2018-02-17 הפרופסורים דני דולב, אהוד שפירא, אמנון שעשוע התבקשו לחוות דעה על החתימות האלקטרוניות בנט-המשפט

הפרופסורים דני דולב, אהוד שפירא, אמנון שעשוע התבקשו לחוות דעה על החתימות האלקטרוניות בנט-המשפט

המרמה ביישום חוק החתימה האלקטרונית בבתי המשפט מערערת את יושרת בתי המשפט מיסודה.  כפי שהובהר בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך, השופטים מחזיקים בעמדה שכל מסמך אלקטרוני בנט-המשפט שאינו חתום בחתימה אלקטרונית כדין, הוא "טיוטה" - חסר תוקף ואינו בר-אכיפה.  יחד עם זאת - השופטים מייצרים באופן שגרתי מסמכים מפוברקים - כוזבים וחסרי כל תוקף, שאינם חתומים בחתימות אלקטרוניות, ומפרסמים אותם על מנת להטעות את הציבור.  חמור מכל, כפי שהודגם בפרשת ורדה אלשייך, רשויות המשפט והחוק בישראל המציאו "חברייינות" - חסינות בדויה לעבריינות - לגבי שופטים העוסקים במרמה מסוג זה.

חוות דעתם של הפרופסורים דני דולב, אמנון שעשוע ואהוד שפירא נועדה להגשה כתוסף לערעור צרניק נ מדינת ישראל ואח' (7631/17).  עניינו של הערעור ממוקד בשליחת אדם לכליאה ללא התיעוד הנדרש בחקיקה בישראל. הליכי הכליאה הנידונים בערעור הם: א) המעצר החריג עד תום ההליכים של הבלוגרים לורי שם-טוב ואח' על ידי השופט אברהם היימן, מחוזי ת"א, ב) מאסר העולם של רומן זדורוב על ידי שופטי בית המשפט המחוזי נצרת. 
לגבי התנהלות השופטים בתיק רומן זדורוב גם הוגשה תלונה פלילית נגד השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, ואברהם אברהם על מרמה, הפרת אמונים, ושיבוש הליכי משפט.  היועמ"ש אביחי מנדלבליט מסרב להורות על חקירת משטרה.

דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם אומר על סמך מידע, שחלקו מבוסס על המרמה בנט-המשפט: "התדרדרות חמורה ביושרת מערכת החוק והמשפט בישראל... יושרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".

יש לקוות שיימצאו מומחים ישראליים בני סמכא, שיהיו מוכנים לחוות דעה בפומבי על המרמה בבתי המשפט.
כשל שיטת המשטר בישראל היום נובע בחלקו מסירובם של אנשי מעמד המשכילים בישראל - בפרט משפטנים ומומחים למחשבים - למלא את תפקידם הציבורי בחברה אזרחית מתוקנת.

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2018/02/2018-02-17.html

תמונה.   מתוך דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018.  הפסקה מבוססת על מידע נרחב שהוגש למועצה על פברוקים ומרמה של השופטים במסמכים האלקטרוניים בבתי המשפט.

___

 תמונה מס' 9 מתוך ערעור צרניק נ מדינת ישראל ואח' (7931.17).  חתימה אלקטרונית בלתי תקינה סוג א’ של מסמך החלטה שהומצא כביכול בנט-המשפט . עיון בנתוני החתימה האלקטרונית באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין מראה: "כללי" - “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...", “הונפק עבור: Israel Courts Authority“, הונפק על ידי: Israel Courts Authority”, "בתוקף מ: 01/01/2000 עד 01/01/2999”. אדם בר-דעת לא יראה בחתימה מסוג זה חתימה אלקטרונית על פי ההגדרות המקובלות, ובוודאי שלא חתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית, תשס"א-2001: שם החותם, סמכותו, ותאריך החתימה אינם מצוינים, אין בישראל רשות שהוקמה על פי דין, ששמה “Israel Courts Authority“, ובוודאי שאין גורם מאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית,תשס"א-2001 בשם זה.

___

תמונה מס' 10 מתוך ערעור צרניק נ מדינת ישראל ואח' (7931.17). חתימה אלקטרונית בלתי תקינה סוג ב’ של מסמך החלטה שהומצא כביכול בנט-המשפט  עיון בנתוני החתימה האלקטרונית באמצעות התכנה הייעודית של חברת PERSONLID מראה: “חתימת המסמך אינה תקינה". אין בנמצא נתונים נוספים לגבי חתימה אלקטרונית על מסמך שיפוטי זה.  

