2025-09-20 עו"ד מוריה גרין מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) - הממונה על יישום המדיניות הבלתי חוקית והמושחתת של אי-ענישה [impunity] כלפי נושאי משרה שיפוטית???

 2025-09-20 

עו"ד מוריה גרין מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) - הממונה על יישום המדיניות הבלתי חוקית והמושחתת של אי-ענישה [impunity] כלפי נושאי משרה שיפוטית???

בתמונה שלהלן הדוגמה השלישית מסוג זה שהגיעה לידיי בחודשים האחרונים: מכתב מיום 20.12.2023 מאת עו"ד מוריה גרין, פרקליטה בכירה בלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), שמשמש כטיוח של אי-מענה מטעם היועמשית על פנייה כדין של אילנית שיר בבקשה לאשר פתיחת חקירת משטרה נגד נושא משרה שיפוטית.

מכתביה של עו"ד מוריה גרין מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) הם מוצג מס' 1 לקשר הישיר בין שחיתות הפרקליטות לשחיתות בתי המשפט לענייני משפחה. הפרקליטות מסנדקת את המושחתים, תוך מעשי הטעיה/תרמית/מרמה לכאורה במידת הצורך.

לא מאליו נפער החור השחור... והחור השחור נזקק לתחזוקה מתמדת של אנשי חוק ומשפט בדרגים הגבוהים ביותר...

 

..

תמונות | היועמשית גלי בהרב-מיארה, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) עו"ד אפרת גרינבוים ובכירה בלשכתה - עו"ד מוריה גרין: חומה בצורה כנגד אכיפת החוק וליישום המדיניות הבלתי חוקית של אי-ענישה [impunity] כלפי נושאי משרה שיפוטית. מדיניות אי-ענישה כלפי נושאי משרה (לאו דווקא שיפוטית) מוכרת בחוק הבינלאומי ובקרב ארגוני זכויות אדם כתופעה שכיחה של שחיתות שלטונית.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/09/2025-09-20-impunity.html 

במכתבה מיום 20.12.2023, עו"ד מוריה גרין מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) כותבת:

"ביקשת מהיועצת המשפטית לממשלה, כי תאשר למשטרת ישראל לפתוח בחקירה נגד דיין בבית הדין הרבני בנתניה"... "יש להמתין לסיום החקירה ומתן החלטה בה, על ידי הגורם המוסמך, לפי סדרי הדין"... "חזקה על משטרת ישראל, כי ככל שיהיה צורך בכך, תפעל לקבלת אישורים נדרשים...". 

‫סעיף‬ ‫‪)12‬א)‬ ‫לחוק‬-‫יסוד‪:‬‬ ‫השפיטה קובע:

‫"לא‬‫ תיפתח‬ ‫חקירה‬ ‫פלילית‬ ‫נגד‬ ‫שופט‬ ‫אלא‬ ‫בהסכמת‬ ‫היועץ‬ ‫המשפטי‬ ‫לממשלה‬ ‫ולא‬ ‫יוגש‬ ‫כתב‬ ‫אישום‬ ‫נגד‬ ‫שופט‬ ‫אלא‬ ‫בידי‬ ‫היועץ‬ ‫המשפטי‬ ‫לממשלה"‪.‬‬

בעניין זה אומרת השופטת (כתוארה אז) אסתר חיות בפסקה 3 לפסק דינה בבג"ץ ‫‪10665-05‬‬ חיים שטנגר נ' היועמ"ש מני מזוז (‫‪16.07.2006‬‬) בעניין פתיחה בחקירה נגד השופטת (אז) הילה כהן (בפרשת הפרוטוקולים הבדויים):

‫"העותר‬ ‫מציין‬ ‫בהקשר‬ ‫זה‬ ‫כי‬ ‫לפי‬ ‫סעיף‬ ‫‪(12‬א)‬ ‫לחוק‬ ‫יסוד‪:‬‬ ‫השפיטה‬ ‫פתיחת‬ ‫חקירה‬ ‫פלילית‬ ‫נגד‬ ‫שופט‬ ‫טעונה‬ ‫הסכמת‬ ‫המשיב‬ ‫וכי‬ ‫במגעיו‬ ‫עם‬ ‫משטרת‬ ‫ישראל‬ ‫נמסר‬ ‫לו‬ ‫שקיימת ‬‫הנחיה‬ ‫מטעם‬ ‫המשיב‬ ‫שלא‬ ‫לפתוח‬ ‫בחקירה‬ ‫פלילית‬ ‫וכי‬ ‫היה‬ ‫על‬ ‫המשיב‬ ‫להודיע‬ ‫על‬ ‫דבר‬ ‫קיומה‬ ‫של‬ ‫הנחיה‬ ‫כזו‬ ‫עוד‬ ‫במסגרת‬ ‫הדיון‬ ‫שנערך‬ ‫בבג"ץ‬ ‫‪."8922/05‬‬

