2025-10-25 סממנים של פשיעה מאורגנת בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה: לקראת ישיבת ועדת חוקה חוק ומשפט ביום ב' 27.10.2025‎

 יוסף צרניק Joseph Zernik, PhD, LLB

Human Rights Alert NGO

לצדק חברתי ומשפטי (ע"ר) - 434

דוא"ל: Email: joseph.zernik@hra-ngo.org

ת"ד 33407 תל אביב PO Box 33407, Tel Aviv

טל: 054-7293992 פקס: 077-3179186

 2025-10-27, עריכה - 30.10.2025

שחיתות מערכת החוק והמשפט, ובפרט בתי המשפט לענייני משפחה

היבטים כלליים ואישיים

בישיבת וועדת חוקה חוק ומשפט מיום 16.7.2025 הכריז יו"ר הוועדה, ח"כ עו"ד שמחה רוטמן 

כי בתי המשפט לענייני משפחה הם "החור השחור" של מערכת המשפט. ההכרזה הגיעה מיד 

לכותרות. כבר בשנת 2016 תיארה פרופ’ דפנה הקר את בתי המשפט לענייני משפחה כ"ג’ונגל 

טוטלי", "ברדק" ו"אין שם משפט". תיאורים אלה אינם תיאורים מחמיאים לבתי המשפט 

לענייני משפחה, אולם הם  נמנעים מהתמודדות עם המציאות כפי שהיא, ולכן הם עלולים לעכב 

או למנוע פעולה מתקנת יעילה.

.

מהי המסקנה החשובה ביותר מסקירה זו?

.

בתי המשפט לענייני משפחה סובלים משחיתות חמורה. נט המשפט היא מכשיר המאפשר רבים 

ממעשי המרמה.

.

אחריותו של שר משפטים מחייבת אותו להוציא  הוראה לשב"כ/רא"מ מטעם ועדת השרים 

לענייני שב"כ מכוח סעיף 7(א) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002, לערוך בדיקת 

תקינות וולידציה של מערכת נט  המשפט לפי הוראות מפורטות של שר המשפטים ובהסכמת 

ועדת חוקה, חוק ומשפט. 

.

בדפדפן:   https://inproperinla.blogspot.com/2025/10/2025-10-25-27102025.html

גורמים מערכתיים

בסיכום שלפניכם נעשה ניסיון לתת ניתוח מציאותי יותר של הבעיה, שהיא בעיה טיפוסית של 

שחיתות בבתי המשפט. הנשיא שמעון אגרנט כינה את השחיתות "המחלה הכרונית של בתי 

המשפט" [פנינה להב ישראל במשפט: שמעון אגרנט והמאה הציונית 84 (1999)]. בדומה, אפשר 

למצוא התייחסות ראליסטית לבעיית השחיתות בבתי המשפט בפסקי דינם של יואל זוסמן ומאיר 

שמגר. לעומת זאת, בעשרים השנים האחרונות, בהן חלה התדרדרות בישרת מערכת החוק והמשפט 

בישראל, נראה שאנשי משפט ואנשי ציבור נמנעים מלהתייחס לבעיה בשמה.

.

עניין זה בולט במיוחד על רקע השיח המתלהם בנושא "הרפורמה המשפטית" מול "ההפיכה 

המשטרית". שני המחנות נמנעים מהתייחסות לבעיית השחיתות.

.

הכותב, לעומת זאת, עוסק בחקר השחיתות בבתי המשפט כבר שנים רבות, במחוז לוס אנג’לס, 

קליפורניה, במערכת בתי המשפט הפדרליים בארה"ב, ובישראל. דוחות שחיבר בנושאים אלה זכו 

להכרה על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם, מחלקת המדינה של ארה"ב, האיחוד האירופי, 

ובית המשפט העליון של מדינת ישראל.

.

בעיית השחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה אינה שונה מבעיית השחיתות במערכת כולה. אולם 

בבתי המשפט לענייני משפחה, השחיתות מתבטאת בצורה קיצונית יותר עקב התנאים המיוחדים 

המאפשרים זאת – הדלתיים הסגורות, איסור הפרסום, והגמישות המותרת בסדרי הדין לפי סעיף 

8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.

.

צעדים מתקנים

הצעד הראשון הנדרש להבראת מערכת המשפט הוא הכרה במציאות: מערכת המשפט סובלת 

משחיתות.

הצעד השני  הנדרש: אחריותו של שר משפטים מחייבת אותו להוציא הוראה לשב"כ/רא"מ מטעם

ועדת השרים לענייני שב"כ מכוח סעיף 7(א) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002,

לערוך בדיקת תקינות וולידציה של מערכת נט המשפט לפי הוראות מפורטות של שר המשפטים

ובהסכמת ועדת חוקה, חוק ומשפט, כמו גם ועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

.

מבקר המדינה מציין בדו"ח 60ב (2010) כי בדיקות אלה, שהיו מחויבות, לא בוצעו לפני כניסת המערכת לשירות.

.

.

המערכת היא גורם מרכזי בשיבוש מערכת המשפט. יש לראות את נט המשפט כיצירה מקורית של 

אהרן ברק ובעז אוקון. אין דרך להסביר את הניגוד בין השקפת העולם של אהרן ברק ובעז אוקון, 

כפי שהיא משתקפת במאפייני נט המשפט, לבין השקפת עולמם כפי שהיא משתקפת מתוך דמותם 

הציבורית כדמויות מפתח ב"מהפכה החוקתית" ומתוך כתיבתם בנושאי חוק ומשפט.

השחיתות מובנית אל תוך נט המשפט בשני אופנים מרכזיים:

1. המערכת היא מקרה קיצוני של "Code is Law"

במערכת מוטמעים כללים רבים שהיו אמורים להיות חקוקים ופומביים. הנהלת בתי המשפט 

והשופטים שומרים בקפדנות על סודיות בעניין כללים אלה.חלקם סותרים את החיקוק הפומבי 

שנקבע לפי סדרי המשטר החוקיים המקובלים. בכל מקרה של סתירה מסוג זה, הכללים הסודיים 

המוטמעים בנט המשפט גוברים.

סוגיה זו הועלתה לפני בית המשפט העליון. פסק דינם של השופטים ע' ברון , ע' גרוסקופף , ע' פוגלמן 

בעע"מ 3763/22 ערנות לזכויות האדם נ' מנהל בתי המשפט השופט י' מרזל (8.2.2023), דחה את הערעור בו 

ביקשה המערערת מידע אודות האופן בו חותמים 3 שופטים על פסק דין פלילי, פשע חמור, במותב תלתא 

בנט המשפט. בדיון, השופטים נימקו: ’הסוגיה האם כללים המוטמעים במערכת מידע הם מידע כפי הגדרתו 

בחוק חופש המידע, אינה בשלה לדיון והכרעה‘…

.

2. המערכת היא מקרה קיצוני של "הונאת משחק הצדפות" ["Shell Game Fraud"].

במערכת זו הותקנו כביכול חתימות אלקטרוניות נסתרות לשופטים. ולפי הנהלת בתי המשפט 

"חיתומם" של הכתבים השיפוטיים הוא הגורם היחיד הקובע את תקפותם. בלתי נתפס שהקהילה 

המשפטית והציבור בישראל מקבל מצב זה.

.

.

קשר השתיקה והסודיות האופפים את נט המשפט עומדים בניגוד גמור לעקרונות יסוד כגון 

"פומביות החוק" ו"שקיפות ההליך המשפטי". קשר השתיקה והסודיות האופפים את נט המשפט 

הם גם כתב אישום נגד השופטים בישראל, כקבוצה, שכן הוא נתפס כקשר שתיקה עברייני.

.

הערות מקדימות

.

איסור הפרסום אינו חל, ואינו יכול לחול, על "פברוקים", כלומר על כתבי בית דין למראית עין, 

שהם מסמכים חסרי כל תוקף. לעניין זה ראו את החלטתו של נציב תלונות הציבור על השופטים 

88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012) בעניין השופטת ורדה אלשייך כאן .

.

פברוק, כלומר שימוש עברייני בכתבי בית דין למראית עין, הוא כנראה סוג השחיתות הנפוץ ביותר 

בבתי המשפט היום. נט המשפט מקלה על ביצוע עבריינות מסוג זה. במקביל, השופטים יצרו 

לעצמם את "זכות הפברוק" -- דוקטרינה הפוטרת אותם מאחריות פלילית במעשים מסוג זה.

.

נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס הכריז על הדוקטרינה החדשה בפרשת ורדה אלשייך: "אין 

לדבר כלל על ‘זיוף’ פרוטוקול".

.

חוק העונשין ככתבו וכלשונו אומר ההפך. ""זיוף" – אחת מאלה: (1) עשיית מסמך הנחזה להיות 

את אשר איננו, והוא עשוי להטעות"...

.

נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס גם הוסיף פרשנות מעוותת להחלטתו של נציב תלונות הציבור 

על השופטים. ההחלטה עצמה "סודית" כביכול [תוכלו לקרוא אותה כאן ]. התוצאה הסופית היא 

שקשה למצוא עורך דין בישראל שמבין את פרשת ורדה אלשייך על בוריה ואת השלכותיה ביחס לנט 

המשפט ומערכת המשפט בישראל.

.

שינויים מהפכניים בבית המשפט העליון, 2002

המודל על פיו מתנהלים בתי המשפט באומות דוברות האנגלית, ושעל פיו הוקמו בתי המשפט 

בתקופת המנדט, מבוסס על איזונים ובלמים בין הזרוע השיפוטית והזרוע המזכירותית של בית 

המשפט. המזכיר הראשי הוא גם הנוטריון הראשי, הוא האחראי על משמורת הכתבים והרישומים, 

והוא המוסמך לאשר את אמיתות הכתבים "העתק מתאים למקור".

.

.

שמריהו כהן, המזכיר הראשי של בית המשפט העליון נפטר ביום 7.3.2002.

.

.

במערכת המשפט בישראל חלו ברבע המאה האחרונה שינויים מוסדיים יוצאי דופן, שחשיבותם 

מרובה, אך התבצעו ללא כל הליך פומבי מוסדר. ביום 7.7.2002 בעקבות מותו הפתאומי של המזכיר 

הראשי של בית המשפט העליון שמריהו כהן, התבצע שינוי מהפכני בבית המשפט העליון. הלכה 

למעשה בוטלה סמכותו הנוטריונית של המזכיר הראשי של בית המשפט העליון. בצעד חסר תקדים 

בזירה הבינלאומית, ובלתי נתפס מבחינה משפטית, הוסר מכתבי ההחלטות בבית המשפט העליון 

האישור "העתק מתאים למקור, שמריהו כהן-מזכיר ראשי", ובמקומו הוספה תניית פטור: "העותק 

כפוף לשינויי עריכה וניסוח". מבחינת משקיפים בינלאומיים צעד זה נתפס כהכרזה אבסורדית על 

אי-כשירותו של בית המשפט העליון של מדינת ישראל.

