Tuesday, January 7, 2025

2025-01-08 נט המשפט: השופט עדי הדר, בנק הפועלים בע"מ ועו"ד ברוריה שריר הראל

נט המשפט: השופט עדי הדר, בנק הפועלים בע"מ ועו"ד ברוריה שריר הראל 

זוכרים את השופט עדי הדר? שופט שלום ותיק, בוגר אוניברסיטת ת"א, היה יועץ לשר המשפטים דוד ליבאי...

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/01/2025-01-08.html


  


 

עש"א 47263-06-23 צרניק נ' טלמור ובנק הפועלים בע"מ

פרק א'

עורכת הדין התותחית ברוריה שריר הראל הגישה ייפוי כוח משובש, חסר תוקף  מטעם בנק הפועלים בע"מ. היא סירבה לפנייה שלי מחוץ לבית המשפט בבקשה לתקן את ייפוי הכוח בטיעונים שנקראו כבדחנות משפטית נלוזה, והוא סירב לפסוק שעליה להגיש ייפוי כוח מתוקן, בניגוד להלכת בית המשפט העליון כבר עשרות שנים.

אח"כ, היא הגישה תצהיר שקרי למשעי מטעם מנהלת מחלקת מיסוי בינלאומי וציות של הבנק, והוא סירב לזמן אותה להעיד בהנמקה שההליך (תובענה לפי תקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון), התשמ"א-1981) לאכיפת זכות העיון במידע אודות המבקש במאגר מידע של המשיב, הוא "ערעור מנהלי". החלטה שנחזתה כבדחנות שיפוטית נלוזה.

לאחר הטיעונים שלה וההחלטה שלו בעניין ייפוי הכוח, היה לי ברור שהם מתואמים ושניהם שותפים לניהול הליכי משפט למראית עין. 

לקחתי 5,000 ש"ח הוצאות + החזר אגרה והלכתי הבייתה. חבל"ז עם שופטים רמאים.

פרק ב'

האם טרחו לתקשר במעמד צד אחד? לא אלגנטי, לא סביר.

האפשרות האחרת - מידע כלשהו שנרשם בדפים הנסתרים של "פרטי הצד" או "פרטי בא כוח" נתן את האות לשניהם שמדובר בתיק בדחנות נלוזה.

לא למותר לציין שהתופעה כולה היא "מרמה פנימית" מסוג "מרמה כלפי בית המשפט" - זה התרגום של גורן למונח FRAUD UPON THE COURT. זו הגישה בפסיקה הפדרלית (ארה"ב) - ההונאה היא לא כלפי צד מהצדדים בהליך (אני לדוגמה - מעולם לא הסתמכתי על ישרת בתי המשפט), אלא כלפי האישיות המשפטית הנקראת "בית המשפט".

גורן מנסח כך: "הכוונה‬‫ היא‬ ‫למרמה‬ ‫כלפי‬ ‫בית‬ ‫המשפט‬ ‫ולא‬ ‫כלפי‬ ‫הצד‬ ‫שכנגד‬ ‫‪,‬‬‫שכן‫‪ ,‬‬‫בעוד‬ ‫שטענת‬ ‫בעל‬ ‫דין ‫אשר ‬‫רומה ‬‫תהא‬ ‫מושתקת‫‪,‬‬‫ לא‬ ‫כן‬ ‫בית‬ ‫המשפט‬ ‫אם‬ ‫הוא רומה". ‬‫‪‬‬

לא ברור לי: מדוע "טענת בעל דין אשר רומה תהא מושתקת"?

פרק ג'

הגשתי הודעת עיון של בעל דין בפרטי הצד שכנגד (בנק הפועלים בע"מ) ופרטי באת כוחו (עו"ד ברוריה שריר הראל).

לא למותר לציין שעצם העובדה שיש צורך להגיש הודעת עיון כזאת הוא ראיה להליך משפטי בעל אופי ימי ביניימי.

עדי הדר פסק שעלי לקבל את עמדת הצד שכנגד... לדעתי יש פה חריגה מתקנות העיון, אבל כבר הסכמנו שזכות העיון של בעל דין היא זאת שבתי המשפט במדינת ישראל סולדים ממנה במיוחד.

