2026-01-06 Happy New Year to family and friends, and news from the Fraud Squad...

 2026-01-06 

Happy New Year to family and friends, and news from the Fraud Squad...

In browser: https://inproperinla.blogspot.com/2026/01/2026-01-06-happy-new-year-to-family-and.html

Dear family and friends,

Happy New Year to all of you.

I am also glad to inform you of the recent news from the Fraud Squad. 

New evidence has emerged in December of Uri and Dror's attorneys' handiwork. By now, I have no doubt, as one who has been an aficionado of court corruption, that nothing like this has ever been documented in the Israeli courts in the entire State's history.

True, in July 2025, the Chair of the Knesset's Constitution, Law and Justice Committee declared on the record that the Family Courts in Israel are "the black hole of the court system." [1]

True, in 2016, a newspaper report titled "It's a Total Jungle Out There" [2] quoted Tel Aviv University law professor Daphna Hecker, who stated that the Family Courts are no courts at all, causing horrible and scary damage... 

However, the case at hand demonstrates characteristics of organized crime in the courts....

The number of judges involved, the length of time (12 years so far), the number of alleged criminal events, the nature of the criminality (perversion of court processes), etc.

.

Image | The late Robert Raffael Zernik is credited with establishing the connection between the Zernik family and the enterprise in the Haifa courts.

The credit for connecting the Zernik family to elements of organized crime in the Haifa Courts rests entirely with Robert Raffael Zernik. Dror and Uri are just keeping his legacy.

However, now it's the turn of fraudsters of the next generation:

Images | Fraudsters of the next generation: Yoav Salomon, Uri Zernik, Rachel Ben-Ari and Dror Zernik.

---

There is really nothing original in it. It is the routine of a fake appointment of Estate Administrators, with the underlying criminal philosophy that when a person has no lawful appointment, he is permitted to defraud and steal. Obviously, it isn't the normative way of thinking, but rather the philosophy of criminals.

What is unique here is, first and foremost, the identity of the chief crook: Rachel Ben-Ari, Dror's attorney. She is a public figure, a 2-term veteran of the Judicial Selection Committee, Legal Counsel for the Technion (she inherited the job from her father), and for Israel's University Head Committee... She is a product of the system. Her grandpa was a Haifa attorney and a member of Knessets 1-5. Her father was a notable Haifa attorney, involved in Labor Party politics. She routinely advertises herself as the third in such succession - "90 years of legal excellence." 

And she is a vocal opponent of any judicial reform...

It is a unique blend: an attorney claiming "legal excellence", deeply involved in judicial corruption, and leading a protest against court reform. She was quoted by the media in the following lines to remember her by: 

"We are here in the name of Democracy, because they want to take it away from us, and that is the most dangerous thing... They are taking away our judicial independence in various ways..." 

Image |  Attorney Rachel Ben-Ari demonstrating against judicial reform:  "We are here in the name of Democracy, because they want to take it away from us, and that is the most dangerous thing... They are taking away our judicial independence in various ways..." 

The case is also unique in the participation of graduates of the Reali school in the fraud. Uri, Dror, and their attorneys - Yoav Salomon and Rachle Ben-Ari...

At the end of December 2025, I discovered documents that Ben-Ari and Salomon filed with the Administrator General (the regulator of Estate Administrators), trying to cover up the apparent fraud in the Haifa Family Court...

Perverted Estate Inventory statement

For true fraud fans only:

Ben-Ari and Salomon filed a perverted Estate Inventory statement, which should be deemed forgery. It included a Short-form Judgment ["פסיקתה"] in Appendix 1, as purported evidence of their lawful appointment, but labeled it a Decree in Rem ["צו"]. And then Ben-Ari and Salomon verified the fake Estate Inventory statement by signing a fake, perverted Affidavit, which should also be deemed forgery.

It is unique, since in the entire fake court file, Ben-Ari and Salomon avoided filing any affidavit in disregard of the law. Judge Hila Gurevitz, whom Rachel Ben-Ari promoted to the judgeship, was her partner, and she repeatedly ruled to accept Rachel Ben-Ari's filings, which were missing the affidavits in violation of the law.

The lawful appointment of an Estate Administrator is by a Decree in Rem ("צו") based on Form 10 in the Inheritance Regulations, 1998. It is the only document that is recognized by law as the constitutive record of a lawful appointment of an Estate Administrator.

Image |  Decree in Rem ["צו"] for the Appointment of an Estate Administrator, Form 10, Regulation 37(a) to the Inheritance Regulations, 1998.

---

Such a Decree in Rem is the only record that the banks and the land register's office are permitted to recognize as evidence of the lawful appointment of an Estate Administrator. The Order in Rem is therefore the constitutive document in the appointment of an Estate Administrator.

Once the Decree in Rem is issued, the Office of the Clerk of the Court must serve it on the Office of the Administrator General, which maintains a registry of Estate Administrators and is charged with regulating and supervising them.

In the case of Savta Rivca z"l's Estate, all involved were adamant in their resolve to defraud. 

Image | Short-form Judgment ["פסיקתה"] for the Appointment of Estate Administrators, manufactured by Uri and Dror's attorneys instead of the lawful Decree in Rem.

---

Not only the type of record, but also its content is unlawful. Among other issues, a Short-form Judgment must reflect a prior Judgment or Decision. That is not the case in the Short-form Judgment at hand.

Additionally, while the two attorneys declared on November 4, 2024, that they no longer considered themselves bound by the Estate Distribution Agreement, they wrote themselves compensation of NIS 30,000 + VAT each in the Short-form Judgment. It was the pay they were scheduled to receive for executing the Estate Distribution Agreement... which they now undermined. It is not the way court-appointed Estate Administrators are paid.

Image | Summary of my submission to the UN Human Rights Council in 2018, as it appeared in the final UN Universal Periodic Report re: Human Rights in Israel (2018). The entire submission was dedicated to the various practices of faking court records in Israel.
---

 

Image | Head of Page 1 of the Estate Inventory statement filed by Adv. Rachel Ben-Ari and Adv. Yoav Salomon in the office of the Administrator General on 28.1.2025, and recorded on 30.1.2025: "We, Rachel Ben-Ari, Esq ... Yoav Salomon, Esq, names of the Estate Administrators, who serve according to an Order in Rem (binding against all third parties) issued by the Haifa Family Court (Estate File 11650-06-24) on December 1, 2024 (attached as "Appendix 1")..." [bold and underline in the original - jz].