.

מה היה הרקע לשינוי דרמטי זה, לא פורסם. אולם מתוך מחקר של הכותב המבוסס על הכתבים

עצמם ניתן לשער שטרם מותו של המזכיר הראשי התנהל מאבק כוחות וסמכויות בינו לבין נשיא 

בית המשפט העליון. המזכיר הראשי דבק במסורת ובחובותיו על פי החיקוק: הוא סירב להתיר 

שינויים בדיעבד בכתבי ההחלטות לאחר שנרשמו בתיקים, הומצאו לצדדים ופורסמו ברבים.

.

יש לציין שבזמן שהשינוי המהפכני הנ"ל התבצע, תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, היו 

עדיין בתוקף, ובהם נקבע במפורש שהמזכיר הראשי אחראי על השמירה המצוינת של הכתבים 

והפנקסים של בית המשפט. כלומר, השינוי היה בניגוד להוראות החיקוק המפורשות.

.

.

.

השינויים בבית המשפט העליון בעקבות מותו של שמריהו כהן, המזכיר הראשי, לא היו שינויים 

פורמליים, טקסיים. הם היו כרוכים בגל של פברוקים בתיקי בית המשפט העליון.

.

אחד התיקים בו נמצאו פיברוקים הוא מ"ח 3032/99 עמוס ברנס נ’ מדינת ישראל – בקשה למשפט 

חוזר. זהו תיק בעל חשיבות היסטורית, אך הוא היה גם תיק רגיש, עקב החשיפה של התנהגות 

המשטרה ורשויות החוק, שהסנגור דיוויד וינר תיאר, "עמדו כחומה בצורה... להסתיר את 

האמת". כעשר מהחלטותיה של השופטת דליה דורנר חסרות בתיק הנייר, ובמערכת האלקטרונית 

הן הוחלפו בפברוקים.

.

.

ברע"א 1582/02 יהודית פרנקו-סידי ו-17 אח' נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות 

הנאצים התגלו כתבים כוזבים במערכת המידע האלקטרונית של בית המשפט העליון. רשם בית 

המשפט העליון בעז אוקון חתם כביכול על החלטות 5 שנים לאחר שעזב את בית המשפט העליון, 

והמזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל אישר כביכול כתבי החלטות 5 שנים לאחר מותו. במקביל, מנע 

בית המשפט העליון שלא כדין את הגישה לעיון בתיק הנייר (כתבי המקור). בית המשפט העליון 

דובק בטענה השקרית, שהתיק  "גרוס". אך הן נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והן הנהלת 

בתי המשפט סירבו להשיב על בקשות למראה מקום ברשומות של ההודעה על ביעור התיק ולהעתק 

פרוטוקול הגריסה, הנדרשים בדין על פי תקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה 

וברשויות המקומיות), התשמ"ו-1986. עוד על פרשת תיק פרנקו-סידי – קראו כאן.

.

תחילת הפיתוח המואץ של נט המשפט, 2003

.

התקנות המנדטוריות בוטלו שנתיים אחר כך, בשנת 2004, ותקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט 

ובבתי דין לעבודה), התשס"ה-2004, לא הזכירו תחילה את המזכיר הראשי כלל . תיקון שנערך שנה 

אחר כך, הוסיף את תקנה 6א "המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של

כתב בי-דין מתאים למקור של כתב בי-הדין שבתיק בית המשפט".

תקנה 5 מבהירה שהתקנות תוקנו במקביל לפיתוחה של נט המשפט: "כל הוראה מתקנות אלה יש 

לקיים במערכת ממוכנת של בתי המשפט ובאמצעים אלקטרוניים, בשינויים המחויבים, אם הורה 

כך מנהל בתי המשפט". ובכך, בשנת 2004 הושלם המהפך המנהלי במזכירויות.

.

נט המשפט פותחה לפי המודל החדש, בו השופטים מעורבים ישירות ברישום ההחלטות, והיא 

הותקנה בבתי המשפט המחוזיים והשלום בשנת 2010. בית המשפט העליון נותר בתיקי נייר עד 

לשנה שעברה, וביום 4.8.2024 הוכנסה נט המשפט לשירות גם בבית המשפט העליון.

.

איה הכרעת הדין מהמשפט הראשון של רומן זדורוב? 2010

.

.

החיפוש אחר כתב בית דין שהוא הכרעת הדין שהרשיעה את רומן זדורוב בשנת 2010 ברצח הילדה 

תאיר ראדה, והובילה למאסר השווא במשך כ-15 שנים, נמשך שנים, עד שלאחר הליך קצר בבית 

המשפט העליון החלטתי שמיציתי.

.

בדרך, החיפוש עצמו יצר סדרת מסמכים מעניינים. בתמונה לעיל, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת 

דאז מתלונן שבקשת עיון אינה בקשת עיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של 

מערכת נט המשפט ושאר מסכת טענות אודות התנהלות המותב בפרשת זדורוב. "בכגון אלה אין 

לבית משפט זה להידרש". השופט אברהם אבהרם שכח כנראה כי תכלית מרכזית של זכות העיון היא 

לאפשר לציבור לפקח על בתי המשפט, וכי פיקוח מסוג זה נחשב ליעיל ביותר, על פי ניסיון הדורות.

.

ולמי הוא מפנה אותי? לעו"ד ברק לייזר, כמובן!

.

אמנם בשיהוי קל, עשר שנים מאוחר יותר פעלתי לפי המלצתו של השופט אברהם אברהם ופניתי 

להנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר.

.

=====

יוסף צרניק Joseph Zernik, PhD, LLB

דוא"ל: Email: joseph.zernik@hra-ngo.org

ת"ד 33407 תל אביב PO Box 33407, Tel Aviv

טל: 054-7293992 פקס: 077-3179186

27 בספטמבר, 2025

לכב’

מר עמיר דמרי, מבקר מחוז צפון

אגף ביקורת פנים ותלונות הציבור

הנהלת בתי המשפט

באמצעות פורטל תלונות https://publiccomplaints.court.gov.il/

הנידון: הגשת תלונה רשמית לביקורת הפנימית - הכרעת הדין מיום‬ ‫‪14.9.2010‬‬ בפ"ח 502-07 מ"י נ' רומן 

זדורוב

.

שלום רב,

.

שלחתי פנייה לעו"ד ברק לייזר בעניין זה, אולם לא קיבלתי כל תגובה עד היום.

.

לכן, אני מבטל את הפנייה לעו"ד ברק לייזר, ואני מגיש את הסוגיה כאן, כתלונה רשמית, לבירור על ידי מר 

עמיר דמרי, מבקר מחוז נצרת והצפון, אגף ביקורת פנימית ותלונות הציבור בהנהלת בתי המשפט.

‫.

במהלך‬‫ עבודתי‬ ‫השגרתית‬ [מצ"ב, יוסף צרניק, PhD, LLB – פעילות לתועלת הציבור – נספח 1] ‫נתקלתי‬ ‫ שוב‬ 

‫בדרך מקרה‬ ‫בהחלטת‬ נשיא ‫בית‬ המחוזי נצרת אברהם אברהם מיום 25.1.2016 בפ"ח 502-07 מ"י נ' רומן 

זדורוב [מצ"ב, החלטת‬ נשיא ‫בית‬ המחוזי נצרת אברהם אברהם מיום 25.1.2016 בפ"ח 502-07 מ"י נ' רומן 

זדורוב - נספח 2].

.

בהחלטתו זו הפנה אותי נשיא בית המשפט המחוזי (כתוארו אז) למחלקה המשפטית בהנהלת בתי המשפט 

בעניין: 1. "חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט המשפט", 2. "שאר מסכת טענות 

באשר להתנהלות המותב בתיק הנ"ל". אמנם אני באיחור קל, אך אני מגיש כעת סוגיה זו כתלונה רשמית 

לביקורת הפנימית בהנהלת בתי המשפט.‬‬‬

.

התלונה נוגעת לאופן הפקתו, חתימתו, ‫רישומו‬‫ בתיק‪,‬‬ ‫ותקפותו‬ ‫של‬ ‫מסמך‬ ‫"הכרעת‬ ‫הדין"‬ ‫מיום 14.9.2010 

בפ"ח 502-07 מדינת ישראל נ’ רומן זדורוב, על פיו הורשע כביכול רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה ז"ל ונגזר 

כביכול דינו למאסר עולם על ידי מותב תלתא: 1. נשיא בית המשפט ועבריין המין יצחק כהן, 2. השופטת 

אסתר הלמן - נשיאת בית המשפט מאוחר יותר, 3. חיים גלפז - שכיב מרע.

.

כידוע, רומן זדורוב הוחזק בהמשך על ידי המדינה במשך שנים בכלא.

על מסמך הכרעת הדין זו גם התנהלו ערעורים בבית המשפט העליון, בשעה שהתקנות עדיין קבעו כי ערעור 

יתנהל אך ורק על החלטות ופסקי דין חתומים על ידי השופטים שישבו בדין, ומאושרים "העתק מתאים 

למקור" על ידי מזכירות בית המשפט.

‫.

מצורפות ‬‫להלן‬ ‫תמונות‬ ‫של‬ ‫שתי‬ ‫גרסאות‬ ‫של‬ ‫מסמך‬ ‫הכרעת‬ ‫הדין שמצאתי:‬‬

‫1.‪ ‬‬‫גרסה‬ א ‫שהוגשה‬ ‫עם‬ ‫הודעת‬ ‫הערעור‬ ‫בבית‬ ‫המשפט‬ ‫העליון‬ ‫באוקטובר 2010 [מצ"ב, הכרעת הדין מיום 

14.9.2010 בפ"ח 502-07 מדינת ישראל נ’ רומן זדורוב – גרסה א – נספח 3].

.

2. ‬‬‫גרסה ב‬, ‫שהודפסה‬ ‫ממערכת‬ ‫נט‪-‬המשפט‬ ‫בשנת‬ ‫‪2016‬‬ ‫במזכירות‬ ‫בית‬ ‫המשפט‬ ‫המחוזי‬ ‫נצרת‪,‬‬ לאחר בקשתי 

לעיין ב"פסקי דין עשויים כדין" [מצ"ב, הכרעת הדין מיום 14.9.2010 בפ"ח 502-07 מדינת ישראל נ’ רומן 

זדורוב – גרסה ב – נספח 4].

.

אני מבקש הסבר לעצם קיומן של שני גרסאות של מסמך זה בתיקי בתי המשפט -המחוזי נצרת והעליון:

.

