2016-07-28 "ערבוביה" בתיק זדורוב - הודעות עיון הוגשו לבית המשפט העליון
רומן זדורוב, אזרח אוקראינה, מוחזק על ידי רשויות מדינת ישראל כריצוי כביכול של מאסר עולם לאחר הרשעתו כביכול ברצח תאיר ראדה ז"ל. אך אין ניתן למצוא כתבים תקפים של הכרעת הדין או גזר הדין ולא נתנה פקודת מאסר עשויה כדין... עו"ד אביגדור פלדמן, בהיותו בא-כוחו של רומן זדורוב כתב שכתבי פסק הדין הלכו לאיבוד ברוח המייללת ברחבי עמק יזרעאל...
ההונאה מבוססת על הצגת כתבים אלקטרוניים חסרי כל תוקף, ומניעת העיון בכתבים תקפים. השופט יצחק כהן היה חשוף לסחטנות, עקב תלונות על עבירות מין שהוגשו נגדו. המשטרה והפרקליטות היו להוטות לתפור את תיק הרצח לרומן זדורוב. והשופט יצחק כהן, בשיתוף פעולה עם השופטת אסתר הלמן והשופט חיים גלפז, ריצה אותן על ידי פברוק משפט בדוי/למראית עין, ללא כתבים בני תוקף. פרקליטות המדינה טוענת שאלה רק "עניינים טכניים"...
עתה עוסקים בית המשפט המחוזי נצרת ובית המשפט העליון בהעלמת הראיות להתנהלות זאת...
התנהלות בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי נצרת לגבי מאמצי העיון מראה בעצמה על הפרות בוטות של הזכות להליך ראוי ושימוע הוגן ופומבי.
פרשת רומן זדורוב היא תמונת ראי של פרשת היהודי מנדל בייליס באוקראינה לפני מאה שנה. הן שם והן כאן, השופטים הם קדקוד השחיתות!
ראה בבלוג: http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/07/2016-07-28_46.html
רומן זדורוב, אזרח אוקראינה, מוחזק על ידי רשויות מדינת ישראל כריצוי כביכול של מאסר עולם לאחר הרשעתו כביכול ברצח תאיר ראדה ז"ל. אך אין ניתן למצוא כתבים תקפים של הכרעת הדין או גזר הדין ולא נתנה פקודת מאסר עשויה כדין... עו"ד אביגדור פלדמן, בהיותו בא-כוחו של רומן זדורוב כתב שכתבי פסק הדין הלכו לאיבוד ברוח המייללת ברחבי עמק יזרעאל...
ההונאה מבוססת על הצגת כתבים אלקטרוניים חסרי כל תוקף, ומניעת העיון בכתבים תקפים. השופט יצחק כהן היה חשוף לסחטנות, עקב תלונות על עבירות מין שהוגשו נגדו. המשטרה והפרקליטות היו להוטות לתפור את תיק הרצח לרומן זדורוב. והשופט יצחק כהן, בשיתוף פעולה עם השופטת אסתר הלמן והשופט חיים גלפז, ריצה אותן על ידי פברוק משפט בדוי/למראית עין, ללא כתבים בני תוקף. פרקליטות המדינה טוענת שאלה רק "עניינים טכניים"...
עתה עוסקים בית המשפט המחוזי נצרת ובית המשפט העליון בהעלמת הראיות להתנהלות זאת...
התנהלות בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי נצרת לגבי מאמצי העיון מראה בעצמה על הפרות בוטות של הזכות להליך ראוי ושימוע הוגן ופומבי.
פרשת רומן זדורוב היא תמונת ראי של פרשת היהודי מנדל בייליס באוקראינה לפני מאה שנה. הן שם והן כאן, השופטים הם קדקוד השחיתות!
ראה בבלוג: http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/07/2016-07-28_46.html
View in blog English version: http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/07/2016-07-28-jumble-in-zadorov-file.html
____
מאהל המחאה ת"א, 28 ליולי – שתי הודעות עיון הוגשו היום לבית המשפט העליון בתיקים הקשורים לרומן זדורוב. רומן זדורוב, אזרח אוקראינה, מוחזק על ידי רשויות מדינת ישראל כביכול כריצוי מאסר עולם לאחר הרשעתו כביכול ברצח תאיר ראדה ז"ל. אך אין ניתן למצוא כתבים תקפים של הכרעת הדין או גזר הדין... עו"ד אביגדור פלדמן, בהיותו בא-כוחו של רומן זדורוב כתב שכתבי פסק הדין הלכו לאיבוד ברוח המייללת ברחבי עמק יזרעאל... בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי נצרת מונעים עיון בכתבים תוך התנהלות המראה בעצמה על הפרות בוטות של הזכות להליך ראוי:
א. הודעת עיון ברישומים האלקטרוניים בתיק הערעור צרניק נ זדורוב ומדינת ישראל (4650/16). [1]
הודעת העיון מתייחסת לשמות אנשים וסמכותם, שערכו את הרישומים הכוזבים במערכת המידע של בית המשפט העליון בתיק זה.
