2025-06-05 השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי - חגיגה בסנוקר

השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי - חגיגה בסנוקר

הסוגיה מתי הליך משפטי הופך לסרט בורקס אינה בשלה עדיין לדיון והכרעה. 

מה שברור בינתיים מתוך התכתבות עם יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שהנהלת בתי המשפט מפעילה את נט המשפט כמערכת תומכת לסרטי בורקס בבתי המשפט בכוונת מכוון.

"בנימה אישית", מוסיף יוסף צרניק, PhD, LLB, "אני מכיר את עו"ד רחל בן-ארי ואת שותפה אדם פיש ז"ל מאז היותם כבני 12. אבל רק עכשיו למדתי להעריך את חוש ההומור המיוחד של עו"ד רחל בן-ארי"...  

בדפדפן https://inproperinla.blogspot.com/2025/06/2025-06-05.html

 

"חגיגה בסנוקר", הוא סרט קומדיה ישראלי שעלה לאקרנים בשנת 1975 ונמנה עם ז'אנר סרטי הבורקס. הסרט הוא אחד מסרטי הפולחן הישראליים המפורסמים בכל הזמנים, ומכר 607,000 כרטיסים בישראל.

___

"בורלסקה ובלוף" - כך תיאר דו"ח של ועדת השפיטה של בית הנבחרים של ארה"ב מיום 21.7.1892 את המצב בבתי המשפט הפדרליים (הציטוט הוא לפי מחקר היסטורי מטעם הנהלת בתי המשפט הפדרליים בארה"ב. [I. Scott Messinger Order in the Courts: A History of the Federal Court Clerk’s Office 33  Federal Judicial Center (2002)]. 

מה יכול להביא לתיאור הליכי משפט כ"בורלסקה ובלוף" בדו"ח רשמי של בית הנבחרים?

בשר מבשרו של הממסד זה שלושה דורות... עוסקת על פי הנטען בהטעיה/תרמית/מרמה...

עו"ד רחל בן-ארי, מי שמפרסמת את עצמה כ"90 שנים של מצוינות משפטית"... מי שעמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח... מייסדת וחברה במרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות האדם... מי שכיהנה כחברת הוועדה לבחירת שופטים... מי שנשאה ונושאת משרות רמות בלשכת עורכי הדין... מי שכיהנה כיו"ר ועדת ביקורת של חברת החדשות...  מופיעה בימים אלה כ"מנהלת עיזבון" כביכול בת"ע 11650-06-24...

"יש לדייק", מעיר יוסף צרניק, "מדובר במינוי של "מנהלת עיזבון" מהסוג הבלתי פורמלי, מחוץ לרישום...". 

כידוע, עו"ד רחל בן-ארי כיהנה כיו"ר ועדת ביקורת של הדירקטוריון בחברת החדשות של ערוץ 2 (היום - חברת החדשות של ערוץ 12).  המנכ"ל היה אבי וייס. עד כאן העובדות.

והרי לכם עו"ד רחל בן-ארי כאגדה בהתהוותה: 

בהיותה יו"ר ועדת הביקורת, עו"ד רחל בן-ארי שמרה יד על הדופק של האירועים בהנהלת החברה. כיוון שעו"ד רחל בן-ארי והמנכ"ל אבי וייס היו אנשים עסוקים, הם נהגו לערוך קפה בזום לפחות פעם בחודש, ובעיקר כשהיו התפתחויות חשובות בהנהלה.

באחד הזומים האלה, המנכ"ל אבי וייס דיווח לעו"ד רחל בן-ארי על התפתחויות מעניינות:

משרת סמנכ"ל כספים נותרה ללא מינוי לאחר שסמנכ"ל הכספים הקודם פרש. ההנהלה חיפשה מועמד מתאים למשרה במשך מספר חודשים. מועמד מתאים זוהה. אולם כאן נכנס לתמונה היועץ המשפטי של חברת החדשות. הוא יעץ לדברי אבי וייס למנות את המועמד הנבחר, אבל לא לרשום את המינוי בספרי החברה. 

"מינוי מחוץ לרישום בספרי החברה יקנה לסמנכ"ל הכספים גמישות רבה יותר בביצוע פעולותיו לטובת החברה ובעלי המניות" - הסביר היועץ המשפטי של חברת החדשות.

לא זו אף זו, אבי וייס הסביר לעו"ד רחל בן-ארי: 

"המזכירה שלי הציעה שאת הפעולות בכספים של הסמנכ"ל החדש נרשום תחת שמם של שני עובדים של החברה שאינם ממחלקת כספים. היועץ המשפטי אמר שגם זה רעיון מצוין. אז הלכנו על זה".

