2024-10-26 טיוטה לבקשת פסלות נגד השופטת הילה גורביץ עובדיה והשופטת רויטל באום מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בגין ניהול הליכים למראית עין

 טיוטה לבקשת פסלות נגד השופטת הילה גורביץ עובדיה והשופטת רויטל באום מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בגין ניהול הליכים למראית עין

(המשך יבוא)

בדפדפן:https://inproperinla.blogspot.com/2024/10/2024-10-26.html

הקרמה ומחלת האלצהיימר רבת השנים של אמו, הפגישו את מבקש הפסלות, שעיסוקו בביקורת מערכות מידע ממשלתיות ותחביבו הוא חקר הונאות משפטיות, עם בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, עורכי דינו, שופטיו, והנהלת בתי המשפט. התוצאה היא תיעוד של תופעות מאלפות במיוחד לכל המעוניין ברפורמה של בתי המשפט בכלל, ובתי המשפט לענייני משפחה בפרט. התופעה הייחודית הראשונה בפרשת משפחת צרניק בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה הייתה לפני יותר מעשור: פרוטוקול "טרם נחתם"  (4.4.2013) של השופטת אספרנצה אלון, שהיה תוצאה של שכירת עו"ד עמוס צדיקה ע"י האב, רפאל צרניק, בשכר מופרז ביותר (לפי דברי האחרון). פרוטוקול זה, יחיד ומיוחד, נושא חותמת מים אלקטרונית "טרם נחתם", שהנהלת בתי המשפט מתכחשת לה השנה במכתב מפוברק של אגף הביקורת הפנימית (4.9.2024). ועתה (9.10.2024) השופטת הילה גורביץ עובדיה יצרה עבור משפחת צרניק תופעה מקורית חדשה: "פסק דין" ללא פסק דין, ו"פרוטוקול" ללא פרוטוקול, שאותם יצרה תחת ההצדקה שהם חלק מ"פיילוט" של הנהלת בתי המשפט.  מה מהותו של אותו "פיילוט", מהם הכללים על פיהם הוא נערך? השופטת הילה גורביץ עובדיה והנהלת בית המשפט מסרבים לגלות.

השופט שאול שוחט כתב: "בעלת הדין האמתית היא המנוחה, אותה נוכחת נפקדת, שעל דבריה אנו אמונים ואותם אנו מצווים לקיים. היא הלקוחה של בית המשפט. רצונה הוא הרצון היחיד שיש להתחשב בו. לכל האחרים אין אינטרס הסתמכות" [לשון זכר הוחלפה בלשון נקבה - י"צ].

 את אומד דעתה של המנוחה בעניין הליכים למראית עין, יודע בנה היטב. היא נתנה לו הרצאה בעניין כשהיה בכיתה ב'.

 
הילה גורביץ עובדיה                     רויטל באום

        עו"ד רחל בן ארי      עו"ד יואב סלומון 

דרור צרניק                          אורי צרניק

יום החתימה: 99.10.2024

בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה

ת"ע 11650-06-24 א”פ 1829-06-10

ת"ע 11650-06-24 בפני השופטת הילה גורביץ עובדיה א”פ 1829-06-10 בפני השופטת רויטל באום

בעניין:	אורי צרניק ע"י ב"כ יואב סלומון, עו"ד	המבקש בת"ע 11650-06-24 בעל עניין בא”פ 1829-06-10
1.	יוסף צרניק בעצמו	המשיב 1 בת"ע 11650-06-24 מגיש הודעת העיון בא”פ 1829-06-10
2.	דרור צרניק ע"י ב"כ רחל בן-ארי (בר רב האי), עו"ד	המשיב 2 בת"ע 11650-06-24 בעל עניין בא”פ 1829-06-10
3.	ב"כ היועץ המשפטי לממשלה חיפה	המשיב 3 בת"ע 11650-06-24 בעל עניין בא”פ 1829-06-10
4.	רבקה צרניק (המנוחה) ע"י עורכי הדין שמונו לטפל בענייני העיזבון בהסכם שאושר ע"י ביה"מ ב-13.12.2023 בת"ע 23208-09-23: (א) יואב סלומון, עו"ד (ב) רחל בן-ארי (בר רב האי), עו"ד	המשיבה 4 בת"ע 11650-06-24 בעלת עניין בא”פ 1829-06-10

