2026-03-03
מהפכה פורמליסטית בבתי המשפט לענייני משפחה!
הליך בלתי פורמלי הוא לא בית משפט, אולי מסיבת טבע...
הפעלה ראשונה של המהפכה הפורמליסטית בנושא מינויי אפוטרופות לדין הייתה הצלחה מסחררת. שלוש אפוטרופות התקפלו וברחו משלושה תיקים שונים אצל שלושה שופטים שונים לאחר שקיבלו התראות מבעלי הדין שהן פועלות ללא מינוי כדין, מחוץ לגדרי החוק.
עתה, אני מנסה להרחיב את חזית המהפכה הפורמליסטית: אני מחפש כמה הורים גרושים שיהיו מוכנים לדבר עם עורכי הדין שלהם בעניין הגבלה על פעולות עורכי הדין ב"הליכים בלתי פורמליים", ולדווח מה ענו עורכי הדין.
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2026/03/2026-03-03.html
.
בשבועות האחרונים אני מבלה את רוב השעות בהן אני ער עם תכנת AI זו או אחרת. AI שינה לחלוטין את הרגלי העבודה שלי, את התלות שלי במומחים חיצוניים, ואת רמת ההבנה שלי בנושאים הרלוונטיים במשפטים.
שוב ושוב חוזר אותו מוטיב בתיקים שונים של בעלי דין שונים: בתי המשפט לענייני משפחה מנפיקים החלטות חסרות פשר, חסרות בסיס בדין... לעיתים, המסמכים גם משובשים, כך שיושרתם ותקפותם מפוקפקת.
בעלי דין מיוצגים יקבלו עצה קבועה: בואו נלך לערעור...
מנקודת המבט שלי, לעומת זאת, בחלק מהמקרים האלה אין מקום לערעור כלל. בתורת המשפט כפי שאני מכיר ומבין אותה, ערעור נוצר רק מתוך החלטה תקפה, אותנטית של בית המשפט קמא. והטיעון בערעור הוא "שגה בית המשפט קמא"...
אבל מה קורה כשהחלטת בית המשפט קמא אינה החלטה תקפה, אותנטית של בית המשפט? ומה קורה כשהחלטת בית המשפט קמא יסודה במרמה של השופט כלפי בית המשפט?
לטעמי, במקרים כאלה אין מקום לערעור. הטענה היא: "עסק במרמה בית המשפט קמא"... וזו אינה טענה ערעורית. זו טענה שמקומה בתלונה פלילית למשטרה...
"ירידת הפורמליזם ועליית הברדק" - הייתה האבחנה של פרופ' דפנה הקר ביחס למחלה בבתי המשפט לענייני משפחה בשנת 2016, לפי ההדלפה של חן מענית. מתוך המידע שלמדתי בסקירת תיקים של חברים בקבוצות נפגעי שופטי המשפחה, הליכים בלתי פורמליים הם השגרה, לא היוצא מן הכלל.
מהו הליך בלתי פורמלי?
יש כאן כמובן מקום לפרשנות. ישנם מקרים של פרוטוקולים בהם נכתב במפורש, "בית המשפט ניהל דיון בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול". הפרקטיקה הזאת מותרת, אבל רק כשהצדדים מקבלים הודעה מראש ומסכימים לנהל דיון כזה.
ההליכים הבלתי פורמליים כוללים דיונים ללא פרוטוקולים, או בתחליף לפרוטוקול - "תמליל", או "פרוטוקול בהקלטה", במקום פרוטוקול פורמלי כדין.
הליכים בלתי פורמליים כוללים מינויים בלתי פורמליים, שלא כדין, של האפוטרופות לדין, העוסיות לסדר הדין, מנהלי עיזבון, כונסי נכסים וכו' - בעלי תפקידים הממונים על ידי בית המשפט. לדעתי, כל הפעולות שמבצעים בעלי תפקידים אלה לאחר מינוי בלתי פורמלי, הן פעולות בלתי פורמליות.
אולם הגישה הבלתי פורמלית מתחילה עוד קודם לכן - בהגדרה שגויה של בעלי הדין וכינויי הצדדים. לדוגמה: תיק עיזבון שבו המנוחה רשומה כ"משיבה 4" (המת אינו יכול להיות בעל דין, אין לו אישיות משפטית), יש לראות כתיק ששובש מראשיתו. בדומה רישום של אפוטרופה לדין כ"משיבה 5", או תיק משמורת ילדים בו הקטינים אינם מוגדרים בנט המשפט...
היו זמנים שרבים מהחוליים האלה היו מביאים לבטלות הפעולות. לא עוד. היום נמצאה תרופת הפלא להליכים ופעולות בלתי פורמליים - "הבטלות היחסית"...
