Past experience raises the concern, that the Israeli media items, regarding the entering by State Ombudsman Shapira of a "protective decree" for Rafi Rotem are only another round of deceipt.
_________________
2015-01-17 מבקר המדינה הכיר ברפי רותם כחושף שחיתויות... הוציא צו הגנה לעובד רשות המסים שדיווח על שחיתות ופוטר...
=====================
מרגש! אבל יש לי חשש שהמבקר (שופט בדימוס) ושלל עורכי הדין עשו פה סיבוב נוסף על רותם...
אני קצת מרוחק מזירת העניינים למספר ימים. אבל הידיעות ב-YNET ובמעריב נראות חשודות.
הידיעה של משה ליכטמן בגלובס (ליכטמן הוא לא ילד קטן) אינה זמינה עוד משום מה.
מה שבמיוחד מדאיג הוא הידיעה ב-YNET, לגבי "תגובת עורך דין חי בראל המייצג את רותם מטעם עמותת עוגן..."
הבעיה הקטנה היא שבמשך חדשים רפי רותם חוזר ואומר שעו"ד בר אל אינו מייצג אותו כלל, ורפי רותם ככל הנראה לא הסכים להסכם שעו"ד בר אל חתם בשמו, ורפי רותם לא קיבל כל נייר "צו הגנה" (אבל בימינו מספיקה ככל הנראה ה"ידיעה " על "צו הגנה").
בנפרד, הן עו"ד בר אל והן משרד מבקר המדינה סירבו בעבר להגיב על בקשות להבהרה לגבי אמתותם של מסמכים בעניינו של רותם, שפרסמו שני גופים אלה.
ולגבי ישרת התנהלותו של עו"ד חי בר אל בעניינו של רותם, עלו חששות כבדים כבר בעבר, כשעו"ד בר אל הטעה את רותם, את הפעילים, את התקשורת, ואת הציבור, שמבקר המדינה קיבל "עדות" מרותם, בשעה שמבקר המדינה דיבר רק על "קבלת מידע בע"פ". בר אל הציג גם אז את המצב כפריצת דרך בחקירת התלונות של רותם. אבל בהמשך התברר שלא הייתה כל כוונה לחקור כלום...
אבל זה הכל "פרוצדורלי" ולא מהותי.
שחיתות השופטים (יוסי הרמן - כולל בדימוס) ועורכי הדין היא גורם מרכזי למצב בישראל היום!
הפתרון ברחובות!
YNET
מבקר המדינה הוציא צו הגנה לעובד רשות המסים שדיווח על שחיתות ופוטר
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, הוציא צו הגנה לרפי רותם, עובד רשות המסים שפוטר ב-2007 לאחר שטען לחשיפת מעשי שחיתויות ברשויות המסים. הצו מעניק הגנה לזכויותיו של רותם ובעקבותיו הורה המבקר למדינה לשלם לו פיצוי בגובה שלוש שנות שכר וכן גמלה שוטפת מיום פיטוריו.
מדובר בהחלטה תקדימית ויוצאת דופן שבה דחה המבקר את טענת הרשות כי יש לראות ברותם כמי שהתפטר וקובע כי יש לראות אותו כמי שפוטר שלא כדין.
(רועי ינובסקי, כתבנו בירושלים)
NRG
מבקר המדינה הכיר ברפי רותם כחושף שחיתויות
יוסף חיים שפירא, החליט להעניק לרפי רותם, לשעבר חוקר מודיעין ברשות המסים, צו הגנה על זכויותיו. המדינה תשלם לו פיצוי על 36 חודשי בעבודה מאז שפוטר וגמלה שוטפת מעתה והלאה
...
תגובת עורך דין חי בראל המייצג את רותם מטעם עמותת עוגן "עמותת עוגן מברכת על החלטת מבקר המדינה להכיר ברפי רותם כחושף שחיתויות. אנחנו מקווים שהודעה זו תהיה הסנונית הראשונה בהכרה בחושפי שחיתויות, הזכאים להגנה הרחבה ביותר".
GLOBES
-
2 days ago - מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, החליט באופן תקדימי ויוצא דופן לתת לרפי רותם צו הגנה על זכויותיו, בהתאם לחוק מבקר המדינה ...
סמכותו של נציב תלונות הציבור לתת צו הגנה
בסעיפי ם 45א -45ג לחוק מבקר המדינה נקבעה סמכותו של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לברר תלונות של עובדי המתלונני על פגיעה בה בעקבות
חשיפת מעשי שחיתות בגו שה עובדי בו, ולהוציא צווי זמניי או קבועי כדי להג על זכויות העובדי האלה. כ נקבעה בסעיפי אלה סמכותו של נציב תלונות
הציבור להג על מבקר פנימי בגו מבוקר מפני מעשי שננקטי נגדו בתגובה על פעולות שביצע במסגרת תפקידו.