.

Adv. Rachel Ben-Ari and Yoav Salomon  introduced themselves at the top of Page 1 of the Estate Inventory statement as Estate Administrators for the late Rivka Shami Zernik, 

"We, Rachel Ben-Ari, Esq ... Yoav Salomon, Esq, names of the Estate Administrators, who serve according to an Order in Rem (binding against all third parties) issued by the Haifa Family Court (Estate File 11650-06-24) on December 1, 2024 (attached as "Appendix 1")..." [bold and underline in the original - jz].

.

In the "Table of Contents" of the appendices to the Estate Inventory statement, on page 5, Adv. Rachel Ben-Ari and Adv. Yoav Salomon again wrote: 

"Appendix 1 - Order in Rem [binding against all third partie] appointing Estate Administrators."

Image | Page 5 of the Estate Inventory statement submitted by Adv. Rachel Ben-Ari and Adv. Yoav Salomon to the offices of the Administrator General on 28.1.2025, and recorded on 30.1.2025: "Table  of Contents," "Appendix 1 - Order in Rem (binding against all third parties) appointing Estate Administrators."

.

However, the document that appears in Appendix 1 to the Estate Inventory statement is not a "Decree in Rem (binding against all third parties) appointing Estate Administrators," but rather a "Short-form Judgment - Appointment of Estate Administrators," dated 1.12.2024. 

In other words, the two advocates substituted the Decree in Rem, which constitutes the lawful appointment of an Estate Administrator, with a "Short-form Judgment" dated December 1, 2024, which is invalid in the absence of the "Decree in Rem."

.

To top it off, the two attorneys also did a job on the affidavit in the Estate Inventory statement:

Attorneys Ben-Ari and Solomon knowingly changed the wording of the affidavit in Form 11 (Rule 38, Estate Details) of the Inheritance Regulations: 

(a) The word "complete" was omitted from the wording of the affidavit ("I hereby declare that the above Estate Inventory statement is complete and reflects the full assets and liabilities of the Estate...");

(b) A disclaimer clause was added regarding the incomplete nature of the Estate Inventory statement.

The fact that the original, mandatory forms were adulterated was neither stated nor marked in the papers submitted to the Administrator General.

.

Image  |  The adulterated Affidavit submitted by Adv. Rachel Ben-Ari and Adv. Yoav Salomon with the Estate Inventory statement to the Administrator General, Haifa and Northern District. 

.

The authentic text of the Affidavit is shown in Form 11 (Regulation 39) below.  The adulterated Affidavit should be deemed as evidence of impersonation, deceit, forgery, and more.  

.

Image  |  The authentic Affidavit in Form 11 (Regulation 39), Estate Inventory statement.

,

Stay tuned! 

2026 is shaping up to be a year full of exciting fraud and deceit.

.

2026-01-06 לשכת עורכי הדין אינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים, חייבת להצטרף למרמה...

2026-01-06 

פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי: לשכת עורכי הדין אינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים, חייבת להצטרף למרמה...

נציג של הלשכה ביקש ממני להגיש תלונה ללשכה. סירבתי כמובן. 

מה עשו הנוכלים? בדו מליבם תלונה בשמי...

.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2026/01/2026-01-06.html

-------- Original Message --------

Subject:	1) הודעה בדבר אות המרמה 1#, 2) דרישה לקבלת העתק תלונה שבדיתם בשמי נגד עו"ד רחל בן-ארי, 3) דרישה לחדול ולהימנע מעיסוק בתלונה הבדויה,
Date:	2026-01-06 01:02
From:	joseph zernik <joseph.zernik@hra-ngo.org>
To:	Etika <Etika@Israelbar.org.il>, Etika - Haifa <Etika@haifabar-law.org.il>, shadys@ullman-law.co.il, Victoria@haifabar-law.org.il, Limor@haifabar-law.org.il, daoud_h@netvision.net.il, Etika@haifabar-law.org.il, amit.becher@s-horowitz.com, roshlishka@israelbar.org.il, vered.zaitman@gmail.com, itai.s@israelbar.org.il, morank@israelbar.org.il, menachem@em-law.net, vaadmerkazi@israelbar.org.il, lea@Israelbar.org.il

לכב'

עו"ד שאדי סרוג'י, יו"ר ועד מחוז חיפה, 

shadys@ullman-law.co.il 

Victoria@haifabar-law.org.il 

Limor@haifabar-law.org.il 

עו"ד הישאם דאוד, יו"ר ועדת האתיקה המחוזית, 

daoud_h@netvision.net.il

Etika@haifabar-law.org.il 

עו"ד עמית בכר, ראש  הלשכה

amit.becher@s-horowitz.com 

roshlishka@israelbar.org.il 

vered.zaitman@gmail.com 

עו"ד איתי שונשיין, מנכ"ל הלשכה 

itai.s@israelbar.org.il 

morank@israelbar.org.il 

עו"ד מנחם מושקוביץ, יו"ר ועדת האתיקה הארצית 

menachem@em-law.net  

עו"ד נעמי שילוני, רכזת ועדת האתיקה הארצית 

Etika@Israelbar.org.il 

הוועד המרכזי 

vaadmerkazi@israelbar.org.il 

הגב' לאה חסיד, לשכת עורכי הדין 

lea@Israelbar.org.il 

לשכת עורכי הדין 

 

הנידון: 1) הודעה בדבר אות המרמה 1#, 2) דרישה לקבלת העתק תלונה שבדיתם בשמי נגד עו"ד רחל בן-ארי, 3) דרישה לחדול ולהימנע מעיסוק בתלונה הבדויה

תשובתכם נדרשת עד ליום 12.1.2026.

 

שלום רב לעורכי הדין וסייעניהם,

 

צר לי שאני נאלץ לכלות את זמני בתקשורת עם לשכת עורכי הדין.

