2017-03-26 החתימות האלקטרוניות בבתי המשפט - הונאה בצוותא של השופטים, משרד המשפטים ולשכת עורכי הדין

החתימות האלקטרוניות בבתי המשפט - הונאה בצוותא של השופטים, משרד המשפטים ולשכת עורכי הדין

פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך פרצה בשנת 2011, פחות משנתיים לאחר התקנת מערכת נט-המשפט ומעבר בתי המשפט המחוזיים והשלום לניהול תיקים אלקטרוניים.  השופטים, לשכת עורכי הדין, וגם התקשורת ברובה המכריע הסתירו מציבור את ההשלכות החמורות של הפרשה לגבי ישרת בתי המשפט וכשירותם לאחר המעבר לניהול תיקים אלקטרוניים.  כל ההחלטות ופסקי הדין בנט-המשפט (מערכת ניהול התיקים) היו אמורים להיות חתומים בחתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001).  בפועל, השופטים מסתירים את החתימות האלקטרוניות, ובדיקה מראה שאין במערכת חתימות אלקטרוניות תקינות על פי החוק כלל -  "בגדי המלך החדשים"...

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/03/2017-03-26.html

  

 

תמונות: פיתוח מערכת נט-המשפט החל תחת שרביטם של אהרן ברק - נשיא בית המשפט העליון ובעז אוקון -מנהל בתי המשפט. עו"ד אלון בכר מכהן היום במשרד המשפטים כרשם גורמים מאשרים על פי חוק החתימה האלקטרונית - מופקד על שמירת ישרת המערכת. עו"ד אפי נוה - ראש הלשכה, ולשכת עורכי הדין הם שותפים בכירים לעניין החתימות האלקטרוניות במערכת נט-המשפט.

__________ 

מאהל המחאה ת"א, 26 למרץ - בקשה על פי חוק  חופש המידע הוגשה היום למשרד המשפטים בעניין אישור חתימות אלקטרוניות של בתי המשפט על ידי רשם גורמים מאשרים על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001). הבקשה נועדה לחדד את מעורבות משרד המשפטים בתקינותן, או אי-תקינותן של "החתימות האלקטרוניות" במערכת נט-המשפט - מערכת ניהול התיקים של בתי המשפט.
חוסר האמינות וחוסר התקינות של מערכת נט-המשפט הגיעו לידיעת הציבור באופן חלקי בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. 

  

תמונות: אחד "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך - הנציב והשופטת אלשייך היו בתמימות דעים שפרוטוקל זה הוא רק "טיוטה", שכן "החתימה הגרפית" המופיעה עליו חסרת כל תוקף, ואינו חתום ב"חתימה אלקטרונית".  השופטת ורדה אלשייך ועו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט היו דמויות מפתח בפרשת הפברוק.  

_____ 

                                                          
תמונות: נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג כתב החלטה בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, שהיא יצירת מופת רבת רבדים - מגלה טפח ומכסה טפחיים...  ההחלטה מתייחסת שוב ושוב ל"חוק החתימה האלקטרונית", ויוצרת את הרושם ש"החתימות האלקטרוניות" במערכת נט-המשפט הן אכן חתימות אלקטרוניות התואמות את חוק החתימה האלקטרונית.  בדיקה מראה ש"החתימות האלקטרוניות", כפי שהותקנו במערכת נט-המשפט חסרות כל תוקף על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001).

_____

למרות שהנושא טכני בעיקרו, אתר רשם גורמים מאשרים במשרד המשפטים מנסה להביא את עיקרי העניין בצורה פשוטה.

א)

 

ב)

תמונות: פרסומים מאתר רשם גורמים מאשרים במשרד המשפטים: א) מאפייני חתימה אלקטרונית מאובטחת כוללים - "היא ייחודית לבעל אמצעי החתימה, ומאפשרת זיהוי לכאורה של בעל אמצעי החתימה." ב) על פי חוק החתימה האלקטרונית, חתימה אלקטרונית מאובטחת ומאושרת היא כזאת המונפקת על ידי גורם הרשום על ידי רשם גורמים מאשרים במשרד המשפטים. הגורמים המאשרים הרשומים היום הם שניים בלבד: פרסונל איי.די. בע"מ וקומסיין בע"מ. לעומת זאת, "החתימות האלקטרוניות" בבתי המשפט מונפקות על ידי "Israel Court Authority" ("רשות בתי המשפט"), שאינה מופיעה במרשם הגורמים המאשרים, ו"החתימות האלקטרוניות" המונפקות על ידי "Israel Court Authority" לשופטים ועובדי בתי המשפט, על פניהן, אינן  מאפשרות למקבל המסמך זיהוי של בעל אמצעי החתימה.  

_____

בדיקה של "החתימות האלקטרוניות" במערכת נט-המשפט מראה שאינן עולות בקנה אחד עם חוק החתימה האלקטרוניות (2001).