1. באיזה מערכת מידע נוצר כל אחד מהם?

.

2. באיזה תאריך נוצר כל אחד מהם?

.

3. על ידי מי נוצר כל אחד מהם?

.

4. האם אחד מהם תקף? שניהם? אף אחד?

.

לטענתי, זהו הפברוק המוקדם ביותר והמתועב ביותר שהתגלה עד היום בנט המשפט - מערכת שנבנתה 

לפברוקים, ומנוהלת לפברוקים על ידי הנהלת בתי המשפט.

.

בתודה ובברכה,

.

יוסף צרניק PhD, LLB

.

נספח 1. יוסף צרניק PhD, LLB – פעילות לתועלת הציבור

בקובץ המצ"ב מופיעה רשימה של דוחות שהייתי מחברם הראשי, כמו גם הליכים שניהלתי בבתי המשפט. 

ב-20 השנים האחרונות עסקתי בעיקר בחקר מערכות משפט בארה"ב ובישראל ובפרט – מערכות המידע של 

בתי המשפט. בתחום זה זכיתי להכרה במועצת זכויות האדם של האו"ם, מחלקת המדינה של ארה"ב, 

האיחוד האירופי ובית המשפט העליון של מדינת ישראל.

.

באוגוסט 2016, הייתי מעורב בפרשת ג’ואל בן-סימון, אם גרושה לבן קטין, שטענה ששופטי בית המשפט 

לענייני משפחה בירושלים התעללו בה. היא נפגשה עם שרת המשפטים איילת שקד, ואח"כ הוכנסה לאשפוז 

כפוי לצורך בדיקה באיתנים "בתיאום" עו"ד יעל קוטיק, בכירה במשרד המשפטים. לאחר שחרורה, סייעתי 

לה לבצע עיון בתיקים, והתברר שניהלו עליה הליכים ב"טיוטות" חסרות תוקף.

.

בשנת 2018, התקבלה הגשה, שאני הייתי מחברה הראשי, כחלק מהליך UPR (הביקורת התקופתית 

העולמית) על ישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם. ההגשה עסקה בעיקרה ביושרת הכתבים וההליכים 

בבתי המשפט ("פברוקים"). הסגל המקצועי של המועצה סיכם את ההגשה עבת הכרס בפסקה בדו"ח הסופי, 

שמסתיימת "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".

.

בשנת 2018, הוזמנתי להציג סמינר ארוך בנושא נט המשפט ומערכת המשפט בישראל בקולוקוויום של 

פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה, במימון האיחוד, בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, 

גרמניה.

.

ביוני 2018, פניתי לנשיאה אסתר חיות וביקשתי להסיר את הערת השוליים שהופיעה על כל החלטות בית 

המשפט העליון מאז 2002, "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח". הערת השוליים החליפה את האימות 

שהופיע שם קודם לכן, עוד מימי המנדט הבריטי – "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי <>". להפתעתי, 

הנשיאה חיות נעתרה לבקשתי ואף קיבלתי מכתב תודה.

.

בינואר 2019, הוזמנתי לפגישה מצומצמת וסגורה עם המשנה לנשיאה, חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות 

המרכזית, לדון באיומים על טוהר הבחירות בישראל.

.

בשנת 2020, התבקשתי על ידי מחלקת המדינה של ארה"ב, מיוזמתה, לתרום דו"ח תקופתי קצר על מערכת 

המשפט בישראל.

.

באוגוסט 2020, פסק דינו של כב’ השו’ ע’ גרוסקופף ברע"א 4421/20 ד"ר יוסף צרניק נ’ מדינת ישראל, 

נתניהו  ואח’ (20.8.2020) הוכתר במאמר של עו"ד אביגדור פלדמן – "אירוע היסטורי בעולם המשפט שלנו" 

[אביגדור פלדמן "ביבי נתניהו ושביל הפתקים הצהובים" הארץ (27.8.2020)].

.

במאי 2025, הגשתי בקשת עיון בבג"ץ 54321-03-25 התנועה לאיכות השלטון נ' ממשלת ישראל (פרשת 

פיטורי  ראש השב"כ רונן בר). הבקשה מעלה את סוגיית השינוי המהותי שחל ביום 4.8.2024 בהיקף זכות 

העיון של הציבור עם כניסת נט המשפט לשירות בבית המשפט העליון, כמו גם סוגיית הסמכות מכוחה 

התבצע שינוי זה (צמצום היקף זכות העיון, כולל בפרט אבדן זכות העיון בחתימות על הכתבים השיפוטיים), 

והתהליך בו התקבלה ההחלטה בעניין. ביום 25.6.2025 הוגשה תגובת העותרים - התנועה לאיכות השלטון – 

שהותירו את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט. נכון ליום 13.9.2025 הבקשה תלויה ועומדת.

.

נספח 2. החלטת נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם

.

ראו, עמ’ 6, לעיל.

.

נספח 3. הכרעת הדין מיום 14.9.2010 בפ"ח 502-07 מדינת ישראל נ’ רומן זדורוב – גרסה א

.

נספח 4. הכרעת הדין מיום 14.9.2010 בפ"ח 502-07 מדינת ישראל נ’ רומן זדורוב – גרסה ב

.

=======

.

פרשת השופטת ורדה אלשייך, 2011

.

. 

.

...              נציב תלונות הציבור על השופטים       ....                     השופטת ורדה אלשייך

...              אליעזר גולדברג

.

.

בתמונה לעיל החלטה מתוך פרוטוקול של השופטת ורדה אלשייך, 2011. החלטה זו מסכמת את 

תכלית הפברוקים – הגשת תלונה סמי-פלילית נגד עורך דין רפאל ארגז.

.

הנציב תלונות הציבור קבע שהפברוקים בחלקם נעשו על מנת להחמיר את האישומים נגד עורך דין 

רפאל ארגז, ובחלקם היו חסרי בסיס במציאות.

.

יחד עם זאת, הנציב קבע שמסמך ההחלטה שבתמונה הוא "טיוטה" בלתי חתומה, כלומר, מסמך 

חסר כל תוקף. בנוסף, הנציב קבע, שאין דרך שבעלי דין, באי כוחם, או הציבור, יכולים להבחין בין 

כתב בית דין חתום ותקף לבין טיוטה בלתי חתומה,שהיא מסמך חסר כל תוקף בנט המשפט.

הנציב לא המליץ להעמיד את השופטת ורדה אלשייך לדין, אף לא דין משמעתי. הוא גם לא המליץ 

להפסיק את כהונתה.

.

לשכת עורכי הדין, ובפרט, מחוז תל אביב בהנהגת אפי נוה, לחצו לעונש משמעותי על השופטת ורדה 

אלשייך. שכן, הפרשה הפכה את הופעת עורכי דין לפני שופטים עוינים לסיכון אישי.

.

נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס הכריז על הדוקטרינה החדשה בפרשת ורדה אלשייך: "אין 

לדבר כלל על ‘זיוף’ פרוטוקול".

.

חוק העונשין ככתבו וכלשונו אומר ההפך. ""זיוף" – אחת מאלה: (1) עשיית מסמך הנחזה להיות 

את אשר איננו, והוא עשוי להטעות"...

.

נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס גם הוסיף פרשנות מעוותת להחלטתו של נציב תלונות הציבור 

על השופטים. לפי גרוניס הפגם היחיד שמצא הנציב במעשיה של השופטת ורדה אלשייך היה 

בהמשך העריכה והשינויים בפרוטוקול במועד מאוחר, לאחר שהצדדים כבר קיבלו את הפרוטוקול.

.

אולם קריאה של החלטת הנציב מצביעה על עניין אחר חמור לא פחות – שתי הגרסאות של 

הפרוטוקול נותרו בלתי חתומות. הנציב והשופטת הסכימו שהן היו "טיוטות" בלבד. הנציב הדגיש 

כי השופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב נוהגים כך בשגרה, כיוון שהציבור אינו יכול להבחין 

בין מסמך חתום ותקף לבין טיוטה. הנציב הדגיש שזהו מצב פסול, וקרא להנהלת בתי המשפט 

לפעול לתיקונו.

.

ההחלטה עצמה "סודית" כביכול [תוכלו לקרוא אותה כאן]. התוצאה הסופית היא שקשה למצוא 

עורך דין בישראל שמבין את פרשת ורדה אלשייך על בוריה ואת השלכותיה ביחס לנט המשפט 

ומערכת המשפט בישראל.

.

סבב ראשון בחיפה, אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה, 2013

.

לטענתי , השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה זייפו כתבי בית דין, ניהלו ספרים כפולים, 

ויצרו והמציאו את הפרוטוקול "טרם נחתם"...

.

1. בדצמבר 2012, הגשתי הודעת עיון בתיק האפוטרופסות של אמי ז"ל, א"פ 1829-06-10, כבן 

משפחה מדרגה ראשונה. התיק הוחזק אז על ידי נשיא בית משפט השלום אהוד רקם. הוא פעל כדין 

ואישר את העיון מיד, מבלי לבקש את עמדות הצדדים... 

.

2. בתחילת 2013, נשכר עו"ד עמוס צדיקה, ונמסר לי במפורש על ידי שולחו, שעו"ד עמוס צדיקה 

נשכר כדי לשלול את זכות העיון ["עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי בשיטתנו 

המשפטית..." - פס"ד הנשיאה דורית ביניש בבג"ץ  האגודה לזכויות האזרח נ' שר המשפטים].

.

3. ביום 13.3.2013 הגיש עו"ד עמוס צדיקה בא"פ 1829-06-10 בקשה למינוי אפוטרופוס נוסף לאמי 

ז"ל. עוד באותו בוקר הוא קיבל הוראה (כיצד?) מן השופטת אספרנצה אלון (האם קיבלה ניתוב 

כדין לתיק?) לרשום אותה בקשה גם בתיק חדש... וכך נולד א"פ 25607-03-13. 

.

4. בהמשך התברר שלשופטת אספרנצה אלון היה רעיון גאוני - לנהל אותה בקשה בשני תיקים 

במקביל... מצב כזה מאפשר גמישות מיוחדת... הרעיון הגאוני הזה לא היה בשימוש מאז ימי 

הביניים המאוחרים...

.

5. ביום 17.3.2013, הנפיקה השופטת אספרנצה אלון שתי החלטות שונות וסותרות באותו עניין, 

לפי  כותרתן, שתיהן בא"פ 25607-03-13 (בבית המשפט לענייני משפחה, ואצל אספרנצה אלון בפרט, 

אי אפשר להסיק לגבי החלטה על פי כותרתה. גם כשהכותרת מציינת מספר תיק מסוים, ההחלטה 

יכולה להירשם בתיק אחר). 

.

