2025-12-31 הודעה לעו"ד רחל בן-ארי בדבר אות המרמה 29# - זיופים ב"פרטת עיזבון רבקה צרניק ז"ל" שהגישה לאפוטרופוס הכללי ביום 28.1.2024

עו"ד רחל בן-ארי כמשל

עורכת הדין המפרסמת את עצמה, "90 שנים של מצוינות משפטית", זייפה מסמכים משפטיים שהגישה למשרדי האפוטרופוס הכללי, חלק מהונאת ניהול עיזבון לכאורה

בין המסמכים המזויפים שהתגלו במשרדי האפוטרופוס הכללי נמצא גם תצהיר. זו הפעם הראשונה שהתגלה תצהיר שבו חתמה עו"ד רחל בן-ארי כ"מנהלת העיזבון". היא הייתה זהירה ולא הגישה אף תצהיר בתיק בית המשפט. השופטת הילה גורביץ אפשרה לה להגיש בקשות ללא תצהירים, בניגוד להוראות המפורשות בתקנות הירושה. התיעוד שנוצר כבר עתה בפרשה מעלה חשש כבד, שעורכי דין מוסדיים בכירים, הן בשירות הציבורי והן מחוצה לו, סייעו לעו"ד בן-ארי בפעילות עבריינית לכאורה.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/12/2025-12-31-29-2812024.html

תמונה | עו"ד תמירה אלתר, מנהלת מחוז חיפה והצפון של האפוטרופוס הכללי, סגנית האפוטרופוס הכללי, ורשמת ירושה. 

 

.

 

תמצית מנהלים

עו"ד רחל בן-ארי היא עורכת דין מוכרת שהחזיקה במינויים בכירים בלשכת עורכי הדין וכיהנה שתי קדנציות כחברה בוועדה לבחירת שופטים. עו"ד רחל בן-ארי היא בשר מבשרה של מערכת המשפט. עו"ד רחל בן-ארי מפרסמת את עצמה, "90 שנים של מצוינות משפטית", שכן, כבר סבה היה עו"ד ידוע בחיפה וחבר כנסת בכנסות 5-1. בדיקה שערך לאחרונה  יוסף צרניק, PhD, LLB, מראה שעו"ד רחל בן-ארי זייפה לכאורה מסמכים משפטיים שהגישה למשרדי האפוטרופוס הכללי, מחוז חיפה והצפון. עיקרם של הזיופים הוא ביצירת מצגי שווא שעו"ד רחל בן-ארי מונתה למנהלת עיזבון רבקה צרניק ז"ל. הזיופים כוללים גם תצהיר, זיופים ומרמה על ידי עורך דין בתצהיר עלולים להביא לענישה חמורה יחסית. לטענת היורש יוסף צרניק, PhD, LLB, עו"ד רחל בן-ארי עוסקת במרמה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בצוותא חדא עם השופטת הילה גורביץ, שעו"ד רחל בן-ארי קידמה את מינויה. השאלות המתבקשות הן: 

* מדוע נזקקה עו"ד רחל בן-ארי לזיוף, כשעומדת לשירותה השופטת הילה גורביץ?  

* כיצד התקבלו לרישום במשרדי האפוטרופוס הכללי מסמכים מזויפים? 

* ולאחר שקיבל הודעה בדבר הזיופים, האם יוודא האפוטרופוס הכללי שהמסמכים המזויפים יוסרו מהרישום?

הודעה ניתנה לעו"ד רחל בן-ארי אודות רישום הזיופים בכתבים שהגישה לאפוטרופוס הכללי כאות המרמה 29#: עו"ד רחל בן-ארי התבקשה להסביר ו/או להפריך את ההאשמות בעבירות זיוף, קבלת דבר במרמה והתחזות לאדם אחר, שבכללן עבירות פשע. 

אותות המרמה היא דוקטרינה דיונית וראייתית שנועדה לשימוש במקרי מרמה סבוכים. גם אם אין הוכחה ישירה של המרמה, הצד שנגדו נטענה המרמה מתבקש להסביר ו/או להפריך אירועים הנחזים כ"אותות המרמה". אם אין הסבר או הפרכה לאותות כאלה, סדרת האותות תיחשב להוכחה נסיבתית של המרמה, ונטל ההוכחה והשכנוע עובר לצד שהמרמה נטענה כלפיו. התופעות המתגלות עכשיו מציגות את עו"ד רחל בן-ארי כמשל. חברת הוועדה לבחירת שופטים, "מקורבת לביניש", "90 שנים של מצוינות משפטית" מתגלה כזייפנית. 

עו"ד רחל בן-ארי היא משל אודות שחיתות השופטים ומקצוע עריכת הדין בישראל.

עו"ד רחל בן-ארי בתקשורת

4.2.2009 דה מרקר

תמונה | עו"ד רחל בן-ארי: "... אני סומכת על עצמי ואני לא בן אדם שמתבלבל... כוח צריך לתת למי שיוע להשתמש בו במשורה ואלה דברים שמחודדים אצלי ברמה קיצונית".

12.1.2023 מקומון חיפה

תמונה | עו"ד רחל בן-ארי: "אנחנו פה בשם הדמוקרטיה כי רוצים לקחת לנו אותה, וזה הכי מסוכן"... "לוקחים לנו את העצמאות השיפוטית בדרכים שונות...". 

