Monday, May 29, 2017

2017-05-29 השופטים, מערכת נט-המשפט, והחתימות האלקטרוניות שלא היו ולא נבראו!

השופטים, מערכת נט-המשפט, והחתימות האלקטרוניות שלא היו ולא נבראו!
הנהלת בתי המשפט מסרבת לענות כדין על בקשה על פי חוק חופש המידע, שביקשה תיעוד של התקנת חתימות אלקטרוניות במערכת נט-המשפט, של קיום גורם מאשר כדין לחתימות אלקטרוניות אלה, ושל הנפקת תעודות אלקטרוניות לחתימות אלקטרוניות של השופטים... הראיות הברורות מצביעות על התקנת חתימות "מפוברקות" - שאינן חתימות אלקטרוניות על פי החוק בישראל כלל: בין השאר -  הגורם המאשר הוא ISRAEL COURTS AUTHORITY, שאינו גורם מאשר על פי החוק, ובחתימות אלה אין מזוהה החותם וסמכותו.  משרד המשפטים, לעומת זאת, השיב על בקשה על פי חופש המידע, והבהיר: "מרשם הגורמים המאשרים מפורסם באתר רמו"ט... המרשם אינו כולל "Authority Court Israel" המוזכר בבקשת חופש המידע. ככל שכוונתך הייתה להנהלת בתי המשפט, הרי שגוף זה אינו גורם מאשר."
פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך והחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים הבהירו לחלוטין: השופטים רואים בכל החלטה שאינה חתומה כדין - "טיוטא" בלבד.  ובדומה, מאז התקנת מערכת נט-המשפט, כל החלטה בנט-המשפט (מערכת התיקים האלקטרוניים)  שאינה חתומה בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) - "טיוטא" בלבד. וב"טיוטא", כידוע, אין גימור הדעת ואין קבלת אחריות...
אולם החלטת הנציב בפרשת ורדה אלשייך עסקה באופן שיטתי ביצירת הרושם המטעה, שבמערכת נט-המשפט מותקנות חתימות אלקטרוניות כדין, שהשופטים אמורים לחתום בהן על המסמכים האלקטרוניים.  הראיות ברורות ובלתי ניתנות להכחשה: במערכת נט-המשפט לא הותקנו לשופטים חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001). כלומר - על פי השופטים, כל החלטות בתי המשפט השלום והמחוזיים מאז שנת 2010 הן "טיוטות" בלבד. בכלל זה - החלטות על חירות האדם, החלטות על פירוקים ותספורות במיליארדי ש"ח על הציבור, וגזל רכושם של פרטים. 
יחד עם זאת, השופטים מקפידים להסתיר את האין חתימות האלקטרוניות מבעלי הדין והציבור. במקביל, הם מפיצים כתבים הנחזים ככתבי בית דין חתומים - אך נושאים רק "חתימה גרפית" (תמונה המודבקת על ידי הקלדנית). החלטת הנציב בפרשת ה"פרוטוקולים המפוברקים" מבהירה שעל פי השופטים ה"חתימות הגרפיות" חסרות כל תוקף.
מערכת נט-המשפט פותחה בבית היוצר של אהרן ברק ובועז אוקון. דו"ח מבקר המדינה 6ב (2010) מוצא מחד - שלא היה עובד מדינה שהיה מופקד על ניהול ליבה של פיתוח המערכת (ממצא חסר פשר, בפני עצמו), אולם מאידך - מציין תפקידו המרכזי של בעז אוקון בניהול הפרויקט...  כבר קודם לכן, בשנת 2002, הפכו אהרן ברק ובועז אוקון את כל החלטות בית המשפט העליון ל"טיוטות", עם הסרת האישור "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי..." והוספת תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".  
פרשת רומן זדורוב מדגימה בבירור את התוצאות החמורות של התקנת מערכת המאפשרת הנפקת החלטות ופסקי דין "מפוברקים"/ למראית עין.  אבל בועז אוקון עוסק בטיפוח תדמיתו כאביר זכויות האדם...
