מחשוב
ועדת הבחירות המרכזית – חוות דעת
סיכום
המידע מתוך בקשות חופש המידע שהוגשו
לוועדת הבחירות המרכזית ומשרד הפנים,
תכתובת
עם השב"כ
ורשות הסייבר
חוות
הדעת שלהלן נכתבה בתגובה לבקשה לסכם את
המסמכים והמידע שבידי בנושא מחשוב ועדת
הבחירות המרכזית.
אשמח
להעמיד את המסמכים עצמם לעיון כל המבקש,
ולספק
הסברים מפורטים יותר למעוניינים.
דר’
יוסף צרניק –
הכותב,
עסק
במשך שנים במחקר בתחום הביולוגיה המולקולרית
באוניברסיטאות בארה”ב,
אך
בעשור האחרון הוא
עוסק בחקר מערכות
מחשוב ממשלתי וחשיבותן המכרעת לזכויות
האדם וסדרי המשטר.
עבודתו
בתחום המחשוב הממשלתי
זכתה להערכה
בישראל
ומחוצה
לה:
* פרופ’
עוזי אורנן
-
"יישר
כוחך!
אני
מקווה שתראה
פרי
מההשקעה
העצומה
שלך!”
* עו"ד
אביגדור
פלדמן
-
"לדעתי
אתה
עושה
עבודה
חשובה
מאד…
תודה
לך על
עבודתך
העקשנית
והיסודית.”
* פרופ’
אמנון שעשוע,
ממייסדי
מוביליי
-
“עבודה
חשובה
מאד".
* מבקרים
בינלאומיים (כחלק
מבדיקת עמיתים אנונימית)
– "מאתגר
את החשיבה המקובלת בתחום”.
מסקנות
כלליות
סדרת
בקשות חופש המידע הוגשה לוועדת הבחירות
המרכזית החל בדצמבר 2016,
והן
הראשונות מסוגן אי פעם.
חומר
נרחב הצטבר כתוצאה מבקשות אלה.
יש
לציין,
שהוועדה,
בראשות
שופטי בית המשפט העליון,
החזיקה
בעבר בעמדה שהיא פטורה מחוק חופש המידע.
הגשת
הבקשות התאפשרה רק לאחר תיקון מיוחד בחוק
על ידי הכנסת.
א)
מערכות
המידע -
הוועדה
הקימה את מערכות המידע שלה בניגוד להוראות
החוק,
החקיקה,
נהלים
ותקנים מחייבים.
בכך,
הוועדה
הקימה למעשה "קופסה
שחורה",
שאת
תכנה קשה לוודא היום.
יתרה
מכך,
לאחר
מעשה,
יהיה
קשה גם למומחים לוודא את תקינות המערכות
שבקופסה השחורה.
ב)
הנהלת
הוועדה -
תשובות
הוועדה ניתנו תחת חתימתו של ממונה חופש
המידע עו"ד
אלעד נווה,
ועל
דעתם של מנכלית הוועדה-
עו"ד
אורלי עדס,
והיועץ
המשפטי של הוועדה -
עו"ד
דין לבנה.
תשובות
אלה לוקות בחוסר ישרה ו/או
מרמה.
הדוגמאות
לחוסר ישרה ו/או
מרמה רבות וחמורות.
שתי
דוגמאות בולטות:
1) התשובה
שאמרה שהשב"כ
בדק ואישר את המערכות:
התשובה
נסתרה על ידי השב”כ.
2) התשובה
על השאלה מי מאשר את התוצאות הסופיות,
המתפרסמות
באתר הוועדה:
תשובת
הוועדה יצרה מיצג כוזב,
שהתהליך
כולו הוא כביכול אוטומטי,
ללא
מגע יד אדם.
אולם
לאחר שהוצגו לוועדה התוצאות השקריות
שפורסמו באתר הוועדה בעבר,
הוועדה
שלחה תיקון לתשובתה,
שאומר
שמישהו פרסם בטעות את הקובץ הבלתי נכון.
אולם
הוועדה לא ענתה עד היום -
מי
אחראי על אישור סופי של המידע המתפרסם
באתר הוועדה.