6. למחרת, 18.3.2013, המציא לי עו"ד עמוס צדיקה את שתיהן. 

.

7. את גרסה א' - עו"ד עמוס צדיקה המציא לי בבוקר.

.

.

תמונה | גרסה א’ - המצאה של עו"ד עמוס צדיקה ביום 18.3.2013 בבוקר.

.

8. את גרסה ב', עו"ד עמוס צדיקה המציא לי אחה"צ. ובמייל טען שגרסה ב' היא "החלטה מתוקנת 

של כב' ביהמ"ש". מתוך כך משתמע שגרסה א' בטלה...

.

תמונה | גרסה ב’ - המצאה של עו"ד עמוס צדיקה ביום 18.3.2013 אחה"צ.

.

9. כבר עם קבלת ההודעות היה לי די ברור שעו"ד עמוס צדיקה הנכבד עוסק במרמה/תרמית 

(לכאורה), ומרמה/תרמית מסוג זה נזקקת לעזרת השופטת...

.

10. זאת הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בשמה של השופטת אספרנצה אלון. כחלק בלתי נפרד 

מהמרמה/תרמית (לכאורה) השופטת אספרנצה אלון החליטה בשרירות ובגחמנות לרשום אותי 

כ"המשיב" בתיק החדש, א"פ 25607-03-13, שפתחה לכבוד האירוע. כל המבצע הזה נועד לכבודי, 

עניין אותו אנחנו למדים מכך ששמי הוא היחיד שנזכר בשתי ההחלטות.

.

11. "ההחלטה המתוקנת" נחזתה כחסרת שחר. שכן, בין השאר, היא מודיעה על דיון כביכול 

בבקשה למינוי אפוטרופוס שלושה שבועות (4.4.2013) לאחר הגשת הבקשה (13.3.2013), עוד טרם 

הוגשו תגובות ותסקיר.

.

12. כמו כן, השופטת מודיעה על דיון כביכול, אך לא הנפיקה זימונים כדין לדיון זה בנט המשפט. 

חלף זימון כדין, היא הנפיקה החלטה בתיק אחד, א"פ 25607-03-13, כזימון כביכול לדיון בתיק 

שני, בא"פ 1829-06-10. מהן "הבקשות שנקבעו לדיון" - לא ניתנה לי הודעה.

.

13. כבר ביום 24.3.2013 הגישה באת כוח היועמ"ש, עו"ד מיכל קפלן "חוות דעת ביניים" נדירה, בה 

הביעה את התנגדותה למעשיה של אספרנצה אלון. אולם עו"ד מיכל קפלן הייתה יחידה בדורה. 

בהמשך, נציגי היועמ"ש סירבו לעשות דבר, גם כשהמרמה/תרמית (לכאורה) הפכה ברורה כשמש 

בצהרים... 

.

.

תמונה | מזכיר ראשי ישראל חן, בתי משפט השלום, חיפה.

.

14. כיוון שנוצר חשד שיש פה זיוף כתבי בית דין, התייצבתי במשרד המזכיר הראשי ישראל חן עם 

בקשה בכתב לאשר, ככל הראוי, אחת מההחלטות "העתק מתאים למקור". המזכיר הראשי ישראל 

חן סירב לאשר אף אחת מההחלטות "העתק מתאים למקור". הסתובבתי ויצאתי. בדרך למעלית 

מר ישראל חן רץ אחריי ואמר לי: "אתה מנסה לפתוח לי תיק". לי זה נשמע הזוי.

.

15. בהמשך, קיבלתי מכתב מהגב' שולמית גונן, מנהלת תחום במזכירות. מכתבה מסר ההפך ממה 

שמסר עו"ד עמוס צדיקה הנכבד: גרסה א' היא הגרסה התקפה. גרסה ב' הייתה טעות, והשופטת 

"מחקה" אותה מיד.לדבריה של הגב' גונן, גרסה ב' לא הייתה אמורה להגיע לידיו של איש. 

"למזכירות אין יד בנושא. כל עניין הסתירה במועדים יש להפנות לכב' השופטת אלון לשם 

הבהרה". הניסוח נשמע כמעט חצוף... או רומז שהשופטת אינה טלית שכולה תכלת...

.

לא למותר לציין, שמעשים מסוג זה היו קשרים יותר לביצוע במצב בו נותרו סמכויות המזכיר 

הראשי כמו שהיו לפני 20002.

.

.

תמונה | מכתב מנהלת תחום במזכירות שולמית גונן מיום 21.4.2013 בעניין כפל ההחלטות מיום 

17.3.2013.

.

16. מכל מקום, לא היה בכוונתי להגיע לדיון, שכן היה לי די ברור שהולך להתקיים דיון למראית 

עין. השתתפות באירוע מסוג היא סיכון, שאין טעם לקחת אם אין הכרח להופיע.

.
תמונה | הפרוטוקול "טרם נחתם", יצירת מופת, יחידה במינה, שהשופטת אספרנצה אלון הקדישה לי.

.

17. ביום 4.4.2013 אכן התנהל דיון למראית עין. עניין זה אנו למדים מתוך כך שתולדתו הייתה 

הפרוטוקול "טרם נחתם" - פרוטוקול שקרי ומטעה בתוכנו, ועל פניו חותמת מים אלקטרונית 

"טרם נחתם". החלטת הנציב בפרשת ורדה אלשייך קובעת שמסמכים מנט המשפט הנושאים 

חותמת מים אלקטרונית כגון "טיוטה" אינם כתבי בית דין כלל, אלא מסמכים חסרי כל תוקף, ואין 

להמציאם לבעלי הדין. אולם הפרוטוקול "טרם נחתם" הומצא לי בדואר על ידי בית המשפט 

כשהוא מאושר "העתק מתאים למקור".

.

18. ביום 29.4.2013 הגשתי לשופטת אספרנצה אלון "הודעה לגבי פרוטוקול שקרי ומטעה מיום 

4.4.2013". ההודעה הוגשה בא"פ 1829-06-10, אך נרשמה בא"פ 25607-03-13. בתגובה, הנפיקה 

השופטת אספרנצה אלון יצירת מופת נוספת שהוקדשה לי: החלטת "רזי סדרי הדין" מיום 

6.5.2013, שכותרתה משייכת לא"פ 1829-06-10. אולם ההחלטה נרשמה בא"פ 25607-03-13.

.
תמונה | החלטת "רזי סדרי הדין", יצירת מופת נוספת, שהשופטת אספרנצה אלון הקדישה לי.

. 

19. לטענתי, תגובות מסוג זה לבקשות לתיקון של כתבי בית דין, שהן טיפוסיות לשופטת אספרנצה 

אלון והילה גורביץ, הן ראיות לכוונת מרמה/תרמית, ולכן הן חלק מאותות המרמה.

.

20. השופטת אספרנצה אלון המשיכה במעשי מרמה לכאורה בא"פ 1829-06-10 בעשר השנים הבאות, 

כולל החזקת התיק שלא כדין, גם לאחר שהחלה כהונתה בבית המשפט המחוזי בחיפה בשנת 2015.

.

21. לאחר פטירתה של אמי ז"ל, הגשתי ביום 11.1.2023 הודעת עיון בא"פ 1829-06-10. רק באותו 

יום העבירה השופטת אספרנצה אלון את השליטה בתיק לחברתה הקרובה הילה גורביץ, 

שהחלה ביום 15.1.2023 במעשי מרמה לכאורה. היה זה טקס החניכה של הילה גורביץ לפרשה. 

באותו יום נתנה השופטת הילה גורביץ החלטה בהודעת העיון שלי מיום 11.1.2023, 19#, אולם 

החלטה זו לא הומצאה לי עד היום, למרות בקשות חוזרות להמצאתה.

.

ג’ונגל טוטלי בבתי המשפט, 2016

.

.

פרשת ג’ואל בן סימון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, 2016

.

בישיבה הקודמת בסדרה זו, ביום 30.7.2025, נתתי חוות דעת קצרה בעל פה בדבר סממנים של 

פשיעה מאורגנת בבתי המשפט לענייני משפחה. המידע היה מבוסס על אירועים בבית המשפט 

לענייני משפחה בירושלים, שפרסמתי מזמן, בעניין קבוצת שופטים שהתעללו באם גרושה, ג’ואל בן 

סימון, במשך מספר שנים, עד שנת 2016. רובם פרשו בינתיים. ביניהם -- מנחם הכהן, נילי מימון 

ושלמה אלבז.

.

ג’ואל אינה בוגרת בית ספר למשפטים, אולם היא הבינה די מהר שמה שהתרחש שם לא היה בית 

משפט כלל, אלא הצגה, או ליתר דיוק – מחזה תעתועים. 

.

לאחר ששבתה שבת לפני משרדה של שרת המשפטים איילת שקד במשך 4 ימים ו-4 לילות, זכתה 

לפגוש  את השרה ואת המנכלית אמי פלמור לפגישה שכנראה לא נמשכה יותר מ-15 דקות. כמו כן 

נכחה בפגישה פקידה בכירה במשרד המשפטים - יעל קוטיק. לאחר הפגישה הוצא צו להביא את 

גו’אל לבדיקה פסיכיאטרית בכפייה. על הצו נכתב "בתיאום עם עו"ד יעל קוטיק, משרד המשפטים, 

נייד <מספר הנייד>".

.

מנגד, ללורי שם-טוב ופעילים אחרים, שעקבו אחרי השביתה של ג'ואל בן-סימון, נודע אודות 

האשפוז הכפוי, והם יצאו מיד בדחיפות לאיתנים לסייע לג'ואל. בסופו של דבר לורי וקבוצת 

הפעילים הצליחו לשחרר את גו’אל מהאשפוז הכפוי.

.

       

...

.  

תמונה 1| ז'ואל בן סימון וכמה מהשופטים שהיו מעורבים בפרשה בבית המשפט לענייני משפחה 

בירושלים: השופט מנחם הכהן, השופטת נילי מימון,  והשופט שלמה אלבז.

.

    

..

.

תמונה 2 | הדמויות המרכזיות בפרשה במשרד המשפטים - העלימו עין מפשיעה מאורגנת בבית 

המשפט והתנכלו לחושפת השחיתות ג'ואל בן סימון: המנכ"לית אמי פלמר, שרת המשפטים איילת 

שקד, ו"מתאמת" האשפוז הכפוי עו"ד יעל קוטיק.

.

בסופו של אותו פרק הלכתי עם ג’ואל לבצע עיון בתיקי בית המשפטי לענייני משפחה בירושלים. 

ביצענו את ניסיון העיון תוך הקפדה על ביצוע הוראות תקנות בתי המשפט (עיון בתיקים), 

התשס"ג-2003 – הכנו "הודעת עיון" לפי הטופס שבתקנות, והגשנו אותו למזכירות. בשלב ראשון 

ביקשנו לעיין בכל כתבי ההחלטות. לג’ואל היו אז 22 תיקים בבית המשפט לענייני משפחה 

בירושלים. ניתן לשער שמדובר ב- 200-100 כתבי החלטות בהערכה נמוכה.