ברוריה שריר הראל לא כתבה במפורש שהיא מתנגדת. אבל היא כתבה - בשביל מה הוא צריך לעיין? הרי הוא יודע את מי תבע... אותה תשובה מתחכמת כמו בבית המשפט לתביעות קטנות.

ועכשיו עדי הדר פסק שעלי לקבל את עמדת עו"ד ברק לייזר - קמב"ץ הכנופיה...

אני הולך לעשות צעד כפול: גם להמציא לעו"ד ברק לייזר לקבלת עמדתו, וגם להגיש בקשת חופש המידע להב"ה ביחס לכללים המוטמעים בנט המשפט באשר לאפשרות העיון בדפים האמורים, הבסיס החוקי או הבסיס להחלטה המנהלית לאפיין כך את המערכת (הם ידחו את בקשת חופש המידע בטענה שאם ימסרו את המידע יהיה בכך סיכון ממשי לשיבוש פעולת המערכת... :))

ועכשיו תשאלו: איה התקנה שאוסרת על בעל דין לעיין בפרטי הצד שכנגד ובאת כוחו? התשובה: Code is Law.

פרק ד'

פה אני רק מנחש...

ברוריה שריר הראל היא עו"ד פקחית, לא יואב סלומון. היא מיתממת, משאירה את הסירוב לאחר.

עדי הדר היה אמור לפסוק בעניין וגם לדעת אם יש "איסור על פי דין". הוא השופט. לא עו"ד ברק לייזר. ויש פסיקה של בית המשפט העליון, שכל מידע בתיק נט המשפט (לא רק הכתבים) כפוך לתקנות העיון וסמכות השופט בתיק.

אבל עדי הדר לא רוצה להיות זה שדוחה את הודעת העיון.

לכן, הוא מבקש עזרה מעו"ד ברק לייזר לתת לו תחמושת וסיוע לסירוב להודעת העיון.

אפילוג

כשיהיה לי קצת זמן (אחרי שאשתחרר מהמושחתות בחיפה) אגיע עם זה לעליון. לא מהשלום, אלא מהמחוזי, בצעד אחד.

ונראה לי שגם בית המשפט העליון יסרב לאשר את העיון בפרטי הצד כשנגד ובא כוחו...

נט המשפט היא הקונספירציה המרכזית של הכנופיה, הבסיס לקוד השתיקה ואי היכולת להעמיד לדין ולהרשיע נושאי משרה שיפוטית שפעלו בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות.




2025-01-07 החלטה עדי הדר - המצאה לברק לייזר






Sunday, January 5, 2025

2025-01-05 פרשת עו"ד רחל "90 שנות מצוינות משפטית" בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה: מתקשים במילוי טופס "כתב ערבות בדבר הנהלת עיזבון"

   

           עו"ד רחל בן-ארי                                השופטת הילה גורצקי עובדיה                        עו"ד יואב סלומון                  פירמת עורכי דין בן-ארי פיש                                                                                  אבניאל, סלומון ושות'
"90 שנות מצוינות משפטית"                                                                                            "רב מוניטין"

עו"ד רחל בן ארי (אפי נוה החיפאית), עו"ד יואב סלומון ("ישר כסרגל") והשופטת גורביץ עובדיה ממשיכים להתקשות במילוי טופס כתב ערבות בדבר הנהלת עיזבון. 
בעיני מי שאינו עורך דין, כמוני, המצב נראה כניסיונות חוזרים לשבש את טופס ההתחייבות למתן ערובה...  
אבל מדוע ירצו שני עורכי דין, האחת "90 שנות מצוינות משפטית" והשני "רב מוניטין" להשתמט ממתן ערובה?