את לשכת עורכי הדין יש לראות כשותפה מלאה. וכל שופט במדינת ישראל היום, שמנפיק החלטות בנט-המשפט, או מנהל ערעור מהחלטה בנט-המשפט, הוא בלתי כשיר ו/או שותף להונאה.  2017-05-30 השופטים, מערכת נט-המשפט, וחתימות אלקטרוניות שלא היו ולא נבראו! ================ הנהלת בתי המשפט מסרבת לענות כדין על בקשה על פי חוק חופש המידע, שביקשה תיעוד של התקנת חתימות אלקטרוניות במערכת נט-המשפט, של קיום גורם מאשר כדין לחתימות אלקטרוניות אלה, ושל הנפקת תעודות אלקטרוניות לחתימות אלקטרוניות של השופטים... הראיות הברורות מצביעות על התקנת חתימות "מפוברקות" - שאינן חתימות אלקטרוניות על פי החוק בישראל כלל: בין השאר -  הגורם המאשר הוא ISRAEL COURTS AUTHORITY, שאינו גורם מאשר על פי החוק, ובחתימות אלה אין מזוהה החותם וסמכותו.  משרד המשפטים, לעומת זאת, השיב על בקשה על פי חופש המידע, והבהיר: "מרשם הגורמים המאשרים מפורסם באתר רמו"ט... המרשם אינו כולל "Authority Court Israel" המוזכר בבקשת חופש המידע. ככל שכוונתך הייתה להנהלת בתי המשפט, הרי שגוף זה אינו גורם מאשר." פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך והחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים הבהירו לחלוטין: השופטים רואים בכל החלטה שאינה חתומה כדין - "טיוטא" בלבד.  ובדומה, מאז התקנת מערכת נט-המשפט, כל החלטה בנט-המשפט (מערכת התיקים האלקטרוניים)  שאינה חתומה בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) - "טיוטא" בלבד. וב"טיוטא", כידוע, אין גימור הדעת ואין קבלת אחריות... אולם החלטת הנציב בפרשת ורדה אלשייך עסקה באופן שיטתי ביצירת הרושם המטעה, שבמערכת נט-המשפט מותקנות חתימות אלקטרוניות כדין, שהשופטים אמורים לחתום בהן על המסמכים האלקטרוניים.  הראיות ברורות ובלתי ניתנות להכחשה: במערכת נט-המשפט לא הותקנו לשופטים חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001). כלומר - על פי השופטים, כל החלטות בתי המשפט השלום והמחוזיים מאז שנת 2010 הן "טיוטות" בלבד. בכלל זה - החלטות על חירות האדם, החלטות על פירוקים ותספורות במיליארדי ש"ח על הציבור, וגזל רכושם של פרטים.  יחד עם זאת, השופטים מקפידים להסתיר את האין חתימות האלקטרוניות מבעלי הדין והציבור. במקביל, הם מפיצים כתבים הנחזים ככתבי בית דין חתומים - אך נושאים רק "חתימה גרפית" (תמונה המודבקת על ידי הקלדנית). החלטת הנציב בפרשת ה"פרוטוקולים המפוברקים" מבהירה שעל פי השופטים ה"חתימות הגרפיות" חסרות כל תוקף. מערכת נט-המשפט פותחה בבית היוצר של אהרן ברק ובועז אוקון. דו"ח מבקר המדינה 6ב (2010) מוצא מחד - שלא היה עובד מדינה שהיה מופקד על ניהול ליבה של פיתוח המערכת (ממצא חסר פשר, בפני עצמו), אולם מאידך - מציין תפקידו המרכזי של בעז אוקון בניהול הפרויקט...  כבר קודם לכן, בשנת 2002, הפכו אהרן ברק ובועז אוקון את כל החלטות בית המשפט העליון ל"טיוטות", עם הסרת האישור "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי..." והוספת תניית הפטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".   פרשת רומן זדורוב מדגימה בבירור את התוצאות החמורות של התקנת מערכת המאפשרת הנפקת החלטות ופסקי דין "מפוברקים"/ למראית עין.  אבל בועז אוקון עוסק בטיפוח תדמיתו כאביר זכויות האדם... את לשכת עורכי הדין יש לראות כשותפה מלאה. וכל שופט במדינת ישראל היום, שמנפיק החלטות בנט-המשפט, או מנהל ערעור מהחלטה בנט-המשפט, הוא בלתי כשיר ו/או שותף להונאה. את אהרן ברק ובועז אוקון יש לראות כמי שעסקו בחבלה ובחתרנות תחת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו".
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2017/05/2017-05-29_62.html