. 

בסופו של דבר הגיעו בכירים במזכירות בית משפט השלום לטפל בנו. התוצאה הייתה שלא קיבלנו 

אף כתב החלטה אחד. ואת העתק ההחלטה האחרונה בתיקים (בתמונה), של השופט מנחם הכהן, 

שקיבלנו לפני שהגיעו הבכירים, לקחו מג’ואל, קרעו לגזרים וזרקו לפח.

.

הסיבה: כל ההחלטות היו "טיוטות". ההחלטה שבתמונה להלן היא זו שג'ואל קיבלה בדואר רשום עם 

אישור מסירה בביתה, כשהייתה מאושפזת באיתנים. שימו לב לפרטים: אישור "העתק מתאים 

למקור", ו"החותמת העגולה". חותמת אישית של השופט מנחם הכהן, פעמיים, אחת במהופך.

.

פרסום דו"ח הבדיקה התקופתית העולמית על ישראל, 2018

.

.

פניות לאסתר חיות, 2018

.

אסתר חיות החלה את כהונתה כנשיאת בית המשפט העליון בסוף שנת 2017. בתחילת שנת 2018 

שלחתי לה סדרה של 4-3 מכתבים, פניות ובקשות לתיקונים בבית המשפט העליון.

.

המעניין שביניהם היה בקשתי להסרת תניית הפטור שהוסיף אהרן ברק בשנת 2002 לכתבי בית 

המשפט העליון: "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח". להפתעתי, אסתר חיות נעתרה 

לבקשתי. תניית הפטור הוסרה ואף קיבלתי הכרת תודה. אולם האישור "העתק מתאים 

למקור" לא הוחזר.

.

וכך, לאחר 16 שנים, הוסרה ההערה המוזרה. הסרתה לא התבצעה בעקבות פנייה של עורך דין, 

שופט, או לשכת עורכי הדין. אזרח מן השורה. וכך, לאחר 16 שנים, הוסרה ההערה המוזרה. 

והסרתה לא התבצעה בעקבות פנייה של עורך דין, שופט, או לשכת עורכי הדין. אזרח מן השורה. 

הסרתה, כמו הסרת "העתק מתאים למקור" עברה ללא תגובה שמצאתי מגורם כלשהו.

.

הפניות האחרות היו בעניין תיקים בהם נמצאו שיבושים חמורים. לטענתי, אין להציג במערכת 

האלקטרונית החלטות שאין להן אסמכתא בתיקי הנייר. בעניין זה חיות לא קיבלה את עמדתי. 

לאחר ששלחתי את הפנייה לנשאיה א' חיות, תיק עמוס ברנס, בקשה למשפט חוזר, נעלם למספר 

חודשים מהמערכת האלקטרונית. אולם כשחזר, לא הוסרו ההחלטות האמורות.

.

הזמנה לגטינגן, 2018

.

בנובמבר 2018 הוזמנתי לערוך סמינר בן 2.5 שעות בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי 

אירופה בנושא "סייבר ומשפט" בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה. 

הסמינר שלי עסק בנט המשפט כמערכת ניהול תיקים אלקטרוניים, ומשפט רומן זדורוב כמקרה 

בוחן.

.

.

הכרעת הדין החסרה של אפי נוה, 2022

.

במרץ 2023, בעקבות תביעה של ערנות לזכויות האדם אל"מ תוקן כביכול כתב הכרעת הדין (הרשעה) שלא הייתה של אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר. בספטמבר 2022 התפרסם: משה גורלי "אפי נוה הורשע במה שהיה אפשר" כלכליסט (21.09.2022)... דא עקא – אפי נוה לא הורשע כלל. אמנם הנהלת בתי המשפט הפיצה "הכרעת דין" שהתפרסמה בתקשורת ונרשמה במאגרים המסחריים, אולם עיון בת"פ 58959-12-18 מדינת ישראל נ' אפרים נוה בנט המשפט הראה שנשיאת בתי משפט השלום מרכז, השו’ ע’ רון, לא רשמה את הכרעת הדין בתיק. במקום הכרעת הדין, הופיעה בתיק "הודעה קופצת" – "מסמך אינו זמין כעת". ד"ר צרניק הגיש בקשת עיון לשו’ ע’ רון, ותיעד שגם לאחר שהודיע לה שהמסמך נעדר מתיק בית המשפט, היא סירבה לתקן את המצב.

.

חזרה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, 2023

.

במבט לאחור, למרות שבקשת העיון בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, 2023, גררה מעורבות 

קצרה באופן ישיר, היא גררה חשיפת כשלים ותוצאות מרחיקות לכת, עוד יותר מבקשת העיון

במדינת ישראל נ' נתניהו. החזרה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בתחילת שנת 2023, נמשכת 

עד היום וסופה עדיין לא נראה בעין. 

החשיבות המרכזית של ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה היא בחשיפת הפעולות בנט המשפט,

בתיקים המתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה ניתנות בשגרה הדגמות קיצוניות של מאפיינים 

עברייניים המובנים אל תוך המערכת. רשימה של מאפיינים אלה ודוגמאות הפעלתם, יובילו ללא כל

ספק למסקנה שבתי המשפט הם בתי משפט בלתי כשירים על פי הנורמות המקובלות בזירה

הבינלאומית:

.

1. ניהול אמין ומשמורת אמינה של הכתבים הם התנאי הבסיסי הנדרש מבית משפט כשיר. לעומת 

זאת בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה:

.

(א) ניהול ספרים כפולים בתיק בית המשפט – ביום 17.3.2013, השופטת אספרנצה אלון הנפיקה 

שתי החלטות שונות וסותרות באותו יום באותו עניין. גם היא וגם המזכירות ניסו להציג את 
המצב כאילו אחת מההחלטות היא טיוטה מוקדמת, והאחרת נותרה כהחלטה סופית. אי-הסכמה נותרה באשר לזהות האחת והאחרת...

.

(ב) עשר שנים מאוחר יותר התברר ששתי ההחלטות נשמרות בתיק בו זמנית. איזו החלטה יראה 
המעיין? עניין זה תלוי בזהות המשתמש בנט המשפט...
.

(ג) אצל השופטת הילה גורביץ צריך לספור את הבקשות ברשימת הבקשות יום יום, כי לפעמים 
הן פשוט נעלמות, סתם כך, ללא החלטה, ללא הודעה...

.
(ד) השופטת רויטל באום יצרה תצוגה בררנית ומפלה של תיק בית המשפט. שוב, מה יראה 
המעיין, תלוי בזהות המשתמש. אפילו בקשות של אותו משתמש והחלטות על בקשותיו 
הוסתרו. מדוע עלה הצורך למנוע את גישת המעיין לבקשותיו? לא לשווא.

.

בדיקת אופן ניהול הכתבים ומשמורתם תספיק בכדי להגיע למסקנה שבתי המשפט לענייני 

משפחה הם בתי משפט בלתי כשירים בעליל.

.

2. בתי משפט אלה מתנהלים על פי סדרי דין שאינם חקוקים ובמקרים רבים נשמרים במעטה

סודיות. מתוך כך, השופטות נוטלות לעצמן חירות להמציא/לבדות/לאלתר סדרי דין שלא יעלו על 

הדעת, בסגנון ימי הביניים. 

.

(א) מהי החלטה? מהו פסק דין? סוגיות אלה הפכו עמומות במיוחד...

.

(ב) חובת הכתב? חובת החתימה? אלה נשכחו. 

.

(ג) השופטת הילה גורביץ בדתה תקנה האוסרת על תקשורת בכתב עם המזכירות, התקשורת 

לפי השופטת גורביץ מחייבת התייצבות פיזית במשרדי המזכירות ותקשורת בעל פה בלבד. החלטה 

זו, על פי נוסחה, חלה על כולי עלמא, ולא כגזרה על בעל דין אחד. 

.

(ד) השופטת הילה גורביץ בדתה תקנה האוסרת בפרט פנייה למזכירות בנט המשפט. 

.

(ה) השופטת הילה גורביץ בדתה תקנה האוסרת על הגשת הודעות עיון בתיק נט המשפט... 

.

(ו) השופטת הילה גורביץ פסקה חיוב בסך 700 ש"ח "הוצאות לטובת אוצר המדינה" בגין הפרות של 

תקנותיה הבדויות.

.

(ז) השופטת הילה גורביץ פסקה חובת תשלום אגרה גם במקום בו אין אגרה נדרשת, ונימקה - כל 

שימוש בנט המשפט מחייב אגרה (כביכול הפטור מאגרה שבתקנות חל רק בהגשה פיזית במשרדי 

המזכירות).

.

(ח) השופטת הילה גורביץ הפעילה מחיקה מרישום על פי תקנותיה הבדויות של הגשות שנרשמו 

כדין.

. 

3. ניתוב אמין של התיקים לשופטים ותיעוד גלוי של הניתוב לבעלי הדין הם תנאי חיוני לישרת בית 

המשפט. בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, השופטת הילה גורביץ הופיעה בתיק אחד במשך 20 

חודשים ללא ניתוב כלל, מתוך כוונת זדון תוך שימוש לרעה בסמכות. בתיק האחר היא מופיעה עד 

היום ללא ניתוב כדין. 

.

לעומת זאת, השופטת אספרנצה אלון המשיכה להחזיק בתיק בית המשפט לענייני משפחה 8 שנים 

לאחר שעברה לכהן בבית המשפט המחוזי, וגם כאן – פעולה בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות.

.

4. השופטות בחיפה נתפסו לעיתים קרובות בשקרנות, נראה כאילו אין בכך עניין משמעותי 

מבחינתן. למי שאינו שופט או עורך דין, המצב של שופטות המשקרות בריש גלי ובמצח נחושה הוא

מצב בלתי סביר בעליל.

.

סממנים של פשיעה מאורגנת בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, 2025-2013

. . . . .

הדמויות הבולטות בפרשה בחיפה הן לפי סדר הופעתן: השופטת אספרנצה אלון (היום בבית 

המשפט המחוזי), עו"ד עמוס צדיקה, המזכיר הראשי אז ישראל חן, עו"ד רחל בן-ארי, השופטת 

הילה גורביץ, המזכיר הראשי היום אחמד אבו סלאח, השופטת רויטל באום והשופט טל פפרני. 

מדובר בפרשת שחיתות שהחלה בשנת 2013 ונמשכת עד היום, מעל ל-12 שנים! 

.

