די!
לשחרר
את לורי שם-טוב
למעצר בית!
אתמול נערך דיון נוסף בבית המשפט העליון, לפני השופטת ענת ברון בענין מעצרה של לורי שם-טוב. לורי ומוטי היו פעילים מרכזיים במחאה נגד השחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה, והקלות הבלתי נתפסת שבה עו"סים ועו"סיות בצוותא חדא עם שופטים ושופטות עוסקים במרמה בלקיחת ילדים מהוריהם. אין ספק שבתי המשפט לענייני משפחה פיתחו שחיתות יוצאת דופן מאחורי הדלתיים הסגורות.
לורי מוחזקת בנווה תרצה כבר כמעט שנה וחצי לפני משפט, ונתונה שם להתעללות חוזרת ונשנית- הפרדה בתנאים משפילים, סחיטת הסכמה לוויתורים על זכויות בכדי לצאת מהפרדה, וכו'. במקביל, אוסף של שופטים מבית המשפט השלום ת”א ועד לבית המשפט העליון, בהנהגת אברהם היימן ובני שגיא במחוזי ת”א מתעללים בלורי, בצורה שמדגימה את שחיתות בתי המשפט בצורה ייחודית.
בשלב הנוכחי, בני שגיא, כוכב עולה מהדור הצעיר של השופטים, מנהל משפט שדה נגד לורי שם-טוב. לורי עדיין לא ראתה את חומרי החקירות... בני שגיא מסרב לקבוע תכנית משפט, ומרשה לתביעה לשמור את שמות העדים בסוד עד לרגע האחרון, כי לורי “שברה את הכלים” כשכפרה באישומים, ולכן מותר גם לתביעה “לשבור את הכלים”…
לסנגור הציבורי יהונתן רבינוביץ גישה מוגבלת ללורי, ואפילו העברת כתבי בית דין בינו לבין לורי בקושי אפשרית. לכן, לורי אינה יכולה אפילו לעקוב אחרי התנהלות המשפט. גם לא ברור בשלב זה מה מצבה הנפשי של לורי, שחדלה לשתף פעולה… רבינוביץ' שב ואומר בבית המשפט שאינו מסוגל למלא את תפקידו, אבל אינו מתפטר.. .אז מה אומר השופט בני שגיא? הוא מייעץ לרבינוביץ' לייצג את לורי כאילו הייתה קטינה או חסויה...
לאחר הקמפיין התקשורתי על "כנופיית הטרור הרשתי", בניצוחה של הפרקליטות, התקשורת בדממת אלחוט... אבל הרשת גועשת...
לפני שבועיים, בכנס לשכת העיתונות הממשלתית על "אבדן אמון הציבור במערכת המשפט", הן נציגי העיתונות, והם נציגי השופטים ושרת המשפטים איילת שקד הבהירו שאיבדו הן את אמון הציבור במערכת המשפט, והן את אמון הציבור בתקשורת הממוסדת. הציבור ניזון מהרשתות. ובכדי להשתלט על הרשתות - "יצטרכו להקים פה גואנטנמו". התנהלות מערכת החוק והמשפט ביחס ללורי שם-טוב, היא ללא ספק דוגמה ישראלית של נוהל "גואנטנמו"...
לורי מוחזקת בנווה תרצה כבר כמעט שנה וחצי לפני משפט, ונתונה שם להתעללות חוזרת ונשנית- הפרדה בתנאים משפילים, סחיטת הסכמה לוויתורים על זכויות בכדי לצאת מהפרדה, וכו'. במקביל, אוסף של שופטים מבית המשפט השלום ת”א ועד לבית המשפט העליון, בהנהגת אברהם היימן ובני שגיא במחוזי ת”א מתעללים בלורי, בצורה שמדגימה את שחיתות בתי המשפט בצורה ייחודית.
בשלב הנוכחי, בני שגיא, כוכב עולה מהדור הצעיר של השופטים, מנהל משפט שדה נגד לורי שם-טוב. לורי עדיין לא ראתה את חומרי החקירות... בני שגיא מסרב לקבוע תכנית משפט, ומרשה לתביעה לשמור את שמות העדים בסוד עד לרגע האחרון, כי לורי “שברה את הכלים” כשכפרה באישומים, ולכן מותר גם לתביעה “לשבור את הכלים”…
לסנגור הציבורי יהונתן רבינוביץ גישה מוגבלת ללורי, ואפילו העברת כתבי בית דין בינו לבין לורי בקושי אפשרית. לכן, לורי אינה יכולה אפילו לעקוב אחרי התנהלות המשפט. גם לא ברור בשלב זה מה מצבה הנפשי של לורי, שחדלה לשתף פעולה… רבינוביץ' שב ואומר בבית המשפט שאינו מסוגל למלא את תפקידו, אבל אינו מתפטר.. .אז מה אומר השופט בני שגיא? הוא מייעץ לרבינוביץ' לייצג את לורי כאילו הייתה קטינה או חסויה...
לאחר הקמפיין התקשורתי על "כנופיית הטרור הרשתי", בניצוחה של הפרקליטות, התקשורת בדממת אלחוט... אבל הרשת גועשת...