 

1. שלשום, 4.1.2026, קיבלתי את הודעת הדוא"ל [העתקה להלן], שהיא העתק הודעה מוועדת האתיקה הארצית לוועדת האתיקה של מחוז חיפה, בנידון תלונה שלי כביכול נגד עו"ד רחל בן-ארי שבדיתם מליבכם.

 

2. להודעת הדוא"ל צורף מכתב מיום 31.12.2025 מעו"ד נועה שילוני, רכזת ועדת האתיקה הארצית, לעו"ד דאוד הישאם, יו"ר ועדת האתיקה - מחוז חיפה, בנידון כנ"ל [תמונתו להלן]. מכתב זה מציין: "להלן תלונתו של מר יוסף צרניק מיום 21.12.2025...", ומתחת לחתימת הכותבת: "לוטה: כנ"ל".

 

3. למכתב הנ"ל לא צורפה כל תלונה שלי מיום 21.12.2025. תלונה שלי ללשכת עורכי הדין אינה קיימת. קיבלתי לאחרונה הודעה המבקשת ממני להגיש תלונה כזו, אולם השבתי שאין בכוונתי להגיש תלונה ללשכת עורכי הדין, שכן אמינותה של הלשכה בעניינים כאלה היא אפסית.

 

4. למכתב צורפה הודעת דוא"ל [העתקה להלן] מיום 21.12.2025 מאת כותב בלתי מזוהה בוועד המרכזי של הלשכה לגב' לאה חסיד בלשכת עורכי הדין, שהיא העברה של הודעת דוא"ל שלי [העתקה להלן] מיום 18.12.2025, שנשלחה בתפוצה רחבה, בנידון: "עו"ד רחל בן-ארי, בית הספר הריאלי העברי בחיפה, והליכי משפט למראית עין". הודעת הדוא"ל שלי נועדה ליידע את הציבור ובמיוחד את ראשי האוניברסיטאות בדבר פנייה שלי להנהלת בית הספר הריאלי העברי בחיפה בה הודעתי להנהלה בדבר פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי, וכי בכוונתי להגיש בהמשך בקשה פורמלית להשעיית עו"ד רחל בן-ארי מכל תפקיד וכל מעמד בבית הספר.

 

5. באשר לטבעה של לשכת עורכי הדין, ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים, אין לי אלא להפנות אתכם למאמרו הישן (משנת 2000) של פרופ' עלי זלצברגר "קשר המשפטנים הישראלי: על לשכת עורכי הדין בישראל ובעלי בריתה" משפטים לב [1] תשס״ב.

 

6. כעדכון לפרופ' זלצברגר אוסיף, כי הגשות שהייתי מחברן הראשי ועסקו בביקורת מערכת החוק והמשפט בישראל, התקבלו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם במסגרת הליך UPR בשנים 2013 ו-2018. לסבב של שנת 2023 לא הגשתי הגשה של ממש. כתבתי למועצה כי העיסוק ב-UPR ביחס למערכת המשפט בישראל הפך לעקר וחסר תוחלת עקב התדרדרות המערכת. לראיה הגשתי רק דבר אחד: הקלטת שיחת הטלפון של ראש הלכה אפי נוה עם סגנו מכנס לשכת עורכי הדין באילת, בלוויית תרגום לאנגלית:

עו"ד אפי נווה: "אני נפגשתי היום, אני חושב עם איזה עשרה שופטים שהם במועמדים לעליון. חוץ מללקק לי את החור של התחת, הם כבר עשו הכל, וגם את זה היו מוכנים לעשות". צחקוקים. "לך הן רוצות ללקק כל ה… וזה אני השופטים רוצים ללקק לי ת'חור של התחת…".

https://youtu.be/nS3gbOco9R8 

לפיכך:

 

7. אנא קבלו הודעה כי רשמתי את הודעת הדוא"ל הנ"ל מיום 4.1.2026, כאות המרמה 1#, באשר ללשכת עורכי הדין בפרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי. מהותה של המרמה הנטענת באות המרמה 1#, הוא ניהול הליכי תלונה בשמי כביכול, ללא הסכמתי ובניגוד לרצוני, תוך הסתרת התלונה עצמה ממני. כל הליך שתנהלו בשמי ללא הסכמתי נחשב בעיניי למעשה מרמה.

דוקטרינת אותות המרמה [Badges of Fraud] היא שיטה משפטית שיש לה השלכות ראייתיות ודיוניות. מקורה הוא במשפט האנגלי, אך היא נקלטה והורחבה במשפט הישראלי. ראו, פסק דינה של השופטת ט' שטרסברג-כהן בע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי, פ"ד נז(5) 776 (2003), "כאשר מתגלים מספר אותות מרמה... ניתן להסיק מהם על כוונת מרמה, והנטל עובר לנתבע להסביר את ההתנהלות".

לפיכך, אתם מוזמנים להסביר את התנהלותכם באשר ל"תלונתו של מר יוסף צרניק מיום 21.12.2025 בעניין עו"ד רחל בן-ארי", ולשכנע מדוע לא תיחשב כאות המרמה 1# בעניינכם. 

 

8. אנא קבלו הודעה זו כדרישה לקבלת העתק "תלונתו של מר יוסף צרניק מיום 21.12.2025", המוזכרת בהודעת הדוא"ל הנ"ל ללא שיהוי.

 

9. אנא קבלו הודעה זו כדרישה לחדול ולהימנע מכל עיסוק בתלונה בשמי כביכול שבדיתם מליבכם.

  

תשובתכם נדרשת עד ליום 12.1.2026.

 

בברכה,

 

יוסף צרניק, Joseph Zernik, PhD, LLB  

    Human Rights Alert NGO

 

-------- Original Message --------

Subject:	תלונת מר יוסף צרניק בעניין עו"ד רחל בן ארי
Date:	2026-01-04 11:25
From:	Etika <Etika@Israelbar.org.il>
To:	Etika - Haifa <Etika@haifabar-law.org.il>
Cc:	"joseph.zernik@hra-ngo.org" <joseph.zernik@hra-ngo.org>

 

 

 

שלום רב,

 

מצ"ב מכתב מטעם ועדת האתיקה הארצית.

