2024-12-11 אני והקרמה ונט המשפט -- הגשתי ערעור מתוקן בעמ"ש 6657-12-24 צרניק נ' צרניק

 מחר בבוקר אדע מה עלה בגורלו של הערעור המתוקן.

  

כבר שנים אני כותב על מערכת נט המשפט. לפני כן כתבתי על Sustain - מערכת ניהול התיקים של בתי המשפט של מחוז לוס אנג'לס, קליפורניה, ועל CM/ECF ו-PACER - מערכות ניהול התיקים של בתי המשפט הפדרליים בארה"ב.

ב-2018 הגשתי הגשה שנייה (הראשונה הייתה ב-2012) עבת כרס למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של ישראל. הדוחות שלי ממוקדים בנושא מערכות המידע. ההגשה אוזכרה בדו"ח הסופי של המועצה על ישראל ב-2-3 משפטים, שסופם: "...ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".

ב-2018, מצויד בדו"ח הנ"ל פניתי לנשיאה א' חיות וביקשתי להסיר את הערת השוליים "כפוף לשינויי עריכה וניסוח", מבית מדרשו של אהרן ברק. להפתעתי א' חיות נעתרה לבקשתי, ואף קיבלתי מכתב תודה על "הסבת תשומת הלב". בכך תמו כ-16 שנים (2018-2002) בהם כל החלטות בית המשפט העליון של מדינת ישראל היו בחזקת "טיוטות"... בהגשה של 2012 גם תיעדתי גל של פברוקים בהחלטות בית המשפט העליון בסביבות 2002.

ב-2020 פסק דינו של השו' ע' גרוסקופף ברע"א 4421/20 ד"ר יוסף צרניק נ’ מדינת ישראל, נתניהו ואח’ (‫‪20.8.2020‬‬) הוכתר במאמר של עו"ד אביגדור פלדמן - "אירוע היסטורי בעולם המשפט שלנו" [אביגדור פלדמן "ביבי נתניהו ושביל הפתקים הצהובים" הארץ (27.8.2020)]. העניין היה זכות העיון בהחלטות בפתקית, ובהמשך הנהלת בתי המשפט יצרה פתרון קבוע לעניין ההחלטות בפתקית (בלתי סביר לדעתי). פלדמן קרא לזה ,אירוע היסטורי, אני ראיתי בזה משהו אחר... לאחר פסק הדין, בית המשפט המחוזי היה אמור להמציא לי את ההחלטות האמורות. ואז התברר לי שכל העיסוק בבקשת העיון שלי עבר ל"תל"פ". תחילה לא ידעתי מה  זה תל"פ. אבל אז בא לעזרי מאמר של פרופ' קרן וינשל, מנהלת המחקר של הנהלת בתי המשפט (כתוארה אז), שמסביר שתל"פ הוא סיווג של "תיק פיקטיבי"... 

תיקים פיקטיביים, חתימות פיקטיביות, כתבי בית דין פיקטיביים הם כמובן לחם חוק עבור חובב קונספירציות כמוני... במהלך השנים תיעדתי לדוגמה:

במאי 2020 - העמותה זכתה בהוצאות משפט והחזר אגרה בעת"מ 39537-05-20 צרניק נ' השופט יגאל מרזל והנהלת בתי המשפט. בעתירה זאת טען ד"ר צרניק בשם העמותה כי הנהלת בתי המשפט מסרה תשובה בדיונית לבקשת חופש המידע. הבקשה ביקשה את הבסיס החוקי להקמת "הרשות השופטת", את שמות נושאי התפקידים הבכירים, ואת הפרוטוקולים של ישיבות ההנהלה הבכירה בשנים האחרונות. הנהלת בתי המשפט מסרה במענה חופש המידע כי "הרשות השופטת" הוקמה בחוק יסוד: השפיטה, כי נושאי התפקידים הבכירים הם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ומנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל. בעתירה הודו מייצגי הנהלת בתי המשפט כי "אין גוף שלטוני בשם זה ["הרשות השופטת" – י"צ]. זהו רק כינוי".

באוקטובר 2021 – נדחתה עתירת העמותה עת"מ 11963-09-21 ערנות לזכויות האדם אל"מ נ' השופט יגאל מרזל והנהלת בתי המשפט ע"י השופט רם וינוגרד, שפסק מידיעה אישית כי הגוף שהוא בו בזמן גם הגוף החותם וגם הגוף המאשר את החתימות האלקטרוניות של כל השופטים במדינת ישראל -  "Israeli Courts Authority" – אינו קיים במציאות כגוף שלטוני, זהו רק כינוי.

