2025-07-03 קול קורא להגשת חוות דעת ו/או בקשה להצטרף כידיד בית המשפט - "אותנטיקציה נהירה" // Call for Opinions - "Lucid Authentication"

 2025-07-03

קול קורא להגשת חוות דעת ו/או בקשה להצטרף כידיד בית המשפט - "אותנטיקציה נהירה"

Call for Opinions - "Lucid Authentication"

תמונה | 1980 - 1990- בולות - ממצא עשיר של בולות (טביעות חותם) נתגלה בעיר דוד. תחילה בשנות השמונים של המאה העשרים, בחפירתו של יגאל שילה בשטח G הקרוב לפסגת עיר דוד. 51 טביעות אלה שנתגלו הכילו בתוכם את הפעם הראשונה בה נתגלה שם עברי מוכר מהתנ"ך בחפירה בעיר דוד, 'גמריהו בן שפן' המוזכר בספר ירמיהו כסופר המלך יהויקים בסוף ימי הבית הראשון (ירמיהו ל"ו, י). ממצא מרגש זה הוביל את החופרים לזהות במבנים שנתגלו במקום כחלק מ'קרית השלטון' של העיר ירושלים בשלהי ימי הבית הראשון. 

בולה היא פיסת טין קטנה, ששימשה כחותם לאיטום מסמכים ומכתבים.  הטבעת החותם על הבולה שימשה כהוכחה לכך שהמסמך לא נפתח על ידי גורם לא מוסמך. הבולות שימשו לאיטום חפצים ומכתבים, והיו חלק ממערכת הבירוקרטיה של ממלכת יהודה.

ש: מה קורה כשדיפ פייק פוגשת את דיפ סטייט? ת: אהבה ממבט ראשון.

האותנטיקציה של כתבים רשמיים של המשטר היתה מאז ומתמיד עניין חיוני לניהול הממלכה. כבר פקידי המס של דוד המלך הטביעו חותמות על חרסים בהקשר לגביית המס.

Q: What happens when Deep Fake meets Deep State? A: Love at first sight.

תמונה | "משחק הצדפות" הוא הימור אסור במדינות רבות, שכן הוא סוג של הונאת רחוב זריזה. מומחים להונאות מכנים לפעמים את הסוג הנקרא "הונאת ביטחון עצמי" - "הונאת משחק הצדפות".

בדפדפן https://inproperinla.blogspot.com/2025/07/2025-07-03-call-for-opinions-lucid.html

שלום רב,

אני, הח"מ, עוסק בביקורת רשויות חוק ומשפט ובפרט מערכות מידע של רשויות חוק ומשפט -- בתי משפט, בתי כלא, וכו' -- מהיבטים של זכויות האדם [מצ"ב קורות חיים קצרות]. בימים אלה, סוגיית האותנטיקציה של כתבי בית דין בעידן הדיגיטלי תלויה ועומדת בבית המשפט העליון.

1. העיקרון החוקתי של "אותנטיקציה נהירה" בקונטקסט של "חברה מתורבתת" [=civil society] המתנהלת כמעט לגמרי באמצעים דיגיטליים. כרעיון אבסטרקטי, ללא התייחסות למצב הנתון בישראל. ובלי להיכנס לכל ההיסטוריה של עניין בישראל - כל זה יילך למאמר הרחב יותר. הייתי מזכיר כאן את כל הנושא של Deep Fake, אבל לוקח אותו לתחום המנהלי של חברה המתנהלת כנ"ל. ובהמשך, שוב, כרעיון אבסטרקטי, Deep Fake בתחום המנהלי, כשהוא מתבצע על ידי אנשים מתוך מנהל או שלטון אותה חברה כנ"ל [Q: מה קרה כשדיפ פייק פגשה את דיפ סטייט? A: - אהבה ממבט ראשון].

הסוגיה המשפטית והמשטרית שבבסיס העניין היא האמת ביחסי המשטר והאזרחים: חובת הממשל לומר אמת לאזרחים, לעומת חובת האזרחים לומר אמת למשטר. אין מדובר בשתי חובות ברמה דומה. יש אסימטריה עקרונית בין חובות שני הצדדים. ניתן לתאר את היחסים כיחסי נאמנות, בהם המדינה היא הנאמן, והציבור הוא המוטב (יש הרואים את המצב אחרת - חובת נאמנות של האזרחים, וכוח חסר מגבלות של המדינה).