בתגובה, יו"ר ועדת ביקורת, עו"ד רחל בן-ארי, לא חסכה שבחים מהיועץ המשפטי של חברת החדשות:

"היועץ המשפטי שלכם חזק. ברכותיי. זו דוקטרינה שעדיין לא התגבשה באופן פורמלי, "דוקטרינת החגיגה בסנוקר". 

"דוקטרינת החגיגה בסנוקר???" - מה זה אומר, שאל המנכ"ל אבי וייס.

עו"ד רחל בן-ארי השיבה לו מיניה וביה:

"הדוקטרינה אומרת "כשאנ"ש עוסקים במרמה, יש לראותה כעניין היתולי ולא כעניין פלילי".

עו"ד רחל בן ארי הוסיפה מניסיונה בתחום:

"היה לי מקרה מעניין... הליך אצל השופטת הילה גורביץ בחיפה. היא אחד המינויים היותר מוצלחים של הוועדה לבחירת שופטים בתקופת כהונתי כחברה בוועדה. הילה מינתה אותי כביכול ל'מנהלת עיזבון', אבל המינוי היה בלוף. היא הוציאה מסמך 'פסיקתה - מינוי מנהל עיזבון' חסר תוקף על פניו, וגם לא היה בו כל אזכור של חוק הירושה או כל חוק אחר המגדיר 'מנהל עיזבון'. המינוי כביכול גם לא נרשם בתיק בית המשפט... המהלך הזה יצר גמישות אידאלית. מצד אחד, כלפי הבנקים ומרשם מקרקעין הייתי כביכול 'מנהלת עיזבון' והייתי רשאית לבצע פעולות במיליוני ש"ח. מצד שני, כלפי בית המשפט לא היה מינוי של 'מנהל עיזבון' והייתי רשאית לעשות בכספים ככל העולה על רוחי.  יש עורכי דין שקוראים לדוקטרינה הזו 'דוקטרינת ישראבלוף'".

עו"ד רחל בן-ארי סיפקה הדרכה בעניין אופן יישומה של הדוקטרינה הלכה למעשה:

"עבורי זו הייתה הפעם הראשונה. צריך להתרגל למצב הזה. לפעמים ההליך המשפטי נראה כמו 'חגיגה בסנוקר' - סרט בורקס. אבל אם אתה שומר על חוש הומור בריא, זו לא בעיה. לדוגמה, מה עושים עם מסמכים שהגשתי לבית המשפט כ'מנהלת עיזבון' בלתי פורמלית, מחוץ לרישום? הילה גורביץ התירה למזכירות לרשום את המסמכים תחת שמותיהם של בעלי דין אחרים לסירוגין.  הקטע המשעשע ביותר היה כשהילה הסבירה בהחלטה כביכול, שהטיפול במינוי ורישומו בכלל לא קשורים אליה, המזכירה שלה החליטה בעניין...".

"בהתחלה, חשבתי שהתרגיל הזה לא יכול לעבוד. פקפקתי לרגע ביכולות של השופטת הילה גורביץ. אבל מהר מאד התברר ששגיתי. יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר הוציא חוות דעת שתומכת בדוקטרינה".

בנוסף, עו"ד רחל בן-ארי גם נתנה למנכ"ל אבי וייס עצה פרקטית בנושא דומה:

"לי יש הרגל ישן, דומה מעט, פשוט ויעיל להפליא: לא תתפוס אותי רושמת תאריך על מסמך שחתמתי עליו. תתפלא איך התרגיל הפשוט הזה מקנה לך בהמשך גמישות של נערת גומי".

המשך יבוא.  

השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי - חגיגה בסנוקר הלכה למעשה

 

 

"חגיגה בסנוקר", הוא סרט קומדיה ישראלי שעלה לאקרנים בשנת 1975 ונמנה עם ז'אנר סרטי הבורקס. הסרט הוא אחד מסרטי הפולחן הישראליים המפורסמים בכל הזמנים, ומכר 607,000 כרטיסים בישראל.

___

1) מינוי מנהלי עיזבון כביכול, תוך סירוב לרושמם בתיק בית המשפט כ"מנהלי עיזבון", 2) מתן היתר להגיש בקשות בתיק לאישויות משפטיות שאינן רשומות כבעלי דין בתיק, ואינן רשומות כגורם שמונה לתיק על ידי בית המשפט, כגון "מנהלי עיזבון", "כונס נכסים", וכו', 3) רישום הגשותיהם של אישויות משפטיות כנ"ל תחת שמותיהם של בעלי דין רשומים אחרים, לסירוגין -- החל ביום 18.2.2025.

