כשמנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח הולכת לבית המשפט בת"א - יש לחשוד בהונאות של השופטים...
רקפת רוסק
עמינח הלכה אתמול לבית המשפט השלום ת"א לבקש צו הרחקה נגד אמנון פורת, זקן
חולה, קרבן גזל על ידי הבנק. פורת עומד מידי יום ברחוב ומתפלל לנקוי חטאי
הגזל של רקפת... כרגיל, בתיקים הנוגעים לבנקים ו/או למחאה החברתית, יש
לצפות להונאה של שופטי בית המשפט... בשעה שהתנהלותה של השופטת שלומית בן
יצחק באולם הדיונים עומדת בספק, ההתנהלות מחוץ לאולם הדיונים הייתה בלתי
נשכחת! עד שלא נכניס כמה מהשופטים העבריינים לכלא, זה לא ייפסק...
קראו את הפוסט השלם:http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/12/2016-12-05.html
תמונות:
אמנון
פורת (עם
חבר)
מפגין
נגד בנק לאומי ורקפת רוסק-עמינח;
מנכלית
בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח;
מפגין
נגד שחיתות השופטים;
השופטת
שלומית בן יצחק.
תמונה:
מתוך
סרטון על המחאה נגד רוסק עמינח ביום הדיון.
_____
מה הלך בחניון... וויי וויי רקפת... אין לך עוד הרבה זמן עם ההונאות האלה.https://www.facebook.com/moshe.menkin/posts/10154782337289246?hc_location=ufi
רקפת רוסק עמינח לא יכולה לצאת מחניון בית המשפט
הסבר למקרה :
פוסט של עורך הדין Barak Cohen המייצג את אמנון פורת בן 65 שנתבע על ידי מנכ"ל בנק לאומי https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10207748571660798&set=a.1182387688375.2024479.1488709887&type=3&theater
סרטון עם עורך הדין Barak Cohen ברק כהן https://www.facebook.com/sgavivi/videos/1328663543830855/
הסבר למקרה :
פוסט של עורך הדין Barak Cohen המייצג את אמנון פורת בן 65 שנתבע על ידי מנכ"ל בנק לאומי https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10207748571660798&set=a.1182387688375.2024479.1488709887&type=3&theater
סרטון עם עורך הדין Barak Cohen ברק כהן https://www.facebook.com/sgavivi/videos/1328663543830855/
24,299 Views
Moshe Menkin added a new video.
Moshe Menkin added a new video.
·
מאהל המחאה ת"א, 05 לדצמבר - בקשה לעיון הוגשה היום לשופטת בית המשפט השלום
ת"א שלומית בן יצחק בתיק רקפת רוסק עמינח נ אמנון פורת (64434-11-16).
הבקשה מעלה חששות לגבי הונאה בבית המשפט, שהפכה לשגרה בתיקים הנוגעים
לבנקים ו/או למחאה החברתית... בפרט על רקע התרבות השוררת היום במשפט
הישראלי - שתוארה לאחרונה על ידי "משפטנים בכירים" כ"ג'ונגל טוטלי בבתי
המשפט", בהם שופטים מתעלמים הן מהעובדות והן מהחוק...
הבקשה מספקת דוגמאות להונאות השופטים בתיקים הנוגעים לבנקים ו/או למחאה החברתית. דוגמה בולטת - תיק בנק הפועלים הידוע לשמצה מהונאות השופטת ורדה אלשייך בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים". כמתואר להלן, במערכת ניהול התיקים של בית המשפט המחוזי ת"א - נט המשפט - מופיעים היום שני העתקים של החלטה מפוברקת (משנת 2016) של השופטת עינת רביד על דר' יוסף צרניק , במקום "הפרוטוקולים המפוברקים" (משנת 2011) של השופטת ורדה אלשייך .
אפיזודה זאת לבדה, לא רק שמצביעה בבירור על חוסר התקינות, חוסר היושרה, וההונאה הכללית בפיתוחה והפעלתה של מערכת נט-המשפט, היא גם מצביעה על "הג'ונגל הטוטלי" בבתי המשפט: לשופטים אין הבנה ו/או כשירות בסיסית לגבי ישרה בניהול כתבי בית דין ו/או שלא נותרה להם כל בושה בפברוק והונאות בכתבי בתי דין...
