2018-03-09 הבלוגרית לורי שם-טוב, השופטים הנוקמים, והמרמה ביישום החתימות האלקטרוניות בבתי המשפט

הבלוגרית לורי שם-טוב, השופטים הנוקמים, והמרמה ביישום החתימות האלקטרוניות בבתי המשפט

הבלוגרית לורי שם-טוב היא פעילה מרכזית במחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה בקשר ללקיחת ילדים מהוריהם הביולוגיים - תופעה רחבת ממדים בישראל.  כבר יותר משנה היא מוחזקת במעצר לפני משפט בכלא נווה תרצה - מצב חריג לחלוטין, אם לא זילות החוק, הנחזה כנקמנות של השופטים.  
במהלך מעצרה נדחה לאחרונה ערעורה של לורי על הרשעתה בתיק פלילי נפרד, בו הורשעה  בהפרת חוק הגנת הפרטיות לגבי פרסום על כך שמנכ"ל משרד הרווחה אז, יוסי סילמן, לא שילם דוחות חנייה בערים שונות באופן שיטתי. לורי טענה להגנתה שעל פרסום זה חל חופש הביטוי, ושהפרסום היה חלק מעבודתה כעיתונאית.  
השופטים בערעור, רענן בן-יוסף, שי יניב, וצבי גורפינקל, דחו את טענותיה של לורי, ופסקו: 

'עניין ציבורי' המצדיק פגיעה בפרטיות אדם על ידי פרסום, הינו עניין כזה שיש לציבור תועלת בידיעתו, אם לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים, ואם לשיפור אורחות חייו... מדובר בנוסחה גמישה למדי, אשר הקביעה לגבי תכנה תיעשה על-פי השקפתו האובייקטיבית של בית המשפט... פרשנות זו יש עימה, לדעתנו, משום החמרה עם כלי התקשורת...  

יש לראות את פיתוחה של "נוסחה גמישה" לשיקול דעתם של שופטים בעניין האחריות הפלילית לגבי חופש הביטוי, חופש העיתונות, וחופש המחאה כהפרה חמורה של זכויות האדם.
כמו כן, יש לראות פסק דין זה כחלק מסדרת פסקי דין מהשנים האחרונות, העוסקים בדיכוי חופש הביטוי, דיכוי חופש העיתונות, דיכוי המחאה נגד השחיתות השלטונית, ונקמנות בפעילי מחאה מרכזיים.

חמור מכל, פסק הדין בערעור בבית המשפט המחוזי ת"א נחזה כמסמך "מפוברק" - מרמתי, חסר כל תוקף.  בקשה שהוגשה אתמול מבקשת לעיין בנתוני החתימות האלקטרוניות של השופטים על מסמך זה. בקשה זאת מתוספת לסדרה של בקשות דומות בתיקים שונים בבתי משפט שונים בשנים האחרונות. עד היום מנעו כל השופטים שהתבקשו את העיון בנתוני החתימות האלקטרוניות שלהם. זאת בשעה שהחקיקה בישראל ברורה: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין", ו"עיון" כולל קבצי מחשב. בעניין זכות העיון גם פסק בית המשפט העליון בשנת 2009 - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי על חוקי..." 

לעומת זאת, במקרים בהם התבצע עיון בחתימות האלקטרוניות של שופטים על כתבי החלטות ופסקי דין, נמצאו חתימות מפוברקות, מרמתיות, חסרות כל תוקף.

* עורכי דין ישראלים טוענים לעיתים קרובות שאינם מבינים דבר בעניין החתימות האלקטרוניות, והעניין הוא חסר חשיבות - "טכני ולא מהותי".  יש לראות עורכי דין כאלה בלתי כשירים בעליל, במקרה הטוב.

