10.6.2024
הפרשה נמשכת כבר מעל ל-10 שנים. תחילתה בהתעמרות בנק הפועלים בע"מ בלקוח באמצעות חסימת חשבונותיו כמעט כל שנה בתואנות שווא שהוא "אדם אמריקני מסוים" לפי פטקא [FATCA], ודרישה להגיש מחדש ניירת שהוגשה כבר בעבר שוב ושוב, המאשרת שאינו "אדם אמריקני מסוים".
בשנת 2023 חלה החמרה בפרשה. המחלקה המשפטית ומחלקת ציות של הבנק פעלו בצוותא חדא נגד הלקוח: הבנק חסם את חשבונות הלקוח ודרש כתנאי לשחרור החסימה את חתימת הלקוח על טופס חדש - "כתב ויתור". בטופס זה, הלקוח והבנק מסכימים, כי הלקוח אינו "אדם אמריקני מסוים". למרות זאת, הלקוח מוותר על זכותו לפרטיות וזכותו לסודיות בנקאית, ונותן היתר לבנק להעביר כל מידע אודותיו לממשלת ארה"ב.
הטופס נחזה על ידי הלקוח כטופס בנקאי-משפטי שהוא מרמה על פניו, מתוך עצם קיומו. לפיכך, הלקוח פנה לחברי וועדת הביקורת של הבנק בדרישה שיאשרו כי טופס "כתב הוויתור" שהוצג ללקוח, הוא אכן טופס אותנטי של הבנק, שהוכן ואושר לשימוש על פי הפרקטיקות המקובלות בבנק. כמו כן ביקש שוועדת ביקורת תבדוק את התנהלותה של המחלקה המשפטית. הנהלת הבנק השיבה בזריזות: היא לא התייחסה לעניין אמיתות הטופס עצמו או להתנהלות המחלקה המשפטית כלל, אך הודיעה כי הבנק מוותר על חתימת הלקוח על טופס "כתב הוויתור", כי החסימה הוסרה מחשבונותיו, וכי העניין כולו יסודו ב"טעות אנוש טכנית".
תלונה שהוגשה לבנק ישראל ב-15.7.2023 טענה כי הבנק עסק בעבירות על חוק העונשין, כולל מרמה וסחיטה. טיפול בנק ישראל בתלונה נתקל במהמורות. ההחלטה הסופית מיום 5.3.2024 בעניין תלונת הלקוח אומרת בין השאר: "השירות שניתן לך על ידי הבנק היה לא תקין ואירעו טעויות חוזרות ונשנות שפגעו ביכולתך לניהול תקין של חשבונך… חסימת פעילות הנה צעד מהותי ודרמתי בחשבון לקוח… ומודים לך על שהבאת סוגיה חשובה זו לידיעתנו... הנחינו את הבנק לנקוט בצעדים... הבנק הודיענו כי ביצע הליך הפקת לקחים...". יחד עם זאת, הפיקוח על הבנקים סירב להתייחס לטענות בדבר עבירות פליליות בהתנהלות הבנק: "היחידה לפניות הציבור אינה רשות חוקרת ואין לה את סמכות חקירה…".
במענה על בקשת חופש המידע, בנק ישראל אף מסר שאין בנמצא כל נוהל, הנחיה, וכו’ באשר לקיום חובת דיווח כדין על ידי עובדי בנק ישראל, במצב בו הגיעו לידיהם מידע מהימן ו/או ראיות לכאורה באשר להתנהלות עבריינית בבנקים.
לטענת הלקוח, שרשרת האירועים המתוארת לעיל, אינה סבירה בעליל כ"טעות אנוש", או "טעויות חוזרות ונשנות" בשגגה, והמשך הפרשה, המתואר להלן, אף מוכיח זאת.
בהמשך, מנהלת מחלקת ציות בבנק הגישה באמצעות עורכת הדין החיצונית מענה לבקשת העיון עם תצהיר מלווה. הלקוח טען כי המענה על בקשת העיון, כמו גם התצהיר, שקריים ומטעים. לכן, ביקש לזמן את המצהירה להיחקר. השופט דחה בקשה לזמן את המצהירה בהנמקה המופרכת, שההליך הוא "ערעור מינהלי".
בשנת 2024, הלקוח הגיש תביעת נזיקין נגד הבנק בבית המשפט לתביעות קטנות בת"א. הבקשה הראשונה שהגיש הבנק (להארכת מועד להגשת כתב הגנה) הראתה פגם זהה לזה שנמצא בייפוי הכוח שהוגש בבית משפט השלום: החתימה מטעם הבנק על הבקשה הייתה חסרת תוקף – שם החותם מטעם הבנק ותפקידו לא הופיעו על פני המסמך. למרות הפגם הברור, הבקשה הפגומה התקבלה לרישום ע"י מזכירות בית המשפט. לטענת קצינת ציות של הבנק, לא נפל כל פגם בחתימה, שהייתה לדבריה חתימה ע"י מורשה חתימה בשם הבנק. אולם שם מורשה החתימה וסמכותו כמורשה חתימה לא הופיעו על פני המסמך, והחתימה לא אומתה ע"י נוטריון, בניגוד לדין.
גם תוצאת הפגם בחתימה על הבקשה בבית המשפט לתביעות קטנות הייתה דומה לתוצאת הפגם בחתימה על ייפוי הכוח בבית משפט השלום: החתימה הפגומה בבית המשפט לתביעות קטנות שיבשה את הגדרת מיהותו ומהותו של מייצג הבנק בהליך.
לנוכח 2 המקרים המתועדים בפרשה זו, החשש הסביר, שראוי לבדקו, הוא שזו התנהלות שגרתית של הבנק בבתי המשפט.
בנוסף, הלקוח-התובע מצא ראיות לכאורה לשיבוש בנתונים שנרשמו בסתר בתיק נט המשפט באשר לגורם/מייצג/בא כוח של הבנק בהליך. בדיקת מיהותו ומהותו של מייצג תאגיד היא עניין קריטי בהליכים בבתי המשפט לתביעות קטנות. במצב שנוצר, לא הייתה אפשרות לוודא אל נכון את מיהותו ומהותו של מייצג הבנק. לפיכך, הלקוח-התובע הגיש בקשה למחיקת ההליך על הסף.
לאחר המחיקה, הלקוח-התובע הגיש הודעת עיון (של בעל דין) בתיק נט המשפט במטרה לגלות מהם פרטי המשיב, בנק הפועלים בע"מ, כפי שנרשמו בנט-המשפט (שהתובע, בעל דין, מנוע מגישה אליהם בנט המשפט), ומה הבסיס בדין לרישום לכאורה, הנסתר מהתובע, של משרד עורכי דין כגורם/מייצג/בא כוח הבנק בהליך. למרות החלטות חוזרות של הרשמת הבכירה, המורות למזכירות לממש את עיון בעל דין בתיקו על פי הודעת העיון, מזכירת בית המשפט עומדת בסירובה לממש את העיון עד היום.
לאחרונה, המזכירה הגישה הודעה, כי התיק והודעת העיון (של בעל דין) מטעם התובע הופנו לטיפול ומענה ע"י הנהלת בתי המשפט. התובע טען כי העברה כזו הנה חסרת סמכות, והיא למעשה המשך סירובה של המזכירה לקיים את זכות העיון ואת הוראות הרשמת שישבה בדין באותו תיק. לפיכך, הלקוח-התובע הגיש התראה לפני נקיטת פעולה משפטית - נגד המזכירה ונגד הנהלת בתי המשפט.
הפרשה מעלה חששות ביחס לתקינות הממשל התאגידי בבנק הפועלים בע"מ, ובפרט באשר ליעילות ועדת הביקורת בפיקוח על התנהלותן של המחלקה המשפטית ומחלקת ציות.
בנוסף, הפרשה מדגימה את מגבלות הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. שכן, מחד גיסא - המסמכים מתיק בית משפט השלום, הוגשו כהשלמה לתלונה לבנק ישראל, לאחר תום ההליכים וסגירת התיק. מאידך גיסא – החלטת בנק ישראל בתלונת הלקוח ניתנה בסמוך לפני הגשת התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות ב-19.3.2024, שהדגימה כי התנהלות המחלקה המשפטית ומחלקת הציות בבנק נותרה בלתי ראויה ו/או עבריינית, כפי שהייתה.
חמור עוד יותר המצב, הנחזה כיכולתו של הבנק הלכה למעשה, לחסום את גישת הלקוח לבתי המשפט.
הפרשה מעלה סדרת סוגיות באשר להתנהלות בתי המשפט, הן הזרוע השיפוטית והן הזרוע המזכירותית. לא למותר לציין, כי התנהלות ראויה של בתי המשפט בענייני הבנקים היא מרכיב הכרחי בפיקוח על הבנקים.
כמו כן – סוגיות באשר להתנהלות הנהלת בתי המשפט, במעמדה המיוחד בין משרד המשפטים לבין בתי המשפט, ובמעמדה המרכזי, ניתן לומר אף הבלעדי, באפיונה, הקמתה, הטמעתה ותפעולה של מערכת נט המשפט.
פרשה דומה נחשפה בהחלטת שופט פדרלי בארה"ב במרץ 2008. הופעת עורכי דין חיצוניים ללא ייפויי כוח מטעם הבנק הגדול ביותר למשכנתאות סאבפריים, Countrywide, הייתה קשורה למה שכונה בתקשורת "מגיפת ההונאות" בהליכים משפטיים של הבנקים ברחבי ארה"ב. כמו כן, הסיבה המיידית לקריסת Countrywide בינואר 2008 הייתה הגשת מסמכים מפוברקים בהליכי משפט מול לקוח.
אליזבת וורן, פרופ’ למשפטים בהרווארד (אז) מונתה כיו"ר המותב המפקח מטעם הקונגרס (2011-2008) על קרן החילוץ של הבנקים, שחילקה לבנקים כ-700 מיליארד דולר. הקרן הייתה אמורה גם לחזק את הפיקוח על הבנקים ולמנוע את המשך ההונאות בבנקים. אולם היום, הסנטורית אליזבת וורן מחזיקה בעמדה שקרן החילוץ והפיקוח על הבנקים נכשלו במניעת המשך ההונאות בבנקים. בשנים האחרונות, היא הכריזה מספר פעמים, שמצב זה הוא איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב, שיש לפרק את הבנקים הגדולים, להגביל את גודלם ותחומי הפעילות שלהם.
אין ספק, שהמצב בישראל באשר לריכוזיות ענף הבנקאות חמור עוד יותר, ולפיכך גם הסיכון לכלכלה הכרוך בכשלים בפיקוח על הבנק הגדול ביותר בישראל גדול יותר.
יוסף צרניק LLB ,PhD
ד"ר צרניק הוא חבר הוועד המנהל ומנהל המחקר בעמותת ערנות לזכויות האדם - NGO.
ד"ר צרניק הוא גם המחבר הראשי של הגשות ה-NGO למועצת זכויות האדם של האו"ם בהליך הבדיקה התקופתית של ארה"ב (2010, 2015) ושל ישראל (2012, 2018), שהתמקדו בהתנהלות רשויות החוק והמשפט. כל 4 ההגשות הנ"ל עברו את בדיקת הצוות המקצועי של המועצה, נכללו ואוזכרו בדו"חות הסופיים המתאימים:
ההגשה משנת 2010 סוכמה בדו"ח הסופי על ארה"ב: "… שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בקליפורניה".
ההגשה משנת 2012 על ישראל סוכמה בדו"ח הסופי על ישראל: "חוסר יושרה במערכות המידע של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
ההגשה משנת 2018 על ישראל סוכמה בדו"ח הסופי על ישראל: "… התדרדרות חמורה בישרת רשויות החוק והמשפט בישראל כתוצאה מהטמעת מערכות מידע. אישרה שוב, כי יש לראות את ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב".
בעקבות הדו"ח של שנת 2018, בוצע תיקון במערכת ניהול התיקים של בית המשפט העליון, וד"ר צרניק קיבל מכתב תודה מלשכתה של הנשיאה א’ חיות.
בינואר 2019 (לפני בחירות סבב א’) ד"ר צרניק הוזמן לפגישה מצומצמת סגורה במכון הישראלי לדמוקרטיה בהנחיית פרופ’ יובל שני, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בהשתתפות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון השו’ חנן מלצר, לדון באיומים על טוהר הבחירות בישראל. שכן, ד"ר צרניק פרסם עוד קודם לכן ביקורת על מערכת המידע של ועדת הבחירות המרכזית – "דמוקרטיה".
בשנת 2020 ד"ר צרניק התבקש ע"י מחלקת המדינה של ארה"ב לתרום דו"ח תקופתי קצר על מערכת המשפט בישראל.
ד"ר צרניק מנהל את ענייניה המשפטיים של העמותה, כולל זכייה בערעור בבית המשפט העליון על החלטת מותב שלושת השופטים המחוזיים בתיק מדינת ישראל נ’ נתניהו, שמנעו את גישת הציבור ל"החלטות בפתקית". "אירוע היסטורי בעולם המשפט שלנו", על פי עו"ד אביגדור פלדמן בהארץ.
הפרשה המתוארת לעיל משקפת את עמדותיו האישיות של ד"ר צרניק ולא את עמדות העמותה.
Human Rights Alert NGO ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר)
