Tuesday, April 21, 2020

2020-04-21 גנץ - הסמרטוט הסחוט?

 
גנץ - הסמרטוט הסחוט?
עכשיו אהוד ברק מכריז שגנץ הוא קרבן סחיטה באיומים. לכל מי שרוצה פירוט נוסף - ראו פרסום שלי לפני שבוע. השאלה המרכזית המתבקשת מאוסף הממצאים היא ביחס להתנהלותו של השב"כ במהלך 3 מערכות הבחירות האחרונות...
---
השב"כ והפרדיגמה של זאפה
חוק השב"כ מפקיד את השירות על הגנת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו"... אולם הפרדיגמה של זאפה מתבררת כתיאור מדויק של המשטר בישראל - הפוליטיקה היא צוות הווי ובידור של השב"כ. "פוליטיקה" - במובנה הרחב, התנהלות המשטר האזרחי, כולל הממשלה, הכנסת, ובתי המשפט... 
Chemi Shalev @ChemiShalev
אהוד ברק אומר שהקמת הממשלה היא תוצאה של סחיטה באיומים של הליכוד על גנץ ואשכנזי לפרסם עליהם חומרים “אישיים ופליליים״. לא פחות.
https://twitter.com/ChemiShalev/status/1252639379467776000?s=20
מעריב אונליין @MaarivOnline
ממשלת נתניהו-גנץ | ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק אמר בריאיון לחדשות 12 כי ההסבר היחידי לממשלת האחדות הוא כי רה"מ אסף חומרים מכפישים על ראשי כחול לבן באופן בלתי חוקי: "עולה סירחון מההסכם"
https://t.co/5Q90sJwFfA?amp=1

Thursday, April 16, 2020

2020-04-17 השב"כ והפרדיגמה של זאפה


 Joseph Zernik
השב"כ והפרדיגמה של זאפה
חוק השב"כ מפקיד את השירות על הגנת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו"... אולם הפרדיגמה של זאפה מתבררת כתיאור מדויק של המשטר בישראל - הפוליטיקה  היא צוות הווי ובידור של השב"כ. "פוליטיקה"  - במובנה הרחב, התנהלות המשטר האזרחי, כולל הממשלה, הכנסת, ובתי המשפט
https://inproperinla.blogspot.com/2020/04/joseph-zernik-httpswww.html :בבלוג

ריגול שב"כ על הא/נשים בימי הקורונה
להלן קלטת שפרסם עו"ד ירון תשבי אודות הליך אכיפה טלפונית במערכת שב"כ-משרד הבריאות בימי הקורונה
ברור שיש פה הליך בלתי מתקבל על הדעת - חסר כל סמכות וחסר כל אימות [אותנטיקציה], בעניינים הנוגעים לזכויות יסוד - עד כדי חירות האדם.
המנגנון שנוצר תחת התקנות של ראש ממשלת מעבר ושריו במעבר, ואושר ע"י בג"ץ לפני מספר שבועות, יכול להיות מנוצל בקלות לשלילת זכויות בקנה מידה נרחב - ואפילו עד כדי הפיכה שלטונית...

לכל בר דעת צריך להיות ברור, לדוגמה, שכל הניידים שהיו נוכחים ביום ה' בכיכר הבימה, מתויגים עכשיו במאגרי המידע של הרשויות השונות...
יש להזכיר לנדב ארגמן, שהנאמנות העליונה שלו חייבת להיות לחוקי מדינת ישראל ולציבור - הריבון!  ועל פי חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 - סעיף 7.(א) -  השב"כ מופקד על הגנת : "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו".

שב"כ וחשיפת "הכלי"
בהמשך להפעלה הגלויה של השב"כ בימי הקורונה, רונן ברגמן חשף במאמר תחקיר בידיעות אחרונות  בסוף החודש שעבר את "הכלי".
משפטנים ומומחי סייבר עשו את עצמם "מופתעים" בסגנון פוזננסקי...
אחת הפסקאות המעניינות ביותר בתחקיר מתארת עימות בין מבקר המדינה אז, השופט מיכה לינדנשטראוס (על פי המאמר - גלש לצעקות) לבין ראש השב"כ . השב"כ סירב לדרישת מבקר המדינה לסייע בחקירת פרשת "מסמך הרפז".  כזכור, הפרשה, שתוארה כ"ניסיון פוטש", ושהיו מעורבים בה בכירים, כולל גבי אשכנזי ואביחי מנדלבליט, חונטרשה במשך יותר מ-8 שנים. בסיומה נידון בועז הרפז ל- 220 שעות לתועלת הציבור, והתיקים של כל שאר החשודים נסגרו...
כלומר, בשעה שהשב"כ שש לרגל אל כלל הא/נשים במדינת ישראל לצורך אכיפה מפוקפקת בימי הקורונה, השב"כ מסרב לסייע בפעולות אכיפה הנדרשות לצורך הגנה על "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו"...

