2017-05-23 פרשת שוקי משעול: כליאה שרירותית על ידי צו מאסר מפוברק של השופט אורי שוהם, פברוקים וכזבים של הרשמת ליאת בנמלך כתוספת

פרשת שוקי משעול: כליאה שרירותית על ידי צו מאסר מפוברק של השופט אורי שוהם, פברוקים וכזבים של הרשמת ליאת בנמלך כתוספת

שוקי משעול נכלא תחת צו מאסר מפוברק של שופט בית המשפט העליון אורי שוהם. כרגיל במקרים דומים, הופעל חיסיון מפוברק על התיק כולו. ועכשיו - רשמת בית המשפט העליון ליאת בנמלך מכזבת ומפברקת הליכים בעניין בקשות לעיון בצו מאסר עשוי כדין. מניעת הגישה לעיון בצו מאסר עשוי כדין תצריך יצירתיות ומקוריות של הרשמת ליאת בנמלך. מניעת הגישה לצו המאסר של שוקי משעול גם תציין נקודת שפל חדשה בישרת בית המשפט העליון. עתירת אסיר הוגשה לחוד לגבי תנאי כליאתו של שוקי משעול - עם עבריינים כבדים, במקום בכלא מעשיהו. בית המשפט העליון גם דחה למועד בלתי ידוע את הדיון בעתירת שוקי משעול נ היועמ"ש על אי אכיפת החוק על התנהלות רות דוד כפרקליטת מחוז ת"א. בתי המשפט מובילים את ההתנכלות לחושפי השחיתות ברשות המסים ובמקביל - את אי אכיפת החוק על רות דוד. על כך כתב ג'פרסון: "ממרומי מגדל החוק, הם מפעילים את התותחים נגד אלה, עליהם הם היו אמורים להגן". התנהלות שופטי בית המשפט העליון טיפוסית לשופטים בדיקטטורות ובמשטרים אפלים!

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/05/2017-05-23_22.html

  

  

תמונה: שוקי משעול מוחזק בכליאה שרירותית - תחת צו מאסר מפוברק מעשה ידיו של שופט בית המשפט העליון אורי שוהם.  ועכשיו - רשמת בית המשפט העליון ליאת בנמלך מפברקת הליכים בניסיון להסתיר את העניין. כרגיל, חיסיון מפוברק, הוא חלק בלתי נפרד מחבילת ההונאות השיפוטיות.

תמונה: למרות הודעות והתרעות חוזרות, קיבלה נציבת שירות בתי הסוהר עפרה קלינגר את שוקי משעול למאסר ללא צו מאסר עשוי כדין.  מפקדת גולאג, ולא אשת חוק!

____ 

מאהל המחאה ת"א, 23 למאי - "בקשה להבהרות הוגשה אתמול בבית המשפט העליון בתיק "פלוני" (שוקי משעול) נ מדינת ישראל (1322/17).

בבית המשפט העליון

פלוני (שוקי משעול) נ מדינת ישראל                                       רע”פ 1322/17

מבקש העיון: דר' יוסף צרניק

מאהל המחאה ת"א

תד 33407, תל-אביב

פקס: 077-3179186

דוא"ל: joseph.zernik@hra-ngo.org

בקשה להבהרות על החלטת הרשמת ליאת בנמלך על הבקשה לעיון בפקודת מאסר עשויה כדין בתיק זה

מבקש העיון בתיק זה, דר’ יוסף צרניק, מגיש בזאת תגובה על החלטת הרשמת ליאת בנמלך על הבקשה לעיון בפקודת מאסר עשויה כדין בתיק זה:

א. מניעת העיון ב"צו איסור פרסום עשוי כדין" והשתת חיסיון שלא כדין בתיק זה

1.תיק זה נחזה כ"חסוי" שלא כדין – הפרה חמורה של הזכות לשימוע הוגן ופומבי.

2. החלטת הרשמת ליאת בנמלך מיום 11 למאי, 2017, לא נמסרה לי עד היום (תמונה1). החלטה זאת אומרת בעניין צו איסור פרסום עשוי כדין:

בקשר לבקשה לעיון בצו איסור פרסום עשוי אציין, כי שמו של המבקש נחסה במועד פתיחת ההליך כיוון שההליך בערכאה קמא התנהל בדלתיים סגורות.