בקשת פסלות מטעם יוסף צרניק, בנה של המנוחה ואחד הזוכים בעיזבונה, המשיב 1 בת"ע 11650-06-24 ומגיש הודעת העיון בא”פ 1829-06-10 נ' השופטת הילה גורביץ עובדיה והשופטת רויטל באום לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט[נוסח משולב] התשמ"ד-1984, בגין ניהול הליכים למראית עין -- משוא פנים בפועל, היעדר תום לב וטעמים של מראית פני הצדק

"אם יהיו הסנדלרים גרועים ומקולקלים… לא תצא מזה תקלה נוראה למדינה. אבל שומרי החוקים, אם לא יהיו כך ממש, אלא למראית עין – תראה שמחריבים את המדינה כולה עד היסוד…" אפלטון, המדינה (~390 לפנה”ס).

"משנחשפה, מפלטה האחרון של השחיתות הוא החוצפה" קורנליוס טקיטוס (~100 לסה”נ).

תמצית
בקשת פסלות מוגשת בזאת מטעם יוסף צרניק בנה של המנוחה ואחד הזוכים בעיזבונה, המשיב 1 בת"ע 11650-06-24 ומגיש הודעת העיון כבעל דין ובנה של החסויה בא”פ 1829-06-10 נ' השופטת הילה גורביץ עובדיה והשופטת רויטל באום לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט[נוסח משולב] התשמ"ד-1984, בגין ניהול הליכים למראית עין-- משוא פנים בפועל, היעדר תום לב וטעמים של מראית פני הצדק. השופטות מתבקשות לעכב כל עיסוק בתיקים עד למתן החלטותיהן כדין בבקשת הפסלות. העניין בפרשה רבת שנים, מתגלגלת זאת כבר מזמן אינו עניינו האישי של מבקש הפסלות וחלקו הראוי בעיזבון אמו. הקרמה ומחלת האלצהיימר רבת השנים של אמו, הפגישו את מבקש הפסלות, שעיסוקו בביקורת מערכות מידע ממשלתיות ותחביבו הוא חקר הונאות משפטיות, עם בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, עורכי דינו, שופטיו, והנהלת בתי המשפט. התוצאה היא תיעוד של תופעות מאלפות במיוחד לכל המעוניין ברפורמה של בתי המשפט בכלל, ובתי המשפט לענייני משפחה בפרט.

ואלה טיעוני הפסלות

1. ראשיתה של הפרשה ביוני2010 בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בא”פ 1829-06-10 – בקשה למינוי אפוטרופוס לאם, רבקה שמי צרניק ז"ל, שלקתה באלצהיימר.
2. בראשית2013 שכר האב את עו"ד עמוס צדיקה למשימות מיוחדות, בשכר חריג ביותר (לדברי האב). בהמשך עסקו עו"ד עמוס צדיקה והשופטת אספרנצה אלון (שהייתה אז שופטת משפחה) במעשים לא ראויים, שכללו את פתיחת א"פ 25607-03-13 וניהול שני תיקי אפוטרופסות במקביל,למרות התנגדות באת כוח היועמ”ש. שיאם היה בניסיון כושל ללכוד את מבקש הפסלות בדיון למראית עין מיום 4.4.2013, ולענוש אותו שלא כדין. הדיון למראית עין הוליד פרוטוקול, משובש כדבעי בתוכנו, הנושא חותמת מים אלקטרונית "טרם נחתם". 

 

 

 תמונה 1 | עמ’ 1 לפרוטוקול "טרם נחתם" מדיון למראית עין בא"פ 25607-03-13, מיום 4.4.2013, שניהלה השופטת אספרנצה אלון עם יד ימינה עו"ד עמוס צדיקה. זהו כתב בית דין למראית עין שהולדתו בהתנהגות חוץ-שיפוטית בהליך למראית עין. על התנהלות זאת לא יכולה לחול חסינות שיפוטית, ועל הכתבים, תולדותיה, לא יכול לחול איסור פרסום כללי החל על כתבי בית דין אותנטיים של בתי המשפט לענייני משפחה. 

----

    3. מבקש הפסלות, שקנה לו שם במהלך השנים בתחום ביקורת מערכות המידע הממשלתיות [נספח], פרסם את הפרוטוקול "טרם נחתם", האסור בפרסום כביכול, של השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה כפברוק מקורי ייחודי. מגיש בקשת הפסלות אף הגיש לשופטת אפסרנצה אלון בקשה לתיקון הפרטים הכוזבים בפרוטוקול, אולם השופטת אספרנצה אלון דחתה את בקשתו, ונזפה בו על בורותו "ברזי סדרי הדין האזרחי" [תמונה].
    4. האם  נפטרה ב-2022. אז התגלה למבקש הפסלות דבר קיומה של צוואה משותפת הדדית משנת 1999 של האב והאם המנוחים. צוואה זאת ציוותה על חלוקה שוויונית של הרכוש המשותף של בני הזוג בין שלושת ילדיהם. צוואה זאת עמלו האב ושני אחיו של מבקש הפסלות לסכל לאחר שהאם לקתה באלצהיימר. מתוך כך צמחה המחלוקת בעניין חלוקת עיזבון האם, שאינו גדול ואינו מסובך [נספח]. 
    5. ב-3.2.2023, פחות מחודשיים לאחר פטירת האם, התקיימה בדירת ההורים בחיפה פגישה נדירה של מבקש הפסלות, יוסף צרניק, עם אחיו אורי צרניק (בהמשך - המבקש [התובע] בת"ע 11650-06-24. מבקש הפסלות נשאל כיצד תסתיים לדעתו המחלוקת. מבלי להניד עפעף השיב: "מרמה כלשהי בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה". כשבועיים אח"כ שלח המבקש בת"ע 11650-06-24, אורי צרניק, הודעה חסודה לאחיו, בה נזף באחיו הפריווילגים, שאינם מסוגלים לכלכל את מעשיהם בעניין העיזבון ללא עזרת עורכי דין, ואף עלולים להגיע לבית המשפט. 
    6. ב-5.6.2024, פחות משנה וחצי אח"כ, הגיש המבקש בת"ע 11650-06-24, אורי צרניק, בצוותא חדא עם אחיו, דרור צרניק (שנרשם "המשיב 2" בת"ע 11650-06-24), בקשה למינוי בא כוחו של המבקש אורי צרניק, עו"ד יואב סלומון, ובאת כוחו של המשיב 2 דרור צרניק, עו"ד רחל בן ארי, למנהלי העיזבון. שני עורכי דין אלה עומדים בראש שני משרדים חיפאיים, הראשון – בראש אבניאל סלומון ושות’, "רב מוניטין", נוסד ב-1950, והשנייה – בראש פירמת עורכי הדין בן ארי פיש, "90 שנים של מצוינות משפטית". עו"ד רחל בן ארי גם כיהנה כחברה בוועדה לבחירת שופטים (2014-2008). 
    7. דא עקא, לטענת מבקש הפסלות יוסף  צרניק, בת"ע 11650-06-24 המבקש אורי צרניק ובא כוחו עו"ד יואב סלומון, המשיב 2 דרור צרניק ובאת כוחו עו"ד רחל בן ארי מנהלים הליכים למראית עין נגד מבקש הפסלות יוסף צרניק, בהובלת השופטת הילה גורביץ עובדיה, שזכתה למינוי השיפוטי כשעו"ד בן ארי כיהנה כחברה בוועדה לבחירת שופטים, ועל פי מקור מהימן היא חברתה בלב ובנפש של השופטת המחוזית (חיפה) אספרנצה אלון, לשעבר שופטת משפחה, חיפה.