  

תמונות. אהרן ברק - נשיא בית  המשפט העליון (2006-1995), ו"בן טיפוחיו" בועז אוקון - כיהן כרשם בית המשפט העליון (2000- 2002), תפקד כמזכיר ראשי של בית המשפט העליון לאחר מותו של שמריהו כהן ז"ל (מרץ 2002), כיהן כמנהל בתי המשפט (2004- 2006).  דו"ח מבקר המדינה 60ב' (2010), מביא ממצאים חסרי פשר וסותרים לכאורה לגבי האחריות לניהול פיתוחה של מערכת נט-המשפט: [1]
עמ' 994:
פגמים בניהול הפרויקט : את הפרויקט ניהל צוות יועצים של הב"ה בלי ליבה ניהולית של עובדי מדינה המייצגים את האינטרס הציבורי.
 עמ' 997: 
אלה היו מנהלי הב"ה בתקופת הפרויקט: השופט (בדימוס) דן ארבל, שמילא את התפקיד עד 05.1.1 ;השופט (בדימוס) בעז אוקון, שהחל למלא את מקון השופט ארבל ב-04.7.15 והיה מנהל הב"ה עד 06.9.1 ;השופט משה גל שממלא את התפקיד מאותו יום. השופט אוקון המשיך לנהל את הפרויקט בהתנדבות עד מרס 2007 ,שבעה חודשים אחרי תום כהונתו כמנהל הב"ה.

[1] 2010- State Ombudsman’s Report 60b – computerization of the courts, pp 693 et seq //
דו"ח מבקר המדינה 60ב' (2010) - מחשוב בתי המשפט, עמ' 693 ואילך

_____

תמונה.  בשנת 2002, תחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא ובועז אוקון כרשם בית המשפט העליון, לאחר מותו של המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל, הוסר האישור "העתק מתאם למקור, מזכיר ראשי..." מכל החלטות בית המשפט העליון. במקביל הוספה תניית הפטור: "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".  מאז גם מסרב בית המשפט העליון למסור את החלטותיו חתומות ומאושרות כדין.  החלטות בית המשפט העליון הפכו ל"טיוטות".  אהרן  ברק, בעז אוקון, אשר גרוניס, מרים נאור והנהלת בתי המשפט (האחרונה - על פי חוק חופש המידע) - מסרבים בעקשנות לענות: תחת סמכותו של מי נערכו שינוים מפליגים אלה? מה הבסיס בחוק לשינויים אלה?
_____ 

תמונה. אחד "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. מסמך זה הוא תדפיס ממערכת התיקים האלקטרוניים נט-המשפט. השופטת אלשייך ונציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג היו בהסכמה מלאה שכתב בית דין זה היה בלתי חתום - "טיוטא" בלבד... מה שנחזה כחתימת השופטת ורדה אלשייך על מסמך זה, הוא "חתימה גרפית" חסרת כל תוקף - תמונה המודבקת על ידי הקלדנית.
______
  
תמונות. בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, הוציא נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג החלטה (88/12/מחוזי ת"א), [2] שהבהירה שגולדברג ואלשייך היו בתמימות דעים, שהחלטה שאינה חתומה היא "טיוטא" בלבד. בדומה - הבהירו שלאחר הפעלת מערכת נט-המשפט - החלטה שאינה חתומה בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) - "טיוטא" בלבד, כלומר - מסמך שאין בו גמירות הדעת ואין בה נטילת אחריות.  יחד עם זאת, בהחלטה זאת עסקו הנציב גולדברג והיועץ המשפטי של בתי המשפט עו"ד ברק לייזר באופן שיטתי ביצירת רושם מטעה, שבמערכת נט-המשפט הותקנו חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) לשימוש השופטים.  יש לראות בהחלטה זאת הונאה מתוחכמת.
[2] 2012-05-31 Judge Varda Alshech “Fabricated Protocols” scandal – Israel Bar Association complaint and Ombudsman of the Judiciary May 31, 2012 decision (12/ 88 /Tel-Aviv District)

