Thursday, April 23, 2015

2015-04-21 What is the Tel-Aviv Labor Court unlawfully hiding in the case of Israel Electric Company whistle-blower Moran Genossar?

2015-04-21 What is the Tel-Aviv Labor Court unlawfully hiding in the case of Israel Electric Company whistle-blower Moran Genossar?
=======================================
עברית להלן
OccupyTLV, April 20 - Joseph Zernik, PhD, of Human Rights Alert (NGO) has filed today a Request to Inspect in the Tel-Aviv Labor Court file of Moran Genossar v Israel Electric Company. In Israel, public access to court records, a fundamental civil right, has been drastically restricted over the past decade, and public access requires the filing of a Request to Inspect, to be decided by the same judge, who holds the court file... In recent days, the court file which shows plenty of evidence of fraud on the court, has been entirely blocked to in the electronic public access system of the Court, with no lawful sealing. In a notorious corruption scandal dragging on for years, Siemens (Germany) paid $ 20 millions in bribes to senior IEC officers. Israeli law enforcement are not ready, willing, able to duly investigate the case. Whistle-blower Moran Genossar was fired by IEC, and sued in the Tel-Aviv Labor Court, hoping to find protection.... Forged decision record, denial of public and party access to records, pretender as “Chief Clerk” with no lawful appointment, appearance of unauthorized counsel from a prominent law firm for IEC... Perversion of court records and obstruction of justice - typical conduct of organized white-collar crime - are today commonplace in the Israeli courts. Even when caught, they have never been addressed as a serious criminal offense. As shown in the case of Tax Authority whistle-blower Rafi Rotem and Judge Varda Samet (today IEC board member...) and the case of Genossar v Israel Gas Lines Co and Judge Ornit Agassi, the Tel-Aviv Labor Court is a critical junction in the abuse of whistle-blowers and protection of corruption. The case also again demonstrates the fundamental fraud in design, implementation, and operation of Net-HaMishpat – IT system of the Israeli courts. Over the past decade, the Israeli courts have experienced unprecedented systematic corruption.
2015-04-21 מה מחביא בית הדין האזורי לעבודה ת"א שלא כדין בתיק מורן גנוסר – חושף השחיתויות בחברת החשמל?
===============================
הפוסט השלם עם כל התמונות: http://inproperinla.blogspot.co.il/…/2015-04-20-what-is-tel…
תמונות: שופטות ורדה סאמט, גילצר-כץ, אורנית אגסי - בית הדין האזורי לעבודה ת"א הפך למוקד של פשיעה מאורגנת של אנשי צווארון לבן - שופטים, אנשי מזכירות, ועורכי דין
--------
דר' יוסף צרניק, לזכויות האדם (NGO), הגיש היום בקשה לעיון בתיק מורן גנוסר נ חברת החשמל בבית הדין האזורי לעבודה ת"א. בימים האחרונים נחסם לחלוטין התיק, שבו ראיות למכביר להונאה בבית המשפט, במערכת גישת הציבור בנט המשפט ללא חסיון כדין. פרשת השחיתות בחברת החשמל נגררת כבר שנים. סימנס (גרמניה) שילמה 20 מיליון דולר שוחד לבכירים בחברת החשמל, אך רשויות החוק והמשפט בישראל אינן יכולות, רוצות, או מוכנות לחקור את העניין כראוי... חושף השחיתויות מורן גנוסר פוטר מעבודתו בחברת החשמל ומנסה להגן על זכויותיו בבית הדין האזורי לעבודה ת"א בתיק בו דנה השופטת אריאלה גילצר-כץ. הראיות בתיק זה מצביעות על הונאה בבית המשפט: זיוף כתב החלטה יוצא דופן, המטיל על גנוסר הוצאות ניכרות, מניעת גישת הציבור ובעל דין לכתבים שלא כדין, "מזכירה ראשית" מתחזה ללא מינוי כדין, הופעת עורכי דין ממשרד הרצוג פוקס נאמן בשם חברת החשמל ללא ייפוי כוח כדין, תצהירים חסרים בכתבים המוגשים על ידי חברת החשמל... שיבוש הכתבים וההליכים - תופעות טיפוסיות של פשע מאורגן של צווארון לבן - הן עניין שיגרתי בבתי המשפט בישראל היום. כפי שהודגם במקרה של רפי רותם – חושף השחיתויות ברשות המסים – והשופטת ורדה סאמט (היום חברת דירקטוריון חברת החשמל), בית הדין האזורי לעבודה ת"א הוא צומת קריטי בהתנכלות לחושפי שחיתויות ובהגנה על השחיתות. התיק הנוכחי גם מדגים שוב את ההונאה הבסיסית בפיתוחה, הטמעתה והפעלתה של נט המשפט – מערכת המידע של בתי המשפט בישראל.