 

 

בברכה,

 

מזכירות ועדת האתיקה הארצית | לשכת עורכי הדין בישראל | טל: 03-6362204 | פקס: 03-6918696 | etika@israelbar.org.il

 

  

Subject	FW: עו"ד רחל בן-ארי, בית הספר הריאלי העברי בחיפה, והליכי משפט למראית עין
From	Israelbar <VaadMerkazi@Israelbar.org.il>
To	לאה חסיד Leah Hasid <leah@Israelbar.org.il>
Date	2025-12-21 07:41

 

 

Subject	עו"ד רחל בן-ארי, בית הספר הריאלי העברי בחיפה, והליכי משפט למראית עין
From	joseph zernik <joseph.zernik@hra-ngo.org>
To	123456xyz <‏123456xyz@gmail.com>
Date	Thursday, December 18, 2025 5:37 AM

 

 

עו"ד רחל בן-ארי, בית הספר הריאלי העברי בחיפה, והליכי משפט למראית עין

.

היום, רביעי, שלחתי מכתב ארוך יתר על המידה להנהלת בית הספר הריאלי העברי בחיפה - נספח מקדים לבקשה פורמלית להשעות את עו"ד רחל בן-ארי מכל תפקיד וכל מעמד בבית הספר.
במכתב תיארתי את יסודות המרמה לכאורה בפרשה המתנהלת בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בה עו"ד רחל בן-ארי, לפי דבריה, היא יוזמת-שותפה... הליכים שלטענתי הם בגדר "ניהול הליכי משפט למראית עין"... כלומר, ניהול הליך משפטי פיקטיבי, בתיק בית משפט פיקטיבי, תוך הנפקת כתבי בית דין פיקטיביים. התופעה נפוצה בישראל והיא מוכרת כעבריינות לעילא ולעילא ברחבי העולם. אולם בישראל הקהילה המשפטית נחזית כמכחישה או מדחיקה את עצם קיומה של התופעה.

מערכת נט המשפט הפכה את העבריינות מסוג זה לקלה הרבה יותר לביצוע ולהסתרה. מדיניות אי-הענישה כלפי שופטים יצרה סביבה מתירנית במיוחד, ובפרט לעבריינות מסוג זה באמצעות מערכת נט המשפט.

בפרשה מעורבים כדמויות מובילות עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון - שניהם בוגרי בית הספר. שלושת היורשים הם בוגרי בית הספר. והעיזבון בו מדובר הוא של אמי ז"ל, רבקה שמי צרניק, שלימדה בבית הספר עשרות שנים והייתה מרכזת מקצוע הביולוגיה. היא פנתה להוראה בבית הספר הריאלי בעקבות דודה, הסופר יִצְחָק שָׁמִי (1949-1888), שלימד ערבית ועברית בבית הספר החל בשנות ה-20.
יצחק שמי, יליד חברון, תואר על ידי הסופר א.ב. יהושע כאחד מטובי המספרים בספרות העברית. והסופר אנטון שמאס תיאר אותו כסופר [היהודי] היחיד שהביא קול פלסטיני אותנטי לספרות העברית. בשנת 2004 הכירה ההתאחדות האקדמית הפלסטינית ביצחק שמי כאחד מהסופרים הפלסטינים החשובים של המאה ה-20, בהשפעת מחמוד דרוויש וסלים תמרי. בשנת 2015 זכו כתביו שהוצאנו לאור, "טחנת החיים", בפרס "ספר מופת" ממשרד התרבות. שמי מחזיק היום במעמד ייחודי בצומת בין הספרות העברית והספרות הפלסטינית.

...

 

מה מניע עורכת דין המגיעה מרקע כמו זה של עו"ד רחל בן-ארי, ובגיל מתקדם, לחבור ליסודות המסואבים ביותר של מערכת המשפט בישראל? קשה לי להבין.... גם אם אני נוקט בשגרה עמדה של כבדהו וחשדהו כלפי עורכי דין, התקשיתי תחילה להאמין שעו"ד רחל בן-ארי, אותה, כאמור, הכרתי עוד מילדותה תיכנס לפרשה מעין זו כדמות מובילה. אולם העובדה ששלושה שופטים שאת מינוים קידמה, השופטת הילה גורביץ, השופטת רויטל באום והשופט טל פפרני, חברו אליה בפרשה זו, מוביל למסקנה שאלה שקידמה בנחישות למינויים למשרות שיפוטיות 15-10 שנים קודם לכן, היו בעלי יושרה מפוקפקת או נטיות עברייניות.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/12/2025-12-17.html

 

לכבוד 

מר עידו מזורסקי, המנהל הכללי  

מר זוהר גינוסר, הסמנכ״ל לפדגוגיה

מר איתי אלוש, הסמנכ"ל למנהל והכספים

העתקים

 פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון, יו"ר ור"ה

פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון

פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים,

פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, 

פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, 

פרופ' גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה, 

פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע, 

פרופ' אהוד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל בשומרון,

פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה,

עו"ד ארנה לין

עו"ד רחל בן ארי

 

כולם בדוא"ל

הנידון: הודעה בדבר עו"ד רחל בן-ארי ובית הספר הריאלי העברי בחיפה

מכובדיי שלום רב,

שמי יוסף צרניק ואני בוגר בית הספר (1973). אינני מכיר אף אחד משלושתכם אישית, ואני מצטער שזהו מכתב ההיכרות שלנו. 

נספח מקדים לבקשה פורמלית להשעיית עו"ד רחל בן-ארי מכל תפקיד ומעמד רשמי בבית הספר הריאלי

עו"ד רחל בן-ארי, בוגרת בית הספר (1975), אותה אני מכיר מילדותה, מפרסמת כי היא חברת המרכז לחינוך לסובלנות ולשלום בבית הספר הריאלי. אנא קבלו את מכתבי זה כנספח מקדים לבקשה פורמלית להשעיית עו"ד רחל בן-ארי מכל תפקיד ומעמד רשמי בבית הספר הריאלי. 

