2025-01-21 רפורמה עכשיו! פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה - 700 ש"ח ענישה בגין בקשת בעל דין לעיין בכתבים בתיקו בנט המשפט, ובקשה להמרה במאסר

 רפורמה עכשיו!   

פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה - 700 ש"ח ענישה בגין בקשת בעל דין לעיין בכתבים בתיקו בנט המשפט, ובקשה להמרה במאסר

  

           עו"ד יואב סלומון                      השופטת הילה גורביץ עובדיה              עו"ד רחל בן-ארי               

 אבניאל, סלומון ושות'                                                                      פירמת עורכי דין בן-ארי פיש

          "רב מוניטין"                                                                            "90 שנות מצוינות משפטית"

"כל רפורמה במערכת המשפט חייבת לטפל תחילה בנט המשפט - מערכת המידע של בתי המשפט" - עמדתו של ד"ר יוסף צרניק בנושא מבוססת על מעל ל-15 שנים של ניסיון בתחום מערכות מידע של בתי משפט ובתי סוהר בישראל ובארה"ב. הגשות שכתב התקבלו ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם והפכו לחלק מהדוחות הרשמיים של האו"ם על ארה"ב (2010, 2015) וישראל (2012, 2018).

פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה מספקת דוגמאות מצוינות לשימוש בנט המשפט לשיבושים והסתרת כתבים. במקביל, קיימים לפחות שני מצבים המצביעים על תקשורת במעמד צד אחד בין עורכי הדין רחל בן ארי ו/או יואב סלומון לבין השופטת הילה גורביץ עובדיה...

זכות העיון של הציבור בתיקים היא חלק מעיקרון פומביות הדיון -  "עיקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי" (ביניש בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' שר המשפטים).  זכות העיון של בעל דין בתיקו היא גם תנאי הכרחי לניהול הליך ראוי והוגן. ניהול הליכי משפט תוך הסתרת הכתבים מצד אחד הוא תופעה ימי-ביניימית, המתאימה לבית משפט אינקוויזיציוני.

במדינת ישראל, אתמול, 20.1.2025, השופטת הילה גורביץ עובדיה נתנה החלטה שענשה בעל דין ב-700 ש"ח עקב הגשת בקשה לעיין בכתבים בתיק נט המשפט בו הוא נתבע ע"י עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון. את העיון עצמו היא ממשיכה למנוע.

והנקמנות לאחר שבעל דין הודיע לשופטת שהיא מונעת את גישתו לכתבים היא עוולה על גב עוולה...

היום הגיש בעל הדין בקשה לביטול הענישה הכספית, לחלופין -- להמרתה בעונש מאסר.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/01/2025-01-21-700.html

בשנת 2016 הודלפה תכתובת בין "משפטנים בכירים", בה תיארה פרופ' דפנה הקר את המצב בבתי המשפט לענייני משפחה כ"ג'ונגל טוטלי":

 

"לפחות בתחום שלי (דיני משפחה - ח.מ), ואני שומעת שגם בתחומים אחרים, אנחנו בעידן ירידת הערכים ועליית הברדק. אם שופטים לא מצייתים לחוק ולא מכבדים תקדימים של ערכאות עליונות - למה זה ממשיך להיקרא 'משפט'? זה אפילו לא משפט כריזמטי א-לה-וובר - כי אנחנו לא הולכים לשופטים בגלל הכריזמה. גם לא מנהגי, כי אנחנו לא קהילה. אז מה זה הדבר הזה שקורא לעצמו משפט, אבל מתנהל באופן שרירותי לפי שיקול-הדעת המוחלט של היושבים על הכס? הגיע הזמן לחקור ולכתוב על זה - אנחנו שבויים במערכת ששכחה שהיא מערכת משפט".

כתבתי לפרופ' דפנה הקר... היא הציעה "הגיע הזמן לחקור ולכתוב על זה"... אני הצעתי לה הנחת עבודה וראיות מוקדמות: "הדבר הזה" -- קוראים לו שחיתות.

