פלוני (מוטי לייבל) נ מדינת ישראל בבית המשפט העליון - בקשה בהולה לעיון בצו איסור פרסום והחלטה על ניהול דיון בדלתיים סגורות
התיק
שבנידון רשום במערכת גישת הציבור של בית
המשפט העליון כ"חסוי".
אולם
לאור ניסיונו
העשיר של
המבקש
בעניין,
קיים
חשש ברור שהתיק נרשם כ"חסוי"
ללא
כל בסיס בדין,
וכן
שייערך דיון בתיק זה בשבוע הבא בדלתיים
סגורות ללא כל בסיס בדין.
דוגמה
מובהקת לעניין זה
הוא
תיק פלוני (שוקי
משעול)
נ
מדינת ישראל (1322/17)
בבית
המשפט העליון,
שגם
הוא נרשם "חסוי"
ללא
כל בסיס בדין.
התיק
נגע לעניינו של חושף השחיתות ברשות המסים…
וגם בתיק שוקי משעול נ מדינת ישראל ישב
השופט אורי שוהם בדין... יש
לראות בתופעה זאת שיבוש חמור.
שיבושים
חמורים אחרים תועדו בהליכים נגד העצור
מוטי לייבל,
החל
מהחזקתו במתקן כליאה
בלתי חוקי בעליל – מרתפי משטרת ישראל
ברחוב סלמה – "בור
שחור"
בלב
תל-אביב,
תחת
תנאים שייחשבו לעינויים במטרה לסחוט
הודאה,
וכלה
בהמצאת "כתב
אישום"
מפוברק
לנאשמים במעצר,
שונה
מזה שנרשם בתיק בית המשפט המחוזי
ת”א... חששות
כבדים של הפרות חמורות של זכויותיו
של המערער,
בראש
ובראשונה – הזכות לשימוע הוגן ופומבי.
מצב
זה גם פוגע קשות באמון הציבור במערכת
המשפט ואכיפת החוק.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/08/2017-08-10.html
תמונות. הפעילים מוטי לייבל ולורי שם-טוב. שופט בית המשפט העליון אורי שוהם.
____
תל-אביב, 10 לאוגוסט - בקשת בהולה הוגשה היום לשופט אורי שוהם מבית המשפט העליון בתיק פלוני (מוטי לייבל) נ מדינת ישראל (6148/17). תיק זה נוגע לערר המעצר של מוטי לייבל, והבקשה היא לגבי צו איסור פרסום עשוי כדין (אם הוא בכלל קיים) והחלטה שיפוטית על ניהול דיון בדלתיים סגורות (אם היא בכלל קיימת). דיון בתיק זה נקבע לראשית השבוע הבא, ולכן התבקש השופט אורי שוהם לתת החלטה בעניין הבקשה בהקדם האפשרי.
להלן הבקשה במלואה:
בקשת
עיון בהולה
בתיק
בית המשפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
בית המשפט העליון, תיק מספר 6148/17
ב) הצדדים בתיק:
פלוני (מוטי לייבל) נ מדינת ישראל
ג) המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון:
(1) צו איסור פרסום עשוי כדין, אם נרשם בתיק זה;
(2) החלטה שיפוטית עשויה כדין על ניהול הליכים "בדלתיים סגורות", אם נרשמה בתיק זה.
3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) בקשה זאת מוגשת בכפוף לתקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003) והחלטת בית המשפט העליון בתיק האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (5917/97), בנוגע לגישת הציבור לכתבי בית דין.
ב) התיק שבנידון רשום במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון כ"חסוי" (תמונה 1, להלן). אולם לאור ניסיונו העשיר של המבקש בעניין, קיים חשש ברור שהתיק נרשם כ"חסוי" ללא כל בסיס בדין, וכן שייערך דיון בתיק זה בשבוע הבא בדלתיים סגורות ללא כל בסיס בדין. דוגמה מובהקת לעניין זה הוא תיק פלוני (שוקי משעול) נ מדינת ישראל (1322/17) בבית המשפט העליון, שגם הוא נרשם "חסוי" ללא כל בסיס בדין. התיק נגע לעניינו של חושף השחיתות ברשות המסים… וגם בתיק שוקי משעול נ מדינת ישראל ישב השופט אורי שוהם בדין...
ג) פרוטוקולים של דיונים בתיקים הקשורים לתיק זה בבית המשפט המחוזי ת"א, גם הם נרשמו לעתים קרובות "בדלתיים סגורות", על אף שהדיונים נערכו בדלתיים פתוחות. יש לראות בתופעה זאת שיבוש חמור. שיבושים חמורים אחרים תועדו בהליכים נגד העצור מוטי לייבל, החל מהחזקתו במתקן כליאה בלתי חוקי בעליל – מרתפי משטרת ישראל ברחוב סלמה – "בור שחור" בלב תל-אביב, תחת תנאים שייחשבו לעינויים במטרה לסחוט הודאה, וכלה בהמצאת "כתב אישום" מפוברק לנאשמים במעצר, שונה מזה שנרשם בתיק בית המשפט המחוזי ת”א.
