Wednesday, April 26, 2017

2017-04-26 מ"י נ לורי שם-טוב ואח' - בקשה חוזרת לעיון ב"צו איסור פרסום" "החלטה על ניהול דיון בדלתיים סגורות"

מ"י נ לורי שם-טוב ואח' - בקשה חוזרת לעיון ב"צו איסור פרסום" "החלטה על ניהול דיון בדלתיים סגורות"

המצב שנוצר עמום ודו-משמעי .פרסומים טוענים כביכול שיש "צו איסור פרסום" ו"החלטה על ניהול דיונים בדלתיים סגורות". אולם התקשורת פרסמה כתבים מטעם התביעה, "מפוברקים" בעליל, והדיון השבוע היה בדלתיים פתוחות (לעומת הדיון בשבוע שעבר "בדלתיים סגורות").  מצב זה בלתי סביר לחלוטין, ויש לראות בו פגיעה בזכויות הנאשמים לשימוע הוגן ופומבי. מצב זה גם מעלה חשש לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל.  הופכים את התקשורת לשופר תעמולה של הפרקליטות, ומונעים דיווח עצמאי.  קרוב לוודאי שאין בכלל צו איסור פרסום בתיק זה. על בקשה קודמת, ענה השופט בני שגיא בהחלטה חסרת שחר, שאי אפשר לדון בעניין לפני מינוי סניגור.  החוק בישראל אומר: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". אם היה "צו איסור פרסום" - שגיא היה יכול להודיע על כך גם ללא מינוי סניגור, ובדומה - אם אין בכלל "צו איסור פרסום", והכל בדותה - היה יכול להודיע על כך.  ההליכים במקרה זה נראים יותר ויותר כשילוב בין משפט שדה למשפט ראווה.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/04/2017-04-26.html

 
תמונות:  מוטי לייבל, לורי שם-טוב, השופט בני שגיא
______
מאהל המחאה ת"א, 26 לאפריל - בקשה לעיון "למען הסדר הטוב" הוגשה היום בתיק הפלילי - מ"י נ לורי שם-טוב, מוטי לייבר, צבי זר (ת"פ 14615-04-17) בבית המשפט המחוזי ת"א.
  • הדיון הבא בתיק הפלילי: 04 למאי, שעה 10:00 מחוזי, השופט בני שגיא - הקראת כתב האישום.
  • הדיון הבא בתיק המעצרים:  07 למאי, שעה 10:00, מחוזי, השופט אברהם היימן.
להלן הבקשה במלואה:
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשת עיון בתיק בית משפט – למען הסדר הטוב

1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
בית המשפט המחוזי תל-אביב, תיק פלילי 14615-04-17
ב) הצדדים בתיק:
מדינת ישראל נ שם-טוב (עציר) ואח’
ג) המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון:
(1) צו איסור פרסום עשוי כדין, אם נרשם בתיק זה,
(2) החלטה שיפוטית עשויה כדין על ניהול הליכים "בדלתיים סגורות", אם נרשמה בתיק זה.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) בקשה להמצאה זריזה לנאשמים
למבקש העיון אין כל קשר ישיר עם הנאשמים, או יכולת להמציא להם את הבקשה. התביעה לעומת זאת מקבלת בשגרה הודעות מבית המשפט באמצעות המערכת האלקטרונית – נט-המשפט. לכן, מתוך קיום יסודות ההליך הראוי בהליך פלילי זה, מתבקש בית המשפט להמציא בזריזות לנאשמים במעצר בקשת עיון זאת.
ב) בקשה להחלטה האומרת לפחות האם הכתבים, שבהם בוקש העיון, קיימים
בקשת עיון קודמת נענתה בהחלטה (ראו להלן) שאינה מפרשת אפילו האם הכתבים קיימים. לכן, על מנת למנוע טרחה ממבקש העיון, מבית המשפט ומן הצדדים מתבקש בית המשפט להודיע בהחלטתו על בקשה זאת, לפחות, האם הכתבים קיימים בכלל.
ג) המבקש אינו עורך דין וחסר השכלה משפטית. המבקש עוסק מזה שנים במחקר אקדמי בנושא מערכות הכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט בישראל ובארה"ב וניהול גישת הציבור לכתבים. מחקריו בנושא זה הוצגו ופורסמו בכנסים אקדמיים בינלאומיים בתחומים המתאימים, בכפוף לבדיקת מומחים בינלאומית. דוחות שחיבר בנושאים אלה, נכללו בדוחות מועצת זכויות האדם של האו"ם על ארה"ב (2010, 2015) ועל ישראל (2013), בכפוף לבדיקה על ידי הצוות המקצועי של המועצה.
ד) בקשה זאת מוגשת בכפוף לתקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב), האומרת:
כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין.
פסק הדין משנת 2009 של בית המשפט העליון בתיק האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (בג”ץ 5917/97), מפרש תקנה זאת ואומר:
תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות בפרסום על פי דין.
אולם ניסיונו של המבקש בכל בתי המשפט במדינת ישראל אותם בדק, הוא שלא יינתן לו לעיין בהחלטות, גם אם אינן אסורות על פי דין, ללא הגשת בקשה לעיון. לפיכך מוגשת בקשה זאת כ"בקשה למען הסדר הטוב" – שכן לא היה ככל הנראה כל צורך להגיש בקשה לעניין העיון בכתבים שבנידון.
פסק הדין הנ"ל גם מצהיר לגבי זכות העיון:
עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי...
פסק הדין הנ"ל גם מציין את הציפייה שהחלטות בתי המשפט יהיו נגישות לציבור באופן שוטף עם השלמת מערכת נט-המשפט.
ה) המבקש הגיע לדיון בתיק זה ביום 06 לאפריל, 2017 בבית המשפט המחוזי ת"א. גישת הציבור לאולם הדיונים נמנעה. משמר בתי המשפט הודיע שהדיון "בדלתיים סגורות". עורכי דין ובני משפחה, שעזבו את אולם הדיונים בסופו של הדיון, אמרו שהוצא "צו איסור פרסום". במערכת נט-המשפט נחסמה גישת הציבור לתיק לחלוטין – הוא אף אינו מופיע ברשימת התיקים או ביומן בית המשפט הנגישים לציבור.
ו) כבר באותו היום, מספר שעות אח"כ, התפרסם בתקשורת מסמך, שהוא כביכול כתב בית דין: "בקשה לצו איסור פרסום ודיון בדלתיים סגורות”.
ז) ביום 18 לאפריל, 2017, הגיש המבקש בקשה (מס’ 2), לעיון בכתבים הכוללים את הכתבים שבנידון.
ח) ביום 18 לאפריל, 2017, הנפיק השופט בני שגיא "החלטה בפתקית", שלא הומצאה למבקש העיון עד יום זה (תמונה 1).
תמונה 1: “החלטה בפתקית" מאת השופט בני שגיא מיום 18 לאפריל, 2017, על בקשה מס’ 2 – בקשה לעיון של מבקש העיון.
_____
החלטה בפתקית" זאת אינה מספקת החלטה על הבקשה כשלעצמה, בהנמקה שאין ניתן לדון בבקשה לפני מינוי סנגורים.
ט) ביום 24 לאפריל, 2017, הגיע המבקש לבית המשפט, וניתן לו להיכנס ולשמוע דיון בתיק זה. הדיון לא נערך "בדלתיים סגורות".
י) נכון ליום זה, התיק במערכת נט-המשפט –גישת הציבור עדיין חסום, כביכול תחת "צו איסור פרסום" ו/או "החלטה על ניהול דיון בדלתיים סגורות" (תמונה 2).