5.1.2023 רדיו 103FM

                 

 DUNS 100

תמונה |   "מהו המהלך המשמעותי שהובלת לאחרונה?

      פיתוח תחום מקצועיות ומומחיות חדש במשרד (ירושות, עיזבונות וכשרות משפטית).

הודעה לעו"ד רחל בן-ארי בדבר אות המרמה 29#

‫‪ 31‬‬‫בדצמבר‬ ‫‪2025‬‬ 

 

‫לכב'‬

עו"ד רחל בן-ארי

‫בדוא"ל‬

‫

העתקים‬

פרופ' ‫דניאל‬‫ חיימוביץ‬ ‫‪,‬‬‫נשיא‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫בן‬ ‫גוריון‬ ‫ויו‬ ‫"‬‫ר‬‫ ועד‬ ‫ראשי‬ ‫האוניברסיטאות‬‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫ אורי‬ ‫סיון‬‫‪,‬‬‫ נשיא‬ ‫הטכניון‬‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫ תמיר‬ ‫שפר‬‫, ‬‬‫נשיא‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫העברית‬ ‫בירושלים‬‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫ אריאל‬ ‫פורת‬‫‪,‬‬‫ נשיא‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫תל‬ ‫אביב‬‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫ אריה‬ ‫צבן‬‫‪,‬‬‫ נשיא‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫בר‬ ‫‪-‬‬‫אילן‬‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫ גור‬ ‫אלרואי‬‫‪,‬‬‫ נשיא‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫חיפה‬ ‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫' ‬‫אלון‬ ‫חן‬‫‪,‬‬‫ נשיא‬ ‫מכון‬ ‫ויצמן‬ ‫למדע‬‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫ אהוד‬ ‫גרוסמן‬‫‪,‬‬‫ נשיא‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫אריאל‬ ‫בשומרון‬‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫ ליאו‬ ‫קורי‬‫‪ ,‬‬‫נשיא‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫הפתוחה‬‫‪,‬‬

‫מר‬‫ עידו‬ ‫מזורסקי‬‫‪,‬‬‫ מנהל‬ ‫בית‬ ‫הספר‬ ‫הריאלי‬‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫ אליעזר‬ ‫שלו‬‫‪,‬‬‫ נשיא‬ ‫המכללה‬‫ האקדמית‬ ‫תל‬ ‫חי‬‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫ אילנה‬ ‫לבנברג‬‫‪ ,‬‬‫נשיאת‬ ‫האקדמית‬ ‫גורדון‬ ‫(‬מכללת ‬‫גורדון‬ ‫לחינוך‬‫)‪,‬‬

‫עו‬‫"‬‫ד‬‫ ארנה‬ ‫לין‬‫‪,‬‬‫ חברה‬ ‫מייסדת‬ ‫‪,‬‬‫מרכז‬ ‫השופט‬ ‫חיים‬ ‫כהן‬ ‫לזכויות‬ ‫אדם‬ ‫‪,‬‬

‫ועדת ‬‫ביקורת‬ ‫והנהלת‬ ‫המועצה‬ ‫הארצית‬ ‫לצרכנות‬ ‫(‬חברה‬‫ממשלתית‬‫)‪,‬‬

‫הנהלת‬‫ אתו"ס‬ ‫(‬חברה ‬‫עירונית‫)‪,‬‬

‫הנהלת‬‫ תיאטרון‬ ‫חיפה‬‫‪,‬‬

‫מר‬‫ אבי‬ ‫וייס‬ ‫‪,‬‬‫מנכ‬‫"‬‫ל‬‫ חברת‬ ‫החדשות‬ ‫של‬ ערוץ 12.

‫העתקים נשלחים למוסדות חינוכיים וציבוריים כנספח מקדים

לבקשה פורמלית להשעיית עו"ד רחל בן-ארי מכל תפקיד וכל

מעמד במוסדות אלה.

 

‫הנידון: הודעה לעו"ד רחל בן-ארי בדבר אות המרמה 29# - זיופים ומרמה ב"פרטת עיזבון רבקה צרניק ז"ל" שהגישה לאפוטרופוס הכללי ביום 28.1.2024

 

עו"ד‬ בן-ארי‬ ‫שלום‬ ‫רב‪,‬‬

פנייה זו מוגשת לך כהודעה כי זיופים שזוהו ב"פרטת עיזבון רבקה צרניק ז"ל", שהגשת לאפוטרופוס הכללי ביום 28.1.2024, נרשמו יחדיו כאות המרמה 29# ברשימת אותות המרמה שדבקו בך לכאורה. 

את מוזמנת להשיב עד ליום 7.1.2026 -- להסביר ו/או להפריך את העובדות והמסקנות באשר לאות המרמה 29#.

הודעה זו בדבר אות המרמה 29# שדבק בך לכאורה מועתקת לראשי האוניברסיטאות ומוסדות אחרים בהם את מכהנת כיועצת משפטית או תפקידים אחרים לפי פרסומי משרדך, כנספח מקדים לבקשה פורמלית להשעייתך מכל מינוי וכל תפקיד במוסדות מסוג זה.

