2015-12-31 פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי: זיופים, ודרישת הגנה מעו"ד בן-ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה

 2015-12-31  אות גשושית 114#

 פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי: זיופים, ודרישת הגנה מעו"ד בן-ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה

פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי היא שילוב של פרשת אפי נוה עם פרשת ורדה אלשייך. אולם במקום שהשופטת ורדה אלשייך זייפה (לכאורה) פרוטוקול דיון אחד, עו"ד רחל בן-ארי עולה עליה פי כמה!

אחד המאפיינים החשובים של פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי הוא שהפרשה ממפה את השחיתות בהירכיה המנהלית (שירות המדינה) והעסקית (בנקים) בישראל.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/12/2015-12-31.html

עו"ד רחל בן-ארי הייתה אמורה למסור ליורשים פרטת עיזבון תוך 60 יום מיום מינויה כביכול על פי חוק הירושה ותקנות הירושה. 

היום, למעלה משנה לאחר מינויה מינויה כביכול כ"מנהלת עיזבון", עדיין לא מסרה פרטה ליורשים. 

אולם לאחרונה התברר שהיא שלחה כבר לפני כשנה "פרטת עיזבון" למשרדי האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה.  שכן, עו"ד רחל בן-ארי רצתה ליצור רישום כוזב של מעמדה כ"מנהלת עיזבון".

אולם הרישום במשרדי האפ"כ מבוסס על המצאת ה"צו למינוי מנהלי עיזבון" על ידי מזכירות בית המשפט לאפ"כ. המצאה כזאת לא בוצעה, מהטעם הפשוט שאין בנמצא "צו למינוי מנהלי עיזבון" לעו"ד רחל בן-ארי.

מה עושים?

עו"ד רחל בן-ארי רבת התושיה זייפה פה ושם (לכאורה).

.

וכך, בבדיקה שערכתי לאחרונה, התברר שבפרטה שנשלחה לאפ"כ נערכו זיופים רבים.

מדוע היה צורך בזיופים? 

האסמכתה החוקית למינוי מנהלי עיזבון היא "צו למינוי מנהלי עיזבון" על פי טופס 10 שבתקנות הירושה. בין השאר, הצו קובע בפירוש שמנהלי העיזבון חייבים לקיים את הוראות חוק הירושה, בפרט באשר לדיווחים ליורשים.

אולם הרעיון הבסיסי במרמה שמנהלת עו"ד רחל בן-ארי עם השופטת הילה גורביץ הוא ניהול הליכי משפט למראית עין: כלומר, ניהול תיק פיקטיבי, כתבי בית דין פיקטיביים, והליך פיקטיבי.

בהליך למראית עין כל התחייבות לקיים את חוקי מדינת ישראל היא שיקוץ שחובה להתרחק ממנו!

תמונה | "צו למינוי מנהלי עיזבון" על פי טופס 10 שבתקנות הירושה.
.

במקום צו למינוי מנהלי עיזבון כנ"ל, השופטת הילה גורביץ, עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון רקחו יחד "פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון". ה"פסיקתה" היא מסמך משובש בכוונת תחילה, חסר תוקף. גם אם הייתה "פסיקתה" עשויה למופת, היא לא הייתה יכולה למלא את מקומו של הצו כאסמכתה חוקית למינוי מנהלי עיזבון.

תמונה | "פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון" מיום 1.12.2024, שעו"ד רחל בן-ארי מציגה בכחש כ"צו למינוי מנהלי עיזבון".      

כלומר, בכל פעם שעו"ד רחל בן-ארי חותמת על מסמך כ"מנהלת העיזבון" או מתייחסת לעצמה במסמך כ"מנהלת העיזבון", עורכת הדין עוסקת בזיוף ו/או קבלת דבר במרמה ו/או התחזות (לכאורה).

ואכן, עו"ד בן-ארי לא ששה לחתום כ"מנהלת העיזבון" תחילה. למה נחוצה הפורמליות? כולנו חברים... 

אולם מרמה מסוג זה מוכרת מאז ומעולם. ולכן, התקנות קובעות במפורש, שבכל פעולה שמנהל העיזבון פועל בתפקידו כמנהל עיזבון, הוא חייב להזדהות ככזה.

לכן, הגשתי בקשה לשופטת הנכבדה מאד הילה גורביץ (עו"ד רחל בן ארי, כך נראה, קידמה מינויים של בני ובנות דמותה), להורות לעו"ד רחל בן-ארי לקיים את ההוראות ולהזדהות כ"מנהלת העיזבון" בכל תקשורת אתי המתנהלת בתפקידה כ"מנהלת העיזבון".