* לשכת עורכי הדין ועו"ד אפי נווה - פועלים כסוכנות להספקת מכשירי חתימות אלקטרוניות ותוכנה להפעלתן והעיון בהן. לשכת עורכי הדין ועו"ד אפי נווה גם היו המלינים נגד השופטת ורדה אלשייך בפרשת "הפרוטוקלים המפוברקים". בבסיסה של הפרשה עמדה מרמה בקשר לחתימות האלקטרוניות של השופטת. אולם גם לאחר פרשת ורדה אלשייך, לא פעלו הלשכה ועו"ד אפי נווה לתיקון העניין.  אין דרך הגיונית לראות את הלשכה ועו"ד אפי נווה כבלתי כשירים -  יש לראותם כשותפים למרמה בעניין החתימות האלקטרוניות של השופטים במערכת נט-המשפט.

* השופטים, בהנהגת הנהלת בתי המשפט, הקימו את מערכת נט-המשפט ללא פיקוח ציבורי נאות. מערכת זאת מאפשרת לשופטים לייצר, להמציא, לפרסם, ולהביא לאכיפתם של כתבי בית דין מדומים - מרמתיים.  יש לראות בשופטים שותפים בצוותא חדא במרמה זאת.

* עדיין לא מצאתי איש מחשבים רציני, שיאמר שחתימות אלקטרוניות הן עניין "טכני ולא מהותי". לעומת זאת, פרופ' אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי, כתב על עבודות מחקר בתחום היושרה, או חוסר היושרה במחשוב הממשלתי בישראל - "עבודה חשובה מאד".

ייצורם, המצאתם, ופרסומם של כתבי בית דין מדומים - שאינם נחשבים תקפים על ידי השופטים עצמם - אך מתוך כוונה שאחרים יקבלו את סמכותם ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה - היא תופעה מוכרת כבר מאות שנים ברחבי העולם בבתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים.
ערעור בעניין מניעת הגישה לעיון בנתוני החתימות האלקטרוניות, ופברוק החתימות האלקטרוניות של השופטים בנט-המשפט הוגש בבית המשפט העליון ביום 01 לאוקטובר, 2017 - צרניק נ מדינת ישראל ואח' (7631/17). גם ערעור זה נובע מהחלטות בעניין הבלוגרים לורי שם-טוב ומוטי לייבל. השאלה העומדת בבסיסו של הערעור הוגדרה כך:

האם רשאי בית משפט להמציא לאדם מסמכים, בהליך פלילי, מתוך כוונה שמקבלם יקבל את סמכותם כהחלטות או פסקי-דין, ובו בזמן לשמור בגדר חידה את אמתותם של אותם המסמכים ככתבי בית-דין תקפים?

בית המשפט העליון הפעיל מיד "חסיון מנהלי" ללא הליך ראוי על התיק כולו. בית המשפט העליון גם משהה עד היום מתן החלטה לגופו של עניין בתיק זה.

אוסף פברוקים של כתבי החלטות ופסקי דין, והמרמה ביישום החתימות האלקטרוניות במערכת נט-המשפט היו עניין מרכזי במידע שהוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית לשנת 2018.  דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם סיכם את העניין כך:

ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות... יש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 

יש לתהות, כיצד יכול מצב זה להתקיים במשך כמעט עשור מאז הפעלת מערכת נט-המשפט, וכמעט שני עשורים מאז חקיקת חוק החתימה האלקטרונית בישראל - אומת ההיי-טק והסטרט-אפ...

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2018/03/2018-03-09.html

תמונה.  הבלוגרים מוטי לייבל ולורי שם טוב עומדים במרכזה של פרשת השופטים הנוקמים.

___

  

תמונות. השופטים רענן בן-יוסף, שי יניב, וצבי גורפינקל.  סירוב לאפשר עיון בחתימותיהם האלקטרוניות על פסק הדין, שכבר פורסם, בעניינה של לורי שם-טוב, יחזה כהונאה - מרמה והפרת אימונים.