בקשה לעיון בכתבים בתיק נט המשפט בפרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה:

מניעת העיון והטלת עונש - 700 ש"ח

כאמור לעיל, זכות העיון של הציבור בתיקים היא חלק מעיקרון פומביות הדיון -  "עיקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי" (ביניש בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' שר המשפטים). על אחת כמה וכמה עיון בעל דין בתיקו, שהיא גם תנאי הכרחי לניהול הליך ראוי והוגן.

המקרים בהם בתי המשפט אסרו על בעל דין לעיין בתיקו הם נדירים. לדוגמה - פרשות ביטחוניות, פרשות של עבירות מין. 

לעומת זאת, אתמול, 20.1.2025, השופטת הילה גורביץ עובדיה נתנה החלטה שענשה אותי ב-700 ש"ח בגין הגשת בקשה לעיין בכתבים בתיק נט המשפט בו אני בעל דין - אני הנתבע ועורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הם התובעים. את העיון עצמו השופטת הילה גורביץ עובדיה ממשיכה למנוע.

בתגובה להחלטת השופטת, הסברתי לה שההחלטה שלה בלתי סבירה, וביקשתי להמיר את העונש הכספי בעונש מאסר (העתק התגובה להלן).

בקשה מטעם המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון בעל דין לפי תקנה 3 לתקנות העיון ברשימות הכתבים בתיק דנן

המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון בעל דין לפי תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 [להלן – "תקנות העיון"], ברשימות הכתבים בתיק דנן: 1. בקשות והוראות, 2. בקשות אחרי סגירה, 3. בקשות לסעד זמני, 4. החלטות, 5. תיק הנייר, 6. מסמכים נכנסים, 7. המצאות שבוצעו.

1. תקנה 134 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 [להלן – "תקסד"א 2018"], קובעת:

(ב) המערער יצרף לערעור מסמכים אלה בלבד:

(1) העתק ההחלטה שעליה מערערים;

(2) העתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו 

כדין בערכאה הקודמת.

2. במהלך עמ"ש 6657-12-24 (ערעור על פסק דין בתיק דנן) פנה המשיב 1 ביום 8.12.2024לבית המשפט שלערעור בבקשה (2#) להבהיר את הגדרת המסמכים "שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת", שכן, ריבוי רשימות המסמכים בתיק בית המשפט דנן (ראו כותרת בקשה זו) העלה ספק באשר לפרשנות הניסוח שבתקנות. ביום 12.12.2024 ניתנה החלטת בית המשפט שלערעור בעניין זה: "… יובהר למבקש כי כל מסמך שהוגש לתיק קמא והיה לעיני בית משפט קמא… נכלל בגדרי תקנה 134(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018".

3. ההחלטה הנ"ל לא הפכה את הסוגיה לפשוטה יותר. שכן, קרוב לוודאי שהוגשו לתיק קמא מסמכים רבים, שהיו לעיני בית משפט דנן, אך הם נסתרים מעיני המשיב 1. עניין זה מסתבר בצורה הפשוטה ביותר מתוך רשימת "בקשות והוראות" ו"בקשות אחרי סגירה".

ראיות למסמכים שהוגשו לתיק קמא והיו לעיני בית המשפט קמא, אך הם נסתרים מעיני המשיב 1

4. המספרים הסידוריים של הבקשות בתיקיית "בקשות והוראות" ובתיקיית "בקשות אחרי סגירה" אינם רציפים (תמונה 1). נכון ליום הגשת הבקשה דנן, מספרי הבקשות הם בין 1 ל-51. אולם בגישת המשיב 1 לתיק דנן, מופיעות רק 37 החלטות. כלומר, מתוך המספרים הסידוריים העוקבים, 14 מספרים או 28% מסך המספרים הסידוריים נעדרים מגישת המשיב 1. המספרים הנעדרים מגישת המשיב 1 הם: 3, 4, 5, 6, 12, 17, 22, 23, 29, 35, 39, 40, 41, 42. בפרט יש לציין את אשכול המספרים הנעדרים מיד עם תחילת ההליכים בפועל (16.6.2024) – 3, 4, 5, 6, ואשכול נוסף בתחילת דצמבר, בסמוך למועד מתן הפסיקתה (1.12.2024) – 39, 40, 41, 42.

.

..

.

.

.

