2016-11-13 מדינת ישראל נ רפי רותם: השופט דניאל בארי - עוד עבריין שנתפס בהונאה!

מדינת ישראל נ רפי רותם: השופט דניאל בארי - עוד עבריין שנתפס בהונאה! 

השופט דניאל בארי פיברק את דיון "השמעת הכרעת הדין", וניהל במקומו דיון "בלתי פורמלי מחוץ לפרוטוקול". הונאה מסוג זה נפוצה היום בקרב השופטים העבריינים בישראל. ההונאה של השופט דניאל בארי במקרה זה חמורה במיוחד - כיוון שהיא מבטלת גם את תקפותה של "הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, בה הרשיע בארי למראית עין ("בכאילו") את רותם בסדרת עבירות שדינן מאסר. עתה, מסרב השופט דניאל בארי לתת החלטה על בקשות חוזרות לעיון בפרוטוקול הדיון מיום 06 לאוקטובר, 2016, או להזכיר אותו בכל צורה שהיא...  הבקשה שהוגשה היום, הרביעית במספר, מסכמת: "אין הדעת סובלת את עבריינות השופטים בישראל!"
משה סילמן ז"ל, רומן זדורוב, ז'ואל בן סימון, לורי שם טוב, מוטי לייבל, משה הלוי, ברק כהן, רפי רותם - כולם נפגעי הונאות השופטים!
עד שלא נכניס כמה מהשופטים העבריינים לכלא, זה לא ייפסק!
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/11/2016-11-13_13.html

תמונות: ההונאה בתיק מדינת ישראל נ רפי רותם החלה תחת ניצוחה של השופטת יעל פרדלסקי, ומסתיימת עתה תחת ניצוחו של השופט דניאל בארי.  משה סילמן ז"ל, רומן זדורוב, רפי רותם - כולם נפגעי עבריינות השופטים!

_________

מאהל המחאה ת"א, 13 לנובמבר - בקשה רביעית במספר הוגשה היום בבית המשפט השלום ת"א בנוגע לעיון ב"פרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין מיום 06 לאוקטובר, 2016".  העובדות מצביעות בבירור על כך שהשופט דניאל בארי עוסק בהונאה, שבסיסה היה בניהול דיון למראית עין ("מפוברק") של "השמעת הכרעת הדין" כביכול ביום 06 לאוקטובר, 2016.

הונאה מסוג זה נקראת בפי השופטים, "דיון בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול":

א. הדיון עצמו נחזה בעת התנהלותו כדיון "בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול".

ב. עד היום לא נרשם פרוטוקול לדיון זה, למרות שנרשמו פרוטוקולים לדיונים שלפניו, וגם לדיון שנערך חודש מאוחר יותר.

ג. השופט דניאל בארי עונה על בקשות העיון בתשובות מתחמקות, ונמנע מלהתייחס לקיומו, או אי קיומו של הפרוטוקול המבוקש.

להונאה זאת חשיבות מרכזית, כיוון שניהול דיון למראית עין ("מפוברק") של "השמעת הכרעת הדין" שומט את הבסיס לתקפותה של "הכרעת הדין" עצמה.

בקיצור: 

* השופט דניאל בארי עוסק בהונאה בפסקי הדין על חושף השחיתויות ברשות המסים רפי רותם.  

* אין בכך כל חדש.  השופטים בישראל מתנהלים כעבריינים לכל דבר. ההונאה החמורה ביותר מסוג זה היא בנוגע לפסקי הדין של רומן זדורוב, שגם הם מפוברקים בצורה דומה.

להלן לשון הבקשה שהוגשה היום במלואה:

בית המשפט השלום ת"א

מדינת ישראל נ. רפאל רותם 1074-02-13

מבקש העיון:

דר' יוסף צרניק

ת"ד 33407, תל-אביב

פקס: 077-3179186

בקשה דחופה רביעית במספר לעניין העיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016

מבקש העיון, דר’ יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה דחופה רביעית במספר לעניין העיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016:

1. ביום 31 לאוקטובר, 2016, הגשתי את הבקשה המקורית לעיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016.

2. הבקשה המקורית מציינת, שהדיון מיום 06 לאוקטובר, 2016, היה פתוח לציבור, ואין איסור פרסום כדין על פרוטוקול הדיון.

3. הבקשה גם מציינת, שעל פניו נחזה הדיון כ"דיון בלתי פורמלי, שלא לפרוטוקול" – כלומר דיון בדוי/למראית עין (“מפוברק") – שיטת הונאה של שופטים, המוכרת וידועה מזה דורות ברחבי העולם, והנפוצה היום בין השופטים בישראל.

4. הבקשה גם מציינת, שבניגוד לפרוטוקולים של הדיונים הקודמים בתיק זה, עדיין לא נרשם פרוטוקול הדיון הנ"ל כקיים בכרטיסיית "דיונים בתיק".

5. פרוטוקול הדיון מיום 06 לאוקטובר, 2016, גם לא נרשם כקיים עד יום זה (13 לנובמבר, 2016), למרות שפרוטוקול הדיון שאחריו, מיום 07 לנובמבר, 2016 כבר נרשם (תמונה 1).

תמונה 1: כרטיסיית "מועדי דיון" מיום 13 לנובמבר, 2016, עדיין לא מראה רישום קיומו של פרוטוקול לדיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016, אך מראה את קיומו של הפרוטוקול מיום 07 לנובמבר, 2016.

_____

6. הבקשה המקורית גם מסבירה, שבמקרה זה, של "השמעת הכרעת הדין", יש חשיבות קריטית לקיום דיון פורמלי, לפרוטוקול, ולפרוטוקול הדיון. שכן במקרה זה, הפרוטוקול עצמו מהווה את האימות (אותנטיקציה) של כתב “הכרעת הדין”.