בדומה, פניתי גם למוסדות חינוכיים אחרים שעו"ד רחל בן-ארי מפרסמת כי היא ממלאת בהם תפקידים, בראש ובראשונה -- הטכניון וועד ראשי האוניברסיטאות, בשניהם היא משמשת כיועצת משפטית. פנייה דומה הוגשה גם לעו"ד ארנה לין, בוגרת בית הספר (1974), בעניין חברותה של עו"ד רחל בן-ארי במרכז השופט חיים כהן להגנה על זכויות אדם.

לטענתי, עו"ד רחל בן-ארי מובילה הליך משפטי פיקטיבי בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה

לטענתי, עו"ד רחל בן ארי היא דמות מובילה בהליך משפטי כביכול, המתנהל בשנה וחצי האחרונות בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, שהוא למעשה הליך פיקטיבי, כלומר, לטענתי הוא מעשה מרמה מיסודו. לפי דבריה של עו"ד רחל בן-ארי ההליך הוא "יזמה משותפת" שלה ושל עו"ד יואב סלומון, גם הוא בוגר בית הספר (1970). שניהם הגישו ביום 5.6.2024 כתב טענות ראשון בתובענה נגדי ("המשיב" - כלומר הנתבע), ת"ע 11650-06-24, בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בעניין עיזבון אמי ז"ל - רבקה שמי צרניק, שנפטרה לפני 3 שנים בדיוק, ביום 15.12.2022.

זאת, לאחר ששני עורכי הדין, בן-ארי וסלומון, ערכו הסכם חלוקה בין היורשים, שנחתם ביום 28.8.2023, בו שני עורכי הדין מונו לבקשתם כנאמנים וכממונים בשכר לביצוע החלוקה, ולאחר שההסכם אושר על ידי בית המשפט ביום 13.12.2023. בו בזמן, עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון גבו מהעיזבון את מחצית שכרם עבור שירותי הנאמנות כביכול בביצוע ההסכם, בשעה שעצם פתיחת התובענה היא הפרה יסודית לכאורה של ההסכם, והם פועלים לסכל אותו הסכם באמצעות ההליך הפיקטיבי בבית המשפט.

הקשר המשפחתי לבית הספר נמשך כבר כ-100 שנה

אמי ז"ל הייתה מורה לביולוגיה ומרכזת המקצוע בבית הספר במשך שנים רבות. בית הספר וההוראה היו מרכז חייה, קבוצת מורות ממקצועות שונים בבית בירם היו חברותיה בלב ובנפש. עד היום, אם אני כותב או קורא מאוחר בערב, והכל שקט, נדמה לי לפעמים, שאמי מתקנת בחינות בסלון. אמי, ילידת העיר העתיקה בירושלים, עמדה בפרוץ מלחמת העצמאות לפני סיום תואר מאסטר במיקרוביולוגיה באוניברסיטה העברית, ועבדה במעבדות הדסה בהר הצופים. חבריה לעבודה היו בין הנספים בשיירה להר הצופים, וחבריה ללימודים היו בין הל"ה. 

דודה של אמי ז"ל, יצחק שמי (1949-1888), שלימד ערבית ועברית בבית הספר, רכש בעשרים השנים האחרונות מעמד ייחודי בספרות המזרח תיכונית

אמי הגיעה להוראה בבית הספר בעקבות דודה, יצחק שמי ז"ל (1949-1888), יליד חברון, שהיה מורה לעברית ולערבית בבית הספר. יצחק שמי ומשפחתו עברו לחיפה מטבריה, לשם עברו מחברון עקב רדיפתם ע"י הרבנים האשכנזים שהפכו את המשך חייהם בחברון לבלתי אפשריים. לחברון עירו "שב מאוכזב ושבור כנפיים" עם אשתו ובנו התינוק, ידידיה, לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, מבולגריה שם לימד עברית. לדברי ידידיה כשהגיע למצוות נסע אתו אביו חזרה לחברון לעלות לקבר "אמו הביולוגית", שנפטרה זמן לא רב אחרי שובם לחברון, להראות לה שהתינוק שרד.

בצעירותו היה יצחק שמי גבר מרשים. בן גילם של מנהיגי עלייה שנייה, רחל ינאית מתארת בזכרונותיה ביקור אצל שמי בחברון, ואת יצחק שמי כדמות יהודי תנכי, קמאי. שמי הוביל אותם בטיול בהרים לתקוע, עירו של עמוס. 

יצחק שמי הגיע להוראה בבית הספר בכדי להבטיח חינוך איכותי לבנו, ידידיה (שמי) שמיר ז"ל (בוגר 1936). לדברי ידידיה, לא היה אז בית ספר תיכון ראוי לשמו בטבריה, ואביו התלונן שהוא מבלה את זמנו במשחקי כדורגל ברחוב.

ידידיה המשיך ללימודי הנדסה בטכניון. לאחר קום המדינה הצטרף למשרד הביטחון, בראשית שנות ה-50 נשלח לצרפת ואח"כ לארה"ב ללמוד הנדסת כורים גרעיניים. שנים רבות החזיק במשרת סגן המדען הראשי של משרד הביטחון.

...

בשנת 2004 הוכר שמי על ידי ההתאחדות האקדמית הפלסטינית כאחד הסופרים הפלסטינים החשובים של המאה ה-20, על אף שכתב בעברית בלבד. ובשנת 2015, זכה הכרך בעברית, "טחנת החיים", לפרס ספר מופת ממשרד התרבות. בכך זכה הסופר יצחק שמי, מי שהיה שנים רבות מורה בבית הספר, למעמד ייחודי בספרות המזרח התיכון, בצומת שבין הספרות הפלסטינית והספרות העברית. הסופר אנטון שמאס כתב שיצחק שמי היה הסופר [היהודי] היחיד שנתן ביטוי אותנטי לקול הפלסטיני בספרות העברית.

היו שהציעו כי יצחק שמי ראוי להיות הסופר המזרחי הראשון שדמותו תופיע על שטר כסף של מדינת ישראל.