תמונה 1 | מספרי הבקשות הרשומות בתיק דנן נכון ליום 19.1.2025.

----
5. ייתכן שבית המשפט יסתיר באופן זמני מאחד הצדדים (בד"כ הצד הנתבע) בקשות לסעדים זמניים שהתקבלו לרישום כבקשות להחלטות במעמד צד אחד. אולם לאור טיבה של התובענה קשה לראות כיצד נוצר הצורך בסעדים זמניים בתיק דנן. יתר על כן, תקנה 97(ד) לתקסד"א 2018 מחייבת את המצאת הצו שהוא הסעד הזמני "ללא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים ממועד מתן הצו", וברוב המקרים ייקבע דיון במעמד הצדדים "לא יאוחר מ-14 ימים מיום מתן הסעד הזמני הארעי". אולם בתיק דנן נעדרים מעיני המשיב 1 חלק ממספרי הבקשות מעל לחצי שנה.

6. מידע נוסף בעניין זה התגלה בהליכי הודעות עיון לפי תקנה 3 לתקנות העיון (עיון בעל דין), שניהל המשיב 1 בתיקים הקשורים במקביל להליכים בתיק דנן, שכן נדרש למידע מתיקים אלה לצורך הגנתו בתיק דנן:

(א) בא”פ 1829-06-10 (בקשה למינוי אפוטרופוס, תיק בן 14 שנה) נמנעה גישת המשיב 1 לעיון. נמנעה ממשיב 1 אף הגישה לעיון בבקשות והחלטות במהלך הליך הודעת העיון בשנת 2024. הודעת העיון הוגשה ביום 8.7.2024 (22#), אולם השופטת הילה גורביץ עובדיה גילתה למשיב 1 רק בהחלטתה מיום 11.9.2024 (28#) את דבר קיומן של "החלטות חלוטות" שהן כביכול העילה למניעת גישת המשיב 1 לעיון בא”פ 1829-06-10. "החלטות חלוטות" אלה הן קרוב לוודאי בנות מעל ל-10 שנים, וקרוב לוודאי ניתנו ע"י השופטת אספרנצה אלון בשנת 2013. אז ביצעה השופטת אספרנצה אלון פעולות חריגות שונות בא”פ 1829-06-10 ובא"פ 25607-03-13 – שני תיקים אותם ניהלה במקביל בבקשה למינוי אפוטרופוס, למרות חוות דעת ב"כ היועמ"ש באשר לאי תקינות מצב זה. מכל מקום, המשיב 1 לא ידע על קיומן של "ההחלטות החלוטות". הן לא הומצאו לו בזמנו, והן לא הומצאו לו גם בשנת 2024, למרות בקשותיו החוזרות. בסמוך לאחר בקשותיו להמצאת "ההחלטות החלוטות" פרשה השופטת הילה גורביץ עובדיה משמיעת בא”פ 1829-06-10 בעילה לא ידועה, והתיק עבר לידיה של השופטת ר’ באום, שוב בהליך לא ברור. טיבו של ההליך שהביא למתן "ההחלטות החלוטות" נותר בגדר מסתורין.

(ב) בא"פ 52646-02-21 (בקשה לאישור בקשה כספית) הגיש המשיב 1 הודעת עיון ביום 16.1.2023 (6#), עוד קודם לפתיחת ההליכים בתיק דנן. הודעת העיון אושרה ע"י השופטת ר’ באום ביום 19.1.2023, אף מבלי לבקש את עמדות הצדדים, כראוי בהודעת עיון "בהיות המבקש אחד מיורשיה של האשל"א, מתירה עיון כמבוקש". לאחר ההחלטה מיום 19.1.2023, ניתנה למשיב 1 גישה ישירה לעיון בא"פ 52646-02-21 באמצעות נט המשפט. אולם במועד מאוחר יותר התברר, שלמרות שלא נמנעה גישת המשיב 1 לתיק, רוב הבקשות בתיק זה ומסמכים אחרים בתיק הפכו לנסתרים מגישת המשיב 1. כלומר, התבצעה חסימה בררנית של גישת המשיב 1 לכתבים בא"פ 52646-02-21. לפיכך הגיש המשיב 1 הודעת עיון חוזרת ביום 7.9.2024 (7#). ביום 8.9.2024 ניתנה החלטת השופטת ר’ באום: "החלטתי מיום 19.1.2023 ברורה ואין צורך לשוב על האמור בה. לטיפול המזכירות". מיד אח"כ חודשה גישת המשיב 1 לכלל הבקשות ושאר המסמכים בתיק. האירוע נחזה בעיני המשיב 1 כאירוע של מניעת הגישה לעיון בפעולה שרירותית וגחמנית, שהדגימה את היכולות של מערכת נט המשפט בתחום זה.