________
תמונות: חברת החשמל לישראל; שופטת בית הדין האזורי לעבודה ת"א אריאלה גילצר-כץ; עורכי דין ממשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן (בו שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן הוא שותף בכיר) מופיעים בשם חברת החשמל בתיק מורן גנוסר נ חברת החשמל לפני השופטת גילצר-כץ.
_____
מאהל המחאה ת"א, 20 לאפריל – דר' יוסף צרניק, לזכויות האדם (NGO) הגיש היום בקשה לעיון בבית הדין האזורי לעבודה ת"א בתיק מורן גנוסר נ חברת החשמל בישראל. [i] הבקשה הוגשה לאחר שהתיק, בו ראיות למכביר להונאה בבית המשפט על ידי שופטים, עורכי דין, ואנשי מזכירות, נחסם לחלוטין לגישת הציבור במערכת נט המשפט, שלא כדין.
תמונה: מניעת גישת הציבור לתיק בנט המשפט. ביום 18 לאפריל, 2015, ועד היום אין כל מידע נגיש לציבור בתיק זה. המערכת מראה: "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה". יש לראות בהודעה זאת הונאה בפני עצמה, שכן אינה אומרת שהתיק חסוי על פי דין, ועל פי גנוסר לא הוגשה כל בקשת חיסיון בתיק זה. חיסיון בתיק זה יעורר חשדות נוספים לשחיתות בבית הדין האזורי לעבודה.
_____
בימים האחרונים, מערכת גישת הציבור בנט המשפט מראה בתיק זה: "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה". יש לראות בהודעה ראיה נוספת להונאה הבסיסית בפיתוחה, הטמעתה, ותפעולה של מערכת נט המשפט, שכן ההודעה אינה אומרת שהתיק חסוי על פי דין. ועל פי גנוסר לא הוגשה כל בקשת חיסיון בתיק זה, וחיסיון גורף בדיעבד, על תיק שהיה פתוח לציבור עד לאחרונה, יעורר חשדות חמורים נוספים לשחיתות בבית הדין האזורי לעבודה.
יחד עם הבקשה לעיון בתיק, הוגשה היום גם בקשה להליך הוגן לגבי הבקשה לעיון בתיק. [ii] בית המשפט התבקש לשמור על יסודות ההליך ההוגן לגבי הבקשה לעיון בתיק – המצאה כדין של תגובות הצדדים למבקש, המצאה של החלטת בית המשפט למבקש, ורישום הכתבים כדין. הצורך להגיש את הבקשה להליך הוגן נוצר לאחר שבקשות קודמות לעיון בתיקים בבתי משפט שונים, כולל בתי משפט השלום, בתי משפט מחוזיים, ובית המשפט העליון, הראו שהשופטים משבשים בשגרה את יסודות ההליך ההוגן במטרה למנוע את העיון בתיקים. שיבושים אלה כוללים אי המצאת תגובות הצדדים למבקש העיון, ורישומן של התגובות במערכות האלקטרוניות בצורה סתמית, בלתי ברורה, ובלתי נגישה למבקש. בדומה, החלטות בתי המשפט בעניין בקשות לעיון לא הוגשו למבקש, ולעיתים גם הן נרשמו בצורה שנמנעה גישת המבקש והציבור אליהן. שיבוש ההליכים לגבי בקשות לעיון ייחשב גם הוא לראייה לשחיתות בתי המשפט בישראל.
עתה נותר לראות כיצד ינהל בית הדין האזורי לעבודה ת"א את הבקשה לעיון בתיק זה.