יצוי כי המחוקק הגביל את סמכות הנציב לברר תלונות בענייני עובדי , כאמור בסעי 8)38) לחוק, משו שסבר שלא ראוי שהנציב יתערב ביחסי עבודה. ע זאת,
נוכח החשיבות שבהגנה על עובדי חושפי שחיתות ועל מבקרי פנימיי , הסמי המחוקק את הנציב לברר תלונות של עובדי אלה.
הוראות החוק בנושא ההגנה על חושפי שחיתות יוצרות איזו בי זכותו של המעסיק לקבל החלטות ניהוליות בנוגע לעובדיו (קידו , פיטורי , העברה מתפקיד וכו') ובי הצור להג על עובדי החושפי מעשי שחיתות ועקב כ סובלי מתגובות חריפות של מעסיקיה .
התנאים לבירור התלונות
כדי שתלונה תבורר כתלונה של עובד החוש מעשי שחיתות או של מבקר פנימי שפגעו בו, עליה לעמוד בכמה תנאי מצטברי הקבועי בסעי 45א לחוק,
כדלקמ ן:
תלונה של עובד החושף שחיתות
1. התלונה היא של עובד בגוף מבוקר על מעשה שעשה הממונה עליו במקו ם עבודתו בתגובה על כ שהוא הודיע על מעשי שחיתות שבוצעו באותו גוף .
יצוי כי המונח "שחיתות" אינו מוגדר בחוק מבקר המדינה או בחוקי אחרי . נוכח תפקידו של מוסד מבקר המדינה שמירה על טוהר המידות ועל כללי מינהל תקי ן והגנה על עובדי שהתריעו על מעשי חמורי שנעשו במקומות עבודת והתנכלו לה בשל כ ניתנת למונח זה פרשנות תכליתית רחבה, בהתא לנסיבות המקרה.
2. המעשה שעשה הממונה פגע במישרי במתלונ , והוא מנוגד לחוק או נעשה ללא סמכות חוקית או מנוגד לסדרי מינהל תקי או היו בו משו נוקשות יתרה או
אי צדק בולט.
3. המתלונ ן הודיע על מעשי השחיתות שנעשו בגו שהוא עובד בו לפני שנעשה כלפיו המעשה שעליו התלונן .
4. ההודעה האמורה הוגשה בתום לב ועל פי נוהלים תקינים. תום לב לעניין זה פירושו שהעובד האמין כי מעשי השחיתות שעליה הודיע אכו נעשו, והיה לו
לכאורה יסוד סביר להאמי ן בכך . הודעה על פי נהלי תקיני פירושה הודעה למי שבסמכותו לבדוק את התלונה בי ן בגו ף עצמו (לדוגמה, הממונה על העובד או
המבקר הפנימי) ובי ן מחוצה לו (לדוגמה, מבקר המדינה או משטרת ישראל). ואול ם לפי סעי 45ב לחוק, אם מצא הנציב הצדקה לכ ך, הוא רשאי לברר את התלונה א ף א ם העובד הודיע על מעשי שחיתות שלא על פי נהלי ם תקיני ם.
5. המעשה שעליו נסבה התלונה נעשה בתגובה על ההודעה האמורה על מעשי שחיתות, כלומר נמצא כי היה קשר סיבתי בי ן הודעת המתלונן על מעשי השחיתות ובין המעשה שנעשה כלפיו.
...
מתן צו הגנה או סעד אחר
רק בהתקיים כל התנאי האמורי ם לעיל, ובייחוד התנאי בדבר הקשר הסיבתי בי ן הודעת המתלונ ן על מעשי השחיתות או פעולות הביקורת הפנימית ובי ן המעשה שעליו הוא הלי ן, יוציא הנציב צו להגנת המתלונ ן בהתאם לסמכותו שנקבעה בסעי ף 45ג לחוק.
המחוקק הקנה לנציב שיקול דעת רחב בנוגע לתוכן צו ההגנה, והנציב רשאי לתת כל צו שימצא לנכון ולצודק כדי להג ן על זכויות העובד בשים לב לצור ך בשמירה על התפקוד התקין של הגו ף שבו הוא עובד ובמניעת שיבושי ם בפעילותו.
הנציב רשאי לתת צו הגנה זמני, התק עד סיו בירור התלונה או עד מת החלטה אחרת של הנציב. הצו נועד למנוע פגיעה נוספת במתלונ במהל הבירור או למנוע שינוי במעמדו, בשכרו או בתנאי עבודתו של המתלונ , א יש חשש שבתו הבירור לא יהיה אפשר להחזיר את המצב לקדמותו.
א הייתה התלונה של עובד שפוטר, רשאי הנציב להורות על ביטול הפיטורי ; וא סבור הנציב שהחזרת העובד לעבודה עלולה לפגוע בתפקודו התקי של הגו שהוא עובד בו, הוא רשאי להורות על מת פיצויי מיוחדי לעובד, בכס או בזכויות. הנציב א רשאי להורות על העברת העובד למשרה אחרת בשירות מעסיקו.
התוצאות של מתן צו הגנה
עד היו כובדו כל צווי ההגנה שנת הנציב. על פי סעי 45ד לחוק, היוע# המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה או העומד בראש הגו הנילו רשאי לבקש מהנציב לעיי מחדש בהחלטתו. א הנילו משיג על תוצאות הבירור או על עצ מת הצו או מוסר לנציבות מידע חדש שלא היה בידיה בעת בירור התלונה, מובאת ההשגה לפני הנציב כדי שישקול א יש מקו לבחו שוב את העניי ; הוא הדי במקרה שבו מתלונ משיג על החלטתו של הנציב שלא לתת לו צו הגנה.
החוק עצמו אומר:
חוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]
45א.
(1)
תלונה של עובד כאמור
בסעיף 36(3), למעט שוטר, סוהר וחייל (להלן
בפרק זה – העובד), על מעשה כאמור
בסעיף 37 שעשה מי שממונה עליו בתגובה על כך שהוא הודיע בתום לב ועל פי נהלים תקינים על מעשי שחיתות, הפרה חמורה של חיקוק או פגיעה חמורה במינהל תקין, שבוצעו בגוף שבו הוא עובד או על כך שסייע לאחר להודיע כאמור – תבורר לפי הוראות
פרק זה, בכפוף
לסעיפים 45ב עד 45ה;
(2)
תלונה של עובד, שהוא מבקר פנימי בגוף כאמור
בסעיף 36(1) או (2), למעט שוטר, סוהר וחייל, על העברתו מתפקידו או על מעשה החורג מהוראות חוק, תקנות, תקנון שירות המדינה, הסכם קיבוצי, או מהסדרים כלליים שנקבעו מטעם נציב שירות המדינה, או מהסדרים כלליים דומים, הפוגע במישרין במתלונן עצמו או המונע ממנו במישרין טובת הנאה, שעשה מי שממונה עליו בתגובה על פעולותיו במילוי תפקידו כמבקר פנימי – תבורר לפי הוראות
פרק זה, בכפוף
לסעיפים 45ג עד 45ה.
45ג.מצא נציב תלונות הציבור שיש סיבה המצדיקה זאת, רשאי הוא לברר תלונה כאמור
בסעיף 45א(1), אף אם העובד הודיע על מעשים כאמור
באותו סעיף שלא על פי נהלים תקינים.
45ד.(א)
נציב תלונות הציבור רשאי ליתן כל צו שימצא לנכון ולצודק, לרבות צו זמני, כדי להגן על זכויות העובד, בשים לב לתיפקודו הראוי של הגוף שבו הוא עובד.
(ב)
היתה התלונה על כך שהעובד פוטר, רשאי נציב תלונות הציבור לצוות על ביטול הפיטורים או על מתן פיצויים מיוחדים לעובד, בכסף או בזכויות.
(ג)
נציב תלונות הציבור רשאי לצוות על העברת העובד למשרה אחרת בשירות מעבידו.
(ד)
צו לפי סעיף זה מחייב את מי שממונה על העובד ואת העובד עצמו, והמפר אותו עובר עבירת משמעת; ואולם אין באחריותם של אלה, בשל עבירת משמעת, כדי לגרוע מאחריותם הפלילית בשל הפרת אותו צו.
45ה.היועץ המשפטי לממשלה רשאי לבקש שהנציב יעיין מחדש בהחלטה שניתנה לפי
סעיף 45ג; היתה התלונה של עובד המדינה, רשאי לבקש כך גם נציב שירות המדינה; היתה התלונה של מי שאינו עובד המדינה, רשאי לבקש כך גם העומד בראש הגוף המבוקר.
45ו.
גוף כאמור
בסעיף 36(1) או (2), למעט משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וצבא ההגנה לישראל, יפרסם במקום העבודה, במקום בולט, את עיקרי הוראות
סעיפים 45א עד 45ה, בנוסח שיקבע נציב תלונות הציבור
