2016-06-27 פרשת זדורוב: בקשה לאישור החלטות ופסקי דין הוגשה למזכירה הראשית בבית המשפט המחוזי נצרת

  2016-06-27 Zadorov Affair: Request for certification of decisions and judgments filed with the Nazareth District Court 

View English post:

פרשת זדורוב: בקשה לאישור החלטות ופסקי דין הוגשה למזכירה הראשית בבית המשפט המחוזי נצרת

רומן זדורוב מוחזק על ידי רשויות המדינה, כביכול כנידון המרצה עונש מאסר עולם, אולם ללא כתב הכרעת דין עשוי כדין, וללא גזר דין עשוי כדין. הכרעת הדין וגזר הדין גם לא נרשמו כראוי ברשימת "פסקי דין" בתיק האלקטרוני בנט-המשפט. אף אחד מסנגוריו של רומן זדורוב לא הציג עד היום הכרעת דין או גזר דין מאושרים. נהפוך הוא: עו"ד אביגדור פלדמן כתב שהצליח למצוא רק את "שאריות פסק הדין שהרוח המייללת בחוץ לא נשאה בכנפיה ופיזרה לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל".

עו"ד שילה ענבר מפרקליטות מחוז צפון, בהגשה סודית וקונספירטיבית, מודה בחצי פה שקיימת בעיה "לעניין צורתם הטכנית של המסמכים”, וקובלת על הניסיון "לעשות שימוש לרעה במונח 'זכות העיון'”...

נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג לעומת זאת, עסק בהרחבה בעניין החתימות האלקטרוניות ואישורי ההחלטות בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך:

• הנציב קבע בבירור, שכתב בית דין אלקטרוני שאינו חתום כדין בחתימה אלקטרונית הוא "טיוטא" חסרת כל תוקף. אולם נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מונע מזה חודשים שלא כדין את הגישה לעיון בנתוני ביצוע החתימות האלקטרוניות (אם הן קיימות כלל) על כתבים אלה...
• הנציב גם תיעד בבירור שמערכת נט המשפט מצטיינת בכך, שאין ניתן לצדדים, לבאי כוחם או לציבור להבחין בין כתבים חתומים לבין כתבים שאינם חתומים – חסרי כל תוקף.
• הנציב גם קובע, שאין לאשר כתב בית דין אלקטרוני "העתק מתאים למקור" אלא אם כן נחתם כדין בחתימות אלקטרוניות.

לפיכך, התנהלותה של המזכירה הראשית לגבי הבקשה לאישור הכתבים תסייע להבהיר את טיבם של הכתבים, במקום בו נשיא בית המשפט המחוזי נצרת עוסק בהעלמת ראיות.

מעבר לכך – על פי דין, אין לקבל נידון לבית הסוהר לריצוי עונש מאסרו ללא "פקודת מאסר עשויה כדין". אולם לגבי רומן זדורוב אין בנמצא פקודת מאסר כלל...

החזקת אדם במאסר על ידי רשויות מדינת ישראל על סמך הכרעת דין ופסק דין חסרי תוקף וללא פקודת מאסר כלל תיחשב ללא כל ספק הפרה חמורה של הזכות להליך ראוי, שלילת חירות שרירותית, והתנהלות חמורה מבחינת זכויות האדם במשפט הבינלאומי.

הפרשה כולה גם תעלה תהיות לגבי כשירותה של מערכת המשפט בישראל.

ראה בבלוג: http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/06/2016-06-27.html

   

תמונה: הבקשה לאישור הכתבים, "העתק מתאים למקור, היא ניסיון נוסף לברר את טיבם של ההחלטות ופסקי הדין שהונפקו על ידי השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, יצחק גלפז, ואברהם אברהם.
-------__

מאהל המחאה ת"א, 27 ליוני – פנייה הוגשה אתמול במזכירות בית המשפט המחוזי ת"א למזכירה ראשית אושרת אביכזר לקבלת העתקים מאושרים, “העתק מתאים למקור", של כתבים אלקטרוניים, שהם החלטות ופסקי דין בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב.