תמונה: "שוב, מלווים את מורן גנוסר לבית הדין לעבודה" רפי רותם – חושף השחיתויות ברשות המסים - ופעילי מחאה יצאו בקריאה לציבור להופיע בבית הדין האזורי לעבודה ביום ב', 20 לאפריל, 9:00 בבוקר, לדיון בתיק מורן גנוסר נ חברת נתיבי הגז, לפני השופטת אורנית אגסי. האירועים בבית הדין היום תיעדו ניהול דיון למראית עין – התנהלות שיש לראות בה שיבוש הליכי משפט והונאה – עבירות פליליות חמורות.
_____
פרשת השחיתות בחברת החשמל
פרשת השחיתות בחברת החשמל נמשכת כבר שנים. סימנס (גרמניה) שילמה 20 מיליון דולר שוחד לבכירים בחברת החשמל, אך רשויות החוק והמשפט בישראל רוצות, מוכנות, או יכולות לחקור את העניין כראוי... השופט בדימוס דן כהן הורשע בפרשה זאת ונידון למאסר. בבית הסוהר זוכה האסיר כהן, עבריין נמלט לשעבר, לתנאים מקלים מפליגים ויוצאי דופן על פי בקשת גורמים, ששירות בתי הסוהר מסרב לגלות את זהותם... ובכירים שקיבלו ככל הנראה שוחד, ממשיכים לכהן בחברת החשמל עד היום. [iii]
לעומת זאת, חושף השחיתויות מורן גנוסר פוטר מעבודתו בחברת החשמל. עתה הוא מנסה להגן על זכויותיו בבית הדין האזורי לעבודה ת"א בתיק בו דנה השופטת אריאלה גילצר-כץ.
מניעת גישת הציבור ובעל הדין לכתבים בנט המשפט בתיק מורן גנוסר נ חברת החשמל
גם לפני החסימה הכללית של גישת הציבור לתיק זה, חסם בית הדין האזורי לעבודה ת"א את הגישה לתיק זה שלא כדין. בחודשים נובמבר-דצמבר 2014, מנעה מזכירות בית הדין האזורי לעבודה ת"א את גישתו של בעל דין - מורן גנוסר - לכתבים בתיק התביעה שלו עצמו. “מזכירה ראשית, אולי המר הייתה מעורבת בעניין אישית באחד המקרים. [iv] סגל המזכירות העלה טענות שווא, שאין ניתן לאפשר לגנוסר גישה למסוף בבית הדין, שהדפסת הכתבים מטילה עומס על הפקידים, שבעל דין מיוצג רשאי לעיין בכתבים בתיק רק דרך בא כוחו... יש לראות במניעת גישתו של בעל דין לכתבים הפרה חמורה של זכויות האדם. התנהלות זאת גם נוגדת את החוק בישראל. התנהלות מסוג זה היא גם סימן מובהק לשחיתות בבתי המשפט.
רשימת "החלטות בתיק" הראתה הרישומים ביום 20 לנובמבר, 2014, החלטה אחת בלבד. במערכת המזכירות היו רשומות באותו יום 17 החלטות.
תמונה: בתיק גנוסר נ חברת החשמל בבית הדין האזורי לעבודה ת"א, הייתה רשומה ביום ה-20 לנובמבר, 2014, במערכת גישת הציבור בנט המשפט רק החלטה אחת(1). על פי המזכירות היו רשומות באותו היום במערכת גישת המזכירות17 החלטות. גישת בעל הדין לרשימת ההחלטות בתיק נמנעה. ניהול ספרים כפולים במערכת נט המשפט הוא עניין שבשגרה, ותיעוד נוסף להונאה הבסיסית בפיתוחה, הטמעתה ותפעולה של המערכת.
____
מצב זה, בו בית המשפט מנהל ספרים כפולים לגבי רשימת ההחלטות בתיק, מסתיר את החלטותיו שלא כדין מהציבור, ועוסק בהסתרה שרירותית וגחמנית של הכתבים שלא כדין הודגם גם בתיקים רבים אחרים, בפרט תיקים הנוגעים לשחיתות רשויות השלטון. [v,vi] מצב זה גם הוא מספק ראיות לגבי ההונאה הבסיסית בפיתוחה, הטמעתה, ותפעולה של מערכת נט המשפט.
