השופטת שלומית בן יצחק מתקשה להסביר את התנהלותה בעניין רקפת...
בלוס אנג'לס, כשהתברר ששופט העלים תיק של הכוכבת שרון סטון מרשימת התיקים, הלוס אנג'לס טיימס מצא לנכון לדווח על כך במיוחד - חשש ליושרת בית המשפט... כי רשימת התיקים היא המכשיר הבסיסי מזה מאות שנים לשמירת כשירותו ויושרתו של כל בית משפט. ואצלנו??? השופטים עושים מה שבא להם - "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט", "ירידה בפורמליזם ועלייה בערכים", ו/או שחיתות נרחבת של השופטים - תקראו לזה איך שבא לכם... עד שלא נכניס כמה מהשופטים העבריינים לכלא, זה לא ייפסק...
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/12/2016-12-07.html
תמונות:
אמנון
פורת מפגין
נגד בנק לאומי ורקפת רוסק-עמינח;
מנכלית
בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח;
מפגין
נגד שחיתות השופטים;
השופטת
שלומית בן יצחק.
תמונה:
מתוך
סרטון על המחאה נגד רוסק עמינח ביום הדיון:
Moshe Menkin added a new video.
_____
מאהל המחאה ת"א, 07 לדצמבר - בקשה חוזרת לעיון הוגשה היום לשופטת בית המשפט השלום
ת"א שלומית בן יצחק בתיק רקפת רוסק עמינח נ אמנון פורת (64434-11-16).
הבקשה חוזרת ומבקשת מהשופטת להסביר:
מה הבסיס החוקי להעלמת נתוני התיק - מספר תיק ושמות הצדדים - מרשימת התיקים של בית המשפט?
בתגובה על בקשה קודמת לאותו עניין, הנפיקה השופטת בן יצחק "החלטה בפתקית" מפוברקת, המתעלמת מן הבקשה עצמה.
הבקשה החוזרת מעלה שוב חששות לגבי הונאה בבית המשפט, שהפכה לשגרה בתיקים הנוגעים
לבנקים ו/או למחאה החברתית...
רשימת התיקים היא המכשיר הבסיסי מזה מאות שנים לשמירת כשירותו ויושרתו של כל בית משפט. אולם במדינת ישראל היום, השופטים מעלימים תיקים מרשימת התיקים ללא כל בסיס בחוק - מבתי המשפט השלום ועד לבית המשפט העליון.
כשהתברר ששופט בלוס אנג'לס העלים תיק הנוגע לכוכבת שרון סטון
מרשימת התיקים, זכה העניין לסיקור מיוחד - כסימן מובהק לחוסר ישרה של בית
המשפט... בישראל לעומת זאת, עורכי הדין והתקשורת מקבלים מצב זה ללא כל מחאה.
זהו כנראה חלק בלתי נפרד מן התרבות הרווחת היום בבתי המשפט של מדינת ישראל, שתוארה לאחרונה על ידי "משפטנים בכירים" כ"ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט", בהם שופטים מתעלמים הן מהעובדות והן מהחוק... לחלופין, מתוארת תרבות זאת על ידי אחד מגדולי המשפטנים הישראליים כ"ירידה בפורמליזם ועלייה בערכים". לחלופי חלופין יש לראות בתרבות זאת מה שהיא בפשטות - שחיתות נרחבת של השופטים ועורכי הדין.
זהו כנראה חלק בלתי נפרד מן התרבות הרווחת היום בבתי המשפט של מדינת ישראל, שתוארה לאחרונה על ידי "משפטנים בכירים" כ"ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט", בהם שופטים מתעלמים הן מהעובדות והן מהחוק... לחלופין, מתוארת תרבות זאת על ידי אחד מגדולי המשפטנים הישראליים כ"ירידה בפורמליזם ועלייה בערכים". לחלופי חלופין יש לראות בתרבות זאת מה שהיא בפשטות - שחיתות נרחבת של השופטים ועורכי הדין.
גם אם
הציבור לא מבין את כל הפרטים הטכניים של שחיתות השופטים, הציבור מבין היטב,
בדיוק כמו "משפטנים בכירים", שבתי המשפט מושחתים. ואת התגובה בחלקה אפשר לראות
בוידאו המקושר
לעיל. (זכה תוך זמן קצר ליותר מ- 20,000 צפיות).
