2018-03-20 הבלוגרית לורי שם-טוב, חופש הביטוי, והשופט רענן בן-יוסף: “אבוי, איזה סבך נאלצנו לטוות, לאחר שהתחלנו לרמות!”

הבלוגרית לורי שם-טוב, חופש הביטוי, והשופט רענן בן-יוסף: “אבוי, איזה סבך נאלצנו לטוות, לאחר שהתחלנו לרמות!”

השבוע, השופט רענן בן-יוסף הסתבך סופית בשקרים של עצמו.... אז זה ככה: שוטר תנועה עוצר את הנהג אברהם על נהיגה במהירות מופרזת. אז הנהג אברהם אומר- יצחק הוא בכלל זה שנהג. אז השוטר אומר לו: רק רגע, אבל יצחק לא כאן בכלל.  אז אברהם אומר – יעקב הוא זה שנהג. אז שוטר התנועה אומר – רק רגע! אבל גם יעקב אינו כאן בכלל. אחר-כך, שוטר התנועה בודק במחשב בניידת, ואומר: רק רגע, גם לאברהם, גם ליעקב וגם ליצחק אין בכלל רישיונות נהיגה תקפים! אז מה עונה אברהם? “אין לי מה להוסיף!" אין ולא יכולה להיות חסינות לשופטים ולבכירי הפרקליטות על מרמה במילוי תפקידם. אבל אצלנו השופטים והיועמ"ש המציאו חבריינות – חסינות בדויה לעבריינות. הפרשות הבולטות בשנים האחרונות הן פרשת רומן זדורוב, פרשת פרקליטת מחוז ת"א רות דוד, ופרשת השופטת המפברקת ורדה אלשייך. שחיתות מערכת המשפט היא קדקוד השחיתות השלטונית. ועד שלא נתמודד עם המצב הזה – הסיכויים למאבק יעיל בשחיתות השלטונית הם אפסיים!

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2018/03/2018-03-20.html

 

תמונות.  הבלוגרים לורי שם-טוב ומוטי לייבל הם אסירים פוליטיים.  השופט המחוזי ת"א רענן בן-יוסף הסתבך השבוע סופית בשקרים של עצמו!

---

צפו בוידאו: https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10215507656505934/

https://youtu.be/HcHHzpjTU8o

שלום לצופים! 
היום רציתי לעדכן אתכם לגבי ההתפתחויות האחרונות בפרשת הבלוגרית לורי שם טוב, חופש הביטוי, חופש העיתונות, וזכות המחאה בישראל. השבוע, השופט רענן בן-יוסף הסתבך לגמרי בשקרים שלו עצמו. על כך כתב לפני 200 שנה הספור הסקוטי הנודע וולטר סקוט, שהיה איש משפט בעצמו: “אבוי, איזה סבך נאלצנו לטוות, לאחר שהתחלנו לרמות!”.

אז זה ככה: שוטר תנועה עוצר את הנהג אברהם על נהיגה במהירות מופרזת. אז הנהג אברהם אומר- יצחק הוא בכלל זה שנהג. אז השוטר אומר לו: רק רגע, אבל יצחק לא כאן בכלל.  אז אברהם אומר – יעקב הוא זה שנהג. אז שוטר התנועה אומר – רק רגע! אבל גם יעקב אינו כאן בכלל. אחר-כך, שוטר התנועה בודק במחשב בניידת, ואומר: רק רגע, גם לאברהם, גם ליעקב וגם ליצחק אין בכלל רישיונות נהיגה תקפים! אז מה עונה אברהם? “אין לי מה להוסיף!"

לורי שם-טוב – אסירה פוליטית

הבלוגרית לורי שם-טוב היא פעילה מרכזית במחאה נגד בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה, בעניין לקיחת ילדים מהוריהם. לורי שם-טוב מוחזקת על ידי השופטים הנוקמים במעצר טרום משפט כבר יותר משנה. יש לראות בלורי שם-טוב אסירה פוליטית. יחד עם זאת, התקשורת משתפת פעולה עם השופטים ואינה מדווחת על המקרה כראוי.

פרשת מנכ”ל משרד הרווחה יוסי סילמן
להתפתחויות האחרונות במקרה של לורי שם-טוב יש השלכות חמורות על חופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות המחאה בישראל.