א) משלוח כתב בית דין מנט-המשפט בדוא"ל (המצאה כביכול). הודעת הפתיחה המטעה אומרת "המסמך אותו פתחת חתום באמצעות חתימה אלקטרונית ויוצג לפניך לצפייה בלבד". ההודעה אינה מזכירה "חתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001)".

______

ב) פתיחת כתב בית דין אלקטרוני באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: הודעת פתיחה מטעה נוספת - "בדיקת מסמך חתום. המסמך שנבדק תקין".

______

ג) בדיקת אישור "החתימה האלקטרונית" על כתב בית דין באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: "כללי" - “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...", “הונפק עבור: Israel Court Authority“, הונפק על ידי: Israel Court Authority”, "בתוקף מ: 01/01/2000 עד 01/01/2999”.

______

ד) בדיקת אישור "החתימה האלקטרונית" על כתב בית דין באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: “פרטים" - “בתוקף עד – יום חמישי, 01 לינואר, 2099”, “נושא - Israel Court Authority”, "מפתח ציבורי – RSA”, “פרמטרים של מפתח ציבורי – 00 05”, “מזהה מפתח של הרשת – 3c466a97...”, אלגוריתם של תמצית – Sha1”, “תמצית – e4 83 20 4c 25 0a 94 cb 68 cf...”

______

ה) בדיקת אישור "החתימה האלקטרונית" על כתב בית דין באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין: “נתיב אישור" - “נתיב אישור – Israel Court Authority”, “מצב אישור -אישור בסיס זה של רשות האישורים אינו אמין משום שהוא אינו נמצא במאגר רשויות האישורים העליונות המאושרות".
תמונות א-ה) נתוני חתימה אלקטרונית טיפוסית בנט-המשפט, כפי שהם מוצגים במערכת זיהוי חתימות אלקטרוניות, המונפקת לעורכי הדין על ידי לשכת עורכי הדין. בדיקה מדוקדקת של נתוני "החתימה האלקטרונית" על כתב בית דין שנשלחה בדוא"ל מבית המשפט (המצאה כביכול) מראה: א) אינה מקיימת מאפייני חתימה אלקטרונית מאובטחת - שכן אינה מאפשרת את זיהוי בעל אמצאי החתימה; ב) אינה מקיימת מאפייני חתימה אלקטרונית מאושרת על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) - אישור הבסיס של "Israel Court Authority" ("רשות בתי המשפט"), שהנפיקה את החתימה, אינו נכלל במאגר רשויות האישורים המאושרות.

_____ 

תלונות בעניין ההונאות ביישום והפעלת החתימות האלקטרוניות בנט-המשפט הוגשו לאחרונה למספר בעלי תפקידים בכירים. כולם ללא יוצא מהכלל מתקשים להשיב בצורה ראויה: [1, 2]
א) ראש השב"כ נדב ארגמן - התלונה אליו הוגשה בטענה שהשימוש בחתימות אלקטרוניות כוזבות הוא למעשה חבלה וחתרנות תחת סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. על פי חוק השב"כ (2002), השב"כ מופקד על השמירה על סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. בניגוד לתכתובות קודמות עם השב"כ, הפעם לא התקבל אישור קבלה של התלונה. בקשה חוזרת הוגשה - לקבלת אישור קבלה של התלונה. [3]
ב) נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין - התלונה לנציב הוגשה לגבי התנהלות השופטים, שיש לראותה כהונאה חמורה, במספר תיקים - בראש ובראשונה התנהלות השופט אברהם אברהם לגבי הסתרת החתימות האלקטרוניות (שאינן קיימות) על פסקי הדין של רומן זדורוב משנת 2010. בדצמבר 2016 שלח הנציב בזריזות אישור על קבלת תלונה ומספר תלונה לגבי תלונה, שלא הוגשה מעולם... אבל על התלונה שהוגשה כדין, הנציב לא שלח עדיין אישור קבלת תלונה ומספר תלונה. בקשה חוזרת נשלחה לנציב, לפעול כראוי ולהנפיק מספר תלונה. [4]
ג) מנהל בתי המשפט - מיכאל שפיצר - בקשה על פי חוק חופש המידע ביקשה בין השאר כל בסיס בחוק או בנוהלי הנהלת בתי המשפט, שהוא הבסיס להסתרת נתוני החתימות האלקטרוניות על כתבי החלטות, פרוטוקולים ופסקי דין מבעלי דין והציבור הרחב. הנהלת בתי המשפט מתקשה לענות, ושלחה הודעה על הארכת המועד לתשובתה. [5]
ד) ראש מטה הסייבר - אביתר מתניה - השב"כ פועל על פי חוק, לפחות מאז 2002. אולם סמכויות מרכזיות של השב"כ בעניין הסייבר הועברו על ידי ראש הממשלה נתניהו למטה הסייבר ורשות הסייבר ללא בסיס מתאים בחוק ("ברשות עצמו" על פי התקשורת). המצב שנוצר הותיר את השמירה על מערכות המידע החיוניות והקריטיות לקיום משטר דמוקרטי פרוצה לגמרי. גם כאן הייתה תגובה שנחזתה כהתחכמות. התשובה נשלחה על ידי "אמרי קוזק - יועץ לר' מערך הסייבר" בדוא"ל, כשהיא חתומה ב"חתימה גרפית". אולם מטה הסייבר אינו עונה על בקשות חוזרות לקבלת מכתב מקור של התשובה על נייר, בחתימת יד... (השב"כ שלח מיד מכתב נייר חתום ידנית בתשובה על פנייה דומה בעבר, לעומת זאת). [6]
ה) פרקליט המדינה - שי ניצן - התחכם, כרגיל. כל תלונה לא נשלחה למשרדו. אולם תמסורת דוא"ל התקבלה מלשכתו בעניין זה, על פי שורת הנידון. אולם התמסורת לא כללה כל מלל, ובמצורף נשלח קובץ וורד ריק (0BYTE)... בקשה נשלחה ללשכתו לשלוח את המכתב בפקס ובדואר נייר... [7]
ן) מבקר המדינה - יוסף שפירא - סירב כבר בעבר לקבל תלונה בעניין.