עד שלא נכניס לכלא כמה מהשופטים העבריינים, זה לא ייפסק!
להלן הבקשה שהוגשה היום במלואה: [1]
בקשת חוזרת לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
שם מלא: דר' יוסף צרניק
מס' זהות: כרשום בתיק
כתובת: ת"ד 33407, תל-אביב
מס' טלפון: אין
2. פרטי תיק בית המשפט:
מס' תיק ובית משפט שבו מבוקש העיון: 64434-11-16 בבית המשפט השלום, ת"א
הצדדים בתיק: רקפת רוסק-עמינח נ אמנון פורת
המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון:
א) ביום 05 לדצמבר, 2016, הגיש המבקש את הבקשה לעיון המקורית בצו איסור פרסום עשוי ורשום כדין, או כל כתב משפטי שהוא הבסיס להסתרת הנתונים לגבי תיק זה ברשימת התיקים.
ב) ביום 05 לדצמבר, 2016, הנפיקה השופטת שלומית בן יצחק "החלטה בפתקית", שאינה חתומה, שלא הומצאה, ושאינה נגישה למבקש ברשימת החלטות בתיק (שכן התיק כולו הועלם מרשימת התיקים). התנהלותה של השופטת שלומית בן יצחק לגבי הליך הבקשה לעיון וזכות העיון אינה יוצאת דופן. השופטים בישראל, מבתי המשפט השלום ועד לבית המשפט העליון, הפכו את גישת הציבור לתיקים, זכות העיון, והליכי הבקשות לעיון לחוכא ואטלולא. זאת בניגוד ליסודות החוק ולהכרזות הנמלצות החוזרות של בית המשפט העליון לגבי זכות העיון, לדוגמה - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על חוקי...” [האגודה לזכויות האזרח ואח’ נ שר המשפטים ואח’ (5917/97)]
ג) "החלטה בפתקית" זאת אומרת (תמונה 1):
תמונה 1: רקפת רוסק-עמינח נ אמנון פורת (64434-11-16) - "החלטה בפתקית" של השופטת שלומית בן יצחק מיום 05 לדצמבר, 2016.
_____
“החלטה בפתקית" זאת אינה מתייחסת כלל לבקשת העיון, שעניינה לא היה עיון בתיק עצמו, אלא עיון בכתב שהוא הבסיס החוקי להעלמת הנתונים לגבי תיק זה מרשימת התיקים. בתיקים רבים מתנהלים דיון או דיונים בדלתיים סגורות, אולם מספר התיק ושמות הצדדים אינם מועלמים מרשימת התיקים. "החלטה בפתקית" זאת אינה אומרת דבר וחצי דבר לגבי קיומו או אי קיומו של איסור פרסום ו/או חסיון על התיק בכללו. לדוגמה, העלמת תיק בית משפט בעניינה של הכוכבת שרון סטון מרשימת התיקים של בית המשפט בלוס אנג’לס זכתה לסיקור תקשורתי בפני עצמה כסיבה לחשש לגבי ישרת בית המשפט. [1]
ד) כמו כן ברור, שהשופטת שלומית בן יצחק קיבלה בפועל הודעה הודעה על העלמת נתוני התיק מרשימת התיקים על ידי בקשת העיון מיום 05 לדצמבר, 2016,. יחד עם זאת, לא נקטה השופטת שלומית בן יצחק כל פעולה לתיקון העלמת נתוני התיק מרשימת התיקים (תמונה 2). לפיכך, יש להסיק שהעלמת נתוני התיק מרשימת התיקים אינה טעות אנוש, אלא פעולה מכוונת של השופטת שלומית בן יצחק.
תמונה 2: רקפת רוסק-עמינח נ אמנון פורת (64434-11-16) - ניסיון גישה לתיק זה ברשימת התיקים ביום 06 לדצמבר, 2016: “המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה”.
