גישור

From: JZ <>

Date: Tue, Jan 17, 2023 at 1:36 AM
‪Subject: Re: הגיע הזמן לסגור‬

To: Uri Zernik <> 

לאורי  שלום רב,

1. אני מעריך את הגישה שלך בעניין בעת האחרונה, וכך גם כתבתי ללינדה. ההצעה שלך לנהל את הגישור דרך עו"ד שרויאר הייתה תרומה ממשית לעניין. אני מקווה מאד שעו"ד שרויאר יוביל אותנו להסדר. אנא מסור תודה לתאני וד"ש לויוי.

2. אני שותף למה שאני מאמין היא עמדתך היום - רצון לסיים את העניין באופן הוגן, יעיל, זריז וברוח טובה.

3. דרור לעומת זאת ממשיך בגישה שהוא מפגין כבר מעל לעשר שנים. לדוגמה: כשפניתי אל עו"ד בן ארי בבקשה להתמנות כמנהלת העיזבון, לא עו"ד בן ארי ולא דרור גילו לי שעו"ד בן ארי כבר מייצגת את דרור מספר שנים, בפרט בענייני האפוטרופסות. אח"כ דרור ניסה להטעות אותי בהצעה למנות אותה כמגשרת... מספר ימים אח"כ גיליתי לראשונה שעו"ד בן ארי מייצגת את דרור כבר מזמן, כשערכתי עיון בתיקי בית המשפט...

4. ההחלטה של דרור לא להשתתף בגישור באופן אישי, גם אם כמשקיף המיוצג ע"י ב"כ, גם היא אינה גישה בונת אמון. 

גישה זאת נחזית כהמשך הגישה שלו ב-10 השנים האחרונות: הוא סירב במהלך השנים לאשר קבלת כל תמסורת בעניינים חוקיים/משפטיים בדוא"ל ו/או בדואר רשום. בו בזמן, הוא יזם ו/או היה שותף למהלכים חסרי יושרה, בלשון המעטה, של עו"ד בן ארי (אין קשר לעו"ד בן ארי הנוכחית), ויזם ו/או ניהל הליכים משפטיים נגדי באמצעות עו"ד צדיקה, בשעה שעו"ד צדיקה לא הגיש לבית המשפט ייפוי כוח מטעם דרור. הן עו"ד צדיקה והן דרור סירבו לענות לבקשותיי החוזרות להציג את ייפוי הכוח של עו"ד צדיקה מטעם דרור... בה בשעה עו"ד צדיקה פעל בשם דרור לכאורה, בניסיונות לפגוע בי בצורה חסרת יושרה בסיסית, בלשון המעטה. 

הופעת עו"ד כב"כ ללא ייפוי כוח, וללא ידיעת מרשו כביכול, היא שיטת מרמה ידועה ומוכרת בהליכים משפטיים. טכניקת המרמה הזאת מתועדת לדוגמה בהחלטה של שופט פדרלי מטקסס משנת 2008 בעניין אחד בשם Parsley. לאחר שהתגלה ש-Countrywide עסק במרמה מסוג זה באותו תיק, השופט הורה על חקירה של התנהלות Countrywide בבתי המשפט ברחבי ארה"ב ע"י U.S. Trustee (Department of Justice). החקירה נמשכה במשך שנה, והתברר שזאת הייתה שיטת הפעולה הקבועה של הבנק בבתי המשפט ברחבי ארה"ב בשיתוף פעולה עם עורכי דין שונים, כולל משרדים גדולים וידועים. בהחלטתו השופט מתאר את הטכניקה בפרטים. עיקרה הוא שעורך דין מבצע מרמה בהליכים בבית המשפט בשם מרשו, הבנק, אולם הבנק אינו יודע כביכול על מעשיו של עורך הדין, ואין לו כביכול אחריות למעשיו.

הקריסה של Countrywide בינואר 2008, שהייתה אחד האירועים הבולטים במשבר ה-subprime, גם היא הייתה קשורה למרמה בבית המשפט, בעניין אחת בשם Sharon Diane Hill בבית המשפט הפדרלי בפנסילבניה. בעניין זה, הטכניקה הייתה שונה - פברוק מסמכים. 

