2026-02-07
אמיר מלמד נ' עדי שחרור, הנהלת בתי המשפט ושחיתות מוסדית
אמיר מלמד
אמיר מלמד נגד עדי שחרור - עיכוב לא חוקי בבית המשפט. יש לכם זכות לתעד במרחב הציבורי!
הסוף פה הפתיע לטובה.
אבל תחשבו לכמה נעשה אבל..
לטיזר👇👇
🟣אינסטגרם👇
https://www.instagram.com/reel/DUbJhlxiAR3/
🔵פייסבוק👇
https://www.facebook.com/share/v/1QkA1cHqa9/
לסרטון המלא👇👇
https://youtu.be/bN4__uBd8pU?si=PRCPV7n9JWOIpam9
[12:02, 7.2.2026] יוסף צרניק Joseph Zernik: מיהו עדי שחרור? מה תפקידו במערכת? ולמה זה חשוב לכל אחד לדעת?
אמיר מלמד נ' עדי שחרור הכותרת מבלבלת. כנראה ברקע עומדת תביעה כלשהי של אמיר מלמד נ' עדי שחרור, והיא הסיבה לביקורו בבית המשפט הנ"ל.
עדי שחרור הוא ראש אגף ביקורת פנימית ותלונות הציבור בהנהלת בתי המשפט. יתר על כן, בפרדוקס ישראלי טיפוסי, הוא מכהן או כיהן כיו"ר ארגון מבקרי הפנים בישראל.
את הנהלת בתי המשפט אני רואה כחמ"ל הכנופיה, בראשו עומד עו"ד ברק לייזר - מכופף הבננות .
עדי שחרור עומד בראש מחלקת המרגמות בפלוגת הסיוע. לא היי טק כמו מחלקת חשיפה-תקיפה בפלוגת הסיוע, אבל מטריד.
מפעם לפעם קיבלתי הודעות שאגף תלונות הציבור ניהל תלונה בשמי (שלא אני הגשתי) והגיע למסקנות כלשהן. בד"כ התעלמתי ומחקתי. חיים רק פעם אחת. למי יש זמן להתעסק ברמאויות השגרתיות האלה?
אבל בשלב מסוים זה הטריד אותי והגשתי בקשת חופש המידע בעניין תלונות שניהלו בשמי, ומסמכי התלונה שהיו הבסיס לתלונות בשמי. והתפלאתי לראות כמה הן מרובות.
בקיצור:
לדוגמה, תפסתי מרמה בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, בה נתנו לבנק הפועלים להכניס מידע אסור לנט המשפט באופן סמוי. כהרגלי, פרסמתי את המרמה בתפוצת נאטו. ואז, כהרגלם, אגף תלונות הציבור פותח תלונה בשמי, בניגוד להוראות שלהם עצמם בקשר להגדרת תלונה. ואז הם מנסחים את התלונה שלי איך שבא להם, ומוצאים שהיא חסרת בסיס...
על המסמכים חתומים "מבקרים פנימיים" שאינם עורכי דין, וגם עדי שחרור אינו עורך דין. אבל הם חותמים על חוות דעת בעניינים חוקיים ומשפטיים. והם כותבים לעיתים קרובות דברים שהם שקריים ומטעים, אבל מנוסחים בזהירות שמזכירה את הסגנון של מכופף הבננות... והם לעיתים מפרסמים חוות דעת כאלה במהלך הליכים משפטיים שלי נגד הנהלת בתי המשפט, מתוך כוונה שאני אתייחס לפעולות ההסחה וההטעיה שלהם...
למה זה חשוב? לטענתי ניהול תלונה בשם אדם שלא הגיש תלונה, וניהול תלונה משובשת, ומתוך כוונה לסכל את טענותיו, הם מעשי מרמה. והם מעשי מרמה נפוצים של רשויות המדינה.
* לאחרונה - לשכת עורכי הדין הודיעה לי שהם מנהלים תלונה בשמי נגד עו"ד רחל בן-ארי. נזקקתי לשלוח להם שתי התראות שהם עוסקים במעשי מרמה לפני שהפסיקו.
* לאחרונה - פתחו ערר בשמי בפרקליטות המדינה , אך מסרבים להראות לי את מסמך הפתיחה של הערר... זאת שחיתות מהמעלה הראשונה - כי מדובר בלשכת המשנה לפרקליטות המדינה (עניינים פליליים)!
* מפקד משטרת מחוז תל אביב הודיע לי לפני כמה שנים שפתחו תלונה ב מח"ש בשמי. שוב, נזקקתי לשלוח התראות שהם עוסקים במעשי מרמה. בסה"כ שלחתי בתפוצת נאטו הצעה למפקד המחוז לשלם לו דמי חסות (בלע"ז - פרוטקשן), כמקובל בארגוני פשע, כדי שיפסיקו להטריד אותי. (@אמיר מלמד - ניסית את זה? זו השיטה המקובלת).
* לפני כן - נציב תלונות הציבור על השופטים שלח לי הודעה שמנהלים תלונה בשמי (לא כתבו נגד מי). שוב נדרשתי למספר התראות לפני שחדלו. בסופו של דבר התברר שאת התלונה בשמי הגישה מנכלית משרד המשפטים אמי פלמור. התלונה הייתה נגד השופט אליהו בכר מתל-אביב. פרסמתי עליו קצת לכלוכים בתפוצת נאטו. אז הפכו את זה לתלונה.
התופעות הנ"ל נחשבות לחלק מ"שחיתות מוסדית" - INSTITUTIONAL CORRUPTION. זו תופעה בה מוסד, ארגון או רשות ממשלתית מאבדים את הצפון, משנים את ייעודם ופועלים לתכלית אחרת מזו שנועדו לה. ובכך הם מאבדים את התכלית החברתית שלשמה נוצרו. התיאוריה המשפטית הזו פותחה בעיקר על ידי פרופ' לארי לסיג מהרווארד (ידוע גם בעניין CODE IS LAW). הוא נחשב גם לדמות מרכזית בתנועת המחאה בארה"ב. שחיתות מוסדית לא תיחשב באופן אוטומטי למעשה בפלילים, אולם היא עשויה להגיע לגדר פלילים.
התופעה הספציפית שאנחנו רואים בהנהלת בתי המשפט היא שאגף ביקורת פנימית ותלונות הציבור איבד את תכליתו המקורית, והפך לסיוע למחלקה המשפטית בסיכול ביקורת חיצונית על הנהלת בתי המשפט. השימוש באנשים שאינם עורכי דין לכתיבת חוות דעת בענייני חוק ומשפט יעיל מאד כשהמטרה היא שיבוש.
התופעה בהנהלת בתי המשפט אינה מקורית. הספרות האקדמית בתחום התנהלות ארגונית מציינת קשרים הדוקים בין המחלקה המשפטית ומחלקת ביקורת פנימית של מוסד או ארגון כתופעה לא רצויה, שעלולה להשחית את הביקורת הפנימית. הפתרון המוצע הוא ייעוץ משפטי עצמאי למחלקת ביקורת פנימית.
[13:10, 7.2.2026] יוסף צרניק Joseph Zernik: בסוף הגשתי תלונה להנהלת בתי המשפט בעצמי... בעניין הכרעת הדין החסרה במשפט רומן זדורוב (2010). על זה הם לא ענו עד היום.
No comments:
Post a Comment