שב"כ ו"מתנות מחברים" במערכות הבחירות א'-ג'
כבר חודשים רבים, שהתהיות מתעצמות ביחס לתפקודו של השב"כ בשנה האחרונה. הראיות הולכות ומצטברות, שפעולות ריגול ו/או סייבר, עברייניות לכאורה, התבצעו ע"י נתניהו ו/או תומכיו במהלך סבבי הבחירות א-ג.
השב"כ נכשל כביכול בהגנה על גנץ. ושמא השב"כ היה שותף למעשים אלה בעצמו? מדובר בשרשרת פעולות: "הפריצה האיראנית" לנייד של גנץ, הדלפת תכני ה"הדליפה האיראנית" לתקשורת, הדלפה על שקרים של גנץ בתחקירי שב"כ (!), ההקלטה אצל הרב מטעם, ופרשת וייצמן-חדד.

בפרט קשה להסביר את ההדלפה לכאורה של תחקירי השב"כ של גנץ ליואב יצחק, שכתב חודשים לפני ההתקפלות המוזרה של גנץ בפני נתניהו: "גנץ נתון עתה לסיכון אמתי של סחיטה..."
והאפשרות הזאת - של סחיטה - היא אחד ההסברים היותר מתקבלים על הדעת להתקפלות המוזרה של גנץ בפני נתניהו במהלך הלילה שלפני כינוס הכנסת לבחירת יו"ר חדש במקום יולי אדלשטיין, על פי החלטת בג"ץ.

גור מגידו מוסיף ומדווח בשבוע שעבר: 
פרשת הריגול נגד גנץ: הקשרים בין CGI לאנשי נתניהו החלו עוד בבחירות מועד ב'
באמצע 2019 נוהלו מגעים בין מנכ"ל חברת המודיעין, צביקה נווה, לשורה של מקורבי נתניהו, שבועות ספורים לפני שהחברה נשכרה על ידי כחול לבן ■ הליכוד: "CGI מעולם לא נשכרה על ידינו - לכן, ככל שפורסם בתקשורת מידע על קמפיין כחול לבן, אין לו קשר לתנועת הליכוד"
https://www.themarker.com/law/.premium-1.8768855
[בהערת שוליים: צביקה נווה הוא האח של אפי.  ואנחנו עדיין מצפים לכתב/י אישום נגד אפי נווה בפרשת הברחת הגבולות ובפרשת הבורדל בוועדה למינוי שופטים...]
כבר בתחילת מרץ 2020, דווח:
החברה מימנה את הריגול נגד גנץ - הבעלים פועל ממשרד עורך דינו של נתניהו
רפאל וייצמן, איש המחשבים שהיה אחראי לתשלום על מבצע הריגול נגד בני גנץ פועל ממשרדו של עמית חדד, עורך דינו של נתניהו - כך דווח הערב בערוץ 13
https://www.themarker.com/law/1.8630079
כבר בתחילת מרץ 2020, כתבו:
אין מנוס מחקירה פלילית בגין הפריצה לטלפון של גנץ
אולם החשש ברור, שעניינים אלה לא ייחקרו כראוי לעולם...
במפגש מוקלט בינואר 2019 במכון הישראלי לדמוקרטיה, בעניין איומים על טוהר הבחירות, העליתי בדיוק תסריטים כאלה - סיכונים מתוצרת בית, אותם כיניתי "מתנות מחברים" (על שם הפסיקה הטלוויזיונית של עו"ד יעקב ויינרוט, הגאון חובש הכיפה השחורה, מוסמך לרבנות ממיטב הישיבות השחורות...). "מתנות מחברים" הוא מצב בו יחידים או תאגידים (שנמצאים תחת פיקוחו הישיר של משרד הביטחון) עוסקים בעבריינות סייבר לטובת נתניהו, ללא כל הוראה ישירה מנתניהו - ואף ללא כל צורך בקשר ישיר לנתניהו.