בדצמבר 2022 – ברע"א 7215/22 ערנות לזכויות האדם נ’ מדינת ישראל, רומן זדורוב והנהלת בתי המשפט, הסתיים מסע בן 8 שנים – החיפוש אחרי הכרעת הדין שלא הייתה במשפט רומן זדורוב הראשון בנצרת. הכרעת הדין הונפקה תחילה מהמערכת הישנה בבית המשפט המחוזי בנצרת, שכבר לא הייתה תקפה לשימוש, שכן נט המשפט כבר הופעלה שם. הכרעת הדין לא נחתמה בחתימת ידם של השופטים, כפי שנדרש במערכת הישנה. בהמשך הכרעת הדין הועברה לנט המשפט במסמך משובש, שגם הוא לא נחתם כראוי. בפרשה זאת לא נקבעו תקדימים, אולם הודגמו עקרונות חשובים: אין לשופטים, כולל נשיאת בית המשפט המחוזי נצרת, אסתר הלמן, סמכות להחליט אלה מסמכים המזכיר הראשי יאשר "העתק מתאים למקור".

במרץ 2023 – בעקבות תביעה של ערנות לזכויות האדם אל"מ תוקן כביכול כתב הכרעת הדין (הרשעה) שלא הייתה של אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר. בספטמבר 2022 התפרסם: משה גורלי "אפי נוה הורשע במה שהיה אפשר" כלכליסט (21.09.2022)... דא עקא – אפי נוה לא הורשע כלל. אמנם הנהלת בתי המשפט הפיצה "הכרעת דין" שהתפרסמה בתקשורת ונרשמה במאגרים המסחריים, אולם עיון בת"פ 58959-12-18 מדינת ישראל נ' אפרים נוה בנט המשפט הראה שנשיאת בתי משפט השלום מרכז, השו’ ע’ רון, לא רשמה את הכרעת הדין בתיק. במקום הכרעת הדין, הופיעה בתיק "הודעה קופצת" – "מסמך אינו זמין כעת". ד"ר צרניק הגיש בקשת עיון לשו’ ע’ רון, ותיעד שגם לאחר שהודיע לה שהמסמך נעדר מתיק בית המשפט, היא סירבה לתקן את המצב. ברע"א 17690-12-22 ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר) נ’ מדינת ישראל, אפי נוה, בר כץ, והנהלת בתי המשפט, השו’ ו’ פלאוט נתנה להנהלת בתי המשפט ארכה קצובה לתקן את המצב. ע’ רון נפטרה בינתיים, והנהלת בתי המשפט יצרה פתרון לא מקורי: לת"פ מ"י נ’ נוה העלו הכרעת דין "סרוקה".

ןאז הגיעה מכה קשה מ"מותב פרוגרסיבי":

בפברואר 2023 – פסק דינם של השופטים ע' ברון , ע' גרוסקופף , ע' פוגלמן בעע"מ 3763/22 ערנות לזכויות האדם נ' מנהל בתי המשפט השופט י' מרזל (8.2.2023), דחה את הערעור בו ביקשה המערערת מידע אודות האופן בו חותמים 3 שופטים על פסק דין פלילי במותב תלתא בנט המשפט. המערערת טענה כי המצב הנתון בנט המשפט הוא הפרה חמורה של זכויות האדם, שכן, הכללים המוטמעים בנט המשפט הם בבחינת תקנות בתי המשפט (מזכירות), שהנהלת בתי המשפט מסרבת לפרסם. במלים אחרות - מערכת נט המשפט היא מקרה קיצוני של Code is Law. בדיון, השופטים נימקו: ’הסוגיה האם כללים המוטמעים במערכת מידע הם מידע לפי הגדרתו בחוק חופש המידע, אינה בשלה לדיון והכרעה‘...

חשבתי שנסתם עלי הגולל, אבל הקרמה רצתה אחרת...

ביוני 2024 - השנה נפלתי שלא מרצוני (קרוב לגיל 70) לבית המשפט לענייני משפחה... על בתי המשפט לענייני משפחה כתבתי דוחות... והכרתי כמובן את "יש ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט" של פרופ' דפנה הקר, אולם השופטים (יותר נכון, השופטות) החליטו להפיק עבורי ו/או עבור עו"ד רחל בן ארי משהו מקורי. וכך נפל בגורלי לתעד בפרטי פרטים את המקרה הראשון של תיק פיקטיבי מתחילתו ועד סופו. אינני חושב שיש תיעוד של מקרה כזה בספרות המשפטית הישראלית.