___

תמונות. דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם סיכם את העניין כך: "ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות... יש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. "

___

תל-אביב, 09 למרץ - בקשת עיון בנתוני החתימות האלקטרוניות של השופטים רענן בן-יוסף, שי יניב, וצבי גורפינקל על כתב "פסק דין" מיום 25 לפברואר, 2018, הוגשה אתמול בבית המשפט המחוזי בתיק ‫לורי שם-טוב (עצירה) נ פרקליטות מחוז ת"א -פלילי‬ ( 02-17-‫‪29531‬‬). 

להלן הבקשה שהוגשה אתמול

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:

א) שם מלא: דר' יוסף צרניק

ב) מס' זהות:

ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב

ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:

א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

בית המשפט המחוזי ת"א, תיק ‫‪29531-02-17‬‬‬‬

ב) הצדדים בתיק:

שם-טוב (עצירה) נ‬ ‫פרקליטות‬ מחוז תל-אביב ‫‫פלילי

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:

(1) נתוני החתימות האלקטרוניות של השופטים ר. בן-יוסף, ש. יניב, וצ. גורפינקל, לגבי כתב פסק-דין מיום 25 לפברואר, 2018 בתיק דנן, ככל שהם קיימים.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:

א) בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של המגיש. בתיק דנן התפרסם "פסק דין" מיום 25 לפברואר, 2018, מובן מאליו שאינו אסור בפרסום. תקנות בתי המשפט-עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב), אומרת: “כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.” כמו כן מבהיר פסק הדין משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים ואחרים (בג”ץ 5917-97), שאין כל צורך בהגשת בקשה לממש את זכות העיון בהחלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין. יחד עם זאת, הניסיון מראה שבתי המשפט בישראל, כולל בית המשפט העליון, מונעים את הגישה לעיון בכתבי החלטות שכבר התפרסמו ללא הגשת בקשת עיון.

ב) כתב "פסק הדין" הנ"ל נחזה כמשובש מסיבות שונות, ביניהן:

(1) בראשו של המסמך מבואר שהקראת פסק הדין נערכה כביכול לפני השופטים ר. בן-יוסף, ש. יניב, וצ. גורפינקל, אך שלא בנוכחות ב"כ המערערת (תמונה 1).

(2) בסופו של המסמך מופיעות "חתימות גרפיות" של השופטים הנ"ל (תמונה 2).

(3) על פי עדי ראייה, ישבו במעמד הקראת "פסק הדין" הנ"ל במקומות השמורים לשופטים רק שניים: ר. בן-יוסף, וא. היימן (שלא ישב בדין בתיק זה).

(4) ביומני השופטים ש. יניב וצ. גורפינקל נרשם שישבו בדיון זה – מידע כוזב ככל הנראה (תמונה 3). כידוע, יומני בית המשפט הם אחד מ"ספרי היסוד" של כל בית משפט כשיר, המגדירים את הדיונים התקפים של אותו בית המשפט.

תמונה 1. כתב פסק-דין מיום 25 לפברואר, 2018: ראש המסמך.

__

תמונה 2. כתב פסק-דין מיום 25 לפברואר, 2018: תיבת החתימות.

__

תמונה 3. ביומני השופטים צבי גורפינקל (למעלה) ושי יניב (למטה) נרשם שישבו בדיון בתיק דנן בשעה 14:00 ביום 25 לפברואר, 2018. לא כך מסרו עדי ראייה.

__

ג) לעניין העיון בנתוני החתימות האלקטרוניות:

(1) תקנות בתי המשפט-עיון בתיקים (2003), תקנה 1, אומרת: "עיון" - “לרבות צפיה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב...”’ [קו תחתון הוסף-יצ].

(2) בפסק-הדין של בית המשפט העליון מיום 21 לדצמבר, 2012 בתיק משה הלוי נ מדינת ישראל (בש"פ 5234/14) אומר שופט בית המשפט העליון צבי זילברטל:

פסקה 5: “לגופם של דברים מוסיפה המשיבה [המדינה -יצ] … כי ממילא כל הקבצים שבמחלוקת אשר מקורם במערכת נט-המשפט … הדרך היחידה לקבלם היא בהגשת בקשה לבית המשפט לפי סעיף 4 לתקנות העיון...” [קו תחתון הוסף-יצ].