7. אין ספק שלפחות בחלק ממספרי הבקשות הנעדרים התבצעו פעולות רישומיות. לדוגמה, בקשה 6# היא בקשה נעדרת. אולם הודעת עו"ד רחל בן ארי מיום 24.6.2024 על תמיכתה בתוכניתו של עו"ד יואב סלומון ל"ביצוע בקירוב" של הסכם החלוקה, והשוואת מעמדו של המשיב 1 לזה של זוכה נעדר שאינו מיוצג כדין לפי סעיף 110(ג) לחוק הירושה, נרשמה תחילה כבקשה 6# (מספרי הבקשות אז היו רק 1# ו-2#). היום היא רשומה תחת בקשה 1#. דוגמה נוספת – פניית המשיב 1 למזכירות בעניין המצאות מיום 17.6.2024 נרשמה תחילה תחת בקשה 10# (מספרי הבקשות אז היו רק 1# ו-2#). בהמשך, הבקשה וההחלטה בעניינה מיום 25.6.2024 הפכו לחסרות מספר בקשה.

8. בנוסף, בקשות 19#, 24#, 25#, נעלמו מרשימת הבקשות בשבועיים שלאחר מתן פסק הדין. לאחר מחאה של המשיב 1, בקשות אלה שבו והופיעו ברשימת הבקשות.

9. בקשות אחרות שהוגשו והתקבלו לרישום כדין נותרו ברשימת "תיק הנייר", לא זכו לקבל מספר בקשה, ולא זכו לקבל כל החלטה.

10. בקשות אחרות לא קיבלו מספר בקשה, ואף קיבלו החלטה ללא מספר בקשה, כך שלא נרשמו ברשימת "בקשות והוראות" או "בקשות אחרי סגירה". לדוגמה – בקשה מיום 29.9.2024 והחלטה מיום 6.10.2024 – פטור לבאת כוח היועמ"ש מהתייצבות לדיון ביום 9.10.2024.

11. במהלך חיי התיק דנן, הגיש המשיב 1 בקשות עיון חוזרות בניסיון לקבל הסבר מניח את הדעת לתופעות המתוארת לעיל. כבר ביום 6.8.2024 הגיש המשיב 1 הודעת עיון (14#) של בעל דין הכוללת: 

(א) בקשה לעיון בכל הכתבים הנוגעים לקבלה לרישום של כתב הטענות הראשון בתיק זה, בדיקה ואישור ע"י המזכיר המשפטי (אם נערכו), 

(ב) ההיסטוריה הרישומית של כל מספרי הבקשות עד אותו יום. הבקשה לא זכתה להחלטה במשך כ-3 חודשים. בעקבות בקשה למתן החלטה ניתנה לבסוף ההחלטה (14#) מיום 30.10.2024, שקבעה (תמונה 2): “… לא קיימים כתבים/רישומים שמיועדים לבעלי דין שאינם ניתנים לצפייה…".

תמונה 2| החלטה מיום 30.10.2024 בבקשה 14#

האדם הסביר יסיק מתוך לשון החלטה זו, שקרוב לוודאי שתחת מספרי הבקשות הנעדרים מגישת  המשיב 1 נרשמו כתבים שאינם מיועדים לצפייה על ידיו… אך הם מצויים לעיני בית המשפט.

12. התופעות המתוארות לעיל מצביעות על המאפיינים המיוחדים לניהול התיקים האלקטרוניים בנט המשפט ואופן השימוש במאפיינים אלה ע”י בית המשפט. מובן מאליו שמאפיינים כאלה לא עלו על הדעת בניהול תיקי הנייר. וספק אם אופן השימוש במאפיינים אלה תואם בית משפט כשיר והליך ראוי והוגן.

 רשימות ללא מספרים סידוריים: תיק הנייר, מסמכים נכנסים, המצאות שבוצעו

13. רשימות קריטיות של מסמכים בתיק דנן – תיק הנייר, מסמכים נכנסים, וכו’,  אינן כוללות כל רישום של מספרים סידוריים לכתבים (כפי תפעולן בנט המשפט, לא רק בתיק דנן). מאפיין זה של נט המשפט הוא כשל קריטי, שכן הוא מאפשר הוצאה של מסמכים מהתיק בכלל, או העלמה סלקטיבית מעיני צד זה או אחר.

 הליך שיפוטי ראוי והוגן בתיק דנן בבית משפט זה, ובבית המשפט שלערעור

14. בית המשפט העליון פסק שוב ושוב בעניין "שקיפות ההליך השיפוטי" בהקשר של פומביות הדיון, ביחס לציבור הרחב. דוגמה אחת מיני רבות, פסקה 24 לפסק דינה של השופטת דפנה ברק-ארז בבש"פ 6988/19 בני פרץ נ’ הוצאת עיתון הארץ (26.11.2019):  "דומה כי אין צורך להכביר במילים על חשיבותו של עקרון פומביות הדיון, המבטיח את שקיפות ההליך השיפוטי, מאפשר קיום מנגנוני בקרה וביקורת ומהווה רכיב חיוני במשטר דמוקרטי שבליבו חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת (ראו למשל: בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ''ד נח(6) ,658 662 (2004) (להלן: עניין תורג'מן); עניין חברה פלונית, בפסקה 10 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן; ע"א 5739/18 מפעילי האתר com.oligarchescorts.www נ' מדינת ישראל, פסקאות 30-29 (15.10.2018); בש"פ 1262/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (27.2.2019)) [קו תחתון הוסף  י’ צ’]. 

15. כאן אנו עוסקים ב"שקיפות ההליך השיפוטי" ברמה הבסיסית ביותר – שקיפות ההליך השיפוטי ביחס לבעלי הדין עצמם.

16. לא למותר לציין שמצב בו מסמכים בתיק הערכאה הדיונית מוסתרים באופן בררני מצד אחד או אחר, או אף משני הצדדים גם יחד, ובהיקף שהתופעה מתבצעת כנראה בתיק דנן, אינם עולים בקנה אחד עם התנהלות בית משפט כשיר והליך ראוי והוגן, מניעת שרירותיות, דיון לפי כללי הצדק הטבעי, ופסיקה באופן שוויוני, תום לב והגינות דיונית… 

17. בדומה, אין דרך לראות הליך ראוי והוגן בערכאת הערעור, כל זמן שהערכאה הדיונית מסתירה מפני בעל הדין את המסמכים שהיו לעיניה בתיק בית המשפט.

מימוש העיון

18. תקנה 1 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, הגדרות קובעת: 

“"עיון" – לרבות צפייה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב או קבלת עותק של מסמך בכל דרך אחרת, בהתאם לסוג המידע וצורת החזקתו".

19. פסק הדין בבש"פ 5234-14 משה הלוי נ' מדינת ישראל (21.12.2014) קובע כי כל מידע במערכת נט המשפט הקשור לתיקים (לאו דווקא כתבי בית דין) כפוף לתקנות העיון.

20.  ביום 13.1.2025 הגיש המשיב 1 בקשה דומה (51#) – בקשה למתן החלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון בעל דין  בנתוני החתימות של החלטות מרכזיות בתיק דנן. ביום 15.1.2025 ניתנה החלטה האומרת: "בקשה זו יש להפנות למזכירות שתפעל על פי נהליה". 

נוהלי המזכירות מורים על סודיות חסרת פשר ביחס למסכי נט המשפט ואיסור מוחלט של צפיית בעל דין במסכים, כל שכן צילום המסכים. לא למותר לציין שסודיות זו אינה עולה בקנה אחד עם "שקיפות ההליך השיפוטי" והתנהלות בית משפט כשיר והליך ראוי והוגן. לפיכך יש לראות החלטה מעין זו שבבקשה 51#, כדחיית הבקשה, אך ללא דיון בבקשה לגופה וללא הנמקה. 