להלן הבקשה שהגשתי היום

בקשה מטעם המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, לעיון חוזר בהחלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה 


מיום30.12.2024, 48#, בעניין הערובה בדבר הנהלת העיזבון, להוראה לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב 


סלומון להגיש כתב ערובה מתוקן, לתת את הערובה, ולהימנע מכל פעולה בחשבונות העיזבון ונכסיו עד


 להשלמת הגשת כתב הערובה המתוקן ומתן הערובה




"אבוי, איזה סבך נאלצנו לטוות, לאחר שהתחלנו לרמות" – סר וולטר סקוט (1832-1771)


המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה לעיון חוזר בהחלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה מיום 

30.12.2024 בבקשת המשיב 1, 48#, בעניין הערובה בדבר הנהלת העיזבון, להוראה לעורכי הדין רחל בן ארי 

ויואב סלומון להגיש כתב ערובה מתוקן, לתת את הערובה, ולהימנע מכל פעולה בחשבונות העיזבון ונכסיו 

עד להשלמת הגשת כתב הערובה המתוקן ומתן הערובה.


קיצור מהלך הענייניים


1. ב
החלטה בפרוטוקול מיום
9.10.2024 נקבע:
"מנהלי העיזבון יגישו בתוך 14 יום צו פורמלי לחתימתי על-מנת שניתן יהיה להציגו לצדדי ג’ בצירוף כתב ערובה כנדרש על פי התקנות למינוי מנהל עיזבון" [קו תחתון הוסף – י’ צ’]. 
2. סעיפים 89 ו-90 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובעים:

"89.(א)בית המשפט רשאי, לפני מינויו של מנהל עזבון או אחרי כן, לדרוש שמנהל העזבון ישעבד 

נכסים או ייתן ערובה אחרת להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו, ורשאי בית המשפט, בכל עת

לדרוש ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.

90.ערובה לפי סעיף 89 תינתן לזכות היורשים, והם מוסמכים לפעול למימושה בהתאם להוראות 

בית המשפט;".







3. תקנה 35 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, קובעת:

"35. החליט בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, לחייב את מנהל העיזבון במתן 

                         ערובה, תינתן ערובה לפי טופס 9".

4. ביום 29.10.2024 הגישו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון לאישור בית המשפט "פסיקתה – מינוי 

 מנהלי עיזבון" ו"כתב ערובה בדבר הנהלת עיזבון" שתמונתו להלן (תהליך 26#). כתב ערובה זה נרשם

              

לזכות האפוטרופוס הכללי, בניגוד להוראת סעיף 90 לחוק הירושה, המצוטט לעיל. כתב ערובה זה   
לא ציין את סכום הערובה, את יום המינוי ואת תאריך החתימה על כתב הערובה.

5. ביום 29.12.2024 הגיש המשיב 1, יוסף צרניק, בקשה לקביעת סכום הערובה בדבר הנהלת העיזבון
להורות לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון להגיש כתב ערובה מתוקן, לתת את הערובה, ולהימנע 
מכל פעולה בחשבונות העיזבון ונכסיו עד להשלמת הגשת כתב הערובה המתוקן ומתן הערובה.

6. ביום 30.12.2024 ניתנה החלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה: "אכן על הערובה להיות מופנית 
ליורשים. סכום הערובה אינו מוגבל בסכום, ועל כן שאר עתירות המבקש נדחות מבלי לבקש תגובה
מנהלי העיזבון יגישו כתב ערובה מתוקן כאמור בתוך 7 ימים".

7. ביום 1.1.2025 הגיש עו"ד יואב סלומון "הודעה בדבר הפקדת ערובה", אליה צורף "כתב ערובה מתוקן 
חתום על ידי מנהלי העיזבון…" שתמונתו להלן.

        השגות המשיב 1 באשר להגשה ולכתב הערובה מיום 1.1.2025


8. כותרת ההגשה
,
"הודעה בדבר הפקדת ערובה", שגויה במקרה הטוב, לחלופין – שקרית ומטעה. "הפקדת ערובה" מתייחסת להפקדת כספים בקופת בית המשפט, הפקדת ערבות בנקאית, שיעבוד נכסים וכו’. עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון לא הפקידו עד היום כל ערובה.

9. כתב ערובה שאינו מציין את סכום הערובה ("חלק") אינו כתב ערובה תקין, וקרוב לוודאי שיימצא בטל. ככל שעורכי הדין התכוונו לערובה בסכום בלתי מוגבל, היה עליהם לרשום זאת בפירוש.

10. עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון רשמו את יום המינוי – 1.12.2024. אם כך, הם טוענים שמינוים הוא מתוקף ה"פסיקתה – מינוי מנהלי עיזבון". הפסיקתה משובשת ושקרית גם ללא טענה זו. אין זו פסיקתה משקפת וגם אין זו פסיקתה מבהירה, זוהי פסיקתה ללא פסק דין… השימוש בפסיקתה ככתב מינוי פסול. יתר על כן, לפי דברי השופטת הילה גורביץ עובדיה בעמ’ 11 ל"תמליל" מיום 9.10.2024, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מונו כמנהלי עיזבון כבר אז.

בקשה לעיון חוזר בהחלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה מיום 30.12.2024

11. הערובה והפקדתה נועדו להבטיח את ניהול העיזבון בצורה תקינה ושמירה על זכויות הזוכים. לפי נוסח ההוראה מיום 9.10.2024 (פסקה 1, לעיל), הגשת כתב הערובה ומתן הערובה לפי התקנות הם גם חלק בלתי נפרד מהליך מינוי מנהל עיזבון ותנאי להשלמת המינוי.

12. חוק הירושה, התשכ"ה-1965 ותקנות הירושה, התשנ"ח-1998, אינם קובעים את סכום הערובה לעניין הנהלת עיזבון. סכום הערובה של מנהל עיזבון נקבע ע"י בית המשפט בהתאם למכלול הגורמים במקרה שלפניו ובכללם – שווי העיזבון, מורכבות העיזבון, מספר הזוכים וסיכונים פוטנציאליים.

13. במקרה דנן, שווי העיזבון הוא כ-5,000,000 ש"ח, העיזבון אינו מורכב ומספר הזוכים נמוך (3).

14. יחד עם זאת, לנוכח כלל הנסיבות, הסיכון הפוטנציאלי לזוכה שהוא המשיב 1, יוסף צרניק (אך לא לזוכים שהם המבקש והמשיב 2), גבוה מאד. שכן, ההליכים מתחילתם ועד סופם נחזים כקנוניית הונאה נגד המשיב 1. נסיבות אלה כוללות את: הגשת הבקשה למינוי מנהלי עיזבון כיזמה משותפת של המבקש והמשיב 2, אך רישומם השקרי והמטעה כמבקש ומשיב 2 חלף רישומם כמבקש 1 ומבקש 2; הגשת הבקשה למינוי מנהלי עיזבון כבקשה שנועדה לקדם את יישום הסכם החלוקה מיום 28.8.2023, בשעה שכוונתם האמתית של המבקש והמשיב 2 הייתה לבטל כביכול או לסכל את ההסכם באמצעות הליך הונאתי זה, ובשעה שהתחייבו בסעיף 33 להסכם החלוקה שלא לנקוט הליכים מעין אלה; הגשת הבקשה ביום 5.6.2024 כשהיא לוקה בפגמים חמורים בכוונת מכוון; קבלת הבקשה לרישום ללא בדיקה ואישור של המזכיר המשפטי, כשהפגמים החמורים בבקשה היו אמורים להביא לדחייתה מרישום; התנעת ההליך כביכול ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה 11 ימים מאוחר יותר, בהחלטה בפתקית מיום 16.6.2024, תוך התעלמות מהפגמים בבקשה שחייבו את סילוקה על הסף, וללא הנמקה כלשהי לעיכוב התנעת הבקשה, ו/או התנעתה דווקא באותו מועדהגשת "תגובה" ע"י עו"ד יואב סלומון ביום 18.6.2024, 2#, יומיים בלבד לאחר תחילת ההליכים בפועל, בה התכחש להכרזותיו בבקשה עצמה והכריז הכרזה נוגדת בדבר כוונתו לנהל "ביצוע בקירוב" (טיעון משפטי מופרך מיסודו, שיש לראות בו היעדר תום לב והגינות דיונית) ולהקנות למשיב 1 מעמד זהה לזה המוקנה בסעיף 110 (ג) לחוק הירושה לזוכה שהוא נעדר שאינו מיוצג (הכרזה על כוונה לפגוע בזכויות יסוד); הגשת "תגובה" ע"י עו”ד רחל בן ארי סיום 24.6.2024, 1#, בה הכריזה על תמיכתה בטענותיו המופרכות והפוגעניות של עו”ד סלומון; שיבוש הכתבים השיפוטיים ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה בכוונת מכוון באמצעות החלפת כינויי הצדדים, כולל בפרט "החלטה" בעניין בקשה לסילוק על הסף מ-11.9.2024, "פסק דין", "פרוטוקול" ו"תמליל" מיום 9.10.2024, ו"החלטה" בעניין בקשת הפסלות מיום 1.12.2024; אי התייצבות המבקש והמשיב 2 לדיון ביום 9.10.2024 ותגובת השופטת לאי התייצבותם; התכחשות מוחלטת של עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן ארי להסכם החלוקה מיום 28.8.2024 בדיון מיום 9.10.2024; ניהול דיון מאיים ופוגעני ע"י השופטת, עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון – בו התנו כביכול את זכויותיו של המשיב 1 בהיותו מיוצג; שיבוש הפרוטוקול מיום 9.10.2024, טענה בדיונית כי המשיב 1 נתן ביום 9.10.2024 את הסכמתו להתכחשותם להסכם החלוקה, או למינוים למנהלי עיזבון שלא על פי הסכם החלוקה; רישום פסק דין שאינו פסק דין; ניסוח מופרך וחסר תוקף של "הפסיקתה – מינוי מנהלי עיזבון"; הגשה בכחש ע"י עו"ד יואב סלומון של תגובה להצעת ה"פסיקתה", כביכול מטעם המשיב 1; וחתימתה המשובשת של ה"פסיקתה"ולאחר כל אלה -– כתב הערובה המשובש שהגישו עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן ארי זו הפעם השנייה.

15. סכום ערובה סביר עשוי לנוע בין 5% ל-10% משווי העיזבון. בהתחשב בגודל העיזבון של 5 מיליון ש"ח, כלומר בין 250,000 ש"ח ל-500,000 ש"ח. עם זאת, הסכום המדויק תלוי בנסיבות הספציפיות של המקרה. לנוכח הנסיבות המנויות לעיל, בית המשפט מתבקש לקבוע את סכום הערובה בקצה הגבוה של הטווח הסביר.

16. החלטה על "סכום הערובה אינו מוגבל בסכום" אינה החלטה מידתית ואינה החלטה סבירה. יתר על כן, ערובה בסכום בלתי מוגבל עלולה להימצא בטלה. כך המצב היום ברוב הערבויות בסכום בלתי מוגבל שהיו נהוגות בעבר.

17. בערבות בסכום בלתי מוגבל לא הופקדה ערובה כלשהי. בכך מסכלת ערובה בסכום בלתי מוגבל את תכלית הערובה.

18. מתוך כל האמור לעיל, עולה החשש הברור שהחלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה מיום 30.12.2024 אינה החלטה שיפוטית שניתנה בדרך המקובלת ובתום לב.

19. לפיכך מבקש המשיב 1 שבית המשפט: (א) יקבע את סכום הערובה בדבר הנהלת עיזבון – סכום מוגדר, סביר ומידתי, (ב) יורה לעורכי הדין יואב סלומון ורחל בן ארי להגיש לבית המשפט ולהמציא למשיב 1 כתב ערובה מתוקן ולתת את הערובה (הפקדת כספים בקופת בית המשפט ו/או הפקדת ערבות בנקאית ו/או שעבוד נכס, כו’), ו-(ג) להימנע מכל פעולה בחשבונות הבנק של העיזבון או נכסיו עד לביצוע הוראות אלה.
    

                                                                                      ___________________________

תאריך: 5 בינואר, 2025                                           ד"ר יוסף צרניק - המשיב 1