ג)
יושבי
ראש הוועדה,
שופטי
בית המשפט העליון – אימון הציבור בוועדה
תלוי בתפקודם של יושבי ראש הוועדה – שופטי
בית המשפט העליון.
תפקודם
של יושבי הראש לוקה באי-כשירות
או גרוע מכך.
בשנים
הרלוונטיות -
2004 - 2018 - כיהנו
10
שופטים
בית המשפט העליון כיושבי ראש הוועדה:
דליה
דורנר,
יעקב
טירקל,
דורית
בייניש,
אליעזר
ריבלין,
אילה
פרוקצ’ה,
מרים
נאור,
אליקים
רובינשטיין,
סלים
ג’ובראן,
אסתר
חיות,
והיום
-
חנן
מלצר.
לא
זאת הייתה כוונת המחוקק.
שופטי
בית המשפט העליון יצרו תחלופה גבוהה במשרת
יושב ראש הוועדה – מצב הפוטר אותם כביכול
מאחריות אישית לנעשה בוועדה.
היו"ר
הנוכחי,
השופט
חנן מלצר גם לא ענה עד היום על פנייה שלי
מיום 28
לפברואר,
2018 (החוק
מחייב אותו לענות בתוך 45
יום),
למלא
את חובותיו כיו”ר הוועדה,
כולל
חובת דיווח על חשדות ביחס להתנהלות בכירים
בוועדה.
האחריות
העליונה למצב השורר בוועדת הבחירות
המרכזית הייתה ונשארת אחריותם של שופטי
בית המשפט העליון שכיהנו כיושבי ראש
הוועדה בשנים הרלוונטיות.
ד)
השב"כ
– השב"כ
פטור מחופש המידע,
אבל
בעניין זה ובעניינים דומים
אחרים,
השב"כ
ענה בזריזות וביושר על פניות שלי לראש
השב”כ הנוכחי
נדב ארגמן וקודמו
בתפקיד יורם כהן.
במקרה
של ועדת הבחירות המרכזית,
השב"כ
סתר את התשובה השקרית של הוועדה,
שהשב"כ
בדק ואישר את מערכות המידע של הוועדה.
השב"כ
מופקד כביכול על "שמירת
סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו"
(חוק
השב"כ
2002).
אולם
סמכותו זאת
של השב"כ
התערערה
כתוצא מחוסר תקינה
מתאימה (ככל
הידוע),
וכן
כתוצאה מחקיקה ותקינה סותרות.
ה)
רשות
הסייבר
– גם
רשות הסייבר
פטורה
מחופש המידע.
תשובות
רשות הסייבר על פניות
בנידון,
שהופנו
לראש הרשות -
דר’
אביתר מתניה,
נחזות
כ"פברוקים"
– חסרי
תוקף וחסרי
ישרה.
על
פי הדיון בנושא
זה בוועדת
חוץ וביטחון של
הכנסת,
גם
רשות הסייבר אינה אחראית על בדיקה
ואישור של מערכות המידע
של ועדת הבחירות המרכזית.
ו)
הכנסת
– המידע על מערכות המידע של ועדת הבחירות
המרכזית הועבר לראשי הסיעות בכנסת.
לא
התקבלה כל תשובה ישירה מראשי הסיעות.
אולם
מספר חדשים אח"כ
התנהל דיון בוועדת חוץ וביטחון בנידון
מחשוב ועדת הבחירות המרכזית,
תחת
האמתלה של "סכנת
פריצה רוסית".
מנכלית
ועדת הבחירות המרכזית -
עו"ד
אורלי עדס הופיעה בדיון,
וחזרה
שם על האמירה השקרית,
שהשב"כ
בדק ואישר את מערכות המידע של ועדת הבחירות
המרכזית.
חברי
ועדת החוץ והביטחון העירו לה שהיא לא
אומרת אמת.
הדיון
משקף אל הכשל הבסיסי בתפקודה של הכנסת -
חדלות
אונים ו/או
אי-כשירות
בביקורת ענייני המדינה.
הכנסת
אינה יכולה,
רוצה,
או
מוכנה לעסוק באכיפה על פקידי הממשל.
המלצות
א)
בבחירות
הקרובות מן הראוי להימנע משימוש במערכות
המידע הקיימות,
ולחזור
לניהול הבחירות בנייר.