ד) תיק זה עוסק בתביעה פלילית נגד פעיל מחאה חברתית, שעיקר מחאתו היא נגד התנהלות שופטים, עורכי דין, ואנשי משרד הרווחה לגבי לקיחת ילדים מהוריהם (בפרט – הורים מעוטי יכולת) – בעיה מוכרת וידועה. קיים חשש ברור של ניסיון השתקת ביקורת על מערכת המשפט ואכיפת החוק הן בהליך בתיק עצמו, והן בסיקור ההליכים על ידי תקשורת עצמאית (שאינה משמשת כשופר לפרקליטות המדינה). דיוני המעצר שלפני הגשת כתב האישום נערכו גם הם תוך חיסיון על חומר החקירה. אך במקביל התפרסמו הדלפות מגמתיות וחלקיות לתקשורת (לטענת באי כוח החשודים אז - על ידי רשויות השלטון).
ה) במיוחד על רקע זה, המצב שנוצר, בו מתנהלים דיונים “בדלתיים סגורות”, תחת “צו איסור פרסום” כביכול, מעלה חששות כבדים של הפרות חמורות של זכויותיו של המערער, בראש ובראשונה – הזכות לשימוע הוגן ופומבי. מצב זה גם פוגע קשות באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק.
ו) אי פרסום "צו איסור הפרסום" יוצר מצב עמום ודו-משמעי, המאפשר אכיפה שרירותית וגחמנית, ומעלה חששות לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל.
ז) יש לתהות על בא כוחו של מוטי לייבל, עו"ד ניר שניידרמן, המופיע כסנגור ציבורי חיצוני, שאינו מעלה עניינים אלה בעצמו - הן בפני בית המשפט המחוזי ת”א והן בבית המשפט העליון.
ח) בית המשפט מתבקש ליתן החלטה בעניין בקשה בהולה זאת בהקדם האפשרי, לפני הדיון בתיק זה שנקבע לראשית השבוע הבא.
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
א)אין למבקש קשר ישיר לתיק זה. המבקש עוסק מזה שנים במחקר אקדמי בנושא מערכות הכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט בישראל ובארה"ב וניהול גישת הציבור לכתבים. מחקריו בנושא זה הוצגו ופורסמו בכנסים אקדמיים בינלאומיים בתחומים המתאימים, בכפוף לבדיקת מומחים בינלאומית. דוחות שחיבר בנושאים אלה, נכללו בדוחות מועצת זכויות האדם של האו"ם על ארה"ב (2010, 2015) ועל ישראל (2013), בכפוף לבדיקה על ידי הצוות המקצועי של המועצה. למבקש עניין אקדמי בתיק זה, משום המצב יוצא הדופן שנוצר בו הן מבחינת זכויות האדם, הן מבחינת חופש הביטוי וחופש העיתונות.
ב) המבקש מכיר את המערער מוטי לייבל כפעיל מחאה, בפרט בנוגע לפרשת גב’ ג’ואל בן-סימון. ג’ואל בן-סימון נלקחה לאשפוז פסיכיאטרי כפוי "בתיאום עו"ד יעל קוטיק" ממשרד המשפטים לאחר ששבתה שבת לפני משרדה של שרת המשפטים איילת שקד במחאה נגד שחיתות שופטי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. המערער מוטי לייבל היה דמות מפתח בשחרורה של בן-סימון. המבקש פרסם בעבר מאמרים בתקשורת בחו"ל לגבי אופן התנהלות בתי המשפט בישראל בענייניהם של המערער מוטי לייבל ושל גב’ בן-סימון. [1]
תאריך: 10 לאוגוסט, 2017
______
חתימת המבקש: דר' יוסף צרניק
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
בית המשפט העליון, תיק מספר 6148/17
ב) הצדדים בתיק:
פלוני (מוטי לייבל) נ מדינת ישראל
ג) המסמכים/המוצגים שבהם מבוקש העיון:
(1) צו איסור פרסום עשוי כדין, אם נרשם בתיק זה;
(2) החלטה שיפוטית עשויה כדין על ניהול הליכים "בדלתיים סגורות", אם נרשמה בתיק זה.
3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) בקשה זאת מוגשת בכפוף לתקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003) והחלטת בית המשפט העליון בתיק האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (5917/97), בנוגע לגישת הציבור לכתבי בית דין.
ב) התיק שבנידון רשום במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון כ"חסוי" (תמונה 1, להלן). אולם לאור ניסיונו העשיר של המבקש בעניין, קיים חשש ברור שהתיק נרשם כ"חסוי" ללא כל בסיס בדין, וכן שייערך דיון בתיק זה בשבוע הבא בדלתיים סגורות ללא כל בסיס בדין. דוגמה מובהקת לעניין זה הוא תיק פלוני (שוקי משעול) נ מדינת ישראל (1322/17) בבית המשפט העליון, שגם הוא נרשם "חסוי" ללא כל בסיס בדין. התיק נגע לעניינו של חושף השחיתות ברשות המסים… וגם בתיק שוקי משעול נ מדינת ישראל ישב השופט אורי שוהם בדין...
