2025-12-25 אות גשושית 112
מינוי מנהל עיזבון, מינוי אפוטרופוסית לדין, ו"פרקטיקות בלתי פורמליות" בבתי המשפט כתופעה של שחיתות מוסדית
ניסיון נוסף לברר מהן הפרקטיקות הנוהגות היום בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל. המונח "שחיתות מוסדית", בפרק כפי שעסק בו Larry Lessig אינו בהכרח תופעה עבריינית. המונח מתאר מצב בו מוסד או ארגון איבדו את הקשר לתכליתם המקורית, ולכן, אינם ממלאים עוד את תפקידם המקורי בחברה.
בזמן האחרון לא היו ל @יוני כהן תלונות עליי, והוא לא מאיים עליי בזריקה מהקבוצה... כנראה השתפרתי. אבל בעיקר לא היה לי רגע זמן (וסליחה עם אנשים שלא סיימתי מה שהבטחתי, אסיים אבל אני קצת תקוע עכשיו)...
חלקכם זוכרים שאני ממליץ להקפיד על עניינים טכניים, פרוצדורליים. אלה ההגנות של הצד החלש במשחק.
והפרה של חוקי המשחק ("פרקטיקות בלתי פורמליות") יוצרת אינספור אפשרויות לזמבר לכם את הצורה.
הדגשתי בזמן האחרון בעיקר את עניין המינוי התקין והתקף. אפשר לכלול בזה גם את הניתוב לשופט - שהוא המינוי שלו כבעל סמכות בתיק הספציפי. יש יותר מידי דוגמאות של שופטים שנכנסים ללא סמכות ופועלים בתיקים. במקרים רבים - הם עושים את זה בשת"פ עם הקבוע, עוזרים לו לסדר משהו ויוצאים (לדוגמה- החלטה שיש צורך באפוט' לדין).
בדומה - מינוי אפוטרופוס, מינוי מנהל עיזבון, וכו'.
ופה אני מגיע לנקודה שלי: מיום שתבעו אותי במשפחה חיפה (5.6.2024) אמרתי שאלה "הליכי משפט למראית עין" - כלומר בלוף, פייק.
אנשים רבים לא מבינים למה הכוונה, בדיוק מה שזה נשמע. זו תופעה נפוצה בבתי המשפט, כולל בפרט משפחה. אבל בישראל, עורכי הדין והשופטים מתכחשים להיתכנות דבר כזה. במקומות אחרים בעולם יש חוקים ברורים שקובעים שזו עבירה פלילית, ומתוך כך ברור שזה קיים.
לדוגמה, אני מביא תמיד את חוק העונשין של טקסס , כי שם העבירה מוגדרת בקיצור ופשוט: " סימולציה של הליך חוקי " - יסודות העבירה הם הפקת מסמכים הנראים ככתבי בית דין, אך הם חסרי כל תוקף, והמצאתם, מסירתם או פרסומם לאחרים, מתוך כוונה שאותם אחרים יקבלו את סמכותם של המסמכים ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה, ויפעלו בהתאם.
לדוגמה, אם כתב המינוי של אפוט לדין הוא חסר תוקף, כי שיבשו אותו במכוון, הוא "כתב בית דין למראית עין". אבל השופט ממציא אותו לצדדים מתוך כוונה שהם יראו בו כתב בית דין תקף ובר אכיפה, ויקבלו את סמכותו של המסמך ואת סמכותה של האפוט לדין חסרת הסמכות.
האפוט' לדין, לעומת זאת, יודעת שהיא ללא מינוי כדין, ולכן היא מפרשת את זה שאינה חבה בעמידה בהוראות החוק באשר לאפוט לדין, ומותר לה לעשות מה שהיא רוצה...
בקיצור, נדפקתם משני הצדדים: א. אתם מצייתים לנושא תפקיד למראית עין, ללא מינוי תקף, חסר סמכות, ב. נושא התפקיד למראית עין נוטל לעצמו חירות לעשות מה שבא לו.
ופה ביקשתי לשמוע את חוות דעתה של @תמר - מנהלת עיזבון: יוני מקדם אותך ללא הפסקה, תני לנו קדימון בבקשה, במה את יכולה לעזור לנו בצרות הנוראיות של החור השחור שהוא בתי משפט לענייני משפחה. יש פה לדוגמה טוען רבני שמעלה סוגיות ודעות באופן קבוע, ויבוא על הברכה.