גם אם הציבור לא מבין את כל הפרטים הטכניים של שחיתות השופטים, הציבור מבין היטב, בדיוק כמו "משפטנים בכירים", שבתי המשפט מושחתים. ואת התגובה אפשר לראות במה שהתרחש אתמול בבית המשפט השלום ת"א, שרק קצה קצהו בוידאו המקושר להלן... (זכה תוך זמן קצר ליותר מ- 20,000 צפיות).
הבקשה מספקת דוגמאות להונאות השופטים בתיקים הנוגעים לבנקים ו/או למחאה החברתית. דוגמה בולטת - תיק בנק הפועלים הידוע לשמצה מהונאות השופטת ורדה אלשייך בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים". כמתואר להלן, במערכת ניהול התיקים של בית המשפט המחוזי ת"א - נט המשפט - מופיעים היום שני העתקים של החלטה מפוברקת (משנת 2016) של השופטת עינת רביד על דר' יוסף צרניק , במקום "הפרוטוקולים המפוברקים" (משנת 2011) של השופטת ורדה אלשייך .
אפיזודה זאת לבדה, לא רק שמצביעה בבירור על חוסר התקינות, חוסר היושרה, וההונאה הכללית בפיתוחה והפעלתה של מערכת נט-המשפט, היא גם מצביעה על "הג'ונגל הטוטלי" בבתי המשפט: לשופטים אין הבנה ו/או כשירות בסיסית לגבי ישרה בניהול כתבי בית דין ו/או שלא נותרה להם כל בושה בפברוק והונאות בכתבי בתי דין...
גם אם הציבור לא מבין את כל הפרטים הטכניים של שחיתות השופטים, הציבור מבין היטב, בדיוק כמו "משפטנים בכירים", שבתי המשפט מושחתים. ואת התגובה אפשר לראות במה שהתרחש אתמול בבית המשפט השלום ת"א, שרק קצה קצהו בוידאו המקושר להלן... (זכה תוך זמן קצר ליותר מ- 20,000 צפיות).
להלן הבקשה שהוגשה היום במלואה: [1]
בקשת לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
שם מלא: דר' יוסף צרניק
מס' זהות:
כתובת: ת"ד 33407, תל-אביב
מס' טלפון: אין
2. פרטי תיק בית המשפט:
מס' תיק ובית משפט שבו מבוקש העיון: 64434-11-16 בבית המשפט השלום, ת"א
הצדדים בתיק: רקפת רוסק-עמינח נ אמנון פורת
3. המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון:
א) צו איסור פרסום עשוי כדין ורשום כדין, או כל כתב משפטי שהוא הבסיס להסתרת הנתונים לגבי תיק זה ברשימת התיקים.
באם הכתבים המבוקשים אינם קיימים בתיק זה, מתבקשת השופטת שלומית בן יצחק לציין זאת במפורש בהחלטתה בעניין הבקשה לעיון.
3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) כבר ביום 03 לדצמבר, 2016, נמנעה גישת הציבור למידע הבסיסי ברשימת התיקים בנט-המשפט (מערכת ניהול התיקים וגישת הציבור) לגבי תיק זה עוד לפני כל דיון בתיק (תמונה 1).
1. פרטי המבקש:
שם מלא: דר' יוסף צרניק
מס' זהות:
כתובת: ת"ד 33407, תל-אביב
מס' טלפון: אין
2. פרטי תיק בית המשפט:
מס' תיק ובית משפט שבו מבוקש העיון: 64434-11-16 בבית המשפט השלום, ת"א
הצדדים בתיק: רקפת רוסק-עמינח נ אמנון פורת
3. המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון:
א) צו איסור פרסום עשוי כדין ורשום כדין, או כל כתב משפטי שהוא הבסיס להסתרת הנתונים לגבי תיק זה ברשימת התיקים.
באם הכתבים המבוקשים אינם קיימים בתיק זה, מתבקשת השופטת שלומית בן יצחק לציין זאת במפורש בהחלטתה בעניין הבקשה לעיון.