סיכום

21.  לפיכך, המשיב 1 מגיש בזאת הודעת עיון של בעל דין לפי תקנה 3 לתקנות העיון, ובקשה להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר למשיב 1 לעיין ברשימות הכתבים בתיק דנן כפי שהן מופיעות בגישת מזכירות: 1. בקשות והוראות, 2. בקשות אחרי סגירה, 3. בקשות לסעד זמני, 4. החלטות, 5. תיק הנייר, 6. מסמכים נכנסים, 7. המצאות שבוצעו. 

22. המשיב 1 מבקש לממש את העיון על דרך של צפייה במסכים המתאימים בכדי לעיין ברשימות הכתבים המנויים לעיל, וצילום המסכים במצלמתו. בית המשפט מתבקש להורות למזכירות לקבוע מועד ומקום למימוש העיון.

__________________________

תאריך: 19 בינואר, 2025 ד"ר יוסף צרניק - המשיב 1

החלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה על בקשת בעל דין לעיין בתיקו 

השופטת הילה גורביץ עובדיה נזקקה ל-24 שעות לקבל החלטה בעניין:

"זו בקשה לצלם את אופן השתקפות תיקיות ספציפיות במערכת - על גבי מסכי המזכירות. זו אינה בקשה לבית המשפט שיש להגיש באמצעות מערכת נט המשפט. כפי שצוין בעבר, על המבקש לפנות למזכירות בית המשפט ולפעול לפי נהליה. בהמשך להחלטה מיום 2.12.2024, מיום 4.12.2024, 15.1.2025 - אני מחייבת את המבקש סך 700 ש"ח לטובת אוצר המדינה....".

תגובה מטעם המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, להחלטה מיום 20.1.2025, 52#, בדבר ענישה בסך 700  

ש"ח: לביטולה, לחלופין – לעיכובה עד לאחר החלטה בערעור, לחילופי חלופין – להמרה במאסר

המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, מגיש בזאת תגובה להחלטה מיום 20.1.2025, 52#, בדבר ענישה בסך 

700 ש"ח: לביטולה, לחלופין – לעיכובה עד לאחר החלטה בערעור, לחילופי חלופין – להמרה 

במאסר, מן הטעם שההחלטה לא הייתה ראויה, והיא מסמנת החמרה של הפגיעה בזכויות 

המשיב 1 ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה.

ואלה טעמי התגובה

 1. המשיב 1 עוסק בחקר מערכות מידע של בתי משפט כבר שנים רבות בארץ ובארה"ב. המשיב 1 מכיר היטב את נהלי המזכירויות בעניין נט המשפט.  נהלי המזכירויות אוסרים על צוות המזכירות להתיר לבעל דין לעיין בנט המשפט על דרך הצפייה במסך המזכירות, ובוודאי שהם אוסרים על צוות המזכירות להתיר לבעל דין לצלם את מסך נט המשפט. 

    2. דוגמה 1: בבית משפט אחר א, המשיב 1 הגיש הודעת עיון במידע שולי – פרטי הצד שכנגד בתיק בו המשיב 1 הוא בעל דין. פרטי הצד שכנגד חסומים בתיקים בנט המשפט, והבקשה הוגשה כעניין עקרוני, ולא מטעם מסוים בתיק האמור. מאפיין זה של נט המשפט – חסימת פרטי הצד שכנגד - הוא חסר פשר, יתר על כן - פסול. העיון בפרטי הצד שכנגד הצריך במקרה זה סדרה של החלטות שיפוטיות, כולל הודעה ומתן אפשרות לצד שכנגד להתנגד (אף כי בהודעת עיון של בעל דין בתיקו אין לצד שכנגד זכות להתנגד). כמו כן  - הודעה ומתן אפשרות ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר להתנגד (שוב - חסר פשר וחסר בסיס בדין). הליך זה נמשך כבר כחודשיים, ועדיין לא הסתיים.