דברים מוזרים מתרחשים בתיק הערעור. תחילה נרשם "סגור" על סמך "פסק דין", בשעה שלא ניתן בו פסק דין.
רישום כוזב נוסף נוגע לדחייה מרישום של בקשה למתן פסק דין, תחת ההנמקה "ניתן פס"ד/החלטה".
ובינתיים גם נראה שהשופט סלים ג'ובראן אינו ממהר לפסוק בעניין הערעור עצמו...
הערעור התלוי ועומד עתה בבית המשפט העליון בתיק זה נובע מהחלטתו של רשם בית המשפט העליון, גלעד לובניסקי, שמנע את הגישה לעיון בכתבי הנייר המקוריים בתיק בית המשפט המחוזי נצרת, הנשמר עתה בבית המשפט העליון, בטענת "ערבוביה" בתיק. במקום זאת החליט הרשם לובינסקי להתיר רק עיון בכתבים בלתי חתומים, חסרי כל תוקף, שהם עיבודים לצורך תצוגה אלקטרונית. [2]
הדין בעניין זה בישראל ברור. התקנות אומרות:
כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.פסק הדין של בג"ץ בעתירת האגודה לזכויות האזרח נגד שר המשפטים מפרטת עוד - שאין כל צורך להגיש אפילו בקשה בעניין זה. יתרה מזאת, פסק הדין כולל שורה של הצהרות נמלצות על חשיבותה של זכות העיון, כגון -
... עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי...
הערעור טוען שההנמקה של "ערבוביה" בתיק בית המשפט היא תירוץ קלוש ותמוה לשלילת זכות חוקתית. יתרה מזאת, הנמקה זאת מעלה חששות כבדים לגבי כשירותו של בית המשפט העליון, שניהל כביכול ערעור מתיק זה במשך 5 שנים... ובעת שהוגשה הבקשה לעיון, עמדה לפני בית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב בתיק זה...
הערעור גם טוען שהתנהלותו של הרשם לובינסקי מעלה חששות של העלמת ראיות להונאה בבית המשפט המחוזי נצרת - ניהול הליכים בדויים/למראית עין על ידי השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, וחיים גלפז.
הונאה מסוג זה אינה יוצאת דופן היום בבתי המשפט בישראל:
- הערעור מציין שהונאה זהה - בתיק אלקטרוני - תועדה על ידי נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. יתרה מאת, החלטת הנציב גם מתעדת שהתנהלותה של השופטת ורדה אלשייך לא הייתה יוצאת דופן, והיא נפוצה בקרב השופטים היום.
- הערעור מספק תיעוד של הונאה זהה - בתיק נייר - שהתגלתה בעת עיון בתיק רפי רותם נ ברעם ומדינת ישראל. המקרה נובע מפרשת השחיתות ברשות המסים. לגבי התנהלות בתי המשפט בעניין רפי רותם, נכתב בתקשורת "כבר עשור שבתי המשפט מתעמרים בלוחם הצדק". ושופט בית המשפט העליון בני מזוז, ציין בראיון לתקשורת את אכזבתו מאופן טיפול בתי המשפט בפרשה...
הערעור גם אומר, שהתנהלות כמו זאת של רשם בית המשפט העליון לובינסקי - שמנע עיון בכתבי מקור, אמיתיים (אותנטיים), והתיר במקום זאת עיון בכתבים בלתי חתומים, חסרי כל תוקף, שהם עיבוד לצורך תצוגה אלקטרונית - נחשבת על ידי מומחים להונאות "הונאת משחק הצדפות", או "תעלול ביטחון".
ב. הודעת עיון בתגובות פרקליטות המדינה על הבקשה לעיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר מבית המשפט המחוזי נצרת - מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) - המוחזק עתה בבית המשפט העליון תחת תיק הערעור זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10) [3]
הודעת העיון מתייחסת לתגובות שהגישה פרקליטות המדינה על ידי עו"ד תמר בורנשטיין על הבקשות לעיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר. המצאת תגובת הצד שכנגד למבקש היא מיסודות ההליך הראוי. אולם הן פרקליטות המדינה והן בית המשפט העליון מסרבים עד עתה להמציא את תגובות פרקליטות המדינה על הבקשה לעיון. ומזכירות בית המשפט העליון גם סירבה לאפשר את העיון בתגובות בעת ביקור קודם בבית המשפט העליון...
ניתן לשער שהסירוב לאפשר עיון בתגובות נובע מכך, שתגובות הפרקליטה תמר בורנסטיין הן בעלות אופי קוסנפירטיבי, כמו זאת של הפרקליטה שילה ענבר בבית המשפט המחוזי נצרת...
התנהלות בית המשפט המחוזי נצרת ופרקליטות מחוז צפון הייתה דומה להפליא... בית המשפט נתן לעיין בכתבים חסרי תוקף, אך נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם מנע את זכות העיון בנתוני החתימות האלקטרוניות (שברור שאינן קיימות), שהן ההוכחה הסופית להונאה. וגם שם ניהל נשיא בית המשפט אברהם אברהם התייעצות סודית עם הפרקליטות בנושא. (תמונה 2)
תמונה 2: מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) - התשובה הסודית מיום 26 לינואר, 2016, של פרקליטות מחוז צפון , עו"ד שילה ענבר,על בקשה לעיון בהחלטות בתיק הנייר (כתבי מקור) ממחוזי נצרת, שהתגלתה רק ביום 26 ליוני, 2016.
____
התגובה הסודית של עו"ד שילה ענבר אומרת בין השאר:
טיבן של הבקשות אינו ברור, ונראה כי תכליתן העיקרית לבסס תיאוריות קונספירציה הנוגעות לתיק זה ו/או למערכת המשפט בכלל... המבקש מנסה לעשות שימוש לרעה במונח "זכות העיון"... המבקש טרם מונה למבקר בתי המשפט..."
תמונה 3: מכתב תשובה של פרקליטת מחוז צפון, עו"ד מירית שטרן, מיום 21 לפברואר, 2016, על בקשה להמצאה כדין של תגובת הפרקליטות על בקשה למען הסדר הטוב לעיון בתיק זדורוב נ מדינת ישראל (520/07)בבית המשפט המחוזי נצרת. עו"ד שטרן סירבה להמציא כדין את תגובת הפרקליטות מיום 26 לינואר, 2016,בתואנה שקרית, שהבקשה הייתה לעיון ב"חומרי חקירה". תשובה זאת הייתה הבסיס לתלונה נגד עו"ד מירית שטרן לנציבת ביקורת הפרקליטות הלה גרסטל. משרד הנציבות, שהוא היום ברווז צולע, לא היה מסוגל להתמודד עם תלונה זאת...
____
התגובה הסודית של עו"ד שילה ענבר גם מעלה תהיות לגבי חלוקת התפקידים בין הפרקליטות והשופט אברהם אברהם, ואומרת: (תמונה 4)
מעבר לכך, סומכת המשיבה את ידיה על דבריו הנכוחים של כב' הנשיא בהחלטתו מיום 25.01.2016 בבקשה מס' 120.
__________
... אלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש...
ג. הפרות חמורות של הזכות להליך ראוי והזכות לשימוע הוגן ופומבי - מיסודות זכויות האדם
למרות התנהלותם של בית המשפט המחוזי נצרת ובית המשפט העליון, הראיות שכבר התגלו מראות שהשופטים יצחק כהן, אסתר הלמן וחיים גלפז בצעו הונאה בבית המשפט המחוזי נצרת על ידי ניהול הליכים בדויים/למראית עין במשפטו של רומן זדורוב.
ההליכים בבקשות העיון בתיק זדורוב עצמן יוצרים שלל ראיות להפרות בוטות של יסודות ההליך הראוי תוך שיתוף פעולה הדוק של השופטים ופרקליטות המדינה.
רומן זדורוב מוחזק במאסר שרירותי על ידי שירות בתי הסוהר - ללא פקודת מאסר עשויה כדין.
יש לראות בהליך המשפטי בעניינו של רומן זדורוב בבית המשפט המחוזי נצרת הליך בדוי/למראית עין - שלילת הזכויות להליך ראוי ולשימוע הוגן ופומבי - והוא הסתיים ללא כתבי הכרעת דין וגזר דין עשויים כדין.
יש לראות בהליך הערעור בעניינו של רומן זדורוב בבית המשפט העליון של מדינת ישראל הליך חסר סמכות ותוקף מתחילתו ועד סופו - הוא נבע ללא כתבי פסק דין תקפים של בית המשפט שלמטה, התנהל ללא כתבים תקפים של הדיונים, ותקפותם של כל כתבי ההחלטות מפוקפקת.
החזקתו של רומן זדורוב במאסר על ידי רשויות מדינת ישראל היא על פי הנטען הפרה של סעיפים של ההצהרה לכל באי עולם על זכויות האדם והאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות. התנהלות זאת נובעת בחלקה על פי הנטען מאפליה על בסיס לאום, שפה, ודת, ונסיבות פוליטיות שאינן תלויות ברומן זדורוב עצמו.