3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) כבר ביום 03 לדצמבר, 2016, נמנעה גישת הציבור למידע הבסיסי ברשימת התיקים בנט-המשפט (מערכת ניהול התיקים וגישת הציבור) לגבי תיק זה עוד לפני כל דיון בתיק (תמונה 1).
תמונה 1: רקפת רוסק-עמינח נ אמנון פורת (64434-11-16) - ניסיון גישה לתיק זה ברשימת התיקים ביום 03 לדצמבר, 2016: “המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה”.
______
ההודעה בנט-המשפט, כרגיל, אינה מתייחסת כלל לאיסור פרסום על פי דין, או חיסיון על פי דין, ואינה מספקת כל בסיס חוקי למניעת גישת הציבור למידע הבסיסי ביותר – מספר התיק ושמות הצדדים ברשימת התיקים.
ב) מעקב שיטתי מראה שהשופטים בישראל נטלו לעצמם את הזכות למנוע את גישת הציבור למידע, כולל רשימת התיקים, ללא כל בסיס בחוק. זאת – מבתי המשפט השלום ועד לבית המשפט העליון.
דוגמאות בולטות:
(1) ציון קינן נ ברק כהן (11466-01-16) בבית המשפט השלום ת"א (תמונה 2)
______
ההודעה בנט-המשפט, כרגיל, אינה מתייחסת כלל לאיסור פרסום על פי דין, או חיסיון על פי דין, ואינה מספקת כל בסיס חוקי למניעת גישת הציבור למידע הבסיסי ביותר – מספר התיק ושמות הצדדים ברשימת התיקים.
ב) מעקב שיטתי מראה שהשופטים בישראל נטלו לעצמם את הזכות למנוע את גישת הציבור למידע, כולל רשימת התיקים, ללא כל בסיס בחוק. זאת – מבתי המשפט השלום ועד לבית המשפט העליון.
דוגמאות בולטות:
(1) ציון קינן נ ברק כהן (11466-01-16) בבית המשפט השלום ת"א (תמונה 2)
תמונה 2: ציון קינן נ ברק כהן (11466-01-16) בבית המשפט השלום ת"א - ניסיון גישה למידע ברשימת התיקים ביום05 לדצמבר, 2016: “המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה”.
______
בתיק זה, הכריזה השופטת אפרת בוסני מעל כס המשפט, שהתיק אינו חסוי על פי דין, אבל אינה יודעת כיצד להפעיל את מערכת נט-המשפט כדי למנוע את חסימת הגישה למידע. יש לראות באמירה זאת ובהתנהלות זאת של השופטת אפרת בוסני הונאה מגוחכת. יחד עם זאת, התנהלותה של השופטת בוסני בתיקים הקשורים לציון קינן וברק כהן תוארה על ידי משפטנים - "הגדירה מחדש את גבולות חופש הביטוי בישראל".
(2) בנק הפועלים בע"מ נ כונס הנכסים הרשמי ואח’ (1623-00) בבית המשפט המחוזי ת"א (תמונה 3-4)
______
בתיק זה, הכריזה השופטת אפרת בוסני מעל כס המשפט, שהתיק אינו חסוי על פי דין, אבל אינה יודעת כיצד להפעיל את מערכת נט-המשפט כדי למנוע את חסימת הגישה למידע. יש לראות באמירה זאת ובהתנהלות זאת של השופטת אפרת בוסני הונאה מגוחכת. יחד עם זאת, התנהלותה של השופטת בוסני בתיקים הקשורים לציון קינן וברק כהן תוארה על ידי משפטנים - "הגדירה מחדש את גבולות חופש הביטוי בישראל".
(2) בנק הפועלים בע"מ נ כונס הנכסים הרשמי ואח’ (1623-00) בבית המשפט המחוזי ת"א (תמונה 3-4)
תמונה 3: בנק הפועלים בע"מ נ כונס הנכסים הרשמי ואח’ (1623-00) בבית המשפט המחוזי ת"א - ניסיון גישה לתיק ביום 05 לדצמבר, 2016: תחת רשימת "החלטות בתיק" מופיעים שני רישומים של הפרוטוקולים מיום 12 לספטמבר, 2011, שנודעו לשמצה בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך.