7. ביום 06 לנובמבר, 2016, הגשתי בקשה דחופה למתן החלטה על הבקשה לעיון - הגשה שנייה לעניין העיון שבנידון.

8. בבקשה הדחופה צוין בפירוש, שהנסיבות הנוכחיות של אי רישום פרוטוקול לדיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016, יחד עם פרסום כתב "הכרעת דין" מאותו היום, יצרו מצב חוקי עמום ודו-משמעי לגבי תקינות ותקפות “הכרעת הדין” מיום 06 לאוקטובר, 2016. יצירת מצב זה, ועוד יותר מכך – אי תיקונו לאחר שבית המשפט קיבל הודעה על כך – ייחשבו ללא כל ספק לפגיעה חמורה בזכויות היסוד:

א) ל"הליך ראוי" – על פי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (1966), וכן,

ב) ל"שימוע הוגן ופומבי" – על פי ההצרה לכל באי עולם על זכויות האדם (1948)..

9. ביום 07 לנובמבר, 2016, הנפיק השופט דניאל בארי "החלטה בפתקית" על הבקשה הדחופה למתן החלטה (תמונה 2). "החלטה בפתקית" זאת אומרת: "לאפשר למבקש לעיין בהכרעת הדין”.

אין בין "החלטה בפתקית" זאת לבין הבקשה ולא כלום. הבקשה התייחסה ל"פרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין" של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016". ה"החלטה בפתקית" מתייחסת במקום זאת לכתב "הכרעת הדין".

תמונה 2: “החלטה בפתקית" של השופט דניאל בארי מיום 07 לנובמבר, 2016, על בקשה דחופה לקבלת החלטה על בקשה לעיון בפרוטוקול עשוי כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016: “לאפשר למבקש לעיין בהכרעת הדין".

________

10. ביום 08 לנובמבר, 2016, הגשתי בקשה דחופה חוזרת למתן החלטה על הבקשה לעיון - הגשה שלישית בעניין העיון שבנידון.

11. ביום 09 לנובמבר הנפיק השופט דניאל בארי "החלטה בפתקית" נוספת, האומרת: "תמצית הכרעת הדין הוקראה ביום 6.10.16." (תמונה 3).

תמונה 3: “החלטה בפתקית" של השופט דניאל בארי מיום 09 לנובמבר, 2016, על בקשה דחופה חוזרת לקבלת החלטה על בקשה לעיון בפרוטוקול עשוי כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016: “תמצית הכרעת הדין הוקראה ביום 8.10.16."

________

12. אין בין ה"החלטה בפתקית" של השופט דניאל בארי מיום09 לנובמבר, 2016, לבין הבקשה לעיון ולא כלום. "החלטה בפתקית" זאת:

א) מתחמקת שוב מהתייחסות ישירה לעצם קיומו, או אי קיומו של פרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016.

ב) שוב הוסתרה שלא כדין מעין הציבור, ומראה על המשך ניהול ספרים כפולים ברשימת “החלטות בתיק” בהליכים פליליים בתיק זה.

13. יתרה מזאת, "החלטה בפתקית" זאת מראה שוב, שהשופט דניאל בארי נמנע בעקשנות מצעד התיקון הפשוט – רישום כראוי של פרוטוקול הדיון מיום 06 לאוקטובר, 2016.

סיכום:

14. אדם בר דעת שיבדוק את העניין יגיע ללא כל ספק למסקנה שהשופט דניאל בארי עוסק בהתנהלות חוץ-שיפוטית עבריינית – הונאה על כס המשפט מתוך כוונה לשבש הליכים פליליים בתיק בעל חשיבות ציבורית מן המעלה הראשונה.

15. התנהלות מסוג זה הפכה לשגרה בקרב השופטים בישראל בשנים האחרונות. פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך היא הדוגמה המובהקת לכך. [¹]

16. ניהול הליכים למראית עין נחשב ברחבי העולם להתנהלות חוץ-שיפוטית עבריינית שאין חלה עליה כל חסינות. אולם במדינת ישראל לא הועמד עד היום גם שופט אחד, מהרבים שנתפסו בכך, לדין פלילי על עבריינות מסוג זה.

לפיכך, על מנת להפריך את המסקנה שהשופט דניאל בארי עוסק בעבריינות על כס המשפט, שמהותה בידוי ("פברוק") הדיון של “השמעת הכרעת הדין” ועמו גם בידוי “הכרעת הדין” עצמה, הריני שב ומבקש בזאת שהשופט דניאל בארי ייתן בדחיפות החלטה בעניין העיון בפרוטוקול עשוי כדין ורשום כדין של דיון "השמעת הכרעת הדין" מיום 06 לאוקטובר, 2016, אם הוא קיים בכלל.

אין הדעת סובלת את עבריינות השופטים בישראל!

תאריך: 13 לנובמבר, 2016 __________________

                                        מבקש העיון - דר’ יוסף צרניק

1 2016-07-11 Complaint, filed with the UN Human Rights Council, Working Group on Arbitrary Detention, in RE: Roman Zadorov - Ukrainian citizen detained in Israel: Attachment 9.5 - Judge Varda Alshech “Fabricated Protocols” scandal – Israel Bar Association complaint and Ombudsman of the Judiciary May 31, 2012 decision (12/ 88 /Tel-Aviv District)

תלונה שהוגשה למועצת זכויות האדם של האו"ם, קבוצת העבודה על מאסרים שרירותיים, בעניין רומן זדורוב – אזרח אוקראינה המוחזק בישראל: נספח 9.5 -פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך והחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים מיום 31 למאי, 2012 (12/88 מחוזי ת"א)

https://drive.google.com/open?id=0B8Aa2xQGbmk5SUZuQlU5eXVIc2M