זיוף כתב החלטה של השופטת גילצר-כץ, המטילה על גנוסר הוצאות בסך 4,000 ש"ח
ביום 29 לספטמבר, 2014, הנפיקה השופטת אריאלה גילצר-כץ לבקשת משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן (בו שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן הוא שותף בכיר), המייצג את חברת החשמל, החלטה יוצאת דופן, המטילה על התובע גנוסר הוצאות בסך 4,000 ש"ח, בעקבות הגשת בקשה לגילוי מסמכים על ידי חברת החשמל. [vii]
הן בישראל והן באומות אחרות, אכיפה של החלטה מסוג זה ככתב בית דין בר-תוקף מחייבת על פי דין את אימות כתב ההחלטה על ידי אישור - "העתק מתאים למקור" - על ידי המזכיר הראשי (או רשם בית המשפט). הראיות מוכיחות שאישור זה זויף בהחלטה מיום 29 לספטמבר, 2014.
הופעת מתחזה כמזכירה ראשית, וזיוף חתימות "מזכיר ראשי" על ידי אחרים – סממנים מובהקים של בית דין שאינו כשיר
בדף הבית של בית הדין האזורי לעבודה (מקור מידע בלתי מוסמך ובלתי אמין) וכן בבית הדין לעבודה עצמו, מופיעה אורלי המר כ"מזכירה ראשית". אולם האישור על כתב ההחלטה מיום 29 לספטמבר, 2014, מראה חותמת "מזכיר ראשי" ללא שם המזכיר, וחתימה בלתי קריאה לחלוטין.
תמונות: אישור "מזכיר ראשי" על החלטה מיום 29 לספטמבר, 2014 מאת השופטת גילצר-כץ. אישור זה נדרש בדין לאכיפת ההחלטה הבלתי רגילה, המטילה תשלום של 4,000 ש"ח על התובע בקשר לבקשה לגילוי מסמכים על ידי חברת החשמל. בקשה בכפוך לחוק חופש המידע על הנהלת בתי המשפט העלתה שהחותמת והחתימה על האישור היא של הגב' גלית מגליד, שאינה "מזכיר ראשי" כלל, ושהגב' אורלי המר מופיעה כ"מזכירה ראשית" ללא כתב מינוי כדין. יש לראות באימות זה על כתב ההחלטה זיוף כתב בית דין – עבירה פלילית חמורה, אך עניין שבשגרה בבתי המשפט בישראל היום.
_______
תשובת הנהלת בתי המשפט על בקשה על פי חוק חופש המידע העלתה שהחותמת והחתימה על אימות זה, של "מזכיר ראשי" כביכול, היא של הגב' גלית מגליד, שאינה "מזכיר ראשי" כלל ועיקר.
יתרה מזאת, תשובת הנהלת בתי המשפט העלתה שהגב' אולי המר מתחזה ל"מזכירה ראשית" ללא כתב מינוי כדין.
יחד עם זאת, הנהלת בתי המשפט לא ענתה על הבקשה למידע: מי אישר את החזקת החותמת - "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי" - והשימוש בה על ידי הגב' גלית מגליד? [viii]
יש לראות באימות "מזכיר ראשי" כביכול, המופיע על כתב החלטה זה זיוף כתב בית דין – עבירה פלילית חמורה. אולם זיופים מסוג זה הם עניין שבשגרה בבתי המשפט בישראל היום.
המזכיר הראשי בבית המשפט אחראי לישרת הכתבים, הן בישראל והן באומות אחרות. ובעניין זה גם מחוייבת מדינת ישראל כחברה באמנת האג- האפוסטיל (1961). לשון תקנות בתי המשפט הישנות מזמן המנדט הבריטי (1936), היו ברורות בעניין זה. הן הורו במפורש, שהמזכיר הראשי אחראי על "השמירה המעולה של פנקסים ומסמכים של בתי המשפט". הוראות מפורשות אלה הושמטו מההתקנות החדשות - תקנות בתי המשפט – מזכירות (2004), שהוחלו תחת כהונתם של מאיר שטרית ויוסף לפיד כשרי משפטים. יש לראות תקנות אלה כחלק מצעדים שיטתיים להשחתת בתי המשפט בישראל בעשור האחרון.
חמור מכך, הופעתה של מתחזה כ"מזכירה ראשית" בבית הדין האזורי לעבודה ת"א, גם היא אינה תופעה ייחודית. סדרת בקשות על הנהלת בתי המשפט על פי חופש המידע העלתה מצב דומה בכל בית משפט שנבדק בשנים האחרונות. ככל הנראה זהו המצב בכל בתי המשפט בישראל היום, בעקבות הנהגת תקנות המזכירות החדשות והטמעת מערכת נט המשפט.
