השגות המשיב 1 באשר להגשה ולכתב הערובה מיום 1.1.2025
8. כותרת ההגשה, "הודעה בדבר הפקדת ערובה", שגויה במקרה הטוב, לחלופין – שקרית ומטעה. "הפקדת ערובה" מתייחסת להפקדת כספים בקופת בית המשפט, הפקדת ערבות בנקאית, שיעבוד נכסים וכו’. עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון לא הפקידו עד היום כל ערובה.
9. כתב ערובה שאינו מציין את סכום הערובה ("חלק") אינו כתב ערובה תקין, וקרוב לוודאי שיימצא בטל. ככל שעורכי הדין התכוונו לערובה בסכום בלתי מוגבל, היה עליהם לרשום זאת בפירוש.
10. עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון רשמו את יום המינוי – 1.12.2024. אם כך, הם טוענים שמינוים הוא מתוקף ה"פסיקתה – מינוי מנהלי עיזבון". הפסיקתה משובשת ושקרית גם ללא טענה זו. אין זו פסיקתה משקפת וגם אין זו פסיקתה מבהירה, זוהי פסיקתה ללא פסק דין… השימוש בפסיקתה ככתב מינוי פסול. יתר על כן, לפי דברי השופטת הילה גורביץ עובדיה בעמ’ 11 ל"תמליל" מיום 9.10.2024, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מונו כמנהלי עיזבון כבר אז.
בקשה לעיון חוזר בהחלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה מיום 30.12.2024
11. הערובה והפקדתה נועדו להבטיח את ניהול העיזבון בצורה תקינה ושמירה על זכויות הזוכים. לפי נוסח ההוראה מיום 9.10.2024 (פסקה 1, לעיל), הגשת כתב הערובה ומתן הערובה לפי התקנות הם גם חלק בלתי נפרד מהליך מינוי מנהל עיזבון ותנאי להשלמת המינוי.
12. חוק הירושה, התשכ"ה-1965 ותקנות הירושה, התשנ"ח-1998, אינם קובעים את סכום הערובה לעניין הנהלת עיזבון. סכום הערובה של מנהל עיזבון נקבע ע"י בית המשפט בהתאם למכלול הגורמים במקרה שלפניו ובכללם – שווי העיזבון, מורכבות העיזבון, מספר הזוכים וסיכונים פוטנציאליים.
13. במקרה דנן, שווי העיזבון הוא כ-5,000,000 ש"ח, העיזבון אינו מורכב ומספר הזוכים נמוך (3).
14. יחד עם זאת, לנוכח כלל הנסיבות, הסיכון הפוטנציאלי לזוכה שהוא המשיב 1, יוסף צרניק (אך לא לזוכים שהם המבקש והמשיב 2), גבוה מאד. שכן, ההליכים מתחילתם ועד סופם נחזים כקנוניית הונאה נגד המשיב 1. נסיבות אלה כוללות את: הגשת הבקשה למינוי מנהלי עיזבון כיזמה משותפת של המבקש והמשיב 2, אך רישומם השקרי והמטעה כמבקש ומשיב 2 חלף רישומם כמבקש 1 ומבקש 2; הגשת הבקשה למינוי מנהלי עיזבון כבקשה שנועדה לקדם את יישום הסכם החלוקה מיום 28.8.2023, בשעה שכוונתם האמתית של המבקש והמשיב 2 הייתה לבטל כביכול או לסכל את ההסכם באמצעות הליך הונאתי זה, ובשעה שהתחייבו בסעיף 33 להסכם החלוקה שלא לנקוט הליכים מעין אלה; הגשת הבקשה ביום 5.6.2024 כשהיא לוקה בפגמים חמורים בכוונת מכוון; קבלת הבקשה לרישום ללא בדיקה ואישור של המזכיר המשפטי, כשהפגמים החמורים בבקשה היו אמורים להביא לדחייתה מרישום; התנעת ההליך כביכול ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה 11 ימים מאוחר יותר, בהחלטה בפתקית מיום 16.6.2024, תוך התעלמות מהפגמים בבקשה שחייבו את סילוקה על הסף, וללא הנמקה כלשהי לעיכוב התנעת הבקשה, ו/או התנעתה דווקא באותו מועד… הגשת "תגובה" ע"י עו"ד יואב סלומון ביום 18.6.2024, 2#, יומיים בלבד לאחר תחילת ההליכים בפועל, בה התכחש להכרזותיו בבקשה עצמה והכריז הכרזה נוגדת בדבר כוונתו לנהל "ביצוע בקירוב" (טיעון משפטי מופרך מיסודו, שיש לראות בו היעדר תום לב והגינות דיונית) ולהקנות למשיב 1 מעמד זהה לזה המוקנה בסעיף 110 (ג) לחוק הירושה לזוכה שהוא נעדר שאינו מיוצג (הכרזה על כוונה לפגוע בזכויות יסוד); הגשת "תגובה" ע"י עו”ד רחל בן ארי סיום 24.6.2024, 1#, בה הכריזה על תמיכתה בטענותיו המופרכות והפוגעניות של עו”ד סלומון; שיבוש הכתבים השיפוטיים ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה בכוונת מכוון באמצעות החלפת כינויי הצדדים, כולל בפרט "החלטה" בעניין בקשה לסילוק על הסף מ-11.9.2024, "פסק דין", "פרוטוקול" ו"תמליל" מיום 9.10.2024, ו"החלטה" בעניין בקשת הפסלות מיום 1.12.2024; אי התייצבות המבקש והמשיב 2 לדיון ביום 9.10.2024 ותגובת השופטת לאי התייצבותם; התכחשות מוחלטת של עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן ארי להסכם החלוקה מיום 28.8.2024 בדיון מיום 9.10.2024; ניהול דיון מאיים ופוגעני ע"י השופטת, עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון – בו התנו כביכול את זכויותיו של המשיב 1 בהיותו מיוצג; שיבוש הפרוטוקול מיום 9.10.2024, טענה בדיונית כי המשיב 1 נתן ביום 9.10.2024 את הסכמתו להתכחשותם להסכם החלוקה, או למינוים למנהלי עיזבון שלא על פי הסכם החלוקה; רישום פסק דין שאינו פסק דין; ניסוח מופרך וחסר תוקף של "הפסיקתה – מינוי מנהלי עיזבון"; הגשה בכחש ע"י עו"ד יואב סלומון של תגובה להצעת ה"פסיקתה", כביכול מטעם המשיב 1; וחתימתה המשובשת של ה"פסיקתה"… ולאחר כל אלה -– כתב הערובה המשובש שהגישו עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן ארי זו הפעם השנייה.
15. סכום ערובה סביר עשוי לנוע בין 5% ל-10% משווי העיזבון. בהתחשב בגודל העיזבון של 5 מיליון ש"ח, כלומר בין 250,000 ש"ח ל-500,000 ש"ח. עם זאת, הסכום המדויק תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה. לנוכח הנסיבות המנויות לעיל, בית המשפט מתבקש לקבוע את סכום הערובה בקצה הגבוה של הטווח הסביר.
16. החלטה על "סכום הערובה אינו מוגבל בסכום" אינה החלטה מידתית ואינה החלטה סבירה. יתר על כן, ערובה בסכום בלתי מוגבל עלולה להימצא בטלה. כך המצב היום ברוב הערבויות בסכום בלתי מוגבל שהיו נהוגות בעבר.
17. בערבות בסכום בלתי מוגבל לא הופקדה ערובה כלשהי. בכך מסכלת ערובה בסכום בלתי מוגבל את תכלית הערובה.
18. מתוך כל האמור לעיל, עולה החשש הברור שהחלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה מיום 30.12.2024 אינה החלטה שיפוטית שניתנה בדרך המקובלת ובתום לב.
19. לפיכך מבקש המשיב 1 שבית המשפט: (א) יקבע את סכום הערובה בדבר הנהלת עיזבון – סכום מוגדר, סביר ומידתי, (ב) יורה לעורכי הדין יואב סלומון ורחל בן ארי להגיש לבית המשפט ולהמציא למשיב 1 כתב ערובה מתוקן ולתת את הערובה (הפקדת כספים בקופת בית המשפט ו/או הפקדת ערבות בנקאית ו/או שעבוד נכס, כו’), ו-(ג) להימנע מכל פעולה בחשבונות הבנק של העיזבון או נכסיו עד לביצוע הוראות אלה.
___________________________