פרשת רחל בן ארי - גורביץ עובדיה: היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט מתבקש לחוות דעה - חשד לניהול הליכים למראית עין, תיק פיקטיבי
"יש לומר זאת ללא כחל ושרק", אומר ד"ר יוסף צרניק, "אין לי דרך הגיונית להסביר את האירועים סביב כתיבת כתב הטענות הראשון, הגשתו לרישום, קבלתו לרישום ו"התנעתו" ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה, מבלי להניח תקשורת במעמד צד אחד, עוד לפני כתיבת כתב התביעה, בין השופטת לבין עורכי הדין, ישירה או עקיפה, אבל בוודאי מושחתת. בקיצור - כל הסימנים מראים על עבריינות בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה - צוותא חדא של שופטות ועורכי דין". ומי שהיא אשת המפתח בהונאה, עו"ד רחל בן ארי, הולכת להופיע כיו"ר מושב בכנס העמותה למשפט ציבורי בישראל בשבת... פני הדור כפני הכלב...
היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפטי, עו"ד ברק לייזר, התבקש לחוות דעה על הכתבים בתיק בית המשפט לענייני משפחה בחיפה. ד"ר יוסף צרניק טוען שפרשת רחל בן-ארי גורביץ עובדיה היא שילוב של פרשת אפי נוה עם פרשת ורדה אלשיך: רחל בן-ארי כיהנה כנציגת לשכת עורכי הדין כשעו"ד גורביץ זכתה למינוי למשרה שיפוטית. עכשיו הן מנהלות בצוותא חדא הונאה בבית המשפט בסגנון ורדה אלשייך והפרוטוקולים המפוברקים.
במקביל ניתנה הודעה לנושאי התפקידים בעמותה למשפט ציבורי בישראל: נשיא העמותה: המשנה לנשיאה (בדימוס) אליקים רובינשטיין, בית המשפט העליון, יושב ראש העמותה: פרופ' קרן וינשל, האוניברסיטה העברית בירושלים, מזכירת העמותה: ד"ר נטע נדיב, אוניברסיטת רייכמן. שכן, עו"ד רחל בן-ארי אמורה לשמש כיו"ר של מושב בכנס העמותה בשבת הבאה.
משהו דפוק לגמרי בקהילה המשפטית בישראל... אם עו"ד רחל בן ארי מייצגת את צמרת מקצוע עריכת הדין...
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2024/12/2024-12-08.html
עו"ד ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, היה זה שנציב תלונות הציבור על השופטים ביקש את חוות דעתו בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. שם התעוררה בעיה בהגדרת טיבם של המסמכים שהם תוצרים של מערכת המידע של בתי המשפט - נט המשפט.
"כאן יש אותה בעיה בדיוק", אומר ד"ר יוסף צרניק. בפרשת רחל בן-ארי גורביץ עובדיה יש אוסף מסמכים ממוחשבים משובשים.
עו"ד ברק לייזר, שהוא היועץ המשפטי הוותיק של הנהלת בתי המשפט, הוא היום גם מועמד למינוי למשרה משפטית. לכן, האופן בו יתייחס לבקשה חשוב עוד יותר.
בפרשת השופטת ורדה אלשייך התגלו שתי גרסאות של הפרוטוקולים: גרסה א' וגרסה ב'. שתיהן נחזו כפרוטוקולים אמיתיים (אותנטיים) של בית המשפט. אבל ההבדל ביניהם היה גדול: בפרוטוקול גרסה ב', השופטת ורדה אלשייך הוסיפה בעשרות מקומות דברים שבדתה מלבה, ושמה בפיו של עו"ד רפאל ארגז כדי לפתוח בהליכים נגדו בלשכת עורכי הדין.
"גם בפרשת רחל בן-ארי גורביץ עובדיה יש לנו פרוטוקול... אבל בניגוד לפרשת ורדה אלשיך, שם השופטת ניסתה ליצור פרוטוקול מפוברק שנראה אמתי, השופטת גורביץ עובדיה בצוותא חדא עם רחל בן ארי פועלות באופן הפוך: הן עוסקות בשיבוש הכתבים בכוונת מכוון. "בדחנות משפטית נלוזה" - כך קורא ד"ר יוסף צרניק לתופעה.
השופטת החליפה בהחלטה מ-11.9.2024 את התובע בנתבע, ומאז היא דבקה בשיבוש הזה... "היא טוענת שהשיבוש הוא לא מהותי... כי הוא לא "בחלק האופרטיבי של פסק הדין"."
"זו תקיפה מאורגנת של זכויותיי הבסיסיות ביותר. הם מחזיקים אותי כבר 6 חודשים שבוי בהליך שכולו הונאה מתחילתו ועד סופו", אומר ד"ר יוסף צרניק.
וכל זה נעשה בשם מערכת המשפט, שמתיימרת "להגן על הזכויות של כולנו"... מתנגדת בכל תוקף לכל רפורמה... ודורשת "חסינות מהותית-מוחלטת-מלאה, שאין לעקוף אותה לא מלמטה, לא מלמעלה ולא מהצדדים"...
* החלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף ניתנה בכתב משובש בו שמות התובע והנתבע הוחלפו, ותוכן ההחלטה כולל בדחנות משפטית נלוזה בדיון המפוברק אודות תובע שהגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף... השופטת הילה גורביץ עובדיה הגזימה קצת עם ההומור החולני שלה... כי הוא מסגיר באופן ברור את כוונת הזדון. אין שם כל "שגגה"...
* פרוטוקול בן 2 עמודים מיום 9.10.2024, בו שמות התובע והנתבע הוחלפו, כולל פסק דין, האומר: "להסכמות הצדדים שפורטו בפרוטוקול ניתן תוקף של פסק דין להסכמות שפורטו בפרוטוקול והבהרות", אך בפרוטוקול אין כל הסכמות...
* החלטה הדוחה בקשת פסלות ניתנה גם היא כששמות התובע והנתבע מוחלפים, משום מה גם שמות באי כוח הצדדים הושמטו, כמו גם מספר הבקשה. תוכנה של ההחלטה שקרי ומטעה בעניינים שבעובדה. שוב, הרושם שההחלטה יוצרת הוא "בדחנות משפטית נלוזה". יש מקום סביר לחשש שההחלטה חסרת תוקף על פניה. אם זה המצב, הרי שהשופטת פסולה. מה שמטריד בהחלטה בעניין הפסלות, הוא שמה שעולה מתוכה הוא שהשופטת מחזיקה באמונה שמ"מ נשיאת בית המשפט העליון שותף להשקפת העולם השיפוטית/עבריינית שלה...
נ"ב: התיק לא נדון בפני סארי ג'יוסי, הוא נדון בפני הילה גורביץ עובדיה. מדוע החליטה המומחית למשפט ציבורי לשבש את ההודעה מעבר לחילופי תובע נתבע, בשינוי שם השופט? אין לי מושג.
---
"זה בלתי נתפס... שופטת שמשבשת בכוונת מכוון... ועורכת דין שמתפארת ב-"90 שנות מצוינות משפטית" מיד הצטרפה אליה בשיבושים".
יש כמובן סיבה מדוע השופטת הילה גורביץ עובדיה מתעקשת לשבש את הכתבים, בפרט את ה"פסק דין" כביכול, ואחריו "כתב מינוי מנהל עיזבון" ו"כתב ערובה בדבר הנהלת עיזבון"...
כי כששופטת מנהלת הליכי משפט למראית עין, כלומר - הליכים פיקטיביים, הפרדיגמה העבריינית היא שאסור להנפיק החלטות אופרטיביות תקפות. אחרת זאת תהיה עבריינות... אבל אם הם מצליחים לתעתע בבעלי הדין ובאחרים, ולמכור להם כתבים חסרי תוקף ככתבי בית דין תקפים - אזי הם צדיקים גמורים...
ד"ר צרניק טוען שהקרמה היא שהביאה אותו לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. ד"ר צרניק עוסק במערכות מידע ממשלתיות, ובפרט במערכת החוק והמשפט, ודרכים שמערכות אלה משמשות לסיכול שלטון החוק ולעבריינות בבתי המשפט.
ההונאה המהותית בפרשה היא עניין חסר חשיבות ציבורית - מדובר על חלק שהוא שליש של עיזבון לא גדול. אבל ההונאה הדיונית - מה שמתרחש בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה - הוא בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה. הם אפילו לא מנסים לשמור על תדמית של בית משפט.
שלב א' - הגשת בקשה למינוי מנהלי עיזבון
ב-5.6.2024 הגיש עו"ד יואב סלומון, ראש משרד אבניאל, סלומון ושות' ("רב מוניטין") בשיתוף פעולה עם עו"ד רחל בן-ארי, ראש משרד בן-ארי פיש, עורכי דין ("90 שנות מצוינות משפטית"), תביעה נגד ד"ר יוסף צרניק בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.
בכתב התביעה הם כתבו שמטרתם היא "מימוש ההסכם לחלוקת העיזבון שאושר על ידי בית המשפט הנכבד"... "לממש את ההסכם, לטובת הזוכים ולקיום הסכמותיהם"... "לצורך מימוש ההסכם לחלוקת העיזבון שאושר על ידי בית המשפט הנכבד"...
"זה נשמע יפה... אבל אני לא האמנתי למילה שלהם מההתחלה"... "וממילא, האינטרס שלי, למענו פעלתי, היה לסיים את חלוקת העיזבון לפי ההסכם ככתבו וכלשונו, בזריזות", אומר ד"ר צרניק.
עו"ד רחל בן ארי, הבהירה זמן קצר אחר כך, שהתביעה הייתה "יזמה משותפת" שלה ושל עו"ד יואב סלומון. אבל בסופו של דבר הם החליטו לרשום את לקוחו של עו"ד סלומון כ"תובע" ואת לקוחה של עו"ד רחל בן-ארי כ"נתבע".
"כבר שם היה ברור שזוהי תביעה פיקטיבית, הונאה. איזה מין תביעה זאת, ששניים מתכננים אותה, והאחד יירשם כתובע והשני יירשם כנתבע?" אומר ד"ר יוסף צרניק.
בנוסף, כתב הטענות הראשון היה משובש בצורה בלתי נתפסת: הוא הוגש ללא תצהיר, ללא ייפוי כוח מתאים, ללא הזמנה לדין, ואינו מכיל מסכת עובדתית שמגלה עילת תביעה. "פרט לכותרת שבה רשומים שמות הצדדים, כתב התביעה כולו הוא כחצי עמוד. אין שם כלום".
"זה פשוט לא מתקבל על הדעת! לשני עורכי הדין ניסיון של עשרות שנים כל אחד, והם עומדים בראש שני משרדים מהוותיקים בחיפה. אין מצב שמתמחה היה מוציא כתב תביעה פגום עד כדי כך".
מצד שני, בלתי מתקבל על הדעת שראשי שני משרדים ותיקים וגדולים יגישו כתב תביעה פגום, שיידחה בו ביום על ידי המזכירות...
"לא היה שום היגיון מצדם של עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן ארי להגיש כתב תביעה משובש לחלוטין, אלא אם כן הם ידעו מראש שמישהו בבית המשפט יאהב את זה... והמזכירות לא תדחה את כתב התביעה הפגום מהרישום".
ואכן, כפי שהתברר, כתב התביעה לא נדחה במזכירות. משום מה כתב התביעה דילג על הבדיקה השגרתית ע"י המזכיר המשפטי במזכירות. כתב התביעה המשובש הגיע הישר לחיקה של השופטת הילה גורביץ עובדיה. והיא אהבה את כתב התביעה, פגום ומשובש לחלוטין כפי שהוא... היא איימה שוב ושוב על ד"ר יוסף צרניק אם ינסה להביא למחיקת כתב התביעה בשל הפגמים החמורים שבו...
"יש לומר זאת ללא כחל ושרק", אומר ד"ר יוסף צרניק, "אין לי דרך הגיונית להסביר את האירועים סביב כתיבת כתב הטענות הראשון, הגשתו לרישום, קבלתו לרישום ו"התנעתו" ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה, מבלי להניח תקשורת במעמד צד אחד, עוד לפני כתיבת כתב התביעה, בין השופטת לבין עורכי הדין, ישירה או עקיפה, אבל בוודאי מושחתת". בקיצור - כל הסימנים מראים על עבריינות בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה - צוותא חדא של שופטות ועורכי דין.
שלב ב' - עו"ד יואב סלומון ורחל בן-ארי מתהפכים תוך שבועיים
"המילים היפות החזיקו מעמד פחות משבועיים" - אומר ד"ר יוסף צרניק. אם תחילה הם הסבירו שהם רוצים להתמנות למנהלי עיזבון לטובת שלושת היורשים, תוך פחות משבועיים הם החליפו את הדיסק.
ביום 18.6.2024 עו"ד יואב סלומון הגיש "תגובה" שהייתה למעשה כתב תביעה חדש, אבל לא בדרך המותרת באופן חוקי.
"בנוסח המתוקן עו"ד סלומון הודיע, שמטרתה של התביעה היא להפוך אותי משווה בין שווים ליורש/זוכה במעמד של "נעדר בלתי מיוצג" (סעיף 110(ג) לחוק הירושה)."
"זאת רמאות משפטית בוטה... אבל עו"ד יואב סלומון ניסה לכסות את העניין בקשקשת משפטית אודות "ביצוע בקירוב"... "תום לב"...".
---
ביום 25.6.2024 עו"ד רחל בן-ארי הגישה גם היא "תגובה" ובה חזרה על דבריו של עו"ד יואב סלומון.
"ניתן להסכמת הצדדים כפי שפורטו לפרוטוקול, בצירוף ההבהרות, תוקף של פסק דין".
1. השופטת הילה גורביץ עובדיה שיבשה את הפרוטוקול ופסק הדין בכוונה, היא רשמה את התובע כנתבע, ואותי, הנתבע כתובע... היא טוענת שזה לא מהותי, כי השיבוש הוא לא "בחלק האופרטיבי". בלתי נתפס. שופטת במדינת ישראל...