בעניין מינוי מנהלי עיזבון, בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מתנהל כביכול על פי תקנות מפי השמועה האחרונה. מה אומרות תקנות אלה? מה הן קובעות? קשה לדעת...

גרסת השופטת הילה גורביץ שונה מגרסת מזכירת בית משפט קרן פלס, אף שעל פי שלדברי השופטת הילה גורביץ, מזכירת בית משפט קרן פלס היא זאת שהייתה מקור התקנות מפי השמועה על פי הן השופטת הילה גורביץ מנהלת את ההליכים בתיק... גרסה שלישית נמסרה מפי יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר. 

השופטת הילה גורביץ, מזכירות בית משפט קרן פלס ויועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר מאוחדים בעניין אחד: שלושתם מסרבים לספק מקור כתוב לכללי בית המשפט (Rules of Court) שבדו מליבם. 

בתחילת המאה ה-21 המשיכה מערכת המשפט בישראל את התפתחותה לפי המגמה של 'ירידת הפורמליזם ועליית הערכים'. התוצאה תוארה לעיתים כ'ג'ונגל טוטלי'. יש שתיארו את התוצאה כ'סממנים של פשיעה מאורגנת במערכת המשפט'...

השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי - חגיגה בסנוקר

1. בקשה למתן הוראות מיום 18.2.2025, הוגשה בת"ע 11650-06-24 על ידי "מנהלי עיזבון המנוחה" כביכול, עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון, שאינם רשומים כ"מנהלי עיזבון המנוחה" בתיק בית המשפט. יתר על כן, הם רשמו את עצמם בראש רשימת הצדדים, ונטלו לעצמם את הכינוי "המבקשים", ובכך הפכו לפי תקסד"א 2018, ל"תובעים" בהליך הראשי. "התובע" בהליך הראשי, מר אורי צרניק, נרשם כ"המשיב 1", וכו'.

2. גם בקשה למתן צו פורמלי/פסיקתה מיום 29.4.2025, הוגשה על ידי "מנהלי עיזבון המנוחה" כביכול, שאינם רשומים כ"מנהלי עיזבון המנוחה" בתיק בית המשפט.  השיבושים זהים לאלה שפורטו ביחס לבקשה למתן הוראות מיום 18.2.2025, לעיל.  אולם בעוד הבקשה למתן הוראות מיום 18.2.2025 נרשמה תחת שמו של "המבקש" בהליך העיקרי, הרי שהבקשה למתן צו פורמלי/פסיקתה מיום 29.4.2025 נרשמה תחת שמו של "המשיב 2" בהליך העיקרי.

3. רשימת הצדדים בתיק לא השתנתה מאז יום פתיחת התיק ועד עתה. אין רישום של עו"ד רחל בן-ארי או עו"ד יואב סלומון כצדדים או כמינויים מטעם בית המשפט, כגון "מנהלי עיזבון". לפיכך, המזכירות הייתה חייבת לדחות את הבקשות הנ"ל ממרשם - בהנמקה של "חוסר התאמה".

4. המזכירות לא דחתה את ההגשות מטעם "מנהלי העיזבון" שאינם רשומים בתיק. המזכירות קיבלה את הבקשות לרישום. 

5. הבקשה למתן הוראות מיום 18.2.2025, 56#, שהוגשה על ידי "מנהלי עיזבון" שאינם רשומים בתיק, נרשמה כבקשה של "המבקש" ("התובע") בהליך העיקרי.

.

6. לעומת זאת, הבקשה למתן צו פורמלי, מיום 29.4.2925, 66#, נרשמה כבקשה של "המשיב 2" ("הנתבע") בהליך העיקרי: "אישור על פתיחת בקשה... ביום 29.4.2025, בשעה 12:47, הוגשה בקשה מסוג מתן פסיקתא,בקשה של משיב 2, בקשה למתן צו פורמאלי בתיק ת"ע 11650-06-24... מספר הבקשה הוא: 66" [קו תחתון הוסף – י’ צ’].

 

7. כללי בית המשפט (Rules of Court) - גרסת השופטת הילה גורביץ: החלטת השופטת הילה גורביץ מיום 23.2.2025, 56#, בתגובה לדרישתו של יוסף צרניק, למחוק את רישום ההגשה המשובשת של "מנהלי העיזבון" ללא רישום, "בקשה למתן הוראות" מיום 18.2.2025, דוחה הלכה למעשה את דרישתו של יוסף צרניק למחוק את המסמך שהוגש שלא כדין, תוך שהיא מסתמכת על כללי בית המשפט (Rules of Court) שנודעו מפי השמועה: 

 "אופן הגדרת הגורמים במערכת נט המשפט הוא באחריות המזכירות. אין מדובר בעניין שהוא שיפוטי אלא טכני/מנהלי... יוער כי לפי מידע שהתקבל מהמזכירות, ייתכן שלא ניתן להגדיר את אותו גורם בשני כובעים".

8. מתוך דבריה של השופטת הילה גורביץ בהחלטתה מיום 23.2.2025 משתמע שאין בכוונתה לרשום את מינוים כביכול של עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון כ"מנהלי העיזבון" בתיק דנן גם בעתיד. יתר על כן, דבריה של השופטת הילה גורביץ בהחלטתה זו נחזים כשקריים ומטעים. "הגדרת הגורמים במערכת נט המשפט הוא באחריות המזכירות. אין מדובר בעניין שהוא שיפוטי אלא טכני/מנהלי...". אם כך, מדוע היה צורך בהליך שיפוטי ששמו "בקשה למינוי מנהלי עיזבון"? יתר על כן, הפעולות שבוצעו מתוך הרישום הפסול של הגשות עו"ד רחל בן-ארי כללו הוספת בעלי דין ואיחוד בעלי דין וגורמים, עניינים הכפופים לפי תקסד"א 2018, ותקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, להחלטות שיפוטיות.

אמירת השופטת הילה גורביץ בסיפא של ההחלטה הנ”ל, "יוער כי לפי המידע שהתקבל מהמזכירות, ייתכן ולא ניתן להגדיר את אותו גורם בשני כובעים", מעלה את ההחלטה מיום 23.2.2025, לטענת מבקש העיון לגדר בדחנות שיפוטית נלוזה, שהיא בו בזמן גם הטעיה/תרמית/מרמה לכאורה.

9. כללי בית המשפט (Rules of Court) - גרסת מזכירת בית משפט קרן פלס: ביום 3.3.2025 פעל בעל הדין על פי הנחייתה של השופטת הילה גורביץ בהחלטתה מיום 23.2.2025, 56#, באשר לגילוי כללי בית המשפט החלים על רישום מנהלי עיזבון בנט המשפט: "על המבקש לפנות לגורמים האחראים במזכירות". בכך נטל בעל הדין סיכון, שכן על פי כללי בית המשפט, שבדתה מלבה השופטת הילה גורביץ, הפנייה בכתב למזכירות אסורה, אין לקבלה לרישום, ואם התקבלה - דינה מחיקה ו-700 ש"ח הוצאות לטובת אוצר המדינה.

הפלא ופלא! הפנייה למזכירות לא נמחקה, ובעל הדין לא חויב בהוצאות לטובת אוצר 

המד'ינה. אמנם הפנייה לא נרשמה ברשימת "בקשות אחרי סגירה", אך בעל הדין זכה למענה

 מהמזכירות.

להלן נוסח הפנייה למזכירת בית משפט קרן פלס מיום 3.3.1015.

פנייה מטעם המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, למזכירת בית משפט קרן פלס: רישום מינוי מנהלי עיזבון

1. ביום 23.2.2025 הגשתי "‫הודעה‬‫ לבית‬ ‫המשפט‬ ‫מטעם‬ ‫המשיב‬ ‫‪‬‬ ‫‪,1‬‬‫ ד"ר יוסף צרניק בדבר  טעות בי ברישום ‫בקשה 56#‬ - חוסר‬ ‫התאמה"‬.  

2. עוד באותו יום נתנה השופטת הילה גורביץ עובדיה החלטה שסירבה לתקן את 

השיבוש, בהנמקה כי זהו עניין טכני/מנהלי, וכי יש לפנות בעניין זה למזכירות.

3. האיסור שהפעילה השופטת הילה גורביץ עובדיה על פניות שלי למזכירות הוא חסר 

בסיס בדין ויש לראות בו עוולה חוקתית. שכן, הוא נועד להקשות על גישתי לבית 

המשפט, והוא גורם בסופו של דבר לעיוות הדין. "דגל שחור" מזכירותי מתנוסס מעל

 הוראה זו.  

4. השופטת הילה גורביץ עובדיה הוסיפה באותה החלטה:

"יוער כי לפי מידע שהתקבל מהמזכירות, ייתכן ולא ניתן להגדיר אותו גורם בשני 

כובעים".

5. כצד בתיק דנן, ולנוכח חשיבותו המהותית של העניין, אני מבקש לדעת:

(א) האם הוגשה על ידי מאן דהוא בקשה לרישום מינוי מנהלי עיזבון בתיק זה? האם 

נדחתה מרישום? האם יש אסמכתא להגשה ודחייתה?

(ב)מה המקור/האסמכתא למידע, "ייתכן ולא ניתן להגדיר אותו גורם בשני כובעים"?

האם קיימים נוהל/הוראות עבודה/הנחייה וכו', בהם נקבע או נמסר במפורש המידע 

הנ"ל, או שמא מדובר בתורה שבעל פה?

6. אודה לתשובתך ללא שיהוי.

10. תשובת מזכירות בית משפט קרן פלס הגיעה כ"הודעת מזכירות" מיום 6.3.2025:

".... לא ניתן להגדיר את ב"כ הצדדים בתיק גם כמנהלי העיזבון. הצדדים 

קיימים כבר בתיק לכן לא ניתן להגדירם מבחינת הנט גם כמנהלי עיזבון".

11. ביום 9.3.2025 פנה בעל הדין שוב למזכירת בית משפט קרן פלס, והדגיש שלא קיבלתי מענה לשאלותיו:

1. ביום 3.3.2025 נרשמה פנייתי בעניין שבנידון.

2. ביום 6.3.2025 נרשמה תגובת המזכירות: "לא ניתן להגדיר את ב"כ הצדדים מחשובית בתיק גם כמנהלי עיזבון". תודה על המענה הזריז.

3. עדיין לא קיבלתי תשובה:

(א) האם הוגשה על ידי מאן דהוא בקשה לרישום מינוי מנהלי עיזבון בתיק זה? האם נדחתה מרישום? האם יש אסמכתא להגשה ודחייתה?

(ב) מה המקור/האסמכתא למידע, "לא ניתן להגדיר את ב"כ הצדדים מחשובית בתיק גם כמנהלי עיזבון"? האם קיימים נוהל/הוראת עבודה/הנחייה וכו’, בהם נקבע או נמסר במפורש המידע הנ"ל, או שמא מדובר בתורה שבעל פה?

(ג) תחת סמכותו של מי ניתן ההיתר לרשום את הגשות "מנהלי העיזבון" בתיק דנן תחת "המבקש – אורי צרניק"?
4. אודה לתשובתך ללא שיהוי.

12. הפנייה מיום 9.3.2025 לא התקבלה בעין יפה. היא נדחתה מרישום:

"הודעה ‬‫על‬ ‫דחיית‬ ‫הגשה‬ מוחזר ‬‫בזאת‬ ‫כתב‬ ‫בי‪-‬דין‬ ‫שהוגש‬ ‫על‬ ‫ידך‬ ‫ביום‬ ‫‪09/03/2025‬‬ ‫מספר‬ ‫אסמכתא ‫‪25081489‬‬‫‪‬‬‫ בתיק‬ ‫מספר 11650-06-24‬‬ מהסיבה: מסמך ‬‫פגום / לא תואם / לא נכון, מזכירות ‬‫בית‬ ‫המשפט‬ ‫אינה‬ ‫נותנת‬ ‫מענה‬ ‫לבקשות‬ ‫בכתב‪.‬ יש‬ ‫לגשת‬ ‫לשירות‬ ‫לקהל‬ ‫או‬ ‫למרכז‬ ‫מידע ‫לקבלת‬‫ מענה‬ ‫לכל‬ ‫השאלות".

13. כללי בית המשפט (Rules of Court) - גרסת יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר

במכתבו מיום 19.3.2025, מספק עו"ד ברק לייזר גרסה שונה באופן מהותי מגרסת השופטת הילה גורביץ וגרסת מזכירות בית משפט קרן פלס.. 

יש לציין כי עו"ד ברק לייזר (היום הוא גם מועמד למינוי למשרה שיפוטית) הוכר הלכה למעשה כמומחה בעניינים מסוג זה, ביותר מדרך אחת, בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג 88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012) בעניין השופטת ורדה אלשיך ("פרשת הפרוטוקולים המפוברקים").1 

לגרסתו של עו"ד ברק לייזר, קיימת האפשרות לרשום את מנהלי העיזבון בנט המשפט, אולם רישום כזה יגביל את פעולותיהם.
כמו השופטת הילה גורביץ, וכמו מזכירת בית משפט קרן פלס, גם עו"ד ברק לייזר סירב לענות על בקשה למסור מקור כתוב כלשהו לכללי בית המשפט (Rules of Court) החדשים.

(א) "אי בהירות במעמדם של באי כוח"

"‫בפנייתך ‬‫העלית‬ ‫טענות‬ ‫בדבר‬ ‫אי‬ ‫–‬ ‫בהירות‬ ‫במעמדם‬ ‫של‬ ‫באי‬ ‫הכח‬ ‫בתיק‪.‬‬ ‫יובהר‬ ‫כי‬ ‫מינוי‬ ‫מנהלי‬ ‫עיזבון‬ ‫נעשה ‬‫בהתאם‬ ‫להוראות‬ ‫חוק‬ ‫הירושה‪,‬‬ ‫התשכ"ה‬ ‫–‬ ‫‪1965‬‬ ‫והתקנות‬ ‫הרלוונטיות‪,‬‬ ‫על‬ ‫בסיס‬ ‫החלטה‬ ‫שיפוטית ‬‫מפורשת‪.‬‬ ‫החלטת‬ ‫בית‬ ‫המשפט‬ ‫הינה‬ ‫המקור‬ ‫הסמכותי‬ ‫למינוי‪,‬‬ ‫והיא‬ ‫המעניקה‬ ‫את‬ ‫הסמכות‬ ‫והמעמד‬‫ הפרוצדורלי‬ ‫למנהלי‬ ‫העיזבון‪.‬‬ ‫מנהלי‬ ‫עיזבון‬ ‫פועלים‬ ‫בהתאם‬ ‫להחלטות‬ ‫בית‬ ‫המשפט‬ ‫ובמסגרת‬‫ה סמכויות‬ ‫המוקנות‬ ‫להם‬ ‫בחוק‪.‬‬ ‫התואר‬ ‫'מנהל‬ ‫עיזבון'‬ ‫–‬ ‫הניתן‬ ‫לבא‬ ‫הכח‪,‬‬ ‫נגזר‬ ‫מתפקידו‬ ‫הפורמלי ‬‫כפי‬ ‫שנקבע‬ ‫בהחלטת‬ ‫בית‬ ‫המשפט‬ ‫ואין‬ ‫בו‬ ‫כדי‬ ‫להעיד‬ ‫על‬ ‫אי‬ ‫סדרים‬ ‫כלשהם‬ ‫בהליך‪."‬

הסוגיה אינה נוגעת לאי-בהירות באשר למעמדם של באי הכוח בתיק. עו"ד רחל בן-ארי הגישה ייפוי כוח מטעם שולחה. עו"ד יואב סלומון לא הגיש ייפוי כוח תקין, וסירב לתקן ולהגיש ייפוי כוח תקין. השופטת הילה גורביץ הוציאה איומים בכתב כלפי בעל דין שהגיש בקשה לסילוק על הסף בעניין אי הגשת ייפוי כוח כדין, אם יעמוד על זכותו לדיון בבקשה.

הסוגיה היא באשר לאי בהירות במעמדם של מנהלי העיזבון כביכול, שמינוים המפוקפק לא נרשם בתיק בית המשפט. הבעיה מתחילה בהיעדר החלטה שיפוטית מפורשת הממנה אותם מכוח הוראות‬ ‫חוק‬ ‫הירושה‪,‬‬ ‫התשכ"ה‬ ‫–‬ ‫‪1965‬‬, ‫והתקנות‬ ‫הרלוונטיות. לכן גם החשש הברור שכוונת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי היא להתיר להם לפעול מחוץ למסגרת סמכויות המוקנות למנהלי עיזבון שמונו כדין.

קריאה שנייה מבהירה את כוונת עו"ד ברק לייזר - אין מה לדבר פה על מעמדם של "מנהלי העיזבון" בתיק. שכן, הם אינם מוכרים בתיק כמנהלי עיזבון...

(ב) אי-רישום מנהלי "עיזבון" 

"‫אשר ‬‫לטענתך‬ ‫בדבר‬ ‫אופן‬ ‫הרישום‬ ‫של‬ ‫מנהלי‬ ‫העיזבון‬ ‫במערכת‬ ‫נט‬ ‫המשפט‪,‬‬ ‫נציין‬ ‫כי‬ ‫מערכת‬ ‫נט‬ ‫המשפט‬‫ היא‬ ‫מערכת‬ ‫לניהול‬ ‫תיקים‪.‬‬ ‫מבחינה‬ ‫טכנית‪,‬‬ ‫קיימת‬ ‫במערכת‬ ‫נט‬ ‫המשפט‬ ‫אפשרות‬ ‫להוספת‬ ‫גורם ‬‫מסוג‬ ‫'מנהל‬ ‫עיזבון'‬ ‫בהליך‪.‬‬ ‫עם‬ ‫זאת‪,‬‬ ‫אפשרות‬ ‫זו‬ ‫לרוב‬ ‫אינה‬ ‫מיושמת‬ ‫במערכת‬ ‫נט‬ ‫המשפט‬ ‫בשל‬ ‫קשיים‬‫טכניים‬ ‫המשפיעים‬ ‫על‬ ‫יכולת‬ ‫פעולת‬ ‫גורמים‬ ‫בתיק;‬ ‫שכן‬ ‫הגדרת‬ ‫בא‬ ‫כוח‬ ‫כמנהל‬ ‫עיזבון‬ ‫עלולה‬ ‫לגרוע ‬‫ממנו‪,‬‬ ‫באופן‬ ‫טכני‪,‬‬ ‫אפשרויות‬ ‫לבצע‬ ‫פעולות‬ ‫כמייצג‬ ‫בתיק‬ ‫הממוחשב‬ ‫–‬ ‫זאת‬ ‫היות‬ ‫ולמנהל‬ ‫עיזבון‬‫ סמכויות‬ ‫שונות‬ ‫מבא‬ ‫כוח‪.‬‬

‫הבחירה‬‫ שלא‬ ‫לרשום‬ ‫גורם‬ ‫כמנהל‬ ‫עיזבון‬ ‫במערכת‬ ‫נט‬ ‫המשפט‬ ‫היא‬ ‫בשיקול‬ ‫דעת‬ ‫המותבים‬ ‫והמזכירויות‪.‬‬‫ חשוב‬ ‫להדגיש‬ ‫כי‬ ‫בחירה‬ ‫זו‬ ‫אינה‬ ‫משפיעה‬ ‫על‬ ‫התוקף‬ ‫המשפטי‬ ‫של‬ ‫מינוי‬ ‫מנהל‬ ‫עיזבון‪.‬‬

‫הסמכות‬‫ והמעמד‬ ‫של‬ ‫מנהלי‬ ‫העיזבון‬ ‫נובעים‬ ‫אך‬ ‫ורק‬ ‫מההחלטה‬ ‫השיפוטית‬ ‫שמינתה‬ ‫אותם‪,‬‬ ‫ולא‬ ‫מהרישום‬‫ או‬ ‫העדרו‬ ‫במערכת‬ ‫הממוחשבת‪,‬‬ ‫המהווה‬ ‫פעולה‬ ‫אדמיניסטרטיבית‬ ‫שאינה‬ ‫תנאי‬ ‫לתוקפו‬ ‫של ‬‫מינוי‬ ‫או‬ ‫למעמד‬ ‫משפטי‬ ‫של‬ ‫גורם‬ ‫בהליך‪.‬‬ ‫ודוק‪,‬‬ ‫כל‬ ‫החלטה‬ ‫שיפוטית‬ ‫מקבלת‬ ‫תוקף‬ ‫משפטי‬ ‫עם‬ ‫חיתומה‬‫כדין‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫המותב‪,‬‬ ‫ללא‬ ‫תלות‬ ‫באופן‬ ‫הצגתה‬ ‫במערכת‬ ‫ממחושבת‬ ‫כזו‬ ‫או‬ ‫אחרת"‪.‬‬

14. מכתב עו"ד יהודה יעיש מהלשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט מיום 2.4.2024 נחזה כחיזוק וחזרה על עמדתו של עו"ד ברק לייזר:

‫"מעמדו ‬‫וסמכויותיו‬ ‫של‬ ‫מנהל‬ ‫העיזבון‬ ‫נגזרים‬ ‫באופן‬ ‫בלעדי‬ ‫מההחלטה‬ ‫השיפוטית‪.‬‬ ‫החלטה‬ ‫זו‬ ‫היא‬ ‫המקור ‬‫הפורמלי‬ ‫ומהותי‬ ‫בכל‬ ‫הליך‬ ‫והליך‬ ‫אשר‬ ‫לסמכויות‬ ‫מנהל‬ ‫העיזבון‪,‬‬ ‫והיא‬ ‫למעשה‬ ‫זו‬ ‫המעגנת‬ ‫את‬‫מעמדו‬ ‫זה‬ ‫בהליך‪.‬‬

‫חשוב‬‫ להדגיש‬ ‫כי‬ ‫הרישום‬ ‫במערכת‬ ‫'נט‬ ‫המשפט'‬ ‫אינו‬ ‫מהווה‬ ‫תנאי‬ ‫לתוקף‬ ‫המינוי‪,‬‬ ‫ואי‬ ‫–‬ ‫רישום‬ ‫אינו‬ ‫מאיין‬‫ או‬ ‫פוגם‬ ‫בסטטוס‬ ‫המשפטי‬ ‫כמנהל‬ ‫עיזבון‪.‬‬ ‫תוקף‬ ‫המינוי‬ ‫נשען‬ ‫על‬ ‫ההחלטה‬ ‫השיפוטית‬ ‫בלבד‪.‬‬

‫אשר‬‫ להליך‬ ‫הרישום‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫זה‬ ‫מתבצע‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫גורמי‬ ‫המזכירות‪,‬‬ ‫באמצעות‬ ‫הגדרת‬ ‫מנהל‬ ‫העיזבון‬ ‫כ‪-‬‬‫"גורם‬‫ מסייע"‬ ‫בהליך‬ ‫במערכת‬ ‫נט‬ ‫המשפט‪.‬‬ ‫ברצוננו‬ ‫להסב‬ ‫את‬ ‫תשומת‬ ‫ליבך‬ ‫להבחנה‬ ‫מהותית‬ ‫בין‬ ‫הגדרת‬‫"מנהל‬ ‫עיזבון"‬ ‫לבין‬ ‫"בא‬ ‫כוח"‬ ‫במערכת‬ ‫זו;‬ ‫הגדרת‬ ‫בא‬ ‫כוח‬ ‫כמנהל‬ ‫עיזבון‬ ‫עלולה‬ ‫להגביל‬ ‫את‬ ‫יכולת ‬‫הצפייה‬ ‫וביצוע‬ ‫פעולות‬ ‫בתיק‪,‬‬ ‫היות‬ ‫שסמכויות‬ ‫מנהל‬ ‫העיזבון‬ ‫מוגבלות‬ ‫ביחס‬ ‫לבא‬ ‫כוח‪.‬‬ ‫לפיכך‪,‬‬ ‫הגדרה‬‫שכזו‬ ‫עלולה‬ ‫לפגוע‬ ‫משמעותית‬ ‫בביצוע‬ ‫פעולות‬ ‫בתיק‬ ‫האלקטרוני"‪.

‬‬

סיכום: 

1. השופטת הילה גורביץ מנהלת הליכים בהם סדרי הדין הבסיסיים נקבעים כביכול על פי כללי בית המשפט (Rules of Court) מפי השמועה, נסתרים, סודיים, לאחר מעשה, לצורך השעה. 

2. דוגמאות נוספות להתנהלות מסוג זה כוללות את: (א) פרשת האיסור החל מיום 3.11.2024 על הגשות למזכירות בנט המשפט, או על כל תקשורת בכתב עם המזכירות, (ב) פרשת הדיון מיום 9.10.2024 (שמהותו נזקקת לחקירה לטעמו של המגיש), ו-(ג) ”תמליל” כ"פרוטוקול” "כפי הנהלים”, "כולל נוהל 03-14” (החלטה מיום 1.12.2024).

3. הנהלת בתי המשפט היא זו שפיתחה, התקינה ומפעילה את מערכת נט המשפט, בכפוף לאחריותו של שר המשפטים. 

4. הנהלת בתי המשפט היא זו שקבעה והפעילה את מדיניות הסודיות העופפת את נט המשפט, כוול בפרט הסודיות בדבר כללי בית המשפט (Rules of Court) המוטמעים בנט המשפט, כל זו - תחת חסותו של בית המשפט העליון.

5. הנהלת בתי המשפט מסייעת לשופטת הילה גורביץ לנהל הליכים לפי סדרי דין כביכול, הנחזים כעומדים בניגוד לשכל הישר, בניגוד להתנהלות בית משפט כשיר, וללא מקור כתוב כלשהו.

6. הנהלת בתי המשפט מסייעת לשופטת הילה גורביץ לנהל הליכים הנחזים כהונאה דיונית מתמשכת, שהיא גם הונאה מהותית כגזל וגניבת כספי עיזבון.

7. התופעה כולה נחזית, עקב היקפה, מספר האירועים ומשך השנים - כ"שחיתות מוסדית". כלומר, שחיתות שאינה מוגבלת לאנשים מסוימים, אלא הפכה לחלק מהתרבות הארגונית. השחיתות המוסדית יכולה להתקיים כהתנהלות שאינה פלילית. אולם במקרים אחרים היא סממן של פשיעה מאורגנת.

קישורים

1. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג 88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012) בעניין השופטת ורדה אלשיך ("פרשת הפרוטוקולים המפוברקים").

https://inproperinla.blogspot.com/2025/05/2025-05-28.html