פרשת הפרוטוקולים המפוברקים של ורדה אלשייך – תלונת לשכת עורכי הדין והחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (12/88/מחוזי תל-אביב)
_____ 

תמונות. במערכת נט-המשפט לא הותקנו מעולם חתימות אלטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית לשימוש השופטים!  מה שהותקן במערכת, לא יימצא על ידי בר-דעת אפילו חתימות, כל שכן לחתימות מאושרות.  בדיקת אישור "החתימה האלקטרונית" על כתב בית דין באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין מראה: "כללי" - “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...", “הונפק עבור: Israel Court Authority“, "הונפק על ידי: Israel Court Authority”, "בתוקף מ: 01/01/2000 עד 01/01/2999”.  החותם כביכול וסמכותו אינם מזוהים בנתוני החתימה, והגורם המאשר כביכול - Israel Court Authority - אינו גורם מאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית.
____

תמונות. 28 למרץ, 2017  - בקשה (48-2017) על פי חוק חופש המידע על הנהלת בתי המשפט ביקשה תיעוד של התקנת חתימות אלקטרוניות כדין עבור השופטים והפעלתן. הבקשה ביקשה :
1. חתימות אלקטרוניות בנט-המשפטכל מסמך המתעד התקנתן ו/או הפעלתן של חתימות אלקטרוניות מאובטחות ומאושרות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) במערכת נט-המשפט.
2. גורם מאשר Israel Courts Authorityכל מסמך המתעד קיום גורם מאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) בשם “Israel Court Authority”.
3. גורם מאשר ל"חתימות אלקטרוניות" בנט-המשפטכל מסמך המתעד קיומו של גורם מאשר כלשהו על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001), המאשר את "החתימות האלקטרוניות" (ככל שהן קיימות) בנט-המשפט.
4. הנפקת חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) לשופטים ו/או אחרים בבתי המשפטכל מסמך המתעד קיום סדרים ו/או הפעלתם לגבי הנפקת חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) לשופטים ו/או אחרים בבתי המשפט.
_______


תמונה. 24 לאפריל, 2017  - הודעה על הארכת מועד למתן תשובה על פי חוק חופש המידע - מחמת "העומס המוטל בימים אלה על היחידה לחופש המידע."
_________



 תמונה.  29 למאי, 2017 - תשובה סופית על פי חוק חופש המידע - "בקשתך... נדחתה, וזאת בהסתמך על סעיף 8(4) לחוק חופש המידע." אולם סעיף 8(4) מתבסס על כך שהמידע המבוקש כבר התפרסם, ומחייב את הרשות המשיבה להודיע למבקש היכן ניתן לרכוש את המידע, לקבלו או לעיין בו. 
_____
תמונות. 29 למאי, 2017 - בקשה להשלמת התשובה על פי חופש המידע כחוק - שכן הבקשה נדחתה על פי סעיף 8(4) לחוק חופש המידע (1988).
סעיף 8(4) אומר:
8. דחיית בקשות במקרים מסוימים
(4) המידע פורסם ועומד לרשות הציבור או לעיונו, בין בתשלום ובין שלא בתשלום; ואולם בדחותה את הבקשה לפי פסקה זו, תודיע הרשות למבקש היכן יוכל לרכוש את המידע המבוקש, לקבלו או לעיין בו;
אולם תשובתכם לא הודיעה כלל היכן יוכל המבקש לרכוש את המידע המבוקש, לקבלו או לעיין בו.  לפיכך, הריני מבקש שתשלימו ללא שיהוי נוסף את תשובתה כחוק, ולהודיע למבקשי היכן יוכל לרכוש את המידע המבוקש, לקבלו, או לעיין בו.
סדרת בקשות על פי חוק חופש המידע על הנהלת בתי המשפט מראה שכל בקשה המנסה לקבל מידע המתעד את חוסר התוקף וההונאה בפיתוח מערכת נט-המשפט לא תיענה...
_____



תמונות. 03 לאפריל, 2017 - תשובת משרד המשפטים (בלתי חתומה) על בקשה על פי חופש המידע: "מרשם הגורמים המאשרים מפורסם באתר רמו"ט... המרשם אינו כולל "Authority Court Israel" המוזכר בבקשת חופש המידע. ככל שכוונתך הייתה להנהלת בתי המשפט, הרי שגוף זה אינו גורם מאשר."
_____