השופטת הנכבדה מאד הילה גורביץ דחתה את הבקשה, בהנמקות משכנעות ביותר:

1. עורכי הדין הוותיקים והמקצועיים יודעים את חובותיהם.

2. אין זו מחלוקת שהיא נדרשת לה בתפקידה - לסיים מחלוקות בין צדדים. 

ועדיין, עו"ד רחל בן-ארי נזקקה לאסמכתה חוקית למינויה כ"מנהלת עיזבון" כביכול.

פה נכנסת לפעולה התושיה של עו"ד רחל בן-ארי. זיוף פה ושם (לכאורה), וה"פסיקתה" הופכת ל"צו"...

ב"פרטת עיזבון" שהגישו עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון להנהלת אפ"כ מחוזות חיפה והצפון ביום 28.1.2024, הכריזו בראש העמוד הראשון כי הם מונו למנהלי עיזבון ב"צו", המצורף כנספח 1. 

בטבלת הנספחים בסוף "פרטת העיזבון" שהגישו שני עורכי הדין, שוב כתבו, שבנספח 1 מופיע "צו למינוי מנהלי עיזבון".

אכזבה: בנספח 1 מופיעה רק "פסיקתה". אין צו.

תמונה | עו"ד תמירה אלתר, סגנית האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה, מנהלת מחוז חיפה והצפון ורשמת הירושה.

כאן מתבקשת השאלה: האם אין כאן חוצפה יתרה בניסיון לרמות את האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה? הרי משרד זה תכליתו היא בין השאר פיקוח על מנהלי עיזבון למנוע הונאות מסוג זה.

ייתכן שחקירת משטרה תברר עניין זה יום אחד. אני מוכן להמר שהייתה כאן תקשורת מקדימה, ועו"ד רחל בן-ארי ידעה שהמרמה (לכאורה) תתקבל בברכה על ידי משרד האפוטרופוס הכללי.

מה ההוכחה? מבחן התוצאה... המעשים מדברים בעד עצמם.

לא רק ש"פרטת העיזבון" התקבלה לרישום בשעה שהייתה אמורה להידחות מרישום, מנהלת מחוזות חיפה והצפון במשרד האפ"כ, עו"ד תמירה אלתר מסרבת לחוות את דעתה:

* האם יש או פגם או פסול ב"פרטת העיזבון" שהגישה עו"ד רחל בן-ארי, אם לאו?

* האם יש לסלק את "פרטת העיזבון" שהגישה עו"ד רחל בן-ארי מהרישום במשרדי האפ"כ, אם לאו?

.

להלן מכתב דרישה להגנה שנשלח אמש לאפוטרופוס הכללי עו"ד בן-ציון פיגלסון

‫יוסף‬‫ צרניק‬‫‪‬‬‫‪Joseph Zernik, PhD,LLB,‬‬  ‫‪‬‬

‫דוא‬‫"‬‫ל‬‫‪:‬‬‫‪123456xyz@gmail.com‬‬ ‫‪Email:‬‬

‫ת‬‫"‬‫ד ‬‫‪33407‬‬ ‫תל‬ ‫אביב‬ ‫‪PO Box‬‬ ‫‪33407,‬‬ Tel Aviv‬‬

‫‪30‬‬‫בדצמבר‬ ‫‪2025‬‬ 

‫לכב’‬

‫עו"ד‬‫בן‪-‬ציון‬ ‫פיגלסון‬

‫האפוטרופוס‬‫הכללי‬ ‫והממונה‬ ‫על‬ ‫ענייני‬ ‫ירושה‬

‫משרד‬‫המשפטים‬

‫בדוא"ל‬

‫

העתקים‬

‫דניאל‬‫חיימוביץ‬ ‫‪,‬‬‫נשיא‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫בן‬ ‫גוריון‬ ‫ויו‬ ‫"‬‫ר‬‫ ועד‬ ‫ראשי‬ ‫האוניברסיטאות‬ ‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫אורי‬ ‫סיון‬ ‫‪,‬‬‫נשיא‬ ‫הטכניון‬ ‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫תמיר‬ ‫שפר‬ ‫‪,‬‬‫נשיא‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫העברית‬ ‫בירושלים‬ ‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫אריאל‬ ‫פורת‬ ‫‪,‬‬‫נשיא‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫תל‬ ‫אביב‬ ‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫אריה‬ ‫צבן‬ ‫‪,‬‬‫נשיא‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫בר‬ ‫‪-‬‬‫אילן‬‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫גור‬ ‫אלרואי‬ ‫‪,‬‬‫נשיא‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫חיפה‬ ‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫אלון‬ ‫חן‬ ‫‪,‬‬‫נשיא‬ ‫מכון‬ ‫ויצמן‬ ‫למדע‬ ‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫אהוד‬ ‫גרוסמן‬ ‫‪,‬‬‫נשיא‬ ‫אוניברסיטת‬ ‫אריאל‬ ‫בשומרון‬ ‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫ליאו‬ ‫קורי‬ ‫‪,‬‬‫נשיא‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫הפתוחה‬ ‫‪,‬‬