הבעיה שלי היא עכשיו עם מנהלת עיזבון למראית עין . לא סתם אחת, היא גם קשורה לעניינים של @חיים אלדד. היא "מקורבת לביניש", כיהנה 2 קדנציות בוועדה לבחירת שופטים, יועמשית לטכניון, לוועד ראשי האוניברסיטאות, וכו' וכו'... ואני מכיר אותה מאז הייתה בת 10. היא עומדת היום בראש משרד של 35 עורכי דין, שמה הוא רחל בן-ארי . היא מפרסמת את המשרד " 90 שנים של מצוינות משפטית "... כי כבר סבה היה עו"ד חיפאי ידוע וח"כ בכנסות 5-1. גם אביה היה עו"ד מוכר, בין השאר שירת כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית של ההסתדרות (זהו תפקיד שדורש אמון מצד מצביעי סיעות מנוגדות ויושרה באופן כללי. לכן זהו תפקיד שאומר רבות על האדם).
הדור השלישי הוא משהו אחר...
לטענתי יש לי ראיות זהב ש כתב המינוי של עו"ד רחל בן ארי מזויף , לטענתי, הזיוף הוא שת"פ של עו"ד רחל בן-ארי והשופטת הילה גורביץ (שזכתה במינוי למשרה משפטית כשעו"ד בן-ארי כיהנה בוועדה) ולכן עו"ד רחל בן-ארי היא לטענתי " מנהלת עיזבון למראית עין ".
איך זה מתבטא הלכה למעשה?
מצד אחד, אני הזהרתי את הבנק שהמסמך הוא זיוף של כתב בית דין. הבנק בחר שלא להאמין לי, ועו"ד רחל בן-ארי השתלטה על חשבון בנק של 2,000,000 ש"ח.
מצד שני, עו"ד רחל בן-ארי יודעת שהיא איננה מנהלת עיזבון אמיתית לפי חוקי מדינת ישראל. לכן, היא מרשה לעצמה לסרב למסור לי פרטה ודוחות כספיים המחויבים בחוק.
וקרוב לוודאי שהיא והשופטת מבצעות את המרמה לכאורה כדי לגנוב ולגזול כספים.
זו דוגמה קלסית למה שכתבתי בהקדמה: אם יש לך אפוט לדין ללא מינוי כדין, אתה נדפק פעמיים:
א) אתה מציית לאדם חסר סמכות,
ב) האדם חסר הסמכות רואה עצמו חופשי מהוראות הדין לבעל התפקיד כדין.
@ישראל לוריא
את/ה
לדוגמה, אם כתב מינוי של אפוט' לדין הוא חסר תוקף,
ואיך אפשר לזהות אם יש תוקף או אין?
מה רציתי לשמוע מ @תמר - מנהלת עיזבון ? כמו כל דבר שקשור לבתי המשפט לענייני משפחה, "החור השחור", קשה למצוא מידע, כי אין פרסום... לכן רציתי רק מידע כללי או התרשמות כללית, אינני מבקש ייעוץ משפטי או חוות דעת על מצב ספציפי.
1. האם לדעתה התופעה של בעלי תפקידים למראית עין, כגון אפוט' לדין או כונס נכסים, או מנהל עיזבון למראית עין קיימת בישראל?
2. התופעות האלה הולכות כמובן יד ביד עם "פרקטיקות בלתי פורמליות". לכן, רציתי לשאול מה רמת ההקפדה על הדרישות הפורמליות:
(א) האם נפוצים מצבים של כתב מינוי שאינו לפי טופס "צו למינוי מנהל עיזבון " שבתוספת לתקנות הירושה, התשנ"ח- 1998? האם תמר מכירה מקרים של מינוי שלא לפי טופס הצו?
(ב) האם נפוצים מצבים של מנהלי עיזבון שמסרבים למסור ליורשים פרטה ודוחות כספיים?