  
תמונות: רומן זדורוב - מנדל בייליס האוקראיני בישראל. היהודי מנדל בייליס הואשם לפני מאה שנה ברצח נער באוקראינה. רק לאחר לחץ בינלאומי מתמשך שוחרר ממאסר שווא. רומן זדורוב מוחזק במאסר שרירותי, ללא פסק דין חתום וללא פקודת מאסר, כנדרש בדין.
_______ 


        
תמונות: הראיות החותכות מצביעות על ניהול הליכי משפט בדויים/מפוברקים/למראית עין במשפט רומן זדורוב על ידי השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, וחיים גלפז בבית המשפט המחוזי נצרת. הונאה מתועבת של השופטים, המבוססת על הנפקת פסקי דין מפוברקים במשפט בנט-המשפט. מערכת המשפט כולה עומדת כחומה בצורה להסתיר את האמת על השופטים העבריינים. פרופ מוטה קרמניצר כתב: "התנהלות הפרקליטות מפחידה... כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה".
_____

 
תמונות: "הכרעת דין" מיום 14 לספטמבר, 2010, בתיק מ"י נ רומן זדורוב (502-07), המרשיעה כביכול את רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל - כתב בית דין אלקטרוני מפוברק ("טיוטא") בנט-המשפט. מימין: המסמך שנמצא מצורף ל"הודעת הערעור" משנת 2010 בתיק בית המשפט העליון - זדורוב נ מ"י (7939/10). משמאל: המסמך שנמצא בנט-המשפט בתיק מ"י נ זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת בשנת 2015. אף אחד משני המסמכים אינו כתב בית דין עשוי כדין. יתרה מזאת, ההבדלים בין שני המסמכים מראים שהמסמך לא נחתם בחתימה אלקטרונית, ולכן הוא "טיוטה" בלבד.
"הכרעת הדין" מיום 14 לספטמבר, 2010, גם אינה מופיעה ברשימת "החלטות בתיק" וברשימת "פסקי דין" של בית המשפט המחוזי נצרת. רשימת "פסקי דין" הם "ספר יסוד" של כל בית משפט כשיר, המאשרים את תוקף פסקי הדין של אותו בית משפט.
עו"ד גליל שפיגל, שהייתה סניגוריתו של זדורוב במשפט בנצרת לא סיפקה הסבר לאי הימצאות פסק דין עשוי כדין. לאחר פרסום הממצאים, בעוד הערעור כביכול תלוי ועומד בבית המשפט העליון, כתב עו"ד אביגדור פלדמן (אז סניגורו, פרו בונו של זדורוב) שגם הוא לא הצליח למצוא את פסקי הדין של זדורוב, כי הלכו לאיבוד "ברוח המייללת לאורכו ולרובו של עמק יזרעאל".
לגבי השופט חיים גלפז - אין כל צורת חתימה מופיעה על מסמך כלשהו שנמצא עד היום בתיקים הקשורים לרומן זדורוב. לשופט חיים גלפז גם אין יומן שופט לתקופה המתאימה. יומני בית המשפט גם הם "ספרי יסוד" של כל בית משפט כשיר, המאשרים את תוקף ההליכים בהם השתתפו השופטים. למרות חיפושים נרחבים ובקשות על פי חופש המידע על משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, לא נמצא עד היום כל תיעוד תקף של מינוי של השופט חיים גלפז כ"שופט עמית" בתקופה המתאימה. עו"ד גליל שפיגל הסבירה שהוא היה "שופט במיל"...
____

 
תמונות: נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מנע עיון בחתימות האלקטרוניות על פסקי הדין של רומן זדורוב מנצרת. זכות העיון הוכרזה על ידי בית המשפט העליון "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." לעומת זאת, השופט אברהם אברהם כתב: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך לגבי תקפות מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות לגבי התנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש". התלונה שהוגשה לנציב טוענת שהתנהלותו של השופט אברהם אברהם היא בגדר העלמת עין מדבר עבירה והעלמת ראיות.
____


תמונה. השופטים, עורכי הדין, חברי הכנסת (ועדת חוקה חוק ומשפט וועדת המדע והטכנולוגיה), משרד המשפטים חדלו למלא את תפקידם. לא נותר לציבור אלא לסמוך על עצמו...