המקרה של רומן זדורוב משקף אי-כשירות ו/או שחיתות נרחבת של מערכת המשפט במדינת ישראל - כולל הדרגים הגבוהים ביותר - ברמה המוכרת בקרימינולוגיה כ"פשע מאורגן מדינתי".
למרות התנהלותם של בית המשפט המחוזי נצרת ובית המשפט העליון, הראיות שכבר התגלו מראות שהשופטים יצחק כהן, אסתר הלמן וחיים גלפז בצעו הונאה בבית המשפט המחוזי נצרת על ידי ניהול הליכים בדויים/למראית עין במשפטו של רומן זדורוב.
ההליכים בבקשות העיון בתיק זדורוב עצמן יוצרים שלל ראיות להפרות בוטות של יסודות ההליך הראוי תוך שיתוף פעולה הדוק של השופטים ופרקליטות המדינה.
הפרשה כולה משקפת את התנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשת עמוס ברנס. אולם בפרשת עמוס ברנס, נעתרה לבסוף השופטת דליה דורנר לבקשה למשפט חוזר בשנת 2002. החלטתה של השופטת דורנר הייתה תקדימית, שכן התבססה על הפרת הזכות להליך ראוי.
הבקשה למשפט חוזר, שהגיש עו"ד דיוויד וינר ז"ל תיארה את התנהלות המשטרה והפרקליטות - "עמדו כחומה בצורה... להסתיר את האמת".
ברחבי העולם הזכות להליך ראוי היא מיסודות הזכויות האזרחיות מזה מאות שנים. דורנר לעומת זאת רק הכירה בכך שהזכות להליך ראוי בישראל "עלתה כיתה", ואינה עוד "עניינים פרוצדורליים" בלבד - אבל רק בהליכים פליליים.
הראיות שהצטברו כבר עתה מתוך העיון בתיקים מראות בבירור שהשופטים בנצרת ריצו את המשטרה והתביעה שתפרו את התיק לזדורוב, על ידי פברוק משפט בדוי/למראית עין, פברוק זה מבוסס על הצגת כתבים אלקטרוניים חסרי כל תוקף של החלטות ופסקי דין, והסתרת הכתבים האמיתיים. עתה עוסקים בית המשפט המחוזי נצרת ובית המשפט העליון בהעלמת ראיות להתנהלות זאת. פרקליטות מחוז צפון טוענת שאלה רק "עניינים טכניים"...תלונה שהוגשה למועצת זכויות האדם של האו"ם, קבוצת העבודה על מאסרים שרירותיים, בשיתוף עם אשתו של רומן זדורוב - אולגה גרישאב מסכמת: [4,5]
פרשת רומן זדורוב היא תמונת ראי של פרשת היהודי מנדל בייליס באוקראינה לפני מאה שנה. [6]
קישורים
[1] צרניק נ זדורוב ומדינת ישראל (4650/16) בבית המשפט העליון - הודעת עיון ברישומים אלקטרוניים כוזבים במערכת ניהול התיקים של בית המשפט העליון
https://drive.google.com/file/d/0B8Aa2xQGbmk5YmMyOEtmX2lJTlk/view?usp=sharing
[2] צרניק נ זדורוב ומדינת ישראל (4650/16) בבית המשפט העליון - ערעור על החלטת רשם מיום 09 ליוני, 2016
[3] זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10) בבית המשפט העליון - הודעת עיון בתגובות פרקליטות המדינה על בקשות לעיון בכתבי המקור של ההחלטות בתיק הנייר מדינת ישראל נ זדורוב (502/07) מבית המשפט המחוזי נצרת
[4] 2016-07-11 בעניינו של רומן זדורוב - אזרח אוקראינה המוחזק בישראל - תלונה ובקשה לחקירה על ידי קבוצת העבודה על מאסרים שרירותיים של מועצת זכויות האדם של האו"ם.
[5] 2016-07-14 מכתב משלים - הגב' אולגה גרישאב מצטרפת לתלונה למועצת זכויות האדם של האו"ם.
[6] 2016-07-12 רומן זדורוב - מנדל בייליס הישראלי
[4] 2016-07-11 בעניינו של רומן זדורוב - אזרח אוקראינה המוחזק בישראל - תלונה ובקשה לחקירה על ידי קבוצת העבודה על מאסרים שרירותיים של מועצת זכויות האדם של האו"ם.
[5] 2016-07-14 מכתב משלים - הגב' אולגה גרישאב מצטרפת לתלונה למועצת זכויות האדם של האו"ם.
[6] 2016-07-12 רומן זדורוב - מנדל בייליס הישראלי
No comments:
Post a Comment