תמונה 4: בנק הפועלים בע"מ נ כונס הנכסים הרשמי ואח’ (1623-00) בבית המשפט המחוזי ת"א - ניסיון גישה לתיק ביום 05 לדצמבר, 2016: תחת הרישומים של שני מסמכי פרוטוקולים מיום 12 לספטמבר, 2011, שנודעו לשמצה בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, מופיעים היום שני העתקים של החלטת השופטת עינת רביד מיום 29 לפברואר, 2016, על בקשת עיון של דר’ יוסף צרניק. תיק זה רשום "סגור – פסק דין", אולם לא נרשם פסק-דין בתיק זה.
______
תיק זה נודע לשמצה, עקב ההונאות של השופטת ורדה אלשייך בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים". כתבי "הפרוטוקולים המפוברקים" מיום 12 לספטמבר, 2011, התפרסמו כבר מזמן, וברור שאינם אסורים בפרסום על פי דין. אולם גישת הציבור למידע בתיק נמנעת שלא כדין, ומצב זה לא תוקן למרות פניות חוזרות לבית המשפט. במקום זאת, שובש התיק עוד יותר, על ידי קישור החלטות של השופטת עינת רביד על בקשות העיון של דר’ יוסף צרניק משנת 2016 לרישומים של הפרוטוקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשייך משנת 2011.
ג) מניעת גישת הציבור לכתבים ולרישומים הבסיסיים שלא כדין קשורה לעתים קרובות להונאה בהליכים השיפוטיים ובכתבים השיפוטיים עצמם – ניהול הליכים למראית עין ופרסום כתבי בית דין למראית עין.
דוגמה בולטת אחרונה למצב זה:
(1) מדינת ישראל נ רפי רותם (1074-02-13) בבית המשפט השלום ת"א
ההונאה בניהול דיון "הקראת גזר הדין" למראית עין ביום 28 לנובמבר, 2016, ובפרסום "גזר דין" הונאתי, למראית עין על ידי השופט דניאל בארי, מתוארת בפרסום המצורף: [2]
ניסיון העבר גם מראה שעורכי דין בכלל, ועורך דין ברק כהן בפרט, מקבלים התנהלות מסוג זה של השופטים ללא מחאה, ככל הנראה כחלק מן התרבות המשפטית השוררת היום בישראל, שתוארה על ידי “משפטנים בכירים” כ”ג’ונגל טוטלי בבתי המשפט”. [3] זאת, למרות שיש לראות בהתנהלות מסוג זה הפרה של זכויות האדם הבסיסיות – הזכות לשימוע הוגן ופומבי והזכות להליך ראוי.
על פי מה השמועה, התיק שבנידון קשור לטענות של רקפת רוסק עמינח, נשיאה ומנכ"לית של בנק לאומי, שבתה בת ה-4 שמעה מילדה אחרת בת 4, שלידי הילדה האחרת הגיע "סטיקר" הקשור לנתבע. הנתבע, אדם מבוגר וחולה במחלת לב קשה, הוא לדבריו אחד מהקרבנות הרבים של הונאות של בנק לאומי על חייבים. לדבריו הוא מקיים עמדת תפילה בשטח הציבורי ברחוב בקרבת משרדיה של התובעת, מתוך כוונה למחילה על חטאי הגזל של רקפת רוסק-עמינח, ואין בינו לבין ילדיה של התובעת או מקומות לימודיהם ולא כלום.
לכן יש עניין ציבורי במידע לגבי קיום איסור פרסום על פי דין (אם הוא קיים בכלל), ויום הפעלתו בתיק זה.
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
למבקש אין כל קשר לתיק זה. המבקש עוסק במחקר אקדמי ופרסומים אקדמיים ובהגשת דוחות למועצת זכויות האדם של האו"ם על הונאות ושחיתות בבתי המשפט בישראל. דגש מיוחד הושם במחקרים ודוחות אלה על השימוש במערכות מחשוב הונאתיות בבתי המשפט.