    3. דוגמה 2: בבית משפט אחר ב, המשיב 1 גילה כי מאן דהוא שתל בדף פרטי הצד שכנגד (שהמשיב 1 מנוע מעיון בו) מידע אסור, העולה לגדר שיבוש הליכים (המשיב 1 הצליח לגלות את העניין גם ללא עיון בדף עצמו). יחד עם זאת, העיון בפרטי הצד שכנגד נמנע מהמשיב 1 עד היום. במקרה זה היו מעורבים דרגים שונים בהנהלת בתי המשפט, כולל הפעלת "ביקורת פנימית" של הנהלת בתי המשפט. "ביקורת פנימית" של הנהלת בתי המשפט הוזעקה לנהל הליך תלונה מפוברק (המשיב 1 לא הגיש תלונה) וקבעה כביכול (בחוסר סמכות וחוסר ידע מקצועי ובניגוד לדין) כי אין צורך שהמשיב 1 יעיין בדף פרטי הצד שכנגד. יחד עם זאת, דו"ח "ביקורת פנימית" לא הזכיר אף פעם אחת את העובדה שמידע אסור נשתל בתיק נט המשפט בדף פרטי הצד שכנגד. 

    4. במקרה דנן, כפי שפורט בבקשה מיום 19.1.2025, 52#, סדרת ממצאים מראה שקיימים מסמכים בתיק נט המשפט שהמשיב 1 מנוע מעיון בהם. ברור ומובן שהמבקש 1 לא יוכל לתקן מצב זה ולממש את העיון באמצעות התייצבות במזכירות ושיג ושיח עם סגל המזכירות. יידרשו החלטות שיפוטיות בכדי לאפשר את העיון.לפיכך, המשיב 1 הגיש בקשה להחלטה שיפוטית, 52#. ההנמקה לענישה, "כפי שצוין בעבר, על המבקש לפנות למזכירות בית המשפט ולפעול לפי נהליה" מעוררת חשש של חוסר תום לב. פנייה למזכירות ללא החלטה שיפוטית בעניין, ופעולה לפי נהלי המזכירות בעניין זה תהיה פעולה עקרה כידוע לשופטת הילה גורביץ עובדיה ולמשיב 1 גם יחד.

    5. ההחלטה בדבר הענישה גם אומרת: "זו גם אינה בקשה לבית המשפט שיש להגיש באמצעות מערכת נט המשפט". זהו ניסוח מעודן של הכלל שקבעה השופטת הילה גורביץ עובדיה, לדוגמה בהחלטה בבקשה 28#, שאסר כביכול על המשיב 1 להגיש פניות למזכירות בנט המשפט. הנהלת בתי המשפט וכן דו"ח מבקר המדינה "ניהול תהליכים באמצעות מערכת נט המשפט" (2022) קובעים ההפך. תקשורת בין בעלי הדין ובאי כוחם למזכירות היא אחת התכליות המרכזיות של נט המשפט. לא ברור מהן התכלית וההנמקה לאיסור שמנסה השופטת הילה גורביץ עובדיה להפעיל על המשיב 1 באשר לשימוש בנט המשפט לתקשורת עם המזכירות.

    6. לפיכך, לאור כל האמור לעיל, הגשת הבקשה להחלטה שיפוטית ע”י המשיב 1, והגשתה בנט המשפט, היו הדרך הנכונה לפעול במצב שנוצר, והמשיב 1 לא פעל בדרך כלשהי המצדיקה ענישה.

    7. לפיכך ההחלטה בדבר ענישה בסך 700 ש"ח הייתה חסרת הצדקה. החלטה זו הוסיפה עוולה על הפגיעה המתמשכת בזכויות המשיב 1 על ידי מניעת גישתו כבעל דין לעיון בכתבים. 

       לסיכום

    8. השופטת הילה גורביץ עובדיה מתבקשת לבטל את ההחלטה מיום 20.1.2025, 52#, בדבר ענישה כספית בסך 700 ש"ח, לחלופין - לעכב את ביצוע ההחלטה עד להחלטה בעניין זה בערעור שיוגש בשבוע הבא, לחלופי חלופין – להמיר את הענישה הכספית בעונש מאסר תואם.

__________________________

תאריך: 21 בינואר, 2025 ד"ר יוסף צרניק - המשיב 1