2017-05-29 ערר העצירה לורי שם-טוב: בקשה לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין הוגשה לשופט אורי שוהם

ערר העצירה לורי שם-טוב: בקשה לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין הוגשה לשופט אורי שוהם
שופט בית המשפט העליון אורי שוהם מנהל שוב הליך "חסוי" כביכול, הפעם בעניין העצירה לורי שם טוב, קרוב לוודאי ללא צו איסור פרסום עשוי כדין. השופט אורי שוהם עסק קודם לכן בהונאה על כס המשפט בעניינו של חושף השחיתויות שוקי משעול - גם שם תחת חסיון מפוברק. קיים חשש שבית המשפט העליון של מדינת ישראל עוסק בהפרות חמורות של זכויות האדם – הזכות לשימוע הוגן ופומבי, ושל האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות – הזכות להליך ראוי. יתרה מכך, אי פרסום "צו איסור הפרסום" יוצר מצב עמום ודו-משמעי, המאפשר אכיפה שרירותית וגחמנית, ומעלה חששות לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל. התנהלות בית המשפט העליון בענייניהם של חושפי שחיתויות ופעילי מחאה גם מעלה חשש חמור, שבית המשפט העליון עצמו עוסק בחבלה וחתרנות תחת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" (חוק השב"כ – 2002). מצב זה גם פוגע קשות באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק



תמונה. מוטי לייבל ולורי שם-טוב הם פעילי מחאה. עיקר מחאתם הייתה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה ו"חטיפת ילדים" מהוריהם (בפרט הורים עניים) על ידי עובדי רווחה, תחת חסות בתי המשפט. עכשיו, מנהלים בתי המשפט הליכים פליליים נגד מוטי ולורי, המדגימים טוב יותר מתמיד את צדקת מאבקם בשחיתות בתי המשפט בישראל.
______


תמונות. שופט בית המשפט העליון אורי שוהם עסק בהונאה על כס המשפט בעניין חושף השחיתויות שוקי משעול - תחת "חסיון" מפוברק. עכשיו הוא מנהל ככל הנראה הליך לגבי העצירה לורי שם-טוב - שוב תחת חיסיון מפוברק. הונאה על כס המשפט נחשבת התנהלות "חוץ-שיפוטית", שאין חלה עליה כל חסינות. אולם כפי שהודגם בפרשיות השופטות ורדה אלשייך והילה כהן, מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל יצרה נורמות מעוותות, על פיהן אין החוק נאכף על השופטים, גם כשהם עוסקים בהונאה על כס המשפט.
________

מאהל המחאה ת"א, 29 למאי - בקשה למען הסדר הטוב הוגשה היום בתיק "פלונית" (לורי שם-טוב) נ מדינת ישראל (בש"פ
4311/17). ההליכים והתיקים הנוגעים למוטי לייבל ולורי שם-טוב ממשיכים לייצר תיעוד ייחודי לאי-כשירותם ו/או שחיתותם של בתי המשפט בישראל - מבית המשפט השלום ת"א, דרך בית המשפט המחוזי ת"א, ועד לבית המשפט העליון.