גם
הולנד,
בה
אין בעיה חריפה וחמורה כמו ישראל,
בחרה
לחזור לניהול בנייר של הבחירות הכלליות
במרץ 2017
– בכדי
למנוע את אבדן אימון הציבור בהליך הבחירות.
בנוסף,
מומלץ
להזמין משקיפים בינלאומיים לבחירות
הכלליות (לדוגמה
– מרכז קרטר,
או
המשרד למוסדות דמוקרטיים וזכויות האדם
של הארגון לשיתוף פעולה ביטחוני באירופה
-
OSCE).
ב)
יש
לדרוש את החלפת ההנהלה הבכירה של הוועדה,
כולל
מנכלית הוועדה -
עו"ד
אורלי עדס,
היועץ
המשפטי של הוועדה -
עו"ד
דין לבנה,
והממונה
על פי חוק חופש המידע -
עו"ד
אלעד נווה.
תחת
ההנהלה הנוכחית,
כל
צעד אחר לתיקון המצב צפוי להיכשל.
(לא
ניתן לצפות שפקידים אלה יתנו את הדין
באקלים החוקי/משפטי
השורר היום בישראל).
ג)
מן
הראוי להקים פיקוח ציבורי על ועדת הבחירות
המרכזית על ידי ועדת מומחים,
שתפרסם
דוחות לציבור הרחב.
ועדות
מומחים לניטור מחשוב הבחירות הוקמו בארה"ב
באופן וולונטרי על ידי מכוני המרכז
המובילים -
CALTECH ו-
MIT. הם
מצאו לקויים חמורים במחשוב הבחירות
בארה"ב.
אולם
הרשויות שם מתעלמות מהמלצות המומחים כבר
יותר מעשור.
לכן,
אם
הכוונה היא להקים ועדת מומחים אמינה
ואפקטיבית,
מן
הראוי לבסס את פעולתה בחקיקה על ידי הכנסת,
תוך
הגדרת אופן מינויה,
סמכויותיה
וחובותיה.
הערת
סיכום
המצב
בוועדת הבחירות המרכזית משקף את המצב
במחשוב הממשלתי בישראל בכללותו.
במצב
הקיים,
יש
לראות במערכות מידע אלה כלים להפרות
חמורות של זכויות האדם ולחתירה תחת סדרי
המשטר החוקיים במדינת ישראל.
מצב
חמור זה תועד בפירוט בדוחות של ערנות
לזכויות האדם – אל"מ
(ע"ר)
[Human Rights Alert – NGO], שהוגשו
ופורסמו על ידי מועצת זכויות האדם של
האו"ם
בכפוף לבדיקה על ידי הצוות המקצועי של
המועצה,
ושהתפרסמו
גם בסדרת כנסים אקדמיים בינלאומיים
בתחומים המתאימים בכפוף לבדיקת עמיתים
אנונימית.
____________
02
למאי,
2018, דר’
יוסף צרניק
ת"ד
33407,
ת"א
6133301
דוא"ל:
; פקס:
077-3179186
ערנות לזכויות האדם
אל"מ (ע"ר) – לקידום
השקיפות בבתי המשפט
-
העמותה
נוסדה
בשנת2017, כממשיכתו של
הארגון הלא ממשלתי (אל"מ) Human
Rights Alert- NGO, שנוסד בשנת 2010.
משימת העמותה: ניטור מערכת המשפט ואכיפת החוק, תקינותן וישרתן
של מערכות מידע
ממשלתיות, תקשורת וחינוך הציבור בנושאים
אלה. ארבעה דוחות
שהגיש הארגון למועצת זכויות האדם של האו"ם
כחלק מהליך "הבדיקה
התקופתית" של
ארה"ב
ושל ישראל,
התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי, נכללו
והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של
האו"ם
בדוחות התקופתיים של המועצה (2010,
2013, 2015, 2018). בנוסף, התפרסמו
מאמרים אקדמיים בנושאים אלה בכנסים
בינלאומיים, ביניהם: כנס
לכריית נתונים (2010), הקונגרס
העולמי לקרימינולוגיה (2011), והכנס
האירופי למחשוב ממשלתי (2015,
2017). עבודות
אלה גם צוטטו בספר על "למידה
ממוכנת".