קישור ישיר לכתב הפנייה למזכירה הראשית שהוגש אתמול:

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5c1FBMERNQ2txckU/view?usp=sharing

בעת הביקור במזכירות בית המשפט המחוזי נצרת, ניסו עובדי מזכירות להעלות טענות שונות, מדוע אין למבקש זכות לקבל העתקים מאושרים של כתבי ההחלטות.  בעקבות ביקור זה, נשלח פקס הבהרה למזכירה הראשית אביכזר, שלא הייתה נוכחת במקום בעת הביקור. המזכירה הראשית גם התבקשה לתת תשובה בכתב תוך 45 יום על פי חוק תיקון סדרי מנהל (1858).

קישור ישיר לפקס ההבהרות שנשלח למזכירה הראשית:

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5X2haRWFsVTFGUnc/view?usp=sharing 

א. הפנייה למזכירה הראשית – ניסיון נוסף להבהיר את טיבם של ההחלטות ופסקי הדין בתיק זדורוב מנצרת

הפנייה למזכירה הראשית אשרת אביכזר נעשתה על פי תקנות בתי המשפט מזכירות (2004):

6א. המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי דין מתאים למקור של כתב בי הדין שבתיק בית המשפט.

הפנייה למזכירה הראשית נדרשה מאחר שנשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מונע מזה מספר חודשים את הזכות לעיין בנתוני ביצוע החתימות האלקטרוניות של פסקי הדין. בדיקת נתוני החתימות האלקטרוניות תבהיר מעל לכל ספק אם הם כתבים אמתיים (אותנטיים) ותקפים, או כתבים "מפוברקים"/בדויים /למראית עין.

כתבי ההחלטות שאישורם מבוקש חשודים בבירור כ"מפוברקים"/בדויים/למראית עין:

 1) מדינת ישראל נ זדורוב (פ"ח 502/07) – הכרעת דין מיום 14 לספטמבר, 2010 – אין מופיעה על כתב זה כל צורת חתימה של השופט חיים גלפז. חתימותיהם של יצחק כהן ואסתר הלמן הם תשלילים, כמותם לא נמצאו עד היום על אף כתב בית דין. הכרעת הדין לא נרשמה ברשימת "פסקי דין" בתיק מדינת ישראל נ זדורוב. נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מונע את העיון בנתוני ביצוע החתימות האלקטרוניות על כתב זה. לפיכך, אין לדעת מה טיבו. במקום כתב בין דין חתום ומאושר, הוגש עם כתב הערעור תדפיס של הכרעת דין, הנחזה כלקוח מנט-המשפט, אך ללא "חתימות גראפיות" כלל. לפיכך, יש גם מקום לחשש שנערכו שינויים אסורים בכתב זה לאחר מעשה.

2) מדינת ישראל נ זדורוב (פ"ח 502/07) – גזר דין מיום 14 לספטמבר, 2010 – אין מופיעה על כתב זה כל צורת חתימה של השופט חיים גלפז. חתימותיהם של יצחק כהן ואסתר הלמן הם תשלילים, כמותם לא נמצאו עד היום על אף כתב בית דין. הכרעת הדין לא נרשמה ברשימת "פסקי דין" בתיק מדינת ישראל נ זדורוב. נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מונע את העיון בנתוני ביצוע החתימות האלקטרוניות על כתב זה. לפיכך, אין לדעת מה טיבו. במקום גזר דין,שהוא כתב בית דין, הוגש עם הודעת הערעור תדפיס מ"נבו, הוצאה לאור בע"מ", שאינו כתב בית דין כלל.

3) מדינת ישראל נ זדורוב (פ"ח 502/07) – פסק דין משלים מיום 24 לפברואר, 2014 – נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מונע את העיון בנתוני ביצוע החתימות האלקטרוניות על כתב זה. לפיכך, אין לדעת מה טיבו.

4) מדינת ישראל נ זדורוב (פ"ח 502/07) – החלטה מיום 27 לדצמבר, 2016 של השופטת אסתר הלמן – כתב בית דין המוצג ככתב אלקטרוני, אך הוא כתב נייר "סרוק". חתימה תקפה על כתב נייר היא חתימת יד "רטובה", אך על כתב זה מופיעה "חתימה גראפית" חסרת תוקף. כתב בית דין זה, שהוא כביכול החלטה על בקשה לעיון, מס' 111, מצוין בראשו כהחלטה על בקשה מס' 11. במערכת נט-המשפט נרשם כ"בקשה" מס' 112. כתב בית דין זה פתח הליך דיון משפטי בבקשה לעיון בהחלטות שכבר התפרסמו בניגוד לחוק, והזמין את עמדת הפרקליטות בעניין בו אין לפרקליטות כל סמכות להביע עמדה.