    8. מבקש הפסלות יוסף צרניק העלה את טענת ניהול הליכים למראית עין כבר בתחילת ההליכים. בתגובה הלין בא כוח המבקש, עו"ד יואב סלומון, כי מבקש הפסלות "מסתיר מבית המשפט את עמדתו האמתית”, כי ההליכים הם מעשה מרמה והונאה.
    9. הפרוטוקול "טרם נחתם" וכתבים אחרים נשמרים בא”פ 1829-06-10. כתבים אלה חיוניים להגנתו של מבקש הפסלות, יוסף צרניק, בהליכים למראית עין, שמנהלת נגדו השופטת הילה גורביץ עובדיה בת"ע 11650-06-24 אך הם עלולים להזיק לשופטת אספרנצה אלון. השופטת הילה גורביץ עובדיה מנעה במשך3 חדשים את עיונו של מבקש הפסלות, כבעל דין, בא”פ 1829-06-10, ועכשיו ממשיכה במניעה השופטת רויטל באום, שהופיעה ללא אסמכתא לניתוב התיק אליה. 
    10. שתי השופטות לא הציגו עדיין למבקש הפסלות את האסמכתא החוקית למניעת עיונו של בעל דין, אולם השופטת הילה גורביץ עובדיה הודיעה למבקש הפסלות כי מדובר ב"החלטות חלוטות". ככל הנראה מדובר בהחלטות משנת 2013 מאת השופטת אספרנצה אלון, שניתנו בהליך במעמד צד אחד בלבד, לא הודעו למבקש הפסלות, ומוחזקות ע”י בית המשפט כתקפות ללא הגבלה.
    11. וכך מתנהל במשך כ-4 חודשים הליך "הודעת עיון" של בעל דין, שאינו נזקק לבקשה כלל על פי תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003. בעל הדין אמור לטעון כנגד "החלטות חלוטות" שבית המשפט מסרב להציג. יתר על כן, בעל הדין אינו רשאי לעיין אפילו בכתבים שהוא עצמו או אחרים הגישו בהליך הודעת העיון. זהו הליך בדוי, שאין לו כל בסיס בסדרי הדין, ולכן הוא הליך למראית עין.
    12. "ניהול הליכים למראית עין" הוא הונאה משפטית מוכרת [להגדרת העבירה, ראו לדוגמה “Simulating Legal Process", as per § 32.48 of the Texas Penal Code], עבירה זאת נקראת בפסיקה הפדרלית (ארה"ב) "הונאה על בית המשפט" [Fraud Upon the Court], והיא דומה ביסודותיה לעבירות מרמה, סחיטה ועושק, ועבירות הונאה בחוק העונשין, התשל"ז-1977, אך מיוחדת בנסיבותיה למערכת המשפט. בעבירות הונאה, הסתמכות בגין מצג־שווא היא תנאי לגיבושה של עילת התביעה. ובכן, במקרה שלפנינו מגיש בקשת הפסלות מעולם לא הסתמך על ישרתם או תום ליבם של השופטת הילה גורביץ עובדיה, של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון, או אחיו אורי צרניק ודרור צרניק. ניתן אולי לטעון כי ההונאה היא נגד המנוחה, האם רבקה שמי צרניק ז"ל, ("בעלת הדין האמתית, הנוכחת הנפקדת" על פי השופט שאול שוחט), אולם ההונאה הנטענת ב"הונאה על בית המשפט" היא הונאה על בית המשפט עצמו, כאישיות משפטית.
    13. מגיש בקשת הפסלות העלתה את טענת ניהול הליכים למראית עין בתחילת ההליכים, הן בתקשורת ישירה עם ב"כ המבקש, אורי צרניק, ובא כוחו עו"ד יואב סלומון, ובהגשות לבית המשפט. בתגובה, עו"ד יואב סלומון הלין בפני השופטת הילה גורביץ עובדיה, כי מגיש בקשת הפסלות מסתיר מבית המשפט את עמדתו האמתית – כי ההליכים המתנהלים הם מעשה הונאה.

1. 
   

ךךךך