___

תל-אביב, 17 לפברואר - בקשה נשלחה לפרופסור דני דולב ואמנון שעשוע (האוניברסיטה העברית), ופרופ' אהוד שפירא (מכון וייצמן) - לחוות דעה על אופן יישום החתימות האלקטרוניות במערכת הכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט בישראל.

הפנייה לפרופסורים דולב, שעשוע ושפירא אומרת:

פרופ' דני דולב, פרופ' אמנון שעשוע, ופרופ' אהוד שפירא שלום,

מצורף בזאת כתב ערעור בתיק שבנידון, שהוגש ביום 01 לאוקטובר, 2017.  בית המשפט העליון משתהה ו/או מסרב לפסוק עד עתה בעניין ערעור זה. [1]

עניינו של ערעור זה - חתימות אלקטרוניות לגבי כתבי בית דין אלקטרוניים במערכת נט-המשפט, המופעלת בבתי המשפט השלום והמחוזיים מאז שנת 2010. לדעתי ערעור זה הוא בעל חשיבות עליונה לגבי יושרת בתי המשפט ושלטון החוק במדינת ישראל היום.

אני פונה אליכם בבקשהלתת חוות דעת בכתב, חתומה/ות ומאושרת/ות כדין, יחד או לחוד, לצורך הגשתן כתוסף לערעור זה:

האם החתימות האלקטרוניות כביכול, שדוגמאות שלהן מופיעות בכתב הערעור, יכולות בכלל להיחשב כחתימות אלקטרוניות אישיות של שופטים על פי הגדרות מקובלות? ובפרט - האם הן יכולות להיחשב חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) של מדינת ישראל?

הריני מקווה שתענו לבקשתי זאת, מתוך הכרת חשיבותה לזכויות היסוד של כלל תושבי מדינת ישראל. יתרה מכך, הריני מקווה שתכירו בכך, שלאור מעמדכם כחברי סגל אקדמי, הזוכים להגנות מיוחדות, ובפרט כחברי סגל במוסדות ציבוריים, מן הראוי שתתנו את חוות הדעת הנ"ל.

בברכה, 

דר' יוסף צרניק

___

[1]  2017-10-02 צרניק נ מדינת ישראל ואח' (7631/17) – ערעור פלילי – בבית המשפט העליון – הודעת ערעור וערעור

https://www.scribd.com/document/360566009/

https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5TVZQMnFsMmxzZUU/view?usp=sharing

___

חוות דעתם של הפרופסורים דולב, שעשוע ושפירא נועדה להגשה כתוסף לערעור צרניק נ מדינת ישראל ואח' (7631/17) התלוי ועומד בבית המשפט העליון מאז 01 לאוקטובר, 2017.  עניינו של הערעור ממוקד בשליחת אדם לכליאה ללא התיעוד הנדרש בחקיקה בישראל (חקיקה דומה קיימת בכל משטר נאור - דרישה לכתבי בית דין תקפים ובני אכיפה לקבלת אדם למאסר). הליכי הכליאה הנידונים בערעור הם: 

א) המעצר החריג עד תום ההליכים של הבלוגרים לורי שם-טוב ואח' על ידי השופט אברהם היימן, מחוזי ת"א, 

ב) מאסר העולם של רומן זדורוב על ידי שופטי בית המשפט המחוזי נצרת - יצחק כהן (עבריין מין) ואסתר הלמן, והמתחזה לשופט (ללא מינוי כדין) חיים גלפז.

העניין הוא בעל חשיבות עליונה לגבי יושרת בתי המשפט בישראל בכלל - בכל עניין שהוא.
בית המשפט העליון משתהה, או מסרב לפסוק בתיק זה, וגם מסרב להסיר את "החיסיון המנהלי" שהופעל על תיק זה ללא הליך ראוי .

תוכנו של כתב הערעור זהה בחלקו הגדול לתוכן תקציר החומר שהוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית לשנת 2018.  דו"ח נציב זכויות האדם כלל בדו"ח שלו את החומר שהוגש כאסמכתא, עם ההערה הבאה:

24. דו"ח ערנות לזכויות האדם אל"מ מבליט את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפק במקרה הטוב.

____

מרמה בהליכי כליאה: הבלוגרים, רומן זדורוב, בית המשפט העליון, ונציב זכויות האדם של האו"ם בית המשפט העליון מתקשה להחליט בערעור שעניינו מרמת השופטים בהליכי כליאה - "פברוק" החלטות ופסקי דין. התיק עוסק בעיקר בכתבי החלטות מפוברקים מתיק המעצרים של הבלוגרים על ידי אברהם היימן, ותיק בית המשפט המחוזי נצרת שהביא למאסר עולם של רומן זדורוב על ידי השופט עבריין המין יצחק כהן, השופטת אסתר הלמן, והמתחזה לשופט (ללא מינוי) חיים גלפז.
נציב זכויות האדם של האו"ם, לעומת זאת, פרסם לפני מספר ימים דו"ח על ישראל, המתייחס בבירור למצב זה בבתי המשפט של ישראל, "התדרדרות חמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק... יש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."
הודעה הוגשה היום לבית המשפט העליון אודות דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם. ההודעה מסבירה שהערעור נועד בין היתר, לקבלת תגובה רשמית של רשות מתאימה של מדינת ישראל על דו"ח האו"ם. אולי דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם גם יסייע להם להחליט בערעור...
בינתיים, התיק נתון כבר 4 חודשים תחת חסיון מפוברק ("חיסיון מנהלי" על פי האגודה לזכויות האזרח), שהופעל ללא הליך ראוי...
שחיתות מערכת המשפט היא קודקוד השחיתות השלטונית בישראל!
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/02/2018-02-04.html

צרניק נ מדינת ישראל, לורי שם טוב, מוטי לייבל, צבי זר (עצירים) (רע"א 7631/17) - התיק נתון כבר 4 חודשים תחת חסיון מפוברק ("חיסיון מנהלי" על פי האגודה לזכויות האזרח), שהופעל ללא הליך ראוי...

____

הערה לבעלי ידע במחשבים: בתמונה - חותם "שר העיר" ירושלים, מתוארך סביב 700 לפנה"ס (תקופת בית ראשון). כבר אז התנהלות הממשל התקין הייתה מבוססת על מערכות רישום והשימוש באמצעי חתימה אמינים, מוכרים, גלויים. עניינו של הפוסט להלן הוא הונאת ענק ביישום החתימות אלקטרוניות ומערכות המידע הממשלתיות בישראל - מניהול התקציב, דרך ועדת הבחירות המרכזית, ועד לניהול בתי המשפט ובתי הסוהר. אולם דיון ישיר בנושאים אלה קשה בפרסום לציבור הרחב.

____

  

הערה לחובבי המשניות והתלמוד: הנושא נדון במשנה ובתלמוד בהרחבה במסכת גיטין.

____

הערה לחובבי משפט השוואתי: עניין תקפותם ואמיתותם של כתבי בית דין יכול להיחשב עניין חוקתי: לדוגמה, העניין עולה כבר בסעיף IV לחוקה של ארה"ב.  אולם בישראל, החל תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, הוסר בשיטיות מכתבי בתי המשפט  כל סממן תקף של חתימה ואימות (אותנטיקציה).  בסופו של התהליך, נציב תלונות הציבור על השופטים קובע בהחלטה בפרשת אלשייך, בעניין מסמכים אלקטרוניים בנט-המשפט, שאין דרך לציבור ואף לעורכי דין לדעת על פי תדפיסי נייר, או תצוגות במערכת גישת הציבור, האם מסמך הוא כתב בית דין תקף ובר-אכיפה, או "טיוטה" (פיברוק) בלבד. שינויים מפליגים אלה בכתבים ובניהול התיקים התחוללו בישראל במקביל לפרץ של מהפכנות חוקתית שהנהיג אהרן ברק עצמו.

____

 
תמונות. החלטה בפתקית של אברהם היימן בתיק המעצרים של הבלוגרים, לורי שם טוב מוחזקת כבר יותר מ-9 חדשים במעצר ללא הליך ראוי: "ככל שלמבקש טענות באשר לאוטנטיות של הפרוטוקול יפנה בהליך מתאים, אם קיים הליך שכזה, שאינו בקשה לעיון בתיק."