במהלך המעצר, נדחה בסוף החודש שעבר ערעור של לורי בתיק פלילי נפרד. בתיק הזה, לורי הורשעה בהפרת חוק הגנת הפרטיות. הרקע להרשעה הזאת היה בפרסום, שהראה, שמנכ”ל משרד הרווחה אז, יוסי סילמן, התנהל באופן המצביע על כך שזכה לפטור בפועל מקיום החוק בעניינים כספיים. כפי שתבינו מיד, אסור לי להגיד בדיוק מה היה העניין – כי לחשוף שחיתות של בכירי המשטר זאת כאילו עבירה פלילית…
הן במשפט עצמו, והן בערעור טענה לורי להגנתה, שהיה עניין ציבורי בפרסום שלה בעניין יוסי סילמן, והפרסום הזה מוגן תחת חופש הביטוי וחופש העיתונות. למרות זאת, לורי הורשעה. בפסק הדין בערעור, שפורסם בשם השופטים רענן בן-יוסף, שי יניב, וצבי גורפינקל, נדחו כביכול טענותיה של לורי על חופש הביטוי וחופש העיתונות. השופטים כתבו:

“'עניין ציבורי' המצדיק פגיעה בפרטיות אדם על ידי פרסום, הינו עניין כזה שיש לציבור תועלת בידיעתו, אם לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים, ואם לשיפור אורחות חייו... מדובר בנוסחה גמישה למדי, אשר הקביעה לגבי תכנה תיעשה על-פי השקפתו האובייקטיבית של בית המשפט. פרשנות זו יש עימה, לדעתנו, משום החמרה עם כלי התקשורת...”

יש לראות במצב בו שופטים ממציאים "נוסחה גמישה למדי", על מנת להבחין, לאחר מעשה, בין פרסום המוגן תחת חופש הביטוי וחופש העיתונות, לבין מעשה פלילי, התנהלות שיפוטית חצופה. כפי שהשופטים עצמם מציינים, יש לצפות של"נוסחה גמישה למדי" מהסוג הזה תהיה תוצאה חמורה לגבי התקשורת בישראל. מה שהשופטים אינם אומרים – התוצאה המרכזית תהיה הגנה על המושחתים ורדיפת חושפי שחיתויות.

יתרה מכך, יש לראות בהמצאת "נוסחה גמישה למדי", עמומה ומעורפלת, לאבחנה בין זכות "חוקתית" לבין מעשה עברייני, הפרה חמורה של זכויות האדם. השופטים יצרו פה מצב בו איש לא יוכל לדעת מראש, האם הוא פועל על פי חופש הביטוי – או עוסק בעבריינות.

בתיק הערעור ניהלו השופטים רענן בן-יוסף, שי יניב, וצבי גורפינקל משפט דמי

אבל מעבר לכל זה: עכשיו כבר ברור, שהליך הערעור של לורי שם-טוב בבית המשפט המחוזי היה מפוברק מתחילתו ועד סופו.

זוהי תופעה מוכרת ברחבי העולם כבר מאות שנים מבתי משפט מושחתים: שופטים מנהלים משפט דמי, סוג של הצגה חסרת תוקף. בסופה של הצגה כזאת, הם מפרסמים החלטות ופסקי דין, שבעיני עצמם הם רק "טיוטות" חסרות כל תוקף, אבל הם יוצרים מצב, בו אותם החלטות ופסקי דין נחזים בעיני אחרים תקפים ובני אכיפה.

בבקשה לעיון שהגשתי לשופט רענן בן-יצחק, כתבתי, שיש חשש ברור שזהו פסק דין מפוברק. בין הסיבות: פסק הדין היה אמור להיקרא במעמד הרכב של שלושה שופטים. אבל על פי עדי ראיה, ישבו שם רק שני שופטים: רענן בן-יוסף ואברהם היימן. ויומן בית המשפט מראה שהשופט אברהם היימן לא ישב שם בכלל. כלומר – הוא ישב שם בתור קישוט, או מרמה. והדיון כולו, ופסק הדין שהוקרא בו חסרי תוקף.

אז מה היו התוצאות של הבקשה לעיון עד היום?

