2018-07-09 תלונה נגד השופטים בן-יוסף ואורנשטיין לנציב תלונות הציבור על השופטים - ירידת הערכים ועליית הברדק...

תלונה נגד השופטים בן-יוסף ואורנשטיין לנציב תלונות הציבור על השופטים - ירידת הערכים ועליית הברדק...

התכתבות בפייסבוק בין משפטנים בכירים אומרת: "יש ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם... אנחנו בעידן ירידת הערכים ועליית הברדק." סדרת בקשות לעיון קודמת תיעדה את חוסר האמינות הבולט של יומני בית המשפט המחוזי תל-אביב, ואת השופט רענן בן-יוסף עוסק במרמה לגבי שמות השופטים שישבו בהקראת פסק הדין בתיק לורי שם-טוב נ מדינת ישראל (שניים ישבו, ובן-יוסף הוציא סדרת החלטות סותרות שציינו שמות שלישיות שונות). הנציב מצא "רשלנות". 
כאן - סדרת החלטות חסרות שחר של בן-יוסף ואורנשטיין בעניין תיעוד הפניית התיקים לשופטים. שניהם מסרבים לענות על בקשת עיון לגבי תיעוד הפניית התיקים לשופטים והעברת התיק מיד ליד (רפי רותם נ מדינת ישראל). הממצאים כאן אינם ייחודיים. השופטים בישראל לוקחים תיקים ומעבירים אותם מיד ליד ללא כל הליך ראוי וללא כל הנמקה - תופעה טיפוסית לבתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים.  התלונה מציינת שפעולות של שופט פדרלי בארה"ב ללא הפנייה כדין היו הבסיס להליך הדחה. 

התלונה גם מבקשת שהנציב יספק החלטה בחתימת ידו: "החלטות מסוג "הנציב הסמיכני", החתומות בחתימת ידם של עורכי דין שונים בנציבות, כגון "ממונה בכירה לתכנון ומנהל", או "ממונה בכיר לבתי הדין הצבאיים והדתיים" חסרות כל בסיס בדין, והן מעלות חשש כבד לגבי ישרת הנציבות עצמה."

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/07/2018-07-09.html

  

תמונות. נשיא בית המשפט המחוזי ת"א איתן אורנשטיין, נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר רבלין, השופט רענן בן-יוסף.
___

תל-אביב, 09 ליולי - תלונה הוגשה היום לנציב תלונות הציבור על השופטים נגד נשיא בית המשפט המחוזי ת"א איתן אורנשטיין והשופט רענן בן-יוסף.  התלונה עוסקת בנהלי קביעת השופטים הדנים בתיק, והעברת התיקים מיד ליד בבתי המשפט.  ההתנהלות המתועדת בתלונה, בתיק רפי רותם נ מדינת ישראל,  אינה ייחודית לבית המשפט המחוזי ת"א, והיא תופעה כללית בבתי המשפט של מדינת ישראל.

הן התלונה והן בקשת העיון ציינה שללא הפנייה כדין, אין לשופטים כל סמכות לדון בעניין.  יתרה מזאת, פעולות של שופט פדרלי בארה"ב, ללא הפניה לתיק, היו הבסיס לפתיחת הליך הדחה. [1]  

התלונה מבוססת בעיקרה על סדרת "החלטות בפתקית" חסרות שחר של השופטים בן-יוסף ואורנשטיין בתגובה לבקשת העיון.  הסיבה המשוערת להתנהלותם של השופטים בן-יוסף ואורנשטיין היא, שהפניית התיקים והשינויים בהפניית התיקים לשופטים בבית המשפט המחוזי ת"א מתנהלים ללא הליך ראוי, באופן בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול.

בבית משפט כשיר, חייב להיות תיעוד של ההפניה לשופטים, כיוון שזהו הבסיס לסמכותם לדון בעניין. יתרה מזאת, תיקים אינן עוברים מיד ליד ללא הליך ראוי - כגון פסלות עצמית, פסלות על פי בקשת בעל דין, או הנמקה סבירה אחרת.