גם פעולות מסוג זה תיעדתי בהליכים מטעם דרור באמצעות עו"ד צדיקה...

לפיכך נאלצתי לתקשר עם דרור דרך עוזי כבר שנים. אבל גם כשעוזי העביר לדרור תמסורות בעניינים חוקיים/משפטיים (אפילו עניין מקום הקבורה של אמא לפני חודש), דרור טען אח"כ, שהוא לא קיבל את התשובה ששלחתי לו דרך עוזי תוך כ-15 דקות מרגע פנייתו, ושעוזי אישר פעמיים עוד באותו יום שהעביר אותה לדרור. על פי חברה קדישא, הם פעלו תחילה ללא אישורי, בניגוד לחוק, כיוון שדרור אמר להם שאני לא עונה על פניותיו, ושהוא 'יסתדר מולי אם אתנגד'. בסופו של דבר, כשהעניין לא עלה בידו, דרור הציג את עצמו כזה שנפגע מכל הפרשה... ואותי - כזה ש"פוגע בכדור הארץ"... 

רק לאחרונה, לפני כשבועיים, עוזי שוב מסר לי מטעם דרור, שגם אם עוזי מעביר לדרור תמסורות ממני, דרור לא מוכן לאשר שקרא אותן. 

בהמשך, ממש לאחרונה, בקשר לגישור, דרור כתב שהוא כן קורא תמסורות שלי (לא היו תמסורות רבות במהלך השנים - וכולן היו בעניינים חוקיים שנזקקו לטיפול), שהועברו דרך עוזי, עם ההסתייגות  "בד"כ :)" [הסמיילי במקור]. אני לא הבנתי את הבדיחה. 

בקיצור: לטעמי זאת גישה של אדם שנוהג בחוסר תום לב ומקפיד לשמור על יכולת ההכחשה הסבירה - plausible deniability - בענייני חוק, משפט ועסקים. 

ולאחר כל הנ"ל, מתוך מה שדרור כותב לי שוב ושוב, דרור חש בסופו של דבר נעלב! הוא טוען שאני מחשיב אותו ל"נוכל" חו"ח... 

דרור אינו נוכל!

כידוע לך, נוכלויות, מרמה והונאות, אבל ברמה לאומית ובינלאומית, הן התחביב שלי כבר שנים. בשנת 2012 הרציתי בקונגרס העולמי לקרימינולוגיה ביפן (שנושאו היה "הרקע הקרימינולוגי של המשבר הבנקאי") על חלקם של בתי המשפט בארה"ב במשבר הבנקאי.

לקראת בחירות סבב א', בינואר 2019, הוזמנתי למפגש סגור מצומצם עם המשנה לנשיאת בית המשפט העליון חנן מלצר, אז יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ראש המחלקה המשפטית וראש המחלקה הטכנולוגית בשב"כ בדימוס, ועוד מספר משפטנים, לדיון בהנחיית דקן משפטים באוניברסיטה העברית לשעבר פרופ' יובל שני, באיומים על טוהר הבחירות בישראל...

וממש ביום פטירתה של אמא שודרה כתבה ב"כאן חדשות" אודות נכלולים של משרד הבריאות בעניין היחסים עם תאגיד פייזר בעתירה שאני הגשתי מטעם העמותה "ערנות לזכויות האדם" ובה גם ייצגתי את העמותה בבית המשפט.

https://www.kan.org.il/item/?itemid=140464 

5. למצב שלפנינו יש שתי רמות:

(א) רמת הפרשנות החוקית -- לפנינו שתי צוואות: צוואה הדדית, משותפת משנת 1999 וצוואה נפרדת של אבא משנת 2012, שכבר מומשה. קיים מרחב פרשנות בעניין, אבל הוא לא כל כך רחב.

(ב) רמת הפשרנות -- הרצון לסיים את העניין בהוגנות וברוח טובה.