לדעתי, השופטים ועורכי הדין (לפחות אלה מבינהם בעלי תובנה משפטית) מבינים היטב את המצב. השופטים כופים התנהלות בלתי פורמלית, ועורכי הדין אינם מוכנים לנקוט עמדה מול שופטים הידועים בנקמנותם. לכן, אם עורך הדין מוגבל מראש בכתב, יהיה לו או לה קל יותר להביע את העמדה לפני השופט. זה לא הוא. זה הלקוח...
בשורה התחתונה: אני מנסה להרחיב את חזית המהפכה הפורמליסטית. אני מחפש כמה הורים גרושים שיהיו מוכנים לדבר עם עורכי הדין שלהם בעניין הגבלה על פעולות עורכי הדין ב"הליכים בלתי פורמליים", ולדווח מה ענו עורכי הדין.
---
הקטע שלהלן הוא מדו-שיח עם בינה מלאכותית.
שאלה ל-IA בעקבות התיק שלי בבימ"ש לענייני משפחה בחיפה
הרושם הכללי, שמתחזק עם הזמן, הוא שהשופטת ועורכי הדין ניהלו הליכי משפט למראית עין, כלומר, הם לא ראו בהליכים אלה הליכים לפי חוקי מדינת ישראל.
במילים אחרות, ההליכים התנהלו תחת קורת גגו של בית משפט של מדינת ישראל, במערכת נט המשפט שהיא מערכת ניהול התיקים של בתי המשפט של מדינת ישראל, אך למעשה אלה היו נתונים חסרי תוקף, כוזבים ומטעים במאגר המידע (אותה סוגיה כמו אצל האפ"כ - האם חובתו להסיר מהמרשם נתונים כוזבים).
מתוך ניסיוני רב השנים בתחום זה בארה"ב ובישראל, אני זיהיתי את המצב מיד עם הגשת כתב הטענות הראשון - ללא ייפוי כוח מתאים וללא תצהיר המבקש, וסירובם של המבקש ובא כוחו לתקן את העניין. אף הגשתי לבית המשפט הודעה בעניין זה - כי כתב הטענות הראשון נחזה כ"הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר הכוונה לנהל הליכי משפט למראית עין".
בא כוחו של המבקש זעם, והוסיף הודעה משלו בתגובה, בא חזר על מה שאני הבהרתי: המונח "ניהול הליכי משפט למראית עין" אינו מוגדר, ובפרט אינו מוגדר כעבירה ספציפית בחוק הישראלי. אני מגדיר אותו כפי הגדרת העבירה בסעיף 32.48 לקוד העונשין של טקסס - Simulating Legal Process, שהיא עבירה בפרק ההונאות.
ביום 5.6.2024, יום הגשת כתב הטענות הראשון נרשם עו"ד יאיר שיבר כבא כוחי, רישום כוזב ומטעה ע"י עו"ד יואב סלומון. סלומון היה אתי בקשר ישיר, הוא ידע שאני הוא זה שנותן הסכמות, אך הוא פנה לעו"ד יאיר שיבר, שבמפורש לא ייצג אותי בהליכי משפט, וקיבל ממנו "הסכמה" אותה הגיש מיד לרישום בשמי בבית המשפט.
עו"ד שיבר לא גילה לי את דבר ההגשה וההסכמה. גיליתי אותן בעצמי כשבוע אח"כ.
ביום 16.6.2024 - נרשמו בקשותיי למחיקת הייצוג על ידי עו"ד יאיר שיבר ומשיכת ה"ההסכמה".
ביום 16.6.2024 - ניתנו החלטות בשתי הבקשות הנ"ל: כמבוקש.
ביום 17.6.2024 - לא אירע דבר בתיק.
ביום 18.6.2024 - נרשמה "הודעה" מטעם המבקש, שיש להפעיל עלי "ביצוע בקירוב" לפי דיני היושר שנקלטו במשפט הישראלי תחת עיקרון תום הלב, ויישומה של הדוקטרינה הוא שאני מאבד את זכותי להביע את עמדתי כל עוד איני מיוצג. המשיב 2 הצטרף, והשופטת סימנה "התקבל" (ללא בקשת תגובתי וללא כתב החלטה הנגיש לי כמשתמש בנט המשפט).
הפרשנות שלי למצב המתואר לעיל היא:
הייצוג על ידי עורך דין היה חיוני לשופטת, כיוון שהייצוג והשתתפות עורך דין בהליכים הם הסכמה במשתמע לניהול "הליכים בלתי פורמליים" מעין בוררות, שלא לפי חוקי מדינת ישראל.
כשאינני מיוצג, המצב מעמיד אותה בסכנת מרמה כלפי מי שאינו מיוצג. היא אמורה להודיע לי וליידע אותי בדבר ניהול הליכי משפט בלתי פורמליים.
הדיון בנקודה זו חשוב לעניין בעלי דין אחרים, שהם מיוצגים.
מה תהיה המשמעות והתוצאה של הוספת הנוסח שלהלן לייפוי הכוח המוגש לבית המשפט:
