2025-11-17
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה והשופטת הילה גורביץ: עו"ד רחל בן-ארי התבקשה להפריך את אותות המרמה שדבקו בה לכאורה
פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי היא המשך ישיר של פרשת השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה שתחילתה בשנת 2013. הפרשה משלבת מאפיינים של פרשת אפי נוה (בן-ארי כיהנה בוועדה לבחירת שופטים, ושתי שופטות ושופט המעורבים בפרשה מונו בתקופת כהונתה) עם מאפיינים של פרשת השופטת ורדה אלשייך ("פברוקים" ושימוש זדוני בנט המשפט). "ג'ונגל טוטלי, תעשו הכל כדי לא להגיע לשם", ו"החור השחור של מערכת המשפט" - השחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה היא מן המפורסמות כבר 10 שנים לפחות. אולם בפרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי, ריבוי השופטים המעורבים, משך השנים וטיבם של האירועים מתאימים יותר לתיאור כ"סממנים של פשיעה מאורגנת".
עד היום לא עשו הרשויות דבר לאכיפת החוק בבתי המשפט לענייני משפחה. נהפוך הוא. הראיות מצביעות על צמרת פרקליטות המדינה, לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) עו"ד אפרת גרינבוים, ועל הנהלת בתי המשפט, המחלקה המשפטית בראשות עו"ד ברק לייזר, כרשויות תומכות ומסנדקות של השחיתות בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.
המשרד המחזיק יותר מכל באחריות למניעת שחיתות בבתי המשפט הוא משרד היועמ"ש. שכן, היועמ"ש הוא היחיד המוסמך להורות על פתיחת חקירה של שופט או בית משפט. למרות פניות חוזרות בשנים האחרונות, הן אביחי מנדלבליט והן גלי בהרב-מיארה סירבו למלא את תפקידם זה. שניהם, גלי בהרב מיארה ואביחי מנדלבליט, אחראים יותר מכל להפקרת הציבור לידיהם של מעוולים, גזלנים ועבריינים, הפועלים במערכת המשפט בכלל, ובבתי המשפט לענייני משפחה בפרט, תחת דגל כוזב של החוק.
הפרשה בבסיסה כרוכה בהברחת נכסים או העלמת נכסים תחת אפוטרופסות, ובהמשך - מרמה בביצוע צוואה והסכם חלוקה בין יורשים.
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/11/2025-11-17.html
.
.
.
. 
להלן תיאור של 5 אותות מרמה לכאורה (מתוך רשימה חלקית של 23 אותות מרמה לכאורה) בהתנהלותם של עו"ד רחל בן-ארי ושולחה בפרשת אפוטרופסותה ועיזבונה של אמי ז"ל
תיאור של 23 אותות מרמה לכאורה שנשלחו לעו"ד רחל בן-ארי למתן הסברים או הפרכות - בקישור שלהלן:
https://inproperinla.blogspot.com/2025/11/2025-11-10-16112025.html
סעיפים 110 ו-111 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובעים:
110. (א) נכסי העזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט. ...
...
(ד) מתחלקים נכסי העזבון על פי הסכם בין היורשים, לא יחולו הוראות הסעיפים 112 עד 117.
111.(א) באין הסכם בין היורשים יחולקו נכסי העזבון ביניהם על פי צו בית המשפט.
בפרשה שלפנינו קיים הסכם חלוקה בין היורשים. חלוקת העיזבון הייתה יכולה להתבצע כבר מזמן. דע עקא:
* עו"ד רחל בן-ארי הודיעה ביום 11.5.2024 על תמיכתה בהכרזתו של שולחה, מר דרור צרניק, כי הסכם החלוקה בטל.
* עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן-ארי הגישו ביום 4.11.2024 הודעה לבית המשפט כי אינם חבים חובה כלשהי לקיום הסכם
החלוקה בתפקידם כמנהלי העיזבון.
* עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומן נחזים כעורכי דין הטוענים ו/או פועלים לבטל הסכם שהם עצמם ערכו, ושבו התמנו
לנאמנים/ממונים בשכר לביצוע ההסכם.
להלן פנייה מיום 4.9.2025 לעו"ד רחל בן-ארי, לעו"ד יואב סלומון, למר דרור צרניק ולמר אורי צרניק בדרישה כי ימסרו מה
עמדתם העדכנית בעניין קיום הסכם החלוקה בין היורשים.
עד היום לא התקבלה כל תגובה.
תקנה 38 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, שעניינה פרטות, קובעת:
"38. פרטה כאמור בסעיף 11 לחוק יגיש מנהל עזבון לאפוטרופוס הכללי ערוכה לפי טופס 88 ומאומתת בתצהיר; האפוטרופוס הכללי רשאי להורות על המצאת עותק מן הפרטה ליורשים או למי מהם" [קו תחתון הוסף - י' צ']
תקנה 40(א) לתקנות הנ"ל, שכותרתה "בקשת הוראות מבית המשפט", קובעת:
"40.(א) בקשה של מנהל עזבון למתן הוראות מבית המשפט בדבר הנוגע למילוי תפקידו תוגש בכתב בצירוף תצהיר."
"41 (א) דינים וחשבונות של מנהל עזבון יוגשו לאפוטרופוס הכללי, לפי טופס 82, ויאומתו בתצהיר".
ההליכים בתיק הבקשה למינוי מנהלי עיזבון החלו בכתב טענות ראשון משובש, חסר תוקף, שחסר בו תצהיר המבקש, מר אורי צרניק. למרות בקשותיי החוזרות, סירבו מר אורי צרניק ועו"ד יואב סלומון, לתקן את המצב ולהגיש תצהיר כדין. בדומה, עו"ד יואב סלומון מופיע כבא כוחו של מר אורי צרניק, בשעה ששניהם מסרבים להגיש לבית המשפט ייפוי כוח תקין.
"ואני מסכימה גם לדיווח כל 6 חודשים. זה טריוויאלי וחבל להמציא בעיות ומחלוקות. עורכי הדין לא זקוקים לכל התנאים האלה. הם גם ככה עושים הרבה מעבר למה שנתבקשו".