‫מר‬‫עידו‬ ‫מזורסקי‬ ‫‪,‬‬‫מנהל‬ ‫בית‬ ‫הספר‬ ‫הריאלי‬ ‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫אליעזר‬ ‫שלו‬ ‫‪,‬‬‫נשיא‬ ‫המ‬ ‫כללה‬‫האקדמית‬ ‫תל‬ ‫חי‬ ‫‪,‬‬

‫פרופ‬‫'‬‫אילנה‬ ‫לבנברג‬ ‫‪,‬‬‫נשיאת‬ ‫האקדמית‬ ‫גורדון‬ ‫(‬ ‫מכללת‬‫גורדון‬ ‫לחינוך‬ ‫)‪,‬‬

‫עו‬‫"‬‫ד‬‫ארנה‬ ‫לין‬ ‫‪,‬‬‫חברה‬ ‫מייסדת‬ ‫‪,‬‬‫מרכז‬ ‫השופט‬ ‫חיים‬ ‫כהן‬ ‫לזכויות‬ ‫אדם‬ ‫‪,‬‬

‫ועדת‬‫ביקורת‬ ‫והנהלת‬ ‫המועצה‬ ‫הארצית‬ ‫לצרכנות‬ ‫(‬ ‫חברה‬‫ממשלתית‬ ‫)‪,‬‬

‫הנהלת‬‫אתוס‬ ‫(‬ ‫חברה‬‫עירונית‬ ‫)‪,‬‬

‫הנהלת‬‫תיאטרון‬ ‫חיפה‬ ‫‪,‬‬

‫מר‬‫אבי‬ ‫וייס‬ ‫‪,‬‬‫מנכ‬ ‫"‬‫ל‬‫חברת‬ ‫החדשות‬ ‫של‬ ‫ערוץ‬ ‫‪12‬‬ ‫‪.‬‬

‫העתקים נשלחים למוסדות חינוכיים וציבוריים כנספח מקדים

לבקשה פורמלית להשעיית עו"ד רחל בן-ארי מכל תפקיד וכל

מעמד במוסדות אלה.

‫הנידון‪ :‬‬‫דרישה‬ ‫לפעולה‬ ‫מיידית‬ ‫–‬ ‫מרמה‬ ‫לכאורה‬ ‫מתמשכת‬ ‫בבית‬ ‫המשפט‬ ‫לענייני‬ ‫משפחה‬ ‫בחיפה‬ ‫בעיזבון‬ ‫אמי ‬‫ז"ל‪,‬‬ ‫רבקה‬ ‫שמי‬ ‫צרניק‪,‬‬ ‫כשלי‬ ‫פיקוח‬ ‫חמורים‬ ‫במחוזות‬ ‫חיפה‬ ‫והצפון‪,‬‬ ‫ודרישה‬ ‫לחקירה‬ ‫פלילית‬

‫עו"ד‬‫ פיגלסון‬ ‫שלום‬ ‫רב‪,‬‬

במשך למעלה משנה וחצי אני פונה, מתריע ומבקש את עזרת הנהלת מחוזות חיפה והצפון של 

האפוטרופוס הכללי והממונה לענייני ירושה [להלן – "האפ"כ"], במאבק למניעת מעשי מרמה 

שנעשו ונעשים, לפי מיטב הבנתי וראיותיי, במסגרת ניהול עיזבון אמי ז"ל, רבקה שמי צרניק (ת"ז 

000645846, נפטרה ביום 15.12.2022).

על אף שהצגתי מסמכים וראיות חמורות, בחרה הנהלת מחוז חיפה והצפון של האפוטרופוס 

הכללי להשיב בניסיון כושל לתאר את האירועים כהתנהלות תקינה – בשעה שהפגמים והתרמיות 

גלויים לעין.

מנהלת מחוזות חיפה והצפון, עו"ד תמירה אלתר, סגנית האפ"כ, נחזית כמקרה מובהק של 

"רגולטור שבוי".