זאת ועוד: הפרשה יצרה ראיות חשובות ביחס לסנדקות לשחיתות בהנהלת בתי המשפט - היועמ"ש 

עו"ד ברק לייזר, כמו גם בפרקליטות - עו"ד מוריה גרין בלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים 

פליליים) עו"ד אפרת גרינבוים.

.

הכנסת נט המשפט לשירות בבית המשפט העליון, 4.8.2024

.

הכנסת נט המשפט לשירות בבית המשפט העליון השלימה את התהליך שהחל ביום 7.3.2002, 

הפיכה בסדרי מערכת המשפט. גם הפעם הדבר התנהל ללא כל תגובה ציבורית של ממש, וללא כל 

ניסיון של שר המשפטים או ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת לבצע ביקורת כלשהי.

.

בגדי המלך החדשים

.

הכנסת נט המשפט לשירות בבית המשפט העליון מסמנת את סיומו של המבצע שהחל מעל ל-20 שנה 

קודם לכן, כשתוך עשור אחד, אהרן ברק ובעז אוקון הצליחו למכור לציבור בישראל, בהסכמה 

בשתיקה אם לא בסיוע מצד קהילת עורכי הדין והשופטים, את בגדי המלך החדשים. 

.

הפעם הראשונה הייתה ביום 7.3.2002, מיד לאחר מותו הבלתי צפוי של המזכיר הראשי של בית 

המשפט העליון שמריהו כהן. אז הוסר האישור, "העתק מתאים למקור, שמריהו כהן - מזכיר 

ראשי", המאמת את החלטות בית המשפט העליון, והוא הוחלף בתניית הפטור, "העותק כפוף 

לשינויי עריכה וניסוח".

.

הפעם השנייה הייתה בהחלטה להתקין בנט המשפט חתימות אלקטרוניות נסתרות ובהכנסת 

מערכת נט המשפט לשירות בבתי המשפט בשנת 2010 ללא התנגדות מצד השופטים ועורכי הדין.

אין להכחיש שאהרן ברק הוא מומחה בעל שם עולמי בתחום המשפט החוקתי ההשוואתי. אין ספק 

שאהרן ברק ובעז אוקון מכירים היטב את הסעיף לחוקת ארה"ב הנקרא, "אמון ואשראי מלאים". 

סעיף זה קובע בין השאר, כי על הקונגרס לחוקק חוקים שיאפשרו לוודא את אמיתותם ותקפותם 

של כתבי בתי המשפט של המדינות השונות ברחבי ארצות הברית - עיקרון "האותנטיקציה 

הנהירה", או "האימות הנהיר". על פי היסטוריונים, אבי הרעיון לקבוע עיקרון זה בחוקה היה 

ג'יימס מדיסון.

.

עיקרון זה היה קיים ומיושם כבר מאות שנים קודם לכן במשפט האנגלי המקובל. אולם מדיסון 

הביא לניסוחו במפורש וקביעתו כעיקרון חוקתי.

.

.

אימות נהיר של כתבי בית דין הוא נורמה חוקתית, הן כחובתה של המדינה לתושביה, והן כזכותו 

של כל אדם.

.

מכיוון שרעיון זה היה קיים ומיושם כבר במשפט האנגלי המקובל, הוא הגיע לישראל דרך המנדט 

הבריטי. חלק ממנו, לדוגמה, היה מיושם באישור על העתקי החלטות בית המשפט העליון  "העתק 

מתאים למקור, שמריהו כהן – מזכיר ראשי". חלק אחר של עיקרון זה היה מיושם בזכות העיון 

הכללית בהחלטות בתי המשפט שאינן אסורות בפרסום על פי דין. כלומר, כל אדם, אזרח, תושב או 

תייר מזדמן, בגיר או קטין, רשאי היה לעיין בחתימות השופטים על החלטותיהם. 

.

את החלק הראשון - אישור המזכיר הראשי - איבדנו בשנת 2002, כשהאישור הוסר מהחלטות בית 

המשפט העליון, בהחלטה של גורמים בלתי ידועים בהליך לא ידוע, ו ללא הודעה לציבור.

את החלק השני - זכות העיון בחתימות השופטים איבדנו סופית רק לאחרונה, ביום 4.8.2024. אז 

הותקנה מערכת נט המשפט בבית המשפט העליון. שוב, ההחלטות הקריטיות התקבלו על ידי 

גורמים בלתי ידועים, בהליכים לא ידועים, וללא הודעה לציבור.

.

בקשת עיון בחתימות שופטי בית המשפט העליון, 2025

.

הכנסת נט המשפט לשירות בבתי המשפט המחוזיים והשלום בשנת 2010, הייתה כרוכה באבדן 

דומה של זכות העיון בחתימות השופטים. זה היה העניין היסודי ביותר בפרשת

השופטת ורדה אלשייך. אולם כל הגורמים המעורבים נחזו כמנסים להצניע עובדה זאת, פרט

לנציב תלונות הציבור על השופטים בהחלטתו, שסווגה "סודית". חלקה העוסק בחתימות

השופטים גם כמעט לא הוזכר בתקשורת.

.

.

בכדי לוודא מה המצב היום, הגשתי ביום 28.5.2025 בקשת עיון בחתימות שופטי המותב בבג"ץ 

54321-03-25 התנועה לאיכות השלטון נ' ממשלת ישראל (פרשת פיטורי ראש השב"כ). נראה היה כי 

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אינו שש לתת החלטה בעניין. כל חודש הגשתי תזכורת. 

לבסוף ביום 12.10.2025 הגשתי תזכורת עם התראה שאנקוט בפעולה משפטית נגד בית המשפט אם 

לא ייתן החלטה.

.

ביום 15.10.2025 בסמוך לאחר ההתראה, ניתנה החלטת הרשמת.

.

לטענתי ההחלטה אינה ברורה כלל. אין ניתן לדעת ממנה במה הותר לי לעיין ובמה לא. רק על ידי 

ניסיון וטעייה יכולתי לוודא מה היקף העיון שהותר. העיון בחתימות האלקטרוניות נמנע. אולם 

מתוך כך אין ניתן בהכרח לדעת מה הייתה כוונת הרשמת.

.

כמו כן, ההחלטה לא סיפקה הנמקה סבירה לשלילת זכות חוקתית מרכזית כזאת במהלך השנה 

האחרונה על ידי גורמים שסמכותם בלתי ידועה, בהליכים לא נודעים, וללא כל הודעה לציבור. 

בקיצור, אני הולך לערער על החלטת הרשמת.

.

הערערו נועד, בין השאר בכדי "למצות", כלומר להגיע לקבלת החלטה על שופט או שופטי בית

המשפט העליון. לדעתי זהו עניין בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה. יחד עם זאת, ברור לי 

שאגיש את הערעור כיחיד, ואף אחד מארגוני זכויות האדם לא יצטרף אלי בהליך זה.

.

מדוע העיון בחתימות חשוב לי בכלל?

נחזור לפרשת הפשיעה המאורגנת לכאורה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה: אני הנתבע בהליך 

המתנהל שם. את ההליך מנהלת שופטת שנבחרה על ידי הוועדה לבחירת שופטים ומונתה כדין על 

ידי נשיא המדינה. מולי מופיעים שני עורכי דין ותיקים. יחדיו הם זוקפים לזכותם כמעט 90 שנות 

ניסיון בעריכת הדין. יתר על כן, עו"ד רחל בן-ארי היא שם דבר: היועצת המשפטית של הטכניון ושל 

ועד ראשי האוניברסיטאות... "90 שנים של מצוינות משפטית"... "מקורבת לביניש"... בשר מבשרו 

של הממסד המשפטי זה הדור השלישי... 

.

אבל מיד לאחר שהגיע כתב הטענות הראשון לידיי, הודעתי לעורכי הדין הנכבדים, לשולחיהם 

ולשופטת, כי לדעתי, הם הכריזו על כוונתם לנהל בלוף בבית המשפט. כמובן שהשתמשתי בלשון 

משפטית ראויה: "הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר הכוונה לנהל הליכי משפט למראית עין"... 

וגם הגדרתי "ניהול הליכי משפט למראית עין".

לדעתי, המשך הפרשה מראה שצדקתי. כמובן שהשופטת ועורכי הדין לא יודו בכך. אולם התנהלות 

ההליכים לא הייתה שגרתית, בלשון המעטה. עד היום, השופטת חייבה אותי בין 20,000 לבין 

30,000 ש"ח "הוצאות לטובת אוצר המדינה", נראה לי שסכום זה משקף בעיקר את התסכול שלה.

.

30,000 ש"ח לא הולכים ברגל! האם זה אמת או שזה בלוף?

.

לדעתי זהו בלוף. לא שילמתי גרוש עד היום. הייתי יכול לשלם את החיובים בשוברים שבית המשפט 

הנפיק לי. אבל כפי שאתם מבינים, רמת האמון שלי בבית המשפט נמוכה ביותר. העדפתי לחכות, 

אפילו אם זה יעלה לי בריבית, ולשלם למרכז הגבייה של רשות האכיפה והגבייה. וכאן התרחש 

משהו מוזר: אף אחד מהחיובים של השופטת הילה גורביץ לא הגיע למרכז הגבייה!

.

לאחר מספר חודשים היא הבינה מה קורה, שאני לא משלם. ואז היא הוציאה החלטה שהייתה 

"תקלה" ובעזרת המזכירות הם ביצעו את החיובים מחדש. לי זה נראה היה כאילו היא מנסה 

לכפות עליי לשלם דרך בית המשפט. יתר על כן, נראה היה לי שמישהו שם החליף "הוצאות לטובת 

אוצר המדינה" כ"קנסות ללא מוטב". "קנסות ללא מוטב" נשמע לי כמו הפקר פטרושקה... כסף על 

הרצפה. אולי זה ילך למסיבות לחגים במזכירויות? שוב חיכיתי. שוב, החיובים לא הגיעו למרכז 

הגבייה.

.

ואז השופטת הילה גורביץ התרגזה והחליטה, שעד שאני לא מביא לה קבלות על מלוא הסכום 

שחויבתי, אסור לי להגיש דבר בבית המשפט... בקשות, תגובות, הודעות... מדובר פה בזכות "העל 

חוקתית" של גישה לערכאות... אבל במהופך!

.

מה ההסבר שלי לתופעה? הסבר אפשרי אחד, לפי ניסיוני במערכות דומות: קיימות הגבלות 

במערכת עצמה ביחס לפעולות שניתן לבצע בתיק פיקטיבי. שכן, קרוב לוודאי שתיק העיזבון ת"ע 

11650-06-24 מתנהל על ידי השופטת הילה גורביץ מיומו הראשון כתיק פיקטיבי. כל עוד הפעולות 

הן חסרות משמעות מבחינה אופרטיבית, אין כל הגבלה עליהן, אולם העברת "הוצאות לטובת

אוצר המדינה" למרכז הגבייה מחייבת כנראה פעולה הדורשת אימות בתקשורת מחשבים בעניין 

כספים, שאין ניתן לבצע בתיק פיקטיבי.