2. בפרוטוקול הקיים, אם הוא פרוטוקול בכלל, אין שום הסכמות והבהרות. בנוסף, קיימים תמליל ו-3 קלטות שמע. וקיים כמובן נוהל מחייב 03-14 של הנהלת בתי המשפט (גרסה רביעית) ל"הקלטה, פענוח ותמלול", שבסופו הקלטות הופכות לפרוטוקול רשמי. הגשתי בקשות בכתב לקיים את הנוהל. גורביץ עובדיה לא מעוניינת בכתבי בית דין אותנטיים, רק מפוברקים.
3. ההליך החל כשהסכם חתום שאושר ע"י בית המשפט היה הבסיס החוקי לפתיחתו, וגם הבסיס החוקי לטענתם של עו"ד רחל בן-ארי ויואב סלומון למעמד כלשהו בדרישתם להתמנות מנהלי עיזבון. והסעד שביקשו היה מינוי מנהלי עיזבון, לתכלית של מימוש ההסכם. עכשיו הם טוענים שהם מנהלי העיזבון, אבל ללא כל התחייבות לפעול על פי ההסכם בתפקידם כמנהלי העיזבון כביכול.
בפסיקתא שניסח עו"ד יואב סלומון הוא גם נזהר שלא לעגן את מינוי מנהל העיזבון בחוק כלשהו של מדינת ישראל... אני מניח שהם מיישמים אותו היגיון משפטי שיישמו על ההסכם החתום, ומבחינתם גם אין להם כל התחייבות לפעול לפי חוקי מדינת ישראל...
זאת הפרדיגמה העבריינית של הליכים למראית עין -- כל דבר משמעותי אמור להיות חסר כל תוקף, פיקטיבי...
שלב ד' - פסיקתא משובשת, כתב ערובה שקרי
בשלב הנוכחי, עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון מעוניינים להשתלט על חשבונות הבנק של העיזבון. לצורך זה הם זקוקים לשני דברים שאין להם:
1. כתב מינוי למנהלי עיזבון
2. כתב ערובה בדבר הנהלת עיזבון.
אבל לא זה מה שיעצור אותם.... כבר בשבוע שעבר הם הגישו לבנק הבינלאומי בחיפה מסמכים משובשים...
תמונה | "כתב ערובה בדבר הנהלת עיזבון".
לפי "כתב הערובה" שהם הכינו, הערובה יוצרת התחייבות מול היועמ"ש... אבל לפי התקנות הם היו צריכים לכתוב ערובה לטובת היורשים/הזוכים. בנוסף הם לא כתבו תאריך מינוי ולא כתבו את סכום הערובה... מדובר בראשי שני משרדים מהוותיקים בחיפה... והמסמכים האלה אושרו כביכול ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה!
ביום חמישי מתחיל הכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי בישראל... חגיגה... יהיו שם כל נשיאי בית המשפט העליון בדימוס, היועמ"שית, כמה שופטים מכהנים... ועו"ד רחל בן-ארי תתכבד כיושבת ראש המושב ביום שבת בבוקר... אומרים שהיא מקורבת לביניש...
שלחתי הודעה לנושאי התפקידים בעמותה כבר לפני שבוע... אבל אין כל תגובה... נשיא העמותה: המשנה לנשיאה (בדימוס) אליקים רובינשטיין, בית המשפט העליון, יושב ראש העמותה: פרופ' קרן וינשל, האוניברסיטה העברית בירושלים, מזכירת העמותה: ד"ר נטע נדיב, אוניברסיטת רייכמן.
"יש פה אולי היגיון נסתר כלשהו", בד"כ עורכי דין ושופטים ישראלים מכחישים שקיים דבר שנקרא "הליכים פיקטיביים", או "הליכי משפט למראית עין"... פשוט לא קיים בישראל... בכל העולם זאת תופעה נפוצה של בתי משפט מושחתים... רק לא בישראל...
הפרופסורית קרן וינשל, יו"ר העמותה למשפט ציבורי, היא היחידה שאני מכיר בישראל, שהתייחסה לתיקים פיקטיביים במאמר כבר לפני יותר מ-10 שנים!
בונוס - למשתמשי נט המשפט
1. "פעילות לצדדים" להלן טבלת "פעילות לצדדים" בת"ע 11650-06-24. למעשה לא הייתה כל פעילות לצדדים במהלך חיי התיק. מה המשמעות? מדוע זה מרגיז את השופטת? הסבר ונמק.
2. "בקשות קשורות להחלטה – פסק דין" – להלן הנתונים בת"ע 11650-06-24. לא ברור לי מי הכין את הנתונים האלה, ומדוע. הטבלה מראה שכ-12 בקשות היו קשורות למתן פסק הדין בתיק, אולם באף אחת מהן השופטת גורביץ עובדיה לא נתנה כל החלטה. הסבר ונמק.
No comments:
Post a Comment