2019-10-16 לורי שם-טוב והשופטים הנוקמים

 Joseph Zernik

לורי שם-טוב והשופטים הנוקמים
הפרשה קשורה ישירות לפרשת הבית זונות בוועדה למינוי שופטים (השופט בני שגיא הוציא צו איסור פרסום על השם הישן "מין תמורת מינוי"). הפוסטים האנונימיים שבמרכז כתב האישום חשפו את פרשת הבית זונות לפחות שנתיים לפני החשיפה של הדס שטייף.  פרשת השופטים הנוקמים גם מדגימה שוב ושוב את התנהלות השופטים מהשלום ועד לעליון - הפרות חמורות של זכויות היסוד במטרה לדכא את המחאה נגד שחיתות מערכת החוק והמשפט.  באפיזודה הנוכחית, השופט בני שגיא החליט על ייצוג בלתי ראוי לנאשמת.  פרופ' פרידמן כתב כבר מזמן - היועמ"ש אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה (שניהם חתומים על כתב האישום) יצרו כתב אישום שאינו ניתן לטיפול בבית המשפט...  תחילתה של הפרשה במחאה נגד השחיתות הנוראית בבתי המשפט לענייני משפחה - "ג'ונגל טוטלי" על פי פרופ דפנה הקר...  המשכה יצר תיעוד חסר תקדים של "הכשל המערכתי" במערכת המשפט...  ועכשיו - מצפים שהציבור יקנה הצגה כלשהי שיפיקו לנו בתיקי ראש הממשלה נתניהו ואנחנו נמחא כפיים כמו זאטוטים בתאטרון ילדים בחנוכה?  כבר אפלטון הבין ששחיתות במערכת החוק והמשפט היא השחיתות החמורה ביותר - זאת שתחריב את הרפובליקה כולה עד היסוד!
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/10/2019-10-16.html

תל-אביב, 16 לאוקטובר - השבוע זכינו לאפיזודה נוספת בקרקס הפשפשים בעניין ייצוגה של לורי שם-טוב, הנאשמת בפרשת השופטים הנוקמים. השופט בני שגיא החליט לאחר דיונים שנמשכו חודשים רבים, שעלות הסנגוריה על לורי שם-טוב תוגבל ל-500,000 ש"ח.

כפי שהתברר בשנה האחרונה, פרשה זאת גם קשורה ישירות ל"פרשת הבית זונות בוועדה למינוי שופטים". הפוסטים האנונימיים שבמרכז כתב האישום חשפו את הבית זונות כשנתיים לפני החשיפה של הדס שטייף. ולכן, השופט בני שגיא הוציא בתיק השופטים הנוקמים צו איסור פרסום על השם הישן של הפרשה: "מין תמורת מינוי" ואני נאלץ להשתמש בשם החדש הארוך: "הבית זונות בוועדה למינוי שופטים"...

אבל כל זה כאילו לא ידוע לאיתמר לוין, שממשיך ללכלך. לוין מפרסם תחת הכותרת - "פרשת הטרור הרשתי". השם הבזוי הזה לפרשה היה במרכז מסע הפרופגנדה של הפרקליטות בשבוע שלאחר המעצר הראשוני בפברואר 2017. מי שהגדיל לעשות היה הפרופגנדיסט הממלכתי ירון לונדון. הופיע עם תמונות של אקדחים שלופים ברקע והכריז למדינה על מעצר כנופיית "הטרור הרשתי". מאז - לא דיווח על הפרשה, וגם לא התנצל על הדיווח הכוזב הראשוני.
כבר אז, מיד לאחר שהמשטרה השתמשה במונח בזוי זה בדיוני מעצר הימים, עו"ד נוגה ויזל טענה בבית המשפט שאין דבר כזה "טרור רשתי" ודרשה שהתביעה תפסיק את השימוש בו. ואכן, מאז התביעה והתקשורת הפסיקו להשתמש בשם בזוי זה.

שאלה נוספת ומסקרנת היא: מהיכן ידע מחבר הפוסטים האנונימיים את הפרטים האינטימיים של פרשת "הבית זונות בוועדה למינוי שופטים"??? הרי הפוסטים האלה חשפו את הפרשה לפחות שנתיים לפני החשיפה של הדס שטייף... וכבר בכנס עורכי הדין באילת ערכו כוכבי פרשת הבית זונות פנל בשאלה איך לדכא פרסומים כאלה... כראוי למדינה מתוקנת...

ניחוש סביר הוא שהמקור הוא עו"ד ברק לייזר - יועמ"ש בתי המשפט. לייזר כידוע נעצר בפברואר 2017 כחלק מהפרשה. נחקר במשך 3 ימים. אח"כ בילה עוד 10 ימים במעצר בית.... והופלה... חזר לתפקידו כאילו אין כלום ולא היה כלום...

בהמשך, חודשים אח"כ, הנאשמים בפרשת השופטים הנוקמים ביקשו לקבל גישה לחומרי החקירות של עו"ד ברק לייזר בכדי לטעון "אכיפה בררנית". הפרקליטות טענה במרמה שהחקירה טרם הסתיימה, ובית המשפט העליון מנע את גישת הנאשמים לחומרי החקירות של עו"ד ברק לייזר.

ובסופו של הסיפור? שי ניצן סגר לעו"ד ברק לייזר את התיק בקול דממה דקה...

כולנו מצפים בכיליון עיניים להגשת כתבי אישום כלשהם בפרשת הבית זונות בוועדה למינוי שופטים... אבל לא עוצרים את הנשימה... זה יכול לקחת זמן רב... אם בכלל...