.

מה יקרה אם השופטת הילה גורביץ תחליט שאני לא נחמד ותשלח אותי לכמה חודשי 

מעצר?

.

אחרי הכל, חברתה הקרובה, השופטת אספרנצה אלון כשכיהנה כשופטת משפחה, שלחה בעלי דין 

למעצר... ושופטת המשפחה תמר סנונית-פורר שלחה בעל דין ל-11 חודשי מעצר... אם השופטת 

הילה גורביץ תנפיק מסמך למעצרי, העניין לא יהיה נתון לבחירתי להאמין לו אם לאו. כמו כן, 

אולי זה יאכזב אנשים, אולם בישראל רמת האימות בכניסת אנשים למעצר או מאסר נמוכה מאד, 

ללא השוואה לרמת האימות בתקשורת מחשבים בנושאי כספים.

.

בקיצור: אין לי ספק שהשופטת הילה גורביץ יכולה להכניס אותי למעצר כל יום שתרצה מתוך תיק 

פיקטיבי.

.

לדוגמה, כשחושף השחיתויות ברשות המסים, שוקי משעול, נכנס למאסר בכלא רמלה, לא היה 

בידו כל מסמך מתאים. שופט בית המשפט העליון הנפיק החלטה על שם "אלמוני" האומרת, קח 

החלטה זו והתייצב למאסר בתאריך הרשום. ולכן, הסוגיה האם הכתבים הם אמיתיים ותקפים, או 

חלק מתיק פיקטיבי, היא שאלה של כבוד האדם וחירותו!

.

עו"ד רחל בן-ארי הייתה שותפה בניסיון הונאה של שלילת האוטונומיה של האישיות 

המשפטית בהופעתי בבית המשפט, יוני 2024

.

יומיים אחרי שהגעתי לבית המשפט, השופטת הילה גורביץ, עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון 

ניסו להונות אותי בצוותא, שאם אינני מיוצג, אני מאבד את זכות ההחלטה עבור עצמי, והשופטת 

תחליט עבורי... בפרט בענייני כספים... 

.

מתוך מה ששמעתי בקבוצות של נפגעי בתי המשפט לענייני משפחה, המצב בו בית המשפט מסרב 

לקבל הופעה של בעלי דין בלי מיוצגים, אינו מחזה נדיר. המיוחד במקרה שלי, כנראה, היה הניסיון

להציג למעשים בסיס חוקי מתוך הונאה.  ניסיון ההונאה היה מבוסס על השימוש במונחים

 משפטיים שאינם שגרתיים: "ביצוע בקירוב", "דיני היושר", עיקרון "תום הלב"... אבל דווקא

 העניינים האלה אצלי הם פשיטא. עניתי להם שזה בלוף. ולא יפה להתנהג כך... 

. 

החלק השני של המרמה היה חמור עוד יותר. ההגשות של עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן-ארי לא 

הוצגו בבקשות לבית המשפט. השופטת הילה גורביץ גם לא ביקשה את תגובתי להגשותיהם שהיו 

בעצמן תגובות להודעה שלי על פיטורי עו"ד יאיר שיבר. אבל עוד בטרם הגבתי, השופטת הילה 

גורביץ תייגה את בקשתה של עו"ד רחל בן ארי – "התקבל".

.

לא נרשם פה כתב "החלטה", שנחתם על ידי השופטת, לא היה כל דיון בבקשה, ולא הייתה לפני 

השופטת עמדתי בעניין כשביצעה את התיקוג השקרי. רק ביום המחרת נרשמה תגובתי. 

.

השופטת הילה גורביץ תייגה את הבקשה "התקבל" בעמוד השמור לפרטים מינהליים, שאינו נקרא 

על ידי בעלי דין ועורכי דין בדרך כלל. אני מניח שעורכי דין לא היו נטפלים לפרט זוטי מעין זה.

.

בקשות לתיקון הרישום השגוי והמטעה לא נענו. אולם בהמשך חזרה השופטת הילה גורביץ וניסתה 

ליצור אירוע שאינו החלטה, והתנהל מחוץ לרישום, לאותה תכלית בדיוק. ועו"ד רחל בן-ארי שוב 

הייתה חלק מהמחזה.

.

.

.

צריך לזכור שמה שעו"ד רחל בן-ארי עשתה כאן, הוא אחד הדברים החמורים ביותר שעורך דין יכול 

לעשות בבית משפט. היא ניסתה לשלול את ההכרה בי כאדם. אם שוללים את ההכרה באדם בבית 

המשפט, כמוהו כעבד, או מיטלטלין.

.

זאת אותה עו"ד רחל בן-ארי שמפרסמת שעמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות 

האזרח... שהיא ממייסדי מרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות חוקתיות...

אבל זה עדיין לא היה סוף הבלוף המתועב הזה... אם תקראו את המסמך שעו"ד רחל בן-ארי הגישה 

(בתמונה לעיל), הוא לא כתוב כ"בקשה". גם לא ניתנה "החלטה" של השופטת. נדרשו לי מספר 

חודשים להיכנס לאופן המחשבה של שופטת בבית משפט לענייני משפחה בישראל... משהו בסגנון 

ימי הביניים.

.

מאז סוף ימי הביניים, בתי משפט כשירים הם "בתי משפט שבכתב" - Courts of Record. החלטות 

ופסקי דין ניתנים בכתב. אבל אנחנו בבית משפט לענייני משפחה של מדינת ישראל... ולכן ייתכן 

שהשופטת החליטה. פשוט היא לא כתבה החלטה, ולא הודיעה על החלטתה... וכידוע, בית

המשפט לערעורים פיתח מדיניות תואמת: הוא לא ידון ב"עניינים דיוניים"!

מספר חודשים אח"כ הגשתי לשופטת הילה גורביץ בקשה להסביר לי: האם לדעתה היא החליטה 

בעניין "תגובת המשיב 2". וגם נתתי לשופטת ולעורכי הדין מעט רקע היסטורי... הונאות בעניין 

שלילת מעמדו של אדם בבית המשפט היו נפוצות לאחר מלחמת האזרחים ושחרור העבדים 

בארה"ב... והחוק שחוקק אז נגד הונאות מסוג זה, הוא בשימוש עד היום, קובע עונש מרבי שהוא 

עונש מוות!

.

התגובה הזועמת של השופטת הילה גורביץ הבהירה לי שפגעתי בול במטרה. על השאלה היא לא 

השיבה. אולם היא הפילה עלי 6,000 ש"ח "הוצאות לטובת אוצר המדינה", ובנוסף - "צו חוסם"... 

הצו החוסם גם הוא סוג של בלוף. כמו כן, נדרשתי להפקיד ערבות גבוהה לפני כל הגשה נוספת.

.

עו"ד רחל בן-ארי, היועצת המשפטית של הטכניון, מי שהייתה יו"ר ועדת ביקורת של 

הדירקטוריון של חברת החדשות של ערוץ 2 -- היא "מנהלת עיזבון" בלתי פורמלית, 

מחוץ לרישום

.

                                    היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר.

.

כשמגיעים לבלופים אלה, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר מתייצב לעזרת הבלפנים. 

עו"ד ברק לייזר הוציא מספר מכתבים בהם הוא מביע דעות חריגות ביחס לניהול בתי משפט 

כשירים. נראה לי שעו"ד ברק לייזר מתבלבל. הוא חושב שהוא חב אמונים לשופטים, גם כשהם 

עוסקים בעבריינות. לדעתי, הוא חב אמונים לחוקי מדינת ישראל ולציבור במדינת ישראל.

.

לדוגמה, אמירה של עו"ד ברק לייזר שאני רואה כאמירה קיצונית והרסנית (הכל בעיני המסתכל):

.

מערכת נט המשפט היא מערכת ממוחשבת. לרישומים במערכת ממוחשבת זו או אחרת אין כל  נפקות באשר לתקפותה של ההחלטה השיפוטית. תקפותה של ההחלטה השיפוטית נוצרת אך ורק מתוך חיתומה על ידי השופט.

.

1. אינני יודע מדוע עו"ד ברק לייזר השתמש במונה "חיתום" במקום "חתימה". אינני מכיר את 

השימוש במונח זה בהקשר האמור.

.

2. לדעתי, אין הבדל כלל בין רישומים במערכת נייר לבין רישומים במערכת ממוחשבת "זו או 

אחרת" באשר לנפקותם וחשיבותם באשר לתקפות התיקים, ההליכים וכתבי ההחלטות. מעמדם 

החוקי של הרישומים הנ"ל הוא של רשומות מוסדיות משפטיות. אין לי ספק שעו"ד ברק לייזר יודע 

או אמור לדעת זאת. לכן, האמירה שלו נחזית כאמירה שקרית ומטעה.

.

3. האמירה הנ"ל הופכת להרסנית כשהיא עמדת הנהלת בתי המשפט, שנותנת יד חופשית לשופטים 

ולמזכירויות לשבש את הרישומים בתיקי בית המשפט.

.

4. אין דרך לנהל תיקים בבית המשפט ללא רשומות אלה. במקומות אחרים, רק סגני מזכיר ראשי 

שנשבעו שבועת אמונים רשאים לרשום ריושמים אלה, והם חייבים לחתום עליהם בראשי תיבות.

.

לעניות דעתי, עו"ד ברק לייזר פסול מלכהן כיועמ"ש הנהלת בתי המשפט, ובוודאי שלא כשופט 

(הוא עכשיו מועמד למשרה שיפוטית).

.

הרעיון המופרך הנ"ל שימש את עו"ד ברק לייזר במכתב בו הוא ניסה להכשיר את אי-רישומה של 

עו"ד רחל בן-ארי  כ"מנהלת עיזבון", בניגוד לנוהל המחייב של הנהלת בתי המשפט עצמה - נוהל 

117/10 "הגדרת בעלי תפקיד הממונים על ידי בית המשפט". 

.

גם כאן, סביר שהסיבה לאי-רישום המינוי קשורה להיותו של התיק תיק פיקטיבי.

.

..

ביום 17.10.2025,  פניתי לעו"ד רחל בן-ארי במכתב פתוח בעניין מינויה כ"מנהלת עיזבון" מחוץ 

לרישום . עד היום היא לא השיבה.

.

===

.

עו"ד רחל בן ארי

.

בדוא"ל

.

שלום רב,

.