הפרדוקס בהתנהגותה של עו"ד רחל בן-ארי

מה מניע עורכת דין המגיעה מרקע כמו זה של עו"ד רחל בן-ארי, דור שלישי של עורכי דין ואנשי ציבור חיפאים, נושאת תפקידים בכירים בלשכת עורכי הדין, חברת הוועדה לבחירת שופטים לשעבר, "מקורבת לביניש" על פי התקשורת, יועצת משפטית לטכניון ולוועד ראשי האוניברסיטאות, לחבור ליסודות המסואבים ביותר של מערכת המשפט בישראל? קשה לי להבין.

בוודאי שאין כאן מניע ממוני. לפי מידע מהימן שבידיי, בשנים 2023-4 העלה עורך דין טענות כלפי סגן הנשיאה בבית משפט השלום בחיפה, השופט טל פפרני (גם הוא מינוי מתקופת כהונתה של עו"ד רחל בן-ארי בוועדה לבחירות שופטים), כי היה מעורב במעשים אסורים בקשר לעיזבון בסך 37,000,000 ש"ח.

עיזבון אמי ז"ל אינו בסדר גודל שיכול להצדיק את מעורבות בעלי התפקידים השונים בפרשה, בכללם השופטת הילה גורביץ, השופטת רויטל באום והשופט טל פפרני - שלושתם מינויים מתקופת כהונתה של עו"ד רחל בן-ארי בוועדה לבחירות שופטים. העיזבון הוא בסביבות 5 מיליון ש"ח. צוואתה של אמי ז"ל הייתה פשוטה וקצרה - היא ציוותה לחלק את העיזבון בשווה בין שלושת בניה (שלושתם בוגרי בית הספר), תוך התחשבות בנכסים שהועברו בחיי המורישים. חלקי בעיזבון, שהוכרז כיעד הגזל על ידי שולחה של עו"ד בן-ארי בשיתוף פעולה עם שולחו של עו"ד סלומון, הוא כשליש הסכום על פי הסכם החלוקה בין היורשים, שעו"ד רחל בן-ארי עצמה ערכה והביאה לאישור בית המשפט.

גם אם אני נוקט בשגרה עמדה של כבדהו וחשדהו כלפי עורכי דין, התקשיתי תחילה להאמין שעו"ד רחל בן-ארי, אותה, כאמור, הכרתי עוד מילדותה תיכנס לפרשה מעין זו כדמות מובילה. אולם העובדה ששלושת השופטים שאת מינוים קידמה חברו אליה בפרשה זו, מוביל למסקנה שאלה שקידמה בנחישות למינויים למשרות שיפוטיות 15-10 שנים קודם לכן, היו בעלי יושרה מפוקפקת או נטיות עברייניות.

הודעה לצדדים, לבאי כוחם ולשופטת הילה גורביץ בדבר הכוונה לנהל הליכי משפט למראית עין: האמנם ניתן היה לקבוע כוונת מרמה על פי כתב הטענות הראשון בלבד?

סמוך לאחר הגשת כתב הטענות הראשון, הגשתי הודעה לצדדים, לעורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון, ולשופטת הילה גורביץ, כי כתב הטענות הראשון נחזה כ"הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר הכוונה לנהל הליכי משפט למראית עין". המונח, "ניהול הליכי משפט למראית עין" אינו מונח מקובל בלשון המשפטית בישראל, הגם שמעשים מהסוג שהוא מציין נפוצים בבתי המשפט בישראל.  לפיכך הגדרתי בהודעתי את המונח כפי הגדרת העבירה - "Simulating Legal Process" ב- Texas Penal Code,  § 32.48. ההרכב הפותח המינימלי לעבריינות מסוג זה הוא בדרך כלל שופט, מזכיר ובא כוח אחד הצדדים (הנחתי ששני עורכי הדין והשופטת מבינים עניין זה מאליו, ולא פירשתי אותו בהודעתי). עיקרה של העבריינות הוא הנפקת מסמכים חסרי כל תוקף, והצגתם לאחרים (בין אם צדדים להליך ובין אם לאו) ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה, מתוך כוונה שאותם אחרים יקבלו את סמכותם של המסמכים ויפעלו על פיהם.

כאמור, הגשת כתב הטענות הראשון ופתיחת התובענה היו לדברי עו"ד רחל בן-ארי "יזמה משותפת" שלה ושל עו"ד יואב סלומון. שני אלה זוקפים לזכותם כמעט 90 שנים של ניסיון בעריכת הדין. יתר על כן, עו"ד רחל בן-ארי מפרסמת כי עזבונות, ירושות וכשרות משפטית הם בין תחומי ההתמחות שלה כעורכת דין, ובמשרדה, המונה כ-35 עורכי דין, היא פתחה מחלקה מיוחדת העוסקת בתחום זה.

יחד עם זאת, כתב הטענות הראשון בלט בהיעדר תצהיר, בהיעדר ייפוי כוח מתאים מטעם המבקש לבא כוחו כביכול, בהיעדר הזמנה לדין, בהיעדר מסכת עובדתית המגלה עילת תביעה, בהיעדר אזכור חוק כלשהו של מדינת ישראל, ובפרט, השמטת חוק הירושה משמו של "הסכם החלוקה בין יורשים לפי סעיף 110 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965" כשאוזכר בכתב הטענות הראשון, כמו גם העדר טיעון משפטי של ממש. מסמך שמופיעים בו ליקויים מהותיים כאלה הוא מסמך פגום, מסמך פסול, שאין לו תוקף דיוני, ואינו יכול לשמש כבסיס להליך משפטי.

אוסף ליקויים כזה לא יכול היה להתקבל על הדעת כעניין מקרי, שגגה או טעות אנוש של שני עורכי דין ותיקים כנ"ל. כמו כן, לא היה מתקבל על הדעת שאוסף ליקויים בסיסיים כאלה יימצא כתוצאה של שגגה או טעות אנוש במסמך שהגיש מתמחה. יתר על כן, כשפניתי אליהם מחוץ לבית המשפט, הם סירבו לתקן את כתב הטענות הראשון, אך לא נתנו כל סיבה לסירובם.