תמונה 2: כיתוב המופיע בשעת ניסיון לעיין בתיק זה בנט-המשפט – גישת הציבור נכון ליום 26 לאפריל, 2016: “המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה". לשון זאת אינה מורה על כל בסיס בחוק ל"איסור פרסום" או "ניהול דיון בדלתיים סגורות", אבל בפועל יוצר רושם זה.
_____
י”א) תיק זה עוסק בתביעה פלילית נגד פעילי מחאה חברתית, שעיקר מחאתם היא נגד התנהלות אנשי רווחה, עורכי דין, ושופטים לגבי לקיחת ילדים מהוריהם (בפרט – הורים מעוטי יכולת)בעיה מוכרת וידועה. קיים חשש ברור של ניסיון השתקת ביקורת על מערכת המשפט ואכיפת החוק הן בהליך בתיק עצמו, והן בסיקור ההליכים על ידי תקשורת עצמאית (שאינה משמשת כשופר לפרקליטות המדינה). דיוני המעצר שלפני הגשת כתב האישום נערכו גם הם תוך חיסיון על חומר החקירה. במקביל, התפרסמו הדלפות מגמתיות וחלקיות לתקשורת (לטענת באי כוח החשודים אז - על ידי רשויות השלטון). ועל פי טיעוני הנאשמים – לפחות הפרסומים על "סחטנות באיומים" היו חסרי בסיס עובדתי ומטעים.
י”ב) המבקש מתמיד ומפרסם סיקור על הדיונים והכתבים בתיק זה. אולם אין ביכולתו לדעת אל נכון: האם קיימים בתיק זה "צו איסור פרסום" ו"החלטה על ניהול דיון בדלתיים סגורות"? אי פרסום "צו איסור הפרסום" ו"החלטה על קיום דיון בדלתיים סגורות", או אפילו הודעה על קיומם, או אי קיומם, יוצר מצב עמום ודו-משמעי, המאפשר אכיפה שרירותית וגחמנית, ומעלה חששות לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל.
י”ג) לאור כל האמור לעיל, עולים חששות כבדים של הפרות חמורות של זכויותיהם של הנאשמים, בראש ובראשונה – הזכות לשימוע הוגן ופומבי. מצב זה גם פוגע קשות באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק.

  1. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש קשר ישיר לתיק זה.
המבקש מכיר את הנאשמים לורי שם-טוב ומוטי לייבל כפעילי מחאה, בפרט בנוגע לפרשת גב’ ג’ואל בן-סימון. ג’ואל בן-סימון נלקחה לאשפוז פסיכיאטרי כפוי "בתיאום עו"ד יעל קוטיק" ממשרד המשפטים לאחר ששבתה שבת לפני משרדה של שרת המשפטים איילת שקד במחאה נגד שחיתות שופטי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. הנאשמים שם-טוב ולייבל היו דמויות מפתח בשחרורה של בן-סימון.
המבקש פרסם בעבר מאמרים בתקשורת בחו"ל לגבי אופן התנהלות בתי המשפט בישראל בענייניהם של הנאשמים שם-טוב לייבל ושל הגב’ בן-סימון. [1]
למבקש עניין אקדמי בתיק זה, משום המצב יוצא הדופן שנוצר בו הן מבחינת זכויות האדם, הן מבחינת חופש הביטוי וחופש העיתונות, והן מבחינת התנהלות בית המשפט במערכת נט-המשפט.
תאריך: 26 לאפריל, 2017

חתימת המבקש:
דר' יוסף צרניק

1 2017-03-18 The remedy for Israeli judicial corruption is repression of social protest_OpEdNews.com
2016-08-14 Israel: anti-judicial corruption protester placed under compulsory psychiatric hospitalization_OpEdNews.com
2016-06-20 US DHS assists in suppression of anti-corruption dissent in Israel_OpEdNews.com



No comments:

<