(ג) מאפיין שלדעתי הוא קלאסי להגדרת בעל תפקיד למראית עין: עו"ד רחל בן-ארי מסרבת להגיש בקשות למתן הוראות עם תצהיר, כפי הוראתה המפורשת של תקנה 40(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998. אני מגיב בדרישה לסילוק על הסף. השופטת פוסקת שהבקשה התקבלה, ומחייבת אותי 1,500 ש"ח "הוצאות לטובת אוצר המדינה". ההנמקה - "חוסר אמון בעורכי הדין"...🤓 [היא מתחכמת. מדובר בראש ובראשונה בחוסר אמון בשופטים!] השאלה לתמר: האם שמעה אי פעם על מקרה דומה?
(ד) בדומה, מנהלת העיזבון למראית עין לכאורה, עו"ד רחל בן-ארי, נוטה לשכוח לחתום כ"מנהלת העיזבון" בניגוד להוראתה המפורשת של תקנה 39(א) לתקנות הירושה. אני הגשתי בקשה למתן החלטה לאכוף את ההוראה. השופטת סירבה! האם תמר שמעה אי פעם על מקרה דומה?
(ה) בנט המשפט לא יצרו גורם או צד בשם "מנהלי עיזבון". לפיכך, כשעו"ד רחל בן ארי מגישה בקשה, רושמים אותה לסירוגין כבקשה של התובע או של הנתבע. האם תמר מכירה פרקטיקה כזאת בבתי המשפט? האם היא נפוצה?
(ו) האם היו מקרים שמנהלי עיזבון עמדו לדין פלילי ב-20 השנים האחרונות? לדוגמה, מפי השמועה שמעתי כי השופט טל פפרני (משפחה חיפה, מינוי של עו"ד רחל בן-ארי, מעורב גם במקרה שלי) הואשם לפני כשנתיים על ידי עורך דין במעשים אסורים בעיזבון של 37,000,000 ש"ח. טל פפרני לא נחקר, עורך הדין (הישר) הושתק באמצעות מנגנון האכיפה של הלשכה.
@ישראל לוריא
את/ה
לדוגמה, אם כתב מינוי של אפוט' לדין הוא חסר תוקף,
ואיך אפשר לזהות אם יש תוקף או אין?
שאלה יפה. כאן אנחנו נכנסים לסוגיית הבטלות, בטלות מוחלטת ובטלות יחסית. השופטים בישראל נוטים בעשרות השנים האחרונות לכיוון בטלות יחסית... לטעמי -- חלק מהכשרת "פרקטיקות בלתי פורמליות" - דהיינו שחיתות. אולם אם ניקח דוגמה: אם המינוי נעשה על ידי אדם חסר כל סמכות, המינוי בטל בטלות מוחלטת. יחד עם זאת, חלק ברור של הבעיה במצב (פרקטיקות בלתי פורמליות, מינויים מפוקפקים) הוא בצורך בפסיקה בעניין תוקף המינוי. ועניין זה יעלה לראשונה באותה ערכאה באותו מותב.
במילים אחרות: מערכת המשפט בישראל היא מערכת מופלאה ואולי יחידה בעולם:
(א) הנהיגה מדיניות של אי ענישה [impunity] כלפי שופטים
כלומר, גם אם נתפסתה במעשה מרמה, דינך לא יהיה לפי הלכת הקאדי מלוד (1966) של הנשיא שמעון אגרנט, אלא יעלימו ויחליקו את הפרשה. מדיניות של אי-ענישה כלפי נושאי משרה (לאו דווקא שופטים) מוכרת ברחבי העולם כמדיניות מושחתת ומשחיתה. יתר על כן, מדיניות זו מסכלת את זכויות האדם. לפיכך, נקבעו סעיפים מיוחדים באמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות (1966) להגנה על נפגעי מעשיהם של נושאי משרה. מנהלי עיזבון הם כמובן נושאי משרה.
(ב) לא הקימה מערכת יעילה להתמודד עם עבריינות בבתי המשפט
אם אני טוען שהשופטת הילה גורביץ עוסקת במרמה בצוותא חדא עם עו"ד רחל בן-ארי, וכתב המינוי של מנהלת העיזבון חסר תוקף, זיוף -- התרופה הקיימת בדין היום היא הגשת תובענה נפרדת, באותה ערכאה, כלומר אותו בית משפט - דהיינו משפחה חיפה. ומכיוון שקיים הכלל, "משפחה אחת - שופט אחד", התובענה בעניין טענה לזיוף המינוי על ידי השופטת ועורכת הדין בצוותא חדא- תנותב קרוב לוודאי לשופטת הילה גורביץ עצמה.