כמו כן, לא יכולה הייתה להיות סיבה מתקבלת על הדעת להגיש מסמך פגום ופסול מסוג זה, אלא אם כן הוגש בשיתוף פעולה ותיאום מראש עם השופטת. והשופטת, במקום למחוק את כתב הטענות הראשון, התניעה את ההליכים התנעה חוזרת כשהגשתי את הפניות הראשונות בתיק ביום 16.6.2024.

זו אף זו, אירועים חריגים נוספים התרחשו סביב יום הגשת כתב הטענות הראשון, וכל אחד מהם ראוי להיחשב כ"אות מרמה" בפני עצמו.

דוקטרינת אותות המרמה [Badges of Fraud] היא שיטה משפטית שיש לה השלכות ראייתיות ודיוניות. מקורה הוא במשפט האנגלי, אך היא נקלטה והורחבה במשפט הישראלי. ראו, פסק דינה של השופטת ט' שטרסברג-כהן בע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי, פ"ד נז(5) 776 (2003), "כאשר מתגלים מספר אותות מרמה... ניתן להסיק מהם על כוונת מרמה, והנטל עובר לנתבע להסביר את ההתנהלות".

הליכי משפט למראית עין - מעשים שכיחים בבתי המשפט, ביצועם קל במערכת נט המשפט, והם נטולי סיכונים לנוכח מדיניות אי-הענישה כלפי שופטים

ביצוע עבירות מסוג זה הפך לקל במיוחד לאחר הכנסת מערכת נט המשפט לשירות בבתי המשפט בישראל בשנת 2010. במקביל, השופטים יצרו יחס סלחני לעבריינות מסוג זה ו"מדיניות אי-ענישה" [impunity] כלפי "פברוקים" ומעשי מרמה של שופטים -- פעולות בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות.

אין מדובר כאן ב"חסינות" [immunity], הגם שלפעמים נראה כי קיים בלבול או חוסר בהירות בעניין זה בשיח הציבורי בישראל. למדיניות אי-הענישה כלפי שופטים אין בסיס חוקי, וגם לא יכול להיות לה בסיס חוקי. שכן, מדיניות זו עומדת בסתירה גמורה לעקרונות יסוד של השיטה - שלטון החוק ושוויון בפני החוק. יתר על כן, מדיניות אי-ענישה כלפי נושאי משרה (לאו דווקא שופטים) מוכרת בעולם כמדיניות מושחתת ומשחיתה, מדיניות שהיא מכשול לקיום זכויות האדם. לפיכך, סעיפים מיוחדים להגנה מפני מדיניות מסוג זה, סעיפים 2(3)(א)-(ג) לחלק 2, נקבעו באמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות (1966), אמנה מרכזית לזכויות האדם בחוק הבינלאומי ההסכמי, שישראל חתמה עליה, והיא הוחלה כביכול במדינת ישראל מאז 1992.

מקרים בולטים של כתבי בית דין למראית עין, שהתפרסמו כפרשות שחיתות של בתי המשפט בישראל הם פרשת השופטת הילה כהן (2014-2005) ופרשת השופטת ורדה אלשייך (2012-2011). אלה הם רק קצה הקרחון של תופעה נפוצה.

 

 

בפרשה שלפנינו, המסמך המרכזי שהוא כתב בית דין למראית עין הוא ה"פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון" מיום 1.12.2024. ניסוחה המשובש הוא מעשה ידיהם כביכול של עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון. אולם גם שני אלה אינם מגישים מסמכים מנוסחים בניסוח משובש בדרך כלל. השיבוש הוא כנראה מכוון, ושיבושים מכוונים מעין זה, גם הם בין הסימנים למעורבות ידה של השופטת הילה גורביץ.

בהליך, שניתן לראות בו הונאה רבת רבדים וסדרה ארוכה של מעשי מרמה, ה"פסיקתה" היא הצומת בין שני הרבדים העיקריים של הפרשה - ההונאה הדיונית וההונאה המהותית לכאורה. כלומר מימוש הליכים חסרי תוקף במעשה שהוא השתלטות עוינת על כספי העיזבון - הפסיקתה שימשה את עו"ד רחל בן-ארי להשתלטות בלתי חוקית לכאורה על חשבון הבנק של אמי ז"ל בבנק הבינלאומי סניף הכרמל, חיפה, ובו מעל ל-2,000,000 ש"ח.

ה"פסיקתה" אינה מקיימת את היסודות הצורניים והתוכניים של הצו למינוי מנהלי עיזבון, כפי שנקבע בתקנות. ה"פסיקתה" גם אינה מקיימת את הדרישות הבסיסיות הנדרשות מ"פסיקתה"

.

תמונות | (א) צו למינוי מנהל עיזבון, טופס 10, תקנה 37(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998.   (ב) "פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון", שעו"ד רחל בן-ארי והשופטת הילה גורביץ היו שותפות ליצירתה. אני חזרתי והתרעתי בזמן אמת כי היצירה היא מעשה הונאה.

הפסיקתה אינה פסיקתה, כיוון שאינה מסתמכת על החלטה או פסק דין קודמים. פסיקתה אינה אמורה להיות החלטה חדשה. כמו כן, על פי נוסח הפסיקתה, מדובר בהחלטה המבוססת על "המוסכם שנרשמה בפרוטוקול". מלבד השיבוש הלשוני, שלוש מילים אלה כוללות שני שקרים בסיסיים: (1) טענה כי קיימים רישומים ב"פרוטוקול" דיון מיום 9.10.2024" של הסכמות שהן הבסיס לתוכנה של ה"פסיקתה", (2) כי הייתה קיימת הסכמה בעניין הוראות הפסיקתה.

יש לראות את הפסיקתה כאות מרמה בפני עצמו.

העובדה שהבנק הבינלאומי הסכים לקבל מסמך זה כבסיס חוקי למתן שליטה בחשבון אמי ז"ל לעו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון אומרת דרשני.

