2018-12-29 כתב אישום נגד אפי נוה בפרשת הברחת המאהבת? איפה כתב האישום האמתי?

 Joseph Zernik is with ‎נחמה דר‎ and 66 others.

כתב אישום נגד אפי נוה בפרשת הברחת המאהבת? איפה כתב האישום האמתי?
בתקשורת התפרסם השבוע, שפרקילטות המדינה הגישה כתב אישום נגד יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה.  אולם כרגיל, המסמך שהופץ לתקשורת אינו נראה אפילו קרוב לכתב בית דין אמתי.  במקרים אחרים התברר שכתבי האישום שהופצו לתקשורת היו שונים באופן מהותי מכתבי האישום האמתיים שנרשמו בתיקי בתי המשפט...  תיק מדינת ישראל נ אפי נוה גם הוגש משום מה לבית המשפט בראשון, לשופטת עינת רון.  עינת רון פיברקה (עסקה במרמה והונאה) בעבר את ההליכים גם  בפרשיות חמורות אחרות - פרשת השופט עבריין המין יצחק כהן מנצרת, ופרשת "ראש FBI הישראלי" אוכל השוחד מנשה ארביב. למען הסר ספק לגבי טיבו של ההליך שנפתח נגד אפי נוה, הוגשה היום בקשת עיון בכתב האישום האמתי (אותנטי).  ככל שיש בכתב האישום פרטים חסויים על פי דין - בית המשפט התבקש להשחירם כראוי על פני המסמך האמתי.
* דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 מציין: "התדרדרות חמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט.... יש לראות את יושרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב"..."
* נשיא המדינה רובי ריבלין הכריז בטקס השבעת השופטים במרץ 2018: "הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות והליך נקי... בלעדי אמון הציבור אין לבית המשפט זכות קיום..."
אבל השופטים והפרקליטות מפברקים בלי לדפוק חשבון, בפרט בתיקי השחיתות השלטונית.

קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2018/12/2018-12-29.html

   

תל-אביב, 29 לדצמבר -  בקשה לעיון בכתב האישום האמתי בתיק מדינת ישראל נ אפי נוה ( 58959-12-18) הוגשה היום לבית המשפט השלום בראשון.  

להלן בקשת העיון שהוגשה היום

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:

א) שם מלא: דר' יוסף צרניק

ב) מס' זהות:

ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב

ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:

א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

58959-12-18 בבית המשפט השלום ראשון לציון‬‬

ב) הצדדים בתיק:

מדינת ישראל נ אפרים נוה ואח’

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:

כל מסמך אמתי (אותנטי), שהוא כתב האישום, כפי שנרשם בתיק דנן. ככל שמופיעים בכתב האישום פרטים חסויים על פי דין, מתבקש בית המשפט להשחירם כראוי על פני המסמך האמתי.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:

א) תיק זה מוגדר במערכת נט-המשפט - "פתוח לציבור" – אינו חסוי. 

ב) ביום 25 לדצמבר, 2018, דווח בתקשורת על הגשת כתב אישום פלילי נגד יו"ר לשכת עורכי הדין, עו”ד אפרים נוה. אולם המסמך שהופץ לתקשורת כ”כתב אישום” אינו כתב בית דין אמתי על פניו (תמונה 1).  מסמך זה אינו מראה כל סימן של אמיתות (אותנטיות):

(1) הופץ כקובץ מעבד תמלילים WORD;

(2) אינו מראה מספר תיק בית המשפט;

(3) אינו מראה חותמת מזכירות - "התקבל/נבדק";

(4) אינו חתום.

 תמונה 1. “כתב אישום" בתיק דנן, עמ’ 1, כפי שהופץ לתקשורת על ידי דוברות משרד המשפטים.

---

ג) במקרים אחרים התברר, שמסמכי כאילו "כתב אישום", שהתפרסמו בצורה דומה, היו שונים באופן מהותי מכתבי האישום האמתיים, שנרשמו בתיקי בתי המשפט התואמים:

(1) בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים, פורסם בתקשורת ונמסר לנאשמים במעצר מסמך שונה באופן מהותי מכתב האישום האמתי, שנרשם בתיק בית המשפט [מדינת ישראל נ לורי שם-טוב ואח’ 14615-04-17].  השופט בני שגיא אף ניסה לערוך "הקראת כתב האישום" על סמך מסירת הכאילו "כתב אישום" המפוברק לנאשמים.  רק לאחר שהעניין נחשף באולם הדיונים על ידי אדם מן הציבור, נמסר לנאשמים בסופו של דבר כתב האישום האמתי, ונערכה במועד נוסף הקראת כתב האישום האמתי.

(2)  עניין זה – פרסום על ידי הפרקליטות של "כתבי אישום" שונים באופן מהותי מאלה שנרשמו בתיקים – גם נידון על ידי נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

ד) פרסום כתבי אישום שאינם מסמכים אמתיים - ייחשב ללא ספק כהטעיה של הציבור. ולעתים (כמו בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים), גם שיבוש הליכי משפט.

ה) לתיק דנן חשיבות ציבורית מן המעלה הראשונה, כיוון שהנאשם מס’ 1 הוא יו"ר לשכת עורכי הדין וחבר בוועדה למינוי שופטים.

ו) במקרים קודמים, נערכו הליכים פליליים בבית המשפט השלום ראשון לציון אצל השופטת עינת רון בפרשות חמורות – מ"י נ יצחק כהן, ומ"י נ מנשה ארביב – וגם שם עלו חששות לגבי ישרת הכתבים וההליכים.

ז) לנוכח המשבר באימון הציבור בבתי המשפט, הכריז נשיא המדינה ראובן ריבלין בטקס השבעת השופטים במרץ 2018: “הציבור זכאי לדרוש הליך נקי ושקיפות… בתי משפט שאיבדו את אמון הציבור, אין להם זכות קיום...". 

ח) המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות.  במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה.  עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:

* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”

* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”

* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".

* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.

ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי אל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות  המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018)  כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review]. 

דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:

דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 

בנובמבר 2018, הוזמן מבקש העיון לדון בדו"ח הנ"ל בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בנושא “סייבר ומשפט”.  בפרט, נערך דיון בשאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי (אותנטי) של בית משפט, לבין דיון "מפוברק"… וכיצד מבחינים בין כתב בית דין אלקטרוני אמתי לבין מסמך "מפוברק"...

מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018). 

עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת": 

כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.

ו) הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה, יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, והגן כיוון שהבקשות עצמן מתנהלות במערכת נט-המשפט.  כך לדוגמה, המצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות העיון, רישומן או אי רישומן במערכת גישת הציבור, ומהותן של פעולות השופטים והרשמים בתגובה על הודעות על שיבושים חמורים בכתבים ובהליכים – כל אלה מהווים נתוני מחקר חשובים.

4.  הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):  

אין למבקש קשר ישיר או עקיף לתיק זה.  

5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון

בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש.  בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.

תאריך: 29 לדצמבר, 2018

דר' יוסף צרניק - מבקש העיון

ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)