3. דבריה אלה של הרשמת ליאת בנמלך לוקים בחוסר ישרה בסיסי בעניינים עובדתיים:

א) הם יוצרים את הרושם שרק שמו של המבקש שוקי משעול נחסה (על ידי הפיכתו שלא כדין ל"פלוני"), בעוד שלאמיתו של דבר, התיק כולו מוסתר מעין הציבור עד היום (תמונה 2). הרשמת ליאת בנמלך גם לא תיקנה את החסיון שלא כדין עד יום זה. זאת - לאחר שהודתה בפועל שאין בתיק זה חיסיון כדין.

ב) האמירה "ההליך בערכאה קמא התנהל בדלתיים סגורות" – יסודה בכזב. המבקש בתיק זה – מר שוקי משעול – כתב לי לפני כניסתו למאסר, וכן מצאתי במאגרי נתונים, שכל ההליכים הפליליים הקשורים לתיק זה בבתי המשפט קמא נערכו בדלתיים פתוחות.

תמונה 1. החלטת הרשמת ליאת בנמלך מיום 11 למאי, 2017.

תמונה 2. על תיק זה ממשיך החסיון הכללי שלא כדין עד היום.

____

ב. מניעת העיון ב"פקודת מאסר עשויה כדין"

4. ביום 30 לאפריל, 2017, הגשתי בקשה דחופה למען הסדר הטוב (שנרשמה כבקשה מס' ח') – לעיון בצו מאסר עשוי כדין לגבי המערער משעול. הדין בעניין ברור: תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003) תקנה 2(ב) אומרת: “כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". יתרה מכך, פסק הדין של בית המשפט העליון משנת 2009 בתיק האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ5917/97) מבהיר במפורש שאין כל צורך להגיש בקשה לעיון בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. יתרה מזאת, פסק הדין הנ"ל הכריז על זכות העיון: “עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על-חוקי...” יחד עם זאת, ניסיון נרחב במשך השנים, מראה שמזכירויות בתי המשפט (כולל בית המשפט העליון) מסרבות לקיים את החוק ומונעות את הגישה לעיון בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין, ודורשות החלטה שיפוטית לפני שהן מאפשרות עיון. לכן הוגשה הבקשה מיום 30 לאפריל כ"בקשה למען הסדר הטוב".

5. הבקשה לעיון בפקודת מאסר עשויה כדין הוגשה, מכיוון שהחלטת השופט אורי שוהם מיום 05 לאפריל, 2017, בעניינו של “פלוני” (שהוא המערער שוקי משעול), כפי שנשלחה (המצאה למראית עין) לבא-כוחו של שוקי משעול, נחזית כ"פקודת מאסר" משובשת וחסרת תוקף, שאינה בר-אכיפה (תמונות 3), שנועדה לשלול את חירותו של אדם מתוך הונאה.

תמונות 3. "פלוני" נ מדינת ישראל (רש"פ 1322/17) - “החלטה" של השופט אורי שוהם מיום 05 לאפריל, 2017: ”10. סוף דבר… המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 23.4.2017 עד השעה 10:00, בימ"ר ניצן, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון, ועותק מהחלטה זו...” ה"החלטה" אינה מפרשת את שם האדם שעליו להיכנס למאסר, אינה חתומה, ובשוליה תניית הפטור: “כפוף לשינויי עריכה ונוסח".

_____

6. החלטתה של הרשמת ליאת בנמלך מיום 11 למאי, 2017, אומרת בעניין זה: "הצדדים יגישו תגובתם לבקשה לעיין בפקודת המאסר וזאת תוך 14 ימים מעת המצאת ההחלטה." הדין בישראל אינו מקנה לרשמת ליאת בנמלך כל סמכות שפיטה בעניין העיון בפקודת מאסר עשויה כדין (אם היא בכלל קיימת) בתיק זה. מובן מאליו שגם לצדדים בתיק זה אין כל סמכות להתנגד לעיון זה. החלטה זאת גם השהתה בפועל את העיון עד לאחר כניסתו של שוקי משעול לכלא.

7. אין ספק שהתנהלות זאת, מאסר שרירותי על ידי הנפקת פקודת מאסר משובשת וחסרת תוקף, בשילוב עם חיסיון שלא כדין, תימצא כנוגדת לא רק יסודות "משטר דמוקרטי", אלא גם יסודות כבוד האדם וחירותו ושימוע הוגן ופומבי.

ג. שליחתו וקבלתו של שוקי משעול למאסר ללא פקודת מאסר עשויה כדין

8.תקנות סדר הדין הפלילי, 1974, אומרות:

צו ביצוע ופקודת מאסר

31. ניתן גזר דין – יערוך בית המשפט או הרשם, על פי דרישת בעל הדין, צו אשר יציין את הטעון ביצוע על פי גזר הדין ואם הוטל עונש מאסר תיערך פקודת מאסר לפי טופס 6 שבתוספת; צו ופקודה כאמור ייחתמו בידי בית המשפט או בידי הרשם וישמשו אסמכתה לכל רשות מוסמכת לבצע את העונש.

פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, גם היא ברורה, ואומרת בפירוש:

קבלת אסירים

2. לא יתקבל אדם לבית סוהר אלא על פי צו מאסר או צו מעצר שהובא עמו, ואולם מותר לקבל לבית סוהר ילד של אסירה ביחד עם אמו אם היא מיניקה אותו והוא בן פחות משנתיים.

זיהוי 

3. מנהל בית הסוהר יאמת כי הצו חתום בידי הרשות המתאימה ועשוי כדין והאסיר הוא האדם הנזכר בו.

9. כבר לפני שנתיים הגשתי בקשה על פי חוק חופש המידע לשירות בתי הסוהר בעניין סדרי קבלת אנשים למאסר. התשובה, מיום 06 לינואר, 2016 (באיחור של שנה), מאת אתי גרובר "רכזת טיפול בתלונות ופניות ציבור שב"ס" (בלתי תקינה: בלתי חתומה, ושלא על ידי ממונה על פי חוק חופש המידע) אומרת (תמונה 4):

הננו להביא לידיעתך כי אסמכתא לכליאה בשב"ס היא פקודת מאסר/מעצר חתומה ע"י שופט - מקור בלבד! .

תמונה 4. תשובה משובשת/בדויה/מפוברקת על פי חוק חופש המידע של שירות בתי הסוהר מיום 06 לינואר, 2016, לגבי נוהלי קבלת אנשים למאסר.

_____

10. הבקשות שהגשתי לבית המשפט העליון בתיק זה, גם שימשו כהודעות לבית המשפט העליון בכלל, ולשופט אורי שוהם בפרט, על השיבוש החמור בנוגע לפקודת המאסר ובתיק זה. לפיכך, יש לראות את המצב גם כסירוב לתקן שיבוש זה.

11. במקביל שלחתי הודעות לנציבת שירות בתי הסוהר, עפרה קלינגר, המתריעות אותה לגבי השיבוש בפקודת המאסר המפוברקת לגבי שוקי משעול, ומבקש אותה לקיים את החוק לגבי קבלת אנשים למאסר בכלל, והמערער שוקי משעול בפרט.

12.לדברי שוקי משעול, ביקש לראות פקודת מאסר עשויה כדין בעת הופעתו לפני וועדת מיון של שירות בתי הסוהר ביום 09 למאי, 2017, אולם מבוקשו נמנע ממנו.

13.למרות כל זאת, התקבל שוקי משעול למאסר ביום 16 למאי, 2016, ללא פקודת מאסר עשויה כדין.

ד. שוקי משעול, רות דוד, רונאל פישר והשחיתות ברשות המסים ובפרקליטות מחוז ת"א

14. המערער שוקי משעול הוא לשעבר בכיר ברשות המסים, והבכיר מבין חושפי השחיתויות שם. משעול הפך אח"כ לקרבן התעללות של מערכת המשפט ואכיפת החוק בכלל, ופרקליטת מחוז ת"א לשעבר רות דוד ושותפה עו"ד רונאל פישר בפרט. לפיכך, הנסיבות המתועדות בתיק זה גם נחזות כהמשך רדיפת חושף השחיתויות ברשות המסים שוקי משעול על ידי מערכת המשפט ואכיפת החוק.

15. לפיכך, יש לראות את התנהלותה של הרשמת ליאת בנמלך גם כהמשך ישיר של מה שכתב פרופ’ מוטה קרמניצר בפרשת רומן זדורוב: “התנהלות של הפרקליטות... מפחידה… כשמצרפים לכך את עמדת בית המשפט העליון והתנהלות היועץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות, אנו נותרים עם מערכת משפטית שמגִנה בעיקר על עצמה.”

ה. החלטות בית המשפט העליון מאז 2002 בכלל, והחלטתה של הרשמת ליאת בנמלך מיום 11 למאי, 2017 בפרט, הן "טיוטות" בלבד, ולכן אין גם דרך לערער על החלטת הרשמת בתיק זה

16. החלטתה של הרשמת ליאת בנמלך מיום11 למאי, 2017, בדיוק כמו החלטתו של השופט אורי שוהם מיום 05 לאפריל, 2017, נשלחה בפקס כשאינה חתומה, ללא מכתב מלווה או אימות כלשהו על ידי המזכירות, וכשהיא נושאת תניית פטור, "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". התנהלות זאת אינה יוצאת דופן, והיא טיפוסית לבית המשפט העליון מאז 2002 (תמונה 5). אין ספק שכך אדם בר דעת יראה בכתב זה, כפי שנשלח, כתב בית דין למראית עין, “מפוברק" (כפי שהוא נקרא על ידי התקשורת בישראל), או "טיוטה" (כפי שהוא נקרא על ידי השופטים בישראל). ניסיוני הנרחב במהלך השנים גם מראה, שאין כל אפשרות לקבל מבית המשפט העליון החלטה חתומה על ידי שופט או רשם כדין, ומאושרת על ידי המזכירה הראשית כדין "העתק מתאים למקור". לכן, גם אין כל אפשרות להגיש ערעור כדין מהחלטת הרשמת ליאת בנמלך.

תמונה 5. תבנית החלטות בית המשפט העליון לפני 2002, ולאחר מכן. האישור "העתק מתאים למקור", וכל אזכור של מזכיר ראשי הוסרו מן ההחלטות, ותניית הפטור, “כפוף לשינויי עריכה ונוסח" הוספה. נשיאי בית המשפט העליון אשר גרוניס ומרים נאור, וכן הנהלת בתי המשפט (חופש המידע) סירוב ומסרבים לספק הסבר לגבי הבסיס החוקי לשינוי המפליג שחל בכתבי ההחלטות בבית המשפט העליון תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא

____

17. הפיכת כתבי בית המשפט העליון ל"טיוטות" תועדה שוב לאחרונה בתיק בתיק י.ש. אבן ישראל בע"מ נ שולמן ואח’ (1554/16). בתיק זה נתן בית המשפט העליון החלטה שנחזתה כפסק דין ביום 10 לאפריל, 2016, והחלטה שנחזתה כפסק דין הפוך ביום 05 ליוני, 2016. לאחר פרסום העניין בתקשורת כ"שערוריה", פרסם בית המשפט העליון ביום 08 ליוני, 2016, החלטה, מתוכה עולה שבית המשפט העליון שומר לעצמו את הזכות להחשיב את החלטותיו כ"טיוטות", גם לאחר שהומצאו כביכול.

18. הפיכת כתבי בית המשפט העליון ל"טיוטות" תועדה גם בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים מיום 11 למאי, 2012 (88/12/מחוזי ת"א) מפרשת שהן השופטת ורדה אלשייך והן הנציב מצאו את הפרוטוקולים כ"טיוטות". יתרה מזאת, ההחלטה מצטטת את השופטת ורדה אלשייך, שטענה להגנתה, שהתנהלותה אינה שונה מהתנהלות בית המשפט העליון, המנפיק את החלטותיו "כפוף לשינויי עריכה ונוסח". תשובתו של הנציב: “נתלתה באילן גבוה"…

19. התנהלות בית המשפט העליון לגבי הנפקת כתבי בית דין משובשים וחסרי תוקף, שהחלה תחת כהונתו של הנשיא אהרן ברק, אינה המצאה ישראלית מקורית. התנהלות מסוג זה מוכרת ברחבי העולם מזה מאות שנים כהנפקת כתב בית דין למראית עין וניהול הליכי משפט למראית עין – סימן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים. לא מצאתי בחוק העונשין הישראלי הגדרה של עבריינות מסוג זה. לכן, לצורך הבהרה בלבד, מובא בזאת הסעיף המתאים בחוק העונשין של מדינת טקסס, ארה"ב:

חוק העונשין של טקסס - סעיף 32.48: הליכים למראית עין

32.48 הליכים למראית עין

(א) אדם מבצע עבירה פלילית אם אותו אדם מתוך חוסר זהירות גורם למסירתו לאחר של מסמך המחקה הזמנה לבית המשפט, כתב תביעה, פסק דין, או כל כתבי בית דין אחר, בכוונה ל:

(1) לגרום לתשלום של דרישה על ידי האחר, או

(2) לגרם לאחר:

A) להישמע לסמכות לכאורה של אותו מסמך; או
B) לנקוט פעולה או להימנע מלנקוט פעולה כלשהי בתגובה למסמך ובהתאם לו, או על בסיס מסמך זה.