שיטה יחידה ומיוחדת, אין כמותה בעולם!
באשר למדיניות אי הענישה [impunity] כלפי שופטים בישראל:
(א) אני סבור שזהו נושא שבו חייבים לחנך את הציבור. רבים סבורים שיש פה "חסינות".
(ב) קץ למדיניות אי-הענישה כלפי שופטים חייב להיות חלק מכל רפורמה אמתית במערכת המשפט.
השופט מישאל חשין
--
קריאת חובה להשכלה בנושא:
רוני אלוני סדובניק "תיבת הפנדורה של מישאל חשין" ידיעות (2006).
"על אלו מקרים חמורים מזיוף פרוטוקולים הוא מדבר - קבלת שוחד, גניבה, הטיית משפט למקורבים? הציבור כבר לא יידע"
כל רפורמה של ממש בבתי המשפט חייבת לכלול סוף למדיניות אי-הענישה כלפי שופטים -- מדיניות מושחתת ומשחיתה.
@ישראל לוריא
לצערי זה לא עוזר לי להבין כיצד לזהות על מנת לעצור מהלך של מישהו שמגיע עם "סמכות בלתי חוקית".
@~ישראל לוריא משכנתאות והתנהלות פיננסית אוסיף: כשכתבתי אודות מינוי שנעשה על ידי אדם חסר סמכות, לא התכוונתי לעניין תאורטי. לדוגמה, מתוך המקרים פה בקבוצה, יש מספר דוגמאות של מינויים שמתבצעים לשיעורין. העניין מתחיל יום בהיר אחד, כשהשופט הקבוע אינו מגיע, ובמקומו מופיע שופט אחר, ללא ניתוב וללא סמכות. הוא מעיף מבט בתיק ומוציא החלטה: ראוי למנות בתיק זה אפוט' לדין. בהמשך, הסיוע המשפטי מוציא הודעה: אנו שמחים להודיע שעו"ד אפוט לדין מונתה כאפוט לדין בתיק ססס.
הידע שלי בדיני משמורת ילדים וכו' הוא אפסי. לפיכך יצרתי פה שו"ת עם נבוAI. יש לקבל תשובות AI בכבדהו וחשדהו, אבל בין מערכות AI שבדקתי, נבוAI מוגבלת ביכולותיה, אך טובה במה שהיא יודעת לעשות.
מכל מקום, אני חוזר וממליץ לאנשים לבדוק את סדרי הדין בכל עניין של מינויים. סדרי הדין הם ההגנה של הצד החלש. וחברי הקבוצה לא הגיעו הנה עקב היותם הצד החזק
שימו לב בתיאור הליך מינוי אפוט' לדין של נבוAI - השלב האחרון הוא צו למינוי האפוט' לדין .
אודה אם חברים בקבוצה שנתקלו באפוט' לדין יציינו כאן בתגובות אם יש או אין צו כנ"ל בתיק.
יש לציין שצו שנתינתו היא חובה חקוקה בעניינים שונים (צו עיכוב יציאה מהארץ, צו עיקול, צו מאסר (פקודת מאסר), צו מעצר, צו מינוי מנהל עיזבון, וכו'), הוא עניין מהותי, והחלטה, פסק דין או פסיקתה אינם יכולים להיות בד"כ תחליף לצו.
מלכתחילה סדרי דין אלה, הנחזים ככפל עבודה, נועדו כאמצעי אותנטיקציה ובטיחות. זילות סדרי הדין ואי הנפקת הצווים המחויבים בחיקוק היא תופעה של "פרקטיקות בלתי פורמליות" - דהיינו שחיתות.
רומן זדורוב הורשע ברצח תאיר ראדה ז"ל בשנת 2010?
רומן זדורוב ישב במאסר עולם החל מאותו יום?
בתיק בית המשפט בנצרת אין הכרעת דין עשויה כדין ואין צו מאסר/פקודת מאסר כנדרש בחיקוק לאחר פסק דין שגזר דינו של אדם למאסר.
No comments:
Post a Comment