הייצוג של לורי הוא עניין מרכזי בקרקס הפשפשים אצל השופט בני שגיא. כיוון שהסנגוריה הציבורית לא היתה מוכנה לפעול בצורה סבירה, בטענה של עלות מפורזת של ההגנה על לורי, לורי התחילה להגיש בקשות, עררים וכו' בעצמה. זהו כמובן מצב בלתי נסבל בבית משפט אמתי. או שאדם מיוצג, או שהוא בלתי מיוצג. התוצאה היתה מצבים בהם התביעה, לורי, והסנגוריה הציבורית טענו זה עם זה או זה נגד זה בכל הצירופים האפשריים...
ואז הגיע השופט בני שגיא ל"הסדרה" מופלאה: לורי כאילו מיוצגת ע"י הסנגוריה הציבורית, אבל מותר לה להגיש בעצמה 3 פעמים בחודש...
הבעיה נוצרה כשהעניין הגיע לבית המשפט העליון לשופט אלכס שטיין. אלכס שטיין התפלץ כששמע על "ההסדרה" של השופט בני שגיא, ושאל: מאיפה הוא המציא את זה? לא נשמע דבר כזה בשום בית משפט בעולם... זה גם בניגוד לחוק סדר הדין הפלילי הישראלי... הגבלה על מספר הבקשות שמותר לנאשם בתיק פלילי להגיש...
פרקליטות המדינה ניסתה להגן על השופט בני שגיא בטיעון המופלא, השגור על עורכי דין ישראליים: "יש החוק, ויש מה שעובד בפרקטיקה"...
הטיעון הזה של הפרקליטות רק החמיר את התקפת העצבים של אלכס שטיין, והוא הסביר להם כהרגלו "סדרי הדין הם לא תוכנית כבקשתך"...
בינתיים עברה כחצי שנה או יותר ולא נמצא פתרון... המשפט על הבנקט. דיונים על גבי דיונים רק בשאלת הייצוג... התביעה התנגדה למימון ההגנה ללורי על פי סעיף 19, בתקציב מוגדל. התביעה לא רצתה שללורי יהיה ייצוג טוב... מעדיפים ייצוג כושל... אבל בבית משפט אמתי - עניין זה - ייצוג הנאשם - הוא עניין שלתביעה אסור להתערב בו בכלל -...
ועכשיו - בני שגיא פסק לממן את הייצוג של לורי ב500,000 ש"ח - כשברור שאין אפשרות לממש דבר כזה.

פרופ' דניאל פרידמן כתב על הפרשה כבר בעבר: ברוב חכמתם, שי ניצן, אביחי מנדלבליט ושות' יצרו כתב אישום שאינו ניתן לטיפול בבית המשפט...  

פרופ' בועז סנג'רו כתב: הנטל הכבד מוטל עתה על השופטים...

צפו לפעלולים נוספים בקרקס הפשפשים...
"כשל מערכתי"

תחילתה של הפרשה בשחיתות הנוראית בבתי המשפט לעינייני משפחה. 

אולם בהמשך, הפרשה חשפה את הכשל השיטתי במערכת החוק והמשפט:

א) כל שופטי בית המשפט השלום ת"א עסקו במרמה במשך שנים בצוותא חדא עם משטרת ישראל בפברוק צווי חיפוש ותפיסה - ללא תיקים, ללא כל רישום מזכירותי. בתמונה - צו חיפוש מפוברק של השופטת דנה אמיר. בתגובה לתלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים, דנה אמיר טענה "טעות". למרות תלונות חוזרות, הנציב לא הצליח להבין את העניין... בסופו של דבר, השופט עלא מסארווה הודה בתגובה לתלונה נוספת ותיעד את המצב האמתי בבית המשפט השלום ת"א (וכנראה גם בבתי משפט אחרים, ברמה זאת או אחרת, עד היום).  רק אז, הנציב נאלץ להוציא החלטה על "כשל מערכתי" בהליכי חיפוש ותפיסה... אולם הנציב הקודם, ריבלין, סירב לבדוק תלונה נוספת: האם השופטת דנה אמיר עסקה במרמה בתשובתה לנציב  בדבר "טעות" - על התלונה הראשונה של לורי שם-טוב בעניין פברוק צו החיפוש?

ב) החזקת מוטי לייבל ב"בור שחור" מתקן כליאה בלתי מוכרז, בלתי רשום, בלתי חוקי במרתפי מטה משטרת תל-אביב - סלמה בתנאים הנחשבים לעינויים... עד היום משטרת ישראל מסרבת לענות על בקשות חופש המידע שביקשו רשימה שלמה של מתקני המעצר החוקיים המנוהלים על ידי המשטרה...

ג) מרמה בהקראת כתב האישום: הפרקליטות הוציאה שני מסמכים שונים של כתב האישום. אחד בן 164 עמודים והשני בן 151 עמודים. המסמך האמתי (האוטנטי) נרשם בתיק בית המשפט. המסמך המפוברק נמסר לנאשמים במעצר ולתקשורת... גם כשהתגלתה המרמה, ולשופט בני שגיא הוגשו שני המסמכים עם טבלה המסכמת את ההבדלים ביניהם - הוא הכריז מעל כס המשפט שהעובדה שהמסמך האחד שונה במספר העמודים מהמסמך השני, אינה מראה שהם שני מסמכים שונים. בתמונה: אישור בחתימת שי ניצן כמ"מ היועמ"ש - שהועלם מכתב האישום המפוברק...

ד) הפרה חמורה של הזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי, ב"הסדרה" של השופט בני שגיא - ייצוג חלקי ע"י הסנגוריה הציבורית, ועד 3 בקשות בחודש ע"י לורי שם-טוב כבלתי מיוצגת: הגבלת הזכות להגיש בקשות בבית המשפט בהליך פלילי...

ה) המעצר הנקמני חסר התקדים של לורי שם-טוב במשך כשנתיים וחצי לפני משפט... אפילו רוצחים ואנשי הפשע המאורגן לא הוחזקו כך מעולם במדינת ישראל!

ו) מניעת גישת הנאשמים לחומרי חקירות ושאר ראיות - תופעה נפוצה במערכת המשפט בישראל.

ז) ועדיין לפנינו - שאלת הראיות האלקטרוניות.  כבר  עתה ברור שהמשטרה לא טיפלה בראיות האלקטרוניות כפי הנדרש, שיבשה את הראיות, וחלקן הגדול חסר כל אותנטיות... אבל קרוב לוודאי שהדבר לא יפריע לבני שגיא...