מקורה של דוקטרינת אותות המרמה הוא במשפט האנגלי. הדוקטרינה אומרת כי במקרי מרמה מורכבים, הצטברות אותות מרמה, שהחשוד במרמה אינו מסביר ואינו מפריך באופן מתקבל על הדעת, יכולה להיחשב הוכחה נסיבתית של המרמה, ואף מעבירה את נטל ההוכחה והשכנוע לנתבע. ראי, פסק דינה של השופטת ט' שטרסברג-כהן בע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי, פ"ד נז(5) 776 (2003), "כאשר מתגלים מספר אותות מרמה... ניתן להסיק מהם על כוונת מרמה, והנטל עובר לנתבע להסביר את ההתנהלות".

כמי שמכיר אותך מילדותך, קשה לי להבין איך התפתחת למה שאת היום. ניסיתי להסביר לעצמי את המצב כתופעה שהחלה רק לאחרונה. שכן, את פרסמת שרק לאחרונה פיתח משרדך פעילות בתחום בתי המשפט לענייני משפחה ששחיתותם היא מן המפורסמות. אולם קשה לי להאמין שאדם משנה באופן מהותי את אופיו קרוב לגיל 70. כמו כן, השופטות והשופט, המעורבים בפרשה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, מונו למשרותיהם השיפוטיות במהלך כהונתך כחברה בוועדה לבחירת שופטים: השופטת הילה גורביץ - בשנת 2012, השופטת רויטל באום - בשנת 2009 (לרשמת), ובשנת 2012 (לשופטת שלום), השופט טל פפרני - בשנת 2013. כלומר, כבר לפני יותר מעשר שנים קידמת את מינוייהם של שופטים מפוקפקים במחוז חיפה, והם השותפים עתה למעשייך. 

לכן, הפירוש הסביר יותר הוא שבמהלך השנים פיתחת אישיות מקצועית כפולה: מצד אחד, ירשת מאביך את המוניטין ואת משרת היועץ המשפטי לטכניון, והרחבת אותה לייעוץ למוסדות אוניברסיטאיים נוספים. מצד שני, פיתחת כישורים דומים לאלה של אפי נוה והשופטת ורדה אלשייך.

בברכה,

יוסף צרניק PhD, LLB

 

אות המרמה 29# - זיופים ומרמה ב"פרטת עיזבון רבקה צרניק ז"ל" שהגישה לאפוטרופוס הכללי ביום 28.1.2024

חקירת פרטי הפרשה מעלה חשש כבד, שרשת של עורכי דין מוסדיים בכירים, הן בשירות הציבור והן מחוצה לו, סייעו לעו"ד בן-ארי בפעילות עבריינית לכאורה.

 

א.‬‬‫ המרמה‬ ‫לכאורה‬ ‫בפרטת‬ ‫העיזבון‬ ‫שנרשמה‬ ‫במשרדי‬ ‫מחוזות‬ ‫חיפה‬ ‫והצפון‬ ‫של‬ ‫האפ"כ‪:‬‬ ‫"פסיקתה" ‫במקום ‬‫"צו‬ ‫למינוי‬ ‫מנהלי‬ ‫עיזבון"‬, ‫ותצהיר‬ ‫משובש‬

‫(1) קבלה לרישום

.

ביום 30.1.2025, נרשמה במשרד האפ"כ, מחוז חיפה והצפון, "פרטת עיזבון", שהוגשה ביום 28.1.2025 על-ידי עו"ד רחל בן-ארי (מ"ר 10741) ועו"ד יואב סלומון (מ"ר 9471). 

.

רישום הפרטה חייב את פתיחת תיק העיזבון במקרה זה. שכן, לא הומצא בעיזבון זה על ידי מזכירות בית המשפט "צו למינוי מנהלי עיזבון", כנדרש בתקנה 39(ה) לתקנות הירושה.

.

השאלות המתבקשות הן:

(א) האם התיק נפתח לפי נוהל קבוע כלשהו במשרדי האפ"כ? או שמא לפי חריג מנוהל קבוע?

(ב) מי אישר את פתיחת התיק בנסיבות הנ"ל?

(ג) האם פתיחת התיק בנסיבות הנ"ל התבססה על המסמך שהוצג על ידי עו"ד בן-ארי ב"פרטת העיזבון" כ"צו למינוי מנהלי עיזבון" מיום 1.12.2024? 

(ד) אם כן, מי בדק ואישר את "הפסיקתה" כתחליף ל"צו" לעניין פתיחת תיק העיזבון?

.

.(2) המרמה לכאורה ב"פרטת העיזבון" שנרשמה במשרדי האפ"כ: "פסיקתה" במקום "צו" כאסמכתה למינוי חוקי

. 

‫תמונה‬‫ |‬ ‫רישא‬ ‫של‬ ‫עמ'‬ ‫‪1‬‬ ‫לפרטה‬ ‫שהגישו‬ ‫עו"ד‬ ‫רחל‬ ‫בן‪-‬ארי‬ ‫ועו"ד‬ ‫יואב‬ ‫סלומון‬ ‫למשרדי ‫האפ"כ‬ ‫ביום‬ ‫‪ 28.1.2025‬‬‫‪,‬‬‫ונרשמה‬ ‫ביום‬ ‫‪‬‬30.1.2025 : "אנו הח"מ עו"ד רחל בן-ארי ... עו"ד יואב סלומון, שמות מנהלי העיזבון המכהנים על פי צו שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (ת.ע. 11650-06-24) ביום 1.12.2024 (מצ"ב כ"נספח 1")...".