6. לטעמי, ולעמדתם של משפטנים שהתייעצתי איתם, עמדתם של דרור ועו"ד בן ארי, כפי שעוזי הציג לי אותה בשם דרור לפני כשבועיים, וכפי שהציגה אותה היום עו"ד בן ארי, חסרת בסיס בדין. הסירוב להשתתף בגישור, אפילו כמשקיף המיוצג ע"י ב"כ, גם הוא מעלה חשש שלדרור אין רצון להתפשר או אפילו לעסוק בגישור בתום לב. אני מקווה שאני טועה.

7. בשורה התחתונה, העניין כולו הוא עניין של חשבונאות כספית. כפי שציינתי במפגש עם עו"ד שרויאר היום, קיימת כאן בעייה בסיסית של פערי מידע גדולים שעלינו לפתור. אין טעם לעסוק בחשבונאות תיאורטית. חשבונאות תיאורטית לא תוביל אותנו לשום מקום. לכן, רעיון "המידור" לא יקדם אותנו. ולכן, כל זמן שדרור משהה את הגשתם של דוחות האפוטרופסות הסופיים (הוא עלול להשהות את העניין במשך חודשים) ו/או מסרב לגלות מתי יגיש אותם, ובנוסף נחזה כמסרב לגלות מסמכים, יהיה קשה להתקדם. 

למרות כל זאת, אני מקווה מאד, שמספר מפגשי גישור בשלב זה יקדמו את העניינים ברוח טובה. 

אם דרור יעכב את הגשת דוחות האפוטרופסות ו/או את גילוים, יהיה קשה להמשיך בגישור ביעילות. במקרה כזה, נצטרך אולי לעשות הפסקה בגישור, עד שהוא יחליט לסיים את הגשת הדוחות, ולאחר גילוי המסמכים נוכל להמשיך בגישור.

8. בינתיים נוכל אולי להסכים, כפי אתה מציע, בעניין מכירת הדירה, לאחר שנערוך את פרטת המיטלטלין שנותרו בה, ונמכור גם אותם. אני אסכים לכך אך ורק אם התקבולים כולם יישארו בקופת העיזבון ולא יחולקו עד להסכם הסופי בעניין מימוש הירושה.

9. התייעצתי בעניין גם עם עו"ד שמכיר אותך בעקיפין דרך מספר חברים משותפים. העצה שלו הייתה: אורי הוא המפתח לפתרון העניין באופן הוגן, יעיל, זריז וברוח טובה. התרומה המרכזית של אורי תהיה אם אורי ידבר עם דרור ויצליח לשנות את גישתו של דרור. 

ואוסיף - אם לפחות תשכנע את דרור להשתתף במפגשי הגישור, גם אם כמשקיף המיוצג ע"י ב"כ, תהיה בכך תרומה ממשית לקידום העניין.

בברכה,

יוסף צרניק

מה הייתה אמא אומרת?

עמדתה של אמא ברורה הן בעניין הספציפי, והן בגישתה הכללית. 

במשך השנים לפני שחלתה באלזהיימר, אמא הסתובבה עם המחברות הכחולות והתעקשה להציג לי (וגם לך, על פי עדותה של לינדה) את פירוט החשבונאות, כולל הסכומים הגדולים שאמא ואבא תרמו לטובת הטיפול באמיתי בשנים בהן דרור והילה לא יכלו לעמוד בנטל מבחינה כלכלית. אני חשתי לא בנוח כשאמא התעקשה להסביר לי את פירוט מצבם הכלכלי של דרור והילה ועלות הטיפול באמיתי באותן השנים...

כשדרור הגיע לארה"ב בפעם הראשונה, אמא ביקשה שאתן לו במתנה את אחת המכוניות שלנו, אבל אסרה עלי לתת לו את המכונית לפני שאקנה למכונית צמיגים חדשים ואערוך בדיקה של מערכות הבלמים וההגה.

