View
in blog English version
בית
המשפט העליון (וכמוהו
גם בית המשפט מחוזי נצרת)
מונע
את גישת הציבור לעיון בכתבי החלטות אמתיים
(אמתיים)
בתיק
זדורוב.
במקום
זאת,
מציגים
לציבור כתבים אלקטרוניים חסרי כל תוקף.
רשם
בית המשפט העליון מנע את הגישה לכתבי
הנייר (כתבי
מקור)
בתיק
זדורוב ללא כל בסיס בחוק.
ערעור
שהוגש לשופט סלים ג'ובראן
נרשם "סגור"
ללא
כל פסק דין...
המהלכים
האחרונים (הן בבית המשפט העליון והן בבית המשפט המחוזי נצרת) גם מראים על שיתוף פעולה הדוק
של השופטים עם בכירות בפרקליטות המדינה
– מירית שטרן,
שילה
ענבר,
ותמר
בורנשטיין - בשיבוש ההליך הראוי.
טעות
אנוש,
או
הונאה?
תגובת
בית המשפט העליון על בקשה לתיקון הטעות
כביכול תספק את התשובה...
הראיות
שכבר התגלו מצביעות על כך שהשופטים יצחק
כהן,
אסתר
הלמן,
ויצחק
גלפז ניהלו משפט בדוי/למראית
עין נגד רומן זדורוב בנצרת.
יש
לראות בהחזקתו של רומן זדורוב על ידי
שלטונות מדינת ישראל מאסר שווא,
או
מאסר שרירותי,
והפרה
חמורה של זכויות האדם.
____
מאהל המחאה ת"א, 1 ליולי – פנייה למזכירה הראשית של בית המשפט העליון עידית מלול, מבקשת תיקון טעויות ברישום הערעור יוסף צרניק נ רומן זדורוב ומדינת ישראל (4650/16) בבית המשפט העליון. הערעור נרשם "סגור" על פי "החלטה או פסק דין", אולם עד היום לא ניתנו כל החלטה או פסק דין בעניין הערעור עצמו.
קישור ישיר לפנייה למזכירה הראשית:
תמונה: יוסף צרניק נ רומן זדורוב ומדינת ישראל (4650/16) בבית המשפט העליון – ערעור על החלטת רשם – נתונים ממערכת גישת הציבור: פרטים כלליים – סטטוס תיק – סגור; אופן סגירה: פס"ד לאחר עיון. בתיק זה לא ניתנו כל החלטה או פסק דין על הערעור עצמו.
_____
הערעור
נובע ממניעת הגישה לעיון בהחלטות בתיק
הנייר (כתבי
מקור)
בתיק
מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07)
מבית
המשפט המחוזי נצרת.
התיק
מוחזק היום בבית המשפט העליון.
החוק
בעניין ברור.
התקנות
אומרות ש"כל
אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אוסרות
לפרסום על פי דין".
פסק
דין של בג"ץ
בעתירת האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים
מוסיף ומפרש,
שאין
צורך בהגשת כל בקשה בעניין.
יתרה
מכך,
פסק
הדין של בג"ץ
מוצא שזכות זאת היא "עקרון
יסוד בכל משטר דמוקרטי...
חוקתי,
על-חוקי...”
העיון
בהחלטות היה אמור להתנהל על פי הדין
במזכירות,
בכפוף
לסדרים שיקבעו נשיאי בתי המשפט השונים.
אולם
הנשיאה מרים נאור מסרבת לקיים את החוק
ולקבוע סדרים אלה.
בהמשך,
נטל
לעצמו רשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי
סמכות חסרת בסיס בחוק למנוע גישה לעיון
בהחלטות בהנמקה של "ערבוביה
בתיק"...
במקום
עיון בכתבים אמתיים (אותנטיים)
החליט
הרשם לובינסקי – מותר לעיין רק בכתבים
אלקטרוניים חסרי תוקף...
הערעור
טוען שההנמקה של "ערבוביה
בתיק"
קלושה
ותמוהה לשלילת זכות חוקתית. יתרה מזאת, הנמקה זאת מעלה חששות כבדים לגבי כשירות בית
המשפט העליון – שניהל כביכול ערעור מתיק
זה במשך 5
שנים,
ועתה
עומד לפסוק בעניין בקשה לדיון נוסף בהרכב
מורחב בערעור מתיק זה...
יתרה
מזאת,
הערעור
מעלה חשש שהתנהלותו של הרשם גלעד לובינסקי
היא למעשה העלמת ראיות להונאה חמורה של
השופטים יצחק כהן,
אסתר
הלמן וחיים גלפז בבית המשפט המחוזי נצרת
– על ידי ניהול משפט בדוי/למראית
עין.
מומחים
להונאות רואים בהתנהלות מסוג זאת של בית
המשפט העליון -סירוב
להתיר בדיקת המסמכים האמיתיים,
והצגת
מסמכים חסרי תוקף במקומם -
"הונאת
משחק הצדפות",
או
"תעלול
ביטחון".
אולם
לגבי המהלך האחרון של בית המשפט העליון
– רשימת תיק הערעור "סגור"
ללא
פסק דין -
נותרה
עדיין השאלה הפתוחה של כוונת ההונאה
(לעומת
טעות אנוש).
תגובת
בית המשפט העליון,
או
אי תגובתו,
על
הבקשה לתיקון הטעות כביכול,
תספק
את התשובה על שאלה זאת...
יש
לציין שבאי כוחו של רומן זדורוב,
עו"ד
ירום הלוי לא התנגד לעיון.
לעומת
זאת,
ערך
הרשם לובינסקי התייעצות סודית בעניין עם
באת כוח הפרקליטות עו"ד
תמר בורנשטיין.
הן
בית המשפט העליון והן עו"ד
בורנשטיין מסרבים עד היום לגלות את כתבי
התגובות של הפרקליטות בעניין,
שהוגשו
לבית המשפט העליון,
תוך
הפרה בוטה של יסודות ההליך הראוי.
יחד
עם זאת,
ניתן
לשער שתגובות אלה היו בסגנון קונפירטיבי,
כמו
אלה של פרקילטות מחוז צפון בבית המשפט
המחוזי נצרת (ראה
להלן)...
היחסים
בין בתי המשפט לפרקליטות,
הן
בנצרת,
והן
בבית המשפט העליון מצביעים על שיתוף פעולה
הדוק,
אך
מעלים תהיות מי שולט במי במצב זה:
השופטים
בפרקליטות,
או
הפרקליטות בשופטים...
המצב
בבית המשפט המחוזי נצרת דומה להפליא.
בית
המשפט אפשר גישה לכתבים אלקטרוניים חסרי
תוקף,
אך
נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם
מונע גישה לנתוני החתימות האלקטרוניות
של הכתבים,
שיראו
אם הם כתבים אמתיים (אותנטיים)
או
"טיוטות"
בלבד.
וגם
שם ניהל השופט אברהם אברהם תקשורת סודית
עם פרקליטות המדינה בעניין...
יחד
עם זאת,
הראיות
שכבר התגלו מצביעות על כך שהשופטים יצחק
כהן,
אסתר
הלמן,
ויצחק
גלפז ניהלו משפט בדוי/למראית
עין נגד רומן זדורוב בנצרת.
יש
לראות בהחזקתו על ידי שלטונות מדינת ישראל
מאסר שווא,
או
מאסר שרירותי,
והפרה
חמורה של זכויות האדם.
פרשת
ורדה אלשייך הראתה שהשופטים בישראל נטלו
לעצמם את הרשות לפרסם כתבים בדויים/למראית
עין,
שהם
קוראים להם "טיוטות"
(התקשורת
קוראת להם "מפוברקים").
בו
בזמן הם מטעים את בעלי הדין,
באי
כוחם,
והציבור
להאמין שאלה כתבי בית דין תקפים ובני
אכיפה.
פרשת
רומן זדורוב על כל נספחיה חשפה בצורה
יוצאת דופן את המצב השורר בבתי המשפט
ומערכת המשפט במדינת ישראל היום.