.

עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון הציגו עצמם ברישא של עמ' 1 לפרטה כמנהלי עיזבון המנוחה רבקה שמי צרניק ז"ל, 

"אנו הח"מ עו"ד רחל בן-ארי ... עו"ד יואב סלומון, שמות מנהלי העיזבון המכהנים על פי צו שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (ת.ע. 11650-06-24) ביום 1.12.2024 (מצ"ב כ"נספח 1")...".   

[הדגשות וקווים תחתונים במקור – י' צ']. 

בטבלת "תוכן העניינים" של הנספחים לפרטה, בעמ' 5, שבו עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון ורשמו: "נספח 1 צו מינוי מנהלי עיזבון".

תמונה | "תוכן העניינים" בעמ' 5 לפרטה: "נספח 1 צו מינוי מנהלי עיזבון".

.

דא עקא, המסמך המופיע בנספח 1 לפרטה אינו "צו מינוי מנהלי עיזבון", כי אם "פסיקתה – מינוי מנהלי עיזבון" מיום 1.12.2024. הפסיקתה היא הפקה משותפת של עו"ד רחל בן-ארי, עו"ד יואב סלומון והשופטת הילה גורביץ. כלומר, עורכי הדין הסתמכו על "פסיקתה" מיום 1.12.2024 כאסמכתה חוקית למינוים כמנהלי עיזבון במקום צו למינוי מנהל עיזבון כדין.

תמונה | "צו למינוי מנהל עיזבון" (טופס 10, תקנה 37(א)). הצו כולל בין השאר אזכור של ההוראות בעניין פרטה ודוחות שעל מנהל העיזבון להמציא ליורשים על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965. הצו הוא האסמכתה החוקית למינוי מנהל עיזבון לפי חוק הירושה ותקנותיו.

. 

תמונה | "פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון" -- מסמך משובש וחסר תוקף שרקחו השופטת הילה גורביץ, עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון. עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון הציגו את ה"פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון" ב"פרטת העיזבון" שהגישו לאפ"כ כ"צו למינוי מנהלי עיזבון". ה"פסיקתה" גם הוצגה לבנקים וללשכת רישום המקרקעין, והתקבלה על ידיהם כאסמכתה כביכול למינוים של מנהלי העיזבון, בניגוד לחוק. 

.

יתר על כן, עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון ידעו, או היו חייבים לדעת, שאינם ממונים כדין, ולכן פעלו להסתיר את היעדרו של צו מינוי למנהלי עיזבון כדין.

גם הסירוב להמציא לי, כיורש, את העתק הפרטה, לנוכח בקשותיי החוזרות, ותוך הפרה מתמשכת של חובת מסירת פרטת העיזבון ליורשים תוך 60 יום, קשור כנראה לאותו עניין. שכן, עורכי הדין חששו כנראה, ובצדק, שאם ימסרו לי את העתק הפרטה, אזהה מיד את המרמה.

המצאת מסמך כלשהו על ידי עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון למשרדי האפ"כ אינה יכולה לרפא את היעדר המצאת צו המינוי על ידי מזכירות בית המשפט. שכן,

המצאות שנקבעו בחוק כחובתה של המזכירות, הן אמצעי אותנטיקציה מובהק, המוכר כבר מאות שנים. המצאות כאלה נועדו למנוע מעשי מרמה מהסוג שלפנינו לכאורה.

.

מיד כשהוגשה בתיק בית המשפט לענייני משפחה ת"ע 11650-06-24, טרם חתימתה כביכול על ידי השופטת הילה גורביץ, התנגדתי ל"פסיקתה". הגשתי וחזרתי והגשתי את התנגדותי. לטענתי אז, ולטענתי היום, ה"פסיקתה" היא מעשה הונאה (גם כשלא הוצגה כ"צו למינוי מנהלי עיזבון"):

1. הפסיקתה אינה מבוססת על החלטה או פסק דין קודמים, ולכן אינה תקפה כ"פסיקתה".

2. הפסיקתה פותחת, "... אני מחליטה כלהלן", לכן אין זו פסיקתה.

3. אין קיים "פרוטוקול דיון מיום 9.10.2024" בו "נרשמה" [כך – י' צ'] "המוסכם בין יורשי המנוחה".

4. בדיעבד, לאחר האירוע מיום 9.10.2024, שהיה לטענת השופטת הילה גורביץ דיון של בית משפט של מדינת ישראל, השופטת הילה גורביץ ניסתה לכפות עליי, היורש יוסף צרניק, קלטות שמע כ"פרוטוקול" על פי "פיילוט בתי המשפט".  יש לראות ניסיון זה לקבוע כתבים חסרי תוקף כ"פרוטוקול", חלק מהמגמה הכללית לניהול בתי משפט שבעל פה, חלף בתי משפט כשירים שרושמים, כל זאת בתואנות של התאמה לקדמה טכנולוגית... באירוע הספציפי בפרשה שלפנינו יש לראות בניסיון לכפות בדיעבד קלטות שמע כ"פרוטוקול" חלק מניהול המרמה לכאורה באותו אירוע, ובהליכים בת"ע 11650-06-24 בכלל.