2019-10-12 הסנגוריה הציבורית בוגדנית, משבשת מהלכי משפט, מפברקת בצוותא חדא עם השופטים

 Joseph Zernik

הסנגוריה הציבורית בוגדנית, משבשת מהלכי משפט, מפברקת בצוותא חדא עם השופטים
הסנגוריה הציבורית מתנהלת בצורה בוגדנית כלפי אלה שהיא אמורה להגן עליהם... אז מי ישמור על הסנגוריה הציבורית מהשחתה טוטלית? בוודאי לא הסנגור הארצי עו"ד יואב ספיר...

■

פניות נשלחו לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן ולמבקרת הפנים במשרד המשפטים איריס פרידמן, בניסיון לברר מי מוסמך לבדוק תלונות על התנהלות הסנגוריה הציבורית הנחזית כשיבוש מהלכי משפט. ההתנהלות שערורייתית החלה ב"תקשורת פוזננסקי המופתעת" מחוץ להליך השיפוטי בין עו"ד אחמד יאסין, חסר כל סמכות, לבין שופטת המעצרים בראשון רינה הירש. ההתנהלות השערורייתית המשיכה, כשפנייה לסנגור הארצי עו"ד יואב ספיר ולסנגורית המחוזית מרכז דורית נחמני-‫אלבק נענתה במרמה נוספת - מכתב מפוברק שאין ניתן לראותו כתקשורת רשמית של מדינת ישראל כלל... 

אין זאת הפעם הראשונה שהסנגוריה הציבורית מתועדת בנכלולים מסוג זה:

* במשפט הפלילי מ"י נ רפי רותם, סדרת עורכי דין הופיעו כ"סנגורים ציבוריים" - ללא כתבי מינוי, ללא סמכות כלל, והכשילו את הגנתו של רותם בבית המשפט - כולל הגישה לחומרי החקירה וניסיון למנוע הופעת עדים... גם שם, פניות ל"סנגור המחוזי ת"א (בפועל)" אלקנה לייסט (אז ללא מינוי כדין) ולסנגור הארצי יואב ספיר נענו בפברוקים ומרמה...

* במשפט הפלילי מ"י נ שם-טוב, נטען שעו"ד רועי לביא מונה ע"י הסנגוריה הצבורית לטפל בעניין הגישה לחומרי החקירות. אח"כ התברר שלא מונה כלל...

מעשי המרמה ושיבוש מהלכי משפט של הסנגוריה הציבורית נעשים בשיתוף פעולה מלא עם השופטים. 

קראו בבלוג: https://inproperinla.blogspot.com/2019/10/2019-10-12.html

תמונה. הסנגור הארצי עו"ד יואב ספיר. תחת כהונתו הסנגוריה הציבורית תועדה שוב ושוב במעשי מרמה נגד אלה האמורים להיות מיוצגים...

___ 

תל-אביב, 13 לאוקטובר - הסנגוריה הציבורית שוב נתפסה במרמה - הפעם בקשר ל"תקשורת פוזננסקי" של עו"ד אחמד יאסין עם שופטת המעצרים בראשון רינה הירש... הסנגוריה הציבורית הגדילה לעשות והוסיפה מרמה נוספת בתשובה על פנייה בעניין לסנגור הארצי יואב ספיר והסנגורית המחוזית מרכז דורית נחמני-‫אלבק.  התכתובת במלואה מועתקת להלן.
בשנים האחרונות הסנגוריה הציבורית תועדה בסדרה של מעשי מרמה דומים, שנועדו להכשיל את הגנתם של אלה שהיא אמורה לייצג. אירועים קודמים בעלי אופי דומה מתיק מ"י נ רפי רותם ותיק מ"י נ לורי שם-טוב להלן.

מעשי מרמה אלה מתנהלים בשיתוף פעולה עם השופטים.  הסיכויים לאכיפת החוק על עורכי דין בסנגוריה הציבורית קלושים כמובן...

תמונה. שופטת המעצרים בראשון רינה הירש דפקה פוזננסקי עם עו"ד מוחמד יאסין מהסנגוריה הציבורית... השופטים ועורכי הדין בישראל המציאו שיטת משפט חדישה, בה השופטים מנהלים תקשורת עם הצדדים בעניין העומד לדין שלא במסגרת ההליך השיפוטי.

___

להלן הפניה המקורית לסנגור הארצי יואב ספיר והסנגורית המחוזית מרכז דורית נחמני-‫אלבק

10 לספטמבר, 2019
הסנגורית הציבורית - מחוז מרכז דורית נחמני-אלבק
הנרייטה סולד 4 ת"א  LishkatSanegorMerkaz@
הסנגור הציבורית הארצי יואב ספיר
הנרייטה סולד 4 ת"א LishkatSanegorArtzi@l 
הנידון:  מ"י נ אריאל קלס וצרניק (36318-08-19) – דרישה להבהרת התנהלותם של עו"ד אחמד יאסין והסנגוריה הציבורית 

הרינו מבקשים את תשובתכם בתוך 45 יום על פי החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958

לכבוד עו"ד נחמני-אלבק וספיר,
מצורפת בזאת בקשה לתיקון פרוטוקול והבהרות בתיק שבנידון.  עיקר העניין הוא ראיות חותכות, המתועדות בפרוטוקול מיום 17 לאוגוסט, 2019, ביחס לתקשורת של עו"ד אחמד יאסין עם השופטת רינה הירש בענייני בתיק שבנידון, מחוץ להליך המשפטי.
התנהלותו של עו"ד אחמד יאסין נבעה ככל הנראה מהתקשרות כלשהי בינו לבין הסנגוריה הציבורית.
לפיכך, הריני דורש בזאת את הבהרותיכם ביחס לתופעה המתועדת בבקשה המצורפת:
א) מי הורה לעו"ד יאסין לנסוע לפגוש אותי בבית המעצר הדרים ביום שבת 17 לאוגוסט, 2019?
ב) מה הבסיס החוקי, ככל שהוא קיים, לתקשורת אודותי בין עו"ד יאסין לבין השופטת הירש, מחוץ להליך המשפטי, בעקבות פגישה זאת? מה הבסיס החוקי לטענה  "לא שיתף פעולה"? לא הייתה לי כל חובה לשתף פעולה עם עו"ד יאסין או כל עו"ד אחר.
ג) האם התופעה המתועדת כאן עומדת בקנה אחד עם התנהלות ראויה והוראות החוק מבחינת הסנגוריה הציבורית?
ד) האם יינקטו צעדים כלשהם ע"י הסנגוריה הציבורית בעניין אירוע זה?
בברכה,
דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO

להלן תשובת הסנגוריה הציבורית שיש לראותה כפברוק ומרמה

להלן הדרישה החוזרת לתשובה אמתית של הסנגוריה הציבורית

11 לאוקטובר, 2019

הסנגורית הציבורית - מחוז מרכז דורית נחמני-אלבק

הנרייטה סולד 4 ת"א  LishkatSanegorMerkaz@

הסנגור הציבורית הארצי יואב ספיר

הנרייטה סולד 4 ת"א LishkatSanegorArtzi@ 

הנידון:  מ"י נ אריאל קלס וצרניק (36318-08-19) – דרישה לתשובה עשויה כדין על פנייה מיום 10 לספטמבר, 2019  - הבהרת התנהלותם של עו"ד אחמד יאסין והסנגוריה הציבורית 

הרינו מבקשים את תשובתכם בתוך 45 יום מיום פנייתנו המקורית, על פי החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958

לכבוד עו"ד נחמני-אלבק וספיר ,

מצורפות בזאת:

1)  פנייתנו אליכם מיום 10 לספטמבר, 2019, ובמצורף לה בקשה לתיקון פרוטוקול והבהרות בתיק שבנידון.  עיקר העניין הוא ראיות חותכות, המתועדות בפרוטוקול מיום 17 לאוגוסט, 2019, ביחס לתקשורת של עו"ד אחמד יאסין עם השופטת רינה הירש בעניין התיק שבנידון, מחוץ להליך המשפטי.

2) מסמך שהתקבל בפקס ביום 10 לאוקטובר, 2019, ונחזה כחתום ע"י עו"ד אייל חובב, סגן הסנגורית המחוזית, מחוז מרכז – תגובה כביכול על פנייתנו הנ”ל.

המסמך שהתקבל בפקס אינו יכול להיחשב כתשובה אמתית (אותנטית) הן מבחינת תוכנו והן מבחינת צורתו.

מבחינת צורתו -- זהו מסמך חסר תוקף, ואינו יכול להיחשב לתכתובת ממשלתית אמתית (אותנטית) מהסיבות שלהלן:

1) מסמך זה אינו מתוארך;

2) בראשו של מסמך זה אין מופיע כל מספר אסמכתה;

3) מסמך זה אינו כולל אזכור של כותרת ומספר תיק בית המשפט בו מדובר, וכן

4) בשורת הנידון, מסמך זה מתייחס לפנייתנו מיום 16 לספטמבר, 2019 כביכול, שאינה קיימת כלל.

מבחינת תוכנו -- המסמך שהתקבל בפקס, אינו יכול להיחשב כדבר אמת:

מסמך זה אומר בפסקה 4: “בדיון אשר התקיים באותו מועד בבית המשפט השלום בנוכחותך, הבהיר עו"ד יאסין לבית המשפט...”. מובן מאליו שהחתום על המכתב, עו"ד אייל חובב, סגן הסנגורית המחוזית, מחוז מרכז, אינו יכול להיות עד כשיר לעובדות בעניין זה, שכן לא היה נוכח בדיון בו מדובר. אולם עו"ד חובב גם אינו מציין במכתבו מה הבסיס לאמירה חסרת שחר זאת.  לדוגמה – אינו אומר שנערך בירור עם עו"ד אחמד יאסין, וכן אינו אומר שהדברים מבוססים על הנאמר בפרוטוקול הדיון. 

הרינו שבים ומעתיקים את הנאמר בעניין זה בבקשה לתיקון הפרוטוקול הנ”ל:

2. דברים אלה לא נאמרו בעת שהייתי נוכח באולם הדיונים.  על פי עדים כשירים לעניין זה, דברים אלה לא נאמרו במהלך הדיון כלל. עו"ד אחמד יאסין אינו רשום בפרוטוקול כמי שנכח בדיון, וככל הנראה גם לא נכח כלל באולם הדיונים בעת הדיון.  לפיכך, יש לראות שורות אלה כפבריקציה - דברים שבדתה השופטת רינה הירש מלבה. מן הראוי לראות הכנסת דברים אלה לפרוטוקול כשיבוש כתב בית דין.

3. עו"ד אחמד יאסין אינו צד בתיק ואינו מייצג איש בתיק.  לפיכך, יש לראות את הכנסת שורות אלה לפרוטוקול כשיבוש מהלכי משפט והפרת הזכות להליך ראוי.
4. עו"ד אחמד יאסין, עו"ד פרטי, העובד גם כסנגור חיצוני עבור הסנגוריה הציבורית, מחוז מרכז, הגיע ביום שבת, 17 לאוגוסט, 2019, לבית המעצר הדרים, שם הוחזקתי, שלא על פי בקשתי, וביקש לפגוש אותי. עו"ד אחמד יאסין הציע לי את שירותיו, אך אני סירבתי להיעזר בשירותיו.  לא הייתה לי כל חובה על פי דין להשתמש בשירותיו של עו”ד אחמד יאסין, או כל עו"ד אחר. לפיכך, הדברים הנ"ל, שנכללו בפרוטוקול, ככל שאכן נאמרו ע"י עו"ד אחמד יאסין, גם נחזים על ידי כהכפשת חשוד בהליך פלילי, שיבוש מהלכי משפט, והתנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם "האתיקה המקצועית" של מקצוע עריכת הדין. במלים אחרות – התנהלות בוגדנית של עורך דין שניסיונו למכור את שירותיו נדחה.

הרינו שבים ודורשים תשובה עשויה כדין מאת הסנגוריה הציבורית בעניין פנייתנו זאת.

