2025-05-28
פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי - חוות דעת של יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר
ז
מימין: עו"ד רחל בן-ארי, השופטת הילה גורביץ, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר.
ייתכן שמהבחינה הציבורית, החשיבות העליונה בפרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי היא לא של מעשי השופטות אלא חוות הדעת של עו"ד ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט. חוות הדעת של עו"ד ברק לייזר מספקות לדעתו של המעיין הסדרתי תיאוריה משפטית שהיא הבסיס לשיבוש הכתבים, הרישומים וההליכים בנט המשפט, משהו בין "בורלסקה ובלוף".
התופעות בפרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי מצביעות על התופעה הנקראת בקרימינולוגיה ובחקר ההתנהגות הארגונית בשם - "שחיתות מוסדית" [Institutional Corruption]. שחיתות מוסדית יכולה להתקיים כתופעה שאינה פלילית. אולם במקרים אחרים היא מראה סממנים של פשיעה מאורגנת.
מערכת נט המשפט הוקמה ומופעלת תחת אחריותו המינסטריאלית של שר המשפטים. המערכת לא עברה בדיקות כנדרש טרם הוכנסה לשירות בשנת 2010 (מבקר המדינה, דו"ח 60ב' (2010)). כל רפורמה של ממש במערכת המשפט חייבת להתחיל בבדיקה עצמאית ותיקון של מערכת נט המשפט.
בדפדפן : https://inproperinla.blogspot.com/2025/05/2025-05-28_30.html
פוסט קודם: 2025-05-28 פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי הגיעה לפתחם של הנשיא יצחק עמית והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/05/2025-05-28.html
.
בקשת עיון הוגשה בבג"ץ 54321-03-25 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ’ ממשלת ישראל - פרשת פיטורי ראש השב"כ. בבקשת העיון הנשיא יצחק עמית והשופטים נועם סולברג ודפנה ברק-ארז, חבריו למותב, התבקשו להתיר למבקש את העיון בתצוגת החתימות האלקטרוניות של השופטים על ההחלטות ופסק הדין בתיק, ברשימת הבקשות ורשימת המסמכים הנכנסים, בנתוני הפניית השופטים לתיק, וברשימת ההמצאות. הבקשה מבקשת מבית המשפט להתיר למבקש העיון לממש את העיון בדרך של צפייה במרשמים אלה במסכי המזכירות, וצילומם.
"הבקשה הפרוזאית, בעלת האופי הטכני, הפרוצדורלי, והלא מהותי, טומנת בחובה 'פרובוקציה אנרכיסטית'" מודה מבקש העיון, יוסף צרניק, PhD, LLB, "כלל הברזל הוא שאסור לאפשר לציבור או לבעל דין לצפות במסכי נט המשפט במזכירות. זהו חלק בלתי נפרד ממעטה הסודיות האופף את נט המשפט. אינני עורך דין, אבל אני מתקשה להבין כיצד הסודיות הזו עולה בקנה אחד עם 'שקיפות ההליך השיפוטי, פומביות החוק ופומביות הדיון'".
הבקשה מדגימה כשלים נוספים ביושרת נט המשפט באמצעות הכתבים והמרשמים בפרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי בחיפה.
לטענת מבקש העיון יש בפרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד בן-ארי עניין ציבורי מהמעלה הראשונה ממספר היבטים, וביניהם חוות הדעת שנתן יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר (עתה הוא גם מועמד לבחירה למשרה שיפוטית) חוות דעת חריגות באשר למערכת נט המשפט, אופן תפעולה והרישומים בה. "אין הבדל אם עו"ד ברק לייזר רואה במכתביו חוות דעת רשמית, תקפה אם לאו", אומר המעיין הסדרתי. לטענתו התכתובת מתעדת מצב בו אין חיקוק מתאים המסדיר את הפעולות הרישומיות בנט המשפט (לעומת הסדרת הרישומים בתיקי הנייר ו"בפנקסים" בתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936). וחוות הדעת של עו"ד ברק לייזר בעניין זה הן מופרכות מיסודן ומסוכנות לעתידם של בתי המשפט בישראל.