5. כמו באירועים אחרים מסוג זה, ביקשתי מהשופטת הילה גורביץ מקור בכתובים לסדרי הדין שטענה לקיומם. כמו באירועים אחרים מסוג זה, השופטת סירבה לספק מקור בכתובים לסדרי הדין שבדתה. 

6. בעקבות פניות שונות, השגתי לאחר כחודשיים נייר עמדה משפטית מהנהלת בתי המשפט – קלטת שמע אינה יכולה לשמש כפרוטוקול. אם אחד הצדדים מבקש פרוטוקול כדין, על השופטת לערוך פרוטוקול לפי נוהל 03-14 המחייב של הנהלת בתי המשפט. דא עקא, השופטת הילה גורביץ סירבה בעקשנות לערוך פרוטוקול כנ"ל. זאת, על אף (או שמא, כיוון) ש"פסק הדין" שהיא טוענת לקיומו מפורש כביכול באותה קלטת שמע. 

7. ה"פסיקתה" אינה משקפת את "המוסכם בין יורשי המנוחה". הדרך הנורמטיבית להגשת בקשות בהסכמה היא בחתימת הצדדים המסכימים. לא כך נהגה השופטת הילה גורביץ, היא הורתה לעורכי הדין של הצד שכנגד לערוך את ה"פסיקתה" ולא נדרשה חתימתי כראיה להסכמתי. כהרגלם, עורכי הדין גם לא הגישו תצהיר עם הצעת ה"פסיקתה". יחד עם זאת הבהרתי שוב ושוב, בכתב, את התנגדותי ל"פסיקתה". בראש ובראשונה – בשל היעדר חובה לקיים את הסכם החלוקה בין היורשים על פי ה"פסיקתה", או כל חוק של מדינת ישראל. את הגשתה של ה"פסיקתה" לאישור השופטת הילה גורביץ על ידי עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון כמסמך "מוסכם", תיארתי כמעשה הונאה.

8. ה"פסיקתה" גם אינה מאזכרת את חובות מנהלי העיזבון על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, המנויות בצו למינוי מנהל עיזבון, דהיינו: "להמציא ליורשים, במועדים הקבועים לכך, פרטה של נכסי העיזבון ודוחות על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, והתקנות שתוקנו על פיו"... אין זה עניין סמלי. שכן, מנהלי העיזבון כביכול, עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון, סירבו ומסרבים בעקשנות למסור לי, היורש יוסף צרניק, פרטה או דוחות כדין, למרות בקשותיי החוזרות. 

9. ה"פסיקתה" אינה מאזכרת את חובותיהם של מנהלי העיזבון, עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון לפי "הסכם חלוקה בין היורשים לפי סעיף 110 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965" מיום 28.8.2023, שאושר על ידי בית המשפט ביום 13.12.2023. עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון הם שערכו את ההסכם, והם מונו בו, לבקשתם, לממונים ונאמנים לביצוע ההסכם בשכר. כפי שהם עצמם הסבירו בהגשה לבית המשפט ביום 4.11.2024, ה"פסיקתה" נועדה לשחרר אותם כביכול מחובותיהם להסכם החלוקה בין היורשים.

10. בו בזמן, בסעיף 4.3 ל"פסיקתה" נקבע תשלום בסך 30,000 + מע"מ לכל אחד מהם, שהוא תשלום על פי הסכם החלוקה בין היורשים עבור טרחתם במימוש אותו הסכם, ולא תשלום על פי הדרך המקובלת לקביעת שכר טרחתם של מנהלי עיזבון ותשלומו... בקיצור, את הסכם החלוקה הם מפרים, פרט לגביית שכר טרחתם עבור טרחה שלא טרחו.

11. הוראות ה"פסיקתה" בסעיף 3 עומדות בניגוד לחוקי מדינת ישראל. השופטת הילה גורביץ יוצרת מיצג שווא כי ה"פסיקתה" היא אסמכתה חוקית מול צדדים שלישיים, כגון הבנקים, למינוים החוקי של עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון למנהלי עיזבון. האסמכתה החוקית למינוי מנהלי עיזבון היא "צו למינוי מנהלי עיזבון".

12. הוראות ה"פסיקתה" בסעיף 2 עומדות בניגוד לחוקי מדינת ישראל, והן גם הפרה חמורה של זכויות האדם שלי, היורש יוסף צרניק, לפי סעיף 16 לחלק 3 לאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (נעשתה בניו יורק ביום 16.12.1966, נחתמה על ידי מדינת ישראל ביום 19.12.1966, נכנסה לתוקף במדינת ישראל ביום 3.1.1992), הקובע: "לכל אדם הזכות, כי יכירו בו, בכל מקום שהוא, כאישיות בפני החוק". סעיף 2 ל"פסיקתה" הוא גיבוש של "החלטות" כביכול של השופטת הילה גורביץ מיום 25.6.2024 ומיום 9.10.2024, לבקשת עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון – לשלול את ההכרה בי, היורש יוסף צרניק, כאישיות משפטית אוטונומית, ככל שאינני מיוצג על ידי עורך דין... זאת, בעוד שעו"ד רחל בן-ארי מפרסמת כי עמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח, וכי היא ממייסדי וחברי מרכז השופט חיים כהן להגנה על זכויות אדם... ובעוד עו"ד יואב סלומון כולל ציטטה מנאום הנשיא לינקולן בגטיסבורג בחתימת כל הודעת דוא"ל שלו... האמנציפציה של העבדים השחורים והכרה בהם כאישיות משפטית הייתה עניין מהותי במלחמת האזרחים ובתקופת השיקום (1865–1877) שאחריה... 

13. ההחלטה בפתקית המופיעה בפינתה התחתונה של ה"פסיקתה" אינה חתימה תקנית. החתימה האלקטרונית הבלתי נראית על ההחלטה בפתקית אינה חתימה על המסמך עצמו. לפיכך, החתימה על הפתקית, ככל שהיא קיימת, מאמתת אך ורק את תוכן הפתקית עצמה. תוכן הפתקית הוא מעין העדה אודות חתימה. דא עקא – העדה מסוג זה, שהיא העדה נוטריונית בעניין חתימת שופט, אינה מסמכותם של השופטים. זוהי סמכותו של המזכיר הראשי. ובכל מקרה, אין אדם מוסמך להעיד העדה נוטריונית על חתימתו, כולל נוטריון. 

14. יש לראות ב"פסיקתה" מעשה זיוף תוך שיתוף פעולה של עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון והשופטת הילה גורביץ. 

15. הפרשה מציגה בשנתיים האחרונות הונאה רבת רבדים. ה"פסיקתה" מייצגת את הצומת בה המרמה הדיונית – ניהול הליכים בת"ע 11650-06-24 כתיק פיקטיבי בנט המשפט, שאין בינו לבין חוקי מדינת ישראל ולא כלום, ממומשת כמרמה מהותית – גזל חלקו של היורש יוסף צרניק בכספי העיזבון. שכן, זו הייתה המטרה המוצהרת החל בתחילת מאי 2024.

.

ההסבר המתאים ל"פסיקתה" ולכלל העובדות בקשר להליכים בת"ע 11650-06-24 הוא, שהשופטת הילה גורביץ, עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון ראו עצמם פטורים בהליכים כביכול בתיק זה מציות לחוקי מדינת ישראל, ומצאו היתר לעצמם לעשות בתיק זה כרצונם, תוך התחזות לעורכי דין ושופטת של מדינת ישראל. במילים אחרות, יש לראות בת"ע 11650-06-24 "תיק פיקטיבי" כפי משמעותו בפרסום מטעם מחלקת מחקר של הנהלת בתי המשפט: קרן וינשל מרגל, טליה יהודה ואביב שירץ, "מהימנות נתוני פתיחת וסגירת תיקים במערכת 'נט-המשפט'" מחלקת המחקר של הרשות השופטת (יוני 2011). 

.

כלומר, 

טענת המרמה המרכזית היא כי עו"ד רחל בן-ארי והשופטת הילה גורביץ מנהלות תחת קורת הגג של בית משפט של מדינת ישראל הליכים פיקטיביים באמצעות כתבים פיקטיביים בתיק פיקטיבי בנט המשפט.

תמונה | פסיקתא של השופטת גורביץ מיום 16.1.2024 בת"ע 23208-09-23: בקשה לאישור הסכם. דוגמה של פסיקתא תקנית של אותה שופטת באותה שנה.

..

ה"פסיקתה" איננה צו, אך הוצגה כך כלפי האפוטרופוס הכללי, הבנקים ולשכת רישום המקרקעין.מדובר במעשה שמערער את עצם אמון הציבור במסמכים שיפוטיים.

צו המינוי הוא המסמך המשפטי המכונן את מעמדו של מנהל העיזבון. על פי חוק הירושה ותקנותיו, המינוי חייב להיעשות ב"צו" רשמי (ערוך לפי טופס 10, תקנה 37(א)), ובו נקבעים זהות המנהל,

תקופת המינוי (שנתיים למנהל קבוע ושישה חודשים לזמני, אלא אם נקבע אחרת) וגדר סמכויותיו. ללא צו פורמלי, גם אדם שנקבע כמנהל עיזבון בצוואה אינו מוסמך לפעול בשם העיזבון.

ה"פסיקתה" אינה יכולה לעמוד בפני עצמה, לשנות את הוראות הצו או להחליפו מול צדדים שלישיים הדורשים אסמכתה למינוי תקף.

סעיף 78(א) | חוק הירושה, תשכ"ה-1965

תקנה 37(א) | תקנות הירושה, תשנ"ח-1998

ת"ע (שלום תל אביב-יפו) 5650/99 עו"ד מיכאל פוקס בעניין עיזבון הברונית בת-שבע דה-רוטשילד ז"ל נ' עמותת בת-דור (28.06.1999)

.

מבחינה פרוצדורלית, צו המינוי הוא תנאי סף לפתיחת תיק עיזבון בבית המשפט ולרישום הערה בדבר המינוי בפנקסים המתנהלים על פי דין (כגון טאבו).

תקנה 40(א1) | תקנות הירושה, תשנ"ח-1998.

תקנה 39(ב) | תקנות הירושה, תשנ"ח-1998.

צדדים שלישיים, ובפרט מוסדות פיננסיים ולשכת רישום המקרקעין, מחויבים לפעול על פי "צו מינוי תקף". בעוד שה"פסיקתה" יכולה להקל על הבנת ההוראות הביצועיות, היא אינה מחליפה את 

הצו. אם פג תוקפו של צו המינוי (למשל לאחר שנתיים), ה"פסיקתה" אינה יכולה להאריך אותו, והגופים השלישיים ידרשו צו הארכה פורמלי מבית המשפט.