לפיכך, ההנמקה המשפטית במכתבה של עו"ד מוריה גרין, בתמונה לעיל, נקראת כחריגה: יש להמתין לסיום חקירת המשטרה נגד נושא משרה שיפוטית, שפתיחתה אסורה ללא אישור היועמ"ש. הנמקה כזו אינה עולה בקנה אחד עם השכל הישר.

שמא מדובר בשגגה מצד עו"ד מוריה גרין?

המכתב לעיל הוא הדוגמה השלישית שמגיעה לידיי של הנמקה מסוג זה על ידי עו"ד מוריה גרין.

אין לי ספק כלל באשר להשכלתה, יכולותיה, וניסיונה של עו"ד מוריה גרין במקצוע עריכת הדין. להלן דבר ג'מיני בעניין תפקידה של עו"ד מוריה גרין. נראה לי שהמידע מבוסס על פסקי דין ואינו מעודכן באשר לטיב מינויה הבכיר, הנוכחי של עו"ד מוריה גרין בלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים):

"עו"ד מוריה גרין היא פרקליטה בכירה בפרקליטות המדינה בישראל. היא משרתת במחלקת הסייבר בפרקליטות. מתוקף תפקידה היא עוסקת בתיקים פליליים מורכבים בתחום פשיעת הסייבר, הכוללים עבירות מחשב, הונאה מקוונת, פגיעה בפרטיות ברשת ועוד. היא מייצגת את המדינה בהליכים משפטיים אלה...".

לכן, על רקע זה, במאזן ההסתסברויות יש לראות את תשובת עו"ד מוריה גרין לגב' אילנית שיר במכתב שתמונתו לעיל, בגדר הטעיה/תרמית/מרמה ולא כשגגה או טעות אנוש. 

במכתבה של עו"ד מוריה גרין מיום 30.3.2025, שהופנה אלי, בעניין אישור חקירה פלילית נגד השופטת אספרנצה אלון, האופי הלא תקין ולא סביר של ההנמקה המשפטית היה מורכב יותר ובולט עוד יותר. בתשובה כתבתי במענה מיום 8.4.2025 כדלהלן:

"... אני אינני עורך דין, ולאחר קריאה חוזרת של מכתבך חשתי שמכתבך עלול להטעות אותי, אף שלא במתכוון. לפיכך, אני מבקש הבהרות. כמו כן, אבקש להזכירך בדבר החובה המוגברת המוטלת על עורכי דין מול מי שאינם עורכי דין, של אי-הטעיה לפי כלל 34 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, מתוך חובת האמונים של עורך הדין כלפי המקצוע וכבודו, מתוך חובת האמונים של עורך הדין לבית המשפט ולצדק, ומתוך סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי־הדין, התשכ"א-1961 – עבירת משמעת שהיא "כל מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין". ראי - לימור זר-גוטמן "חובת עורך־הדין לא להטעות את בית־המשפט" עיוני משפט כד(2) 462-413 (דצמבר 2000), וכן ראי – ורה שיכלמן "חובותיו האתיות של עורך הדין כלפי צד לא מיוצג" עיוני משפט מח (2) (2025)".

מכתביה של עו"ד מוריה גרין מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) הם מוצג מס' 1 לקשר הישיר בין שחיתות הפרקליטות לשחיתות בתי המשפט לענייני משפחה. הפרקליטות מסנדקת את המושחתים, תוך מעשי הטעיה/תרמית/מרמה לכאורה במידת הצורך.

יו"ר ועדת חוק חוק ומשפט, ח"כ עו"ד שמחה רוטמן הכריז לפרוטוקול בפתח ישיבת הוועדה ביום 16.7.2025 כי "בתי המשפט לענייני משפחה הם החור השחור של מערכת המשפט".

לא מאליו נפער החור השחור... והחור השחור נזקק לתחזוקה מתמדת של אנשי חוק ומשפט בדרגים הגבוהים ביותר...