IN PRO PER IN L.A. // בעצמו, בלתי מיוצג: 2024-10-28 השופט עדי הדר נזקק לעזרת בנק הפועלים בע"מ בכדי לפסוק בסוגיה: מה היקף זכות העיון של בעל דין בהליכים למראית עין?

מה היקף זכות העיון של בעל דין בתיקו בהליכים למראית עין?

השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל אביב מתחבט בסוגיית היקף זכות העיון של בעל דין בתיקו בהליכים למראית עין. לפיכך הוא מבקש את עזרת בנק הפועלים בע"מ... ד"ר יוסף צרניק, שעיסוקו בבדיקת מערכות מידע ממשלתיות, הראה כבר בתיק אחר, שבית המשפט עסק בהונאה ברישום פרטי הנתבע בנק הפועלים בע"מ בעמוד נסתר בנט המשפט...

שיבוש הכתבים והרישומים הוא סממן מובהק של שחיתות בתי המשפט - כך הייתה דעתו של נשיא בית המשפט העליון שמעון אגרנט... וכך היא דעתם של מומחים לשחיתות בתי המשפט...

פעם אחר פעם מתברר, שמניעת זכות העיון של בעל דין, שלא כדין, היא סממן מובהק של ניהול הליכים למראית עין - תופעה נפוצה בבתי המשפט של מדינת ישראל.

מי שחפץ ברפורמה בבתי המשפט, ייטיב לעשות אם יתחיל בהנהלת בתי המשפט, במזכירויות ובמערכת נט המשפט.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2024/10/2024-10-28.html

תמונה 1 | השופט עדי הדר נחזה מתקשה לטפל בתובענה נגד בנק הפועלים בע"מ... השופט עדי הדר סירב להורות לבאת כוח הבנק להציג ייפוי כוח תקין, אך סירב לנמק את החלטתו. ובהמשך, לאחר שהבנק הגיש תצהיר שקרי ומטעה מטעם ראש מחלקת מיסוי בינלאומי וציות הגב' מיכל רונן איילון, השופט עדי הדר סירב להתיר את זימון המצהירה לחקירה, בהנמקה שמדובר בסדרי הדין של "ערעור מנהלי". לטענת התובע, ד"ר יוסף צרניק, השופט עדי הדר עסק בניהול הליכי משפט למראית עין - הונאה על בית המשפט Fraud upon the Court.

תמונה 2 | הצדדים בתובענה כפי שהם רשומים בתיק נט המשפט.

תמונה 3 | התובע מנוע מעיון בפרטי הצד שכנגד - הנתבע בנק הפועלים בע"מ. מאפיין מקורי וייחודי זה של נט המשפט יוצר מצב בו התובע אינו יודע אל נכון את מי הוא תובע. חידוש מעין זה לא נראה בבתי המשפט ברחבי העולם מאז ימי הביניים המאוחרים. כפי שהתברר כבר בתיק קודם, מאפיין מקורי וייחודי זה של נט המשפט משמש לביצוע הונאות ע"י בית המשפט על בית המשפט - Fraud Upon the Court.

---

ביוני 2023, פתח ד"ר יוסף צרניק בהליכים נגד בנק הפועלים בע"מ לפי תקנה 8 לתקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ"א-1981.

הרקע לתובענה היה חסימת חשבונותיו של הלקוח יוסף צרניק ע"י בנק הפועלים בע"מ באפריל 2023. בנק הפועלים בע"מ דרש כתנאי לפתיחת החשבונות - כי ד"ר צרניק יחתום עבור הבנק על "כתב ויתור" בו הוא מוותר על הזכות לפרטיות והזכות לסודיות בנקאית, ומתיר לבנק הפועלים בע"מ למסור לממשלת ארה"ב כל מידע אודותיו.

בהמשך, פנה ד"ר צרניק לוועדת הביקורת של הדירקטוריון בבקשה לאשר כי הטופס "כתב ויתור" הוא טופס אותנטי של בנק הפועלים בע"מ, שהוכן ואושר לשימוש לפי הפרקטיקות המקובלות. בתגובה קיבל הודעה מהנהלת הבנק, כי הדרישה לחתימה על "כתב ויתור" בטלה, והחסימה הוסרה מחשבונותיו.