ת"ע (משפחה ירושלים) 46045-03-24 י. ב. , עו"ד מנהל עיזבון נ' האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואח' (17.03.2025)

תקנה 10א(א)(1) | תקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979

.

(3) המרמה לכאורה ב"פרטת העיזבון" שנרשמה במשרדי האפ"כ: מרמה בתצהיר ושיבוש התצהיר

ראוי להדגיש, כי התצהיר שהתגלה בפרטה שהגישו עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון לאפ"כ, הוא התצהיר היחיד שהתגלה עד היום בו חתמו כמנהלי העיזבון. השניים

היו זהירים מאד, ונמנעו מהגשת תצהירים עם הבקשות, בניגוד להוראות תקנות הירושה. השופטת הילה גורביץ סייעה בידם ודחתה דרישות שלי לסילוק בקשות שהוגשו

ללא תצהירים.

.

בנוסף, עוה"ד בן-ארי וסלומון שינו ביודעין את נוסח התצהיר בטופס 11 (תקנה 38, פרטת עיזבון) שבתקנות הירושה:

• הושמטה המילה "שלמה" מנוסח התצהיר ("אני מצהיר בזה כי הפרטה הנ"ל שלמה ומשקפת את מלוא נכסיו וחובותיו של העיזבון...");

• נוספה תנייה בדבר אי-ידיעה עתידית.

תמונה | התצהיר המשובש שהגישו עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון עם הפרטה לאפ"כ, מחוז חיפה והצפון. נוסח התצהיר האותנטי שבטופס 11 (תקנה 39), להלן. יש לראות בתצהיר עצמו ראיה לעבירת התחזות, קבלת דבר במרמה, זיוף, ועוד. אישור התצהיר בעמוד הבא.

.

 

תמונה | נוסח התצהיר האותנטי שבטופס 11 (תקנה 39) פרטת עיזבון.

. 

תמונה | אישור התצהיר המשובש שהגישו עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון עם הפרטה לאפ"כ.

.

כאמור, בנוסף לשיבוש התצהיר, צורפה ל"פרטת העיזבון" ה"פסיקתה" כמצג שווא של "צו".

.

כך הוגש לאפוטרופוס הכללי מסמך שאינו תקף משפטית, ואף מטעה, אך התקבל לרישום, דהיינו – כשל פיקוח מנהלי מובהק.

.

.

ג. השופטת הילה גורביץ פתחה בסתר במעשי מרמה לכאורה בפרשה זו שנה וחצי טרם הגשת כתב הטענות הראשון בת"ע 11650-06-24

.

ההאשמות המוטחות כאן כלפי השופטת הילה גורביץ עלולות להישמע שערורייתיות.

יחד עם זאת יש לזכור כי עסקינן בבתי המשפט לענייני משפחה. אלה, הרי הוכרזו ביולי 2025 על ידי יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ עו"ד שמחה רוטמן – "בתי המשפט לענייני משפחה הם החור השחור של מערכת המשפט".

.
כבר לפני כ-10 שנים התפרסמה חוות דעתה של פרופ' דפנה הקר (הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב) על ידי חן מענית "בתי המשפט לענייני משפחה: 'יש ג'ונגל בבתי המשפט. תעשו הכל כדי לא להגיע לשם'" גלובס (2016):

"לפחות בתחום שלי [דיני משפחה - ח.מ.], ואני שומעת שגם בתחומים אחרים, אנחנו בעידן ירידת הערכים ועליית הברדק. אם שופטים לא מצייתים לחוק ולא מכבדים תקדימים של ערכאות עליונות - למה זה ממשיך להיקרא 'משפט'?...  אז מה זה הדבר הזה שקורא לעצמו משפט, אבל מתנהל באופן שרירותי לפי שיקול-הדעת המוחלט של היושבים על הכס? ... אנחנו שבויים במערכת ששכחה שהיא מערכת משפט. ... הנזקים איומים ומפחידים. עשו הכול כדי לא להגיע לבתי-משפט - אין שם משפט!"

.

הפרשה בה עסקינן מוצגת כאן מנקודת המבט הצרה לפי הרלוונטיות לאפ"כ בלבד. תחילתה בשנים 2013-2010 ומעשים אסורים של שופטים אחרים בעיקר בתיק האפוטרופסות הקשור: א"פ 1829-06-10. מטרת פעולות אלה הייתה הברחת נכסים מעיזבונה של אמי על מנת לקפח או להדיר אותי מעיזבונה. לשם כך נקטו באמצעים חסרי בסיס חוקי למנוע ממני את זכות העיון.
.

לאחר הפוגה של שנים, הפרשה קמה לתחייה עם פטירתה של אמי ז"ל ביום 15.12.2022.