בברכה,

דר' יוסף צרניק

Human Rights Alert - NGO

העתקים: נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, תפוצה רחבה

להלן סדרת אירועים דומים - מרמה ופברוקים של הסנגוריה הציבורית בבתי המשפט

א) מדינת ישראל נ רפי רותם: ראיות נוספות להונאה - עו"ד ניל סיימון ואיציק שדה

  

תמונות.  בהליך הפלילי נגד רפי רותם עו"ד איציק שדה הופיע כ"סנגור ציבורי" כביכול של הנאשם רפי רותם ללא מינוי וללא הודעה לפרוטוקול, ולכן - ללא סמכות כלל. הופעתו המרמתית התרחשה בשיתוף פעולה מלא עם השופטת יעל פרדלסקי.  עו"ד איציק שדה נתן כביכול את הסכמתו -- ללא ידיעתו וללא הסכמתו של הנאשם רפי רותם -- לניהול הליכים עפ"י סעיף 144 לסד"פ - ללא עדים.  "הסנגור המחוזי בפועל" (ללא מינוי כדין) אלקנה לייסט טען שעו"ד איציק שדה היה מוסמך להופיע כסנגור ציבורי עקב השתייכותו למשרד עורכי הדין ברקן וסיימון, אבל סירב להציג רישום מתאים בפנקס הסנגורים הציבוריים. לעומת זאת, עו"ד ברקן הכחיש שמשרד עורכי דין רשום בשם זה קיים בכלל (הסביר שהם רק שוכרים שטח משרדי בצמוד זה לזה)...  בהמשך, פנייה בעניין לסנגור הארצי עו"ד יואב ספיר נענתה במרמה ופברוק נוספים...

___

ב) מדינת ישראל נ רפי רותם: ראיות מצטברות לשיבוש הליכים והונאה בבית המשפט, והתנהלות בלתי סבירה של הסניגור הציבורי הארצי יואב ספיר

תשובה בלתי סבירה הן על פניה והן לגבי תכנה התקבלה אתמול מהסניגור הציבורי הארצי יואב ספיר על ראיות לשיבוש הליכים והונאה בבית המשפט בתביעה הפלילית נגד רפי רותם - חושף השחיתויות ברשות המסים.  במקביל התבשרנו היום, שרותם הוכרז "אביר איכות השלטון" על ידי התנועה לאיכות השלטון.  רשויות החוק מנסות להמשיך להתנכל לרותם, וליצור מציאות מקבילה בבתי המשפט, המנותקת מהמציאות בה אנו חיים, ומחפה על שחיתות בחלונות הגבוהים של הממשלה ...

קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2014/09/2014-09-22-persecution-of-israeli.html

ג) מדינת ישראל נ רפי רותם בבית המשפט השלום ת"א - הונאה מתמשכת ושיבוש ההליך הפלילי - בקשה חוזרת לפעולה מידית של הסניגור הארצי יואב ספיר

לאחר הדיון היום ופגישה עם מר רותם בבית המשפט, ברורו לחלוטין שתשובתו של הסנגור הציבורי המחוזי (בפועל) ת"א אלקנה לייסט מהבוקר, "מבדיקה שערכנו מול מר רותם, עולה שאין לו כל טענה כנגד סנגורו", הייתה תשובה שקרית.  על פי מר רותם, מעולם לא דיבר עם איש ממשרד הסנגוריה הציבורית המחוזית ת"א, ועל פי מה שאמר לו סנגורו כביכול עו"ד יוסי סקה, אחד השוטרים שהתעללו במר רותם, ואח"כ הגישו נגדו את התלונות על העלבת עובד ציבור, שהן הבסיס לכתב האישום, הוא חברו האישי. במקביל נמשכים השיבושים - אי העמדת סנגור כחוק ומניעת גישת הנאשם לחומר החקירה שנה וחצי לאחר הגשת כתב האישום, מניעת גישת הנאשם לכתבים שבידי סנגוריו כביכול, אי המצאת פרוטוקולים והחלטות...

קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2014/09/2014-09-22-persecution-of-israeli.html

ד) הבלוגרים והשופטים הנוקמים: פעלולי הסנגוריה הציבורית

  

מניעת גישת הנאשמת לורי שם-טוב לחומרי החקירות בעת מעצרה הממושך בכלא נווה-תרצה הוא עניין מרכזי בהליכים המתנהלים עתה בבית המשפט המחוזי ת"א.  עו"ד יונתן רבינוביץ הודיע לפרוטוקול שהסנגוריה הציבורית מינתה את עורך הדין רועי לביא לטפל בעניין.  העצירה לורי שם-טוב אמרה אח"כ שעורך הדין רועי לביא מסר לה שהתפטר עקב "ניגודי עניינים".  עו"ד רבינוביץ סתר את עצמו אח"כ, ואמר שעורך הדין רועי לביא לא מונה כלל.  בניסיון לברר את העניין לאשורו, הוגשה היום הודעת עיון ל"סנגור ציבורי מחוזי  (בפועל) ת"א" אלקנה לייסט, שגם מינויו הוא עצמו לא נמצא עד עתה, והופעתו במשך שנים כסנגור ציבורי מחוזי "בפועל" גם סותרת פרסומים של נציבות שירות המדינה לגבי הוראות התקשיר...  פעלולים דומים להפליא של הסנגוריה הציבורית התרחשו גם בעניין הגישה לחומרי החקירות בתביעה הפלילית נגד חושף השחיתויות ברשות המסים רפי רותם. פברוקים בהליכים משפטיים נגד חושפי שחיתויות ופעילי מחאה הפכו לשגרה.  ההליכים נגד לורי שם-טוב ומוטי לייבל, בפרט, יצרו תיעוד חסר תקדים של שיבושי הליכים על ידי המשטרה, הפרקליטות והשופטים, שייחשבו ללא ספק לעבירות חמורות על זכויות האדם והאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות. 