סדרת בקשות לעיון קודמת תיעדה את חוסר האמינות הבולט של יומני בית המשפט המחוזי תל-אביב, ואת השופט רענן בן-יוסף עוסק במרמה לגבי שמות השופטים שישבו בהקראת פסק הדין בתיק לורי שם-טוב נ מדינת ישראל (שניים ישבו, ובן-יוסף הוציא סדרת החלטות סותרות שציינו שמות שלישיות שונות). הנציב מצא "רשלנות".

רישומים ותיעוד מסוג זה – יומנים והפניות התיקים לשופטים – מוכרים כבר מאות שנים כמכשירים חיוניים להתנהלותו של בית משפט כשיר שבכתובים.

המצב בבתי המשפט בישראל תואר על ידי "משפטנים בכירים": "יש ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט... אנחנו בעידן ירידת הערכים ועליית הברדק." "אם שופטים לא מצייתים לחוק ולא מכבדים תקדימים של ערכאות עליונות - למה זה ממשיך להיקרא 'משפט'?" "אז מה זה הדבר הזה שקורא לעצמו משפט, אבל מתנהל באופן שרירותי לפי שיקול-הדעת המוחלט של היושבים על הכס? הגיע הזמן לחקור ולכתוב על זה - אנחנו שבויים במערכת ששכחה שהיא מערכת משפט. אם זו התוצאה של ירידת הפורמליזם, אני הולכת להיות פורמליסטית אדוקה - הנזקים איומים ומפחידים. עשו הכול כדי לא להגיע לבתי-משפט - אין שם משפט!" [2]

קישורים

[1] Impeaching Manuel L. Real, a Judge of the United States District Court for the Central District of California, for High Crimes and Misdemeanors by United States Congress House of Representatives (2010)

https://www.amazon.com/IMPEACHING-DISTRICT-CENTRAL-CALIFORNIA-MISDEMEANORS/dp/1240511310

[2]  "יש ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם"

חשיפת "גלובס": התכתבות בפייסבוק בין משפטנים בכירים, שנתנו דרור למקלדתם בלי הפורמליות המקובלת, חושפת ביקורת על מערכת בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט בכלל

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001153449

מתוך התלונה שהוגשה היום

1. המלין

המלין עוסק במחקר אקדמי שעיקר עניינו מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות וזכויות האדם...

ארבעה (4) דוחות, שהם תוצרי עבודת המחקר שלי, התקבלו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי ונכללו בדוחות התקופתיים של המועצה. דו"ח נציב זכויות האדם על ישראל (2018) כולל את ההערה: “דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.”

2. מבוא: עיקרה של התלונה - אי סדרים בנוהלי הפניית התיקים לשופטים, חילופיהם, ותיעודם – עיקרי יסוד בהתנהלות בית דין כשיר שבכתובים.

בבית משפט כשיר שבכתובים (COURT OF RECORD), אמור להיות קיים הליך ראוי ותיעוד של הליך הפניית התיקים לשופטים. שכן – הפנייה זאת היא הבסיס החוקי לסמכותם של השופטים לפעול בתיקים המתאימים. כפי שמצוין בבקשה לעיון (מס’ 18), התנהלות של שופט פדרלי בתיק ללא הפניה וללא סמכות הייתה בבסיסם של הליכי הדחה של שופט בארה"ב. [¹]

בדומה, אמור להתקיים הליך ראוי, מתועד לחילופי השופטים, והנמקה מתאימה בחוק - כגון פסלות עצמית, פסלות על פי בקשת בעל דין, או הנמקה חוקית אחרת.

מצב בו תיקים מועברים משופט לשופט ללא כל הליך ראוי מתועד יוצר הליך בו סמכותם של השופטים עמומה ודו-משמעית במקרה הטוב, ולפיכך, תקפותם של החלטות ופסקי דין עמומה ודו-משמעית במקרה הטוב.

במקרה שלפנינו, רותם נ מדינת ישראל (23813-01-17), התיק עבר מספר ידיים לפני שהגיע לידי השופטים ששמותיהם מופיעים על "פסק דין חלקי" מיום 04 ליוני, 2018. אולם הן ראש המותב הנוכחי, השופט רענן בן-יוסף, והן נשיא בית המשפט המחוזי תל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, מסרבים להציג כל מסמך, המתעד את קביעתם של שופטים אלה לדון בתיק זה. יתרה מזאת, הנימוקים של שופטים אלה לדחיית בקשות לעיון, מעוררים תמיהה.

1Impeaching Manuel L. Real, a Judge of the United States District Court for the Central District of California, for High Crimes and Misdemeanors by United States Congress House of Representatives (2010)

https://www.amazon.com/IMPEACHING-DISTRICT-CENTRAL-CALIFORNIA-MISDEMEANORS/dp/1240511310 

3. הרישומים במערכת נט-המשפט -גישת הציבור מראים את שמות "הגורמים השיפוטיים", ושינויים ברישומם, אך ללא כל בסיס בכתובים וללא כל אימותרישום "גורמים שיפוטיים"

רישום "גורמים שיפוטיים" במערכת נט-המשפט – גישת הציבור מראה (תמונה 2):

• 10 לינואר, 2017 עד 08 ליוני, 2017 – התיק היה מופנה לכאורה לשופטים ד’ ברלינר, ג’ רביד, ש’ יניב
• 08 ליוני, 2017 עד 13 למאי, 2018 – התיק היה מופנה לכאורה לשופטים ר’ בן-יוסף, צ’ קאפח, ש’ יניב
• 13 למאי, 2018 ואילך - התיק היה מופנה לכאורה לשופטים ר’ בן-יוסף, ג’ גונטובניק, א’ קלמן-ברום

תמונה 2. רותם נ מדינת ישראל (23813-01-17) -רישום "גורמים שיפוטיים" במערכת נט-המשפט – גישת הציבור (הורדת נתונים ביום 08 ליולי, 2018).

___

רישומים אלה חסרי כל אימות, בדומה לרישומים אחרים במערכת נט-המשפט: אין כל דרך לציבור לדעת מי ביצע רישומים אלה, מה סמכותו של הרושם, מתי נרשמו הרישומים, אם שונו ומתי שונו, ומה היה, אם היה, הבסיס בכתובים לרישומים אלה.

רישום "מועדי דיון"

רישום "מועדי דיון" במערכת נט-המשפט – גישת הציבור מראה (תמונה 3):

• 10 ליולי, 2017 – דיון התקיים במעמד השופטים ר’ בן-יוסף, צ’ קאפח, ש’ יניב.
• 06 לנובמבר, 2017 – דיון התקיים במעמד השופטים ר’ בן-יוסף, ג’ גונטובניק, א’ קלמן-ברום.
• 04 ליוני, 2018 - דיון התקיים במעמד השופטים ר’ בן-יוסף, ג’ גונטובניק, א’ קלמן-ברום.

כלומר, על פי הרישומים ב"מועדי דיון", התנהל הדיון ביום 06 לנובמבר, 2017 במעמד השופטים ר’ בן-יוסף, ג’ גונטובניק, א’ קלמן-ברום (וכך גם מראים יומני שופטים אלה), בעוד שהתיק היה מופנה באותו יום לשופטים ר’ בן-יוסף, צ’ קאפח, ש’ יניב על פי רישומי "גורמים שיפוטיים".

יתרה מכך, על פי הרישומים ב"מועדי דיון”, התקיים הדיון ביום 10 ליולי, 2017, בשעה 08:30, במעמד השופטים ר’ בן-יוסף, צ’ קאפח, ש’ יניב. אולם יומן השופט צ’ קאפח מראה שבאותו יום ובאותה שעה ישב בדין כשופט יחיד גם בתיק אחר [מדינת ישראל נ מרדוש (22611-02-17)] (תמונה 4).

4. בקשות לעיון והחלטות ביחס לתיעוד הפניית התיק לגורמים השיפוטיים

            חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, סעיף 38, אומר:

38.  (א)  השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגניו, ובאין קביעה כאמור - לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.

בבית משפט כשיר שבכתובים, תיעוד ההפניה של התיק לשופט או לשופטים שידונו בו, הוא הבסיס לסמכותם החוקית לפעול באותו תיק. שינויים בהפניית התיקים מחייבים תיעוד גם הם, וכן הנמקה מתאימה.

בתיק שבנידון חלו שינויים בהפניית התיק במהלך הטיפול בו, ללא כל תיעוד או הנמקה בכתובים הנגישים לציבור במערכת נט-המשפט. לכן הוגשו בקשות לעיון בכתובים המתאימים:

א) בקשה לעיון (מס’ 18) מיום 27 ליוני, 2018, ביחס ל"כל מסמך המתעד את סמכותם של השופטים ר’ בן-יוסף, ג’ גונטובניק, א’ קלמן-ברום כגורמים שיפוטיים בתיק זה".

בקשה זאת מבקשת את התיעוד להפניית התיק לשופטים ששמותיהם מופיעים על כתב "פסק הדין החלקי" מיום 04 ליוני, 2018.

על בקשה זאת נתנה "החלטה בפתקית" עוד באותו יום, שעיקרה "אין בית המשפט מתכוון לעסוק בעניין זה" (תמונה 5).

תמונה 5. רותם נ מדינת ישראל (23813-01-17) – "החלטה בפתקית" מיום 27 ליוני, 2018, של השופט רענן בן-יוסף.

___

ב) בקשה למתן החלטה (מס’ 19) מיום 01 ליולי, 2018, ביחס לבקשה מס’ 18.

בקשה זאת אומרת שתקנות העיון אומרות, שהסמכות להחליט היא בידי השופט הדן בתיק, ולכן גם חובתו להחליט בעניין העיון המבוקש.

על בקשה זאת ניתנה "החלטה בפתקית" עוד באותו יום, שבעיקרה אומרת - "בית המשפט כבר נעתר לבקשת העיון ואין לו מה להוסיף” (תמונה 6).

תמונה 6. רותם נ מדינת ישראל (23813-01-17) – "החלטה בפתקית" מיום 01 ליולי, 2018, של השופט רענן בן-יוסף.

___

ג) בקשה לתיקון טעות ומתן החלטה (מס’ 19) מיום 03 ליולי, 2018, ביחס לבקשה מס’ 18.

בקשה זאת אומרת שככל הנראה נפלה בעניין טעות, שכן ההחלטה "אין בית המשפט מתכוון לעסוק בעניין זה", אינה תואמת את ההחלטה "בית המשפט כבר נעתר לבקשת העיון".

על בקשה זאת ניתנו שתי החלטות עוד באותו יום – של השופט ר’ בן-יוסף ושל נשיא בית המשפט המחוזי ת"א א’ אורנשטיין.

החלטתו של השופט ר’ בן-יוסף

החלטתו של השופט ר’ בן-יוסף בעיקרה חוזרת על החלטותיו הקודמות, ואומרת, "בית המשפט כבר נעתר לבקשת המבקש לעיין בתיק ובחתימות… אין בכוונתי לעשוק בעניין זה עוד" (תמונה 7).

תמונה 7. רותם נ מדינת ישראל (23813-01-17) – "החלטה בפתקית" מיום 03 ליולי, 2018, של השופט רענן בן-יוסף.

___

החלטה זאת של השופט ר’ בן-יוסף נחזית כשגויה ומטעה, שכן לא ניתן למבקש לעיין בתיק כולו, אלא רק במסמך אחד בלבד – בכתב "פסק הדין החלקי" ובחתימה האלקטרונית התואמת.

החלטתו של נשיא בית המשפט המחוזי ת"א א’ אורנשטיין

החלטתו של נשיא בית המשפט המחוזי ת"א א’ אורנשטיין בעיקרה אומרת: "הבקשות הנוספות שהגיש המבקש, שמוכתרות בקשה לעיון אינן בקשה לעיון. המבקש עותר לעיין במסמכים בקשר לסמכותם של חברי המותב לדון בהליך וכזאת אין מקום למענה מהמותב במסגרת בקשת עיון" (תמונה 8).

תמונה 8. רותם נ מדינת ישראל (23813-01-17) – "החלטה בפתקית" מיום 03 ליולי, 2018, של נשיא בית המשפט המחוזי א’ אורנשטיין.

___

החלטה זאת של נשיא בית המשפט המחוזי ת"א א’ אורנשטיין נחזית כשגויה ומטעה. לא ניתנה בה כל הנמקה המבוססת בדין לאמירה שבקשה לעיון בכל מסמך המתעד את סמכותם של השופטים לדון בתיק "אינה בקשה לעיון", ו"אין מקום למענה מהמותב במסגרת בקשת עיון.”

5. סיכום: החלטות השופטים בן-יוסף ואורנשטיין תמוהות ומעלות חשש ברור, שהפניית התיקים והשינויים בהפניית התיקים לשופטים בבית המשפט המחוזי ת"א מתנהלים ללא הליך ראוי, באופן בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול.

לאחר בקשות העיון, נותרה התיעוד בכתובים של סמכותם של השופטים ר’ בן-יוסף, ג’ גונטובניק, א’ קלמן-ברום לדון בתיק רותם נ מדינת ישראל (23813-01-17) בגדר חידה. לפיכך, גם תקפותו של "פסק דין חלקי" מיום 04 ליוני, 2018, מאת אותם שופטים עמומה ודו-משמעית במקרה הטוב...

השופטים ר’ בן-יוסף וא’ אורנשטיין מתחמקים ממתן החלטה על הבקשה לעיון עצמה, בהנמקות שחלקן שגויות על פניהן (“בית המשפט כבר נעתר לבקשה") וחלקן חסר בסיס בחוק (“"אינה בקשה לעיון", ו"אין מקום למענה מהמותב במסגרת בקשת עיון.”).

בפרט מעלה תמיהות החלטתו של נשיא בית המשפט המחוזי ת"א א’ אורנשטיין בעניין זה, שכן הוא דמות שיפוטית בכירה במערכת המשפט של מדינת ישראל.

הסיבה המשוערת הסבירה להחלטות תמוהות אלה של השופטים ר’ בן-יוסף וא’ אורנשטיין היא,שהפניית התיקים והשינויים בהפניית התיקים לשופטים בבית המשפט המחוזי ת"א מתנהלים ללא הליך ראוי, באופן בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול.

              אין ספק שמצב זה יעלה תמיהות וחששות לגבי כשירותו וישרתו של בית המשפט המחוזי ת"א.

עיון שיטתי בתיקים מראה שהמצב המתועד בתלונה זאת אינו חריג, והוא טיפוסי להתנהלות בתי המשפט במדינת ישראל.

תלונות קודמת (127,140/18/מחוזי תל-אביב) הוגשה על ידי מר משה שלם נגד השופט רענן בן-יוסף ביחס להתנהלותו בתיק מ"י נ לורי שם-טוב (29531-02-17). התלונות שם, בחלקן התבססו גם הן על בקשות עיון של המלין בתלונה זאת, דר’ יוסף צרניק. הבקשות לעיון בתיק שם-טוב תיעדו אי-סדרים ברישום היומנים (הן יומני התיקים והן יומני השופטים) בבית המשפט המחוזי תל-אביב. שם, השופט ר בן-יוסף לא היה מסוגל לנקוב בשמותיהם של השופטים שישבו בדיון הקראת פסק הדין...

רישומים ותיעוד מסוג זה – יומנים והפניות התיקים לשופטים – מוכרים כבר מאות שנים כמכשירים חיוניים להתנהלותו של בית משפט כשיר שבכתובים. לפיכך, יש לקוות שתלונות אלה, והחלטות הנציב, יביאו לתיקון המצב.