.
רק לאחר פטירתה של אמי ז"ל, גולתה לי צוואתה המשותפת וההדדית שהוסתרה ממני עד אותו יום (ואף לא נמסרה לרשם לענייני ירושה לאחר פטירתו של אבי ז"ל). צוואה זו הייתה הסיבה לפעילות הלא ראויה באפוטרופסותה של אמי ז"ל. לפיכך, הגשתי ביום 11.1.2022 הודעות עיון (לא בקשות עיון) של בן משפחה מדרגה ראשונה ויורשה של המנוחה, בשלושה תיקי אפוטרופסות קשורים:

1. א"פ 1829-06-10 – בקשה למינוי אפוטרופוס,

.
2. א"פ 25607-03-13– בקשה למינוי אפוטרופוס נוסף,

.
3. א"פ א"פ 52646-02-21 – בקשה לאישור פעולה כספית בשם חסויה.

.

כפי שהתברר אחר כך, שלושת התיקים היו מופנים/מנותבים פורמלית לשופטת רויטל באום, החל מיום פתיחת התיק השלישי: 24.2.2021. אולם בעוד השופטת רויטל באום החזיקה גם שליטה הלכה למעשה בשני התיקים הראשונים, השליטה בתיק השלישי נותרה בידי השופטת אספרנצה אלון, שעברה לכהן בבית המשפט המחוזי החל בשנת 2015. השופטת אספרנצה אלון היא זו שביצעה מעשים עברייניים לכאורה בא"פ 1829-06-10 בשנת 2013, והיא חשה צורך לנהוג בתיק זה כעניין אישי... וכפי שמצביעים הכתבים בפרשה זו, מערכת נט המשפט והמזכירות אפשרו מצב זה.

בשני התיקים האחרונים קיבלתי החלטות בתוך יום עד 3 ימים, ללא כל פנייה לצדדים אחרים. נוסחן היה קצר ופשוט: "כמבוקש, בנה ואחד מיורשיה של האשל"א". הן ניתנו על ידי השופטת רויטל באום. שכן, עם פתיחת התיק משנת 2021 הופנו כל תיקי המשפחה לשופטת רויטל באום לפי הכלל: "משפחה אחת – שופטת אחת".

.

בתיק הראשון, א"פ 1829-06-10, לעומת זאת, לא הומצאה לי כל החלטה. לאחר מספר ימים פניתי למרכז המידע של הנהלת בתי המשפט מספר פעמים, בהפרשי זמנים.

.

התברר לי שניתנה החלטה בא"פ 1829-06-10, אך לא על ידי השופטת רויטל באום, כי אם על ידי השופטת הילה גורביץ. לא היכרתי את שמותיהן, והם לא אמרו לי דבר. אולם למרות בקשות חוזרות, ההחלטה מיום 15.1.2023 לא הומצאה לי עד היום.

.

בהמשך, השופטת הילה גורביץ הופיעה בא"פ 1829-06-10 כמעט שנתיים, עד ליום 30.9.2024. במהלך תקופה זו ניתנו כתריסר החלטות בשמה, חסרות כל בסיס בדין ולעיתים שקריות. מטרתן הייתה אחת – למנוע את זכות העיון.

.

כפי שהתברר בהמשך, ביום 11.1.2023 העבירה השופטת אספרנצה אלון את השליטה בא"פ 1829-06-10 לחברתה הקרובה השופטת הילה גורביץ, אף שהניתוב הרשמי נותר על שם השופטת רויטל באום. יש לראות כמובן את השופטת רויטל באום כשותפה למעשים אלה, גם אם במחדל.

.

התנהלותה של השופטת הילה גורביץ בא"פ 1829-06-10 הייתה אחד העניינים בבקשת פסלות שהוגשה בת"ע 11650-06-24. בהחלטה שדחתה את בקשת הפסלות, השופטת הילה גורביץ שזרה אמירות שקריות בוטות בעניינים עובדתיים פשוטים.לעניין התנהלותה בא"פ 1829-06-10 תגובתה נקראה כמעין הכחשה שהופיעה בא"פ 1829-06-10 כלל: התיק היה מופנה לשופטת רויטל באום מאז פברואר 2021... ראה, מצ"ב א) בקשה מיום 7.8.2025, 77# , להבהרות בעניין אמירות שקריות בהחלטה שדחתה את בקשת הפסלות בת"ע 11650-06-24 – נספח 5, ב) החלטה מיום 19.8.2025, 77#, בבקשה להבהרות בעניין אמירות שקריות בהחלטה שדחתה את בקשת הפסלות בת"ע 11650-06-24 – נספח 6.

.

המסקנה המתבקשת היא, כי לפי השקפת עולמה של השופטת הילה גורביץ, כשהיא מופיעה בהיעדר כל סמכות, אין לה כל אחריות נזיקית או פלילית למעשיה. כיוון שקרוב לוודאי שאין לה ניתוב כדין ואין לה סמכות גם בת"ע 11650-06-24 (היא סירבה לענות לעניין על בקשות בנושא זה), סביר להניח שהיא נוהגת על פי אותה השקפת עולם – שאין לה כל אחריות נזיקית או פלילית למעשיה.

.

ניתן לומר שמעשיה של השופטת הילה גורביץ אינם תולדה של פניות אישיות כלשהן כלפיי. היא הרי לא הכירה אותי כלל כשפתחה במעשי המרמה לכאורה בינואר 2023. היא בוודאי רואה את מעשיה, גם אלה הנחזים כפליליים – כשירות למערכת, משימה שהוטלה עליה על ידי חברתה הקרובה - השופטת אספרנצה אלון.

 

[סוף]