קראו את הפוסט השלם:  http://inproperinla.blogspot.com/2017/10/2017-10-24.html

2019-10-03 שופטים רמאים עלובים - מנחם קליין, שלום תל-אביב

 Joseph Zernik

■ שופטים רמאים עלובים - מנחם קליין, שלום תל-אביב ■

 

 

תל אביב, 03 לאוקטובר - היום נערך דיון בשלום ת"א בתביעה האזרחית של רפי רותם נגד השוטרים האלימים מפרשת צ'יקו אדרי  - פתוח לציבור. אולם התיק נרשם "פלוני נ אלמוני" (59471-01-17) - על התיק הופעל חיסיון מפוברק!
זאת הפרה חמורה של הזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי!
דוחות של ועדת האו"ם החביבה עלי מכולן (ועדת וינה - "לחיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות") אומרים, שהעלמת תיקים ופסקי דין היא תופעה טיפוסית לבתי משפט מושחתים!
ספק אם באי כוחו של רפי רותם יבקשו לתקן את המעוות. אצלנו לא מקובל שעורכי דין יעמידו שופט רמאי על רמאותו.
במקום זאת, עורכי הדין יטרללו את הציבור: "פרוצדורלי ולא מהותי". או על פי התאוריה המשפטית המצחיקה של עורכת הדין הלוחמת סיגלית קסלר: "אסור לזרוק את התינוק עם מי האמבט"...

בבלוג: https://inproperinla.blogspot.com/2019/10/2019-10-03.html

2019-09-21 השידור השבועי: הליך ראוי - הבחירות ומערכת המשפט ■ דין נתניהו -- דין קו 300?

 Joseph Zernik

■ השידור השבועי: הליך ראוי - הבחירות ומערכת המשפט ■ דין נתניהו -- דין קו 300? ■ 
כפי שהסברתי בשבוע שעבר, ללא הבדל מה יהיו תוצאות הבחירות, מערכת החוק והמשפט תעמוד בהמשך בפני אתגרים קשים - הן בקשר לפרשות נתניהו והן בקשר לשחיתותה עצמה (לדוגמה -"הבית זונות בוועדה למינוי שופטים"). החשש הברור הוא שמערכת החוק והמשפט, במצבה הפגוע, אינה מסוגלת להתמודד עם המצב שנוצר. על פי ניסיון העבר, שלוש דרכים אפשריות ראשיות לשיבוש מהלכי משפט בעניינו של נתניהו הן: א) "קו 300" - הונאת חנינה,  ב) "בר-און חברון" - סגירת תיקים הזויה, או ג) משפט בדוי ועסקת טיעון מופרכת בסגנון הנוכלות החצופה של השופט אביטל חן בתיק המעונות של שרה נתניהו... הכל כמובן באישור בג"ץ... ואכן, בימים האחרונים, מיד לאחר הבחירות, וללא הבדל מה יהיו המהלכים הקואליציוניים הבאים, מתברר שבעלי העניין מקדמים את הפתרון של הונאת חנינה, כפי שניסח זאת עמית סגל: "דין נתניהו - דין קו 300".  התגייסותם של פוליטיקאים ועיתונאים לשיבוש מהלכי משפט מסוג זה מצביעה יותר מתמיד על כשל שיטת המשטר. התגייסותם של משפטנים לקידום רעיון זה היא התנהלות מהסוג שתיאר משה נגבי ז"ל במאמרו האחרון כהטעיית הציבור בהפצת "FAKE LAW". אם מערכת המשפט אכן תיגרר לפתרון מסוג זה, או דומה לו, הוא יציין נקודת שפל חדשה של מערכת החוק והמשפט. חייבים להתנגד בתוקף לפתרונות אלה.  חייבים לדרוש את קיום עקרונות יסוד של חברה מתוקנת וזכויות האדם: שלטון החוק, שוויון בפני החוק, הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי!

קראו בבלוג: https://inproperinla.blogspot.com/2019/09/2019-09-21.html

וידאו: https://www.facebook.com/100006410137430/videos/2519845878239059/

   

תמונות. ללא הבדל מה תוצאות הבחירות ומה יהיו המהלכים הקואליציוניים הבאים, מערכת החוק והמשפט צריכה להתמודד עם בעיית התיקים של בנימין נתניהו. עמית סגל ואחרים מקדמים פתרון תחת - "דין נתניהו - דין קו 300".  אפשרויות אחרות - סיבוב נוסף של "בר-און חברון"? או שמא עסקת טיעון מופרכת ונוכלות חצופה בשיבוש מהלכי משפט בסגנון השופט אביטל חן בתיק המעונות של שרה?  כל שלושת הפתרונות הכושלים והמושחתים הנ"ל אושרו כמובן ע"י בג"ץ!

___ 

 

תמונה.  בשנתיים-שלוש האחרונות התגבשה ההכרה הציבורית, או שחדלה הצנזורה העצמית בהבעתה:  כבר יותר מ-20 שנה, מערכת החוק והמשפט היא גורם מרכזי בטיפוחה של השחיתות השלטונית של בנימין נתניהו.

תמונות.  פרשת קו 300 אינה יורדת מהכותרות: משרד המשפטים פרסם השנה את זכרונותיו של יצחק זמיר, היועמ"ש שהודח למעשה כחלק מהפרשה, תחת הכותרת המשתמעת לשתי פנים, "1984 - פרשת קו" - לתיעוד התועבה... 
https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/roots_1984
ובשנת 2012 דורית בייניש (אז משנה לפרקליט המדינה) מצאה לנכון לגנות את פסק הדין...
ביניש על פרשת קו 300: "זו הייתה נשיאת שם הביטחון לשווא"
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000735620

___

תל-אביב, 21 לספטמבר - כבר בינואר 2019, עוד לפני בחירות 2019א', עמית סגל, שופר ימני מובהק, התחיל לקדם את המנטרה - "דין נתניהו - דין קו 300".

עמית סגל חזר לקדם את הרעיון בימים האחרונים, לאחר בחירות 2019ב':

אבל גם אז וגם עתה, עמית סגל, שאינו משפטן, אינו מסביר מה הרקע החוקי שיאפשר החלת "דין נתניהו - דין קו 300". עמית סגל רק מסביר שפתרון מסוג זה יכול להיות נוח ונעים לנתניהו ואולי גם לאחרים...

בהמשך, הרעיון היכה גלים. והיום גם עמירם לוין גנרל בדימוס, מקדם את הרעיון:

עמירם לוין אינו משפטן כמובן. אבל אפילו כהדיוט, הדברים שכתב מופרכים.  הנשיא צריך לבקש את רשותו של נתניהו להליך חנינה?  הליך חנינה מתחיל בבקשת העבריין מאת נשיא למתן חנינה, לא בבקשת רשות ע"י הנשיא מאת העבריין לחנון את העבריין!
רביב דרוקר מדווח שגם בוז'י הרצוג בוחש בעסקת קו 300 לנתניהו...  כאן כבר מדובר על פוליטיקאי בכיר, שהוא גם עורך דין, ויש לראות בכך נוכלות של ממש...