אנשי השב"כ התמקדו באותה פגישה באיומים סיניים, איראניים, רוסיים, וכו'...
פייק בחירות | המכון הישראלי לדמוקרטיה
https://youtu.be/AZ36QKesDKQ  
השב"כ ו"המתחם" בבלפור
לאחרונה מדווחים לנו, שנתניהו "מתבצר בבלפור". ומאחורי המסך השחור נתניהו הקים לעצמו "מתחם", אליו סופחה ללא בסיס בחוק גם ווילה שוקן. שם נתניהו הקים על פי דיווחי התקשורת חמ"ל עברייני לכאורה.  "המתחם" כולו זוכה להגנת השב"כ...
לחג שני של פסח: קונספירציית המסך השחור
https://inproperinla.blogspot.com/2020/04/2020-04-14.html 

שב"כ והאלימות הגוברת בשטחים

השב"כ גם מתקשה משום מה לשמור על רגיעה בשטחים בימים טרופים אלה...  בתחילת השבוע ברחו הנערים השובבים ממשמורת צה"ל וביצעו  שורה של מעשי קונדס: פוגרום קטן בפלסטינים... גנבו והשחיתו ציוד צה"לי...  לא ברור אם זרועות הביטחון, כולל השב"כ, מחפשות אחריהם, או עושות את עצמן מחפשות אחריהם...

מיני פוגרום בשטחים? התרופה היא צו איסור פרסום מפוברק
בתגובה למעשי הקונדס והמיני פוגרום של הנערים, התפרסם מסמך האמור להיחזות כ"צו איסור פרסום", מאת שופטת השלום י-ם מאיה אב-גנים וינשטיין.  כרגיל, המסמך אינו נושא מספר תיק בית המשפט, ואינו מאושר כדין.  יש לראות מסמך זה חשוד כפברוק/שיבוש/מרמה, שהם גם הפרה בוטה של זכויות האדם הבסיסיות.
פברוקים מסוג זה בדיוק תועדו גם בניהול הליכים להוצאת צווי חיפוש ותפיסה בבית המשפט השלום ת"א.  שם בסופו של דבר נציב תלונות הציבור על השופטים נאלץ להוציא החלטה שהודתה ב"תקלה מערכתית": כל שופטי השלום ת"א  ניהלו הליכים לצווי חיפוש ותפיסה, במשך שנים, בצוותא חדא עם המשטרה, ללא תיקים וללא כל רישום מזכירותי...  או במלים אחרות - פברקו הליכי חיפוש ותפיסה בסיטונאות... 
המצב, בו השופטים מפברקים בסיטונאות צווי חיפוש ותפיסה וצווי איסור פרסום, עומד כמובן בסתירה גמורה למסע ההתעוררות שמנהלת אסתר חיות בעזרת יחצנים. עפ"י אסתר חיות, השופטים הם אלה שמגנים על זכויות האדם של הא/נשים במדינת ישראל.
הממצאים מראים שהשופטים בישראל הם גורם מרכזי בהפרת זכויות האדם הבסיסיות של הא/נשים בישראל.

ארה"ב, "תכנית המאה" וערעור המשטר הדמוקרטי בישראל
 הסלמת האלימות בשטחים התחילה עוד  לפני בחירות סבב ג', בעקבות ההכרזה על "עסקת המאה", שיצרה ציפיות חסרות תקדים לסיפוח מידי של השטחים.
קשה להימנע מהרושם הכללי, שההסלמה בשטחים, וכן גם המשבר הנוכחי של המשטר בישראל, לפחות בחלקם, הם תולדה של פעולות מכוונות של הממשל בארה"ב...

שב"כ, בג"ץ, והמשבר השלטוני-חברתי בישראל
אין ספק שמדינת ישראל נמצאת היום בעיצומו של משבר.  ניתן לתייג אותו בתיוגים אקדמיים שונים: "כשל שיטת המשטר", "משבר חוקתי" (באומה ללא חוקה), "התפוררות חברתית", "אבדן האמנה החברתית", וכו'.

אסתר חיות מתארת את המצב כמשבר חסר תקדים בהיסטוריה השלטונית של מדינת ישראל.
על רקע זה צריך לבחון את התנהלות נתניהו, השב"כ ובג"ץ בראשות אסתר חיות במהלך מגיפת הקורונה:  האם השב"כ ובג"ץ פועלים לייצוב המשטר החוקי במדינת ישראל?  או שמא בג"ץ והשב"כ בעצם שותפים בפועל בצעדים להגברת היציבות השלטונית כערך עליון, אפילו במחיר של מעבר למשטר אוטוריטטיבי?

כבר בחודש שעבר בג"ץ נתן אישור להפעלת השב"כ לריגול אחרי הא/נשים במדינת ישראל:
בג"ץ ביטל את הצווים להגבלת השימוש בכלים דיגיטליים למעקב אחר אזרחים https://news.walla.co.il/item/3348612 
ביום חמישי שעבר, אסתר חיות וצוות הווי ובידור הרימו הפקה טלוויזיונית מרתונית - דיון שנמשך שעות בעניין הרחבת סמכויות הריגול של השב"כ על הא/נשים.  אבל קודם לכן הם ניהלו  דיון בדלתיים סגורות במעמד צד אחד - ללא העותרים (וכמובן ללא שידור טלוויזיוני...)
 

בג"ץ דן היום (חמישי) בעתירות נגד התקנות לשעת חירום המסמיכות את שירות הביטחון הכללי ואת המשטרה לעקוב אחר אזרחים כחלק מהמאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי, אמרה בדיון כי המשרד שוקל להרחיב משמעותית את השימוש באמצעי המעקב של שב"כ. 
העותרים, עו"ד שחר בן מאיר, האגודה לזכויות האזרח, עדאלה וארגון העיתונאים, טוענים כי מעקבי שב"כ והמשטרה פוגעים בזכות לכבוד מתוקף חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המדינה טוענת מנגד - באמצעות הפרקליטים שוש שמואלי וראובן אידלמן - כי התהליך נועד להציל חיים, וכי בנסיבות של התפרצות המגפה "קשה לומר שהחולה יחוש מבוזה או מושפל מאיסוף המידע ועיבודו".
https://www.haaretz.co.il/news/law/1.8770391?utm_source=dlvr.it&utm_medium=twitter&utm_campaign=haaretz 
החלטה אין בינתיים.

בג"ץ, שב"כ ופרנק זאפה
תגידו לי, מה זה משנה מה בג"ץ יחליט ביחס לשב"כ? מי יוכל לאכוף משהו על השב"כ?
הרי יש לנו גם תקדים קו 300... החשש הברור הוא שאסתר חיות ושופטי בג"ץ מפיקים הצגה שמטרתה היא קיום מראית עין של שימור המשטר החוקי בישראל...
אנשי השב"כ עשו, עושים ויעשו מה שבא להם...  ועכשיו באישור בג"ץ - חלקי או מלא.

הפרדיגמה של זאפה, בגרסתה המקומית, מתבררת כתיאור מדויק של המשטר בישראל: הפוליטיקה היא צוות הווי ובידור של השב"כ.  "פוליטיקה"  - במובנה הרחב, התנהלות המשטר האזרחי, כולל הממשלה, הכנסת, ובתי המשפט.

Tuesday, April 14, 2020

2020-04-14 לחג שני של פסח: קונספירציית המסך השחור



 Joseph Zernik
 is with Babaua Buna and 74 others.
36 mins
לחג שני של פסח: קונספירציית המסך השחור
אזהרה: כבר לפני 3 שנים "הארץ" פרסם שאני מחליף מתנות - קונספירציות תמורת ג'וינטים. כל מי שקורא מכאן והלאה -- חייב לי ג'וינט!
אז ככה: כולנו יודעים שנתניהו הקים מסך שחור מול בית ראש הממשלה - מעשה בלתי נתפס במשטר אזרחי מתוקן. אבל מה מתרחש מאחורי המסך השחור? כולנו גם קוראים שוב ושוב ש"נתניהו מתבצר בבלפור"... מה המשמעות של "מתבצר בבלפור"?
הקונספירציה הבסיסית: מאחורי המסך השחור מתנהלת פעילות עבריינית נרחבת, שהמסך השחור נועד להסתיר. יתרה מכך, כשיום אחד נתניהו יעזוב את בלפור ונגלה מה התרחש מאחורי המסך השחור, תעלינה שאלות קשות ביחס להתנהלות השב"כ, מערך הסייבר, התקשורת, הפרקליטות, השופטים, ורבים אחרים...
* קראנו לאחרונה שמיגון רפואי בכמויות ענק נעלם ממשרד ראש הממשלה ועבר לבלפור.
* בהמשך - עלתה השאלה איך אפשר לאחסן ציוד בכמויות כאלה בבלפור. ואז אחד הכתבים צייץ: תבדקו במכולה החדשה ששמו שם... כלומר - מאחורי המסך השחור הוסיפו לאחרונה גם מכולה כלשהי.
* כולנו יודעים עכשיו, לאחר שניסו להסתיר את הפרשה, שמאחורי המסך השחור הקימו "מתחם", שכולל גם את וילה שוקן שמעבר לכביש. הווילה היא מבנה היסטורי, שנועד על פי החוק לשימור, סופח למעון ללא אישור העירייה וללא בסיס בחוק.
* בנוסף, כתבו, שעכשיו וילה שוקן סגורה לציבור. זה היה כנראה הרעיון של הכנסת אבנר והחברה - למלא את הדירה האחרונה שנותרה כנראה, שלא הייתה תפוסה ע"י אזרחים מהשורה, שאינם אנשי נתניהו.
* ובנוסף: לפני שהסיפור של וילה שוקן נחשף, אחד העיתונאים כתב שברור שמה שפורסם הוא שקר- שאבנר גר "בדירה צמודה למעון ראש הממשלה". אבל אותו כתב הוסיף - שהוא לא יכול לכתוב את האמת, כי הוא חושש שיקבל מיד טלפון מהשב"כ...
* מה מתרחש בוילה שוקן? אחד העיתונאים הסביר, שהעדות של ניר חפץ מבהירה שנתניהו הקים שם חמ"ל לפעילויות חריגות - לדוגמה - למאבק במני נפתלי... כלומר, פעולות שחוקיותן מפוקפקת, ונתניהו לא יכול לנהל ממשרד ראש הממשלה, וכנראה עדיף גם לא לנהל פעולות אלה מהמעון הרשמי. אז וילה שוקן היא התחום האפור-שחור. גם חלק מ"המתחם", אבל לא שייכת חוקית למשרד ראש הממשלה...
* מאחורי המסך השחור אי אפשר לראות מי ומה עובר בין מעון ראש הממשלה לווילה שוקן, אי אפשר לראות מי ומה נכנס למעון ראש הממשלה...
* צריך לזכור בהקשר זה את האובססיביות של נתניהו במו"מ עם גנץ - שנתניהו לא יפנה את המעון בבלפור גם ברוטציה. האובססיה הזאת גם היא יכולה להיות מוסברת בקלות -- נתניהו לא יכול להתקיים בלי החמ"ל העברייני, ואם הוא ייתן לאחר להיכנס לבלפור, מיד תיחשף העבריינות.
* ולקינוח: החשדות ברורים כבר מזמן, שנתניהו מפעיל עבריינות סייבר במהלך סבבי הבחירות האחרונים. קרוב לוודאי שהוא חייב שליטה ישירה ובלתי אמצעית בעניין. ואסור שתקשורת כלשהי בינו לבין האחרים המעורבים בפעילות הזאת תתנהל טלפונית, או באמצעות כל סיגנל דיגיטלי אחר... אסור להשאיר עקיבות... לכן, חשוב לו מאד שכל האופרציה תתנהל ממש במרחק נגיעה מהבית...
לסיכום: נראה לי שיש לפחות כמה מאות אנשים שיודעים מה מתרחש מאחורי המסך השחור - שב"כ, מערך הסייבר, עיתונאים, אנשי פרקליטות המדינה, שופטים, וכו'... כולם שייכים לקשר השתיקה - במקרה הטוב ("אי קיום חובת דיווח"), או שותפים לפשע בצוותא חדא - במקרה הרע ("מבצעים" או "מסייעים"). יום אחרי שנתניהו יעזוב את בלפור, כל אלה יצטרכו להסביר מה עשו או לא עשו במהלך השנים האלה...
חג שמח לכולנו - שמחוץ למסך השחור...

Saturday, April 11, 2020

2020-04-11 המחאה נגד שחיתות השופטים: החרדים הם הגרעין הקשה של הבייס!

המחאה נגד שחיתות השופטים: החרדים הם הגרעין הקשה של הבייס!

עכשיו מתברר שלפני חודשיים התפרסמה כתבה בעיתון החרדי "כל הזמן" על המעצר שלי בתואנות שווא - בזמן מחאה חוקית מול בית המשפט המחוזי ת"א...
החזיקו אותי יומיים בבידוד באבו כביר בניסיון נואל לסחוט ממני חתימה על הסכמה להרחקה מבית המשפט ל-15 ימים...
מה שמעניין, במעצר עצמו, הצמידו לי מדובב (הוא עצמו חיכה לי מחוץ לבית המשפט אחרי שהשתחררתי והסביר לי שהוא עובד בשביל המשטרה). הוא ניסה להוציא ממני שאני מצביע של מר"ץ, ואני "פוסט ציוני". אמרתי לו שהוא בכלל לא בכיוון! אני שייך לפלג הירושלמי!
הכתבה: מחה מול בית המשפט – ונעצר ליומיים
הכתבה: "מחה מול בית המשפט – ונעצר ליומיים"
ד"ר יוסף צרניק, פעיל מחאה ותיק וידוע, קיים יחד עם חבריו משמרות מחאה ברחבת בית המשפט בתל אביב ברחוב ויצמן 1.
במהלך האירועים קרא ד"ר צרניק לשקיפות, שוויון בפני החוק וחקר האמת בפרשיות הקושרות שופטים מכהנים ושופטים בדימוס לפעולות שלא עולות כביכול בקנה אחד עם החוק.
לדבריו, עד היום, לאורך יותר מ-70 שנות המדינה, לא הורשע אף שופט ישראלי בשחיתות במהלך תפקידו. לדבריו, "אין הדבר רומז על ניקיון מערכת המשפט בישראל משחיתות, אלא יותר על יחס שונה להם זוכים שופטים ושוטרים – לעומת יתר אזרחי המדינה – בכל הנוגע למיצוי החקירה והדין עימם".
קראו את הכתבה המלאה:
http://www.kolhazman.co.il/424679…

Saturday, April 4, 2020

2020-04-05 שאלות תאורטיות בימי הקורונה בעניין פס"ד בנק מזרחי, זכויות האדם, ו"האנשת התאגידים"

שאלות תאורטיות בימי הקורונה בעניין פס"ד בנק מזרחי, זכויות האדם, ו"האנשת התאגידים"
בבלוג: https://inproperinla.blogspot.com/2020/04/2020-04-05.html
  
ישנן שאלות בסיסיות שלא ראיתי שנידונו כלל בפס"ד בנק מזרח או בשיח האקדמי אודותיו. הסיבה שהארכתי להלן בתיאור הרקע ביחס למערכת המשפט בארה"ב היא שיש בעניין תובנות ביחס למצב בישראל היום: 
1. ביחס לעניין הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון על החקיקה בכנסת בכלל;
2. ביחס למצב החברתי-כלכלי והמשפטי אליו תיקלע אולי מדינת ישראל בתקופת השיקום שלאחר מגיפת הקורונה  - הן בקשר להסדר חובות של הציבור לבנקים, לדוגמה, משכנתאות - בדומה למצב במשקים החקלאיים שהביא לחוק טל ופרשת בנק המזרחי, ובין אם בקשר לפעולות חילוץ נרחבות של תאגידים בכלל ושל הבנקים בפרט מכספי הציבור, וכן
3. ביחס לשאלות העולות בימים אלה בעניין "דיקטטורה שיפוטית" וכיצד היא מתבצעת בפועל.
פרשת בנק המזרחי
הערעור כולו נובע מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וזכות הקניין כזכות מנויה בחוק יסוד זה.  אולם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כלשונו וכרוחו חל רק על "אדם" או "כל אדם". בנק המזרחי אינו "אדם", אלא תאגיד בנקאי. לפיכך, לטעמי, מן הדין היה לדחות את הערעור מיסודו, על הסף.
שאלה 1.  האם לא מן הראוי היה לדחות את הערעור בפרשת בנק המזרחי על הסף, מן היסוד, שכן בנק המזרחי אינו "אדם", אלא תאגיד בנקאי, וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו אינו חל עליו? 
שאלה 2. האם היו פסיקות של בית המשפט העליון לאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולפני בנק המזרחי, שדנו בעניין החלת החוק על תאגידים? או שדנו ופסקו בפירוש בתורת "האנשת התאגידים" [corporate personhood]?
שאלה 3. האם בפרשת בנק המזרחי אהרן ברק ושופטי בית המשפט העליון הכניסו לפסיקה בישראל את "האנשת התאגידים" [corporate personhood] בדלת האחורית?
התשובות לשאלות אלה כבדות משקל ביחס להערכה מחדש של מורשתו של אהרן ברק בכלל ו"המהפכה החוקתית" בפרט, וכן ביחס להתנהלותה של מערכת המשפט בתקופת השיקום לאחר מגיפת הקורונה.
ארה"ב: מלחמת האזרחים, השיקום, ועד ל- Citizens United
מצב העניינים ביחס לפרשת בנק המזרחי אינו מקרי, אינו מקורי, ואינו המצאה ישראלית כלל. 
 
מהלך עניינים חוקתי דומה התרחש בארה"ב במחצית השנייה של המאה ה-19. לאחר מלחמת האזרחים (1861-1865) חלו שינויים מובהקים בחוקה האמריקאית, לרבות התיקון ה-14 משנת 1868, שהבטיח ל"כל אדם" הליך ראוי גם בכל ההליכים בבתי המשפט של המדינות השונות. בהמשך, נחקקו חוקים שהפכו את הפרת זכות זאת לעבירה פדרלית - הן פלילית והן אזרחית - "שלילת זכויות תחת מראית עין של החוק" [Deprivation of Rights under Color of Law]. 
התיקון ה-14 והחוקים הנ"ל היו חלק מ"תקופת השיקום" [Reconstruction Period], ותכליתם הייתה להגן על העבדים המשוחררים מפני שחיתות בבתי המשפט במדינות הדרום  - מצב בו המשיכו את דיכויים של העבדים המשוחררים באמצעות שחיתות במערכת החוק והמשפט.
עוד באותה שנה ממש, בה כונן התיקון ה-14, שנת 1868, ניתנה החלטה של בית המשפט העליון של ארה"ב בפרשת  Santa Clara County v. Southern Pacific Railroad Co, שהכריזה על כך שתאגידים הם אנשים [persons] ולפיכך זכאים לכל זכויות האזרח בחוקה של ארה"ב, ובפרט להגנה על פי התיקון ה-14.  
יש לציין שפסק דין זה של בית המשפט העליון שלארה"ב נחשב ע"י רבים כ"מפוברק" - שכן ההכרזה הנ"ל אינה חלק מפסק הדין עצמו, אלא הערה בשולי המסמך, שהוספה ע"י הרושם [court reporter]. הערת שוליים זאת אומרת, שבפתח הדיון הכריז נשיא בית המשפט שהדיון כולו יתנהל מתוך ההכרה בכך שתאגידים הם אנשים, ועניין זה לא יידון בתיק זה כלל.  בתמונה לעיל נוסח ההערה שהוספה בכתב יד ע"י הרושם [court reporter] בשולי הפרוטוקול וההחלטה של בית המשפט העליון בפרשת סנטה קלרה.
פסק דין זה הוא הבסיס לתורה המשפטית הנהוגה בארה"ב עד היום - "האנשת התאגידים" [Corporate Personhood].  ההחלטה בפרשת סנטה קלרה ותורת "האנשת התאגידים" גם נחשבות ע"י רבים כגורם מרכזי בהשחתת מערכת המשפט של ארה"ב מאז ועד היום. 
צריך גם לזכור, שהתקופה שלאחר מלחמת האזרחים ועד לשפל הגדול נחשבת לתקופה של שחיתות שלטונית יוצאת דופן של כל שלוש זרועות המשטר בארה"ב. תקופה זאת נקראת בפי היסטוריונים מאסכולת Howard Zinn "עידן הברונים השודדים" [Robber Baron Era]. הברונים כללו את רוקפלר, קרנגי, מורגן, וכו' (הדמיון למשטר הטייקונים שלנו אינו מקרי). היסטוריונים שמרניים קוראים לאותה תקופה "העידן המוזהב" [Gilded Age]. והשחיתות היתה קשורה ישירות לכוחם הבלתי מרוסן של התאגידים, בחסות בתי המשפט...
כבר בתחילת המאה ה-20 (~1910-1920), לואיס ברנדייס, מי שהיה קודם עו"ד של זכויות האדם ואח"כ שופט דגול בבית המשפט העליון, ערך מחקר ומצא, שבעקבות ההחלטה הנ"ל בעניין סנטה קלרה, מי שהפכו לנהנים הגדולים ביותר מפסיקות של בתי המשפט בעניינים הנובעים מזכויות האזרח היו דווקא התאגידים, ולא אנשים כגון העבדים המשוחררים במדינות הדרום.
    
מפולת הבורסה של 1929 ותחילת השפל הגדול הובילו את הנשיא רוזוולט להניע את ה"ניו דיל".  אולם בית המשפט העליון של ארה"ב חסם את היזמה באמצעות פסיקות, שפסלו את חוקי ה"ניו דיל" כבלתי חוקתיים. כתוצאה מכך החל עימות ישיר בין הנשיא לבין בית המשפט העליון, שבמרכזו עמד עניין סמכות הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון על החקיקה בקונגרס. מצב עניינים זה הוביל למאבק ישיר וכוחני של הנשיא רוזוולט נגד בית המשפט העליון  [court-packing plan] בשיא השפל הגדול בשנות ה-30.
בסופו של דבר, הנשיא רוזוולט ניצח במאבק זה, וחוקי הניו דיל נחקקו, לרבות כמה מהחוקים החשובים להגבלת כוחם של התאגידים, בפרט הבנקים וחברות הביטוח, והפיקוח הפדרלי עליהם ועל הבורסה. בנוסף - חוקים שהיו הבסיס ליצירת המעמד הבינוני החזק בארה"ב בהמשך המאה ה-20, כגון הערבות הפדרלית למשכנתאות לרכישת בית מגורים. בקיצור - חוקי הניו דיל יצרו סדר חברתי-כלכלי חדש בארה"ב (וקרוב לוודאי שתקופת השיקום לאחר הקורונה בישראל תצריך חקיקה שתקבע סדר חברתי-כלכלי חדש גם אצלנו). במקביל, החל התיקון של מערכת המשפט בארה"ב. את התיקון, שראשיתו בשנים 1932-1937 הובילו 3 שופטים דגולים -  שלושת המוסקטרים - לואיס ברנדייס, בנימין קרדוזו והרלן פיסק [Justices Louis Brandeis, Benjamin N. Cardozo, and Harlan Fiske].
התקופה בה אנו נמצאים היום, נחשבת שוב לתקופה של שיא בשחיתות מערכת המשפט והמשטר בארה"ב. הפסיקה שאולי מסמלת מצב זה יותר מכל היא הפסיקה בפרשת Citizens United בשנת 2010. אז פסל בית המשפט העליון של ארה"ב את רוב ההגבלות על תרומות של תאגידים למועמדים בבחירות (כולל בחירת שופטים!) תחת התואנה, שההגבלה של תרומות התאגידים היא הפרה של חופש הביטוי (התיקון הראשון לחוקה של ארה"ב). כביכול - תרומות כספיות הן חלק מהותי באופן הביטוי של התאגיד.  בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשה זו, כתבו משפטנים בכירים שבית המשפט העליון של ארה"ב הכשיר שוחד על פי דין. והנשיא לשעבר קרטר הכריז שוב ושוב, שארה"ב אינה עוד דמוקרטיה, אלא הפכה לאוליגרכיה. בתגובה לפסה"ד בפרשת Citizens United גם נפתח מסע בניסיון להעביר תיקון לחוקה שיתגבר על פסה"ד של בית המשפט העליון. אולם כידוע, תיקונים לחוקה של ארה"ב הם עניין קשה, מסובך וממושך...
 
ובחזרה לענייננו: ברור ששופטי בית המשפט העליון של מדינת ישראל, שישבו בדין בפרשת בנק המזרחי, היו משפטנים מלומדים, והכירו יפה את ההיסטוריה החוקתית של ארה"ב ואומות אחרות. למדנותם זאת משתקפת היטב בפסק הדין עצמו. אולם בפסק הדין בפרשת בנק המזרחי לא מצאתי כל התייחסות לכך שבמדינת ישראל תאגיד, כגון בנק המזרחי, הוא "אדם" במובן שאליו התכוון חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הזכאי להגנה על פי חוק יסוד יסוד כבוד האדם וחירותו, או כל התייחסות ישירה או עקיפה לתורת "האנשת התאגידים" והשלכותיה על זכויות האדם של האנשים הטבעיים.