לאמא היו חברות טובות מאד בין המורות בתיכון. אבל הגישה של אמא להנהלת בית הספר הייתה מסויגת או מרוחקת לאורך כל השנים. זיכרון הילדות שלי, שעמד ברקע לכך וגם ברקע ללימודי בביה"ס, קשור לקבלתי: כשהייתי בכיתה ב', לקראת כיתה ג', אמא רשמה אותנו לריאלי. נדרשו בחינות כניסה. לא היה לאמא ספק שאתקבל, כיוון שהייתי תלמיד מצטיין וקורא נלהב. אולם דרור ואתה התקבלתם ללימודים בבי"ס, ואני נכשלתי כביכול בבחינת הכניסה. אמא ידעה כבר אז שאני תלמיד טוב מכם. אמא תחקרה אותי אודות הבחינה. אני זכרתי את השאלות והתשובות בבירור (את השאלות בתורה אני זוכר עד היום). היה לי ברור שעניתי נכון על כל השאלות בכל הנושאים (חשבון, עברית, תורה). 

התברר שלא נבחנתי כלל ע"י מורה. ערכו לי בחינה למראית עין, בע"פ, ע"י המזכירה יונינה (תיעבתי אותה מאז, ואני זוכר את שמה עד היום, גם כשכבר שכחתי את שמות רוב המורים). ככל הנראה אף מורה לא הייתה מוכנה להשתתף בביזיון. 

התברר שההנהלה החליטה מראש לא לקבל אף תלמיד לכיתה ג' באותה שנה, אולם כיוון שאמא הייתה מורה, והבטיחו לה שכר לימוד מופחת עבורנו כחלק מתנאי העבודה, ערכו את ההפקה של בחינת דמי וקבעו שנכשלתי. 

אמא לא ויתרה, למרות שהייתה מורה צעירה, חדשה, ללא קביעות, מזרחית בבי"ס על טהרת הסגל האשכנזי וההנהלה הייקית השמרנית והכוחנית. אמא התעקשה, ובסוף קיבלו אותי לכיתה ג'.
יש לציין גם את העובדה שאמא החליטה להסביר את הפרשה כולה לילד בכיתה ב', ללא כחל ושרק,  לקראת מעבר לבית ספר חדש. 

זאת הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי ל"הליכים למראית עין" - נושא שמרתק אותי עד היום...
את המחאה שלה נגד המנהל הכל יכול יצחק שפירא אמא ביטאה במהלך השנים בכך שסרגה בישיבות המורים האין סופיות למרות התנגדותו הנחרצת, וגם את זה אמא טרחה להסביר לי מספר פעמים... אנחנו זכינו לסוודרים חדשים כל שנה, כחולים כולם, בצבע התלבושת האחידה...

הייתה גם הפרשה של סבא דוד לאחר שיצא לגמלאות, בסביבות 1970, שציערה את אמא מאד. אמא סיפרה לי מיד על כל הפרשה ולא שמרה אותה בסוד. ד"א, היסטוריון פלסטיני מסר לי שהייתה פרשה דומה גם בירושלים בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת...

כמו כן, הפרשה של קריסת בנק פויכטוונגר בסוף שנות ה-60 (?) של המאה הקודמת וחלקו בפרשה של אהרון קמחי, בעלה של עליזה. גם פרשה זאת ציערה את אמא מאד, וגם בפרשה זאת היא מיד הסבירה לי את העניין, ולא שמרה אותה בסוד, למרות שהייתי בסה"כ ילד (ד"א - הפרשה נלמדת בישראל עד היום בדיני תאגידים, כמו גם פרשה נוספת בדיני תאגידים הקשורה אליו).

On Mon, Jan 16, 2023 at 8:55 PM Uri Zernik <> wrote:

ספי,

הגיע הזמן to cut our losses.

למיטב הבנתי, תקן אותי אם אני טועה, מטרתנו להוציא נייר של כמה שורות שסוגר את מימוש הצוואה.

אני חושב שאני יכול לכתוב כזה נייר שיהיה מקובל על שלושתנו.  אבל כיוון שאני "לא מכאן", אולי כדאי שאתה תכתוב כזה נייר ואני אציע תיקונים.

בעקרון, אני מציע למדר שני עניינים.  אחד, המחברת הכחולה, אם וכאשר נמצא אותה, אז נתחשבן.  שניים, דו"ח האפוטרופסות.  לכשיגיע, אז נתחשבן.

השאלה המעשית הנוספת שאני רואה היא את מי נסמיך להיות בא כוחנו למכירת הדירה. 

מה אתה אומר?

אורי