אין ספק שבית דין, בו מופיעה מתחזה כ"מזכירה ראשית", ייחשב כבית דין בלתי כשיר.
הופעה של עורכי דין ממשרד הרצוג פוקס נאמן בשם חברת החשמל ללא ייפויי כוח כדין
בתיק זה הופיעו עורכי דין שונים ממשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן בשם חברת החשמל.
במערכת נט המשפט נרשם עורך הדין יוסף אשכנזי (שותף בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן – בו שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן הוא שותף בכיר) כבא כוח חברת החשמל. משרד עורכי הדין עצמו אינו רשום כבא כוח, וכן לא הוגשה רשימת אלה המוסמכים להופיע בתיק זה מטעם משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, כנדרש בסדר הדין האזרחי. על פי סגל מזכירות בית הדין לעבודה לא הוגש ייפוי הכוח המתאים בתיק זה כלל. גישת הציבור וגישת התובע לייפויי הכוח בתיק נמנעה.
לפיכך, יש לראות את עורכי הדין ממשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן כמי שהופיעו בתיק זה ללא סמכות כדין.
תמונה: מערכת נט המשפט מראה שבא כוח חברת החשמל בתיק התביעה הוא עו"ד יוסף אשכנזי (שותף בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן). משרד עורכי הדין עצמו, בו שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן הוא שותף בכיר, אינו רשום כבא כוח (כנדרש בסדר הדין האזרחי), ועל פי סגל מזכירות בית הדין לעבודה לא הוגש ייפויי הכוח המתאימים בתיק זה. גישת התובע לייפויי הכוח בתיק נמנעת, ועורכי דין אחרים מאותו משרד הופיעו בתיק זה והגישו כתבים ללא סמכות כדין כלל.
_____
הופעת עורכי דין שאינם באי כוח כדין בבתי המשפט, היא שיטת הונאה מוכרת וידועה.
רישום באי כוח ללא הגשת ייפויי כוח, והגשת כתבים על ידי מי שאינם באי כוח גם מדגימים שוב את ההונאה הבסיסית בהטמעת ובהפעלת מערכת נט המשפט.
____
הגשת כתבים פסולים בשם חברת החשמל, ואי דחייתם על ידי השופטת גילצר-כץ.
עיון בכתבים הראה שהשופטת גילצר-כץ דחתה בקשה שהוגשה בשם התובע גנוסר, כיוון שהוגשה ללא תצהיר חתום על ידי בעל הדין.
לעומת זאת, כתבי בקשות ותגובות שהוגשו בשם חברת החשמל ללא תצהירים מתאימים מטעם חברת החשמל לא נדחו על ידי השופטת גילצר-כץ.
בית הדין האזורי לעבודה – מוקד פשיעה מאורגנת של אנשי צווארון לבן - שופטים, אנשי מזכירות ועורכי דין
תמונות: השופטת ורדה סאמט - שבשה הליכים בתיק רפי רותם נ רשות המסים. השופטת אורנית אגסי - שבשה הליכים בתיק מורן גנוסר נ נתיבי הגז. בית הדין האזורי לעבודה ת"א הוא צומת מרכזית בהתנכלות לחושפי שחיתויות ובהגנה על המושחתים – מוקד פשיעה מאורגנת של אנשי צווארון לבן, שופטים, אנשי מזכירות ועורכי דין.
_________
המקרה של חושף השחיתויות גנוסר בתיק מורן גנוסר נ חברת החשמל בבית הדין לעבודה ת"א אינו חריג, נהפוך הוא.
תיק מורן גנוסור נ נתיבי הגז גם הוא מספק ראיות לשיבושים חמורים. בתוך חודשים ספורים לאחר שמצא עבודה חילופית, פוטר גנוסר גם מחברת נתיבי הגז הטבעי, גם היא חברה ממשלתית, בנסיבות המצביעות על קשר לפרשת השחיתות בחברת החשמל. בתיק מורן גנוסר נ נתיבי הגז הודגם היום ניהול דיון למראית עין על ידי השופטת אורנית אגסי – התנהלות שיש לראותה כהונאה על בית המשפט, שיבוש הליכים ושיבוש הכתבים – התנהלות פלילית חמורה. [ix]
בתיק התביעה של חושף השחיתויות ברשות המסים - רפי רותם נגד רשות המסים - שנדון בזמנו על ידי השופטת ורדה סאמט, נמצאו ראיות להונאה גם כן. [x,xi] יש לציין שהשופטת ורדה סאמט פרשה לגימלאות בינתיים והצטרפה לדירקטוריון חברת החשמל...
