2025-08-25
תשובה לפרופסור למשפטים אודות עת"מ יוסף צרניק נ' שר המשפטים יריב לוין ומערכת החוק והמשפט
שלום, יוסף, ומה שלומך? אני שמח לראות שאתה מוסיף ומטריד את המערכת הנלוזה הזאת. באיזה שלב נמצאים הדברים כעת? ג'
שלום ג', שמחתי לקבל את תגובתך ולקרוא שאתה זוכר אותי. ... האירועים בתלונה מלמדים אותנו שהשיח הציבורי בעניין "רפורמה משפטית" או "הגנת הדמוקרטיה" הם הסחת הדעת והטעיית הציבור. אין בטיעוני הצדדים לשיח הציבורי כל התייחסות למצב מערכת המשפט היום, ואין בטיעוני הצדדים לשיח הציבורי כל ניסיון להציג מטרות שיקדמו את "זכות גישה לצדק", או בתרגומה בפסיקה הישראלית "זכות הגישה לערכאות". יוסף
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/08/2025-08-25.html
| Subject | Re: שי ניצן העלים כנראה תלונה פלילית שהוגשה במשטרה נגד השופטת אספרנצה אלון; שר המשפטים והיועמשית משתפים פעולה בטיוח הפרשה... |
| From | joseph zernik <joseph.zernik> |
| To | G |
| Date | 2025-08-25 06:55 |
שלום ג',
שמחתי לקבל את תגובתך ולקרוא שאתה זוכר אותי.
לשאלתך: עת"מ 37010-06-25 צרניק נ' יריב לוין תלוי ועומד בפני השופטת דנה כהן-לקח בבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים.
אני עונה לך להלן באריכות יתירה, כי אני סבור משום מה, שסיפורי החיים של ישראל של פעם מעניינים אותך.
באשר לנוסח תגובתך, אני משתמש בתיאור "בדחנות שיפוטית נלוזה" בתגובה להחלטות מסוג מסוים של השופטות שהן לטענתי גם הטעיה/תרמית/מרמה לכאורה. היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר מתנגד לשימוש בתיאור הנ"ל, אך אינו מוצא כל פגם בהליכים עצמם, מבחינת אופן השימוש במערכת נט המשפט. אני לעומת זאת טוען שהשימוש שמאפשרת הנהלת בתי המשפט בנט המשפט בניהול ההליכים הנ"ל הוא מכשיר מרכזי בעבריינות לכאורה.
אני טוען שלפרשה זו יש חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה בכך שהיא מתעדת את המצב במערכת החוק והמשפט, החל מרמת בתי המשפט לענייני משפחה ועד לשר המשפטים, היועמ"שית ופרקליט המדינה, שכולם רשומים כמשיבים בעת"מ בבית המשפט המחוזי בירושלים. כל המשיבים מיוצגים יחד על ידי פרקליטות המדינה, העוסקת לטענתי בהטעיה/תרמית/מרמה בהופעתה בהליכים אלה, בכדי לטייח את מעשיו של פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, שפעל להעלים תלונה פלילית נגד השופטת אספרנצה אלון.
האירועים בתלונה מלמדים אותנו שהשיח הציבורי בעניין "רפורמה משפטית" או "הגנת הדמוקרטיה" הם הסחת הדעת והטעיית הציבור. אין בטיעוני הצדדים לשיח הציבורי כל התייחסות למצב מערכת המשפט היום, ואין בטיעוני הצדדים לשיח הציבורי כל ניסיון להציג מטרות שיקדמו את "זכות גישה לצדק", או בתרגומה בפסיקה הישראלית "זכות הגישה לערכאות".
בברכה,
יוסף צרניק
עת"מ 37010-06-25 צרניק נ' יריב לוין תלוי ועומד בפני השופטת דנה כהן-לקח בבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים.
כמו שאר ההליכים המשפטיים בפרשה זו, אני הבהרתי לחברים, שהם עורכי דין מהשורה הראשונה בתחום זכויות האדם בישראל, כי המניע המרכזי שלי בהליכים אלה אינו בקשת סעד ותרופה מתוך ציפייה של עשיית צדק.
המניע המרכזי שלי בהליכים אלה הוא לתעד את התנהלות המערכת. הוכרתי כמומחה בתחום ביקורת בתי המשפט בישראל בקליפורניה (המערכת של המדינה) ובארה"ב (המערכת הפדרלית), וכבר דיווחתי בעבר על המצב החמור בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל. אולם ידעתי שהכניסה שלי בעל כורחי כנתבע/משיב בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (אני תכף בן 70), תעשיר את המידע שבידיי לאין ערוך.
התובענה (ת"ע 11650-06-24) הוגשה על ידי שני אחיי (כאן אין לי להלין על רשויות המדינה) בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בעניין עיזבון אמי, רבקה שמי צרניק ז"ל.
אמי ז"ל, הייתה אשה צדקת, משכילה, שונאת שקר. אמי נולדה ברובע היהודי בירושלים, שם שכן אז בית החולים לנזקקי סעד "משגב לדך". שכן, הוריה, שרה ודוד שמי ז"ל, חברונים מאנשי היישוב הישן, נסעו לירושלים ללידה. סבתי ז"ל זכתה לשתי שנות לימוד (קריאה וכתיבה בעברית, חשבון פשוט וכלכלת בית), הייתה משכילה בכוחות עצמה ובעלת כישרון יוצא דופן במתמטיקה (התחביב שלה היה חישובי לוח השנה העברי ועיבוריו בהשוואה ללוח הכללי). היא סירבה ללדת בחברון, בה לא היה אז אף רופא ומרפאה "מודרניים". אמי החלה את חינוכה בבית הספר לבנות למל. סבתי ז"ל סיפרה לי שכשרשמה את אמי לכתה א' (בגיל 5, סבתי הייתה קצרת רוח בענייני השכלה), סירבה לרשום עדה, כנדרש ביישוב הישן לצרכי "החלוקה", ורשמה רק "ישראל". לאחר שסיימה את לימודיה בלמל, רשמה אותה סבתי ז"ל לבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה, שהיה אז בית ספר חדש. בין מוריה היו יצחק נבון, ישעיהו לייבוביץ ואחרים. אמי ז"ל הייתה מאזינה קבועה של תכנית הרדיו "פרקי היום בתנ"ך" של לייבוביץ, זה היה חלק מהשגרה של ארוחת ערב ישראלית. אמי ז"ל סיימה את לימודי התיכון בהצטיינות, ואח"כ תואר ראשון ושני במיקרוביולוגיה באוניברסיטה העברית. מלחמת העצמאות פרצה לפני שסיימה את התואר השני, והיא הייתה מאלה שנסעו בשיירות להר הצופים להפעיל את המעבדות בבית החולים. אח"כ, עם הוריה, נותרה בירושלים בזמן המצור. חבריה ללימודים היו בין אנשי הל"ה. הייתה מראשוני החברה להגנת הטבע, ומשתתפת קבועה בטיולי החברה ברחבי הארץ. הייתה מאזינה קבועה של תוכנית הרדיו על טבע הארץ, "נוף ארצנו", של עזריה אלון ז"ל. רק לאחר פטירתה שמתי לב: אמי ז"ל הייתה אשת שיחה וחברה והתעניינה בתחומים רבים, אך מעולם לא שמעתי ממנה במשך כל שנות חייה מילה בנושא פוליטיקה והנהלת המדינה בישראל, או ענייני ביטחון וניהול הסכסוך עם שכנינו. היא הייתה מקפידה על ביקורים בבתי הקברות בימי הזיכרון לנופלים.
עוד טרם ידעתי דבר מכל מה שקרה אח"כ, כתבתי כך בשבעה (17.12.2022):
ההוראה הייתה בנשמתה, היא אהבה את ההוראה ואת התלמידים בכל ליבה.
היא לימדה בריאלי כדי להבטיח לילדיה השכלה מעולה. זאת, בעקבות דודה, הסופר יצחק שמי, שלימד בריאלי עברית וערבית החל בשנות ה-20 עד למותו בשנת 1949. את כתביו הוצאתי לאור כמתנה ליום הולדתה ה-70. הדבר שימח אותה מאד. היא גם השתתפה בהכנות לפרסום הספר - שלחה לי חומרים לעיצוב עטיפת הספר ונפגשה עם א"ב יהושע שנתן לנו פיסקת שבחים (blurb) לעטיפת הספר. הספר יצא תחילה באנגלית ( HEBRON STORIES - זכה לביקורות מצוינות), אח"כ בצרפתית (ביוזמת הכנסיה הקלוויניסטית של שוויץ ובמימונה - גם עניין זה נפלא ממני), אח"כ בעברית ("טחנת החיים" - זכה לפרס "ספר מופת" ממשרד התרבות), ובסוף גם בערבית (בהשפעת מחמוד דרוויש ההתאחדות האקדמית הפלסטינית הכירה בשמי כאחד הסופרים הפלסטינים החשובים של המאה ה-20, למרות ששמי כתב אך ורק בעברית והיה ציוני מובהק, מקורב לבן גוריון, בן צבי ורחל ינאית, וחבר במוסדות היישוב). בזכות הפרויקט הזה היכרתי סופרים ומבקרי ספרות מובילים - הן בספרות העברית והן בספרות הפלסטינית.
יחד עם זאת, אימי התרחקה מהנהלת בית הספר הריאלי.
זיכרון הילדות, שעמד ברקע לימודי בביה"ס קשור לקבלתי: כשעליתי לכיתה ג' אימי רשמה אותי ואת אחיי לריאלי. נדרשו בחינות כניסה. לא היה לאימי ספק שאתקבל, כיוון שהייתי תלמיד מצטיין וקורא נלהב. אולם שני אחי (שהייתי תלמיד טוב מהם בהרבה) התקבלו, ואני נכשלתי כביכול בבחינת הכניסה. אימי תחקרה אותי אודות הבחינה. היה לי ברור שעניתי נכון על כל השאלות בכל הנושאים (חשבון, עברית, תנ"ך). התברר שלא נבחנתי כלל ע"י מורה. ערכו לי בחינה למראית עין ע"י מזכירה (ככל הנראה אף מורה לא הייתה מוכנה להיות חלק מהביזיון). התברר שההנהלה החליטה מראש, לא לקבל אף תלמיד לכיתה ג', אולם כיוון שאימי הייתה מורה ערכו את ההפקה של בחינת דמי וקבעו שנכשלתי. אימי לא ויתרה, למרות שהייתה מורה צעירה, חדשה, מזרחית, בבי"ס עם הנהלה ייקית שמרנית וכוחנית. היא התעקשה, ובסוף קיבלו אותי לכיתה ג'. יש לציין גם את העובדה שהחליטה להסביר את הפרשה לילד בכיתה ב' ללא כחל ושרק. זאת הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי ל"הליכים למראית עין" - נושא שמרתק אותי עד היום...
לאחר פטירתה של אמי ז"ל ביום 15.12.2022, נותר עיזבון לא גדול (כ-5 מיליון ש"ח להערכתי - עדיין לא קיבלתי פרטה ודוח כספי כדין) לשלושה יורשיה, הזוכים בצוואתה. אני הוריתי בכתב לעורך דיני, עו"ד יאיר שיבר, שכניסה לבית משפט של מדינת ישראל היא קו אדום מבחינתי, ועליו להתפשר ככל הנדרש כדי לחתום על הסכם פשרה בעניין העיזבון. חתמנו על הסכם לחלוקת העיזבון ביום 28.8.2023, שעו"ד רחל בן-ארי הייתה העורכת הראשית שלו. עו"ד רחל בן-ארי גם ייצגה את כל שלושת הזוכים בהליך בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בו ההסכם אושר לבקשת שלושת היורשים/הזוכים על ידי בית המשפט ביום 13.12.2023. בהסכם זה ויתרתי על טענותיי, התחייבתי, כמו הצדדים האחרים, שלא לפנות לבתי המשפט אלא אם כן לאכיפת הסכם החלוקה, והסכמתי למינוי באי כוחם של הצדדים האחרים, עו"ד רחל בן ארי הנ"ל ועו"ד יואב סלומון, לבקשתם, כנאמנים ו/או ממונים בשכר לביצוע הסכם החלוקה. הם גם קיבלו ייפוי כוח ממני לפעול גם בשמי לביצוע הסכם החלוקה. כלומר, העיזבון היה בשליטתם, בהסכמתי, והם קיבלו שכר מתוך העיזבון לביצוע החלוקה, שעדיין לא החלה להתבצע נכון להיום - 25.8.2025.
התובענה הוגשה ביום 5.6.2024 על ידי שני הזוכים האחרים ועורכי דינם הנ"ל, כבקשה למינוים למנהלי העיזבון, לביצוע הסכם החלוקה כביכול (לא הייתה שם בקשה לאכיפה או טענה של הפרה מצדי), תוך הפרת הסכם החלוקה. מיד לאחר שקיבלתי את כתב הטענות הראשון הודעתי לצדדים, באי כוחם ולשופטת, כי כתב התובענה נחזה כ"הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר כוונה לנהל הליכי משפט למראית עין". הסברתי כי אני משתמש במונח "ניהול הליכי משפט למראית עין" כפי הגדרת העבירה בסעיף 32.48 לחוק העונשין של טקסס [Simulating Legal Process”, as per § 32.48 of the Texas Penal Code"].
המשך ההליכים הראה שצדקתי. יתר על כן, ביום 6.6.2025 הגשתי תלונה פלילית נגד השופטת הילה גורביץ ועורכי הדין הנ"ל במחלקת הונאות של משטרת ישראל, שנרשמה פלא 254418-2025, בה הצגתי ראיות לכאורה שמעשיה של השופטת הילה גורביץ הם המשך ישיר של מעשיה של השופטת אספרנצה אלון, חברתה הקרובה והתלונה הפלילית נגד השופטת אספרנצה אלון, שהיעלמה הוא שהביא להגשת בקשת חופש המידע ועת"מ הנ"ל.
On 2025-08-24 14:13, G wrote:
שלום, יוסף, ומה שלומך?אני שמח לראות שאתה מוסיף ומטריד את המערכת הנלוזה הזאת.באיזה שלב נמצאים הדברים כעת?ג'בתאריך שבת, 23 באוג׳ 2025, 22:27, מאת joseph zernik <joseph.zernik@hra-ngo.org>:שי ניצן העלים כנראה תלונה פלילית שהוגשה במשטרה נגד השופטת אספרנצה אלון; שר המשפטים והיועמשית משתפים פעולה בטיוח הפרשה...
עתירת חופש המידע המתנהלת בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בפני השופטת דנה כהן-לקח מספקת תובנות חסרות תקדים בעניין מערכת החוק והמשפט בישראל. מתוך העתירה עולה כי שי ניצן העלים כנראה תלונה פלילית שנרשמה כדין במשטרת ישראל נגד השופטת אספרנצה אלון. בקשת חופש המידע, שממנה עלתה העתירה, ביקשה "מסמך בחתימת בעל הסמכות המתאימה, ובו החלטה בעניין בקשתי ליועמ"ש להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד השופטת אספרנצה אלון בפלא 223561-2016 והנמקה להחלטה". התלונה הייתה מבוססת על פברוקים מקוריים ומתוחכמים של השופטת אספרנצה אלון בנט המשפט. פרקליטות המדינה מייצגת את שר המשפטים והיועמשית בעתירה, ועושה כמיטב יכולתה לטייח, ודווקא כאן שר המשפטים והיועמשית משתפים פעולה...
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/08/2025-08-20.html
תמונות | השופטת אספרנצה אלון, עו"ד עמוס צדיקה, השופטת הילה גורביץ, עו"ד רחל בן ארי - הפרשה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה החלה בשנת 2013 עם השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה. עד שנת 2023, שמונה שנים לאחר שעברה לבית המשפט המחוזי, נותר התיק המרכזי בפרשה רשום על שם השופטת אספרנצה אלון, וגם אז, התיק הופנה/נותב לחברתה הטובה השופטת הילה גורביץ, מחוץ לנהלים הקבועים בבתי המשפט לענייני משפחה. הפרשה נמשכת עד היום על ידי השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי. תלונה פלילית נפרדת, משלימה נרשמה נגד השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי.
בעתירת חופש המידע בבית המשפט המחוזי בירושלים (עת"מ 37010-06-25 צרניק נ' יריב לוין), מנסה העותר, יוסף צרניק, PhD, LLB, לגלות מה עלה בגורלה של התלונה הפלילית נגד השופטת אספרנצה אלון. התלונה נבדקה על ידי חוקרי הונאות במשטרה והתקבלה לרישום. מיד לאחר מכן נשלחה על ידי העותר ליועמ"ש אביחי מנדלבליט עם דרישה להורות למשטרה לפתוח בחקירה. על פי החוק, רק היועמ"ש מוסמך להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד שופט, ורק היועמ"ש מוסמך להחליט על הגשת כתב אישום נגד שופט.
תמונה | התלונה הפלילית נגד השופטת אספרנצה אלון נשלחה ללשכת היועמ"ש אביחי מנדלבליט עם דרישה להורות על פתיחה בחקירה פלילית. היועמ"ש הוא היחיד המורשה בחוק להחליט בעניין. אולם בסופו של דבר פרקליט המדינה שי ניצן העלים כנראה את התלונה בחוסר סמכות.