עבריינות מסוג זה בבתי המשפט מוכרת היטב ברחבי העולם המערבי, כבר מאות שנים. אני משתמש במונח העברי "ניהול הליכי משפט למראית עין" כתרגום של סעיף 32.48 לחוק העונשין של טקסס [Simulating Legal Process]. העבירה הטקסנית היא פשוטה וברורה יחסית. עיקרה הוא הנפקת מסמכים והצגתם, שליחתם, מסירתם, או המצאתם ע"י אדם במטרה שאחר או אחרים יראו בהם כתבי בית דין תקפים ובני אכיפה, יקבלו את סמכותם ויפעלו על פיהם, אף שאינם כאלה. עבירה זאת תימצא גם בגדר עבירות שונות בחוק העונשין, התשל"ז-1977,  של מדינת ישראל, אולם לא בהגדרתה כעבירה ספציפית כזאת.

העניין המשפחתי הוא זניח. נתבעתי ע"י שני אחיי בקשר לחלוקת עיזבון אמי ז"ל (עיזבון לא גדול ולא מסובך). השניים מיוצגים ע"י שני עורכי דין ראשי משרדים, עו"ד רחל בן ארי, בן ארי פיש - "90 שנות מצוינות משפטית", ועו"ד יואב סלומון, אבניאלי סלומון ושות' - "רב מוניטין" - המשרד רק בן 70). אך שוב עולה השאלה: בפרשת אפי נוה ואיתן אורנשטיין, היו שטענו שנוה קידם את אורנשטיין לנשיא המחוזי ת"א, ובתמורה אורנשטיין סייע לנוה ו/או למאן דהו מחבריו לשדוד את האימפריה של ענבל אור. בחיפה, עו"ד רחל בן ארי קידמה את הילה גורביץ עובדיה, ובתמורה גורביץ עובדיה סייעה לעו"ד רחל בן ארי ו/או מאן דהו מחבריה לשדוד את יוסף צרניק -- משליש דירה וכ-500,000 ש"ח??? והנ"ל עוסקים בעניין באינטנסיביות כבר כחצי שנה!???

העניין הדיוני, בפרט בקשר למערכת נט המשפט - הוא לדעתי בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה. לדוגמה: בספטמבר 2024, השופטת הילה גורצקי עובדיה התחילה לשבש את כותרות ההחלטות כביכול (כביכול - לטענתי הכל למראית עין). מנתבע הפכתי לתובע. אני כיניתי את המהלך הזה בהגשות לבית המשפט "בדחנות שיפוטית נלוזה". ההחלטה הראשונה בה הדגימה את הנוהל השיפוטי החדש הייתה על בקשה לסילוק על הסף. ואח"כ גם בפס"ד ובהחלטה בבקשת פסלות... בהמשך, עו"ד רחל בן ארי הצטרפה אליה בשיבוש דומה, אך עלתה על בת טיפוחיה והוסיפה בראש ההגשה את שמו של השופט המחוזי סארי ג'יוסי כמי שדן בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה. ואח"כ גם עו"ד יואב סלומון הצטרף לחבר המשבשים. סוף טוב הכל טוב - בהמשך השופטת הילה גורביץ עובדיה הכשירה את השיבושים, כיוון שלא היו ב"חלק האופרטיבי" של הכתבים.

עם הקדמה ארוכה זאת, ניתן להבין את הערעור המתוקן שהגשתי היום למחוזי חיפה. 

מעולם לא היו לי ציפיות כלשהן, אבל נראה לי שהקרמה דורשת שאבצע את המטלה... אין שם דבר משפחתי. העניין הוא נט המשפט, תקנות בתי המשפט (Rules of Court), הפקת כתבי בית דין ואימותם. לכל העניינים האלה יש עכשיו חשיבות כפולה ומכופלת, כיוון שנט המשפט הותקנה גם בבית המשפט העליון.

לסיכום

לטעמי, סעיף "קרדיט ואמונה" [ Faith and Credit Clause - Article IV, Section 1 to the U.S. Constitution] מבטא עיקרון חוקתי, שמחייב את המדינה לנהל כתבים רישומים ותיקים בבתי המשפט (וגם כתבים ורישומים אחרים) שניתן לציבור לאמתם במאמץ סביר.  אי קיום התנאי הזה, או חמור מכך -- התקנת מערכת בה קל מאד להטעות באמצעות כתבים, רישומים ותיקים פיקטיבים הוא הכשל המרכזי של נט המשפט.

לפעולה

בשיח הציבורי בעניין מערכת המשפט, אני מעוניין לצרף הצעה די ספציפית: רפורמה בבתי המשפט - נט המשפט והמזכירויות תחילה! 