לפני שבועיים, בכנס לשכת העיתונות הממשלתית על "אבדן אמון הציבור במערכת המשפט", הן נציגי העיתונות, והם נציגי השופטים ושרת המשפטים איילת שקד הבהירו שאיבדו הן את אמון הציבור במערכת המשפט, והן את אמון הציבור בתקשורת הממוסדת. הציבור ניזון מהרשתות. ובכדי להשתלט על הרשתות - "יצטרכו להקים פה גואנטנמו". התנהלות מערכת החוק והמשפט ביחס ללורי שם-טוב, היא ללא ספק דוגמה ישראלית של נוהל "גואנטנמו"...
אם השופטים חשבו שהמעצר המתמשך וההתעללות בלורי, והתביעה הדרקונית נגד לורי ומוטי יפסיקו את הפרסומים ברשת על שחיתות השופטים ומערכת הרווחה, או יפסיקו את הפגנות "עושים שכונה" לשופטים, הם כנראה לא יודעים איפה הם חיים... ההפגנות השבועיות מול ביתה של אסתר חיות מוכיחים ההיפך. "היחצ"ן הטוב בעולם לא יעזור לה, כל זמן שההתנהלות של השופטים שערורייתית!"
בטקס השבעת השופטים במרץ 2018, הנשיא ריבלין אמר במעמד אסתר חיות ואיילת שקד: "על-רקע הסערות האחרונות חשוב שנזכור: בית המשפט הוא בית זכוכית, מגדל במרכז העיר, שקוף לכל מתבונן. השופטים אינם רק שופטים, הם גם נשפטים כל העת. אנו חיים בעידן של 'שפוט השופטים'. הציבור שופט..."
הראיות המפורטות בפוסט זה לגבי שופטים, פרקליטים, שוטרים, ואחרים מביאים את "הציבור השופט" להרשעה גורפת של מערכת החוק והמשפט, מערכת הנחזית ככנופיית פשע מאורגן מדינתי. המשך ההתעללות בלורי שם-טוב רק יוסיף חומרה למצב...
בטקס השבעת השופטים במרץ 2018, הנשיא ריבלין אמר במעמד אסתר חיות ואיילת שקד: "על-רקע הסערות האחרונות חשוב שנזכור: בית המשפט הוא בית זכוכית, מגדל במרכז העיר, שקוף לכל מתבונן. השופטים אינם רק שופטים, הם גם נשפטים כל העת. אנו חיים בעידן של 'שפוט השופטים'. הציבור שופט..."
הראיות המפורטות בפוסט זה לגבי שופטים, פרקליטים, שוטרים, ואחרים מביאים את "הציבור השופט" להרשעה גורפת של מערכת החוק והמשפט, מערכת הנחזית ככנופיית פשע מאורגן מדינתי. המשך ההתעללות בלורי שם-טוב רק יוסיף חומרה למצב...
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/07/2018-07-12.html
___
תל-אביב, 12 ליולי - ביום רביעי (11 ליולי), שוב נערך דיון בבית המשפט העליון בעניין הארכת מעצרה של הבלוגרית לורי שם-טוב עד תום ההליכים.
תמונה. הבקשה להארכת מעצרה של לורי שם-טוב בכלא נוה תרצה, נידונה על ידי השופטת ענת ברון (ההיא ממפעל הפייס).
___
התביעה ביקשה הארכה נוספת של 150 ימים. הבקשה סיכמה את הפרשה כך:
___
הדיון נערך בדלתיים פתוחות לפני השופטת ענת ברון. כרגיל, הופיעו פעילים לצפות בדיון. בסוף הדיון לא ניתנה החלטה סופית, אבל ניתנה החלטה שלורי תישאר במעצר בנווה תרצה עד להחלטה סופית בעניין. [1]
תמונה. החלטת השופט היימן מיום 26 לאוקטובר, 2018, בעניין המשך מעצרה החריג של לורי, כפי שצוטטה בבקשה להארכת מעצר שנידונה אתמול בבית המשפט העליון: "יש ואלימות מילולית תהיה קשה עשרות מונים מאשר אלימות פיזית... ההשמצות, ההכפשות, שפת הביבים הירודה, עם אמירות מיניות פוגעניות ומשפילות כלפי עובדי ציבור, שאך ממלאים את תפקידם על פי החוק... אין הבדל בין האבנים הנסקלות אל הקרבן לבין המלים."
___
שרון שפורר, לעומת זאת, בסיקור תקשורתי יוצא דופן, ציינה את המצב הקיצוני, בו דמויות בכירות בפשע המאורגן, או אנסים סדרתיים משוחררים למעצר בית תוך מספר ימים, בעוד שלורי מוחזקת כבר כמעט שנה וחצי בנוה תרצה. [2]
בדיונים קודמים, התביעה ביססה את המסוכנות יוצאת הדופן של לורי בטענות, שלורי "פעילה במרחב החברתי", ש"יש לה השפעה על אנשים", ש"המעריציים שלה מגיעים לדיונים ומאמינים בחפותה"… טיעונים מסוג זה מבהירים מעל לכל ספק שלורי היא אסירה פוליטית.
בבקשה שנידונה אתמול, התביעה הוסיפה טיעון חדש ל"מסוכנות"של לורי – דברים שאחרים כתבו בפייסבוק אודות הפרשה... סוג של ענישה קולקטיבית על היחיד כקרבן לדוגמה?
בבקשה שנידונה אתמול, התביעה הוסיפה טיעון חדש ל"מסוכנות"של לורי – דברים שאחרים כתבו בפייסבוק אודות הפרשה... סוג של ענישה קולקטיבית על היחיד כקרבן לדוגמה?