תמונה: רומן זדורוב - קרבן הונאות של השופטים בבית המשפט המחוזי נצרת, שניהלו משפט מפוברק בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) - "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" משנת 2010 הם כתבי בית דין אלקטרוניים מפוברקים/בדויים/למראית עין.
_______

ליישום חוק החתימה האלקטרונית (2001) בבתי המשפט ובשאר משרדי הממשלה חשיבות מרכזית לגבי ישרת השלטון ושחיתות השלטון בעידן בו רוב התנהלות השלטון היא באמצעים אלקטרוניים.
לכן, יש לראות בחומרה יתרה את ההונאה שביישום חוק החתימה האלקטרונית, בפרט בבתי המשפט. יש לראות את בכירי השופטים במדינת ישראל מאז תחילת שנות ה-2000, את רשמי גורמים מאשרים לחוק זה במשרד המשפטים (מינוי בדרגת שופט מחוזי) ואת ראשי לשכת עורכי הדין כשותפים להתנהלות זאת. את ההתנהלות בעניין זה בכללה יש לראות כהפרת אמונים חמורה ("בגידה" על פי השופט דוד רוזן - שגם הוא במפברקים).
לא ברור כלל ועיקר שיש גורם כלשהו ברשויות השלטון, המסוגל להתמודד עם הונאה זאת, לאחר שהיא מושרשת כבר מספר שנים.
המצב שנוצר מעלה חששות חמורים לגבי כשירות בתי המשפט בישראל כבתי משפט שבכתב (COURTS OF RECORD), וקיום זכויות האדם היסודיות ושלטון החוק.
מאמר שפורסם בכנס האירופי למחשוב ממשלתי בשנת 2015 אומר: "מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט בישראל - שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?"
מאמר שהתקבל לפרסום בכנס האירופי למחשוב ממשלתי לשנת 2017 אומר: "מחשוב ממשלתי בישראל - התמרה לעידן הפוסט-אמת".

קישורים:

[1] 2017-03-15 Complaint, filed with Shin-Bet Head and Ombudsman of the Judiciary – e-signatures in the courts //

תלונה, שהוגשה לראש השב"כ ולנציב תלונות הציבור על השופטים – חתימות אלקטרוניות בנט-המשפט

https://www.scribd.com/document/341946334/

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5TGpGQkhDc1oxUWc/view?usp=sharing

[2] מכתב תלונה לראש השב"כ

[3] בקשה לאישור קבלת תלונה על ידי השב"כ

[4] בקשה לאישור קבלת תלונה והנפקת מספר תלונה על ידי נציב תלונות הציבור על השופטים.

[5] הודעת הנהלת בתי המשפט על הארכת מועד לתשובה על פי חוק חופש המידע (20-2017)

[6] בקשה חוזרת לראש מטה הסייבר למתן תשובה על נייר בחתימת יד על ידי בעל סמכות מתאימה.

[7] בקשה לפרקליט המדינה שי ניצן למשלוח חוזר של תמסורת דוא"ל בעניין החתימות האלקטרוניות.

[8] 2012-05-31 השופטת ורדה אלשייך ופרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" - תלונת עו"ד אפי נווה, לשכת עורכי הדין, והחלטה (88/12/מחוזי ת"א) של נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג

https://drive.google.com/open?id=0B8Aa2xQGbmk5SUZuQlU5eXVIc2M

[9] 2012-06-17 יהונתן קלינגר, "כמה תהיות על פרשת ורדה אלשיך וחתימה אלקטרונית"

https://2jk.org/praxis/?p=4275

[10]  2012-06-04 "אלשיך הוסיפה כוונה ומניע למחדליו של עו"ד ארגז ובכך החמירה התלונה עליו", כלכליסט

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3573127,00.html