______
ה) כפי שצוין כבר בבקשה המקורית, העלמת תיק זה מרשימת התיקים היא חזרה על התופעה שנצפתה גם בתיק ציון קינן נ ברק כהן (11466-01-16) בבית המשפט השלום ת"א (תמונה 3)
תמונה 3: ציון קינן נ ברק כהן (11466-01-16) בבית המשפט השלום ת"א - ניסיון גישה למידע ברשימת התיקים ביום06 לדצמבר, 2016: “המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה”.
______
ו) כפי שצוין כבר בבקשה המקורית, ההודעה המופיעה בנט-המשפט בעת נסיון הגישה לתיקים הנ"ל ברשימת התיקים, אינה מתייחסת כלל לאיסור פרסום על פי דין, או חיסיון על פי דין, ואינה מספקת כל בסיס חוקי למניעת גישת הציבור למידע ברשימת התיקים – מספר התיק ושמות הצדדים.
ז) רשימת התיקים (במקור- INDEX OF ALL CASES – רשימת כל התיקים) נחשבת כבר מאות שנים לספר היסוד הראשון בחשיבותו בבית משפט כשיר, ומכשיר מרכזי להבטחת כשירותו וישרתו של כל בית משפט. אין ספק, שהעלמת תיקים מרשימת התיקים על ידי שופטים ללא כל בסיס בחוק תימצא על ידי משקיפים בינלאומיים כראיה מרכזית לאי כשירותו או חוסר ישרתו של בית המשפט השלום ת"א. עניין זה ייראה בחומרה רבה עוד יותר, לאור העובדה שעניינם של התיקים הנ"ל הוא בקשות של בנקאים בכירים לשלילת חופש הביטוי של אלה הרואים את עצמם נפגעי הונאות בנקאים אלה.
ח) יחד עם זאת, הניסיון מראה שעורכי דין בכלל, ועורך דין ברק כהן בפרט, מקבלים התנהלות מסוג זה של השופטים ללא מחאה, ככל הנראה כחלק מן התרבות המשפטית השוררת היום בישראל, שתוארה על ידי “משפטנים בכירים” כ”ג’ונגל טוטלי בבתי המשפט”. [2] זאת, למרות שיש לראות בהתנהלות מסוג זה הפרה של זכויות האדם הבסיסיות – הזכות לשימוע הוגן ופומבי והזכות להליך ראוי.
ט) יתרה מזאת, בעת הגשת הבקשה לעיון המקורית נאמר למבקש במזכירות בית המשפט שהתיק כולו "חסוי". מתוך כך, ניתן היה לשער שקיים צו איסור פרסום בעניין תיק זה. מאידך, המבקש פרסם עניינים הקשורים לתיק זה בהרחבה, כמצורף:
י) לפיכך, הריני חוזר ומבקש בזאת שהשופטת שלומית בן יצחק תיתן החלטה על הבקשה לעיון עצמה, ותבאר האם קיים צו איסור פרסום עשוי כדין ורשום כדין, או כל כתב משפטי שהוא הבסיס להסתרת הנתונים לגבי תיק זה ברשימת התיקים. באם הכתבים המבוקשים אינם קיימים בתיק זה, מתבקשת השופטת שלומית בן יצחק לציין זאת במפורש בהחלטתה בעניין הבקשה לעיון.
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף): למבקש אין כל קשר לתיק זה. המבקש עוסק במחקר אקדמי ופרסומים אקדמיים ובהגשת דוחות למועצת זכויות האדם של האו"ם על הונאות ושחיתות בבתי המשפט בישראל. דגש מיוחד הושם במחקרים ודוחות אלה על השימוש במערכות מחשוב הונאתיות בבתי המשפט.
תאריך: 07 לדצמבר, 2016
יוסף צרניק
1. פרטי המבקש:
שם מלא: דר' יוסף צרניק
מס' זהות: כרשום בתיק
כתובת: ת"ד 33407, תל-אביב
מס' טלפון: אין
2. פרטי תיק בית המשפט:
מס' תיק ובית משפט שבו מבוקש העיון: 64434-11-16 בבית המשפט השלום, ת"א
הצדדים בתיק: רקפת רוסק-עמינח נ אמנון פורת
המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון:
א) צו איסור פרסום עשוי כדין ורשום כדין, או כל כתב משפטי שהוא הבסיס להסתרת הנתונים לגבי תיק זה ברשימת התיקים. באם הכתבים המבוקשים אינם קיימים בתיק זה, מתבקשת השופטת שלומית בן יצחק לציין זאת במפורש בהחלטתה בעניין הבקשה לעיון.3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) ביום 05 לדצמבר, 2016, הגיש המבקש את הבקשה לעיון המקורית בצו איסור פרסום עשוי ורשום כדין, או כל כתב משפטי שהוא הבסיס להסתרת הנתונים לגבי תיק זה ברשימת התיקים.