תמונה. בקשה להארכת מעצר שנידונה אתמול בבית המשפט העליון: "יצויין כי בעדכון שהוגש מטעם שירות המבחן מיום 8.1.18, נמסר כי בטרם נשלח התסקיר לבית המשפט פורסמו פוסטים פוגעניים ברשת הפייסבוק אודות קצין המבחן עורך החקירה, אשר גררו תגובות מסלימות אודות מניעי נקמה ושימוש בתסקיר שקרי."
___
קצין המבחן בו מדובר, עו"ס זאב פפר, פסל בשיטתיות את כל המועמדים למפקחים, ובכך פעל בצוותא חדא עם השופטים למנוע את שחרורה של לורי למעצר בית.
בין הנימוקים המרכזיים לפסילת המועמדים למפקחים: "אלטרואיזם" (פנסיונרים שמוכנים לבצע את התפקיד ללא כל תמורה כספית), "חוסר הכרה מעמיקה" של לורי (לגבי כאלה שאין להם כל קשר לפרשה), או "הזדהות עם המאבק" (לגבי כאלה שיש להם קשר ללורי).
בדיון אחרון בבית המשפט המחוזי ת"א, התמונה היתה ברורה, המועמדים היו ברובם חטיארים, פעילים חברתיים. מדוכן העדים הם הבהירו, שהם מוכנים להפקיד פיקדון, שהם מתחייבים לקיים את החוק בעניין חובת הפיקוח, וידווחו מיד לרשויות אם לורי תעבור בצורה כלשהי על תנאי השחרור.
בחקירתם, התביעה נסתה להציג כל סוג של פעילות חברתית כאילו היא עבריינות: האחד - תומך ברפי רותם, והודה בחקירה שהוא שם "לייקים" לפוסטים של רפי רותם בפייסבוק לגבי פרשת השחיתות ברשות המסים ובפרקליטות מחוז ת"א. השני - הודה בחקירה שהוא הולך בהתנדבות יומיים בשבוע לכנסת, כחלק מ"המשמר החברתי" ופרויקט "שקיפות". ובשלישית - התביעה הטיחה באולם הדיונים האשמה של "עבריינות" - כיוון שהיא השתתפה במחאות מסוג "עושים שכונה". המועמדת, חסרת כל השכלה משפטית, הסבירה לתביעה ולשופט אברהם היימן שהיא מממשת את זכותה החוקית, ואין כל "עבריינות" במחאה שלה. מעולם לא הוגש נגדה כתב אישום, ומעולם לא הורשעה בדבר עבירה...
התמונה באולם הדיונים של השופט אברהם היימן בבית המשפט המחוזי ת"א הייתה ברורה: זה אנחנו למולם... ציבור המחאה מול רשויות המשטר...
תמונה. בקשה להארכת מעצר שנידונה אתמול בבית המשפט העליון: "המשיבה אמנם תהא מסוגלת בעיתוי הנוכחי לעמוד בגבולות מעצר הבית לאור הבנתה את המחיר אותו היא משלמת במעצר, אולם לא ברורה מידת יכולתה ומחויבותה להימנע מפעילות במרחב החברתי..."
___
תיק המעצרים - השופט אברהם היימן מפברק כתבי בית דין בעניין מעצרים - מרמה חמורה, בגיבוי בית המשפט העליון
תמונה. השופט אברהם היימן מחזיק בתיק המעצרים של לורי שם-טוב בבית המשפט מחוזי ת"א.
___
בין הכתבים שהונפקו על ידי השופט אברהם היימן היו גם כאלה שהם בבירור מסמכים מרמתיים, חסרי כל תוקף, "מפוברקים" - בעניין מעצרים, כלומר שלילת חירות.
בתשובה על בקשת עיון בנתוני החתימה האלקטרונית (שברור שאינה קיימת) על החלטות בענייני מעצרים, הנפיק השופט אברהם היימן בתיק המעצרים "החלטה בפתקית" יוצאת דופן:
תמונה. "החלטה בפתקית" של השופט אברהם היימן בתיק המעצרים בנוגע למעצרה של לורי שם-טוב: "ככל שלמבקש טענות באשר לאוטנטיות של הפרוטוקול, יפנה בהליך מתאים, אם קיים הליך שכזה, שאינו בקשה לעיון בתיק."
___
אין דרך לתאר את ההחלטה הזאת מלבד שחיתות שיפוטית חמורה. השופט אברהם היימן אומר שאין זכות לאדם לדעת אם החלטה שהיימן הנפיק בעניין שלילת חירותו של אדם היא כתב בית דין תקף ובר-אכיפה, או מרמה - "פברוק".
יש לציין שענין זה עצמו נחשב לעניין חוקתי מהמעלה הראשונה. סעיף IV בחוקה של ארה"ב מורה על החובה לחוקק חוקים ברורים להגדרת כתבים אותנטיים ובני אכיפה של בתי המשפט. שכן - עמימות ודו-משמעות לגבי תקפותם של של כתבי בית דין מוכרת כבר מאות שנים כסימן היכר מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים.
תמונה. שופט בית המשפט העליון ניל הנדל דחה על הסף ערעור שעניינו: האם שופט רשאי להמציא לאדם מסמכים בענייני כליאה, שאמיתותם נותרת בגדר חידה?
___
ה"החלטה בפתקית" של השופט אברהם היימן היתה הבסיס לערעור שהוגש בבית המשפט העליון (צרניק נ מדינת ישראל 7631/17): ___
השאלה בבסיסו של ערעור זה היא לגבי זכותו של אדם, שקיבל המצאה כביכול מבית המשפט, בהליך פלילי, של מסמך אלקטרוני, הנחזה ככתב בית דין, לעיין בחתימה האלקטרונית של אותו מסמך עצמו, בכדי לוודא את אמיתות (אותנטיות) אותו מסמך ככתב בית-דין שהוא החלטה שיפוטית תקפה. במלים אחרות: האם רשאי בית משפט להמציא לאדם מסמכים, בהליך פלילי, מתוך כוונה שמקבלם יקבל את סמכותם כהחלטות או פסקי-דין, ובו בזמן לשמור בגדר חידה את אמתותם של אותם המסמכים ככתבי בית-דין תקפים?
הערעור הוגש מתוך תיק פלילי, אולם במקרה זה מצא בית המשפט העליון לנכון לפסוק פסיקה תקדימית - שזהו ערעור פלילי בעל אופי אזרחי. בהמשך - ההליך נרשם כבקשת רשות ערעור אזרחי, ובית המשפט העליון שלח הודעת תשלום מרמתית/"מפוברקת" של פיקדון בסך 20,000 ש"ח...
בסופו של העניין - בקשת רשות הערעור נדחתה על הסף בהחלטה של השופט ניל הנדל. [3]
לסיכום פיברוק פרוטוקלים והחלטות ביחס למעצרים: השופט אברהם היימן מחזיק בדעה שאין זכות לציבור או לאדם לדעת אם מסמך שהוא עצמו פרסם והמציא הוא כתב בית דין תקף של מדינת ישראל, או מרמה. בית המשפט העליון מגבה עמדה זאת. באומות מתוקנות, הזכות לביטחון ממעצרים שרירותיים נחשבת לזכות חוקתית בסיסית, וכאמור לעיל, הגדרה ברורה ופומבית של כתבי בית דין אמתיים (אותנטיים) - גם היא עקרון חוקתי בסיסי. לכן, התמונה המצטיירת מהתנהלותם של השופט אברהם היימן ושל השופט ניל הנדל עומדת בסתירה גמורה למסע היחצנות של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, כאילו יש בישראל "חוקה", והשופטים הם אלה המגנים על הזכויות החוקתיות של הציבור והפרט.
התיק הפלילי - השופט בני שגיא מנהל משפט שדה - הופך לחוכא ואטלולא כל הנחה לגבי קיום הזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי במדינת ישראל
___
___
___
תמונה. עו"ד יהונתן רבינוביץ, פועל למעשה כסניגור ציבורי יחיד של לורי שם-טוב. למוטי לייבל שני סניגורים, ולצבי זר - סוללה. זאת, למרות שהמצב לגבי לורי שם-טוב חמור בהרבה ממצבם של מוטי וצבי. בשלב הנוכחי לא ברור מה רמת שיתוף הפעולה בין לורי לעו"ד יהונתן רבינוביץ. גם לא ברור מדוע אינו מתפטר (למרות שברור שהשופט בני שגיא לא ישחרר אותו מייצוג בתיק), לאחר שהסביר אין ספור פעמים שאינו מסוגל לייצג בתנאים הקיימים.
___
במהלך שנה וחצי של מעצר, והליכים שונים בבית המשפט המחוזי ת"א, בית המשפט המחוזי מרכז, ובית המשפט העליון, רשויות המשטר אינן מצליחות לאפשר ללורי שם-טוב לעיין בחומרי החקירות... כאן -- פרוטוקול מספטמבר 2017.
___
לאחר מעצר של יותר משנה, הפרקליטות עדיין לא הצליחה להגיש כתב אישום סופי. כאן - פרוטוקול מיום 11 למרץ, 2018.
___
___
התקשורת בין הסניגור לנאשמת מוגבלת ביותר, והעברת מסמכים כמעט בלתי אפשרית. לכן, לורי גם אינה יכולה לעקוב אחר התנהלות המשפט.
___
___
תמונה. מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' ( 17-04-14615) פרוטוקול התיק הפלילי מיום 11 למרץ, 2018: "עו"ד דהאן: לעניין מענה לכתב האישום... אין לי מענה ואני סבורה שאין גם לחברי.... ברשימה אין ברקוד.... אי אפשר להגיע לחומר דרך טבלת האקסל בלי ברקוד... רק כדי להתמצא בחומר..."
___
___
___
___
___
תמונה. מדינת ישראל נ שם-טוב ואח' ( 17-04-14615) פרוטוקול התיק הפלילי מיום 11 למרץ, 2018: "עו"ד דהאן "... ישנם אישומים שכביכול התלונה בגין פרסום היא תלונה של שופטים, אולם בתיק אין תלונה של שופטים, אלא תלונה של קב"ט, של מזכירה, או גורם מדוברות בית המשפט, וכהנה... אין יפוי כוח לקב"ט להגיש תלונה..."
___
חודש וחצי מאוחר יותר, ביום 30 לאפריל, 2018, הנאשמת לורי שם-טוב עדיין לא ראתה את חומרי החקירות. השופט בני שגיא לוחץ על עו"ד רבינוביץ' להסכים לקבלת מוצגים... להודות באשמה... מצבה הכללי של לורי התדרדר ונראה שהיא הפסיקה לשתף פעולה.
כל זה אינו מפריע לשופט בני שגיא...
___
___
בכתב האישום המתוקן מופיעים כ-300 עדים... אולם ביום 30 לאפריל, 2018, עדיין לא נראה שזהו כתב אישום סופי, ויש צורך לתקן אותו שוב... לא ידוע מיהם העדים האמורים להופיע בדיון הבא - שבוע אח"כ.
___
___
בעניין זה, השופט בני שגיא השמיט מהפרוטוקול דיון ארוך יותר בנושא תכנית המשפט. עו"ד רבינוביץ' (נאשמת 1), וגם עו"ד דהאן (נאשם 3), חזרו ודרשו לקבל תכנית משפט, האומרת מי הם העדים שיופיעו בכל דיון. לנוכח חומר החקירות העצום, אין יכולת לסניגורים להתכונן אם אינם יודעים מראש מי יופיע. כאן העיר בני שגיא שלורי שם-טוב "שברה את הכלים", ולכן הוא ייתן גם לפרקליטת "לשבור את הכלים", ולא יחייב אותם להודיע מי העדים שיופיעו.
עו"ד רבינוביץ' מחה על דברים אלה, ואמר שהתנהלותו של השופט בני שגיא נוגדת את יסודות ההליך הראוי. בני שגיא השיב - שלא נאמר בחקיקה בישראל שיש חובה להקים תכנית משפט. חלק זה של הדיון, שהושמט מהפרוטוקול, תועד בתלונה ( 291/18) מיום 01 למאי, 2018, שהוגשה בשם לורי לנציב תלונות הציבור על השופטים.
מה שהתרחש בפועל בדיונים הבאים, הוא שכשבני שגיא הורה על חקירה נגדית על ידי הסניגורים, גם עו"ד רבינוביץ' וגם עו"ד דהאן קמו ואמרו שהם אינם מוותרים על הזכות לחקירה נגדית, אך אינם יכולים לממש אותה בתנאים הקיימים.
מתוך הסקירה בבקשה להארכת מעצר שנידונה אתמול בבית המשפט העליון, ניתן להבין שלורי המשיכה בסירובה לשתף פעולה גם בדיונים הבאים - ביום 15 לאפריל, 2018, וביום 17 לאפריל, 2018.
___
פרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים יצרה תיעוד ייחודי של שחיתות מערכת המשפט
במיוחד מאז המעצר בפברואר 2017, אבל גם בשנים לפני המעצר, לורי שם-טוב יצרה תיעוד יוצא דופן של שחיתות מערכת המשפט:
היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר - חבר מן המניין ב"כנופיית הטרור הרשתי"?
תמונה. עו"ד ברק לייזר - היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט. ידו בכל...
___
עם המעצר הראשוני של הבלוגרים בסוף פברואר, 2017, נעצר גם עו"ד ברק לייזר. אח"כ הועבר למעצר בית למשך תקופה קצרה נוספת, ומיד אח"כ חזר לעבודה כרגיל...
מתוך הראיות נראה שעו"ד ברק לייזר היה בקשר עם הבלוגרים והעביר להם מסמכים שהיו הבסיס לפרסומים שלהם אודות שופטים ו/או עורכי דין.
חומרי החקירות של עו"ד ברק לייזר לא נמסרו לנאשמים יחד עם שאר חומרי החקירות.
שנה לאחר המעצר הראשוני, הגיש הנאשם צבי זר ערר לבית המשפט העליון, בבקשה לקבל את חומרי החקירות הנוגעים לעו"ד ברק לייזר. עו"ד צבי זר טען שחומרים אלה נחוצים להגנתו - בטענת אכיפה בררנית. המדינה השיבה לערר בבית המשפט העליון בטענה שחקירתו של עו"ד ברק לייזר "טרם הסתיימה", ולכן אי אפשר לתת את חומרי החקירות לנאשמים.
אדם בר-דעת יסיק, שרשויות החוק, בשיתוף פעולה עם בית המשפט העליון מחפים על מעורבותו של עו"ד ברק לייזר ב"כנופיית הטרור הרשתי".
אין זאת הפעם הראשונה שעו"ד ברק לייזר מעורב בשערוריות... עו"ד ברק לייזר היה זה שהגיש את התלונה נגד עו"ד רפאל ארגז בשם השופטת ורדה אלשייך על סמך "הפרוטוקולים המפוברקים". אולם אח"כ, כשהחלה החקירה, הפך פתאום ליד ימינו של נציב תלונות הציבור אליעזר גולדברג, והיה המקור המרכזי למידע בנוגע לשיטות "פברוק" (מרמה) במערכת נט-המשפט...
מתקן מעצר של "בור שחור" במרתפי משטרת ת"א -סלמה - לסחיטת הודאות
תמונה. בתחילת מעצרו הוחזק מוטי לייבל במתקן כליאה בלתי חוקי - "בור שחור" במרתפי משטרת ישראל - סלמה, המשמש לסחיטת הודאות. לא ניתנה לו גישה לעורך דין, הוא הוחזק בתא שמעליו נשמעת תנועת מכוניות, וברקע נשמע מטווח ירי. האור בתא דלוק 24/7, ולעציר לא ניתן לצאת מהתא - פרט לחקירות.
___
___
בית מעצר יפתח" אינו מתקן כליאה חוקי של מדינת ישראל. התנאים המופעלים בו ייחשבו לעינויים, שמטרתם סחיטת הודאה. משטרת ישראל סירבה לענות כדין על בקשה על פי חופש המידע: מה הבסיס החוקי להקמתו ולתפעולו של "בית מעצר יפתח", ומהו הבסיס החוקי ל"נוהלים" המתקיימים בו.
סיכום עניין הבור השחור בסלמה: קיום וניהול מתקני מעצר בלתי חוקיים מסוג זה הוא עבירה מתועבת על זכויות האדם.
קשה להאמין ששופטי המעצרים בבית המשפט השלום ת"א אינם מודעים למצב זה. בפרשת הבלוגרים, השופט עלאא מסארווה היה בוודאי מודע לאי-חוקיות החזקתו של מוטי לייבל במרתפי סלמה. מסארווה אולי פחד לפתוח את הפה, אבל היה אמיץ וישר יחסית לשאר השופטים - חשף את תשובת המשטרה.
מרמה שגרתית של שופטים ושוטרים בבית המשפט השלום ת"א בהליכי חיפוש ותפיסה (2014-היום)
כבר בשנת 2014 הגישו לורי ואחרים תלונות לנציב תלונות הציבור על השופטים נגד שופטי בית המשפט השלום ת"א, שעסקו במרמה בצוותא חדא עם שוטרים - הנפיקו צווי חיפוש חסרי תוקף, ללא הליך ראוי, ללא תיקים, וללא כל רישום מזכירותי.
תמונה. משה הלוי נ מדינת ישראל - משטרת ישראל, הנהלת בתי המשפט, הפרקליטות (13131-11-08) בבית המשפט לתביעות קטנות, חיפה: משמאל - תעודת עובד ציבור מיום 31 למרץ, 2009, שהוגשה על ידי בית המשפט השלום ת"א, באמצעות מתאמת בכירה במחלקה הפלילית גב' רחל שירן. התעודה מבהירה שהליכי צווי חיפוש ותפיסה מתנהלים ללא תיקים כלל, ואינם נרשמים במזכירות בית המשפט. מימין - במקום זאת, הציגה דוגמה טיפוסית של רישום הליכים בצווי חיפוש ותפיסה, כפי שהוא מתנהל על ידי משטרת ישראל...
___
תמונה. צו חיפוש מרמתי, "מפוברק", של השופטת דנה אמיר מים 13 ליוני, 2014, נגד לורי שם-טוב. הטופס אינו ממולא - לא מצויין בו אם השופטת נעתרה לבקשה או דחתה אותה... אין לו מספר תיק בית משפט, והוא לא נרשם במזכירות בית המשפט. כמו כן אין כל תיעוד של העילה לבקשה לצו חיפש. דנה אמיר היא בוגרת רשות המסים... בתשובה על התלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים, דנה אמיר רימתה, ואמרה שזאת הייתה "טעות".
___
תמונה. צו חיפוש מרמתי, "מפוברק", של השופט שמואל מלמד מיום 18 ליוני, 2014, נגד לורי שם-טוב. הטופס אינו ממולא - לא מצויין בו אם השופט נעתר לבקשה או דחה אותה... אין לו מספר תיק בית משפט, והוא לא נרשם במזכירות בית המשפט. כמו כן אין כל תיעוד של העילה לבקשה לצו חיפש. שמואל מלמד הוא בוגר משטרת ישראל... בתשובה על התלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים, שמואל מלמד רימה, ואמר שזאת הייתה "טעות". לגבי תלונה נוספת מאותו סוג נגד השופט שמואל מלמד, הנציב קבע "תלונה קנטרנית". שמואל מלמד דן כעת בתיק ברק כהן - "משפט הבנקאים". בסדרת דיונים אחרונה בפרשה ההיא, שוטרים עלו לדוכן העדים ושיקרו ללא כל בושה לגבי האשמות של תקיפת שוטר על ידי ברק כהן, לגבי אלימות נגד הנאשמים... ברור גם שפרקליטות מחוז מרכז, שהגישה את כתב האישום ("קשירת קשר" - בהפגנות "עושים שכונה" לבנקאים ולשוטרים), ידעה שהאישומים חסרי שחר. הסיכוי שהשופט שמואל מלמד, השוטרים, או הפרקליטים יתנו אי פעם את הדין על העבריינות הוא אפסי.
___
תמונה. בסמוך למעצר הראשוני של לורי שם-טוב ואחרים, בפברואר 2017, שוב הוצאו צווי חיפוש ותפיסה מרמתיים/"מפוברקים". לורי ואחרים שוב הגישו תלונות לנציב תלונות הציבור על השופטים, הפעם נגד השופט עלאא מסארווה. בניגוד לעמיתיו שמואל מלמד ודנה אמיר, עלאא מסארווה ענה לנציב תשובת אמת: כל הצווים בבית המשפט השלום ת"א מפוברקים כבר שנים - ללא תיקים, ללא כל רישום מזכירותי... התוצאה: עלאא מסארווה "לא פעל כראוי"...
___
בעקבות תשובת האמת של עלאא מסארווה לנציב ריבלין, ריבלין גם הוציא החלטה נוספת ( 341/17/שלום ת"א) "על תקלה מערכתית שהתגלתה בטיפול בית המשפט במתן צווי חיפוש ומעצר". [4]
אולם סקירת סדרת התלונות, תשובות השופטים, והחלטות הנציב לאורך השנים בעניין זה מעלות חשש חמור: השופטים עומדים כחומה בצורה להסתיר את האמת. אילולא שופט אחד, עלאא מסארווה, שנתן תשובת אמת, הנציב כאילו לעולם לא היה מגלה את "התקלה המערכתית". מצב זה מעלה חשש ברור לגבי אמינותו ויעילותו של מוסד נציב תלונות הציבור על השופטים.
אולם סקירת סדרת התלונות, תשובות השופטים, והחלטות הנציב לאורך השנים בעניין זה מעלות חשש חמור: השופטים עומדים כחומה בצורה להסתיר את האמת. אילולא שופט אחד, עלאא מסארווה, שנתן תשובת אמת, הנציב כאילו לעולם לא היה מגלה את "התקלה המערכתית". מצב זה מעלה חשש ברור לגבי אמינותו ויעילותו של מוסד נציב תלונות הציבור על השופטים.
ראוי לבחון את התנהלות השופטים בעניין צווי החיפוש, התפיסה, והמעצרים בהיבט "החוקתי". באומות מתוקנות, ההגנה מפני חיפוש, תפיסה, מעצר שרירותי וגחמני היא זכות חוקתית בסיסית. לדוגמה, הסעיף הרביעי במגילת הזכויות בארה"ב (התיקון הרביעי לחוקה):
זכותם של האנשים להיות בטוחים בגופם, בבתיהם, בניירותיהם וחפציהם כנגד חיפוש ותפיסה בלתי סבירים, לא תופר, וצווים לא יוצאו, אלא על פי עילה סבירה, הנתמכת בתצהיר, ויציינו את המקום, האדם והחפצים המדוייקים...
המציאות שהתגלתה - הפרות חמורות של זכויות "חוקתיות" בסיסיות על ידי השופטים, בצורה שיטתית, מערכתית, מאורגנת. יש לבחון מציאות זאת מול ההצהרות הנבובות של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות - שיש "חוקה" בישראל, והשופטים הם שמגנים על "הזכויות החוקתיות" של הציבור והפרטים במדינת ישראל.
סיכום פרשת הצווים "המפוברקים": יש לראות בלורי שם-טוב פעילה מרכזית בהגנת הזכות לביטחון מפני חיפוש ותפיסה בלתי סבירים במדינת ישראל, בחשיפת מרמה מאורגנת, שיטתית של שופטי בית המשפט השלום תל-אביב במשך שנים, וחוסר יעילותו של נציב תלונות הציבור על השופטים בטיפול בעניינים מהותיים מסוג זה.
חופש הביטוי וחופש העיתונות - מרמה של השופט רענן בן-יוסף. אולי רק רשלנות? (2018)
תמונות. השופט רענן בן-יוסף עסק במרמה חוזרת, החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים מצאה "רשלנות".
___
לורי שם-טוב, שהחזיקה בתעודת עיתונאית, פרסמה שיוסי סילמן, אז מנכ"ל משרד הרווחה, זכה לפטור מקיום הוראות החוק בעניינים כספיים אישיים. שחיתות למהדרין. לורי שם-טוב הורשעה בבית המשפט השלום ת"א בהפרת "הזכות לפרטיות". כי על פי השופטים - השחיתות מוגנת על ידי הזכות לפרטיות...
הטענות על חופש הביטוי וחופש העיתונות לא הועילו גם בערעור בבית המשפט המחוזי ת"א (שם-טוב נ מדינת ישראל 29531-02-17), שנידון במותב בראשות השופט רענן בן-יוסף. פסק הדין בבית המשפט המחוזי קובע מחדש את גבולות חופש הביטוי וחופש העיתונות במדינת ישראל:
עניין ציבורי' המצדיק פגיעה בפרטיות אדם על ידי פרסום, הינו עניין כזה שיש לציבור תועלת בידיעתו, אם לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים, ואם לשיפור אורחות חייו... מדובר בנוסחה גמישה למדי, אשר הקביעה לגבי תכנה תיעשה על-פי השקפתו האובייקטיבית של בית המשפט. פרשנות זו יש עימה, לדעתנו, משום החמרה עם כלי התקשורת...
אבל מעבר לכך, בדיון הקראת פסק הדין, עדי ראיה מדווחים שישבו רק שני שופטים, במקום שלושה. לכן, לא היה דיון תקף של בית משפט של מדינת ישראל. השופט רענן בן-יוסף הוסיף על כך מרמה חוזרת בהחלטות שנתן בעניין:
* בהחלטה הראשונה שלו השופט רענן בן-יוסף הסביר: פסק הדין הוקרא במעמד הרכב של שלושה שונה מזה שנתן את פסק הדין.* בהמשך הגשתי בקשה בה ציינתי שהשופט רענן בן-יוסף לא פירש מי היו חברי ההרכב של שלושה, שישב בהקראת פסק הדין.
* בהחלטה השנייה, השופט בן-יוסף כתב: “השופטים שישבו בדין בהקראת פסק הדין הם רענן בן יוסף, אירית קלמן, וציון קאפח".
* בהמשך, הגשתי בקשה בה ציינתי שוב, שעדי ראייה אומרים שישבו שם רק שניים, והם בן-יוסף והיימן, ויומני השופטים אירית קלמן וציון קאפח לא מראים, שהשתתפו בדיון.
* בהחלטה שלישית, השופט בן-יוסף הסביר שנפלה "תקלה" בהחלטה הקודמת שלו. בפעם הזאת כתב שהשופטים שישבו בדיון הם: רענן בן-יוסף, אירית קלמן, ואברהם היימן. והשופטים ששמעו את הערעור וכתבו את פסק הדין הם: רענן בן-יוסף, שי יניב, וצבי גורפינקל. הוא גם כתב שיתקן את יומני השופטים בהתאם…
נציב תלונות הציבור על השופטים מצא בסופו של דבר "רשלנות" בעניין...
פרשת ג'ואל בן סימון (2016) [5]
לורי ומוטי היו הפעילים המרכזיים שהביאו לשחרורה של ג'ואל בן-סימון מאישפוז פסיכיאטרי כפוי. ג'ואל בן-סימון מחתה נגד שחיתות בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, וחששה שיתירו לגרוש להוציא את בנה היחיד ממדינת ישראל. המסמכים הרפואיים מראים:
יש לתאם עם עו"ד יעל [קוטיק, משרד המשפטים] נייד: 050-621-6207.
___
בזמן האשפוז ניהל לכאורה השופט מנחם הכהן דיון בתיקה של בן-סימון והנפיק את ה"החלטה", שהומצאה לבן-סימון על ידי בית המשפט. "החלטה" זאת אומרת בחלקה:
התייצבה לפני עורכת הדין ענבל וייל מהלשכה לסיוע המשפטי… כל ניסיונותי לאתר את בקשת האב ואת החלטת כבוד השופט אלבז לא צלחו...עו"ד ענבל וייל הופיעה בבית המשפט ללא ידיעתה של בן-סימון וללא הסכמתה, ככל הנראה בניסיון לחקור את טענותיה של בן-סימון.
המסמך הוא תדפיס ממערכת נט-המשפט. הכיתוב האלכסוני של חותם המים על המסמך אומר: “טיוטה". החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך אומרת בפירוש שכתבים מסוג זה אינם חתומים בחתימה אלקטרונית כדין והם חסרי תוקף, אין להדפיס אותם, אין לאשר אותם, ואין להמציא אותם על הצדדים.
על התדפיס הוטבעה חותמתו האישית של השופט מנחם הכהן וחתימת ידו "הרטובה”, ואז המסמך נסרק חזרה לנט-המשפט. האישור "העתק מתאים למקור" וחותם בית המשפט הוספו על ידי אדם בלתי ידוע.
בעת הופעה במזכירות בית המשפט, שכותב שורות אלה היה עד לה, ניסתה בן-סימון לממש את העיון בתיקיה עצמה. עובדת המזכירות אסתי הדפיסה שוב את ה"החלטה", ואישרה אותה שוב. אח"כ הופיעה עובדת מזכירות בכירה בשם מאיה ודרשה את המסמך בחזרה, והסבירה שהמסמך הוא "טיוטה" בלבד, ואסור להדפיסו. מאיה סיפקה תדפיס של "מועדי דיון" מתיק זה, ולא נרשם בהם הדיון לכאורה מיום 26 ליולי, 2016. אולם היא סירבה להדפיס רשימת "החלטות בתיק" או את כתבי ההחלטות עצמם מתיקי בית המשפט של בן-סימון, והסבירה, שהם "טיוטות" בלבד.
לנוכח מספר השופטים ואחרים שהיו מעורבים בעניין, וכן מספר הפעולות שבוצעו, יש לראות במקרה זה פשיעה מאורגנת בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.
___
בסיכום פרשת ג'ואל בן-סימון: יש לראות בלורי שם-טוב פעילה מרכזית בחשיפת השחיתות והפשיעה המאורגנת בבית המשפט לעינייני משפחה בירושלים, והתנהלות הנחזית כעבריינית בין בכירים במשרד המשפטים לבין הפסיכיאטר המחוזי ירושלים.
קישורים
[1] (מ"י נ לורי שם טוב 5005/18 5065/18) החלטה מיום 11 ליולי, 2018 של השופטת ענת ברון.
[2] יותר מסוכנת מדומרני, יותר מפחידה מקסטיאל | המקום
[3] צרניק נ מדינת ישראל 7631/17 - החלטת השופט ניל הנדל מיום 17 לאפריל, 2018
https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\17\310\076\z06&fileName=17076310.Z06&type=4
https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\17\310\076\z06&fileName=17076310.Z06&type=4
[4] תמצית החלטה 341/17/שלום ת"א - על תקלה מערכתית שהתגלתה בטיפול בית המשפט במתן צווי חיפוש ומעצר והצורך ליתן הדרכה מתאימה לשופטים הדנים בבקשות אלה
http://www.justice.gov.il/Units/NezivutShoftim/MainDocs/341.17.pdf
[5] 2016-08-14 Israel: anti-judicial corruption protester placed under compulsory psychiatric hospitalization | OpEdNews.com
http://www.justice.gov.il/Units/NezivutShoftim/MainDocs/341.17.pdf
[5] 2016-08-14 Israel: anti-judicial corruption protester placed under compulsory psychiatric hospitalization | OpEdNews.com
2016-09-10 Joelle Ben Simon affair continues - organized crime in the Jerusalem Family Court | OpEdNews.com
No comments:
Post a Comment