להלן הבקשה שהוגשה היום במלואה

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה למען הסדר הטוב לעיון בתיק בית משפט 1. פרטי המבקש: א) שם מלא: דר' יוסף צרניק ב) מס' זהות: ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב ד) מס' טלפון: אין 2. פרטי תיק בית המשפט: א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון: בית המשפט העליון, רע”פ 4311/17 ב) הצדדים בתיק: פלונית (לורי שם טוב) נ מדינת ישראל ג) המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון: (1) צו איסור פרסום עשוי כדין 3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו: א) בקשה זאת מוגשת על פי לתקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה2(ב), האומרת: “כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". בקשה זאת מוגשת כ"בקשה למען הסדר הטוב", ובעל כורחי. פסק הדין משנת 2009 בתיק האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ 5917/97), אומר בפירוש שאין צורך בהגשת כל בקשה בעניין עיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. אולם המזכירות מונעת בקביעות את מימוש העיון המותר על פי דין. ב) בקשה זאת מוגשת כחלק ממחקר אקדמי, הנמשך מספר שנים, בנושא מערכות הכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט בישראל וניהול גישת הציבור לכתבים. מחקרי בנושא זה הוצגו ופורסמו בכנסים אקדמיים בינלאומיים בתחומים המתאימים, בכפוף לבדיקת מומחים בינלאומית. דוחות שחיברתי בנושאים אלה, נכללו בדוחות מועצת זכויות האדם של האו"ם על ארה"ב (2010, 2015) ועל ישראל (2013), בכפוף לבדיקה על ידי הצוות המקצועי של המועצה. מאמרים שלי בעניין בתי המשפט בישראל גם מתפרסמים באופן קבוע בתקשורת בארה"ב, בכפוף לבדיקת העורכים. [i-iii] ג) תיק זה מופיע במערכת האלקטרונית לגישת הציבור של בית המשפט העליון כ"חסוי". אולם החשש הברור הוא שאין בתיק זה איסור פרסום על פי דין. חמור מכך, הן בעניינו של חושף השחיתויות ברשות המסים שוקי משעול, [i] והן בעניינו של פעיל המחאה נגד בתי המשפט מוטי לייבל, [ii] התנהלו בבית המשפט העליון שיבושים חמורים של הכתבים וההליכים תחת "חיסיון” שלא כדין, שיש לראותם כהונאה על כס המשפט. ד) לפיכך, קיים חשש שבית המשפט העליון של מדינת ישראל עוסק בהפרות חמורות של זכויות האדם – הזכות לשימוע הוגן ופומבי, ושל האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות – הזכות להליך ראוי. יתרה מכך, אי פרסום "צו איסור הפרסום" יוצר מצב עמום ודו-משמעי, המאפשר אכיפה שרירותית וגחמנית, ומעלה חששות לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל. התנהלות בית המשפט העליון בענייניהם של חושפי שחיתויות ופעילי מחאה גם מעלה חשש חמור, שבית המשפט העליון עצמו עוסק בחבלה וחתרנות תחת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו" (חוק השב"כ – 2002). מצב זה גם פוגע קשות באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק. 4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף): אין למבקש קשר ישיר לתיק זה. המבקש מכיר את המבקשת לורי שם טוב כפעילת מחאה, בפרט בנוגע למאבק לשחרורה של ז’ואל בן סימון. בן סימון הוחזקה באשפוז פסיכיאטרי כפוי ב"תיאום" משרד המשפטים לאחר שהפגינה מול משרד שרת המשפטים נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה. [iii] תאריך: 29 למאי, 2017 חתימת המבקש: דר' יוסף צרניק
LINKS
i Israeli Supreme Court Justice Uri Shoham fakes an arrest warrant on whistle-blower Shuki Mishol, OpEdNews.com
שופט בית המשפט העליון הישראלי אורי שוהם סילף פקודת מאסר על חושף השחיתויות שוקי משעול, אופאדניוז
ii Justice Anat Baron perpetrated fraud on detained Israeli protest activist Moti Leybel, OpEdNews.com
שופטת בית המשפט העליון ענת ברון עסקה בהונאה על כס המשפט על פעיל המחאה הישראלי מוטי לייבל, אופאדניוז

iii Israel: anti-judicial corruption protester placed under compulsory psychiatric hospitalization, OpEdNews.com
ישראל: אשת מחאה נגד שחיתות השופטים הושמה באישפוז פסיכאטרי כפוי, אופאדניוז
Joelle Ben Simon affair continues - organized crime in the Jerusalem Family Court
פרשת ז’ואל בן-סימון נמשכת – פשיעה מאורגנת בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, אופאדניוז

2017-05-29 בקשה הוגשה לסגן יו"ר הכנסת - להעמיד את משטרת ישראל במקומה בנוגע לזכות המחאה

2017-05-29 זכות המחאה ו"רוחב ליבה" של המשטרה - סגן יו"ר הכנסת מתבקש להעמיד את המשטרה במקומה!
=====================
 להלן תכתובת מהבוקר עם ח"כ יואל חסון, שהציע את עזרתו בקיום חופש הביטוי וחופש ההתאגדות בפתח-תקוה.