5) החלטה מיום 12 לינואר, 2016 של השופטת אסתר הלמן -כתב בית דין המוצג ככתב אלקטרוני, אך הוא כתב נייר "סרוק". חתימה תקפה על כתב נייר היא חתימת יד "רטובה", אך על כתב זה מופיעה "חתימה גראפית" חסרת תוקף. בראשו של כתב זה נרשם התאריך 12 לינואר, 2016, אך בחתימתו נרשם תאריך מסולף - 12 ליוני, 2016. כתב בית דין זה נתן בכיכול לממש את זכות העיון בפסקי הדין. אולם הבקשה הייתה לעיון בפסקי דין "עשויים כדין", וספק רב אם הכתבים שהעיון בהם מומש על פי כתב בית דין זה הם פסקי דין "עשויים כדין". כתב בית דין זה גם מנע בפועל את העיון ב"פקודת מאסר עשויה כדין" – שאח"כ הסבר שאינה קיימת כלל.

6) החלטה בפתקית מיום 03 לפברואר, 2016 של השופט אברהם אברהם – "החלטה בפתקית" זאת אינה נושאת כל צורת חתימה, וגם אינה מופיעה ברשימת "החלטות בתיק" במערכת נט-המשפט – גישת הציבור. השופט אברהם אברהם לא ענה עד היום על בקשה לקבלת העתק חתום ומאושר כדין של החלטה זאת. החלטה זאת מנסה למנוע את מימוש זכות העיון בהחלטות ופסקי דין שכבר התפרסמו – זכות "חוקתית על חוקית" - על ידי סחטנות באיומים.

7) החלטה בפתקית מיום 02 ליוני, 2016 של השופט אברהם אברהם "החלטה בפתקית" זאת אינה נושאת כל צורת חתימה, וגם אינה מופיעה ברשימת "החלטות בתיק" במערכת נט-המשפט – גישת הציבור. השופט אברהם אברהם לא ענה עד היום על בקשה לקבלת העתק חתום ומאושר כדין של החלטה זאת. החלטה זאת מונעת את העיון ב"פקודת מאסר עשויה כדין", אך נמנעת מלענות בפירוש האם "פקודת מאסר עשויה כדין" קיימת בכלל בתיק.

ב. נציב תלונות הציבור על השופטים עסק בהרחבה בחתימות אלקטרוניות ואישורי הכתבים בהחלטתו בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך

לפנייה למזכירה הראשית צורפה החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך.

החלטה זאת מפרשת, שעם הפעלת מערכת נט-המשפט, אין לבעלי דין, באי כוחם, ולציבור כל דרך לדעת אם תדפיס, או העיבוד לצורך תצוגה אלקטרונית (RENDITION) של כתב בית דין בנט-המשפט הוא כתב בית דין אמתי (אותנטי) ותקף, או רק "טיוטה" בלתי חתומה וחסרת תוקף. החלטת הנציב גם מבהירה, ש"החתימות הגראפיות" הנחזות על תדפיסים ועל העיבודים לצורך תצוגה בנט-המשפט חסרי כל תוקף ומשמעות.

הן הנציב והן השופטת ורדה אלשייך היו בהסכמה מלאה: החלטות ופסקי דין אלקטרוניים, שאינם חתומים בחתימה אלקטרונית כדין, בהם "טיוטות" בלבד, וחסרי כל תוקף...

החלטת הנציב גם דנה בפירוט רב בעניין אישור הכתבים, “העתק מתאים למקור". ההחלטה מבהירה, שאסור לאשר כתבים אלקטרוניים, שאינם חתומים בחתימה אלקטרונית, “העתק מתאים למקור", ושעל המזכירות לוודא את ביצוע החתימות לפני אישור הכתבים.