שילוב סממנים של פרשת אפי נוה עם סממנים של פרשת ורדה אלשיך

לטענתי, בשלב זה, הפרשה מראה סממנים של פרשת אפי נוה - קשר למטרות אסורות בין חברת הוועדה לבחירת שופטים לשעבר לבין שופטות ושופט, שאת מינוייהם קידמה בוועדה. בו בזמן הפרשה מראה סממנים של פרשת השופטת ורדה אלשייך - הפקת מסמכים חסרי תוקף בנט המשפט (מערכת ניהול התיקים) והצגתם לאחרים ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה.

טענה כזו, בדבר שופטי בית המשפט לענייני משפחה ושני עורכי דין ותיקים ומוכרים בחיפה, העוסקים בצוותא חדא במרמה בבית המשפט, עלולה להישמע חסרת שחר, משוללת יסוד, ושערורייתית.

פרסומים של עו"ד רחל בן-ארי מראים כי היא החלה לעסוק בענייני ירושה, עיזבונות וכו' רק בשנים האחרונות. מצד אחד, אני רוצה להאמין כי רק לאחרונה, עקב פעילותה בבתי המשפט לענייני משפחה, היא נשאבה לתוך הפרשה שלפנינו. מצד שני, קשה להאמין שעורכת דין בגילה שינתה לפתע את אופיה. 

סוגיה נפרדת היא עניין שיקול הדעת של עורכת דין מנוסה כשנכנסה לפרשה כזו. התועלת הצפויה לה היא מינימלית יחסית לנזק האפשרי. אולם ייתכן שחישוב הנזק של עו"ד רחל בן-ארי כלל צפי שבעל הדין שהוא המטרה יהיה מיוצג על ידי עורך דין שיסייע בביצוע הגזל וגם יסתיר את המעשים האסורים משולחו.

יחד עם זאת, עו"ד רחל בן-ארי סירבה לתת הסברים כלשהם ל"אותות המרמה" שבמעשיה. סירובה מעצים את הראיות למרמה לכאורה. 

פעולה לפי פקודה צבאית שדגל שחור מתנוסס מעליה אינו פעולה בתום לב

התגובה היחידה שקיבלתי מעו"ד רחל בן-ארי לאחר שהצגתי בפניה עד היום 27 אותות מרמה במעשיה, הייתה הפנייתי לשופטת הילה גורביץ לבקש ממנה את ההסברים.  מתוך תגובה זו אני נוטה להסיק, כי עו"ד רחל בן-ארי מצדיקה כנראה את מעשיה כקיום הוראה חוקית, כלומר - ציות בתום לב להחלטות שיפוטיות של השופטת הילה גורביץ.

הסבר זה נחזה כבלתי סביר בעליל. הרי אני מכיר את עו"ד רחל בן-ארי עוד מילדותה, מהצופים. אני יודע שכבר אז שוחחנו עם החניכים אודות חובתם של חיילים לסרב לפקודות ש"דגל שחור מתנוסס מעליהן" והאחריות הפלילית של חיילים שאינם מסרבים לפקודות מסוג זה, בעקבות פסק דינו של השופט בנימין הלוי בפרשת הטבח בכפר קאסם (1956).

הוראות שיפוטיות ש"דגל שחור מתנוסס מעליהן"

לפי אותה תפיסה, מובן מאליו שעו"ד רחל בן-ארי, שסיימה את לימודי המשפטים בהצטיינות, יודעת או אמורה לדעת, שקיימות הוראות שיפוטיות ש"דגל שחור מתנוסס מעליהן".

לדוגמה, בפרוטוקול הידוע של השופטת ורדה אלשייך מיום 12.9.2011, נכללה ההוראה השיפוטית:

"החלטתי זו תועבר למנהל בתי המשפט על מנת שיגיש תלונה ללשכת עורכי הדין כנגד עו"ד ארגז".

עו"ד ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט (דמות הראויה לפרק משל עצמה) אכן שלח מכתב מיום 22.9.2011 ליו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בבקשה לפתוח בהליך משמעתי (הליך בעל אופי מעין-פלילי) נגד עו"ד רפאל ארגז. משם הועברה התלונה לוועד מחוז תל אביב. אולם ועד מחוז תל אביב סירב לקיים את הוראתה של השופטת ורדה אלשייך ולא פתח בהליך תלונה נגד עו"ד רפאל ארגז. נהפוך הוא: הוועד החליט כי יש לראות בחומרה את הפקת הפרוטוקול המפוברק, וביום 26.1.2012, הגיש תלונה נגד השופטת ורדה אלשייך לנציב תלונות הציבור על השופטים, ובמקביל ביקש ששר המשפטים יגיש קובלנה נגד השופטת לבית הדין המשמעתי לשופטים, ושהצעה לסיום כהונתה כשופטת תוגש גם לוועדה לבחירת שופטים. עו"ד רחל בן-ארי הייתה מעורבת באופן אישי וישיר בפרשה זו כחברת הוועדה לבחירת שופטים.

טענה כי עו"ד רחל בן-ארי פועלת בתום לב בקיימה הוראות שיפוטיות בפרשה שלפנינו, תיחשב כבלתי סבירה בעליל

כל ניסיון להצדיק או להסביר את מעשיה של עו"ד רחל בן-ארי כציות להוראות שיפוטיות בעלמא, יידחה קרוב לוודאי. לחלק גדול ממעשיה, הנופלים בגדר "אותות המרמה" לא ניתנה כל הוראה של השופטת הילה גורביץ. אומנם קביעה זו מבוססת על הכתבים הגלויים לי בתיק בית המשפט, וייתכן כי הוראות שאינן מוכרות לי מופיעות בין הכתבים המוסתרים מפני. אולם מצב זה, בו עו"ד רחל בן ארי מנהלת הליך משפטי, בו היא מקיימת תקשורת במעמד צד אחד עם השופטת הילה גורביץ באופן שגרתי, רק יחזק את הטענה כי ההליך המשפטי היה מסכת של מעשי מרמה של עו"ד רחל בן-ארי, השופטת הילה גורביץ ואחרים.

בברכה,

 

יוסף צרניק, Joseph Zernik, PhD, LLB  

    Human Rights Alert NGO

--

--