ב) ביום 05 לדצמבר, 2016, הנפיקה השופטת שלומית בן יצחק "החלטה בפתקית", שאינה חתומה, שלא הומצאה, ושאינה נגישה למבקש ברשימת החלטות בתיק (שכן התיק כולו הועלם מרשימת התיקים). התנהלותה של השופטת שלומית בן יצחק לגבי הליך הבקשה לעיון וזכות העיון אינה יוצאת דופן. השופטים בישראל, מבתי המשפט השלום ועד לבית המשפט העליון, הפכו את גישת הציבור לתיקים, זכות העיון, והליכי הבקשות לעיון לחוכא ואטלולא. זאת בניגוד ליסודות החוק ולהכרזות הנמלצות החוזרות של בית המשפט העליון לגבי זכות העיון, לדוגמה - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על חוקי...” [האגודה לזכויות האזרח ואח’ נ שר המשפטים ואח’ (5917/97)]
ג) "החלטה בפתקית" זאת אומרת (תמונה 1):
הדיון התקיים בדלתיים סגורות, מטעמים שנקבעו במסגרתו. לפיכך לא ניתן לעיין בתיק בית המשפט.
_____
“החלטה בפתקית" זאת אינה מתייחסת כלל לבקשת העיון, שעניינה לא היה עיון בתיק עצמו, אלא עיון בכתב שהוא הבסיס החוקי להעלמת הנתונים לגבי תיק זה מרשימת התיקים. בתיקים רבים מתנהלים דיון או דיונים בדלתיים סגורות, אולם מספר התיק ושמות הצדדים אינם מועלמים מרשימת התיקים. "החלטה בפתקית" זאת אינה אומרת דבר וחצי דבר לגבי קיומו או אי קיומו של איסור פרסום ו/או חסיון על התיק בכללו. לדוגמה, העלמת תיק בית משפט בעניינה של הכוכבת שרון סטון מרשימת התיקים של בית המשפט בלוס אנג’לס זכתה לסיקור תקשורתי בפני עצמה כסיבה לחשש לגבי ישרת בית המשפט. [1]
ד) כמו כן ברור, שהשופטת שלומית בן יצחק קיבלה בפועל הודעה הודעה על העלמת נתוני התיק מרשימת התיקים על ידי בקשת העיון מיום 05 לדצמבר, 2016,. יחד עם זאת, לא נקטה השופטת שלומית בן יצחק כל פעולה לתיקון העלמת נתוני התיק מרשימת התיקים (תמונה 2). לפיכך, יש להסיק שהעלמת נתוני התיק מרשימת התיקים אינה טעות אנוש, אלא פעולה מכוונת של השופטת שלומית בן יצחק.
תמונה 2: רקפת רוסק-עמינח נ אמנון פורת (64434-11-16) - ניסיון גישה לתיק זה ברשימת התיקים ביום 06 לדצמבר, 2016: “המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה”.
______
ה) כפי שצוין כבר בבקשה המקורית, העלמת תיק זה מרשימת התיקים היא חזרה על התופעה שנצפתה גם בתיק ציון קינן נ ברק כהן (11466-01-16) בבית המשפט השלום ת"א (תמונה 3)
תמונה 3: ציון קינן נ ברק כהן (11466-01-16) בבית המשפט השלום ת"א - ניסיון גישה למידע ברשימת התיקים ביום06 לדצמבר, 2016: “המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה”.
______
ו) כפי שצוין כבר בבקשה המקורית, ההודעה המופיעה בנט-המשפט בעת נסיון הגישה לתיקים הנ"ל ברשימת התיקים, אינה מתייחסת כלל לאיסור פרסום על פי דין, או חיסיון על פי דין, ואינה מספקת כל בסיס חוקי למניעת גישת הציבור למידע ברשימת התיקים – מספר התיק ושמות הצדדים.