נראה לי שאתה מבין מאליך, כי מצב בו ישרתם ותקפותם של כתבי בית דין מפוקפקות, הוא גם מצב שאינו יכול לדור בכפיפה אחת עם שלטון החוק. זאת ועוד, ניתן לומר - קשה לנהל גם דיקטטורה יעילה ללא מערכת ניהול מידע יעילה ואמינה.

אם ניקח את הסוגיה שלב אחד קדימה, היום ראוי לומר, שמי ששולט במערכות מידע חיוניות של משטר כלשהו שולט באותו משטר. דוגמה לטענה זו אפשר למצוא בדברים שפרסם לאחרונה מי שהיה שר האוצר של יוון, יאניס ורופאקיסץ והתפטר בפתאומיות ב-2014 בעיצומו של המשא ומתן עם הנושים האירופאים במשבר הלוואות החוץ. לאחר פרישתו יוון נכנעה לנושים. בפרסום האמור הוא טען שבוקר אחד הוא גילה שהנושים האירופאים השתלטו על מחשבי משרד האוצר. הוא ראה בזאת שעבוד של העם היווני ואובדן ריבונותו.

בנוסף, יש סדרת ממצאים כמו גם עדות של אדם בכיר מתוך המערכת, כי התופעות עליהן אני מדווח במערכת המשפט אופייניות היום לכל זרועות הממשל.

אני יכול להמשיך ולדון בנושא הזה... אבל בקיצור: מה הפתרון המוצע?

אין למצב הקיים פתרון קסמים, כיוון שהוא  משקף במידה רבה תופעות חברתיות. אולם, ישנם אמצעים לתקן את המצב, שיעילותם הוכחה במשך מאות שנים!

כוונתי לסעיף בחוקת ארה"ב, שגם חוקת כל שיטת משטר אחרת חייבת לכלול לדעתי: Full Faith and Credit Clause.

אינני מכיר חיקוק דומה מבריטניה, אבל אני סבור, שבבריטניה נושא האותנטיקציה נסב סביב הגדרת משרתו חובותיו וסמכויותיו של הלורד שומר החותם - Lord Keeper of the Great Seal, ושומרי חותמים אחרים.

בדומה, בבתי המשפט של המשפט האנגלי המקובל, המזכיר הראשי של בית המשפט הוא "שומר החותם" של בית המשפט. והוא היה מסמיך את אנשי אמונו כסגניו לסייע לו בעניין האימות. 

2. מהי הדרך הפשוטה והיעילה לממש את העיקרון הנ"ל על מסמכים אלקטרוניים בחברה כנ"ל? שוב, כרעיון כללי, אבל אפשר להתייחס לכתבי בית המשפט כתחום שבו העניין התפתח לרמה גבוהה במיוחד בכתבי הנייר. לכן, אפשר להציע שתחום זה הוא תחום מעניין במיוחד לבחון בו את הסוגיה. פה הייתי שמח אם היית מוכן להוסיף כמה משפטים, הערכה מקצועית כללית, ללא התחייסות למצב הכתבים בישראל.

אפשר אולי להוסיף מהבחינה המקצועית תיאור של הפתרון לבעיה שיושם בקליפורניה. זה לדעתי הדרך בה המחוקק בקליפורניה פירש את העיקרון של אמון ואשראי מלאים מהחוקה של ארה"ב. אינני מתמצא ביישום הזה, אני חושב שהוא נכנס לתוקף לאחר שעזבתי. אבל נראה לי שכל פרופסור למחשבים מקליפורניה יוכל לתת את התשובה מיד.

3, בגידת האינטלקטואלים בהפוך: במאמר הרחב אני אכלול התייחסות לבגידת האינטלטואלים, בפרט הפרופסורים למשפטים, אבל גם למדעי המחשב (בתחום זה זכיתי לעזרה ניכרת, אבל היו גם מקרים הפוכים). במאמר הזה חשבתי לנסות גישה הפוכה, חיובית, בפרט אם זה יילך לניוזלטר מקצועי. כלומר, למסגר את הפרסום הקצר המקדים כקריאה לאנשי המקצוע לשים לב לעניין, ובפרט, שהוא יגיע לדיון בבית המשפט העליון בשבועות הקרובים. ואז אפשר לציין שהוגשה בקשת עיון, והנושא העקרוני נכרך בה.

לא ברור לי בכלל אם יש זכות להופיע כידיד בית המשפט בבקשת עיון [לא מדובר ב"הופעה פיזית". זה נדיר בבקשת עיון. מדובר בהגשת חוות דעת]. אבל ידיד בית המשפט הוא מין מוסד מוזר שנולד משפיטה, ולכן הוא גמיש. כלומר, הם יכולים לפסוק שאין זה ראוי להתיר הופעת ידיד בית המשפט בהליך נלווה, משני, ואם רוצים שבית המשפט ידון בנושא העקרוני בהרחבה, יש להגיש הליך עיקרי בעניין זה (כלומר יש להגיש עתירה נפרדת).

אבל גם אם תהיה רק בקשה קצרה של עמוד או שניים, להציג עמדת "ידיד בית המשפט", והם ידחו אותה על הסף, תהיה לבקשה אפקט חשוב מאד בהבאת העניין לתשומת הלב הציבורית. בקשה כזו ודחייתה יגיעו לדעתי לדיווח, לפחות בכתבי עת או אתרים מקצועיים, אם יחתמו עליה 2-3 פרופסורים בתחומים רלוונטיים. ואז אולי זה יגיע גם לדיון בשיח הציבורי על רפורמה בבתי המשפט.

בברכה,

 

יוסף צרניק, Joseph Zernik, PhD, LLB  

.

עכשיו, בו נחזור למציאות הפוליטית של ישראל שנת 2025. אתה מסתובב יותר ממני במסדרונות השלטון, בחברת חברי כנסת וכו'. נסה לומר לי: מה יכולה להיות התנגדות סבירה של איש ציבור, הפועל בתום לב ובאמונה ל"תיקון חוקתי" מעין זה? תיקון שאומר יש חובה (הקיימת מאליה, אך אינה מקוימת על ידי הממשל בישראל) על הממשל לאמת את מסמכיו באופן שהציבור יוכל להבחין בקלות בין מסמך אמתי לבין מסמך מסוג פייק או "טיוטה". תיקון שיקשה מעט על אנשי שררה לגנוב את דעת הציבור... 

לדעתי, כל אחד ממוקדי השלטון בנה לעצמו נחלה בה הוא מפברק באופן די עצמאי, כך שלכולם יהיה מה להפסיד, ולא יהיה מה להרוויח...

אני מוכן להתערב על קפה ומאפה, שאין לתיקן כזה סיכוי קלוש לעבור בכנסת מדינת ישראל.

ונסיים בסיפור מעשייה:

רפורמה בבתי המשפט? נט המשפט תחילה! מעשה מהרב יואל זוסמן מקורדובה והרב בעז אוקון מגירונה

רפורמה בבתי המשפט? נט המשפט תחילה! מעשה מהרב יואל זוסמן מקורדובה והרב בעז אוקון מגירונה

מעשה ששמעתי לפני שנים רבות מקשיש אחד, ס"ט, מצאצאיהם של מגורשי ספרד...

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/02/2025-02-19_18.html

     

 יואל זוסמן (1910- 1982)                                                        בעז אוקון (נ. 1958)

 נשיא בית המשפט העליון (1976- 1980)                                         רשם ביה"מ העליון (2000- 2002)

                                                                                                    מנהל בתי המשפט (2004- 2006)

בימי תור הזהב של יהודי ספרד, לפני כ-1000 שנים, כיהן הלמדן יואל זוסמן כרב קהילת העיר קורדובה, והיה שם מקרה ידוע של המטרוניתא הגרושה.

באה אל הרב זוסמן המטרוניתא הגרושה, שגרה בקורדובה, וביקשה שיערוך לה קידושין ויעמיד לה חופה עם בחיר לבה.

אמר לה הרב זוסמן - איני יכול לערוך לך קידושין עד שלא אראה את הגט שקיבלת מאישך הראשון.

בעלה הראשון, הגרוש של המטרוניתא, גר בגירונה, והיא, לאחר שנפרדה מבעלה, חזרה לבית הוריה בקורדובה. 

על כן, נערך הגט באמצעות שליח על ידי הרב הידוע של קהילת גירונה, הרב בעז אוקון.

הביאה המטרונית את כתב הגט לרב זוסמן.

שאל אותה הרב זוסמן - מניין היגיע לידייך?

אמרה לו - בידי שליח.

אמר לה - מה שמו? האם הביא אתו כתב שליחות?

אמרה לו - לא גילה לי מה שמו, ולא הביא אתו כתב שליחות.

אמר לה הרב זוסמן - הגט אינו חתום. במקום חתימות הדיינים והעדים מופיעים כאן ציורים שצייר סופר בית הדין. יש הקוראים לציורים אלה "חתימות גרפיות"...

אמרה לו המתטרוניתא - אכן, זהו גט לפי שיטת הרב אוקון מגירונה...

אמר לה הרב זוסמן - היכן העותק החתום של הגט? ומהי שיטת הרב אוקון מגירונה?

ענתה לו המטרוניתא -   העותקים כולם נראים כך לאדם מן השורה. אולם לרב אוקון מגירונה יש זכוכית מלוטשת, וכשהוא בוחן את הגט בעזרת הזכוכית המלוטשת, הרב יכול לומר אם הגט חתום או אינו חתום. אבל אך ורק הרב יכול לומר אם הגט הוא גט חתום או גט שאינו חתום...

שאל אותה הרב זוסמן - מה פירושו "גט שאינו חתום?"

ענתה לו המטרוניתא - תצילנה שתי אוזניי! הרב הדגול יואל זוסמן מקורדובה, שומע תורה מפי אשה!

נזף בה הרב זוסמן - חדלי אשה. מכל אדם אני למד, גם מנשים. אמרי לי מיד, מהו "גט שאינו חתום"?

ענתה לו המטרוניתא - הכל יודעין, שבין הגיטין לפי שיטת הרב הגדול הרב אוקון יש שמשתרבבים לעיתים גם גיטין בלתי חתומים, הנקראים "טיוטות". אולם רק הרב אוקון יודע אילו הם הגיטין הבלתי חתומים. והוא לעולם לא יגלה זאת לאיש. לכן, הגיטין של הרב אוקון מקובלים כולם על הקהל הקדוש.

"השם ישמור!" - זעק הרב זוסמן  זעקה גדולה - "הקהל הקדוש??? כת של ממזרים הקים לכם הרב אוקון!".

 

תמונות | השופטת ורדה אלשיך והחלטה של השופטת מפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים": נציב תלונות הציבור על השופטים מצא שההחלטה אינה חתומה, והיא חסרת תוקף - "טיוטה" ותו לאו. אולם בעלי הדין, באי כוחם והציבור אינם יכולים לזהות ולהבחין בין החלטה חתומה והחלטה שאינה חתומה לפי שיטת הרב אוקון. רק השופטים יכולים להבחין בין החלטות חתומות לבין החלטות שאינן חתומות, אך הם לעולם לא יגלו...

---------- Forwarded message ---------
From: JZ 
Date: Thu, Jun 26, 2025 at 11:31 AM
‪Subject: Re: דיברנו בטלפון ובווצאפ, אבל אלה לא נוחים כל כך, ואת סיפור המעשיה ברב יואל זוסמן והרב בעז אוקון כבר שמעת?‬
To: 

האבחנה שלי בעניין האמת והאימות (אותנטיקציה) היא לא כל כך מקורית.

בשנת 2016, מילון אוקספורד הכריז על "Post-truth" - מילת השנה.

ודומני שזה היה בשנת 2019 (לפני הקורונה) השתתפתי בסמינר בבי"ס למשפטים בחיפה בנושא סייבר. באותו יום, הדובר היה הגנרל איתי ברון, מי שהיה בכיר במערכת המודיעין, ופרש לגמלאות שנה או שנתיים קודם לכן (לאחר 7.10 הוא גויס חזרה לתקופה קצרה). נושא השיחה שלו היה "פוסט-אמת במערכת המודיעין.

המסר היה פשוט: מעולם לא היה כל כך הרבה מידע שקרי בתוך מערכות המידע של המודיעין בישראל. והוא השלים את תיאור המצב: מעולם לא הייתה ההנהגה האזרחית - דרג מקבלי ההחלטות - כל כך אדישה לשאלה האם המודיעין אמתי או שקרי.

הטענה שלי היא לפי אפלטון: תרבות השקר במודיעין הצבאי או בדרג המדיני היא דבר אחד. אבל תרבות השקר ומשפט למראית עין במערכת המשפט הם דבר אחר לגמרי. שחיתות מערכת המשפט היא מצב די סופני לשיטת המשטר. כך אני מפרש את הציטוט מאפלטון.