לפיכך, יש לראות בבית הדין האזורי לעבודה ת"א צומת מרכזית להתנכלות לחושפי שחיתויות ולהגנה על המושחתים. התנהלות זאת היא טיפוסית לפשיעה מאורגנת של אנשי צווארון לבן – שופטים, אנשי מזכירות ועורכי דין.
שחיתות השופטים ועורכי הדין – גורם מרכזי בכשלון המאבק בשחיתות בישראל
ברור שבא כוחו של גנוסר לעולם לא יודה בשיבושים בתיק זה בפני מרשו, ולא יעלה כל טענה מסוג זה בבית המשפט. החלטות של "ועדת האתיקה" של לשכת עורכי הדין ובתי המשפט בישראל מראות שעצם העלאת טענות מסוג זה עלולה להביא להשעייתו של עורך דין או שלילת רשיונו. [xii]
נסיון העבר גם מבהיר, שרשויות אכיפת החוק (בראש ובראשונה היועץ המשפטי לממשלה, החייב על פי החוק לאשר כל חקירה פלילית נגד בתי המשפט) ימנעו כל חקירה של השיבושים החמורים שהוצגו כאן בתיק גנוסר נ חברת החשמל ובתיקים אחרים, ולא ינקטו כל צעדים נגד המעורבים בדבר.
השינויים בבתי המשפט בעשור האחרון, שכללו את יישום הונאתי של חוק החתימה האלקטרונית, תקנות חדשות בבתי המשפט - מזכירות ועיון בתיקים - והטמעת מערכת נט המשפט מיסדו למעשה בצורה שיטתית את שחיתות השופטים ועורכי הדין בבתי המשפט בישראל.
בד בבד עם התקנת מערכת נט המשפט, שהייתה יכולה להעצים את גישת הציבור לכתבים ושקיפות ההליכים השיפוטיים, פעלו בתי המשפט, משרד המשפטים, ולשכת עורכי הדין להגביל בצורה קיצונית את גישת הציבור לכתבים. הגבלה זאת מוצתה בתקנות החדשות לגבי עיון בתיקים (2003) שהותקנו על ידי שר המשפטים מאיר שטרית. תקנות אלה קבלו גם את חותם בית המשפט העליון בפסק דין משנת 2009, של נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש בתום עתירה של תריסר שנים – האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים. נסיון של מאות שנים מראה, שאין דרך לשמור על ישרת השופטים ועורכי הדין ללא שקיפות ההליך השיפוטי – גישת הציבור לכתבים ולאולם הדיונים.
דוחות בינלאומיים של ועדות האו"ם "לחיזוק ישרת השופטים נגד שחיתות" מציעים שהתקנת מערכות מידע ממוחשבות יעצימו את גישת הציבור, את שקיפות ההליך השיפוטי, ואת ישרת בתי המשפט. כל אלה יכולים להתקיים כמובן, אולם רק במידה שמערכות המידע המותקנות בבתי המשפט הן מערכות תקינות ותקפות.
אותם דוחות של ועדות האו"ם גם מצביעות על כך שחושפי שחיתויות הם בין הנפגעים המרכזיים משחיתות בתי המשפט.
דו"ח הצוות המקצועי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל (2013) אומר: "חוסר ישרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
מאמר שהתקבל לפרסום, בכפוף לבדיקת עמיתים אנונימית בינלאומית, בכנס האירופי על מערכות מידע ממשלתיות (2015), אומר: "מערכות מידע הונאתייות חדשות בבתי המשפט בישראל - שינוי שיטת משטר בלתי מוכרז?"
חוקים נוספים להגנה על חושפי שחיתויות בישראל מועדים להיות עקרים כל עוד בתי המשפט עצמם מושחתים. יש לראות בשחיתות השופטים ועורכי הדין גורם מרכזי לכשלון המאבק בשחיתות במדינת ישראל.
____
דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO
מאהל המחאה ת"א
___
קישורים

No comments: