום חמישי פניה דחופה ליועמ"ש, בבקשה לקבלת העתק אותנטי - אם הוא קיים בכלל - של מסמך "כתב החשדות". היום, הוגשה גם בקשת חופש המידע למשרד המשפטים באותו עניין.
אולם ניסיון של 10 שנים בעיסוק במסמכים חוקיים ומשפטיים מפוברקים מול משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט מראה, שבמצב כזה, הסיכויים לקבלת תשובת אמת על בקשת חופש המידע ממשרד המשפטים היא אפסית.
לדעתי, עובדים עלינו בעיניים עבודה עברית, יהודית-דמוקרטית, ממלכתית, ערכית!
דו"ח עב כרס למועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 עסק כולו ב"פיברוקים" במערכת החוק והמשפט. הדו"ח הסופי של האו"ם סיכם אותו כך: "הידרדרות חמורה בישרת רשויות החוק והמשפט בישראל... תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב"...
דו"ח עב כרס למועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 עסק כולו ב"פיברוקים" במערכת החוק והמשפט. הדו"ח הסופי של האו"ם סיכם אותו כך: "הידרדרות חמורה בישרת רשויות החוק והמשפט בישראל... תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב"...
ב) ועוד בעניין כתבי אישום נגד נתניהו: מנדלבליט וניצן יגישו כתבי אישום? והשופטים ישפטו את נתניהו? הרי כל אלה פעלו בצוותא חדא במרמה רק לפני שנה-שנתיים...
השבוע התבשרנו, שהיועמ"ש מנדלבליט ופרקליט המדינה ניצן כאילו החליטו להגיש כתבי אישום נגד ראש הממשלה נתניהו בכפוף לשימוע. התקשורת מנסה לשכנע את הציבור, כאילו יש אפשרות שבהמשך יתנהל משפט של נתניהו לפני שופטים כלשהם... אולם הראיות מעלות חשש ברור, שכל אלה - נתניהו, מנדלבליט, ניצן והשופטים - עסקו בצוותא חדא במרמה והונאות באוסף עניינים. במצבים כאלה, השותפים זכאים ל"חבריינות" - חסינות בדויה לעבריינות.
השבוע הוגשה בקשת עיון במקרה בולט מסוג זה - "הבלוף" של כאילו "הסכם עם מדינה שלישית", שלא היה ולא נברא, לעניין גירוש מבקשי המקלט:
* באוגוסט 2017 - מותב מורחב - בראשו הנשיאה מרים נאור ועימה אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, חנן מלצר ויורם דנציגר - פסק על סמך הכאילו "הסכם עם מדינה שלישית" והתיר את גרוש מבקשי המקלט.
* את הכאילו "הסכם עם מדינה שלישית" כאילו רקח ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו.
* הכאילו "הסכם עם מדינה שלישית" כאילו הוגש לבית המשפט על ידי הפרקליטות בהנהגת שי ניצן.
* היועמ"ש אביחי מנדלבליט היה כרגיל מעורב משני צידיו של המתרס - בכאילו רקיחת ה"הסכם עם מדינה שלישית" עם נתניהו - בתפקידו כיועץ משפטי לממשלה, ובכאילו הגשת ה"הסכם עם מדינה שלישית" לבית המשפט עם שי ניצן - בתפקידו כתובע הכללי.
* בינואר-פברואר 2018 - התברר מחוץ לבית המשפט, ש"ההסכם עם מדינה שלישית" לא היה ולא נברא.
* באפריל 2018 - בג"ץ פסק בעתירות חדשות ש"ההסכם" אכן לא היה ולא נברא, ואסור לגרש את מבקשי המקלט. בעקבות פסק הדין, הסביר עו"ד איתי מק, שההתנהלות באוגוסט 2017 היתה בסה"כ "בלוף".
ביום חמשי השבוע, הוגשה בקשת עיון בתיק מבקשי המקלט בבית המשפט העליון. הבקשה מפרטת את מהלך העניינים, ומעלה חשש ברור שכל המעורבים ב"בלוף" של ה"הסכם עם מדינה שלישית" - נתניהו, מנדלבליט, ניצן והשופטים - עסקו במרמה בצוותא חדא. הבקשה לעיון מנומקת בצורך לברר אל נכון: מה היה חלקם של כל אחד מהמשתתפים ב"בלוף" שהביא לפסק דין מאוגוסט 2017?
צריך לציין, על פי הנוהל המקובל, פקידים בכירים, שפעלו במרמה בצוותא חדא במסגרת מערכת החוק והמשפט, זכאים לחבריינות (חסינות בדויה לעבריינות). לא סתם חבריינות, אלא חבריינות אבסולוטית - גם אם קיבלו טובות הנאה ו/או שוחד. דוגמאות בולטות הן השופטת ורדה אלשייך ופרקליטת מחוז ת"א רות דוד.
לכן, קשה להאמין שניתן יהיה להעמיד לדין את מר בנימין נתניהו על פי כתב אישום בחתימת מנדלבליט וניצן, לפני שופטים כלשהם. ולכן, הפברוק של מנדלבליט ביום חמישי בעניין החלטה על הגשת כתבי אישום ושימוע הוא רק ההתחלה. ניתן לצפות ל"פיברוקים" ול"בלופים" נוספים בהמשך...
קראו עוד: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/03/blog-post.html
ג) דיון אצל מינץ בעליון בעניין הארכת המעצר לפני משפט של לורי שם-טוב, ופברוק הפרוטוקול על פי בקשת הסניגוריה הציבורית.
ביום חמישי בבוקר התנהלו במקביל שני דיונים בבית המשפט העליון. האחד אצל סולברג - בעניין הקלת ההגבלות במעצר הבית של צבי זר , והשני אצל מינץ - בעניין הארכת מעצרה של לורי שם-טוב בנווה תרצה ב-150 ימים, מעבר לשנתיים שהיא כבר במעצר... שניהם חברים ב"כנופיית הטרור הרשתי" - לחלופין - דמויות מרכזיות ב"פרשת השופטים הנוקמים".
מבלי לגרוע מההתעללות במוטי ובצבי, שניהם כבר כשנה בבית, והותר להם חופש תנועה נרחב, גישה רחבה לחומרי חקירה, והגנה יעילה יחסית על עצמם. לא זה מצבה של לורי.
אולם בשני הדיונים השמיעה ההגנה (במקרה של לורי - לורי טענה בעצמה) אותו טיעון עצמו: פרשת השופטים הנוקמים היא אירוע מכונן בתולדות מערכת המשפט במדינת ישראל.
לורי הביאה (ולפני כן הסניגור רבינוביץ') סדרה ארוכה של מקרים של נאשמים בתיקי פשיעה אלימה וקשה - ששוחררו למעצר בית. לטענת לורי, התביעה לא הביאה עד היום דוגמה למעצר לפני משפט על עבירות דומות, למשך שנים - כפי שהתביעה דורשת במקרה שלה.
לורי גם טענה שגם על פי התביעה - המסוכנות שלה היא "מסוכנות מקלדת". לכן, אין כל הגיון בתנאים המגבילים שהתביעה מבקשת, ובית המשפט העליון אישר עד עכשיו.
יתרה מזאת, בית המשפט העליון עצמו החליט לפני יותר משנה, שתנאי המעצר של שלושת הנאשמים צריכים להיות שווים, ויידונו ביחד. עתה - בית המשפט העליון נותן את ידו שוב ושוב לאפליה חמורה בתנאי המעצר בין הנאשמים.
ועוד, לורי הזכירה שהתביעה עצמה טוענת בחומר הראיות, שלורי היתה במעקב צמוד על ידי רוגלה שהושתלה במחשב האישי שלה מאז שנת 2015. אולם המעצר עצמו התבצע רק בשנת 2017. כלומר, במשך שנתיים, "המסוכנות" של לורי, שעכשיו מצדיקה מעצר חסר תקדים, התנהלה בפיקוח צמוד של משטרת ישראל...
בקיצור: המעצר של לורי שם-טוב הוא חסר תקדים. אסירה פוליטית שעוברת התעללות על ידי מערכת החוק והמשפט, לאחר שמחתה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה. מסע הנקמה הזה מתוזמר ברמה של מנדלבליט וניצן - שאישרו את כתב האישום הדרקוני. ולא מדובר פה בשופט אחד, אלא באוסף שלם - משלום ת"א, דרך מחוזי ת"א, מחוזי מרכז, ועד לעליון.
בפרשה זאת, השופטים אינם מנסים עוד להיראות כמי שפועלים על פי החוק. לכן, הפרשה הזאת מצביעה על שינוי מהותי במערכת. כבר ההיסטוריון הרומי טקיטוס, מומחה בינלאומי לשחיתות, כתב לפני כמעט 2000 שנה: "לאחר שנחשפה, מפלטה האחרון של השחיתות הוא החוצפה!". ובלשון עברית עכשווית: השופטים משתינים מהמקפצה!
דוגמה מובהקת למצב זה חזינו בדיון של לורי ביום חמישי - פברוק הפרוטוקול בפומבי, בזמן אמת, על פי הזמנה על ידי השופט מינץ:
לורי עצמה היא זאת שהגישה את התגובה לבקשת התביעה להאריך את המעצר ב- 150 יום. שתי נציגות הסניגוריה הציבורית הגיעו לדיון בעל כורחן. אבל כרגיל במצבים אלה, בהם לורי מגישה בקשות או תגובות, לורי גם טוענת בעצמה, והסניגוריה מסרבת בפועל לטעון. בפועל לורי אינה מיוצגת כבר חודשים רבים, אבל השופטים זקוקים לסניגורים לצורך הפקת המופע - כי "באין ייצוג אין מאסר".
בפתח הדיון ביום חמישי, הסניגוריות הציבוריות שוב ביקשו שלורי תטען בעצמה. אח"כ ביקשו להשתחרר מנוכחות בדיון. מינץ שיחרר את הסניגוריות, והן "הצביעו ברגליים" - כפי שסיכמה את המצב לורי שם-טוב בדיון עצמו. אבל מה שהיה חריג: לפני שעזבו את הדיון, הסניגוריות ביקשו בפומבי שמינץ ימחק מהפרוטוקול את נכוחותם בדיון, ואת כל מה שאמרו בדיון. לורי התנגדה מיד. מינץ החליט לקבל את בקשת הסניגוריות...
נשיא המדינה רובי ריבלין סיכם את המצב יפה בטקס השבעת השופטים בשנת 2018, בנוכחות איילת שקד ואסתר חיות: 'אנו חיים בעת שפוט השופטים. הציבור שופט את השופטים... הציבור זכאי לדרוש הליך נקי ושקיפות... בתי משפט שאיבדו את אמון הציבור - אין להם זכות קיום...'
בתום הדיון, מינץ אישר ללורי לחבק את בן זוגה משה שלם לראשונה מזה שנתיים... בהמשך התבשרנו ששב"ס סירב לקיים את החלטתו של מינץ...
קראו עוד: https://inproperinla.blogspot.com/2019/02/2019-02-28.html
ד) דיון אצל השופט נועם שילו בבית המשפט לנוער בעניין זכות ההורות של אם אריתראית - במעמד שאינם צד בלבד - הורי האמנה אורלי וילנאי וגיא מרוז...
ביום א' התנהל דיון בבית המשפט לנוער בתל-אביב, בעניין זכות ההורות של אם אריתראית על בנה. הילד נמצא היום אצל צמד הידוענים, אנשי הריאליטי וילנאי ומרוז. הם אלה שפרסמו את הפרשה על כל פרטיה במשך חדשים רבים. לאחר שתיעדו את כשלון טיפולי הפוריות, פרסמו את דבריו של מרוז: "בואי נקנה ילד בכל צורה שהיא". אח"כ פרסמו בשידור חי את עמותת הרווחה המופרטת, "אור שלום", מציעה להם ילד לבן, אותו דחו. ואז העמותה מבטיחה להם לסדר להם ילד שחור אריתראי, על פי בקשתם, תוך שבוע-שבועיים...
אז מה התרחש השבוע? שופט הנוער נעם שילו ניהל כאילו הליך משפטי, בו מדינת ישראל ממשיכה לשלול מאם ביולוגית שאינה אזרחית ישראל את הזכות להורות, וגם מונעת ממנה לצאת עם או בלי בנה מחוץ לגבולות ישראל... הליך זה , של שלילת זכות היסוד להורות, באמצעות עמותת "אור שלום", מתנהל במעמד צד אחד, בכאילו הליך, בו הורי האמנה, שאינם צד בתיק, יכולים לטפול על האם הביולוגית כל דבר שהוא, מבלי שתהיה לאם הביולוגית אפילו הזכות לדעת מה נאמר עליך, ותוך שלילת הזכות להגן על זכויותיה מול האשמות כאלה...
כבר לפני מספר שנים, נתנו "משפטנים בכירים" "דרור למקלדתם" (כך תיאר זאת העיתונאי חן מענית) ותיארו את בתי המשפט לענייני משפחה כ"ג'ונגל טוטלי", ושאלו: האם אפשר בכלל לקרוא לתופעה הזאת "בית משפט"?
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/02/joseph-zernik-009-2019-02-25.html
ה) מאגר המידע הבלתי חוקי שמנהלים השופטים על "מבקרי השופטים".
כזכור, בחדשים האחרונים נחשף, שהנהלת בתי המשפט מנהלת מאגר מידע בלתי חוקי על כאלה שמבקרים את השופטים. משרד היועמ"ש כאילו נכנס למו"מ עם השופטים בעניין הפסקת העבריינות, אבל ככל הנראה, השופטים מסרבים להפסיק את ההתנהלות העבריינית.
אז מה חדש? הנהלת בתי המשפט מסרבת לקיים גם את חוק חופש המידע ואת העקרון הבסיסי של זכות הפרט לעיון במידע שנאסף ונשמר עליו על ידי רשויות השלטון.
כבר בינואר הוגשה בקשת חופש המידע להנהלת בתי המשפט - לקבלת המידע שנאסף על "מבקר בתי המשפט" - כותב שורות אלה.
הנהלת בתי המשפט מסרבת לקבל את הבקשה לרישום, מסרבת להנפיק מספר בקשה, ומסרבת לענות על הבקשה.
לפני כשבועיים, ביום 22 לפברואר, נשלחה למנהל בתי המשפט, השופט יגאל מרזל, התראה לפני פעולות משפטיות. עד היום - אין כל תשובה.
המצב בו הנהלת בתי המשפט - יחידה בראשות שופט בכיר - עוסקת בהפרת החוק בריש גלי, מעלה חששות ברורים לגבי ישרת השופטים ושלטון החוק במדינת ישראל...
קראו עוד: https://human-rights-alert.blogspot.com/2019/02/2019-02-22.html