פסקה 12: “‫החלק הארי של הקבצים שבמחלוקת מקורו באתר הרשות השופטת "נט-המשפט"… אדם שאינו בעל דין בהליך, כגון המבקש [הלוי - יצ], אינו מורשה לעיין בתיקים, אלא אם בית המשפט אישר זאת לפי בקשה. עניין זה מוסדר בתקנות 2-4 לתקנות העיון…"

פסקה 13: ‘לא למותר לציין כי תקנות העיון מגדירות בסעיף 1 את המונח "עיון" - “לרבות צפיה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב...”’ [קו תחתון הוסף-יצ].

תמונה 4. מסמך החלטה כביכול של בית המשפט השלום ירושלים, שהומצא כביכול לאחרונה. עיון בנתוני החתימות האלקטרוניות מראה: "חתימת המסמך אינה תקינה".

___

ד) במהלך מחקריו של המבקש, נתקל בכתבי החלטות ופסקי דין כביכול בנט-המשפט, שהומצאו כביכול על ידי בתי המשפט, אך אינם חתומים בחתימה אלקטרונית כדין (תמונה 4). החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (88/12/מחוזי ת”א) בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה שמסמכים מסוג זה – שאינם חתומים בחתימה אלקטרונית כדין – הם "טיוטות" בלבד, אינם כתבי בית דין תקפים, ואינם בני אכיפה. יתרה מזאת, החלטת הנציב הנ"ל מבהירה ש"החתימות הגרפיות" המופיעות על כתבי בית דין בנט-המשפט חסרות כל תוקף, ואין דרך לציבור ולבעלי דין להבחין בין מסמך חתום אלקטרונית לבין מסמך שאינו חתום. לפיכך, מסמך "פסק דין" בתיק דנן עמום ודו-משמעי. האם הוא חתום כדין או אינו חתום כלל? האם הוא תקף או חסר תוקף? שאלות אלה נותרו בגדר חידה. אין ספק שמצב זה, בפרט בהליך פלילי, ייחשב להפרה חמורה של זכויות האדם.

ה) המבקש עוסק במחקר אקדמי שעיקר עניינו מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות וזכויות האדם. בתחום זה זכיתי להכרה בישראל ומחוצה לה.

• פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי כתב: “עבודה חשובה מאד".
• פרופ’ עוזי אורנן כתב מכתב תמיכה מיוזמתו הוא.
• עו"ד אביגדור פלדמן כתב מכתב תמיכה מיוזמתו הוא.

ארבעה (4) דוחות, שהם תוצרי עבודת המחקר שלי, התקבלו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי ונכללו בדוחות התקופתיים של המועצה, עם ההערות שלהלן:

• על ארה"ב (2010) : “שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בקליפורניה".
• על ישראל (2013) : “חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
• על ארה"ב (2015) : “Human Rights Alert ממליץ על תיקון יושרת מערכות המידע האלקטרוניות של בתי המשפט הפדרליים תחת סמכותו של הקונגרס".
• על ישראל (2018): “דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.”

בספר לימוד על "למידה ממוכנת" מצוטטים מחקרים, שפרסמתי בכתבי עת אקדמיים, בפסקה המתארת את חקר זכויות האדם כאחד השימושים הראויים לציון של שיטות כריית נתונים (תחום בו אני כנראה הראשון שפרסם מחקרים): [¹]

כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.[²,³]

בתחום זה פרסמתי מחקרים בכתבי עת ובכנסים אקדמיים במחשבים ובקרימינולוגיה. לדוגמה:

• בכנס בדירוג גבוה על מחשוב ממשלתי (European Conference on E-Government 2015) פורסם, בכפוף לבדיקת עמיתים כפולה, מאמר מפרי עטי, שכותרתו: “מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט בישראל – שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?”
• בכנס האירופי לשנת 2017 (שהתארח באקדמיה הצבאית של פורטוגל) פורסם, בכפוף לבדיקת עמיתים, מאמר מפרי עטי, שכותרתו: “מחשוב ממשלתי בישראל – שדרוג לעידן הפוסט-אמת".
• בתחום זה הוזמנתי להרצות בשנים האחרונות בכנסים בינלאומיים בצ’כיה, בשוויץ, באנגליה, בפורטוגל, וביפן. לאחרונה גם הוזמנתי לכתוב סקירה לכתב עת משפטי באנגלית, הנערך על ידי אוניברסיטה בדירוג גבוה בסין.

ו) עצם הבקשות לעיון יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, שכן הבקשות עצמן מתנהלות במערכת נט-המשפט. כך לדוגמה, המצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות העיון, רישומן או אי רישומן במערכת גישת הציבור, ומהותן של פעולות השופטים והרשמים בתגובה על הודעות על שיבושים חמורים בכתבים ובהליכים – כל אלה מהווים נתוני מחקר חשובים.

4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):

אין למבקש קשר ישיר לתיק זה. המבקש מכיר את הנאשמים לורי שם-טוב ומוטי לייבל כפעילי מחאה, בפרט בנוגע לפרשת גב’ ג’ואל בן-סימון. ג’ואל בן-סימון נלקחה לאשפוז פסיכיאטרי כפוי "בתיאום עו"ד יעל קוטיק" ממשרד המשפטים, לאחר ששבתה שבת לפני משרדה של שרת המשפטים איילת שקד במחאה נגד שחיתות שופטי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. הנאשמים שם-טוב ולייבל היו דמויות מפתח בשחרורה של בן-סימון.

המבקש פרסם בעבר מאמרים בתקשורת בחו"ל לגבי אופן התנהלות בתי המשפט בישראל בענייניהם של הנאשמים שם-טוב לייבל ושל גב’ בן-סימון. [⁴]

5. המצאה למשיבים

מיד לאחר הקבלה לרישום, תומצא הבקשה למשיבים – פרקליטות מחוז ת"א והעצירה לורי שם-טוב.

תאריך: 08 למרץ, 2018, חתימת המבקש:

דר' יוסף צרניק - מבקש העיון

בעצמו - בלתי מיוצג

1 Wiki Nerds, "Machine Learning" | Google books

http://books.google.co.il/books?id=4ZayAwAAQBAJ&printsec=frontcover&source=gbs_atb#v=onepage&q&f=false

2Joseph Zernik. "Design and Operation of the Electronic Record Systems of the US Courts are Linked to Failing Banking Regulation" | Data Analytics, 2012

http://www.thinkmind.org/index.php?view=article&articleid=data_analytics_2012_3_50_60059

3Joseph Zernik, "Integrity, or Lack Thereof, of the Electronic Record Systems of the Courts of the State of Israel" | Data Analytics, 2012

http://www.thinkmind.org/index.php?view=article&articleid=data_analytics_2012_2_10_60063

4 2017-03-18 The remedy for Israeli judicial corruption is repression of social protest | OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/Video-The-remedy-for-Isr-by-Joseph-Zernik-Children-170317-666.html

2016-08-14 Israel: anti-judicial corruption protester placed under compulsory psychiatric hospitalization | OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/Israel-anti-judicial-corr-by-Joseph-Zernik-Israel_Judicial-Corruption_Punishing-Protesters-160814-5.html

2016-06-20 US DHS assists in suppression of anti-corruption dissent in Israel_OpEdNews.com

https://www.opednews.com/articles/US-DHS-assists-in-suppress-by-Joseph-Zernik-Department-Of-Homeland-Security_Israel_Judicial-Corruption_Protester-Surveillance-And-Arrests-160620-71.html