יחד עם זאת, הנציב מציין שבפרשת השופטת ורדה אלשייך, עובדי מזכירות בית המשפט, שאינם מוסמכים, ומעולם לא תודרכו, ולא ידעו כלל על מהות החתימה האלקטרונית, אשרו כתבים האסורים באישור.

לפיכך, מפרטת הפנייה למזכירה הראשית את דרכי הבדיקה שעליה לבצע בנט-המשפט על מנת לוודא את ביצוע החתימות האלקטרוניות על הכתבים המבוקשים, והפנייה מבקשת את אישור הכתבים אך ורק אם נחתמו בחתימות אלקטרוניות כדין.

הפנייה גם כוללת התרעה, האומרת שאם יתברר שאושרו החלטות שאינן חתומות בחתימות אלקטרוניות, יפעל הפונה לאכיפת החוק בעניין, בטענה של הונאה, שיבוש כתבי בית דין, והפרת אמונים.

ג. עד היום לא הוצגו כתבי הכרעת דין וגזר דין מאושרים על ידי סנגוריו של זדורוב

למרות שהן בישראל והן באומות אחרות נדרשת הגשת החלטה חתומה ומאושרת של בית המשפט שלמטה עם פתיחת הליך ערעור, לא הציגו עד היום סניגוריו של רומן זדורוב כתבים אלה.

   

תמונה: סנגוריו של זדורוב לא הציגו עד היום כתבי הכרעת דין וגזר דין עשויים כדין – חתומים על ידי השופטים ומאושרים, “העתק מתאים למקור". עו"ד שפיגל ושפיגל – הגישו הודעת ערעור ללא פסקי דין אמתיים (אותנטיים) ומאושרים כדין, ובכך הביאו לפתיחת הליך ערעור חסר סמכות, מפוברק בבית המשפט העליון; עו"ד אלקנה לייסט – מתחזה ל"סנגור ציבורי מחוזי (בפועל) ת"א" ללא מינוי כדין על פי הוראות התקשיר, התנהלותו בפרשת זדורוב אומרת דרשני; עו"ד אביגדור פלדמן – בעוד הערעור תלוי ועומד לפני בית המשפט העליון, כתב שמאמציו למצוא את פסקי הדין של זדורוב נכשלו – והצליח למצוא רק את "שאריות פסק הדין שהרוח המייללת בחוץ לא נשאה בכנפיה ופיזרה לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל"; עו"ד ירום הלוי – ככל שהוא פועל לפתיחת הליך ערעור נוסף ללא פסקי דין אמיתיים בבסיסו, יש לתהות על התנהלותו.

____

יש לראות גם את כתב התגובה הסודי, קונספירטיבי מיום 26 לינואר, 2016, של עו"ד שילה ענבר מפרקליטות מחוז צפון, שהתגלה בעת הביקור במזכירות בית המשפט המחוזי נצרת אתמול, כמאשש את הראיות לכך שהכתבים בתיק זדורוב "מפוברקים"/בדויים/למראית עין.

 

תמונה: עו"ד שילה ענבר, וכתב התגובה הסודי, הקונספירטיבי על בקשה לעיון, שהן פרקליטות מחוז צפון והן בית המשפט סירבו להמציא למבקש העיון, תוך זילות יסודות ההליך הראוי, ושהתגלה אתמול.

_____

עו"ד שירה ענבר כתבה:

תכליתן העיקרית [של הבקשות] לבסס תיאוריות קונספירציה הנוגעות לתיק זה ו/או למערכת המשפט בכלל...  אין קשר בין המבוקש והנטען לעניין צורתם הטכנית של המסמכים... המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"...  ככל הידוע למשיבה, המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט...

במילים אחרות, עו"ד שילה ענבר מודה למחצה שיש בעיה ב"צורתם הטכנית של המסמכים". יחד עם זאת היא מבטאת גישה מקובלת בציבור המשפטנים בישראל – שעניינים אלה – תקינות ותקפות הכתבים וההליכים הם "עניינים פרוצדורלייים ולא מהותיים".

ד. פרסום כתבי בית דין מפוברקים/בדויים/למראית עין/”טיוטות" יחשב ללא ספק עבירה חמורה על הזכות להליך ראוי

אין ספק שפרסום כתבי בית דין בלתי חתומים -מפוברקים/בדויים/למראית עין/”טיוטות" -, מתוך כוונה שבעלי דין, באי כוחם, ורשויות האכיפה יקבלו את סמכותם, בשעה שהשופטים רואים בהם "טיוטות" חסרות תוקף בלבד, תיחשב להפרה חמורה של הזכות להליך ראוי.

ה. הזכות להליך ראוי מוכרת בעולם מזה מאות שנים כזכות יסוד, חוקתית

באומות מתוקנות, הזכות להליך ראוי מבוססת מזה מאות שנים:

• בחוק האנגלי, יסודה במגנה קרטה (1215) – אז ניתנה לראשונה הזכות להליך ראוי, בצורתה הראשונית, לאצולה בלבד. לאחר "המהפכה המפוארת", ניתנה מגילת זכויות (1689), שהרחיבה את הזכות להליך ראוי לכלל תושבי הממלכה.
• בחוק האמריקאי, הזכות להליך ראוי מבוססת במגילת הזכויות – התיקון החמישי לחוקה (1791), וזכות זאת הורחבה בעקבות מלחמת האזרחים, בתיקון ה-14 לחוקה (1868).

ו. בישראל - הזכות להליך ראוי עדיין במעמד מפוקפק בשנות ה-2000 – בקושי עלתה כיתה...

במדינת ישראל לעומת זאת, מעמדה של הזכות להליך ראוי מפוקפק עד היום... עניין זה נדון בפסק הדין של השופטת דליה דורנר על הבקשה למשפט חוזר של עמוס ברנס - פרשה הדומה להפליא לפרשת רומן זדורוב.

בשנת 1999 הגיש עו"ד דיוויד וינר ז"ל מהסנגוריה הציבורית בקשה למשפט חוזר בבית המשפט העליון – עמוס ברנס נ מדינת ישראל (3032/99). בכתב הבקשה תיאר בפירוט רב את התנהלותם של אנשי המשטרה, התביעה, והשב"כ במשך שנים רבות - “עמדו כחומה בצורה... להסתיר את האמת".

בפסק דינה ממרץ 2002, נעתרה השופטת דליה דורנר לבקשה למשפט חוזר. פרקליטות המדינה והיועמ"ש אליקים רובינשטיין, שהתנגדו לבקשה למשפט חוזר, החליטו שלא להגיש כתב אישום חדש, וכך זוכה עמוס ברנס בפועל מחוסר מעש של התביעה...

בהחלטתה אומרת השופטת דליה דורנר:

34 .חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (להלן: חוק-היסוד), שנתקבל בשנת 1992 ,הקנה מעמד של זכות- יסוד חוקתית לזכותו של אדם להליך פלילי הוגן. זאת, בעיקר, מכוח סעיף 5 לחוק-היסוד, הקובע זכות לחירות, ומכוח סעיפים 2 ו4 -לחוק-היסוד, הקובעים זכות לכבוד האדם. חוק-היסוד מחייב בסעיף 11 את רשויות השלטון כולן - הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת, והרשות השופטת - לכבד את הזכויות הקבועות בו. כיום אין איפוא המחוקק - ולא-כל-שכן לא בית-המשפט - חופשי כבעבר לבחור את נקודת האיזון בין הזכות להליך פלילי הוגן לבין עקרון סופיות הדיון. הקניית מעמד חוקתי לזכות להליך הוגן חייבה איפוא בחינה- מחדש של האיזון בינה לבין עקרון סופיות הדיון, תוך הקפדה על כך שהאיזון ישקף את מעמדה החוקתי הנכבד של הזכות להליך הוגן. בהתייחסם להשפעת חוק-היסוד על ההליך הפלילי כתבו בעז אוקון ועודד שחם:

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו שינה את מערך הזכויות הפלילי מיסודו. זכותו של אדם לחירות עוגנה. יש לה השלכה מהותית על ההליך הפלילי. זכות זו נאבקת בגדרו, אולי יותר מאשר בכל מגזר אחר של המשפט, על הבכורה. בתוך כך הוכרה זכותו של אדם להליך ראוי. משמעות הדברים היא שינוי של הפירמידה הערכית. סדרי הדין הפליליים "עלו כיתה". מענף פרוצדורלי הם הפכו לכלי מרכזי בשירות זכות היסוד החוקתית. אם זכויות הנאשם במשפט הפלילי נגזרו עד היום מהוראות סדרי הדין, "מעתה ייגזרו הוראות סדרי הדין הפלילי מזכויות האדם המוגנות בדבר הליך פלילי". [בעז אוקון ועודד שחם, "הליך ראוי ועיכוב ההליך הפלילי", המשפט (תשנ"ו) 265]

החלטה זאת מבהירה ש"עניינים פרוצדורליים", או "טכניים" בלשונה של עו"ד שילה ענבר, הפכו לכלי מרכזי בשירות זכות יסוד חוקתית – הזכות לחירות.

יחד עם זאת, יש לציין שבשנת 2002, עדיין מתבלבלת שופטת בית המשפט העליון של מדינת ישראל דליה דורנר בין "הליך ראוי" לבין "שימוע הוגן" – שני מונחים משפטיים בעלי משמעות שונה. יש לציין גם את העובדה שפסק דין זה מכיר בזכות להליך ראוי רק במשפט הפלילי, אך לא במשפט האזרחי...

מעבר לכך, הניסוח שבחרה לצטט מבועז אוקון ועודד שחם תמוה - סדרי הדין הפלילי רק "עלו כיתה" – זאת לגבי זכות, הנחשבת ברחבי העולם הנאור לזכות חוקתית בסיסית.

ז. אהרן ברק, בועז אוקון: "המהפכה החוקתית" – וערעור ישרת בתי המשפט

מעבר לכך, יש לציין שהחלטתה של השופטת דליה דורנר מבוססת על "המהפכה החוקתית" מבית מדרשו של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, [1] ועל ציטוט ישיר ממי שהיה רשם בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט בועז אוקון.

יש לתהות על התהום הפעורה בין כתיבתם הנמלצת של אהרן ברק ובועז אוקון, לבין התנהלותם בפועל:

•      תחת שרביטם של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון ובועז אוקון כרשם בית המשפט העליון (ומי שמילא את תפקיד המזכיר הראשי לאחר מותו של שמריהו כהן במרץ 2002) נערכו שינויים מפליגים במערכות המידע של בית המשפט העליון, האישור "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי שמריהו כהן" הוסר מהמסמכים. במקומו הוספה לכל המסמכים תניית הפטור "העתק כפוף לשינויי עריכה ונוסח". בכך הפכו למעשה כל כתבי בית המשפט העליון של מדינת ישראל ל"טיוטות" עמומות ודו-משמעיות.
•      תחת שרביטם של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון ובועז אוקון כמנהל בתי המשפט גם החל פיתוחה של מערכת נט-המשפט, המצטיינת בעמימותם ודו-משמעותיותם של הכתבים.

התנהלותם של אהרן ברק ובועז אוקון, בניגוד לכתיבתם, ערערה מיסודה את הזכות להליך ראוי של כלל תושבי מדינת ישראל.

ח. מדינת ישראל מחויבת לזכויות האדם בחוק הבין לאומי, ולהליך ראוי באמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות

• קרוב לוודאי שמבחינה בינלאומית יימצאו מניעת העיון בחתימות האלקטרוניות על ידי בית המשפט המחוזי נצרת, ומניעת העיון בהחלטות בתיק הנייר על ידי בית המשפט העליון בהנמקה של "ערבוביה בתיק" כשלילת הזכות לשימוע הוגן ופומבי. 
• החזקתו של רומן זדורוב במאסר ללא הכרעת דין וגזר דין עשויים כדין וללא פקודת מאסר כלל תימצא קרוב לוודאי כשלילת הזכות להליך ראוי.
• החזקתו של רומן זדורוב במאסר בנסיבות אלה, תימצא קרוב לוודאי כמאסר שרירותי.
• מעבר לכך, הפרשה כולה תעלה קרוב לוודאי תהיות לגבי כשירות מערכת המשפט של מדינת ישראל.

_______

1Barak, A., The Constitutionalization of the Israeli Legal System as a Result of the Basic Laws and its Effect on Procedural and Substantive Criminal Law, Israel Law Review, Vol 31, pp 3-23 (1997)