כזכור לך, את חבה לי חובת נאמנות, חובת תום לב, חובת שמירה על אי ניגוד עניינים, חובת מתן דין 

וחשבון... אף אחת מהן לא קיימת. יחד עם זאת, את חבה חובות שונות גם לשותפיך ולעורכי הדין 

השכירים במשרדך, להנהלת הטכניון, לוועד ראשי האוניברסיטאות ולמוסדות אחרים...

.

השאלה שלי פשוטה: את מפרסמת שכיהנת כיו"ר ועדת הביקורת של הדירקטוריון של חברת החדשות 

של ערוץ 2.

.

מה היית אומרת אם המנכ"ל אבי וייס היה מודיע לך ששכר סמנכ"ל כספים חדש. אולם לפי עצת היועץ 

המשפטי של החברה, המינוי לא נרשם  ולא יירשם בספרי החברה. שכן, הרישום בספרים היה מגביל 

את הסמנכ"ל החדש ופוגע בגמישותו, בפרט בענייני כספים. 

.

יתר על כן, המנכ"ל אבי וייס היה משתף אותך בעצה שקיבל ממזכירתו ואימץ: את המסמכים הנוגעים 

לפעולות הכספיות של הסמנכ"ל החדש רושמים תחת שמותיהם של שנים מעובדי החברה שאינם 

ממחלקת כספים, לסירוגין.

.

הרי זה מה שאת עושה כבר כמעט שנה בצוותא חדא עם השופטת הילה גורביץ, בשיתוף פעולה 

עם השופטת רויטל באום והשופט טל פפרני - כל השלושה התמנו בתקופת כהונתך בוועדה 

לבחירת שופטים. כביכול מונית ל"מנהלת עיזבון", אולם המינוי לא נרשם בתיק בית המשפט 

כנדרש בנוהל 117/10 "הגדרת בעלי תפקיד הממונים על ידי בית המשפט". היועץ המשפטי של 

הנהלת בתי המשפטעו"ד ברק לייזר הסביר, שהמינוי לא נרשם, שכן רישומך כמנהלת עיזבון 

היה מגביל את חופש פעולתך (האם מדובר בחופש לגנוב? הוא לא היה מוכן לפרט)... ובהתאמה, 

הכתבים המשובשים שאת מגישה נרשמים לסירוגין תחת "התובע" או תחת "הנתבע 2"...

.

מה עבר לך בראש כשנכנסת לפרשה? לפי עדותך את היית היוזמת השותפה. 

.

את חברה מובילה בכנופיה שכמותה לא תועדה עדיין בתולדות בתי המשפט בישראל. את חלק

מתחתית "החור השחור של מערכת המשפט", כפי שתיאר יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ עו"ד

שמחה רוטמן את בתי המשפט לענייני משפחה בישיבה מיום 16.7.2025. את חלק מ"סממנים של 

פשיעה מאורגנת בבתי המשפט לענייני משפחה", כפי שחיוויתי את דעתי בישיבת הוועדה מיום 

30.7.2025... את גורמת לדרגים הגבוהים בפרקליטות המדינה לצופף שורות, לעסוק במרמה והפרת 

אמונים... את הסמל של כל מה שרקוב ומושחת במערכת המשפט, ומסתתר תחת הססמה של "הגנת 

הדמוקרטיה"...

.

בברכה,

.

יוסף צרניק PhD, LLB

.

===

.

היועמשים הקימו מדיניות של אי-ענישה [impunity] כלפי שופטים - מדיניות 

מושחתת ומשחיתה: עת"מ חופש המידע יוסף צרניק נ’ שר המשפטים, 2025

.

לפרשת השופטת אספרנצה אלון מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה נוצרה חשיבות ציבורית 

מהמעלה הראשונה, שכן בפרשה זו נוצר, כנראה לראשונה, תיעוד של נהלים ו/או והתנהלות מערכת

אכיפת החוק, שנשמרו הרחק מעין הציבור. 

.

היועמ"ש מנדלבליט והיועמ"שית גלי בהרב מיארה אינם מקיימים את חובותיהם על פי חוק, ואינם 

מחליטים בעניין הטיפול בתלונות פליליות נגד שופטים באופן פרטני. במקום ההליך 

שהוסדר בחוק, הקימו הליך חלופי שהוסדר ככל הנראה בנהלים, שמתוך אופן ההתייחסות 

אליהם ניכר שסווגו, הלכה למעשה. בפרשת אלון (הקדימון לפרשת השופטת הילה גורביץ 

ועו"ד רחל בן-ארי)  מתברר שהטיפול השגרתי בתלונות פליליות נגד שופטים הוא "גניזה" ללא

 החלטה כדין בעניין התלונה לגופה.

.

ה"הגניזה" אינה מוגדרת בחוק או בתקנות, היא נוהל פנימי של הפרקליטות, שנוסחו בכתב (אם 

נוסח) לא נודע עדיין ברבים. אולם נוהל זה כוחו רב, והוא גובר על החיקוק החרות. "גניזה" פוטרת

את בעל הסמכות על פי החוק מחובת ההחלטה. "גניזה" מתבצעת ככל הנראה על ידי אחרים, 

חסרי סמכות בדין, ושלא בהחלטה ערוכה כדין. "גניזה" פוטרת את הפרקליטות מחובת הודעה

למלין ולנילון. יתר על כן, "גניזה" פוטרת את הפרקליטות מהוראות החוק לתיקון סדרי המינהל 

(החלטות והנמקות), התשי"ט-1958, המלין ופניותיו היו כלא היו. "גניזה" היא היתר לפרקליטות 

לפעול מתוך מרמה והפרת אמונים במענה לבקשות חופש המידע.

.

על בקשת חופש המידע שביקשה את מסמך ההחלטה בדבר חקירת התלונה הפלילית נגד השופטת 

אספרנצה אלון ואח', ענתה לבסוף עו"ד מוריה גרין מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים 

פליליים) עו"ד אפרת גרינבוים במכתב מיום 30.3.2025 שמוען ישירות למבקש בבקשת חופש המידע, 

אך מבלי לציין את קיומה של בקשת חופש המידע, תלויה ועומדת אז 3 חודשים, וללא עותק גלוי 

לממונה על העמדת מידע לציבור במשרד המשפטים. 

.

בעיני הנמען המכתב נקרא כסדרה של מעשי מרמה שנשזרו במיומנות ובכישרון ברורים.

.

לענייננו כאן, נזכיר רק כי על פי מכתב זה, מעשיה של השופטת אספרנצה אלון, שעמדו בבסיס

התלונה הפלילית, נפלו לכל היותר בגדר "אי דיוקים אלו ואחרים... באשר לאופן ניהול ההליך

 בהתאם  לסדרי הדין האזרחי".

.

15 שנים לאחר התקנת נט המשפט, ו- 13 שנים לאחר החלטת הנציב בפרשת השופטת ורדה 

אלשייך, התפתחה נורמה משפטית חדשה, הפוטרת את השופטים מאחריות פלילית לפברוקים. 

בעוד שבפרשת אלשייך נדרשו לעניין הנציב, שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון, 

הרי שבפרשת אלון העניין מוכרע עלי ידי עוזרת (שלא פירטה את שם משרתה), בלשכת המשנה 

לפרקליט המדינה (עניינים פליליים); ובעוד שבפרשת אלשייך נזקק הנציב להנמקה בשיטת 

ה"טיוטות", בעזרתה ניסה הנציב להציג את שרשרת הפעולות בפרשה כתקלה מערכתית ולא 

כפעולה בזדון של דמות בכירה במערכת, הרי שבפרשת אלון, אין כל צורך בכך.

.

נוהל "גניזה" מוזכר בחלף, בהצנעה, בעוד יתרת המכתב מספקת נרטיב מרמתי אודות בדיקת 

משטרה (אסורה על פי החוק ללא אישור היועמ"ש), והחלטה של פרקליט המדינה שי ניצן.

אולם את מסמך ההחלטה, שבוקש בבקשת חופש המידע, לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים

פליליים) עומדת בסירובה למסור (אם הוא קיים בכלל).

.

ההשפעה המשחיתה של נוהל "גניזה" מתבטאת בראש ובראשונה בהתנהלות השופטים. לאחר

הגשת התלונה הפלילית, השופטת אספרנצה אלון דבקשה במעשיה עוד יותר: היא המשיכה להחזיק

את התיק נשוא התלונה תחת שליטתה עד ינואר 2023, למרות שהחלה בכהונתה בבית המשפט

המחוזי בשנת 2015, ולמרות שהתיק נותב/הופנה/הוקצא כדין לשופטת רויטל באום בנשת 2021... 

מצב זה מחייב כשל קריטי בנט המשפט, והעלמת עין מצד בכירים במזכירות.. בהמשך גם שיתוף

פעולה של הממונה על העמדת המידע במשרד המשפטים, עו"ד ירון ימין, סגן בכיר א בפרקליטות 

מחוז ירושלים (אזרחי) עו"ד מני מנחם, פסק דין מפוקפק (שבוטל בהמשך לבקשתי) של

סגן נשיא בית המשפט המחוזי ירושלים  ארנון דראל, ופסק דין שלטענתי הושג במרמה של 

השופטת תמר בר-אשר. כל אלה לפני שמונים את המשיבים בעת"מ, ואחריותם כמשיבים שהמרמה 

בוצעה מטעמם על ידי שלוחיהם - המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים עו"ד אפרת 

גרינבוים, פרקליט המדינה עמית איסמן, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהר מיארה ושר 

המשפטים יריב לוין.

.

אין זה פלא שהנוהל שהתפתח ליישום מדיניות אי-הענישה כלפי שופטים הוא מרמה ביסודו, וכן גם

מרמה  ביישומו בפרשת השופטת אספרנצה אלון, ושהוא מחייב הרחבת מעגל המעורבים. שכן,

מדיניות אי-הענישה כלפי שופטים היא מדיניות בלתי חוקית, אין לה ולא ייתכן שיהיה לה בסיס 

בחוק.

.

מדיניות של אי-ענישה כלפי נושאי משרה (לאו דווקא שופטים) מוכרת בזירה הבינלאומית כמדיניות

מושחתת בפני עצמה, וכמדיניות שגורמת להרחבה והעמקה של השחיתות. יתר על כן, מדיניות של 

אי-ענישה כלפי נושאי משרה גורמת לרוב לאי-הכרה בפגיעה בנפגעי מעשיהם של נושאי המשרה.

ולכן, מדיניות זו הופכת לחסם מהותי, המכשיל את המאמצים להגנה על זכויות האדם.

.

ארגוני זכויות אדם פתחו במסע בינלאומי נגד מדיניות אי-ענישה כלפי בעלי משרה. האו"ם הכריז 

יום קבוע בלוח השנה לציון לגנאי של מדיניות אי-הענישה לנושאי משרה שפגעו בעיתונאים.  

.

.

תם ולא נשלם.