Saturday, March 9, 2019

2019-03-9 הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט - ברק כהן במחוזי, לורי שם-טוב בעליון, מנדלבליט ו"כתב החשדות", וועדת הבחירות המרכזית

2019-03-9 הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט -   ברק כהן במחוזי, לורי שם-טוב בעליון, מנדלבליט ו"כתב החשדות", וועדת הבחירות המרכזית
▪ ▪ ▪
השבוע:
א) ברק כהן בערעור על הרשעתו בהעלבת עובד ציבור - במרכזו - השיר על רכז מידע אלון חמדני - "נחש ירוק עיניים"  
ב) הארכת המעצר של לורי שם-טוב כללה פברוק פרוטוקול על ידי דוד מינץ, והופעה יש מאיין של צו מעצר של מינץ לאחר מעשה...
ג) "כתב החשדות", "החלטת היועמ"ש", ומסמך "ניגוד עניינים" - חששות גוברים של פיברוק מסמכים ע"י פמת"א, גיל לימון ומנדלבליט עצמו...
ד) התראה לפני פעולה משפטית הוגשה השבוע פעמים לחנן מלצר - יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. הוועדה ממשיכה בהתנהלות מרמתית בתשובות על פי חוק חופש המידע...  
Image may contain: 1 person, sitting and outdoor    


א) חברו את הנקודות: ברק כהן במחוזי ת"א, לורי בקלבוש, שוקי משעול - אסיר משוחרר, ורפי רותם בעליון...
▪ ▪ ▪ 
הוסיפו לכך את המחאה בפ"ת ושאר אתרים - נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט, והמחאה שנמשכת שנים - נגד המערכת כולה בפרשת רומן זדורוב, ותגלו, שמוקד המחאה הוא מאבק נגד שחיתות מערכת החוק והמשפט עצמה! ומערכת החוק והמשפט עוסקת בעקר בהגנה על עצמה...
▪ ▪ ▪ 
ביום ד' השבוע בילינו את הבוקר במחוזי ת"א בדיון בערעור של ברק כהן על הרשעתו בפרשת השיר "נחש ירוק עיניים" ורכז מודיעין אלון חמדני.
▪ ברק כהן: הסיפור הבסיסי ברור, ואין עליו מחלוקת בין הצדדים. אלון חמדני, קצין מודיעין במשטרת ירושלים, ניסה לגייס את עו"ד ברק כהן "כגשר" או "כקשר" עם לקוחותיו, שהם אנשים שעסקו במחאה. בתרגום לעברית עכשווית - חמדני ניסה להפוך את עו"ד ברק כהן למשת"פ.  התופעה ידועה ומוכרת בקרב עורכי דין במחאה...
ברק כהן סירב. יתרה מכך, ברק כהן נתן הדרכה חוקית ראויה ללקוחותיו, לגבי מימוש כדין של זכות המחאה. על פי עדותו אלון חמדני עצמו, ברק כהן "תקע מקלות בגלגלים" למשטרה, שניסתה לדכא את חופש המחאה.
בתגובה לסירובו של ברק כהן לשמש כמשת"פ - חמדני ושות' פתחו בפעולות נקמה שונות נגד ברק כהן, כולל בידוי ראיות, הגשת תלונות שווא, מעצרי שווא וכו'.
ברק כהן טען בבית המשפט, שהוא רואה בפרסומים שלו בעניין חמדני פרסומים פוליטיים, וחלק בלתי נפרד מפעילותו הפוליטית. הפרסומים האלה נועדו להתריע אנשי מחאה נגד שיתוף פעולה עם אלון חמדני, שעסק בחריגה מסמכות או מעשים חמורים מכך. כבר בעדויות במשפט בשלום, הובהר שאלון חמדני עסק באיומים על אנשים לא להגיע להפגנות, איומים נגד אנשים ששמרו על זכות השתיקה וסירבו לשתף אתו פעולה, ניסה לשכנע את לקוחותיו של ברק כהן לא לנתק קשר אתו... (ברק קרא לזה: "הפרד ומשול"), וכו'.
בסופו של יום, חמדני אמר ש"נחשף", או כדברי השופט בני שגיא - ברק כהן עשה לחמדני "אאוטינג בקהל היעד". בהמשך חמדני ביקש העברה מתפקידו כרכז מודיעין...
באולם הדיונים - שוטרים באזרחי, שהזדהו כשומרי ראשו של אלון חמדני, הזהירו את היושבים בספסלי הציבור, ש"כל הנוכחים מתועדים."
▪ בראשית השבוע עסקנו בלורי שם-טוב: צריך להזהיר כל מיני כאלה, שמטפחים תקוות שווא לשחרורה המהיר של לורי שם-טוב: המסר של סנג'רו היה ברור -- "לשחרר את לורי שם-טוב. הנטל הכבד הוא עתה על השופטים". המסר עבר חד וחלק.
אבל השופטים אינם יכולים להתקפל מיד, כי זה "יפגע באמון הציבור", לכן הם ימשיכו למרוח את התיק למרות הנזק העצום למערכת ולכל אחד מהשופטים המעורבים. ועל מצבים כאלה בדיוק כתב ההיסטוריון הרומאי טקיטוס, מומחה בינלאומי לשחיתות, לפני כ-2000 שנה - "לאחר שנחשפה, מפלטה האחרון של השחיתות הוא החוצפה!" ובעברית עכשווית: "משתינים מהמקפצה!"
▪ רפי רותם עדיין ממשיך בערעור בעליון, כולל ערעור הפרקליטות על קלות ההרשעה וקלות הענישה במחוזי ת"א...
▪ שוקי משעול ריצה עונש מאסר, עכשיו אסיר משוחרר...
בכל המקרים הנ"ל ועוד, השופטים מקדמים יזמה, שהם עצמם הכריזו עליה כבר לפני מספר שנים - להגביל את חופש הביטוי ברשתות... השיח הציבורי יצא מכלל שליטה מבחינתם.  בפועל הם עוסקים בדיכוי חופש הדיבור וחופש המחאה.  
המשותף הנוסף לכל הארבעה הוא,שהמחאה שלהם היתה נגד שחיתות מערכת החוק והמשפט עצמה: ברק כהן - נגד משטרת ישראל, נגד הוצל"פ והבנקים, מול הלשכה ואפי נוה; לורי - מול בתי המשפט לענייני משפחה+רווחה; רפי רותם ושוקי משעול- מול רשות המסים+ פרקליטות ת"א+ השופטים.
הוסיפו לכך את המחאה בפ"ת ושאר אתרים - נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט, והמחאה שנמשכת שנים - נגד המערכת כולה בפרשת רומן זדורוב, ותגלו, שמוקד המחאה הוא במאבק נגד שחיתות מערכת החוק והמשפט עצמה! מערכת החוק והמשפט עוסקת בעקר בהגנה על עצמה...  לקרמניצר מגיע הקרדיט על הניסוח המקורי.




Joseph Zernik shared a post — with ‎מיכאל מוריס-רייך וב‎ and 68 others.
ב)  לורי שם-טוב: הארכת מעצר, הביאס קורפוס ופברוקים בעליון
Image may contain: 1 person, smiling, text Image may contain: 1 person No photo description available.

ביום חמישי שעבר נערך דיון בבית המשפט העליון, בעקבותיו הוארך מעצרה של לורי שם-טוב ב-150 יום, מעבר לשנתיים שהיא כבר כלואה לפני משפט. במהלך הדיון אצל מינץ, הסניגוריות הציבוריות ביקשו לעזוב באמצע הדיון, והשופט מינץ התיר להן לעזוב. האירוע החריג הזה, שיש לו חשיבות לגבי שאלת הייצוג, הושמט מהפרוטוקול. בקשה של לורי שם-טוב לתיקון הפרוטוקול נדחתה בזריזות על ידי מינץ. מכאן - שאין לנו עניין ב"שגגה", או "טעות", אלא פברוק פרוטוקול בכוונת זדון. 
למעשה אין כאן רבותא - הפרוטוקולים בבית המשפט העליון כולם מפוברקים. כי בית המשפט העליון רואה את התיקון לחוק משנת 2008, שחייב אותו לנהל פרוטוקולים כדין - "קנטרני"... מבחינת משפטנים בינלאומיים, דיון שנערך ללא פרוטוקול עשוי כדין, הוא דיון מפוברק - כלומר אינו דיון של בית משפט כלל ועיקר... ואכן, בפרשת הפרוטוקולים המפוברקים, השופטת ורדה אלשייך מציינת להגנתה שגם בית המשפט העליון מפברק בשגרה. והנציב אליעזר גולדברג משיב לה: "נתלתה באילן גבוה"... משפטנים בינלאומיים ומועצת זכויות האדם של האו"ם רואים את המצב אחרת... "התדרדרות חמורה בישרת רשויות החוק והמשפט בישראל... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב"...
לורי שם-טוב הובילה את המחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה. ועכשיו, התנהלות השופטים, כקבוצה, בפרשת לורי שם-טוב יוצרת תיעוד חסר תקדים של שחיתות בתי המשפט בישראל - עד לבית המשפט העליון... פרופ' בועז סנג'רו כתב: "לשחרר את לורי שם-טוב, הנטל הכבד הוא עתה על השופטים!"
קראו את הפוסט השלם: https://human-rights-alert.blogspot.com/…/03/2019-03-05.html 

הביאס קורפוס לורי שם-טוב - כיצד מפברקים הליכי משפט? 
Image may contain: 1 person, smiling, eyeglasses and closeup


השבוע התנהלה גם עתירת הביאס קורפוס של לורי שם-טוב. לורי טענה שהיא מוחזקת במעצר בלתי חוקי, שכן ההחלטה על מעצרה הקודם הסתיימה ביום 01 למרץ, וביום 04 למרץ עדיין לא היתה כל החלטה חדשה. נזכיר,  עתירת הביאס קורפוס - עניין יסודי בזכויות האדם!  בעתירת הביאס קורפוס עציר או אסיר טוען שהרשויות מחזיקות אותו בניגוד לחוק, ללא סמכות, ומבקש שיביאו אותו לפני שופט לדיון בחוקיות החזקתו בכלא, ולשחרורו המידי.
מקורה של עתירת הביאס קורפוס בחוק האנגלי המקובל, מימי הביניים, ובמגנה קרטה - מגילת הזכויות הגדולה משנת 1215.
על הביאס קורפוס אמר השופט האמריקאי הדגול וויליאם ברנן ג'וניור (1906-1997):
* "אבן הפינה של החוקה האמריקאית".
* "בחברה מתוקנת, הממשלה חייבת להיות תמיד תחת פיקוח השופטים בעניין כליאה: אם הכליאה אינה עומדת ביסודות הנדרשים בחוק, הפרט זכאי לשחרורו המידי."

עח הביאס קורפוס אמר השופט היהודי-אמריקאי הדגול לואיס ברנדייס (1856-1941):
* "עיקר גדולתם של בתי המשפט האנגליים הוא שביססו את החירות בחוק."
גם אצלנו אסור למפקד בית מתקן כליאה לקבל אדם לכליאה או להחזיקו בכליאה ללא צו מעצר או צו מאסר תקפים.  אבל גם השופטים וגם שב"ס פשוט מתעלמים מהחוק. מצב זה הופך כמובן את הברבורים על "מהפכה חוקתית" ו"חוק יסוד כבוד האדם וחירותו" - לתעלול פרופגנדה זול...
בעתירה של לורי שם-טוב, הוגשה תגובת הפרקליטות ביום שני, 04 למרץ, ובאותו ערב גם נמסרה ללורי בכלא.  על פי תגובת הפרקליטות, הוצא כביכול צו מעצר של השופט דוד מינץ ביום 28 לפברואר.  אבל:

* משום מה הסוהרים בכלא סירבו לבקשותיה החוזרות בע"פ ובכתב של לורי לראות צו מעצר תקף.
* הצו, שהוצא כביכול בתיק בית המשפט העליון להארכת המעצר - אינו מופיע במערכת הגישה של בית המשפט העליון, וגם אין כל בקשה להוצאת צו מעצר מופיעה בתיק... 
החשש הברור הוא שדוד מינץ בשיתוף פעולה עם הפרקליטות עסקו פה בפברוק נוסף.  העניין מצריך בדיקה נוספת...
בנוסף - צריך לשים לב שהתיק רשום בהחלטות במערכת הגישה של בית המשפט העליון כעתירה לבג"ץ, ונראה שנעשה מאמץ שלא יהיה ניתן מתוך המסמכים הגלויים לציבור לדעת שמדובר בהביאס קורפוס.  כל זה - מעשה ידיו של אלכס שטיין, שאמור להיות השמרן שמקפיד על סדרי הדין...  

ג) "כתב החשדות", "החלטת היועמ"ש", ומסמך "ניגוד עניינים" - פמת"א, גיל לימון ומנדלבליט דופקים לנו ורדה אלשייך...
אירוע חריג השבוע: אשת תקשורת מדליפה לי, תחת דרישה לחיסיון "מקור", מידע על "פברוק" מסמכים קריטיים  של מנדלבליט בעניין חקירות נתניהו, מסמך "כתב חשדות ביחס למר בנימין נתניהו",מסמך "ניגוד עניינים".
מצב הזוי לחלוטין: אשת התקשורת מפחדת לפרסם בעצמה, ופונה לגורם "קיצוני"?
- הכתבת אומרת שקיבלה העתקים של המסמכים מיום 28 לפברואר, 2019 (מכתב מלווה [COVER LETTER] מותאם אישית+"כתב החשדות נגד מר בנימין נתניהו"+"החלטת היועמ"ש בתיקי החקירה בהם נחקר ראש הממשלה כחשוד") מיותר מ-10 מקורות שונים (עורכי דין של צדדים שונים בעניין), והצליבה גרסאות.  אין אף גרסה אחת של מסמך אמתי (אותנטי) של "כתב החשדות נגד מר בנימין נתניהו".
- הכתבת אומרת, שיש לה לוח זמנים די מדויק של ההתרחשויות בנוגע ליצירת המסמך, שנוסח בכלל בפרקליטות מחוז ת"א, הובא לחתימת מנדלבליט על ידי עוזרו דר' גיל לימון, ובסופו של יום - נוצר מסמך משובש וחסר תוקף. האם אפשר להניח שבעניין בעל חשיבות היסטורית כמו זה שלפנינו, חלה "שגגה" מאורגנת של הפרקליטית הבכירים במחוז ת"א, של דר' גיל לימון, שתואר כ"משפטן מבריק שמלווה את אביחי מנדלבליט מימי הפרקליטות הצבאית, דרך מזכירות הממשלה ועד היום", ודר' אביחי ומנדלבליט עצמו?
- הכתבת אומרת, שיש לה דוגמה נוספת של הנפקת מסמך מפוברק בעניין "ניגוד עניינים של מר בנימין נתניהו".
השבוע גם התברר לנו שמנדלבליט עצמו נתון בניגודי עניינים בתיק 4000.  קרוב לוודאי שהוא בניגודי עניינים גם בתיק 3000 (אבל הכל תחת איסור פרסום) - מתקופת כהונתו כמזכיר הממשלה תחת נתניהו.
התמונה הכללית היא ש"הכוורת" במשרד היועמ"ש והפרקליטות מזוהמת לחלוטין. מצב בו אין ניתן להבחין עוד בין החשודים לבין החוקרים והתביעה - ניגודי עניינים שאינם ניתנים להכלה.
החשש הברור הוא שהמעורבים בדבר עוסקים בשיבוש החקירות ושיבוש אכיפת החוק...
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/03/2019-04-03.html




16 hrs
ד) מחשוב ועדת הבחירות המרכזית ושופטי בית המשפט העליון - אי כשירות, זילות החוק ו/או מרמה


במשך יותר משנה מתחמקת ועדת הבחירות המרכזית בתואנות שונות מקיום חוק חופש המידע.  מדובר בסדרת בקשות לקבלת העתקים אמתיים של פרוטוקולים של ישיבות בהשתתפות יושבי הראש - שופטי בית המשפט העליון.  מטרת הבקשות היא ללמוד על אופן התנהלות הוועדה, ומידת מעורבותם של שופטי בית המשפט העליון - שהם יושבי ראש הוועדה - בעבודת הוועדה.
השבוע, ביום חמישי, נשלחה התראה לפני נקיטת צעדים משפטיים נגד השופט חנן מלצר, יו"ר הוועדה.  ההתראה נשלחה לאחר שהוועדה לא ענתה במשך יותר מחדשיים על בקשת חופש המידע. 
ביום שישי (!) התקבלה בדוא"ל תשובת הוועדה - העתק של הפרוטוקול היחידי של ישיבה בהשתתפות היו"ר (אז - השופטת אסתר חיות), שדנה בענייני מחשוב הוועדה בעקבות דו"ח מבקר המדינה לאחר בחירות 2015.
דו"ח המבקר על בחירות 2015 כלל ממצאים חמורים ביחס למחשוב הוועדה.
אולם למרות שהבקשה היתה במפורש להעתק של פרוטוקול אמתי, חתום, המסמך שנשלח היום הוא מסמך בלתי חתום. ההסברים האפשריים הם:
* וועדת הבחירות המרכזית, בראשות שופט בית המשפט העליון ובהנהלת עורכי דין בכירים בשירות המדינה אינה כשירה בכל הנוגע להבנת החוק וקיומו,
* הוועדה עוסקת בזילות החוק, ו/או
* הוועדה אינה מנהלת פרוטקולים חתומים לישיבות הנשיאות והמליאה, והתעלולים נועדו להסתיר עובדה זאת במרמה.
האפשרות האחרונה דומה להתנהלות שופטי בית המשפט העליון לגבי פרוטוקולים של ישיבות בית המשפט העליון עצמו.  למרות ספק דין של בג"ץ משנת 2008, ולמרות תיקון לחוק בתי המשפט משנת 2008, שמחייבים את בית המשפט העליון לנהל פרוטוקולים חתומים, בית המשפט העליון עומד בסירובו, וממשיך לנהל פרוטוקולים בלתי חתומים - "מפוברקים".  השופט יעקב טירקל הסביר את ההנמקה: התיקון לחוק היה "קנטרני".
ביום שישי, לאחר קבלת העתק הפרוטוקול הבלתי חתום, נשלחה התראה חוזרת לשופט חנן מלצר, בדרישה לקבלת העתק של מסמך אמתי (אותנטי), חתום של פרוטוקול ישיבת הנשיאות מיום 01 לנובמבר 2015.
דוחות מבקר המדינה, וכן סדרת תשובות הוועדה על פי חופש המידע - שקריות ומטעות - תיעדו כשלים בלתי נתפסים בתקינותן, אמינותן, ואבטחתן של מערכות המידע של הוועדה:
* הוועדה מסרה תחילה שהשב"כ בדק ואישור את מערכות המידע. אולם לאחר שהשב"כ הכחיש זאת מכל וכל - הוועדה מסרה שאין ברשותה אישור בדיקה על ידי עובד מדינה כנדרש.
* הוועדה מסרה שאין ברשותה אישור על עמידה בתקן הנדרש בחוק לאבטחת מערכות מידע של ארגונים.
* בתשובה על בקשה בדבר סמכויות והרשאות להעלאת מידע על תוצאות הבחירות לאתר הוועדה - הוועדה מסרה תחילה תשובה כוזבת, שניסתה ליצור מיצג שווא של תהליך אוטומטי ללא מגע יד אדם. לאחר שהוצגו לוועדה נתונים כוזבים באתר הוועדה - הוועדה מסרה שמישהו העלה את הקובץ הלא נכון...
* על פי תשובות הוועדה, ניהול פיתוחן, הטמעתן והפעלתן של מערכות המידע נתון תחת סמכותו של מר לזר דודוביץ', אולם הוועדה לא מצאה מסמך המתעד את מינויו כדין ואת תפקידו...
"הפרוטוקול" כביכול, שהתקבל היום, אינו כולל כל דיון משמעותי בממצאי דוח המבקר בעניין מחשוב הוועדה... וגם הדיון בממצאי המבקר בכללם מצטיין בשטחיות יתירה.
תשובות חופש המידע של הוועדה מעלות חשש חמור לגבי ישרתם של בכירים בוועדה, כולל מנכ"לית הוועדה - עו"ד אורלי עדס, היועץ המשפטי - עו"ד דין לבנה, וממונה חופש המידע - אלעד נווה. תפקודם של יושבי ראש הוועדה - שופטי בית המשפט העליון - אינו מעורר אמון בתפקוד הוועדה, נהפוך הוא...
בהמשך חודש זה, הוועדה אמורה לענות על בקשת חופש המידע נוספת - בעניין הטיפול ב"מעטפות הכפולות" - והנוסחה הסודית ל"העמסת הקולות" מהמעטפות הכפולות בהודעות המוקדמות על תוצאות הבחירות.  השנה, עניינים אלה יכולים להיות בעלי חשיבות גדולה במיוחד.
קראו את הפוסט השלם: https://human-rights-alert.blogspot.com/…/03/2019-03-08.html