בעקבות אירועים אלה הגיש ד"ר צרניק בקשת עיון בנתונים הרשומים אודותיו בספרי הבנק באשר למעמדו כאזרח ארה"ב ו/או "אדם אמריקני" - U.S. Person. הבנק לא השיב על בקשת העיון גם לאחר תזכורות.

ד"ר יוסף צרניק פתח בהליכים בבית משפט השלום בתל אביב במטרה לקבל את המידע אודותיו במאגר המידע של הבנק.

התיק נפל לידיו של השופט עדי הדר בבית משפט השלום בתל אביב. אין מדובר בפרח שפיטה. השופט עדי הדר סיים את התואר הראשון במשפטים באוניברסיטת ת"א בשנת 1988. בשנים 1992-1995 עבד במשרד המשפטים ושימש כיועץ השר דוד ליבאי. בשנת 2013 מונה לכהונת שופט בתי משפט השלום מחוז תל אביב.

יחד עם זאת, ניסיונו של ד"ר יוסף צרניק מראה: באשר לבנק הפועלים בע"מ, יש לחשוש משיבושים בבתי המשפט של מדינת ישראל...

בנק הפועלים בע"מ שלח את התותחית, עו"ד ברוריה שריר הראל, כבאת כוחו בתובענה הנ"ל. דא עקא, בנק הפועלים בע"מ צייד את התותחית בייפוי כוח משובש, בלתי תקין, עליו הייתה חסרה החתימה לאישור חתימות הבנק על ייפוי הכוח.

ובהמשך, בנק הפועלים בע"מ הגיש לבית המשפט תצהיר שקרי ומטעה מטעם בנק הפועלים בע"מ על ידי מנהלת מחלקת מיסוי בינלאומי וציות הגב' מיכל רונן איילון.

במקרה קודם בו נתקל ד"ר צרניק בהונאה על בית המשפט ע"י בית המשפט בתיק בו נתבע בנק הפועלים בע"מ, ההונאה התבצעה ע"י רישום כוזב, אסור, בדף נסתר בתיק נט המשפט... דף "פרטים" ל"צדדים"...

שיבוש הכתבים והרישומים הוא תופעה המצביעה על שחיתות בית המשפט... כך הייתה דעתו של נשיא בית המשפט העליון שמעון אגרנט, וכך דעתם של מומחים לשחיתות בתי המשפט. דא עקא, אגרנט קשר את השחיתות למורשת השלטון העות'מאני בפלשתינה-א"י. השחיתות בבתי המשפט היום היא תוצרת הארץ, כחול לבן, והיא נתמכת על ידי מערכת נט המשפט: פלטפורמה דיגיטלית בהשראה עות'מאנית.

התופעה הנקראת Fraud upon the Court מוכרת היטב בפסיקה הפדרלית בארה"ב. אותו סוג עבירות גם מוגדר בשמות שונים בחוקי העונשין של המדינות השונות. לדוגמה, בטקסס, העבירה של ניהול הליכי משפט למראית עין היא - Simulating Legal Process: Texas Penal Code §32.48. עבירה זאת היא עבירת הונאה המיוחדת לנסיבות בית המשפט, ובדרך כלל שותפים בביצועה 3-2 קציני בית המשפט- שופט, בא כוח, מזכיר...

ספק אם שופט במדינת ישראל הורשע אי פעם בהונאה מסוג זה... אולם התופעה נפוצה בבתי המשפט של מדינת ישראל.

מה הלאה?

על פי ניסיונו של ד"ר יוסף צרניק, כשהוא מפרסם הונאה כלשהי בבית המשפט, הנהלת בתי המשפט פותחת בפעילות לריפוי הבעיה: מחלקת ביקורת פנימית מתחילה הליך תלונה בדוי, מפוברק בשם ד"ר צרניק, ובהמשך שולחת לו את תוצאות הבדיקה, שמראות ללא כל ספק, שאין כל בעיה...

המצב בו הביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט הפכה למחלקת תמיכה בעבריינות ושחיתות מצביעה על שחיתות ברמה גבוהה. שחיתות זאת נקראת בקרימינולוגיה "שחיתות מוסדית" - Institutional Corruption.

לפיכך, ד"ר יוסף צרניק ממליץ: כל החפץ ברפורמה במערכת המשפט - בואו נתחיל בהנהלת בתי המשפט, במזכירויות ובמערכת נט המשפט.

הודעת עיון מיום 22.10.2024