ג) פרוטוקולים של דיונים בתיקים הקשורים לתיק זה בבית המשפט המחוזי ת"א, גם הם נרשמו לעתים קרובות "בדלתיים סגורות", על אף שהדיונים נערכו בדלתיים פתוחות. יש לראות בתופעה זאת שיבוש חמור. שיבושים חמורים אחרים תועדו בהליכים נגד העצור מוטי לייבל, החל מהחזקתו במתקן כליאה בלתי חוקי בעליל – מרתפי משטרת ישראל ברחוב סלמה – "בור שחור" בלב תל-אביב, תחת תנאים שייחשבו לעינויים במטרה לסחוט הודאה, וכלה בהמצאת "כתב אישום" מפוברק לנאשמים במעצר, שונה מזה שנרשם בתיק בית המשפט המחוזי ת”א.
ד) תיק זה עוסק בתביעה פלילית נגד פעיל מחאה חברתית, שעיקר מחאתו היא נגד התנהלות שופטים, עורכי דין, ואנשי משרד הרווחה לגבי לקיחת ילדים מהוריהם (בפרט – הורים מעוטי יכולת) – בעיה מוכרת וידועה. קיים חשש ברור של ניסיון השתקת ביקורת על מערכת המשפט ואכיפת החוק הן בהליך בתיק עצמו, והן בסיקור ההליכים על ידי תקשורת עצמאית (שאינה משמשת כשופר לפרקליטות המדינה). דיוני המעצר שלפני הגשת כתב האישום נערכו גם הם תוך חיסיון על חומר החקירה. אך במקביל התפרסמו הדלפות מגמתיות וחלקיות לתקשורת (לטענת באי כוח החשודים אז - על ידי רשויות השלטון).
ה) במיוחד על רקע זה, המצב שנוצר, בו מתנהלים דיונים “בדלתיים סגורות”, תחת “צו איסור פרסום” כביכול, מעלה חששות כבדים של הפרות חמורות של זכויותיו של המערער, בראש ובראשונה – הזכות לשימוע הוגן ופומבי. מצב זה גם פוגע קשות באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק.
ו) אי פרסום "צו איסור הפרסום" יוצר מצב עמום ודו-משמעי, המאפשר אכיפה שרירותית וגחמנית, ומעלה חששות לגבי חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל.
ז) יש לתהות על בא כוחו של מוטי לייבל, עו"ד ניר שניידרמן, המופיע כסנגור ציבורי חיצוני, שאינו מעלה עניינים אלה בעצמו - הן בפני בית המשפט המחוזי ת”א והן בבית המשפט העליון.
ח) בית המשפט מתבקש ליתן החלטה בעניין בקשה בהולה זאת בהקדם האפשרי, לפני הדיון בתיק זה שנקבע לראשית השבוע הבא.
4. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
א)אין למבקש קשר ישיר לתיק זה. המבקש עוסק מזה שנים במחקר אקדמי בנושא מערכות הכתבים האלקטרוניים של בתי המשפט בישראל ובארה"ב וניהול גישת הציבור לכתבים. מחקריו בנושא זה הוצגו ופורסמו בכנסים אקדמיים בינלאומיים בתחומים המתאימים, בכפוף לבדיקת מומחים בינלאומית. דוחות שחיבר בנושאים אלה, נכללו בדוחות מועצת זכויות האדם של האו"ם על ארה"ב (2010, 2015) ועל ישראל (2013), בכפוף לבדיקה על ידי הצוות המקצועי של המועצה. למבקש עניין אקדמי בתיק זה, משום המצב יוצא הדופן שנוצר בו הן מבחינת זכויות האדם, הן מבחינת חופש הביטוי וחופש העיתונות.
ב) המבקש מכיר את המערער מוטי לייבל כפעיל מחאה, בפרט בנוגע לפרשת גב’ ג’ואל בן-סימון. ג’ואל בן-סימון נלקחה לאשפוז פסיכיאטרי כפוי "בתיאום עו"ד יעל קוטיק" ממשרד המשפטים לאחר ששבתה שבת לפני משרדה של שרת המשפטים איילת שקד במחאה נגד שחיתות שופטי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים. המערער מוטי לייבל היה דמות מפתח בשחרורה של בן-סימון. המבקש פרסם בעבר מאמרים בתקשורת בחו"ל לגבי אופן התנהלות בתי המשפט בישראל בענייניהם של המערער מוטי לייבל ושל גב’ בן-סימון. [1]
תאריך: 10 לאוגוסט, 2017
______
חתימת המבקש: דר' יוסף צרניק
1
2017-03-18 The remedy for Israeli judicial corruption is repression
of social protest_OpEdNews.com
https://www.opednews.com/articles/Video-The-remedy-for-Isr-by-Joseph-Zernik-Children-170317-666.html
2016-08-14 Israel: anti-judicial corruption protester placed under
compulsory psychiatric hospitalization_OpEdNews.com
2016-06-20 US DHS assists in suppression of anti-corruption dissent
in Israel_OpEdNews.com