ועכשיו זאת כבר שורה של עיתונאים בכירים, כולם קשורים לנוני מוזס, שהוא צד בעניין כמובן...

ובהתאמה מושלמת, נתניהו מצרף לצוות המשפטי שלו את עו"ד רם כספי בן ה-80, אבי שיטת השקשוקה, ואבי עסקת קו 300...

במקביל, אנו שומעים את חסידיו של נתניהו מסבירים כבר עכשיו - שהאישומים (בכפוף לשימוע) בדויים, ותוצאה של "תפירת תיקים"... לדוגמה, העיתונאי הימני הבולט אראל סגל:

■ מהם עיקרי פרשת "קו 300"? ■

בקווים כלליים: בפרשת קו 300 (1984-6), בכירי שב"כ רצחו מחבל, ואח"כ קשרו קשר לטפול את הרצח על קצין צה"ל בכיר.  חושפי שחיתות בשב"כ פנו ליועמ"ש יצחק זמיר, גילו לו את האמת, ובכך סיכלו את הקשר.  היועמ"ש יצחק זמיר שדרש חקירת אמת – פוטר ע"י ראשי הממשלה (ברוטציה) שמעון פרס ויצחק שמיר.  היועמ"ש יוסף חריש, שמונה במקומו, פעל לקבור את הפרשה באמצעות עסקה חסרת תקדים במדינת ישראל: חנינה לאנשי השב"כ לפני חקירה, לפני כתב אישום ולפני הרשעה.  אנשי השב"כ שוכנעו לבקש חנינה למרות שטענו שאינם פושעים ואינם זקוקים לחנינה.  מנגד, חריש הבהיר שבקשת החנינה היא הודאה באשמה.  הנשיא חיים הרצוג אכן חתם על חנינות מפוקפקות מסוג זה.  עתירה לבג"ץ נגד החנינה לפני משפט נדחתה. בסופו של דבר לא עמד איש לדין בפרשת קו 300.

■ למה לא "דין נתניהו - דין קו 300"? ■

א) כי הניסיון להוביל לחנינה ללא משפט וללא הרשעה בתיקי נתניהו הוא ניסיון לפברוק, או שיבוש מהלכי משפט (בפשטות - מרמה). ההיגיון [רציו] שמספק פסק הדין בפרשת "קו 300, שולל בפירוש את הפעלת מנגנון חריג ונדיר זה למקרים שאינם דומים כלל לפרשות נתניהו... 

חנינה לפני הרשעה אינה מוגדרת בחוק.  ככל שפסק הדין של בג"ץ בפרשת קו 300 (בג"צ 428/86 - יצחק ברזילי ואח' נ' ממשלת ישראל ואח') הוא תקדים והלכה מחייבת, שהתיר חנינה לפני הרשעה  - הרי שתקדים זה הגביל באופן ברור את הסמכות להפעיל חנינה מסוג זה, ואינו תואם כלל את מצבו של נתניהו ותיקי האלפים.  פסק הדין בקו 300 הבהיר מגבלות ברורות להפעלת החנינה בכלל, וחנינה לפני הרשעה בפרט:

1.  "מן הראוי שתשמש אך ורק לנסיבות יוצאות דופן, בהן נתחדש, מאז תום ההליכים המשפטיים, דבר מהותי, שיש בו כדי להצדיק את שינויה של ההכרעה השיפוטית."

במקרה שלפנינו היתה החלטה "מעין שיפוטית" של היועמ"ש להגיש כתבי אישום (בכפוף לשימוע).  לא התחדש דבר מהותי מאז ההחלטה, שיש בו כדי להצדיק את שינוי ההחלטה בעניין תיקי האלפים.

2. "אין מקום לכך שהחנינה-בטרם-משפט תהפוך לערכאת ערעור על החלטותיה של התביעה הכללית. לא יתואר ממשל תקין, אם אינו שוקד על קיומו של שלטון החוק, כי הוא שבונה את חומת המגן בפני האנרכיה והוא שמבטיח את הסדר הממלכתי."

בפרשת קו 300, היועמ"ש הוא שהחליט על עסקת החנינה, ולכן החנינה שם לא נועדה להפוך את החלטת היועמ"ש, אלא לקיים אותה. לעומת זאת, במקרה של נתניהו, היועמ"ש החליט על הגשת כתבי אישום (בכפוף לשימוע).

3.  הנמקה מרכזית לפסק הדין בפרשת "קו 300" הייתה שמהות העניין היא הביטחון הלאומי, והיה קיים החשש שחקירת משטרה תגרום לנזק ממשי לביטחון הלאומי.

במקרה שלפנינו אין כלל עניין של ביטחון לאומי בשלושת כתבי האישום (כפוף לשימוע).  יתרה מכך, חקירת המשטרה כבר הסתיימה.  

4. "ראוי גם, ששינוי מהותי כלשהו לא יישלט על-ידי אירועים חולפים, ויהיו סוערים ככל שיהיו, אלא ינבע מדיון ומעיון חוקתיים מסודרים."

פסק הדין בקו 300 פסל מראש שימוש במנגנון זה כתקדים לחנינה לפני משפט כפתרון לאירועים חולפים, סוערים ככל שיהיו.  זהו בדיוק המצב כעת בעניין נתניהו -  "אירועים חולפים... סוערים...".

5. "סמכות החנינה-לפני-הרשעה אינה אלא אמצעי נדיר וקיצוני, אשר הושאר בידי הנשיא כסמכות חוקתית שיורית, בעלת אופי של שסתום ביטחון... רק נסיבות, שבהן צפוי נזק כבד לעניין, שאין לו כל פתרון סביר אחר, ואשר בעל הסמכות רשאי לשוותו לנגד עיניו, יכולות להתיר סטייה מן הריסון המהותי המתחייב בשימוש בסמכות".

במקרה שלפנינו, היועמ"ש, בעל הסמכות בעניין , כבר החליט שקיים פתרון סביר - העמדתו של נתניהו לדין (בכפוף לשימוע).

6. "שלטון החוק צריך שיהיה לו ביטוי מוחשי ויום-יומי בעצם קיומם של הסדרים נורמטיביים מחייבים, בהפעלתם הלכה למעשה כלפי כולי עלמא, בהגשמת חירויות היסוד, בהקפדה על השוויון".

במקרה של נתניהו, אין כל הצדקה להפרת הסדרים הנורמטיביים, לאי הפעלתם כלפי כולי עלמא, ולשיבוש חירויות היסוד ועקרון השוויון. 

ב) כי חנינה ללא משפט וללא הרשעה היא השחתה נוספת של מערכת החוק והמשפט

מערכת החוק והמשפט מושחתת גם ככה, וסובלת משפל חסר תקדים באמון הציבור.  ההכרה הציבורית גם התגבשה בשנים האחרונות, ביחס לחלקה של מערכת החוק והמשפט בגידולה ופריחתה של השחיתות השלטונית ב-20 השנים האחרונות, בפרט בקשר לנתניהו.  
הפעלת "דין קו 300" תערער עוד יותר את אמון הציבור במערכת המשפט.  אלה שמאמינים שנתניהו עבריין, יראו בפעולה כזאת שיבוש מוחלט של שלטון החוק ושוויון בפני החוק.  ואלה שאינם מאמינים בעבריינותו של נתניהו ימשיכו להאמין עוד יותר, שתפרו לו תיקים - כיוון שלא התנהל כל הליך שיפוטי פומבי והעניינים לא נחשפו לציבור ברובם.
הבסיס לבנייתו של אמון הציבור במערכת המשפט ידוע כבר מאות שנים: שוויון בפני החוק, הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי.  במילותיו של נשיא המדינה רובי ריבלין בנוכחות נשיאת בית המשפט העליון ושרת המשפטים בטקס השבעת השופטים במרץ 2018: "אנו חיים בעת שפוט השופטים. הציבור שופט את השופטים... הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות והליך נקי. בלעדי אמון הציבור אין לבית המשפט זכות קיום..."  לכן, יש לקוות שהנשיא לא ייתן ידו למעל מסוג "דין נתניהו - דין קו 300".

ג) כי חנינה ללא משפט וללא הרשעה היא סוג של "חבריינות" - IMPUNITY - חסינות בדויה לעבריינות
החבריינות היא גורם מרכזי בטיפוח השחיתות השלטונית.  עניין זה מוכר וידוע ברחבי העולם.

 

  

דוגמה מובהקת להקמת חבריינות לנתניהו ראינו בפרשת בר-און חברון.  בפרשת בר-און חברון, לאחר התפטרותו של רוני בר-און, מונה היועמ"ש אליקים רובינשטיין. רובינשטיין סגר את התיקים למרות המלצת המשטרה להעמיד את נתניהו ושותפיו לדין בגין מרמה והפרת אמונים.  החלטה מופרכת זאת גררה, כרגיל, עתירה לבג"ץ. בג"ץ, כרגיל, אישר את החלטת היועמ"ש...  

לאחר הקמת חבריינות לנתניהו בפרשת בר-און חברון, עבריינותו של נתניהו רק גברה. נתניהו גם שב ועסק במעשים לא ראויים דומים בקשר למינוי יועמ"שים. שרשרת המעשים מסוג זה במהלך 20 השנים האחרונות כוללת על פי התקשורת את רוני בר-און (לסגירת התיק של דרעי), אליקים רובינשטיין (לסגירת תיקי בר-און חברון), יהודה וינשטיין (לסגירת התיקים של ליברמן),  הלה גרסטל (לסגירת התיקים של שרה) ואביחי מנדלבליט (לשיבוש אוסף התיקים של שרה ובן זוגה)...

ד) כי חנינה לנתניהו ללא משפט וללא הרשעה תוביל קרוב לוודאי לאי העמדתם לדין של כל האחרים המעורבים בפרשה

אם נתניהו יזכה לחנינה ללא משפט וללא הרשעה, קרוב לוודאי שלא יהיה ניתן להגיש כתבי אישום נגד אחרים המעורבים בתיקי האלף.  בין השאר, האינטרס המובהק והנלוז של המערכת הפוליטית ומערכת המשפט בהפעלת מנגנון  מסוג זה, הוא הסתרת עומק השחיתות מן הציבור.  העמדתם לדין של האחרים תסכל מטרה מרכזית זאת. כלומר, הפעלת "דין נתניהו - דין קו 300" תוביל לחבריינות כללית, לא רק לנתניהו, אלא גם לכל האחרים המעורבים בתיקים אלה.

לסיכום: הרעיון שמקדמים אנשי שלומו של נתניהו, "דין נתניהו - דין קו 300", חסר כל בסיס בחוק, ויש לראות בו הונאת חנינה ושיבוש מהלכי משפט - ...  ככל שאלה שמקדמים את הרעיון הם פוליטיקאים או עיתונאים, חסרי השכלה משפטית, ניתן אולי לומר שהדבר נובע מתוך בורות.  אולם כבר עתה נמצאים משפטנים שמקדמים את הרעיון הנלוז הזה.  על שכאלה, כתב משה נגבי ז"ל את מאמרו האחרון, על משפטנים שמפיצים "FAKE LAW".  הדוגמה אליה התכוון נגבי אז הייתה כמובן עו"ד ויינרוט שעסק בהטעיית הציבור - "מותר מתנות מחברים"... הדוגמה המובהקת היום - משפטנים המקדמים "דין נתניהו - דין קו 300". גם אם יימצאו מהלכים לנוכלות זאת בקרב דרגים אחרים, יש לקוות שהנשיא רובי ריבלין לא ייתן את ידו למעל (כל האמור לעיל, אינו פוסל כמובן חנינה כדין לנתניהו, לאחר משפט והרשעה).
אסור לערער עוד יותר את יסודות חברה מתוקנת וזכויות האדם: שלטון החוק, שוויון בפני החוק, הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי!