2019-01-06 שחיתות מערכת החוק והמשפט - הסקירה השבועית מכיכר גורן, פ"ת

Joseph Zernik shared a post.

2019-01-06 שחיתות מערכת החוק והמשפט - הסקירה השבועית מכיכר גורן, פ"ת

---

השבוע היה אחד הטובים מזה זמן רב. שני אירועים חסרי תקדים:

•  השב"כ החליט לערוך לראשונה בהיסטוריה בדיקות רקע בטחוניות של אנשי ועדת הבחירות המרכזית - בראשות שופט בית המשפט העליון חנן מלצר.
• שיתוף פעולה נדיר בין שופט ופרקליט ערבים נוכלים לבין כתבים ועורכים יהודים, ערכיים, גזענים – הביא לראשונה לחשיפה והכרה תקשורתית בדגם ההונאה הנפוץ ביותר של השופטים בישראל: פברוק הליכים וכתבים בנט-המשפט.

קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/01/2019-01-06.html

צפו בסרטון מכיכר גורן: https://www.facebook.com/or.baroch/videos/2397040863658442/?t=0

השב"כ וועדת הבחירות המרכזית

  

חנן מלצר, אורלי עדס ולזר דודוביץ' - חתיכת ועדה!
---

חדשות "כאן" דיווחו השבוע, שהשב"כ החליט לערוך לראשונה בהיסטוריה בדיקות רקע בטחוניות של אנשי ועדת הבחירות המרכזית. יו"ר הוועדה הוא שופט בית המשפט העליון חנן מלצר...
כבר שנתיים אני מפרסם דוחות על מה שמתרחש בוועדה, ושואל: איפה השב"כ?
מיד שלחתי לראש השב"כ נדב ארגמן עדכון אחרון על המידע שברשותי לגבי הוועדה, וציינתי שהחשודים המרכזיים הם המנכ"לית – עו"ד אורלי עדס, ומר לזר דודוביץ'.  מר דודוביץ' הוא דמות מעט מיסתורית: הוועדה אומרת שהוא "ראש אגף מבצעים, מחשוב ותפעול", אבל לא מוצאת כל תיעוד של המינוי או תיאור התפקיד…  

להזכירכם – זאת יחידה ממשלתית שבראשה עומדים שופטי בית המשפט העליון, ותפקידה חיוני לסדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו…

רק בשבוע שעבר שלחתי ליו"ר הוועדה, השופט חנן מלצר, התראה לפני פעולה משפטית בקשר לסירוב הוועדה לקיים את חוק חופש המידע. בשנתיים האחרונות, תשובות הוועדה על בקשות חופש המידע מצביעות שוב ושוב על דגם התנהלות של הונאה, מרמה והפרת אמונים:

א) בדיקה ואישור מערכות המידע - הוועדה כתבה, שהשב"כ בדק ואישר את מערכות המחשבים של הוועדה. השב"כ הכחיש מכל וכל. אז הוועדה כתבה, שהם לא מוצאים אישור בדיקה...

ב) אישור עמידה בתקן המחייב על פי החוק לאבטחת מערכות מידע - אין.

ג) סמכויות והרשאות לפרסום תוצאות הבחירות באתר הוועדה - הוועדה שלחה תשובה, שבה ניסתה  ליצור מיצג שקרי שהתהליך הוא אוטומטי, ללא מגע יד אדם. בתגובה, שלחתי להם דוגמה של תוצאות שקריות שפורסמו באתר הוועדה. ואז הם ענו שמישהו העלה את הקובץ הלא נכון... אבל הוועדה עומדת בסירובה לענות: מי אחראי לפרסום התוצאות באתר הוועדה?

ד) פרוטוקולים של ישיבות נשיאות ומליאת הוועדה - הוועדה סירבה לספק את הפרוטוקולים בתירוץ, שהיו "ישיבות רבות מספור"... בסוף התברר שהיו בערך 30...  איך אפשר לצפות מהוועדה לספור כ-5 מיליון קולות של בוחרים, כשהם לא יודעים לספור עד 30?

צריך לקוות שהשב"כ יעשה עבודה רצינית בוועדה...

שיתוף פעולה נדיר בין שופט ופרקליט ערבים נוכלים לבין כתבים ועורכים יהודים, ערכיים, גזענים
חגיגה!  פתאום, הכתבים המשפטיים מבינים את "כללי היסוד של ניהול תיק משפטי", וגם מבינים בפרטי פרטים את שיטות ההונאה של השופטים בניהול התיקים האלקטרוניים בנט-המשפט! פתאום, זאת לא טעות, זה לא חפיף ישראלי, וזה לא פרוצדורלי ולא מהותי... כשהתרגיל מתבצע על ידי שופט ערבי לטובת נאשם ערבי - זה סיפור אחר לגמרי...

 

אז ככה: הפרקליט מוניר ברהום נתפס כשהוא נוהג בשכרות (כנראה לא פעם ראשונה). התיק הופנה לשופט נאיל מהנא בבית המשפט לתעבורה ירושלים.  והשופט נאיל מהנא עסק בהונאה, מרמה והפרת אמונים בבית המשפט, על מנת להיטיב עם הפרקליט מוניר ברהום...

הפרשה התפרסמה ב"הקול היהודי" תחת הכותרת:

שופט ערבי זיכה פרקליט ערבי ואסר זאת לפרסום

הפרשה תוארה ב- NEWS1 על ידי הכתב איתמר לוין בצורה מקצועית חסרת תקדים, שהראתה שאיתמר לוין מבין בפרטי פרטים את הטכניקה המקובלת על השופטים להונאה באמצעות פברוק הליכים וכתבים בנט-המשפט...

מוניר ברהום מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי) נהג בשכרות, סטה מנתיבו והתהפך. שופט התעבורה הירושלמי נאיל מהנא נענה לבקשתו של ברהום ונמנע מלהרשיעו כדי שלא יפוטר, ולאחר מכן אף אסר לפרסם את שמו מחשש שהפרסום יביא לפיטוריו . פרוטוקול ההרשעה וגזר הדין נעלמו מהתיק במערכת "נט המשפט"…פרוטוקול הדיון מ-13.5.18, בו נשמעו הטיעונים לעונש, מלמד שהתקיים דיון ב-12.11.17 בו הודה ברהום באישומים נגדו - אך פרוטוקול זה אינו מצוי ב"נט המשפט".הפרוטוקול הבא הוא מ-3.6.18 וכולל שורה אחת בלבד: "בית המשפט משמיע ומוסר לצדדים את גזר הדין". גזר הדין עצמו אינו מצוי בתיק הממוחשב - בניגוד לכל המקובל ובניגוד לכללי יסוד של ניהול תיק משפטי…השופט המחוז משה סובל קיבל אותה [בקשה להסרת חיסיון] וכך הותר התיק לפרסום במלואו.

* רק רגע! הרי זה בדיוק התרגיל של השופטת עינת רון בתיק השופט עבריין המין יצחק כהן, בתיק "ראש FBI הישראלי מנשה ארביב, ויש לצפות גם בתיק יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה… אבל אז, הכתבים היהודים הערכיים, שדיווחו על המשפט, לא דיווחו על ההונאה בכלל…

* רק רגע! הרי אותו שופט, משה סובל עצמו עסק באותו תרגיל הונאה עצמו בתיק רות דוד/רונאל פישר – סובל רשם "לא התקיים" על סדרת דיונים בהם העידה עדת המדינה עדי ישעיהו על עבריינות חמורה מאין כמותה של רות דוד, רונאל פישר וערן מלכה… אבל אז הכתבים היהודים הערכיים כאילו לא שמו לב – כי מדובר בשופט ערכי, למד בישיבה, עילוי, מועמד לעליון...

* רק רגע! הרי השופט דוד רוזן עסק באותו תרגיל הונאה עצמו בתיק הולילנד. אין שם פסקי דין על אולמרט וזקן.... אבל הכתבים כאילו לא שמו לב...

* רק רגע! בתיק הפלילי של רפי רותם, השופט דניאל בארי עסק באותה הונאה (בכוונה הפוכה), דיון הכרעת הדין וגזר הדין "לא התקיימו"… אבל הכתבים כאילו לא שמו לב…

* רק רגע! בתיק רומן זדורוב – השופטים יצחק כהן, אסתר הלמן, וחיים גלפז עסקו באותה הונאה עצמה (בכוונה הפוכה), ובתיק בנצרת אין רישום הכרעת הדין וגזר הדין… אבל הכתבים כאילו לא שמו לב...

* ועוד דוגמאות רבות של הונאות מסוג זה...

בקיצור: שיתוף הפעולה הנדיר בין בין שופט ופרקליט ערבים נוכלים לבין כתבים ועורכים יהודים, ערכיים, גזענים – הביא לראשונה לחשיפה ולהכרה תקשורתית בדגם ההונאה הנפוץ ביותר של השופטים בישראל היום: פברוק הליכים וכתבים בנט-המשפט.

אשרינו שזכינו!

לאחר כל הפרשה הנ"ל, עדיין נותרו בעיה קטנה אחת או שתיים: התיק עדיין חסום לגישת הציבור, ככל הנראה ללא כל בסיס בחוק, וכנראה שעדיין אין בו כל רישום של הכרעת דין וגזר דין.... בקשת עיון הוגשה לבית המשפט... המשך יבוא...

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

801-07-16 בבית המשפט לתעבורה ירושלים‬‬

ב) הצדדים בתיק:

מדינת ישראל נ מוניר ברהום 

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:

(1)כל כתב בית דין אמתי (אותנטי), שהוא הבסיס החוקי לחסימת גישת הציבור לתיק זה בנט-המשפט; 

(2) כל פרוטוקול שהוא כתב בית דין אמתי (אותנטי), בו הודה ברהום באישומים נגדו; 

(3) כל כתב בית דין אמתי (אותנטי), שהוא גזר הדין בתיק זה; 

(4) רשימת מועדי דיון עשויה כדין.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) פרסומי תקשורת דיווחו בימים האחרונים אודות תיק זה, ביניהם NEWS1 (בקישור): [1]
התיק הועבר לטיפולו של השופט נאיל מהנא… השופט המחוזי משה סובל קיבל אותה [בקשה להסרת איסור פרסום] וכך הותר התיק לפרסום במלואו.
ב) ניסיון עיון במערכת נט-המשפט- גישת הציבור על פי מספר תיק זה מראה שהתיק חסום לגישת הציבור במערכת נט-המשפט על ידי הודעה: "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה" (תמונה 1). אולם אין בהודעה זאת כל אזכור של בסיס חוקי לחיסיון בתיק דנן. אין ספק שהפעלת חיסיון בפועל, ללא בסיס חוקי, היא הפרה חמורה של פומביות הדיון, זכות הציבור לדעת, והיא גם פגיעה אנושה באמון הציבור בבתי המשפט.  פסק הדין של בג"ץ משנת 2009 בעניין זכות העיון [האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים 5917/97] כולל אוסף הצהרות בעניין, בין השאר, הכרזה האומרת כי זכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על-חוקי...”

תמונה 1.  ניסיון עיון בתיק דנן במערכת נט-המשפט – גישת הציבור ביום 05 לינואר, 2019.
--- 
ג) המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות.  במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה.  עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:

• פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
• עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
• פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
• מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.

ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי אל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות  המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018)  כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review]. 
דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:

דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 

בנובמבר 2018, הוזמן מבקש העיון לדון בדו"ח הנ"ל בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בנושא “סייבר ומשפט”.  בפרט, נערך דיון בשאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי (אותנטי) של בית משפט, לבין דיון "מפוברק"… וכיצד מבחינים בין כתב בית דין אלקטרוני אמתי לבין מסמך "מפוברק"...
מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018). 
עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת": 

כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.

ו) הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה, יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, והן כיוון שהבקשות עצמן מתנהלות במערכת נט-המשפט.  כך לדוגמה, המצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות העיון, רישומן או אי רישומן במערכת גישת הציבור, ומהותן של פעולות השופטים והרשמים בתגובה על הודעות על שיבושים חמורים בכתבים ובהליכים – כל אלה מהווים נתוני מחקר חשובים.
4.  הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):  
אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק זה.
5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש.  בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.
תאריך: 05 לינואר, 2018
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)