תאריך: 05 לדצמבר, 2016
______
תיק זה נודע לשמצה, עקב ההונאות של השופטת ורדה אלשייך בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים". כתבי "הפרוטוקולים המפוברקים" מיום 12 לספטמבר, 2011, התפרסמו כבר מזמן, וברור שאינם אסורים בפרסום על פי דין. אולם גישת הציבור למידע בתיק נמנעת שלא כדין, ומצב זה לא תוקן למרות פניות חוזרות לבית המשפט. במקום זאת, שובש התיק עוד יותר, על ידי קישור החלטות של השופטת עינת רביד על בקשות העיון של דר’ יוסף צרניק משנת 2016 לרישומים של הפרוטוקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשייך משנת 2011.
ג) מניעת גישת הציבור לכתבים ולרישומים הבסיסיים שלא כדין קשורה לעתים קרובות להונאה בהליכים השיפוטיים ובכתבים השיפוטיים עצמם – ניהול הליכים למראית עין ופרסום כתבי בית דין למראית עין.
דוגמה בולטת אחרונה למצב זה:
(1) מדינת ישראל נ רפי רותם (1074-02-13) בבית המשפט השלום ת"א
ההונאה בניהול דיון "הקראת גזר הדין" למראית עין ביום 28 לנובמבר, 2016, ובפרסום "גזר דין" הונאתי, למראית עין על ידי השופט דניאל בארי, מתוארת בפרסום המצורף: [2]
חושף השחיתות רפי רותם והשופט הנוכל דניאל בארי: "הקראת גזר הדין" - ההייתה, או חלמנו חלום?ד) התופעות הנ"ל בבית המשפט השלום ת"א בולטות בתיקים הקשורים לבנקים ו/או למחאה החברתית. לכן, לאור הרקע הענייני בתיק שלפנינו, עולה החשש הברור, שגם בתיק זה מסתירה השופטת שלומית בן יצחק מידע מן הציבור שלא כדין, ואולי אף עוסקת בהונאה על הנתבע ועל הציבור בניהול ההליכים והכתבים.
ניסיון העבר גם מראה שעורכי דין בכלל, ועורך דין ברק כהן בפרט, מקבלים התנהלות מסוג זה של השופטים ללא מחאה, ככל הנראה כחלק מן התרבות המשפטית השוררת היום בישראל, שתוארה על ידי “משפטנים בכירים” כ”ג’ונגל טוטלי בבתי המשפט”. [3] זאת, למרות שיש לראות בהתנהלות מסוג זה הפרה של זכויות האדם הבסיסיות – הזכות לשימוע הוגן ופומבי והזכות להליך ראוי.
על פי מה השמועה, התיק שבנידון קשור לטענות של רקפת רוסק עמינח, נשיאה ומנכ"לית של בנק לאומי, שבתה בת ה-4 שמעה מילדה אחרת בת 4, שלידי הילדה האחרת הגיע "סטיקר" הקשור לנתבע. הנתבע, אדם מבוגר וחולה במחלת לב קשה, הוא לדבריו אחד מהקרבנות הרבים של הונאות של בנק לאומי על חייבים. לדבריו הוא מקיים עמדת תפילה בשטח הציבורי ברחוב בקרבת משרדיה של התובעת, מתוך כוונה למחילה על חטאי הגזל של רקפת רוסק-עמינח, ואין בינו לבין ילדיה של התובעת או מקומות לימודיהם ולא כלום.
לכן יש עניין ציבורי במידע לגבי קיום איסור פרסום על פי דין (אם הוא קיים בכלל), ויום הפעלתו בתיק זה.
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
למבקש אין כל קשר לתיק זה. המבקש עוסק במחקר אקדמי ופרסומים אקדמיים ובהגשת דוחות למועצת זכויות האדם של האו"ם על הונאות ושחיתות בבתי המשפט בישראל. דגש מיוחד הושם במחקרים ודוחות אלה על השימוש במערכות מחשוב הונאתיות בבתי המשפט.
תאריך: 05 לדצמבר, 2016
________
יוסף צרניק
יוסף צרניק
קישורים:
No comments:
Post a Comment
All comments are welcome... especially any tips regarding corruption of the courts in Los Angeles. Anonymous tips are fine. One simple way to do it is from internet cafes, etc.