2021-07-11 מעצר פתע וחקירה בגין הפרה כביכול של צו איסור פרסום בעניין השוטר האלים עבד נערני

 מעצר פתע בגין הפרה כביכול של צו איסור פרסום בעניין השוטר האלים עבד נערני

לאיזו רמה של אלימות ועבריינות הגיע השוטר עבד נערני בשייח ג'ראח? אסור לגלות... המשטרה, התביעה והשופטים מגנים על שוטרים אלימים ועבריינים.

קראו בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2021/11/2021-07-11.html

פרק א' - מעצר בפעולת מחץ של משטרת ישראל

בלילה בין ראשון לשני, 11 ביולי, 2021, קרוב לחצות, כשיצאתי מהבית, חיכתה לי ניידת ברחוב החשוך, הריק מאדם. השוטר שישב בניידת קרא לי, וביקש ממני להזדהות. שאלתי אותו לעילת הבקשה (בקשה מסוג זה נחשבת בחוק סדר הדין הפלילי לעיכוב). השוטר ענה לי שהיה אירוע בסביבה, ומחפשים חשוד הדומה לי בהופעתו. שאלתי מה הופעתו, והשוטר השיב לי - לבוש בשחור.

הזדהיתי, והשוטר הודיע לי מיד: "אתה עצור". השוטר אזק אותי מיד, ביצע חיפוש על גופי, והכניס אותי לניידת. 

ביקשתי לראות צו מעצר ולדעת את עילת המעצר. השוטר אמר לי שאין לו צו מעצר, אבל כתוב במערכת לעצור אותי. מה עילת המעצר הוא לא גילה לי. כמובן שזו התנהלות מנוגדת לחוק.

בהמשך, השוטר צלצל למוקד לשאול מה לעשות אתי. הורו לו לתפוס לי את הנייד. לא היה לי נייד לצערם. 

השוטר לקח אותי ל"תחנת השכונות". שם, על פי חוק סדר הדין הפלילי, היה חייב להביא אותי לפני הקצין האחראי. אבל למרות דרישתי החוזרת, סירבו לעשות כך. הקצין האחראי הסתתר בחדר אחורי כלשהו.

לאחר שהתייעץ עם הקצין האחראי בחדר האחורי, השוטר חזר וכתב לי טופס "הזמנה לסור למשטרה" ודרש ממני לחתום שאגיע לחקירה במשטרה באותו בוקר בשעה 09:00 - מחלקת הונאות, סלמה, וערבות של 5,000 ש"ח למקרה שלא אגיע לחקירה.

סירבתי לחתום על דבר כלשהו. גם ניסיתי להסביר לשוטר הדפ"ר שכל התנהלותו חסר בסיס בחוק. אין להם סמכות לחייב אותי להגיע לחקירה במועד שעל פי בחירתם באמצעות הנפקת "הזמנה לסור למשטרה". העניין כולו נקבע בפס"ד השופט יצחק זמיר בבית המשפט העליון בפרשת חוטר ישי.

השוטר איים שאם לא אחתום יחזיקו אותי במעצר עד הבוקר. עניתי לו - בבקשה.

בסוף שחררו אותי מהמעצר בסביבות 01:00. 

התנגדתי לשחרור. הסברתי לשוטר הדפ"ר, שאין לו סמכות לשחרר אותי ממעצר ללא היוועדות שלי עם הקצין האחראי וחתימה של הקצין האחראי על שחרורי. דבר לא הועיל. הם התעקשו לשחרר אותי ממעצר בניגוד לחוק...

כמובן שלא הלכתי למשטרה באותו בוקר. מיד כשהגעתי הבייתה שלחתי להם דוא"ל ופקס, שלא נוח לי להגיע באותו בוקר, והצעתי להם מספר זמנים חלופיים בשבוע שאח"כ.

החוקר ענה לי בהודעות זועמות בדוא"ל - שעלי להגיע מיד לתחנה... אבל בסוף הבין שאני יודע את החוק, והסכים לאחד המועדים שהצעתי.

פרק ב' - בקשה להעתק צו איסור פרסום ופרסום בתקשורת בחו"ל

כיוון שגם פעילים אחרים נעצרו בפעולות סער של משטרת ישראל באותה תקופה בקשר לפרסומים אודות התנהלות אלימה חסרת תקדים, מסכנת חיי אדם, של השוטר עבד נערני, חשדתי שזה העניין.

אבל במדינת ישראל, צווי איסור הפרסום, שחלים כביכול על כולי עלמא - סודיים! תופעה של משטר טוטליטרי. האזרח אמור לנחש מה אסור לו לומר...

בכדי לתעד את המצב ההזוי, שלחתי מיד הודעות למשטרת ישראל ולהנהלת בתי המשפט, שבכוונתי לפרסם מאמר בתקשורת בארה"ב אודות האלימות העבריינית של עבד נערני ושני שוטרים נוספים. ביקשתי לדעת אם קיימים צווי איסור פרסום תקפים בעניין. כרגיל - סירבו לספק העתקים של צווי איסור הפרסום, או להודות שהם קיימים.

ואכן פרסמתי מספר ימים אח"כ מאמר בחו"ל, בו עבד נערני מככב:  "התרופה לאלימות רצחנית של משטרת ישראל היא צווי איסור פרסום".

The remedy for murderous police brutality in Israel and the occupied territories is gag orders

https://www.opednews.com/articles/The-remedy-for-murderous-p-by-Joseph-Zernik-Free-Speech-Online_Israel-And-Palestine_Police-Brutality-210714-738.html

עכשיו, כשאני מחפש בגוגל, אני רואה שהמאמר שלי גם הועתק לאתרים אחרים:

https://www.albiladdailyeng.com/the-remedy-for-murderous-police-brutality-in-israel-and-the-occupied-territories-is-gag-orders/ 

בקיצור - עבד נערני כוכב בינלאומי.

פרק ג' - חקירה במחלק הונאות, מחוז תל אביב, סלמה

בסופו של דבר הגעתי לחקירה... 

מיד עם כניסתי לחדר שאלתי את החוקר מה מצבי באותו רגע: חופשי, מעוכב, או עצור. החוקר ענה לי שאני חופשי. אמרתי לו: אם כך, אני הולך הבייתה.  החוקר התעצבן, ושינה את דעתו והודיע לי שאני מעוכב.  הודעתי לו מה השעה והסברתי לו את החוק בעניין הגבלת אורך העיכוב. הוא התעצבן עוד יותר והשיב לי: "אני יכול להחזיק אותך מעוכב לחקירה גם 15 שעות". כמובן שזה לא המצב על פי החוק.

לאחר מכן, החוקר הטיח בי סוף סוף את האשמה הסודית: הפרת צו איסור פרסום בעניין האלימות העבריינית של השוטר עבד נערני.

כרגיל, שמרתי על שתיקה. 

החוקר התעצבן עלי וצעק: "זה שיא היום שלך, לעשות לי פרובוקציות?".

צריך לציין שגם במהלך החקירה הקצרצרה, החוקר מעולם לא הציג את צו איסור הפרסום שאותו הפרתי כביכול, ושבגין הפרה כביכול זו נעצרתי ונחקרתי. לפיכך, עד היום אין לי דרך לדעת בבירור אם קיים צו איסור פרסום, באיזה עניין, ומה היקף איסור הפרסום בפרשה חמורה זו.

בסופה של החקירה החוקר שוב ניסה להחתים אותי על התחייבות כלשהי... שוב סירבתי לחתום, שוב הוא איים שיעצור אותי באבו כביר... לא עזר לו... הביא את הממונה עליו ואת הממונה על הממונה עליו לסייע לו באיומים עלי... שום דבר לא עזר.

הלכתי הבייתה שמח וטוב לב, בלי לחתום על דבר.

פרק ד' - המשטרה מסתירה את רישומי המעצר העברייני

לאחר תום הפרשה הנ"ל, הגשתי למשטרה בקשת חופש המידע - לקבלת הרישומים של המעצר והשחרור ממעצר בתחנת השכונות. היה ברור לי שזה היה "מעצר מחוץ לרישום" - או בקיצור - התנהלות עבריינית של שוטרים.

המשטרה סירבה כמובן לספק את המסמכים. ההנמקה?  רישומי המעצר והשחרור ממעצר הם חלק מחומר החקירה...

פרק ה' - האם אזכה לבירור דיוני של פרשה זו בבית משפט?

בדיקה אחרונה ביום 24 לנובמבר, 2021 (למטרה אחרת), הראתה שהתיק הנ"ל עדיין פתוח במרשם המשטרתי שלי.

אני מקווה מקרב לב שיגישו נגדי כתב אישום בפרשה זו. פרשה זו יכולה להיות הזדמנות פז לתעד את פעלולי מערכת החוק והמשפט: השימוש בצווי איסור סודיים וניסיון לאכיפתם... ובמיוחד - השימוש בנהלים כאלה להסתרת אלימות רצחנית של שוטרים. וכמובן - מעצרים בלתי חוקיים...