הודעת דוא"ל של עו"ד תמירה אלתר מיום 9.12.2024, נקראת כהודעה בדבר נחישותה להפקרתי 

לידי מעוולים ו/או עבריינים. כשכתבה את ההודעה, ידעה שאין בנמצא "צו מינוי מנהלי עיזבון" ["צו 

ניהול העיזבון"], רק "פסיקתה" משובשת וחסרת תוקף:

"... ‫אין‬ ‫אנו‬ ‫רואים‬ ‫לנכון‬ ‫להתערב‬ ‫או‬ ‫לתת‬ ‫דעתנו‬ ‫לטענות‬ ‫כנגד‬‫ צו‬ ‫ניהול‬ ‫העיזבון‬ ... 

כמו כן אין כל חובה לדווח לרשות אכיפה אחרת".

תיקון 18 לחוק הירושה אינו פוטר את האפוטרופוס הכללי מחובות הפיקוח והזהירות המוגברות 

החלות עליו כרשות ציבורית, ובמיוחד כאשר מובא לידיעתו חשד ממשי לביצוע עבירות פליליות 

כגון  זיוף. התנהלות הנהלת מחוז צפון של האפ"כ עלולה לעלות לגדר אי קיום חובת מניעת פשע 

(סעיף 262 לחוק העונשין), מרמה והפרת אמונים (סעיף 284) ואי מילוי חובה רשמית (סעיף 

285), בשל המעילה בחובת הנאמנות שלה לציבור ולתקינות המינהל.

אינני תמים. המצב ברור לי לחלוטין לאחר ההתכתבות עם הנהלת מחוזות חיפה והצפון באפ"כ, 

עם  לשכת רישום המקרקעין בחיפה, עם המחלקה המשפטית של הבנק הבינלאומי, ולאור 

התנהלותם של שני עורכי הדין הוותיקים והמקצועיים [כדברי השופטת הילה גורביץ] – רחל בן-ארי 

ויואב סלומון.

הגיעה העת, שתפעל ישירות לקיים את חובות המשרה, בלא תיווך המחוז. לחלופין, הגיע הזמן 

לשמוע מפיך ישירות את עמדתך בנידון.

‫‪.‬‬

‫א‪.‬‬‫ המרמה‬ ‫לכאורה‬ ‫בפרטת‬ ‫העיזבון‬ ‫שנרשמה‬ ‫במשרדי‬ ‫מחוזות‬ ‫חיפה‬ ‫והצפון‬ ‫של‬ ‫האפ"כ‪:‬‬ ‫"פסיקתה" ‫במקום ‬‫צו‬ ‫למינוי‬ ‫מנהלי‬ ‫עיזבון‬, ‫ותצהיר‬ ‫משובש‬

‫(1) קבלה לרישום

ביום 30.1.2025, נרשמה במשרד האפ"כ, מחוז חיפה והצפון, "פרטת עיזבון" שהוגשה ביום 

28.1.2025 על-ידי עו"ד רחל בן-ארי (מ"ר 10741) ועו"ד יואב סלומון (מ"ר 9471) [מצ"ב 

הפרטה שנרשמה במשרדי האפ"כ – נספח 1].

לפי הבנתי, רישום הפרטה חייב את פתיחת תיק העיזבון במקרה זה. שכן, לא הומצא בעיזבון זה 

על ידי מזכירות בית המשפט "צו למינוי מנהלי עיזבון", כנדרש בתקנה 39(ה) לתקנות הירושה.

השאלות המתבקשות הן:

(א) האם התיק נפתח לפי נהל קבוע כלשהו במשרדי האפ"כ? או שמא לפי חריג מנוהל קבוע?

(ב) מי אישר את פתיחת התיק בנסיבות הנ"ל?

(ג) האם פתיחת התיק בנסיבות הנ"ל התבססה על המסמך שהוצג על ידי עו"ד בן-ארי ב"פרטת 

העיזבון" כ"צו למינוי מנהלי עיזבון" מיום 1.12.2024? אם כן, מי בדק ואישר את "הפסיקתה" 

כתחליף ל"צו" לעניין פתיחת תיק העיזבון?

(2) המרמה לכאורה ב"פרטת העיזבון" שנרשמה במשרדי האפ"כ: "פסיקתה" במקום "צו"

‫תמונה‬‫ |‬ ‫רישא‬ ‫של‬ ‫עמ’‬ ‫‪1‬‬ ‫לפרטה‬ ‫שהגישו‬ ‫עו"ד‬ ‫רחל‬ ‫בן‪-‬ארי‬ ‫ועו"ד‬ ‫יואב‬ ‫סלומון‬ ‫למשרדי‬ ‫האפ"כ‬ ‫ביום‬

‫‪28.1.2025‬‬‫‪,‬‬‫ונרשמה‬ ‫ביום‬ ‫‪30.1.2025‬‬ ‫‪:‬‬‫"המכהנים‬ ‫על‬ ‫פי‬ ‫צו‪."...‬‬