פרופ
מוטה קרמניצר סיכם מצב זה:
“ההתנהלות
של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה...
כשמצרפים
לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות
היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות,
אנו
נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על
עצמה.”
----
נשיא
בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם,
ופרקליטות
מחוז צפון מירית שטרן ושילה ענבר בפעולה
– מניעת הגישה לעיון בכתבים בתיק זדורוב
תמונה: מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) - התשובה הסודית מיום 26 לינואר, 2016, של פרקליטות מחוז צפון , עו"ד שילה ענבר, על בקשה לעיון בהחלטות בתיק הנייר (כתבי מקור) ממחוזי נצרת, שהתגלתה רק ביום 26 ליוני, 2016.
התגובה
הסודית של עו"ד
שילה ענבר אומרת בין השאר:
טיבן
של הבקשות אינו ברור,
ונראה
כי תכליתן העיקרית לבסס תיאוריות קונספירציה
הנוגעות לתיק זה ו/או
למערכת המשפט בכלל...
המבקש
מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות
העיון"...
המבקש
טרם מונה למבקר בתי המשפט...
התגובה
הסודית של עו"ד
שילה ענבר גם מעלה תהיות לגבי חלוקת
התפקידים בין הפרקליטות והשופט אברהם
אברהם,
“מעבר
לכך,
סומכת
המשיבה את ידיה על דבריו הנכוחים של כב'
הנשיא
בהחלטתו מיום 25.01.2016
בבקשה
מס'
120.”
תמונה: מכתב תשובה של פרקליטת מחוז צפון,
עו"ד
מירית שטרן,
מיום
21
לפברואר,
2016, על
בקשה להמצאה כדין של תגובת הפרקליטות
על בקשה למען הסדר הטוב לעיון בתיק
זדורוב
נ מדינת ישראל (520/07)
בבית
המשפט המחוזי נצרת.
עו"ד
שטרן סירבה להמציא כדין את תגובת הפרקליטות
מיום 26
לינואר,
2016, בתואנה
שקרית,
שהבקשה
הייתה לעיון ב"חומרי
חקירה".
תשובה
זאת הייתה הבסיס לתלונה נגד עו"ד
מירית שטרן לנציבת ביקורת הפרקליטות הלה
גרסטל.
משרד
הנציבות,
שהוא
היום ברווז צולע,
לא
היה מסוגל להתמודד עם תלונה זאת...
תמונה: מדינת
ישראל נ רומן זדורוב (502/07)
-החלטה
של השופט אברהם אברהם מיום 25
לינואר,
2016, על
בקשה למען
הסדר הטוב
לעיון בתיק.
הליך
הבקשה התנהל תוך הפרה בוטה של החוק,
המקנה
ל"כל
אדם"
את
הזכות לעיון בהחלטות שכבר התפרסמו ללא
הליך בקשה כלל,
ואינו
מקנה זכות שיפוט לשופטים בעניין.
__________
בקשה
120
עסקה
בניסיון לממש את זכות העיון ב"פקודת
מאסר עשויה כדין"
ו"רשימת
פסקי דין עשויה כדין".
החלטת
השופט אברהם אברהם על בקשה זאת אומרת:
... אלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש...
לא
קשה להבין מדוע פרקליטות צפון ובית המשפט
המחוזי נצרת לקו ברגישות קשה לגבי הבקשה
לעיון בהחלטות בתיק הנייר – כיוון שככל
הנראה עיון זה יספק את הראיות הטובות
ביותר להונאה של השופטים יצחק כהן,
אסתר
הלמן וחיים גלפז שנמשכה שנים – משנת 2007
ועד
לסוף שנת 2009
- בניהול
משפט "מפוברק"/בדוי/למראית
עין נגד רומן זדורוב.
No comments:
Post a Comment
All comments are welcome... especially any tips regarding corruption of the courts in Los Angeles. Anonymous tips are fine. One simple way to do it is from internet cafes, etc.