בשורה התחתונה, השאלות המתבקשות הן:
מה יכול להיות המניע של שופטת לשבש בכוונת מכוון את כל הכתבים השיפוטיים המהותיים בתיק בית המשפט???
ומה יכול להיות המניע של יועמ"ש הנהלת בתי המשפט לספק תמיכה לשיבושים מסוג זה, העומדים בניגוד לדין ולהוראות הנהלת בתי המשפט עצמה???
.
סבב א' - שיבוש כותרות הכתבים השיפוטיים - החלפת התובע והנתבע תוך אי התאמה להוראת מנהל בתי המשפט בעניין כותרות המסמכים לפי תקסד"א 2018, החל מיום 11.9.2024.
1. ההוראה הרלוונטית לעניין זה היא סעיף 3 ל"הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018" (17.3.2022):
"3. בעל דין המגיש בקשה, תשובה לבקשה או פנייה לבית המשפט, יפעל באופן הזה:
(1) יפרט את שמות בעלי הדין בסדר שבו הופיעו על גבי כתב הטענות הראשון שהוגש
בהליך העיקרי ויציין מי מהם המבקש/המשיב תוך שמירת כינוי בעלי הדין בהליך
העיקרי (כגון, תובע או מערער)" [קווים תחתונים הוספו – י’ צ’].
2. תקסד"א 2018 אינן אוסרות על הוספת הכינוי על פי "הנטל שמוטל על כל אחד מהצדדים בנוגע לסוגיה/בקשה ספציפית" (מילות השופטת הילה גורביץ). דא עקא – (i) יש לשמור בכותרת ההגשה על סדר הצדדים כפי שהופיעו בכותרת כתב הטענות הראשון, (ii) יש לשמור בכותרת על כינויי הצדדים בהליך העיקרי. היישום הנכון של הוראות אלה, בבקשה בה המשיב בהליך העיקרי הוא המבקש בבקשה, הוא כדלהלן:
אורי צרניק - המבקש /המשיב 1 בבקשה דנן
- נ' -
יוסף צרניק - המשיב 1/המבקש בבקשה דנן
דרור צרניק - המשיב 2/המשיב 2 בבקשה דנן
היועץ המשפטי לממשלה - המשיב 3/המשיב 3 בבקשה דנן
תמונה | סעיף 3 ל"הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (7.3.2022).
4. להלן כותרת כתב הטענות הראשון:
5. להלן כותרות משובשות של "פרוטוקול" ו"תמליל":
(א) סדר הופעת שמות בעלי הדין בכותרת שובש,
(ב) כמו כן לא נשמרו כינויי הצדדים שבכתב הטענות הראשון.
6. להלן ההנמקה שנתנה השופטת הילה גורביץ בהחלטה מיום 1.12.2024, שדחתה בקשת פסלות לשיבוש השגרתי של כותרות הכתבים השיפוטיים בתיק. לטענת מבקש העיון הנמקה זו היא מסוגת "בדחנות שיפוטית נלוזה שהיא בו בזמן הטעיה/תרמית/מרמה לכאורה":
"אשר לטענה לשיבוש כינויי הצדדים. מאחר והמבקש אינו מיוצג, המבקש, ככל
הנראה, אינו מודע לסדרי הדין לפיהם כינויי הצדדים בכותרת הבקשה נכתבים
על פי הנטל שמוטל על כל אחד מהצדדים בנוגע לסוגיה/בקשה ספציפית בה דן
בית המשפט. היינו, כאשר בעל דין מגיש בקשה – הוא יכונה בכותרת הבקשה
"מבקש" גם אם היה משיב בבקשה אחרת וגם אם הוא התובע או הנתבע.
בהתאמה, הכותרות משתנות בהתאם לנדרש".
6. להלן עמדת הנהלת בתי המשפט:
(א) מכתב מיום 27.1.2025 מאת עו"ד יהודה יעיש בלשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט:
"לעניין סיווגך כ"מבקש" בבקשה לסילוק על הסף שהוגשה על ידך - הרי שלא נפלה כל טעות וממילא לא בוצעה הפרשה של הדין כפי שנטען על ידך. בהינתן שבין יתר ההליכים המתנהלים בעניינך, הוגשה מטעמךם בקשה לסילוק על הסף, הרי שמכוח הדין והפרוצדורה הנוהגת, מעמדך בבקשה זו הינו: "מבקש".
(ב) מכתב מיום 2.3.2025 מאת עו"ד ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט: "לאחר בחינת פנייתך מתאריך 25.2.2025, מצאנו כי מרבית הסוגיות העקרוניות שהועלו בה, הנוגעות להליך שבכותרת [ת"ע 11650-06-24 - י' צ'], כבר זכו למענה מקיף במכתבנו מתאריך 27.1.2025 [מכתבו של עו"ד יהודה יעיש שלעיל - י' צ'], ואין לנו אלא להפנות אותך לכתוב בו."
סבב ב' - 1) מינוי מנהלי עיזבון כביכול, תוך סירוב לרושמם בתיק בית המשפט כ"מנהלי עיזבון", 2) מתן היתר להגיש בקשות בתיק לאישויות משפטיות שאינן רשומות כבעלי דין בתיק, ואינן רשומות כגורם שמונה לתיק על ידי בית המשפט, כגון "מנהלי עיזבון", 3) רישום הגשותיהם אישויות משפטיות כנ"ל תחת שמותיהם של בעלי דין רשומים לסירוגין -- החל ביום 18.2.2025.
בעניין מינוי מנהלי עיזבון, בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מתנהל כביכול על פי תקנות מפי השמועה האחרונה. מה אומרות תקנות אלה? מה הן קובעות? קשה לדעת...
גרסת השופטת הילה גורביץ שונה מגרסת מזכירת בית משפט קרן פלס, אף שעל פי השופטת הילה גורביץ, מזכירת בית משפט קרן פלס היא זאת שהייתה מקור התקנות מפי השמועה על פי הן השופטת הילה גורביץ מנהלת את ההליכים בתיק כביכול. גרסה שלישית נמסרה מפי יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר.
השופטת הילה גורביץ, מזכירות בית משפט קרן פלס ויועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר מאוחדים בעניין אחד: שלושתם מסרבים לספק מקור כתוב לכללי בית המשפט (Rules of Court) שבדו מליבם.
1. בקשה למתן הוראות מיום 18.2.2025, הוגשה בת"ע 11650-06-24 על ידי "מנהלי עיזבון המנוחה" כביכול, עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון, שאינם רשומים כ"מנהלי עיזבון המנוחה" בתיק בית המשפט. יתר על כן, הם רשמו את עצמם בראש רשימת הצדדים, ונטלו לעצמם את הכינוי "המבקשים", ובכך הפכו לפי תקסד"א 2018, ל"תובעים" בהליך הראשי. "התובע" בהליך הראשי, מר אורי צרניק, נרשם כ"המשיב 1", וכו'.
2. גם בקשה למתן צו פורמלי/פסיקתה מיום 29.4.2025, הוגשה על ידי "מנהלי עיזבון המנוחה" כביכול, שאינם רשומים כ"מנהלי עיזבון המנוחה" בתיק בית המשפט. השיבושים זהים לאלה שפורטו ביחס לבקשה למתן הוראות מיום 18.2.2025, לעיל. אולם בעוד הבקשה למתן הוראות מיום 18.2.2025 נרשמה תחת שמו של "המבקש" בהליך העיקרי, הרי שהבקשה למתן צו פורמלי/פסיקתה מיום 29.4.2025 נרשמה תחת שמו של "המשיב 2" בהליך העיקרי.3. רשימת הצדדים בתיק לא השתנתה מאז יום פתיחת התיק ועד עתה. אין רישום של עו"ד רחל בן-ארי או עו"ד יואב סלומון כצדדים או כמינויים מטעם בית המשפט, כגון "מנהלי עיזבון". לפיכך, המזכירות הייתה חייבת לדחות את הבקשות הנ"ל ממרשם - בהנמקה של "חוסר התאמה".
4. המזכירות לא דחתה את ההגשות מטעם "מנהלי העיזבון" שאינם רשומים בתיק. המזכירות קיבלה את הבקשות לרישום.
5. הבקשה למתן הוראות מיום 18.2.2025, 56#, שהוגשה על ידי "מנהלי עיזבון" שאינם רשומים בתיק, נרשמה כבקשה של "המבקש" ("התובע") בהליך העיקרי.
6. לעומת זאת, הבקשה למתן צו פורמלי, מיום 29.4.2925, 66#, נרשמה כבקשה של "המשיב 2" ("הנתבע") בהליך העיקרי: "אישור על פתיחת בקשה... ביום 29.4.2025, בשעה 12:47, הוגשה בקשה מסוג מתן פסיקתא,בקשה של משיב 2, בקשה למתן צו פורמאלי בתיק ת"ע 11650-06-24... מספר הבקשה הוא: 66" [קו תחתון הוסף – י’ צ’].
7. כללי בית המשפט (Rules of Court) - גרסת השופטת הילה גורביץ: החלטת השופטת הילה גורביץ מיום 23.2.2025, 56#, בתגובה לדרישתו של יוסף צרניק, למחוק את רישום ההגשה המשובשת של "מנהלי העיזבון" ללא רישום, "בקשה למתן הוראות" מיום 18.2.2025, דוחה הלכה למעשה את דרישתו של יוסף צרניק למחוק את המסמך שהוגש שלא כדין, תוך שהיא מסתמכת על כללי בית המשפט (Rules of Court) שנודעו מפי השמועה:
"אופן הגדרת הגורמים במערכת נט המשפט הוא באחריות המזכירות. אין מדובר בעניין שהוא שיפוטי אלא טכני/מנהלי... יוער כי לפי מידע שהתקבל מהמזכירות, ייתכן שלא ניתן להגדיר את אותו גורם בשני כובעים".
8. מתוך דבריה של השופטת הילה גורביץ בהחלטתה מיום 23.2.2025 משתמע שאין בכוונתה לרשום את מינוים כביכול של עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון כ"מנהלי העיזבון" בתיק דנן גם בעתיד. יתר על כן, דבריה של השופטת הילה גורביץ בהחלטתה זו נחזים כשקריים ומטעים. "הגדרת הגורמים במערכת נט המשפט הוא באחריות המזכירות. אין מדובר בעניין שהוא שיפוטי אלא טכני/מנהלי...". אם כך, מדוע היה צורך בהליך שיפוטי ששמו "בקשה למינוי מנהלי עיזבון"? יתר על כן, הפעולות שבוצעו מתוך הרישום הפסול של הגשות עו"ד רחל בן-ארי כללו הוספת בעלי דין ואיחוד בעלי דין וגורמים, עניינים הכפופים לפי תקסד"א 2018, ותקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, להחלטות שיפוטיות.אמירת השופטת הילה גורביץ בסיפא של ההחלטה הנ”ל, "יוער כי לפי המידע שהתקבל מהמזכירות, ייתכן ולא ניתן להגדיר את אותו גורם בשני כובעים", מעלה את ההחלטה מיום 23.2.2025, לטענת מבקש העיון לגדר בדחנות שיפוטית נלוזה, שהיא בו בזמן גם הטעיה/תרמית/מרמה לכאורה.
9. כללי בית המשפט (Rules of Court) - גרסת מזכירת בית משפט קרן פלס: ביום 3.3.2025 פעל בעל הדין על פי הנחייתה של השופטת הילה גורביץ בהחלטתה מיום 23.2.2025, 56#, באשר לגילוי כללי בית המשפט החלים על רישום מנהלי עיזבון בנט המשפט: "על המבקש לפנות לגורמים האחראים במזכירות". בכך נטל בעל הדין סיכון, שכן על פי כללי בית המשפט, שבדתה מלבה השופטת הילה גורביץ, הפנייה בכתב למזכירות אסורה, אין לקבלה לרישום, ואם התקבלה - דינה מחיקה ו-700 ש"ח הוצאות לטובת אוצר המדינה.
הפלא ופלא! הפנייה למזכירות לא נמחקה, ובעל הדין לא חויב בהוצאות לטובת אוצר
המד'ינה. אמנם הפנייה לא נרשמה ברשימת "בקשות אחרי סגירה", אך בעל הדין זכה למענה
מהמזכירות.
להלן נוסח הפנייה למזכירת בית משפט קרן פלס מיום 3.3.1015.
פנייה מטעם המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, למזכירת בית משפט קרן פלס: רישום מינוי
מנהלי עיזבון
1. ביום 23.2.2025 הגשתי "הודעה לבית המשפט מטעם המשיב ,1 ד"ר יוסף צרניק בדבר טעות ברישום בקשה 56# - חוסר התאמה".
2. עוד באותו יום נתנה השופטת הילה גורביץ עובדיה החלטה שסירבה לתקן את
השיבוש, בהנמקה כי זהו עניין טכני/מנהלי, וכי יש לפנות בעניין זה למזכירות.
3. האיסור שהפעילה השופטת הילה גורביץ עובדיה על פניות שלי למזכירות הוא חסר
בסיס בדין ויש לראות בו עוולה חוקתית. שכן, הוא נועד להקשות על גישתי לבית
המשפט, והוא גורם בסופו של דבר לעיוות הדין. "דגל שחור" מזכירותי מתנוסס מעל
הוראה זו.
4. השופטת הילה גורביץ עובדיה הוסיפה באותה החלטה:
"יוער כי לפי מידע שהתקבל מהמזכירות, ייתכן ולא ניתן להגדיר אותו גורם בשני
כובעים".
5. כצד בתיק דנן, ולנוכח חשיבותו המהותית של העניין, אני מבקש לדעת:
(א) האם הוגשה על ידי מאן דהוא בקשה לרישום מינוי מנהלי עיזבון בתיק זה? האם
נדחתה מרישום? האם יש אסמכתא להגשה ודחייתה?
(ב)מה המקור/האסמכתא למידע, "ייתכן ולא ניתן להגדיר אותו גורם בשני כובעים"?
האם קיימים נוהל/הוראות עבודה/הנחייה וכו', בהם נקבע או נמסר במפורש המידע
הנ"ל, או שמא מדובר בתורה שבעל פה?
6. אודה לתשובתך ללא שיהוי.
תשובת מזכירות בית משפט קרן פלס הגיעה כ"הודעת מזכירות" מיום 6.3.2025:
".... לא ניתן להגדיר את ב"כ הצדדים בתיק גם כמנהלי העיזבון. הצדדים
קיימים כבר בתיק לכן לא ניתן להגדירם מבחינת הנט גם כמנהלי עיזבון".
ביום 9.3.2025 פנה בעל הדין שוב למזכירת בית משפט קרן פלס, והדגיש שלא קיבלתי מענה לשאלותיו:
1. ביום 3.3.2025 נרשמה פנייתי בעניין שבנידון.
2. ביום 6.3.2025 נרשמה תגובת המזכירות: "לא ניתן להגדיר את ב"כ הצדדים
מחשובית בתיק גם כמנהלי עיזבון". תודה על המענה הזריז.
3. עדיין לא קיבלתי תשובה:
(א) האם הוגשה על ידי מאן דהוא בקשה לרישום מינוי מנהלי עיזבון בתיק זה? האם
נדחתה מרישום? האם יש אסמכתא להגשה ודחייתה?
(ב)מה המקור/האסמכתא למידע, "לא ניתן להגדיר את ב"כ הצדדים מחשובית בתיק גם
כמנהלי עיזבון"? האם קיימים נוהל/הוראת עבודה/הנחייה וכו’, בהם נקבע או
נמסר במפורש המידע הנ"ל, או שמא מדובר בתורה שבעל פה?
(ג) תחת סמכותו של מי ניתן ההיתר לרשום את הגשות "מנהלי העיזבון" בתיק דנן
תחת "המבקש – אורי צרניק"?
4. אודה לתשובתך ללא שיהוי.
הפנייה מיום 9.3.2025 לא התקבלה בעין יפה. היא נדחתה מרישום:
"הודעה על דחיית הגשה מוחזר בזאת כתב בי-דין שהוגש על ידך ביום 09/03/2025 מספר אסמכתא 25081489 בתיק מספר 11650-06-24 מהסיבה: מסמך פגום / לא תואם / לא נכון, מזכירות בית המשפט אינה נותנת מענה לבקשות בכתב. יש לגשת לשירות לקהל או למרכז מידע לקבלת מענה לכל השאלות".
10. כללי בית המשפט (Rules of Court) - גרסת יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר: במכתבו מיום 19.3.2025, מספק עו"ד ברק לייזר גרסה שונה באופן מהותי מגרסת השופטת הילה גורביץ וגרסת מזכירות בית משפט קרן פלס.. יש לציין כי עו"ד ברק לייזר (היום הוא גם מועמד למינוי למשרה שיפוטית) הוכר הלכה למעשה כמומחה בעניינים מסוג זה, ביותר מדרך אחת, בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג 88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012) בעניין השופטת ורדה אלשיך ("פרשת הפרוטוקולים המפוברקים").1 לגרסתו של עו"ד ברק לייזר, קיימת האפשרות לרשום את מנהלי העיזבון בנט המשפט, אולם רישום כזה יגביל את פעולותיהם.
כמו השופטת הילה גורביץ, וכמו מזכירת בית משפט קרן פלס, גם עו"ד ברק לייזר סירב לענות על בקשה למסור מקור כתוב כלשהו לכללי בית המשפט (Rules of Court) החדשים.
(א) "אי בהירות במעמדם של באי כוח"
הסוגיה אינה נוגעת לאי-בהירות באשר למעמדם של באי הכוח בתיק. עו"ד רחל בן-ארי הגישה ייפוי כוח מטעם שולחה. עו"ד יואב סלומון לא הגיש ייפוי כוח תקין, וסירב לתקן ולהגיש ייפוי כוח תקין. השופטת הילה גורביץ הוציאה איומים בכתב כלפי בעל דין שהגיש בקשה לסילוק על הסף בעניין אי הגשת ייפוי כוח כדין, אם יעמוד על זכותו לדיון בבקשה.
הסוגיה היא באשר לאי בהירות במעמדם של מנהלי העיזבון כביכול, שמינוים המפוקפק לא נרשם בתיק בית המשפט. הבעיה מתחילה בהיעדר החלטה שיפוטית מפורשת הממנה אותם מכוח הוראות חוק הירושה, התשכ"ה – 1965, והתקנות הרלוונטיות. לכן גם החשש הברור שכוונת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי היא להתיר להם לפעול מחוץ למסגרת סמכויות המוקנות למנהלי עיזבון שמונו כדין.
"בפנייתך העלית טענות בדבר אי – בהירות במעמדם של באי הכח בתיק. יובהר כי מינוי מנהלי עיזבון נעשה בהתאם להוראות חוק הירושה, התשכ"ה – 1965 והתקנות הרלוונטיות, על בסיס החלטה שיפוטית מפורשת. החלטת בית המשפט הינה המקור הסמכותי למינוי, והיא המעניקה את הסמכות והמעמד הפרוצדורלי למנהלי העיזבון. מנהלי עיזבון פועלים בהתאם להחלטות בית המשפט ובמסגרתה סמכויות המוקנות להם בחוק. התואר 'מנהל עיזבון' – הניתן לבא הכח, נגזר מתפקידו הפורמלי כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט ואין בו כדי להעיד על אי סדרים כלשהם בהליך."
(ב) אי-רישום מנהלי "עיזבון"
"אשר לטענתך בדבר אופן הרישום של מנהלי העיזבון במערכת נט המשפט, נציין כי מערכת נט המשפט היא מערכת לניהול תיקים. מבחינה טכנית, קיימת במערכת נט המשפט אפשרות להוספת גורם מסוג 'מנהל עיזבון' בהליך. עם זאת, אפשרות זו לרוב אינה מיושמת במערכת נט המשפט בשל קשייםטכניים המשפיעים על יכולת פעולת גורמים בתיק; שכן הגדרת בא כוח כמנהל עיזבון עלולה לגרוע ממנו, באופן טכני, אפשרויות לבצע פעולות כמייצג בתיק הממוחשב – זאת היות ולמנהל עיזבון סמכויות שונות מבא כוח.
הבחירה שלא לרשום גורם כמנהל עיזבון במערכת נט המשפט היא בשיקול דעת המותבים והמזכירויות. חשוב להדגיש כי בחירה זו אינה משפיעה על התוקף המשפטי של מינוי מנהל עיזבון.
הסמכות והמעמד של מנהלי העיזבון נובעים אך ורק מההחלטה השיפוטית שמינתה אותם, ולא מהרישום או העדרו במערכת הממוחשבת, המהווה פעולה אדמיניסטרטיבית שאינה תנאי לתוקפו של מינוי או למעמד משפטי של גורם בהליך. ודוק, כל החלטה שיפוטית מקבלת תוקף משפטי עם חיתומהכדין על ידי המותב, ללא תלות באופן הצגתה במערכת ממחושבת כזו או אחרת".
10. מכתב עו"ד יהודה יעיש מהלשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט מיום 2.4.2024 נחזה כחיזוק וחזרה על עמדתו של עו"ד ברק לייזר:"מעמדו וסמכויותיו של מנהל העיזבון נגזרים באופן בלעדי מההחלטה השיפוטית. החלטה זו היא המקור הפורמלי ומהותי בכל הליך והליך אשר לסמכויות מנהל העיזבון, והיא למעשה זו המעגנת אתמעמדו זה בהליך.
חשוב להדגיש כי הרישום במערכת 'נט המשפט' אינו מהווה תנאי לתוקף המינוי, ואי – רישום אינו מאיין או פוגם בסטטוס המשפטי כמנהל עיזבון. תוקף המינוי נשען על ההחלטה השיפוטית בלבד.
אשר להליך הרישום עצמו, זה מתבצע על ידי גורמי המזכירות, באמצעות הגדרת מנהל העיזבון כ-"גורם מסייע" בהליך במערכת נט המשפט. ברצוננו להסב את תשומת ליבך להבחנה מהותית בין הגדרת"מנהל עיזבון" לבין "בא כוח" במערכת זו; הגדרת בא כוח כמנהל עיזבון עלולה להגביל את יכולת הצפייה וביצוע פעולות בתיק, היות שסמכויות מנהל העיזבון מוגבלות ביחס לבא כוח. לפיכך, הגדרהשכזו עלולה לפגוע משמעותית בביצוע פעולות בתיק האלקטרוני".
סיכום:
1. השופטת הילה גורביץ מנהלת הליכים בהם סדרי הדין הבסיסיים נקבעים כביכול על פי כללי בית המשפט (Rules of Court) מפי השמועה, נסתרים, סודיים, לאחר מעשה, לצורך השעה.
2. דוגמאות נוספות להתנהלות מסוג זה כוללות את: (א) פרשת האיסור החל מיום 3.11.2024 על הגשות למזכירות בנט המשפט, או על כל תקשורת בכתב עם המזכירות, (ב) פרשת הדיון מיום 9.10.2024 (שמהותו נזקקת לחקירה לטעמו של המגיש), ו-(ג) ”תמליל” כ"פרוטוקול” "כפי הנהלים”, "כולל נוהל 03-14” (החלטה מיום 1.12.2024).
3. הנהלת בתי המשפט היא זו שפיתחה, התקינה ומפעילה את מערכת נט המשפט, בכפוף לאחריותו של שר המשפטים.
4. הנהלת בתי המשפט היא זו שקבעה והפעילה את מדיניות הסודיות העופפת את נט המשפט, כוול בפרט הסודיות בדבר כללי בית המשפט (Rules of Court) המוטמעים בנט המשפט, כל זו - תחת חסותו של בית המשפט העליון
5. הנהלת בתי המשפט מסייעת לשופטת הילה גורביץ לנהל הליכים לפי סדרי דין כביכול, הנחזים כעומדים בניגוד לשכל הישר, בניגוד להתנהלות בית משפט כשיר, וללא מקור כתוב כלשהו.
6. הנהלת בתי המשפט מסייעת לשופטת הילה גורביץ לנהל הליכים הנחזים כהונאה דיונית מתמשכת, שהיא גם הונאה מהותית כגזל וגניבת כספי עיזבון.
7. התופעה כולה נחזית, עקב היקפה, מספר האירועים ומשך השנים - כ"שחיתות מוסדית". כלומר, שחיתות שאינה מוגבלת לאנשים מסוימים, אלא הפכה לחלק מהתרבות הארגונית. השחיתות המוסדית יכולה להתקיים כהתנהלות שאינה פלילית. אולם במקרים אחרים היא סממן של פשיעה מאורגנת.
.