* בהחלטה הראשונה שלו השופט רענן בן-יוסף הסביר: פסק הדין הוקרא במעמד הרכב של שלושה שונה מזה שנתן את פסק הדין.

* בהמשך הגשתי בקשה בה ציינתי שהשופט רענן בן-יוסף לא פירש מי היו חברי ההרכב של שלושה, שישב בהקראת פסק הדין.

* בהחלטה השנייה, השופט בן-יוסף כתב: “השופטים שישבו בדין בהקראת פסק הדין הם רענן בן יוסף, אירית קלמן, וציון קאפח".

* בהמשך, הגשתי בקשה בה ציינתי שוב, שעדי ראייה אומרים שישבו שם רק שניים, והם בן-יוסף והיימן, ויומני השופטים אירית קלמן וציון קאפח לא מראים, שהשתתפו בדיון.

* בהחלטה שלישית, השופט בן-יוסף הסביר שנפלה "תקלה" בהחלטה הקודמת שלו. בפעם הזאת כתב שהשופטים שישבו בדיון הם: רענן בן-יוסף, אירית קלמן, ואברהם היימן. והשופטים ששמעו את הערעור וכתבו את פסק הדין הם: רענן בן-יוסף, שי יניב, וצבי גורפינקל. הוא גם כתב שיתקן את יומני השופטים בהתאם…

השבוע הגשתי לשופט בן-יוסף בקשה נוספת בה הראיתי שוב, שהשופט רענן בן-יוסף עוסק במרמה בשני העניינים:

א) עדי ראייה אומרים שבדיון השמעת פסק הדין ישבו רק שניים, ולא שלושה. כלומר ניהלו שם דיון חסר תוקף, אבל בן-יוסף ממשיך לשקר וכותב שישבו שם שלושה.

ב) תיק בית המשפט עצמו מראה, שבתאריך 29 ליוני, 2017, תם המינוי של השופטים רענן בן-יוסף, שי יניב, וצבי גורפינקל לעסוק בתיק הערעור. מכיוון שכל הדיונים בערעור התנהלו לאחר יום זה, ברור שהשופטים פעלו בתיק ללא סמכות בכלל, בלי רישיון.

כלומר, גם הדיונים, בהם נשמעו הטיעונים בערעור, גם דיון הקראת פסק הדין, וגם פסק הדין עצמו מפוברקים לגמרי...

אז מה החליט השופט רענן בן-יוסף?

בהחלטה רביעית, בעניין, השבוע, הוא כתב: “החלטתי מדברת בעד עצמה, ואין מה להוסיף לה"…

אין לי מה להוסיף

החלטה בנוסח "אין מה להוסיף", לאחר שנתפס במרמה, היא לא המצאה מקורית של השופט רענן בן-יוסף. כנראה שמלמדים את השופטים את הנוסח הזה בקורס ההכנה לשפיטה:

* נשיאת בתי המשפט השלום מרכז, השופטת עינת רון השתמשה באותו הנוסח בדיוק, לאחר שתפסתי אותה במרמה בתיק הפלילי של השופט עבריין המין יצחק כהן מנצרת – זה שעסק במרמה בתיק רומן זדורוב. גם בתיק הפלילי של יצחק כהן ערכו משפט דמי. אבל שם המטרה הייתה הפוכה – לפברק את ההליך הפלילי לטובת יצחק כהן.

* רשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי השתמש באותו הנוסח בדיוק, לאחר שתפסתי אותו במרמה בתיק ערעור הנובע מפברוק כתבי בית דין בהליכים הקשורים לכליאה – ביחס ללורי שם-טוב ורומן זדורוב.

אין חסינות על מרמה על כס המשפט

אז מאיפה מוצאים השופטים את החוצפה לעסוק במרמה על כס המשפט במצח נחושה?

פשוט מאד: השופטים והיועמ"ש פועלים בצוותא חדא – המציאו פה שיטה של חבריינות – חסינות בדויה לעבריינות – הן של השופטים והן של בכירי הפרקליטות. היועמ"ש מסרב להורות על חקירות פליליות של שופטים שעוסקים במרמה על כס המשפט, ובג"ץ מאתרג את החלטות היועמ"ש.

שחיתות מערכת המשפט היא קדקוד השחיתות השלטונית

התוצאה הסופית היא מערכת משפט מושחתת - הדוגמאות הבולטות מהשנים האחרונות הן פרשת רומן זדורוב, פרשת רות דוד, ופרשת השופטת ורדה אלשייך...

מידע שהגשתי למועצת זכויות האדם של האו"ם כלל אוסף של החלטות ופסקי דין מפוברקים, מרמתיים. דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 סיכם העניין כך:

"התדרדרות חמורה בישרת רשויות המשפט והחוק… יש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."

אין ולא יכולה להיות חסינות לשופטים ולבכירי הפרקליטות על מרמה במילוי תפקידם.

שחיתות מערכת המשפט היא קדקוד השחיתות השלטונית. ועד שלא נתמודד עם המצב הזה – הסיכויים למאבק יעיל בשחיתות הם אפסיים!

---- 

בקשה להבהרות, שעליה החליט השופט רענן בן-יוסף שאין לו מה להוסיף

בבית המשפט המחוזי ת"א

שם-טוב (עצירה) נ‬ ‫פרקליטות‬ מחוז תל-אביב ‫‫פלילי ‫‪29531‬‬-‫‪02-‫‪17

מבקש העיון:

דר’ יוסף צרניק, בעצמו- בלתי מיוצג

המשיבים:

לורי שם-טוב (עצירה)

פרקליטות מחוז ת"א -פלילי

בקשה להבהרות ביחס להחלטה מסביבות יום ה-15 למרץ, 2018 על הבקשה לעיון

1. ביום 15 למרץ, 2018, קיבלתי מ"אונליין צ’ט" תמונה חלקית של מסמך "החלטה מובנית" של השופט רענן בן-יוסף על הבקשה לעיון (תמונה 1).

תמונה 1. תמונה חלקית של מסמך "החלטה מובנית" של השופט רענן בן-יוסף מסביבות ה-15 למרץ, 2018 על הבקשה לעיון, כפי שהתקבלה ב"אונליין צ’ט".

----

2. החלטה זאת נעתרת בפתח הדברים לבקשת העיון ואומרת: “א. ניתנת החלטה כמבוקש לבקשתו של דר’ יוסף צרניק לעיון בנתוני החתימות האלקטרוניות בתיק זה.”

3. על פי החלטה זאת אפנה היום, 18 למרץ, 2018, למזכיר הראשי לבצע את ההחלטה על ידי המצאה אלקטרונית של פסק הדין מיום 25 לספטמבר, 2018, באמצעות יישום ההמצאה בנט-המשפט, לכתובת הדוא"ל:  joseph.zernik@hra-ngo.org .

בשולי הדברים:

4. ההחלטה הנ"ל אינה מופיעה ברשימת "החלטות בתיק" במערכת גישת הציבור (תמונה 2). ככל הנראה הופעל על החלטה זאת חיסיון שרירותי וגחמני ללא הליך ראוי. במכתב מיום 31 לאוקטובר, 2017, לרשם בית המשפט העליון ונשיאת בית המשפט העליון נקראות תופעות מסוג זה על ידי האגודה לזכויות האזרח - "חיסיון מנהלי".

5. כמו כן, אין מופיעות ברשימת "החלטות בתיק" ה"החלטות בפתקית" בעניין בקשת העיון. השמטת ההחלטות בפתקית מרשימת "החלטות בתיק" היא כמובן תופעה כמעט אוניברסלית בנט-המשפט.

תמונה 2. רשימת "החלטות בתיק" במערכת נט-המשפט-גישת הציבור. הרישום האחרון הוא של פסק הדין מיום 26 לפברואר, 2018. הן "ההחלטה המובנית" והן ה"החלטות בפתקית" בעניין הבקשה לעיון אינן מופיעות ברישום הפומבי (תמונת מסך מיום 16 למרץ, 2018).

----

6. מתוך כך, עלול אדם בר-דעת להסיק שבתי המשפט בישראל אינם מתנהלים כבתי דין כשירים.

7. ההחלטה הנ"ל גם אומרת:

“ב. אכן נפלה תקלה ברישום זהות השופטים שהשמיעו את פסק הדין. השופטים אשר השמיעו את פסק הדין היו בן-יוסף, אירית קלמן-ברום, ואבי היימן...”

"ג. שמו של כבוד השופט ציון קאפח נרשם בטעות...”

“ד. הטעות תתוקן. כך יעודכן ביומני השופטים, הן אלה ששמעו את הערעור וכתבו את פסק הדין, והן ביומני השופטים שהשתתפו רק בשימועו.”

“ז. בכך לא נפגעה כל זכות של המערערת, ולא נגרם בעניינה כל עיוות דין.”

8. לעניין זה, יש להפנות את תשומת ליבו של בית המשפט לנתוני "יומן הדיונים"ונתוני ניתוב התיק תחת "גורם שיפוטי" במערכת נט המשפט (תמונות 3,4).

תמונה 3. רשימת "מועדי דיון" במערכת נט-המשפט-גישת הציבור. הרישומים מראים על קיומם של שלושה דיונים בין יום 06 לספטמבר, 2017 לבין יום 25 לפברואר, 2018 (תמונת מסך מיום 16 למרץ, 2018).

----

תמונה 4. רשימת "גורם שיפוטי" במערכת נט-המשפט-גישת הציבור. הרישומים מראים על "תום טיפול" ביום 29 ליוני, 2017 ביחס לארבעה (4) שופטים, ואינם מראים כל "תחילת טיפול" ביחס לשופט כלשהו לאחר אותו יום (תמונת מסך מיום 16 למרץ, 2018).

----

9. רשימת "גורם שיפוטי" מראה "תום טיפול" ביום ביום 29 ליוני, 2017 ביחס לארבעה (4) שופטים: רענן בן-יוסף, ציון קאפח, שי יניב, צבי גורפינקל. אין ברשימה כל רישום של "תחילת טיפול" ביחס לשופט כלשהו לאחר אותו יום. לעומת זאת, רשימת "מועדי דיון" במערכת נט-המשפט-גישת הציבור מראה על קיומם של שלושה (3) דיונים לאחר אותו יום: ביום 06 לספטמבר, 2017, ביום 15 לינואר, 2018, וביום 25 לפברואר, 2018.

10. מתוך כך, עלול אדם בר-דעת להסיק שכל שופט שפעל בתיק זה לאחר יום 29 ליוני, 2017, פעל ללא סמכות כדין.

11. יש לציין שבאזורי שפיטה אחרים, מחוץ לישראל, הדין מחייב רישום מסמכים תקפים, בחתימת קצין בית המשפט בעל הסמכות המתאימה (לדוגמה, נשיא בית המשפט או המזכיר הראשי) לגבי ניתוב התיקים לטיפולם של השופטים, על מנת להסיר כל חשש של טיפול חסר סמכות בתיק על ידי שופטים. לא כך המצב בישראל. ומובן מאליו, שהרישומים המוצגים כאן ממערכת נט-המשפט אינם חתומים, אינם מראים מתי נעשו, על ידי מי, ומה סמכותו.

12. מתוך כך, עלול אדם בר-דעת להסיק שבתי המשפט בישראל אינם מתנהלים כבתי דין כשירים.

13. יש לציין שבאזורי שפיטה אחרים, מחוץ לישראל, הדין מחייב רישום ראוי על פי הליך ראוי של כל שינוי בכתבים וברישומים בתיק, על ידי בעל הסמכות המתאימה. לא כך המצב בישראל, שבה השופטים משנים לאחר מעשה את הכתבים והרישומים כרצונם ללא רישום ראוי.

14. מתוך כך, עלול אדם בר-דעת להסיק שבתי המשפט בישראל אינם מתנהלים כבתי דין כשירים.

לפיכך מתבקש בית המשפט להבהיר:

(א) האם היו כל הפעולות השיפוטיות בתיק זה לאחר יום 29 ליוני, 2017 ללא כל סמכות?

(ב) האם יתקן בית המשפט גם את הרישומים הנ"ל לאחר מעשה? מהו ההליך הראוי לביצוע תיקונים אלה? ומהו הרישום הראוי לביצוע תיקונים אלה?

תאריך: 18 למרץ, 2018, חתימת המבקש:

                                     דר' יוסף צרניק - מבקש העיון   

                                          בעצמו - בלתי מיוצג