דוגמה

1. לטענת המערער, ההונאה בכל המקרים הנ"ל ובמיוחד בתיק בית המשפט קמא שהוא ענייננו - ת"ע 11650-06-24 - קשורה להסתרה מעיני הציבור של כללים המוטמעים במערכת נט המשפט, שבמהותם הם תקנות בתי המשפט (מזכירות). לדוגמה: ביום 28.11.2024 הגיש המערער בקשה להבהרה, 38#, באשר לרישומים בתיקיית "פעילות לצדדים" בתיק בית המשפט קמא. שכן הרישומים המשובשים ב"פעילות לצדדים" תומכים בטענתו של המערער, כי תיק בית המשפט קמא התנהל כולו, מתחילתו, כהליך משפטי למראית עין… על פני בקשה זאת הנפיקה השופטת הילה גורביץ עובדיה החלטה בפתקית כביכול מיום 1.12.2024, 38#. בהחלטה זאת השופטת הילה גורביץ עובדיה חוזרת על האיסור כביכול להגיש פניות למזכירות באמצעות נט המשפט (נציגי הנהלת בתי המשפט ב"מרכז מידע" אומרים ההפך), מאיימת בענישה, כדרכה, ולא עונה לעניין.

2. לטענת המערער, ההונאה בכל המקרים הנ"ל ובמיוחד בתיק בית המשפט קמא שהוא ענייננו - ת"ע 11650-06-24 - קשורה להסתרה מעיני הציבור של כללים המוטמעים במערכת נט המשפט, שבמהותם הם תקנות בתי המשפט (מזכירות). לדוגמה: בפנייה למזכירת בית משפט קרן פלס מיום 13.11.2024, ביקש המערער יוסף צרניק:

2. יתר על כן, בפסקה 10 להגשה האמורה לעיל [נספח 1], המשיב 1 טוען, ‬כי,

"יוער כי שמות הצדדים וכינוייהם מוגדרים בתיק נט המשפט כפי שהוגדרו בכתב הטענות הראשון שהגיש עו"ד י’ סלומון ב-5.6.2024. לכן, יש לתהות כיצד הופקו ה"החלטה" מיום 11.9.2024, כמו גם ה"פרוטוקול" ו"פסק דין" מיום 9.10.2024. שכן, ניתן להניח שכותרת הכתבים קבועה בתיק נט המשפט. לכן, יש מקום להשערה שכתבים אלה לא הופקו בדרך המקובלת ובתום לב. לדוגמה, בהחלטה 88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012) של נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת השופטת ורדה אלשיך, הנציב מגיע למסקנה, ש"הפרוטוקול טיוטה" הודפס והומצא שלא בדרך המיועדת לכך באמצעות היישומים המתאימים בנט המשפט. "הפרוטוקול טיוטה" הודפס בדרך העוקפת את היישומים המתאימים בנט המשפט, שאינם מאפשרים את הדפסת "פרוטוקול טיוטה" והמצאתו."

…

4. אף על פי כן, סגל המזכירות, בפרט הסגל הבכיר, חב בין השאר חובת אמונים כלפי ציבור הרחב, כמו גם חובת דיווח בעבירות שחיתות [ראו: מרדכי קרמניצר ויזיד ארשיד “חובת עובדי ציבור לדווח על עבירות של שחיתות שלטונית” המכון הישראלי לדמוקרטיה (יוני 2019)] זאת ועוד – לסגל המזכירות תפקיד ראשון במעלה בשמירה על ישרת בתי המשפט ומניעת התפשטות השחיתות.

5. לפיכך, המשיב 1 פונה למזכירת בית משפט קרן פלס בבקשה להבהרה:

(א) כיצד הופקו ה"החלטה" מיום 11.9.2024, כמו גם ה"פרוטוקול" ו"פסק דין" מיום 9.10.2024 – האם כתבים משובשים אלה הופקו בדרך המקובלת ובתום לב ביישומים המתאימים בנט המשפט?"

3. פנייה זאת עוררה חֲרוֹן אַף עֶבְרָה וָזַעַם ייחודיים, והיא סולקה מהמרשם: "בהתאם להחלטה שיפוטית" [תמונה להלן]. בקשות חוזרות להמצאת אותה "החלטה שיפוטית" זכו ליחס דומה.

תמונה | הגשה 23221805 – פנייה למזכירת בית משפט קרן פלס בשאלה: האם המסמכים בהם שובשה הכותרת הופקו בדרך המקובלת ובתום לב? - סולקה מהמרשם "בהתאם להחלטה שיפוטית". איה ההחלטה השיפוטית?