(ב) אישור המצאה של המסמך לאדם כלשהו מתוך כוונה שיגיע לייעודו הוא עילה מספקת להראות שהמסמך נמסר.   

(ג) אין זאת הגנה מפני תביעה פלילית תחת סעיף זה, אם המסמך למראית עין:

(1) אומר שאינו מסמך בית דין בר תוקף.

(2) הונפק או אושר על ידי אדם או ישות שאין להם סמכות חוקית להנפיק או לאשר מסמך מסוג זה.

(ד) אם הובאו ראיות במשפט על פי סעיף זה, שהמסמך למראית עין הוגש לרישום, או הוצג, או נמסר למזכיר בית המשפט, או לעובד מזכירות בית המשפט, שהועמד או נוסד על פי החוקה והחוק של מדינה זאת, יש בכך הנחה, הניתנת להפרכה שהמסמך נמסר מתוך הכוונה שנאמרה בסעיף (א) לעיל.

(ה) מלבד מה שנאמר בסעיף (ו), עבירה תחת סעיף זה, היא עבירה מסוג “Class A misdemeanor”.

(ו) אם הובאו ראיות במשפט על פי סעיף זה, שהנאשם הורשע בעבר על עבירה על פי סעיף זה, העבירה היא מסוג “state jail felony” (פשע שדינו מאסר).

התנהלות מסוג זה נחשבת להתנהלות עבריינית, חוץ-שיפוטית, שאין חלה עליה כל חסינות שיפוטית. אולם כפי שתועד בפרשת השופטת ורדה אלשייך, בפרשת השופטת הילה כהן, ובמקרים אחרים, מערכת המשפט ואכיפת החוק בישראל השתיתה נורמות, על פי הן מותר לשופטים לעסוק בהתנהלות מסוג זה מתוך פשיענות [IMPUNITY].

ו. בית המשפט העליון מונע לאחרונה את הגישה לעיון בתיקים תוך זילות החוק

20. במהלך השנים עיינתי בקשר למחקר אקדמי בתיקים רבים של בית המשפט העליון. אולם בשנתיים האחרונות, נמנעה הגישה לעיון בהחלטות שכבר התפרסמו, תוך זילות החוק:

א) פרנקו-סידי ואח’ נ הרשות על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (9073/01 ,1582/02) – בתיקים אלה ברור שהכתבים שהתפרסמו במערכת האלקטרונית מפוברקים. בית המשפט מנע את הגישה לעיון בהנמקה שהתיקים "נגרסו", אולם סירב ומסרב לספק את האסמכתאות הנדרשות בחוק לביעור התיקים – פרסום ברשומות ופרוטוקול ביעור.

ב) רומן זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10) – בתיק זה מנע הרשם גלעד לובינסקי את הגישה לעיון בכתבי ההחלטות בתיק הנייר מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) – שהיה אז במשמורת בית המשפט העליון – בהנמקה של "ערבוביה" בתיק. גם בתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב ברור ששובשו כתבי בית דין בבית המשפט המחוזי נצרת.

ג) אומ"ץ נ היועמ"ש ואח’ (5514/16) - השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל ונועם סולברג מונעים את הגישה לעיון בהחלטה ובצו על תנאי ללא כל הנמקה.

יש לחשוש, שמטרת הרשמת ליאת בנמלך בנטילת סמכות שיפוט שלא כדין בעניין העיון בפקודת המאסר בתיק זה, גם היא למנוע עיון המותר בדין. אולם נותר לחכות ולראות אם תמצא הנמקה מקורית ויצירתית לזילות החוק, מעבר לאלה המנויות לעיל (א-ג). יחד עם זאת, אין ספק שמניעת העיון בפקודת מאסר עשויה כדין לגבי חושף שחיתויות, בעודו מוחזק בכלא, תציין שפל מדרגה חדש, שכמותו לא נראה עדיין.

היום, 22 למאי, 2017 ____________

                               דר' יוסף צרניק, מבקש העיון

                                בעצמו – בלתי מיוצג