ז) רשימת התיקים (במקור- INDEX OF ALL CASES – רשימת כל התיקים) נחשבת כבר מאות שנים לספר היסוד הראשון בחשיבותו בבית משפט כשיר, ומכשיר מרכזי להבטחת כשירותו וישרתו של כל בית משפט. אין ספק, שהעלמת תיקים מרשימת התיקים על ידי שופטים ללא כל בסיס בחוק תימצא על ידי משקיפים בינלאומיים כראיה מרכזית לאי כשירותו או חוסר ישרתו של בית המשפט השלום ת"א. עניין זה ייראה בחומרה רבה עוד יותר, לאור העובדה שעניינם של התיקים הנ"ל הוא בקשות של בנקאים בכירים לשלילת חופש הביטוי של אלה הרואים את עצמם נפגעי הונאות בנקאים אלה.
ח) יחד עם זאת, הניסיון מראה שעורכי דין בכלל, ועורך דין ברק כהן בפרט, מקבלים התנהלות מסוג זה של השופטים ללא מחאה, ככל הנראה כחלק מן התרבות המשפטית השוררת היום בישראל, שתוארה על ידי “משפטנים בכירים” כ”ג’ונגל טוטלי בבתי המשפט”. [2] זאת, למרות שיש לראות בהתנהלות מסוג זה הפרה של זכויות האדם הבסיסיות – הזכות לשימוע הוגן ופומבי והזכות להליך ראוי.
ט) יתרה מזאת, בעת הגשת הבקשה לעיון המקורית נאמר למבקש במזכירות בית המשפט שהתיק כולו "חסוי". מתוך כך, ניתן היה לשער שקיים צו איסור פרסום בעניין תיק זה. מאידך, המבקש פרסם עניינים הקשורים לתיק זה בהרחבה, כמצורף:
כשמנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח הולכת לבית המשפט בת"א - יש לחשוש להונאות של השופטים...[3]מצב בו קיומו או אי-קיומו של איסור פרסום כדין בעניין זה נותר עמום ודו-משמעי ייחשב גם הוא לסימן מובהק של התנהלות בית משפט בלתי כשיר.
י) לפיכך, הריני חוזר ומבקש בזאת שהשופטת שלומית בן יצחק תיתן החלטה על הבקשה לעיון עצמה, ותבאר האם קיים צו איסור פרסום עשוי כדין ורשום כדין, או כל כתב משפטי שהוא הבסיס להסתרת הנתונים לגבי תיק זה ברשימת התיקים. באם הכתבים המבוקשים אינם קיימים בתיק זה, מתבקשת השופטת שלומית בן יצחק לציין זאת במפורש בהחלטתה בעניין הבקשה לעיון.
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף): למבקש אין כל קשר לתיק זה. המבקש עוסק במחקר אקדמי ופרסומים אקדמיים ובהגשת דוחות למועצת זכויות האדם של האו"ם על הונאות ושחיתות בבתי המשפט בישראל. דגש מיוחד הושם במחקרים ודוחות אלה על השימוש במערכות מחשוב הונאתיות בבתי המשפט.
תאריך: 07 לדצמבר, 2016
יוסף צרניק
קישורים:
[3] 2016-12-05 כשמנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח הולכת לבית המשפט בת"א - יש לחשוד בהונאות של השופטים...
http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/12/2016-12-05.html
[1] 2009-04-24 סודיות
תביעה אזרחית נגד שרון סטון מעלה חששות.
לוס
אנג’לס טיימס
תומכי
פומביות הדיון נזעקים לאחר ששופט הסכים
להעלים כל עניין לגבי התיק – כולל עצם
קיומו -המעלה
את האפשרות של קיום תיקים סודיים אחרים.
[2] "יש
ג'ונגל
טוטלי בבתי המשפט,
תעשו
הכל כדי לא להגיע אליהם".
גלובס[3] 2016-12-05 כשמנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח הולכת לבית המשפט בת"א - יש לחשוד בהונאות של השופטים...
http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/12/2016-12-05.html
No comments:
Post a Comment