____

  

תמונות. השופטים יצחק כהן (עבריין מין כבר אז), אסתר הלמן, והמתחזה לשופט חיים גלפז (ללא מינוי שיפוטי), ניהלו משפט בדוי על רומן זדרורב בבית המשפט המחוזי נצרת.
___

\
תמונות. החלטה של השופט אברהם אברהם, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת, בתיק רומן זדורוב, בו ניהלו השופטים יצחק כהן (עבריין מין כבר אז), אסתר הלמן, והמתחזה לשופט חיים גלפז (ללא מינוי שיפוטי), משפט בדוי על רומן זדרורב, ואין בנמצא פסקי דין עשויים כדין: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים. אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט, ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל.  בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש... "

___

____

תל-אביב, 4 לפברואר -  הודעה הוגשה היום בתיק צרניק נ מדינת ישראל, לורי שם טוב, מוטי לייבל, צבי זר (עצירים) (רע"א 7631/17) בבית המשפט העליון, לגבי דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם שפורסם לפני מספר ימים.

השאלה העומדת לדיון בתיק זה:

האם מותר לשופטים לעסוק במרמה בשליחת אנשים לבית הסוהר? 

הניסוח המדויק של השאלה בבסיסו של הערעור:

השאלה בבסיסו של ערעור זה היא לגבי זכותו של אדם, שקיבל המצאה כביכול מבית המשפט, בהליך פלילי, של מסמך אלקטרוני, הנחזה ככתב בית דין, לעיין בחתימה האלקטרונית של אותו מסמך עצמו, בכדי לוודא את אמיתות (אותנטיות) אותו מסמך ככתב בית-דין שהוא החלטה שיפוטית תקפה.  במלים אחרות: האם רשאי בית משפט להמציא לאדם מסמכים, בהליך פלילי, מתוך כוונה שמקבלם יקבל את סמכותם כהחלטות או פסקי-דין, ובו בזמן לשמור בגדר חידה את אמתותם של אותם המסמכים ככתבי בית-דין תקפים?

הערעור נובע מהתנהלותו של השופט אברהם היימן בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים. לורי שם-טוב מוחזקת שם מעבר ל-9 חודשים  במעצר, ללא הליך ראוי, תוך הפרות חמורות של זכויות האדם הבסיסיות. התנהלות הרשויות בפרשת הבלוגרים תיחשב גם להפרה של האמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות, שישראל חתומה עליה.  היימן הנפיק "החלטה בפתקית", האומרת שאין, למי שקיבל המצאה כביכול של החלטה כביכול מבית המשפט, הזכות לדעת, אם מסמך ההחלטה אותנטי (אמתי) או מפוברק (תמונה לעיל).

הערעור גם מתייחס להחלטה דומה להפליא של נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם בתיק רומן זדורוב. שם ניהלו השופטים יצחק כהן (עבריין מין כבר אז), אסתר הלמן, והמתחזה לשופט חיים גלפז (ללא מינוי שיפוטי), משפט בדוי על רומן זדרוב, ואין בנמצא פסקי דין עשויים כדין. נשיא בית המשפט המחוזי נצרת  השופט אברהם אברהם הנפיק החלטה, הפוסקת, שזכות העיון אינה קיימת לגבי מי שמנסה לבדוק אם השופטים  עוסקים במרמה... (תמונה לעיל).

עצם העיסוק בשאלה, שבבסיסו של ערעור זה, במאה ה-21 בבית המשפט העליון, מציג את מערכת המשפט של מדינת ישראל כתופעה ימי ביניימית. שכן - באירופה המערבית, העיסוק באותנטיקציה (אימות) כתבי בית דין התנהל בעיקר בימי הביניים המאוחרים ומאה-מאתיים שנה אח"כ. 

בעולם ההלכה היהודית התנהל הדיון בעניין כבר בתקופת המשנה והתלמוד (ראו גיטין, תמונות).

ניתן לראות עניין זה כעניין חוקתי, שכן, החוקה של ארה"ב למשל, עוסקת כבר בסוף המאה ה-18 בעניין זה בדיוק (סעיף IV לחוקה) (תמונה לעיל).

אבל משום מה, למרות שהנושא נדוש כבר יותר מ- 2000 שנים, תחת אהרן ברק ובן טיפוחיו בעז אוקון, מערכת המשפט של מדינת ישראל לקתה בשכחה ממוקדת בנושא החתימות והאותנטיקציה. מה שמפליא עוד יותר, שהתקף השכחה הזה אירע במקביל לפרץ של מהפכנות חוקתית...  [2] 

בדומה, הנשיאה דורית בייניש, פסקה בעתירת האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים ואחרים, בעניין זכות העיון, שאין צורך כלל בהגשת בקשה לעיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין.  יתרה מזאת, בייניש כתבה שם דפים על גבי דפים בשבח זכות העיון: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..."  כל זה היה בכאילו. בפועל, אפילו בהליכים הנוגעים לכליאה, השופטים, בהנהגת בית המשפט העליון, מעדיפים עמימות... 

דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם שפורסם לפני מספר ימים, והתבסס בין השאר על המסמכים בתיקים הנוגעים לבלוגרים ולרומן זדורוב, רואה את המצב אחרת:

24. דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. [קישור לצרופה 52, שהיא הדו"ח המקוצר של HRA-NGO]

קשה להמעיט בחומרת קביעה זאת. למעשה, פסקה זאת אומרת:
^  ששלטון החוק אינו קיים עוד במדינת ישראל,
^ שבתי המשפט ומקצוע עריכת הדין בלתי כשירים ו/או מושחתים,
^ שעל הקהילה הבינלאומית לחדול מלהכיר בכל מסמך חוקי או משפטי שמקורו בישראל!

נותר רק לחכות ולראות מה בית המשפט העליון יפסוק בערעור.  אין ספק שפסק דין זה יהיה מסמך בעל חשיבות בינלאומית.

ההודעה, שהוגשה היום, גם מבהירה, שפסק הדין בערעור זה נועד לשמש כתשובה רשמית של המשטר בישראל על הדו"ח, שהוגש על ידי Human Rights Alert - NGO לשנת 2018 - שכן, בניגוד לנהלים, ממשלת ישראל מסרבת בעקשנות להגיב על הדו"חות למגישים מישראל.

קישורים
[1] 2018-01-01 הבלוגרים ורומן זדורוב - הליכי כליאה - פברוק על גבי פברוק בבית המשפט העליון
http://inproperinla.blogspot.com/2018/01/2018-01-01.html

[2] 2017-08-18 רמב"ם, המטרוניתא, אהרן ברק וכת הממזרים

http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/08/2017-08-18.html

____

להלן ההודעה שהוגשה היום בבית המשפט העליון

בבית המשפט העליון צרניק נ מדינת ישראל לורי שם-טוב, מוטי לייבל, צבי זר (עצירים) רע”א 7631/17

המגיש: שם: דר' יוסף צרניק - המערער כתובת: ת"ד 33407, ת"א הצדדים: המערער דר’ יוסף צרניק בעצמו, בלתי מיוצג המשיבים 1. מדינת ישראל על ידי פרקליטות המדינה 2. לורי שם-טוב (עצירה) על ידי עו"ד יהונתן רבינוביץ’ 3. מרדכי לייבל (עציר) על ידי עו"ד עדן פוליטקין 4. צבי זר (עציר) על ידי עו"ד נאוה דהאן

בקשה להגשת הודעה והודעה

החתום מטה, המערער בתיקים צרניק נ מדינת ישראל ואח’ (7631/17), מגיש בזאת את הבקשה להגשת הודעה וההודעה שלהלן: 

1. לאחרונה ולאחר הגשת הערעור דנן, התפרסם דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל, כחלק מהליך הבדיקה התקופתית לשנת 2018. דו"ח זה כולל התייחסות להגשה של ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר), בו נכללו כתבי בית דין רבים, ובכללם כתבים מתיקים הנוגעים לכליאת לורי שם-טוב, מוטי לייבל, צבי זר, ורומן זדורוב – תיקים וכתבים המופיעים גם בערעור דנן. דו"ח נציב זכויות האדם אומר בפסקה 24:

24. דו"ח ערנות לזכויות האדם אל"מ מבליט את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפק במקרה הטוב. [קישור לצרופה 52, שהיא הדו"ח המקוצר של HRA-NGO - יצ]

2. הליך הבדיקה התקופתית של זכויות האדם על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם ממליץ על הגשת הדוחות לקבלת תגובה מוקדמת על ידי משרד החוץ, וכן לקבלת תגובה לגבי הדו"ח הקודם (2013). אולם משרד החוץ מעולם לא הגיב על פניותי החוזרות בעניין זה. לפיכך, ערעור זה הוגש בין השאר מתוך כוונה לייצר מסמך רשמי של מדינת ישראל, תגובה של רשות מתאימה לפחות על חלק קטן מהממצאים שנכללו בדו"ח.

_________________ תאריך: 04 לפברואר, 2018, דר’ יוסף צרניק – המערער בעצמו, בלתי מיוצג